בחירות המבקרים

ציון: 9

המסה העדינה והמהורהרת של לימסארס (תרגום: רמי סערי), מבקשת לחקור את מושג הזמן באמצעות הזיכרון. זוהי יצירה פואטית ומלנכולית שמתבוננת בקשרים האנושיים בחיי המחבר – על הבדידות וההחמצה השלובים בהם – ותובעת מכל אחת ואחד מן הקוראים לעצור ולהישיר מבט אל עבר חייו שלו. בספר יש קטעים מרגשים רבים. הנה אחד האהובים עליי: "אבי מת כעבור ימים ספורים, אנונימי כפי שחי כל חייו. הלווייתו לא חרגה במאומה מכל הלוויה אחרת (...) אבל לי כבר היה נהיר אז שאבי לא היה סתם עוד אדם, ידעתי שבמופנמותו שימר נשמה גדושה בספקות וכן נפש המסוגלת למחשבות נשגבות מעין זו השבה ועולה על דעתי כעת, כעת שגם אני מתחיל לחשוב אותו דבר: הזמן אף פעם אינו חוזר, וזוהי הסיבה לתוגת האדם". 

ציון: 9

אהבתם את פאודה? פגע וברח? בית הפגודה שייך לז'אנר מותחני מוסד, שגיבוריהם הם בחורינו המצוינים המנסים, במקרה הזה, למנוע פיגוע ענק. סער ריגבי, סוכן מוסד בדימוס, וחברו לשעבר עלי, היום – ארכי-טרוריסט פלשתיני, מבצעים ריקוד טנגו קטלני. לא מדובר בקלישאות – הדמויות מורכבות ומרובות שכבות והתוצאה מרתקת ומותחת. 

ציון: 10

זה באמת ספר מושלם, שגם הפגמים שלו מושלמים. אפשר היה לקצר אותו קצת בלי שנרגיש, ולרגעים הוא "נוירוטי" מדי, כמו וודי אלן על ספידים, אבל כשרון הכתיבה של המחברת פשוט מתנפל עליכם ולא מרפה. הקצב, האנרגיה, הטרלול, הגחמות ובסופו של דבר גם העומק שבסיפור הגירושים/ זיונים/ כסף ונדל"ן הכאילו טלוויזיוני הזה, יוצרים חוויית קריאה משכרת חושים. והסוף כל כך עצוב וחכם, ומעולם לא ראיתי תיאור כל כך עוצמתי של התמוטטות עצבים. להדליק מזגן ולצלול פנימה.

ציון: 9

ספר מטלטל על משפחה שכולה, שבנה התאבד לאחר מחלת נפש. הכותבת הכירה אותו מהיחידה שבה שירתה, יותר מ-25 שנה לפני סופו הטראגי, אך את משפחתו פגשה לראשונה רק כשנסעה לבקר אותם ב"שבעה", בביתם בקיבוץ. הביקור הזה טלטל אותה לדבריה באופן בלתי נתפס ובלתי נסבל; והפער בין האיש הצעיר, המצחיק והמוכשר שהכירה לבין מה שקרה לו בבגרותו הביא אותה בסופו של דבר לכתוב את הספר הזה, הנקרא בשטף ובהתרגשות ומזכיר לכולנו את אלה שהכרנו פעם ואבדו במשעולי החיים.