יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: יח"צ
מגדירה את עצמה ככותבת זריזה, רצה חצאי מרתונים, מושפעת מסוזן קולינס ומעריצה את ג'יי-קיי רולינג, וכשיוצא לה ספר חדש היא מתייצבת מיד בבית הדפוס כדי לחבק ולנשק אותו. דנה אבירם ("המשחק 2" בהוצאת רימונים) עונה לשאלון האישי
הספר הכי טוב שלא אני כתבתי הוא "משחקי רעב" שכתבה סוזן קולינס. בעקבות הקריאה של הטרילוגיה החלטתי להיכנס לז'אנר הפנטזייה וכתבתי את טרילוגיית "המשחק".
לא התחלתי מעולם לכתוב ספר והפסקתי באמצע. בדרך כלל זה קורא לי עם ספרים שאני לא מצליחה לסיים.
"שניים עשר ירחים" של שרון קריץ'. ספר עדין ומרגש, על נערה ומסעה אל חייה. סוף מפתיע ומטלטל.
כשקשה לי לכתוב או כשאני תקועה אני נוהגת לעשות ספורט, זה ממש עובד לי. שנים שחיתי ותוך כדי כתבתי ספרים, ובשנים האחרונות אני רצה. האדרנלין כנראה פועל טוב על המוח שלי וכנראה שאני כותבת בריצה. אחרי ריצה טובה, כל מה שנשאר זה להעלות את הדברים על הכתב.
בעיני ספר חדש צריך לעלות 50 שקל. זה מחיר שווה לכל נפש ובהחלט משתלם לקונה ולסופר.
אם הילד שלי יצא משורר אני אהיה מאושרת – להיות סופרת זה להיות מלכה בהיכל שלך. בוראת מציאויות ומוציאה אותן לפועל. המקום הנהדר להתנקם באנשים מהעבר שמקבלים דמות ופנים שונות בספר. וכמובן, ליצור דמויות חדשות ומרתקות. בקיצור, להיות סופר זה להיות אלוהים קטן למשך כמה מאות עמודים.
בין כתיבה לארוחה טובה ההתלבטות קשה. מצד אחד, אני אוהבת אוכל טוב ומצד שני, אחרי שאני כותבת פרק מוצלח אני על גג העולם, נראה לי שבסוף הכתיבה מנצחת.
כתיבה זה אחלה אבל בינינו סקס לוקח.
אני כותבת בדרך כלל בשעות הבוקר בבית. במטבח. יש אי גדול שצופה אל כל הבית ואור שנכנס מהחלונות. לפעמים הילדים שלי פולשים למטבח ואז אני מוצאת את עצמי עם המחשב הנייד וכל הרעיונות נודדים מחדר לחדר.
לא הייתי משתתפת בהישרדות או באח הגדול או בריאליטי, למרות שאני אדם מוחצן. גם לא אוהבת לצפות בריאליטי, שומרת את עצמי לסדרות טובות.
סבבה. אכתוב את המחזה!
הייתי חוזרת לילדותי בשנות השבעים. לתמימות ולרחוב. לצעוד ברגליים יחפות על הכביש הלוהט בחיפה. להיכנס לבתים של החברים שלי ולרבוץ שעות על השטיח. כמו פעם.
הייתי רוצה לפגוש את הדלאי למה. אישיות גדולה ומוארת.
הסופרת החיה האדירה, שהביאה לחיינו את הקוסם הגדול הארי פוטר – ג'יי-קיי רולינג כמובן.
אין לי מושג על מה אף אחד לא כותב. אבל בעיני כותבים מעט על בני נוער להטבי"ם, וחבל.
כשיוצא לי ספר חדש זה תופס אותי לרוב בבית. אני נוסעת לבית הדפוס כדי לשאוב את הספר מתוך מכונת הדפוס, לחבק, לנשק, להריח, להצטלם ולהתרגש, כמו לידה של ילד חדש.
אם אצא ללימודים יש מיליון דברים שמעניינים אותי: פסיכולוגיה, קרימינולוגיה, ספרות, אומנות, מדיטציה ומקצועות טיפוליים. אני לומדת כל הזמן ובשנתיים האחרונות לומדת להיות מטפלת אישית וקבוצתית בילדים דחויים חברתית.
אני בדרך כלל כותבת זריזה. כותבת שעה-שעה וחצי וממשיכה לעיסוקים אחרים. לא כותבת ומוחקת וכותבת ומוחקת. גם אם הפרק לא מספיק טוב, משאירה, חוזרת אחרי יומיים, מוחקת אותו וכותבת חדש.
אני אוהבת מאוד ספורט: רצה חצי מרתון, שוחה, עושה שיעורי היט וארובי. ספורט הוא חלק חשוב מאוד בחיים שלי, לפעמים נדמה לי שזה שומר אותי שפויה.
הספרים שמבזבזים לי את הזמן אבל אני מאפשרת את זה הם הספרים של חברים שלי, שהרבה פעמים אני קוראת כי הסופר חבר שלי ולא נעים לי. לפעמים הם נפלאים ומפתיעים, ולפעמים אני ממשיכה כי אני יודעת שאני צריכה, כמו חברה טובה, לקרוא עד הסוף.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
.jpg)
