יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות

טרם רכישת הספר יש להוריד ולעיין בתוכן העניינים הזמין ללא עלות כאן.
הדתיים־לאומיים – מגזר המונה כמיליון נפש – ניצבים כיום במרכז הזירה הישראלית ובמוקד כמה מן המחלוקות החריפות המעצבות את דמותה של המדינה. ואף על פי כן, רוב הציבור הישראלי, ובכללו אנשים משכילים, מכיר רק מעט את העולם שמאחורי הכיפה הסרוגה, על שלל גווניה.
הספר שלפניכם הוא פרי מחקר רחב־היקף על הציונות הדתית, הנפרש על פני 17 כרכים ומלווה במאות תצלומים היסטוריים. כל כרך מוקדש לזירה אחרת בחיי המגזר, ויחד הם מרכיבים תמונה מקיפה של הציונות הדתית מראשית דרכה ועד ימינו. בעוד שחלק ניכר מן המחקר עד היום התמקד בזירות מסוימות של הציונות הדתית, המחקר הנוכחי מבקש לחבר את החלקים לתמונה חברתית רחבה אחת. הוא נע מן ההיסטוריה, האידאולוגיה, הפוליטיקה והדת אל החינוך, הצבא והתקשורת, ומשם אל הרבדים האינטימיים ביותר של חיי היומיום: זוגיות ומשפחה, מגורים וקהילה, לבוש ומראה חיצוני, מוזיקה, טקסים, מנהגים, פנאי ואמנות. כך נחשפים לא רק האירועים, המנהיגים והרעיונות שעיצבו את המגזר, אלא גם האופן שבו תמורות היסטוריות, דתיות וחברתיות מחלחלות אל בית הכנסת, הרחוב, הבית והגוף.
הספר עוסק בהרחבה בכמה מן התהליכים ששינו את פניה של הציונות הדתית בעשורים האחרונים: התפתחות הליברליזם הדתי והעימות המתמשך עם הזרמים הלא־אורתודוקסיים ביהדות; עליית ״החסידות החדשה״ ולצדה צמיחת נוער הגבעות והתרחבות האלימות הלאומנית והפעילות הבלתי־חוקית ביהודה ושומרון; חדירת השיח המשפטי והרעיונות הליברטריאניים אל השיח המגזרי; התחזקות ההשפעה החרד״לית על מערכת החינוך הדתית ועל התכנים והערכים שהיא מנחילה; וקריסתה של מפלגת האם, המפד״ל, לצד צמיחתן של חלופות פוליטיות ועלייתו של דור חדש של מנהיגים – ובראשם נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ׳ – שהובילו את הציונות הדתית לכיוונים שונים ואף מנוגדים.
תהליכים מרכזיים נוספים הנידונים בספר הם עליית פולחן האישיות הביביסטי והפיכתו למרכיב מרכזי בזהות הפוליטית של חלקים נרחבים במגזר; מהפכת התקשורת, שהעבירה את ״הסרוגים״ ממעמד של מושא לסיקור לעמדות של כתבים, פרשנים ומעצבי סדר יום; המהפכה בשירות הצבאי, שהציבה את בני המגזר בחזית היחידות הלוחמות ובשדרת הפיקוד; ותהליך נרמול הכהניזם הגזעני – מן השוליים הרדיקליים ועד לחדירת רעיונותיו ונציגיו אל לב הפוליטיקה הישראלית.
במרכז הספר עומד העימות החריף שהתפתח בשנים האחרונות בין חלקים בציונות הדתית לבין האליטה החילונית־ליברלית והמוסדות המזוהים עמה – מאבק על כוח, זהות וערכים, שהתרחב למחלוקת עמוקה על דמותה של המדינה. לצדו מתחולל מאבק פנימי חריף לא פחות בין שלושת המחנות המרכזיים המתמודדים כיום על דרכו של המגזר – החרד״לי, החסד״לי והליברלי. שני המאבקים כרוכים זה בזה, ותוצאותיהם עשויות לעצב לא רק את עתידם של ״הסרוגים״, אלא גם את עתידה של מדינת ישראל.
זהו אפוא לא רק ספר על הציונות הדתית, אלא על ישראל. הוא רואה אור ברגע שבו החברה הישראלית משוסעת ומקוטבת יותר מאי פעם, והמחלוקת בין המחנות מאיימת על עצם היכולת לקיים כאן חיים משותפים. הציונות הדתית כבר אינה מגזר הנאבק על מקומו בשולי מוקדי הכוח, אלא אחד הכוחות המרכזיים המעצבים את המדינה. משום כך השאלה מה יקבע את דרכה של הציונות הדתית, אילו ערכים ינחו אותה וכיצד תשתמש בכוח הרב שצברה, אינה עוד שאלה מגזרית. התשובה עליה עשויה להשפיע במידה רבה על דמותה של ישראל בשנים הבאות – ואולי אף על עצם הישרדותה.
מכאן גם נגזר שמו של הספר: ניצחון הכיפות הסרוגות? – הסיפור המלא. ציבור שהיה במשך שנים אחד המגזרים השוליים בחברה הישראלית נעשה לכוח מרכזי בפוליטיקה, בצבא, בתקשורת ובתרבות. אבל דווקא כאשר הגיע לעמדות כוח והשפעה שעליהן יכול היה בעבר רק לחלום, נחשפו גם הסתירות, הכשלים והמחירים של התהליך. אבל מעל סיפור ההצלחה הזה מרחף היום גם סימן שאלה גדול ומאיים: האם מה שנתפס כניצחון עלול להתברר בסופו של דבר ככישלון היסטורי – ולא רק של הציונות הדתית, אלא של מדינת ישראל כולה.
מחבר הספר, פרופ׳ עוז אלמוג, הוא סוציולוג והיסטוריון מאוניברסיטת חיפה. זה כארבעה עשורים הוא חוקר את ה״שבטים״, התרבויות והזהויות המרכיבים את החברה הישראלית. מחקריו וספריו זכו לתהודה ציבורית רחבה וכמה מהם היו לרבי־מכר ולספרי יסוד בתחום.