ראש בראש

מגדירה את עצמה ככותבת זריזה, רצה חצאי מרתונים, מושפעת מסוזן קולינס ומעריצה את ג'יי-קיי רולינג, וכשיוצא לה ספר חדש היא מתייצבת מיד בבית הדפוס כדי לחבק ולנשק אותו. דנה אבירם ("המשחק 2" בהוצאת רימונים) עונה לשאלון האישי

לראיון המלא

כשהוא תקוע בכתיבה הוא מניח לספר לכמה שנים. אם היה אפשר, הוא היה רוצה לחזור ליום שבו הומצא הגלגל. הוא שואף לפגוש את ולדימיר פוטין וכשייצא ספרו הבא הוא מבטיח לברוח לניו זילנד. שמעון ריקלין ("שפן") עונה לשאלון האישי

לראיון המלא

מתעודדת באמצעות ספרים של אליסון פירסון, מעדיפה חווה מרוחקת על פני אי בודד, נכנסת לפאניקה כשהיא תקועה בכתיבה ושואפת לחזור למאה ה-19 בשביל השמלות והמחוכים. אשכר ארבליך בריפמן ("עלילות שיטאקי – יערות הטרולים התחתיים" בהוצאת רימונים) עונה לשאלון האישי

לראיון המלא

אין לה בעיה להתחיל לכתוב ספרים שמי יודע אם ומתי תצליח לסיים. כשהיא תקועה בכתיבה היא קוראת ספר של מישהו אחר. היא בטוחה שספר צריך לעלות כמו כרטיס לקולנוע ופחית שתייה, ותשמח לתפוס דיבור צפוף עם עצמה בת ה-20. תמר מרין ("מה אתה מסתכל על") עונה לשאלון האישי

לראיון המלא

כשעולה בה אי-שקט במהלך הכתיבה היא קמה וניגשת למקרר. היא קוראת אך ורק ספרים דיגיטליים מטעמי איכות הסביבה. העלילות הכי שוות מופיעות אצלה בעיקר במקלחת והיא מצטערת רק על שפגאט אחד מיותר. עדנה שמש ("לכי, רצפי את הים") עונה לשאלון האישי

לראיון המלא

חושבת שעל רוב הספרים בחנויות צריך לשלם דווקא לקוראים ושאף אחד לא באמת כותב על אהבה, מעדיפה שיחה על פני כתיבה או ארוחה טובה - ונראית לא רע בכלל במיני קורדרוי. נוית בראל ("מחדש") עונה לשאלון האישי

לראיון המלא

חולמת על קליפורניה החולמת, חושקת בגיבור "מרד הנפילים", שמחה שמכתיבה לא משמינים ומתכוננת לפחות שעה לפני סלפי. דורית קלנר ("עונות מעבר") עונה לשאלון האישי

לראיון המלא

יש לה תיאוריה מבריקה ומורכבת על מחירי ספרים, מחסומי כתיבה מאוד נדירים אצלה, היא אוהבת ללכת ומרגישה מאוד ים תיכונית, ולפעמים היא מגדירה סקס כתחקיר. אביבית משמרי ("ימי מטילדה") עונה לשאלון האישי

לראיון המלא

היא נטשה רומן אחד ושלושה ספרי ילדים באמצע הכתיבה, מאמינה בריטלין ופילאטיס, חולמת על האיים המלדיביים ומודה שהחל משעות אחר הצהריים השכל שלה פשוט נמס. הדס ליבוביץ ("דלת מול דלת") עונה לשאלון האישי

לראיון המלא

דוגלת בהליכות לאורך החוף, חותרת לאי קטנטן באוקיינוס השקט, שואפת להתמודד עם "יוליסס" ולא סובלת מיוזיקלס. עידית אלנתן ("מותו של אהרון אלקלעי") עונה לשאלון האישי

לראיון המלא

אוהבת להיות מוקפת באנשים, מאמינה בספורט, ספרי מופת ומדיטציה, מתה ללמוד מוזיקה והפעילות האהובה עליה היא שיחות טלפון. אלה מושקוביץ-וייס ("שיער כחול פרחים אדומים") עונה לשאלון האישי

לראיון המלא

בגלגול הבא היא רוצה להיות ג'ניפר איגן; היא כותבת בספירלה אינסופית; ולא אכפת לה לחזור לאינקובטור. מירי רוזובסקי ("כמו משאלה של אף אחד") עונה לשאלון האישי

לראיון המלא

מסוגלת לכתוב שמונה שעות ברציפות, לוגמת גלידה במקום ללקק, לומדת עם השנים לשחרר וחושבת שסקס טוב זה כמו חמצן. איריס אליה כהן ("גבר אישה ציפור") עונה לשאלון האישי

לראיון המלא

רצה כל בוקר, שונאת להצטלם, חולמת לפגוש את הדלאי למה ומפנטזת על בית של מכשפה בגליל העליון. רינת פרימו ("החבר הכי טוב שלי") עונה לשאלון האישי

לראיון המלא

רץ מרתונים שלמים, חושב שאין מספיק ספרים שווים דווקא על כלכלה, מאמין שהמדינה צריכה לסבסד ספרות ודוגל בגישת "אכול ושתה כי מחר נמות". יוני ויצמן ("דוהרים במקום") משיב לשאלון האישי

לראיון המלא

אוהבת ספרים על יתומות עם סוף טוב, מאמינה בכוחה האינסופי של הסבלנות, מעדיפה אפילו ספונג'ה על כתיבה ומתעבת את כל המצלמות באשר הן. יעל שחם ("העורכת") עונה לשאלון האישי

לראיון המלא

מתאמנת מידי יום מול סרטונים מיוטיוב, מסוגלת לכתוב ברצף מקסימום שלוש שעות, הייתה חוזרת בזמן לאנגליה של ימי הביניים ואם היה מתאפשר לה, הייתה נפגשת עם סטיבן קינג. שירז אפיק עונה לשאלון האישי

לראיון המלא

מתאמנת באגרוף, מכורה לספרי שירה, מסרבת בתוקף למלהקי ריאליטי וכותבת כבר בחמש בבוקר. מרסל מוסרי ("זה שאהבתי" בהוצאת תכלת) עונה לשאלון האישי

לראיון המלא

מתחבא מתחת למיטה כשיוצא לו ספר חדש, מתגעגע לימי החופש שאחרי הצבא, כותב דווקא בשעות הכי עמוסות במשרד, מת לפגוש את מיק ג'אגר ולעולם לא מסרב למשחק פינג-פונג. ארד שרון ("להציל את החולדה" בהוצאת "כתב") עונה לשאלון האישי

לראיון המלא

חולה על כדורגל, חולם על משולש ברמודה, כותב רק מוקדם בבוקר ושואף לאיחוד היסטורי של הלהקה שלו מהתיכון. ניר ברעם ("יקיצה") עונה לשאלון האישי

לראיון המלא