טרם רכישת הספר יש להוריד ולעיין בתוכן העניינים הזמין ללא עלות כאן.
ניצחון הכיפות הסרוגות? – הסיפור המלא הוא מחקר רחב היקף על הציונות הדתית בישראל, הפרוש על פני 17 כרכים, שכל אחד מהם מוקדש להיבט אחר בעולמה. יחד הם יוצרים תמונה מקיפה ורבת־פנים של המגזר – משורשיו ההיסטוריים והרעיוניים ועד למקומו המרכזי בחברה, בתרבות ובפוליטיקה הישראלית כיום.
מחבר הספר, פרופ׳ עוז אלמוג, הוא סוציולוג והיסטוריון מאוניברסיטת חיפה. זה כארבעה עשורים הוא חוקר את ה״שבטים״, התרבויות והזהויות המרכיבים את החברה הישראלית. מחקריו וספריו זכו לתהודה ציבורית רחבה, וכמה מהם היו לרבי־מכר ולספרי יסוד בתחום.
כרך מחדל, טבח והכחשה, השבעה־עשר בסדרה, עוסק בטלטלה שחוללה מלחמת 7 באוקטובר בישראל ובציונות הדתית בפרט. הוא עוקב אחר המלחמה הארוכה שנפתחה בעקבות הטבח – מן ההתאוששות וההישגים הצבאיים בעזה, בלבנון ובאיראן ועד למחירים הכבדים בנפש, בכלכלה ובמעמדה הבין־לאומי של ישראל. במרכז עומד הפער בין הצלחות צבאיות מרשימות לבין הקושי לגבש אסטרטגיה מדינית ולסיים את המלחמה.
המלחמה החיצונית הייתה גם ל״מלחמה בתוך המלחמה״. האחדות של השבועות הראשונים התפוררה, וחלקים בקואליציה חזרו לשפת השיסוי והמאבק המחנאי ואף החריפו אותה. הכרך מתאר שרים וחברי כנסת שהפכו גידופים, פרובוקציות, תאוריות קונספירציה ומתקפות על יריבים ועל מוסדות המדינה לחלק קבוע מן השיח. מקום מיוחד מוקדש לאיתמר בן גביר, שחרף הכישלונות בתחומים שעליהם הופקד שמר על כוחו ועל הפופולריות שלו. לאורך הדיון נבחנת לא רק התנהגות הפוליטיקאים אלא גם תגובת הציונות הדתית, ובעיקר כלי התקשורת שלה: מתי הם מבקרים, מתי מגינים ומצדיקים – ומתי השתיקה לנוכח התנהגותם של אנשי המחנה נעשית משמעותית כשלעצמה.
בלב הכרך עומדת שאלת האחריות למחדל. קריסת דימויו של נתניהו כ״מר ביטחון״ הולידה מנגנוני הגנה של פיזור אחריות, האשמת הצבא והשב״כ, תאוריות קונספירציה והתנגדות לוועדת חקירה ממלכתית. במקביל נמשכה המערכה נגד מערכת המשפט – לא רק באמצעות מהלכי חקיקה ושלטון, אלא באמצעות הכפשה ודה־לגיטימציה של שומרי הסף, ובראשם נשיא בית המשפט העליון והיועצת המשפטית לממשלה. המאבקים על מינוי נשיא העליון, עצמאות השב״כ ופיטורי בכירים ממחישים כיצד המלחמה לא עצרה את המאבק שקדם לה על מוסדות המדינה, אלא העניקה לו זירות ואמצעים חדשים. בכל המאבקים הללו מילאו נציגי הציונות הדתית בממשלה, התקשורת המגזרית וחלקים נרחבים במגזר תפקיד מרכזי.
החטופים נעשו מוקד נוסף של השסע. הקונצנזוס הראשוני סביב החובה להשיבם התחלף במחלוקת חריפה על מחיר העסקה ועל היחס בין השבתם להמשך המלחמה. גם כאן בוחן הכרך את תגובת הציונות הדתית ואת הפער בין מי שהעמידו את פדיון השבויים במרכז לבין מי שראו בהמשך הלחימה ובהכרעת חמאס חובה קודמת.
המלחמה המחישה בעוצמה את תרומתה יוצאת הדופן של הציונות הדתית ואת המחיר הכבד ששילמה בחזית. דווקא משום כך הפך משבר גיוס החרדים למבחן מוסרי ופוליטי חריף במיוחד: ציבור שבניו לחמו, נפצעו ונהרגו בשיעורים גבוהים נדרש להשלים עם המשך הפטור ההמוני של החרדים ועם מאמצי הממשלה, הנשענת על המפלגות החרדיות, לעגן אותו בחוק. המחלוקת ערערה את הברית ארוכת השנים בין שני המחנות האורתודוקסיים והציבה בפני הציונות הדתית, לראשונה בעוצמה כזאת, שאלה קשה על גבולות נאמנותה לגוש הימין־הדתי.
הכרך מסתיים בהחרפת האלימות של הגרעין הקשה בנוער הגבעות ובסדקים הראשונים בחומת ההכחשה שסבבה אותה.