בסמטה גשומה בווינה שוכב מת סוכן שגיא סטרלינג, איש MI6, הבטיח לו לפני עשרים ושתיים שנה שאיש לא יבוא לקחת אותו — ובנמל טאלין צף סוכן של ירדן ברק, ראש "תבל" במוסד, "שיכור" שמעולם לא נגע בטיפה. ארבע־עשרה שניות של הודעה קולית ברוסית מחברות את שתי הגופות למשפט אחד: "משלמים לפי נקודה, לא לפי ראש." מאחוריו ניצבת מכונת רצח מוכחשת — רשימת מטרות של מדינה שמפורקת, חוליה אחר חוליה, ל"משימות" לשוטים עם סכין, עד שרק נקודה אדומה קטנה על תצלום מסמנת מי ימות היום. סטרלינג, דריה וינגייט מה־CIA, הישראלי שמביא קפה עם הל לכל יבשת, פורצת מנעולים בת עשרים וחמש ורוצח אפור שעייף מן החושך יוצאים לעשות את הדבר היחיד שהמכונה נבנתה למנוע: למצוא את היד שמציירת את הנקודה. ובסוף נותר להחליט מה עושים עם יום הדין כשהוא כבר בידך — ואם הבטחה של אצבע סקוץ' שווה יותר ממנו.