בחירות המבקרים

ציון: 10

המצבים הפוטנציאליים אליהם ייקלעו קוראיו של ספר הסיפורים והנובלות החדש של בני ברבש, "מצבים בפוטנציה", עשויים להשתרע מהזדהות גמורה עד התנערות ותמיהה, מכאב עמוק ועד צחוק מר אך משחרר. הסיפורים המגוונים עוסקים בזוגיות ובאהבה, בסופיות החיים, בוויתורים, באכזבות, בהחמצות, ובמה שיכול היה לקרות ולא קרה. חשבון הנפש שעורכות בו דמויותיהם עם חייהן חותר למסקנתו של קוהלת, כי הבל הבלים הכול הבל. אבל באיזו חוכמה עושה זאת הסופר, באיזו חדות וראייה מעמיקה לתוככי הנפש! זהו ספר שלא נועד לשובב נפש, אך בשום אופן אסור להחמיצו, בזכות הדמיון הפרוע, העומק הפסיכולוגי, יכולת התיאור העשירה, הידע התרבותי, והשפה העברית הישראלית הנילושה בו בחמדה ובכוח. חורג במידת מה מן הנימה הכללית הוא הסיפור "גבעה 24 אינה עונה", פנינה ספרותית נפלאה ונדירה, שוברת לב, מזככת לב, ובסופו של דבר, משיבה את האמונה בחברות, באהבה, ובמי שהיינו ואולי עוד נשוב להיות.

ציון: 10

כוחו של הרומן הבלדה על דורית ומנחם בסגנון המפתיע בשנינותו, ביכולת החשיפה הנועזת שלו, ובטפטוף של מאורעות היסטוריים ופוליטיים אל המרחב הפרטי שיש בהם לשמש הקבלה, אנטיתיזה או אלגוריה ליחסים המיוחדים שבינה לבינו.
המעבר החד שעשתה דורית זילברמן מן הרומן הקודם שלה בלחש, שהוא סימפוניה עשירה של דמויות ססגוניות, מקומות גיאוגרפיים שונים, זמנים מתחלפים, רומן שהוא שושלת נשית שנשמר בה לאורך הדורות חומר גנטי פלאי, לבין הרומן הקאמרי הבלדה על דורית ומנחם , הקליל לכאורה, על חיי נישואים בתל אביב שבהם משולבים חיי הבוהמה בעיר – מעיד על גמישותה היצירתית של המחברת.
העט שלה הוא השרביט המטאפורי שבעזרתו מניפה זילברמן את הפרטי אל האוניברסלי. וזו הלוא תמצית הממואר: לרקוח שיקוי מזיכרונות אישיים ולצקת אותו לתוך תבנית של רומן.
הספר הוא גם תולדותיה של אישה חסרת ביטחון שלבסוף הפכה להיות הכול. ספר פמיניסטי שנקרא בנשימה עצורה.

ציון: 9.5

"שירלי טמפל קופצת ככה" של סמדר שיר חברתי הטובה, דומה לסיר ענקי שמלא בפינוקים. כל דף לוקח אותך למסע בין צלילים וטעמים וככל שהעלילה מסתבכת, מילדות ועד לסבתאות, אני משתכנע ששירלי טמפל מג'אבליה, הזמיר של מקהלת צדיקוב, היתה שכנה שלי. או ידידה שלי. או אני.