אוהבת להיות מוקפת באנשים, מאמינה בספורט, ספרי מופת ומדיטציה, מתה ללמוד מוזיקה והפעילות האהובה עליה היא שיחות טלפון. אלה מושקוביץ-וייס ("שיער כחול פרחים אדומים") עונה לשאלון האישי
"בית היפהפיות הנמות" של יאסונרי קוואבטה (ולמעשה כל ספר שהוא כתב).
את הספר שיוצא עכשיו, "שיער כחול פרחים אדומים". נכנעתי לרגע לקולות שאמרו שסיפור אהבה בין גרמני לישראלית יגרור העוויית שפתיים, אז זנחתי אותו וכתבתי שני ספרים אחרים. אבל הסיפור היה חזק ממני. כשסיימתי, מסרתי ברעד את כתב היד לפרופסור משה צוקרמן, היסטוריון וסוציולוג ומומחה בינלאומי להיסטוריה גרמנית, וכשנתן ברכתו - נרגעתי.
כל ספר של אליס מונרו.
לא רוצה אי בודד. מעדיפה להיות מוקפת באנשים ולא במים.
שלושה דברים: ספורט, קריאת ספרי מופת שמניעים את השכל והרגש, ואז מדיטציה. לפעמים בסדר הפוך.
ספרי מקור צריכים להיות מסובסדים כמו כל מוסדות התרבות.
בודקת איפה טעיתי.
כתיבה.
השני.
בכל שעה של היום והלילה אם עולים בי רעיונות. ורק בבית.
לא. הישרדות וי.איי. פי? קודם שאשרוד את זו הרגילה, של החיים.
לגמרי, ואפילו מבקשת תפקיד קטן (תפקיד - כי אני שרה יפה, קטן - כי אני נורא ביישנית).
לתקופת הרומנטיקה. לשם אני שייכת. הגעתי לכאן בטעות.
הדלאי למה – וברור למה, נכון?
מריו ורגס יוסה ואליס מונרו.
מעט אופוריה, הרבה חרדה: אופוריה - כי הספר חשוף לכולם. חרדה - בדיוק מאותה הסיבה .
מוזיקה.
כמעט שבע בלי הפסקה. לא אחזור על כך.
מדברת שעות בטלפון.
ארוכים מדי.
כן.