יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות

טרם רכישת הספר יש להוריד ולעיין בתוכן העניינים הזמין ללא עלות כאן.
ניצחון הכיפות הסרוגות? – הסיפור המלא הוא מחקר רחב היקף על הציונות הדתית בישראל, הפרוש על פני 17 כרכים, שכל אחד מהם מוקדש להיבט אחר בעולמה. יחד הם יוצרים תמונה מקיפה ורבת־פנים של המגזר – משורשיו ההיסטוריים והרעיוניים ועד למקומו המרכזי בחברה, בתרבות ובפוליטיקה הישראלית כיום.
מחבר הספר, פרופ׳ עוז אלמוג, הוא סוציולוג והיסטוריון מאוניברסיטת חיפה. זה כארבעה עשורים הוא חוקר את ה״שבטים״, התרבויות והזהויות המרכיבים את החברה הישראלית. מחקריו וספריו זכו לתהודה ציבורית רחבה, וכמה מהם היו לרבי־מכר ולספרי יסוד בתחום.
כרך ״כיבוש הצבא״, השישה־עשר בסדרה, מתאר את אחד השינויים הדרמטיים במעמדה של הציונות הדתית בישראל: המעבר מציבור שנאבק בראשית הדרך על עצם האפשרות לקיים אורח חיים דתי במסגרת הצבאית, למגזר המזוהה עם שירות קרבי, קצונה ומנהיגות צבאית. הכרך חוזר אל אנשי ״המזרחי״ ו״הפועל המזרחי״ ב״הגנה״, אל הפלוגות הדתיות ואל המחיר הכבד ששילמו לוחמים ויישובים דתיים במלחמת העצמאות. כבר אז נולדה השאלה שתלווה את המגזר ואת צה״ל במשך עשרות שנים – מה קורה כאשר הפקודה הצבאית וההלכה מתנגשות. ״פרשת הטבחים״ של הפלוגה הדתית ב־1948 המחישה את המתח, אך גם תרמה לעיצוב הפשרה המכוננת: במקום צבא המחולק ליחידות דתיות וחילוניות, צבא משותף שבו נשמרים הסדרי יסוד המאפשרים לחייל הדתי לשרת לצד החילוני.
המפנה הגדול הגיע עם הקמת ישיבות ההסדר ולאחר מכן המכינות הקדם־צבאיות. המסגרות הללו הפיגו במידה רבה את החשש הישן מפני החילון בצבא והפכו את השירות הקרבי משליחות שיש להתגונן מפני סכנותיה לזירה מרכזית של הגשמה דתית־לאומית. הן טיפחו דורות של לוחמים ומפקדים בעלי מוטיבציה גבוהה, והציונות הדתית החלה לתפוס מקום גדל והולך ביחידות הקרביות ובקצונה. בהדרגה הגיעו קצינים סרוגים גם לצמרת צה״ל ולמערכות הביטחון והממשל. התהליך התחזק במקביל לשינוי שהתחולל בחלקים מן האליטה החילונית, שבהם נחלשה מרכזיותו של המסלול הקרבי והפיקודי לטובת מסלולי השכלה, טכנולוגיה וכלכלה. כך נפתח מרחב שהסרוגים נכנסו אליו בהתלהבות, עד שהשירות הצבאי והפיקוד נעשו לאחד ממקורות היוקרה החשובים ביותר של המגזר.
אלא ש״כיבוש הצבא״ לא היה תהליך אחיד. לצד ההשתלבות ביחידות הכלליות התפתחו גם מסגרות נפרדות לחרד״לים, ובהן ״נצח יהודה״ ובהמשך חטיבת ״החשמונאים״. המתח החריף במיוחד סביב שירות הנשים. בעוד השירות הלאומי נעשה במשך השנים למסלול המרכזי של צעירות דתיות, גדל בהדרגה גם מספר המתגייסות לצה״ל, בניגוד לעמדה הרבנית השמרנית. הרחבת תפקידי הנשים בצבא, ובייחוד פתיחת מסלולים קרביים בפניהן, העמידה את החרד״לים בפני מציאות שסתרה את תפיסתם בדבר הפרדה מגדרית וצניעות. מכאן צמח אחד העימותים החריפים בין המגזר לצה״ל: האם הצבא צריך להתאים את עצמו לדרישותיו של החייל הדתי, או שהחייל הדתי צריך להשתלב בצבא המשתנה יחד עם כלל החברה הישראלית.
המתח הזה עומד גם במרכז ״סערת ההדתה״. ככל שגדל מספר החיילים והמפקדים הדתיים וככל שהרבנות הצבאית הרחיבה את פעילותה, גבר החשש בחלקים מן הציבור החילוני מפני שינוי צביונו הממלכתי של צה״ל. הוויכוחים על סמכות הרב מול סמכות המפקד, שירת נשים, פעילות הרבנות הצבאית, שבתות חינוך, גידול זקנים ותפילות וקריאות ״שמע ישראל״ סביב פעילות מבצעית הפכו לסמלים של מאבק תרבותי רחב בהרבה. מן הצד הדתי נתפסו חלק מן ההגבלות כניסיון לדחוק את הדת מן הצבא, דווקא בשעה שבני הציונות הדתית נושאים חלק גדל מן הנטל הקרבי.
הכרך מסתיים בנסיקתו המטאורית של נפתלי בנט לעמדת הנהגה במגזר ומשם לצמרת הפוליטית בישראל. כקצין בסיירת מטכ״ל ובמגלן, איש הייטק מצליח ודובר אנגלית רהוטה, בנט גילם טיפוס חדש של מנהיג סרוג: בן האליטה הקרבית והכלכלית, מודרני, ליברלי יחסית, תקשורתי ובעל אוריינטציה גלובלית. בנט טיפח את דימוי ה״אח״ – ישיר, נגיש וכלל־ישראלי – ובכך ביטא שאיפה שרווחה גם בקרב רבים מבני דורו בציונות הדתית: לפרוץ את גבולות המגזר, לפנות גם לציבור החילוני ולהשתלב בהנהגה הכלל־ישראלית.
יחד עם שותפתו החילונית, איילת שקד, הוא חולל מהפכה ב״בית היהודי״ וניסה להפוך את הציונות הדתית מכוח סקטוריאלי לכוח הנהגה כלל־ישראלי. המסלול הזה הגיע לשיאו כאשר בנט, בראש מפלגה של שבעה מנדטים בלבד, נעשה לראש ממשלת ישראל במסגרת ״ממשלת השינוי״. אלא שהשותפות עם מפלגות המרכז והשמאל ועם רע״ם עוררה נגדו מתקפת דה־לגיטימציה חריפה בימין ובציונות הדתית, וממשלתו התפוררה בתוך כשנה. בנט ירד מן הבמה, אך לא נעלם ממנה. ערב הבחירות הוא שב לזירה הפוליטית ומבקש פעם נוספת את אמון הציבור. כך נסגר מעגל – מן הקצין הסרוג שפרץ אל הפוליטיקה ועד לראש הממשלה לשעבר שמבקש לשוב ולהנהיג. כיצד יסתיים הסיבוב הזה? ימים יגידו.