הוא היה אמור למסור מעטפה. זה הכול.
מנדל אשר פינקלשטיין, יוצא CIA שהחופשה שלו התארכה עד שאיש כבר לא ידע אם הוא עובד, נשלח לווינה עם הוראה אחת: למסור, לשתוק, לחזור. הוא מתיישב בשולחן הלא נכון, אומר לאיש הלא נכון מה הוא חושב על ארבע שקיות סוכר בתה — ופותח פרשה שארבע שנות עבודה מודיעינית לא הצליחו לפתוח.
מכאן זה רק מידרדר: איראני שרוצה למסור את טהרן, סוכן שנקבר לפני שבע שנים ומסרב להישאר קבור, ארכיון סודי שמחליט מי קיים ומי לא, ואיש אחד שנראה בדיוק כמו מנדל וזוכר את כל מה שמנדל שכח.
המוסד היה מוכן לכל תרחיש חוץ מאחד: שהאדם שגייסו בטעות יהיה היחיד שיצליח.
מנדל פינקלשטיין הוא גם שלומיאל וגם שלימזל — אבל הוא מביא תוצאות.