טרם רכישת הספר יש להוריד ולעיין בתוכן העניינים הזמין ללא עלות כאן.
ניצחון הכיפות הסרוגות? – הסיפור המלא הוא מחקר רחב היקף על הציונות הדתית בישראל, הפרוש על פני 17 כרכים, שכל אחד מהם מוקדש להיבט אחר בעולמה. יחד הם יוצרים תמונה מקיפה ורבת־פנים של המגזר – משורשיו ההיסטוריים והרעיוניים ועד למקומו המרכזי בחברה, בתרבות ובפוליטיקה הישראלית כיום.
מחבר הספר, פרופ׳ עוז אלמוג, הוא סוציולוג והיסטוריון מאוניברסיטת חיפה. זה כארבעה עשורים הוא חוקר את ה״שבטים״, התרבויות והזהויות המרכיבים את החברה הישראלית. מחקריו וספריו זכו לתהודה ציבורית רחבה, וכמה מהם היו לרבי־מכר ולספרי יסוד בתחום.
כרך הכשרת שרצים, העשירי בסדרה, מתאר את התהליך הארוך שבו הכהניזם עבר מן השוליים המוקצים של החברה והפוליטיקה הישראלית אל לב המערכת הפוליטית ואל שותפות גלויה עם הציונות הדתית. הוא עוקב אחר הניסיונות החוזרים של ממשיכי מאיר כהנא לחדור לכנסת – מברוך מרזל ומיכאל בן ארי ועד להקמת ״עוצמה יהודית״ – ומראה כיצד חיבורים פוליטיים עם מפלגות ודמויות מן הימין הדתי העניקו בהדרגה לגיטימציה לאנשים ולרעיונות שבעבר נחשבו מחוץ לגדר. נקודת ציון מרכזית בתהליך הייתה בחירות 2009, שבהן התמודדו לראשונה נציגים מובהקים של הכהניזם ברשימה אחת עם דמויות מרכזיות של הציונות הדתית, ומיכאל בן ארי נבחר לכנסת.
במרכז הכרך עומדת עלייתו של איתמר בן גביר – מנער כהניסט ופרובוקטור סדרתי לדמות פוליטית מרכזית. הכרך מתאר את כישרונו יוצא הדופן לייצר פרובוקציות מתוזמרות, לנצל את רעבונה של התקשורת לעימותים ולכותרות ולהפוך את החשיפה התקשורתית למכשיר לבניית כוח ציבורי. בהמשך נוספו לכך הכשרה משפטית, ייצוג פעילי ימין קיצוני, פעילות שטח אינטנסיבית והיכולת לרכך בהדרגה את תדמיתו מבלי להתנתק לחלוטין מן העולם הרעיוני והאנושי שבו צמח.
השלב המכריע הגיע כאשר בנימין נתניהו פעל שוב ושוב לחיבור ״עוצמה יהודית״ עם מפלגות הציונות הדתית כדי למנוע אובדן קולות לימין. מה שהחל כחיבור טקטי לצורכי בחירות הפך בהדרגה להכשרה פוליטית וציבורית, עד שבבחירות 2022 התאחדו בצלאל סמוטריץ׳ ובן גביר ברשימה שהשיגה הישג חסר תקדים והכניסה את הכהניזם אל מרכז השלטון. הכרך מצביע על שורה של גורמים שאפשרו את המהפך הזה: ההקצנה בעקבות הטרור והמהומות בערים המעורבות, השסע סביב נתניהו, כוחן הגובר של הרשתות החברתיות, היחלשות הזרם המתון בציונות הדתית והתחזקות הזרם השמרני. כך הושלם תהליך שנמשך עשרות שנים: רעיונות ואנשים שהציונות הדתית הממוסדת הסתייגה מהם בעבר נעשו לבסוף חלק מן הזרם המרכזי הפוליטי והתרבותי שלה.