
עידית אלנתן
דוגלת בהליכות לאורך החוף, חותרת לאי קטנטן באוקיינוס השקט, שואפת להתמודד עם "יוליסס" ולא סובלת מיוזיקלס. עידית אלנתן ("מותו של אהרון אלקלעי") עונה לשאלון האישי

אלה מושקוביץ-וייס
אוהבת להיות מוקפת באנשים, מאמינה בספורט, ספרי מופת ומדיטציה, מתה ללמוד מוזיקה והפעילות האהובה עליה היא שיחות טלפון. אלה מושקוביץ-וייס ("שיער כחול פרחים אדומים") עונה לשאלון האישי

מירי רוזובסקי
בגלגול הבא היא רוצה להיות ג'ניפר איגן; היא כותבת בספירלה אינסופית; ולא אכפת לה לחזור לאינקובטור. מירי רוזובסקי ("כמו משאלה של אף אחד") עונה לשאלון האישי

איריס אליה כהן
מסוגלת לכתוב שמונה שעות ברציפות, לוגמת גלידה במקום ללקק, לומדת עם השנים לשחרר וחושבת שסקס טוב זה כמו חמצן. איריס אליה כהן ("גבר אישה ציפור") עונה לשאלון האישי

רינת פרימו
רצה כל בוקר, שונאת להצטלם, חולמת לפגוש את הדלאי למה ומפנטזת על בית של מכשפה בגליל העליון. רינת פרימו ("החבר הכי טוב שלי") עונה לשאלון האישי

יוני ויצמן
רץ מרתונים שלמים, חושב שאין מספיק ספרים שווים דווקא על כלכלה, מאמין שהמדינה צריכה לסבסד ספרות ודוגל בגישת "אכול ושתה כי מחר נמות". יוני ויצמן ("דוהרים במקום") משיב לשאלון האישי

יעל שחם
אוהבת ספרים על יתומות עם סוף טוב, מאמינה בכוחה האינסופי של הסבלנות, מעדיפה אפילו ספונג'ה על כתיבה ומתעבת את כל המצלמות באשר הן. יעל שחם ("העורכת") עונה לשאלון האישי

שירז אפיק
מתאמנת מידי יום מול סרטונים מיוטיוב, מסוגלת לכתוב ברצף מקסימום שלוש שעות, הייתה חוזרת בזמן לאנגליה של ימי הביניים ואם היה מתאפשר לה, הייתה נפגשת עם סטיבן קינג. שירז אפיק עונה לשאלון האישי

מרסל מוסרי
מתאמנת באגרוף, מכורה לספרי שירה, מסרבת בתוקף למלהקי ריאליטי וכותבת כבר בחמש בבוקר. מרסל מוסרי ("זה שאהבתי" בהוצאת תכלת) עונה לשאלון האישי

ארד שרון
מתחבא מתחת למיטה כשיוצא לו ספר חדש, מתגעגע לימי החופש שאחרי הצבא, כותב דווקא בשעות הכי עמוסות במשרד, מת לפגוש את מיק ג'אגר ולעולם לא מסרב למשחק פינג-פונג. ארד שרון ("להציל את החולדה" בהוצאת "כתב") עונה לשאלון האישי

ניר ברעם
חולה על כדורגל, חולם על משולש ברמודה, כותב רק מוקדם בבוקר ושואף לאיחוד היסטורי של הלהקה שלו מהתיכון. ניר ברעם ("יקיצה") עונה לשאלון האישי

ישי רון
לא כותב יותר משעתיים ברציפות, האי הבודד שלו הוא מיטתו, מעריץ את מורקמי ואוהב לכתוב בעמידה כשהלפטופ מונח על הטוסטר. ישי (אישי) רון ("אפוקליפסה של חג" בהוצאת "גרף" וספרי הילדים, "האף של וינסנט", ו"תעלומה במגדל השעון", בהוצאת "רימונים") עונה לשאלון האישי

עלא חליחל
האי הבודד שלו נמצא בחלום, הפעילות הגופנית החביבה עליו היא נטפליקס, מוכן למכור את נפשו לשטן תמורת מיליון לפחות ושואף להתמחות בגידול קנאביס. עלא חליחל ("להתראות עכו") עונה לשאלון האישי

אריק גלסנר
מעדיף אפילו ארוחה גרועה על פני כתיבה, תומך נלהב באחרים המבצעים פעילות גופנית, מחזיק במגירה שלושה ספרים שזנח באמצע ושואף להוציא בכל עשור ספר על טראומת הכתיבה. אריק גלסנר ("מדוע איני כותב") עונה לשאלון האישי

אלי אליהו
כותב בעיקר בשעות הקטנות של הלילה, מגיב בתחושת ריחוף כשספר חדש שלו יוצא לאור, לא מאמין באיים בודדים ואוהב ללוש את השפה כמו פלסטלינה. אלי אליהו ("איגרת אל הילדים") עונה לשאלון האישי

רונה שפריר
כשיוצא לה ספר חדש היא מנסה לשדר עסקים כרגיל (אך מתרגשת מבפנים), היא נטשה שני ספרים באמצע הכתיבה, משקיעה לא מעט בכושר ופעילות גופנית, ובהחלט תשמח לחזור לשנת 2048. רונה שפריר ("לוויתנים שרים בעמק") עונה לשאלון האישי

מעין בן הגיא
היא אוהבת ללכת, לוקחת הפסקה מכתיבה כל 20 דקות בערך, מרשה לפייסבוק לבזבז לה את הזמן ומפתחת מיני סימפטומים מעצבנים כשיוצא לה ספר חדש. מעין בן הגיא ("ווקמן") עונה לשאלון האישי

אורית רינגל אמיר
אורית רינגל אמיר היא רעיונאית, פרסומאית וציירת הכותבת שנים ברגישות רבה לילדים בגילאי בית הספר היסודי ולנוער הצעיר ומבינה היטב את עולמם. ספריה מצטיינים באהבה לילדים ולבעלי חיים. ספרה החדש "הרפתקה בווטסאפ" יצא השבוע לאור בהוצאת "רימונים".

שי גולדן
הוא לא מאמין בכתיבה כטקס מקודש ולא סובל ממחסומים, חולם להיות מאמן כדורסל, ישמח אם ספרו יהפוך לאפליקציה ולא מעוניין לפגוש אף אחד, תודה. שי גולדן ("הילדים של מחר", עם טלי סיביאר כץ) עונה לשאלון האישי

שרה אהרוני
לוקחת את עגנון לאי בודד, מעדיפה כתיבה על פני אכילה וחולמת לחזור לשנת 1770. שרה אהרוני ("אהבתה של גברת רוטשילד", "שתיקה פרסית"), שהחלה לכתוב ספרים בגיל 55, עם תובנותיה