מתאמנת באגרוף, מכורה לספרי שירה, מסרבת בתוקף למלהקי ריאליטי וכותבת כבר בחמש בבוקר. מרסל מוסרי ("זה שאהבתי" בהוצאת תכלת) עונה לשאלון האישי
פרש הברונזה/ פאולינה סיימונס.
אף לא אחד.
כניעה/ מישל וולבק
רחוק מהמים הטריטוריאלים של כל מדינה.
שוטטות בין שווקים בחו"ל מביאה אליי סיפורים תוך רגע. קריאה מרובה של עיתונאים, מאמרים, ספרים, רק תוקעת אותי יותר.
כלכלנית לו הייתי.
אממן את ספרו הראשון ואלבש שמלה מנצנצת להשקתו.
מחד, הכתיבה היא המזון לנשמה, מאידך- הקיבה לא מכירה בה. ארוחה טובה.
מחד, הכתיבה מעוררת יצר ותשוקה, מאידך - האורגזמה לא מכירה בה. סקס.
חמש בבוקר, בבית שלי, תה על השולחן, מעט אור בחלון ושקט מופתי.
תמיד מציעים, תמיד מסרבת.
לגמרי ואם הדמות הראשית היא שמנמנה מחוייכת, פי כמה. חבל שכבר הפיקו את היירספריי.
ד"ר יואל חושן מ"שנת החתול" של שרה אנג'ל האהובה.
1931. הייתי עומדת בהלוויתה של רחל בלובשטיין וסופדת לה כמו שאיש לא יכול.
שארל אזנבור.
טוני מוריסון, קל.
על אהבות אפשריות.
יצחק נבון, בכל פעם שאני צופה בבוסתן ספרדי אני תוהה לעצמי כמה ספרים יכול היה לרקוח ממחזה אחד.
בספרים הקודמים שלי הייתי באופוריה מוחלטת, אולי משום העובדה שהיו אלו סיפורים קצרים. בספר הזה, שהוא הרומן הראשון שלי, יש לי לחץ חרדתי לא מוסבר בחזה, נפלאות הפעם הראשונה.
שלח אותי עורך נחמד, שלח כאילו זו שליחתך האחרונה. ידיעת הארץ, לגמרי.
דווקא לא מזמן. תכנית רדיו, סדנת כתיבה וטור שהייתי צריכה להגיש, הכל באותו היום. תשע שעות.
יש לי מאמן כושר נאה בשם אור, פעמיים בשבוע, איגרוף ואימוני כוח. לא ציפיתם נכון?
ספרי שירה, לעתים אני חושבת שאני עושה הנחות לעצמי כשאני קוראת בהם במקום רומנים או ביוגרפיות, אבל יש לי אובססיה לא מוסברת אליהם.
חיכיתי שתבקש.