אתחול
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אתחול
5 כוכבים (4 דירוגים)

עוד על הספר

  • הוצאה: שופרא לספרות יפה
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2021
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 139 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 19 דק'

שילה ויינברג

לימדה וחינכה במשך שלושה עשורים בחינוך העל יסודי בתחום מדעי הרוח.

האישה הטרנסית הראשונה נבחרת ציבור במועצה המקומית קרית טבעון

פעילה בקהילה הלהט"בית ובארגונים טרנסים . יו"ר עמותת טרנסיות ישראל לשעבר,

חברת ועד מנהל בפרויקט גילה  וחברת ועד מנהל בעמותת להט"ב זהב .

פרסמה עד כה שני ספרי שירה: "אתחול" הוצאת שופרא, 2021 "כעת" הוצאת עיתון 77 , 2025

עורכת סדרת ספרי "טרנסרייט" שעד כה הופיעו בה ששה ספרים בהוצאת יצירה עברית.

ספרה "קוויריות בצבעי אפור" הוא הספר השביעי בסדרה זאת.

ראיון עם הסופר

תקציר

"אתחול" מאת שילה ויינברג -  ספרה הראשון של שילה ויינברג משלב קטעי פרוזה ומחזורי שירה, מן השנים הרבות שבהן סבלה מדיספוריה מגדרית, דרך האבדנים שעברה ועד שאזרה עוז בליבה ויילדה את עצמה מחדש מתוך עצמה. השילוב בין קטעי פרוזה ישרים, חשופים, לבין שירתה הפוצעת, החודרת, העשירה ועתירת-המבע, יוצרים ספר נדיר בעוצמתו, בבהירותו ובחוויה המטלטלת שהוא מסב לקורא.ת.

פרק ראשון

ההוא
אֲנִי הַהוּא
פִּין זָקוּר בְּתוֹךְ חָלָל רֵיק.
 
חָתַכְתִּי בּוֹ דַּקּוֹת דַּקּוֹת
עַד שֶׁנּוֹתְרוּ מִמֶּנּוּ רַק זְרָעִים
מִתּוֹכָם צָמְחָה הָאִשָּׁה שֶׁאָבְדָה
לִי לִפְנֵי שָׁנִים, כְּשֶׁסּוֹבַבְתִּי את
רֹאשִׁי לְרֶגַע וְהֵצַצְתִּי לְכִוּוּן אַחֵר.
 
אֲנִי פּוֹשֶׂקֶת אֶת רַגְלַי
כְּדֵי לְהַבִּיט דַּרְכָּן עַל הַבַּיִת שֶׁעָזַבְתִּי מִזְּמַן,
וְעַל הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה,
עֲצֵי תַּפּוּז עוֹמְדִים בִּפְרִיחַת אַפְּרִיל,
אָבִי שֶׁדּוֹרֵךְ עַל שָׁרְשֵׁיהֶם כְּדֵי לְהַעֲלוֹת מֵאֲדָמָה,
רֵיחוֹת הַמָּוֶת שֶׁאָפְפוּ אֶת הַמִּרְפָּסוֹת וְהַחַלּוֹנוֹת
וְהַמַּרְזְבִים וְהַסַּפּוֹת וְהַשֻּׁלְחָנוֹת וְהַמִּטּוֹת
וְהַדְּלָתוֹת, שֶׁנִּסְגְּרוּ עַל מָה שֶׁנָּשְׂאָה הַסְּעָרָה בְּיוֹם אֶחָד,
כְּשֶׁהַהִיא פָּנְתָה לְכִוּוּן אַחֵר וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי פֹּה.
 
רַגְלַי קְרוּעוֹת מִן הַמַּאֲמָץ
שֶׁחוֹלְלוּ הָרוּחוֹת בְּתוֹךְ דָּפְנוֹתַי
מְגָרוֹת אֶת הַדְּבֵקוּת הַנִּגֶּרֶת
בַּקְּרוּמִים הַמִּשְׁתַּפְּלִים, הַנֶּעֱרָמִים, הַנִּסְחָפִים,
הַנָּעִים, הַמַּחְלִיקִים בְּתוֹךְ בְּשָׂרִי הָרָטֹב.
אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַשַּׁלְוָה שֶׁהֵבִיא הָעֲרָפֶל בַּלַּיְלָה הַהוּא,
כַּאֲשֶׁר לֹא יָכֹלְתִּי לְהַבְחִין בְּדָבָר.
 
אשֶׁר סְתָמִי הִתְנַשֵּׂא בְּחַיַּי
כְּמוֹ בָּרָק רָחוֹק שֶׁלֹּא נִתָּן לִשְׁמֹעַ עוֹד אֶת רַעֲמוֹ.
נָגַעְתִּי בּוֹ קַלּוֹת
נִשְׂרֶפֶת, מֻתֶּכֶת.
לֶהָבָה שֶׁל אִשָּׁה שֶׁעָבְרָה כָּאן מִזְּמַן,
לִרְגָעִים.

 

אפריל 1998

 

שילה ויינברג

לימדה וחינכה במשך שלושה עשורים בחינוך העל יסודי בתחום מדעי הרוח.

האישה הטרנסית הראשונה נבחרת ציבור במועצה המקומית קרית טבעון

פעילה בקהילה הלהט"בית ובארגונים טרנסים . יו"ר עמותת טרנסיות ישראל לשעבר,

חברת ועד מנהל בפרויקט גילה  וחברת ועד מנהל בעמותת להט"ב זהב .

פרסמה עד כה שני ספרי שירה: "אתחול" הוצאת שופרא, 2021 "כעת" הוצאת עיתון 77 , 2025

עורכת סדרת ספרי "טרנסרייט" שעד כה הופיעו בה ששה ספרים בהוצאת יצירה עברית.

ספרה "קוויריות בצבעי אפור" הוא הספר השביעי בסדרה זאת.

ראיון עם הסופר

עוד על הספר

  • הוצאה: שופרא לספרות יפה
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2021
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 139 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 19 דק'
אתחול שילה ויינברג
ההוא
אֲנִי הַהוּא
פִּין זָקוּר בְּתוֹךְ חָלָל רֵיק.
 
חָתַכְתִּי בּוֹ דַּקּוֹת דַּקּוֹת
עַד שֶׁנּוֹתְרוּ מִמֶּנּוּ רַק זְרָעִים
מִתּוֹכָם צָמְחָה הָאִשָּׁה שֶׁאָבְדָה
לִי לִפְנֵי שָׁנִים, כְּשֶׁסּוֹבַבְתִּי את
רֹאשִׁי לְרֶגַע וְהֵצַצְתִּי לְכִוּוּן אַחֵר.
 
אֲנִי פּוֹשֶׂקֶת אֶת רַגְלַי
כְּדֵי לְהַבִּיט דַּרְכָּן עַל הַבַּיִת שֶׁעָזַבְתִּי מִזְּמַן,
וְעַל הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה,
עֲצֵי תַּפּוּז עוֹמְדִים בִּפְרִיחַת אַפְּרִיל,
אָבִי שֶׁדּוֹרֵךְ עַל שָׁרְשֵׁיהֶם כְּדֵי לְהַעֲלוֹת מֵאֲדָמָה,
רֵיחוֹת הַמָּוֶת שֶׁאָפְפוּ אֶת הַמִּרְפָּסוֹת וְהַחַלּוֹנוֹת
וְהַמַּרְזְבִים וְהַסַּפּוֹת וְהַשֻּׁלְחָנוֹת וְהַמִּטּוֹת
וְהַדְּלָתוֹת, שֶׁנִּסְגְּרוּ עַל מָה שֶׁנָּשְׂאָה הַסְּעָרָה בְּיוֹם אֶחָד,
כְּשֶׁהַהִיא פָּנְתָה לְכִוּוּן אַחֵר וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי פֹּה.
 
רַגְלַי קְרוּעוֹת מִן הַמַּאֲמָץ
שֶׁחוֹלְלוּ הָרוּחוֹת בְּתוֹךְ דָּפְנוֹתַי
מְגָרוֹת אֶת הַדְּבֵקוּת הַנִּגֶּרֶת
בַּקְּרוּמִים הַמִּשְׁתַּפְּלִים, הַנֶּעֱרָמִים, הַנִּסְחָפִים,
הַנָּעִים, הַמַּחְלִיקִים בְּתוֹךְ בְּשָׂרִי הָרָטֹב.
אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַשַּׁלְוָה שֶׁהֵבִיא הָעֲרָפֶל בַּלַּיְלָה הַהוּא,
כַּאֲשֶׁר לֹא יָכֹלְתִּי לְהַבְחִין בְּדָבָר.
 
אשֶׁר סְתָמִי הִתְנַשֵּׂא בְּחַיַּי
כְּמוֹ בָּרָק רָחוֹק שֶׁלֹּא נִתָּן לִשְׁמֹעַ עוֹד אֶת רַעֲמוֹ.
נָגַעְתִּי בּוֹ קַלּוֹת
נִשְׂרֶפֶת, מֻתֶּכֶת.
לֶהָבָה שֶׁל אִשָּׁה שֶׁעָבְרָה כָּאן מִזְּמַן,
לִרְגָעִים.

 

אפריל 1998