בחירות המבקרים

מבקרי ואנשי תרבות ממליצים על ספרים שאהבו

לי-את הלר

סוקרת ספרים

מרלין האדומה / דניאלה ג'וליה טראוב

סיפורה של טְרָאוּב ממוקם בישראל של אחרי מלחמה גדולה מול אירן, כבושה, ברובה, מדממת  מפורזת ופגועה. זהו ספר מטריד ומעורר מחשבה ופחד, אבל בעיקר זהו סיפור על אהבה גבורה והישרדות.

הספר הזה הוא תהילה לתושייה אנושית. נשית. ולכוח להצליח גם אחרי משברים אישיים ולאומיים אדירים. וכמו שהמציאות עלתה על הדמיון, כך גם בדמיונה של טְרָאוּב נולדת אשה חזקה וכוח מושיע.

סוכנת חשאית אמריקאית, יהודייה, בשם מרלין, אדומת שיער וסוערת, שלוקחת חלק בריגול כפול, לטובת ארה"ב מולדתה, ולטובת ישראל, והמחתרת שקמה בה.

העולם שבונה טְרָאוּב, אמנם כל כך מוחשי, אבל משמש רק כרקע, כתפאורה סוערת לשני דמויות עוצמתיות. ולכוחות ועוצמות נשיות מסעירות ומעוררות השראה.

אסתי ג' חיים

סופרת

יומן פרידה / ניצן ויסמן

הקריאה בספרו החדש של ניצן ויסמן הייתה בשבילי כמו הליכה על סכינים. כל משפט הזכיר משהו מתקופת חייהם האחרונה של הוריי. 

ניצן פורש את חיי המשולש הקטן, שלו ושל הוריו, בישורת הכואבת מכולן, עם אובדן הנכסים הבסיסיים של האדם בזקנתו: עצמאותו, זיכרונו, כבודו ומעל לכל ברור שהדרך מלאת הכאב הזאת היא חד סטרית.

הוא עושה זאת בכתיבה אמיצה, חשופה, אוהבת, נקייה מרגשנות ובלי לייפות דבר, כולל פירוט סבך התלאות הבירוקרטיות והאישיות הנופלות על "ילד" בשעה שהוא הופך להורה להוריו. 

הספר שנכתב כקטעי יומן מתוך תופת הדעיכה של הוריו, מצליח ללכוד את הקוראת בקרס של רגשות עזים, הזדהות וחמלה. זהו מסמך אנושי וספרותי ממעלה ראשונה.

אל-עד כהן קניגסברג

סופר, קולנוען ומאייר, ממליץ על רומנים גרפיים

קנאה טובה / תמר בלומנפלד

קנאה טובה של תמר בלומנפלד הוא רומן גרפי מבריק, מצחיק וסוג של הגשמת חלום - לנקום בכל מי שהתעלל בך בימי התיכון.

אהבתי מאוד גם את צו 8, של גלעד סליקטר - רומן גרפי מאוד ישראלי, רגיש, שקט וחזק. הספר מאויר בכישרון המדהים של גלעד, שגורם לי לחזור ולעלעל בו לעתים הקרובות.

גיא בן נון

מנכ"ל "עברית"

פיקדון עיניך / אפרת נוה

עירא רקובר עד לתקרית ירי. הוא מסייע לטפל בפצוע ומחליט להתמסר לצרכיו. מיכאל, הפצוע, מבקש לראות את סבטש קרובת משפחתו בפעם האחרונה. עירא יוצא למסע ובדרך פוגש באופן אקראי דמויות שונות המחברות אותו למשימתו ובמקביל לעברו. האם יצליח במשימתו? איזה אדם ייצא ממנה ומה יגלה על עצמו ועל מפגשיו? יצירה הכתובה בפרקים קצרים, בקצב מהיר וקולח ותוך שזירה של תמונות, ריחות וטעמים באופן פיוטי וסימבולי. המחברת מובילה את הדמויות והעלילה תוך חיבור עבר להווה ושלל דמויות השזורות זו בזו בתפירה עדינה ומתוחכמת, קלה להבנה ומעקב.

קרן אגמון

ספרנית ובעלת הבלוג "בעיקר ספרים"

הספר האדום / אסף ענברי

הספר האדום הוא סיפור  ששם במרכזו את שלושת הנְפִילִים של השמאל הישראלי. יצחק טבנקין, מאיר יערי ומשה סנה. על מנת לצלוח את הסיפור המרתק והזורם הזה כדאי להצטייד ברשימות ולשרטט מפה או תרשים זרימה, כי אחרת יהיה קשה לצלוח את הספר הזה ללא חזרה אחורנית כל הזמן. זהו ספר שהקריאה בו היא סוג של משחק זיכרון, חייבים לעקוב אחרי הפרטים אחרת עלולים להסתבך בתוך המון פרטים ועלול להיות קשה לעקוב אחרי מערכות היחסים הסבוכות. לא במישור האישי כי אם במישור הקבוצתי, הקהילתי:  מי נאמן למי, ומי בדיוק החליף מפלגה, אידאולוגיה, בית או מכונית. קיים כל הזמן מתח בין המציאות והבדיון. 

הציפייה שסוף סוף אבין מדוע בדיוק התרחשו הפיצולים בתוך הקיבוצים ומה בדיוק קרה שם באשדות יעקב - הציפייה הזו לא התמלאה. עדיין אני לא מבינה לגמרי מה בדיוק קרה ואיך המצב הקצין עד כדי פירוק משפחות. אני כן מבינה הרבה יותר טוב, כמה נורא וקשה זה היה. אין ספק שתיאורי הקרבות בחדר האוכל, המכות, המקלות, האגרופים, המשטמה - התיאורים הללו בהחלט מובנים וגם קשים. בזיכרון התודעתי שלי, היה שם ויכוח אידאולוגי והאנשים באופן בוגר ואחראי ומנומס נפרדו. והנה כאן אני קוראת תיאורים מסמרי שיער על האלימות הקשה. מסתבר שקרבות פוליטיים אכזריים ואלימים הם לא משהו חדש ליישוב בארץ.

לי־את הלר 

סוקרת ספרים

הילד של לגיון הזרים / לאה איני

לאה אֵינִי כותבת ברב קוליות את הסיפור הזה של אהוב ליבה. מנסה לחבר את הסיפור, את שברי ילדותו וחייו. את מה שנהרס ומה שנבנה. את מי שהיה. ושכבר לא. אֵינִי מצליחה לצייר ולברוא בעברית פיוטית, את המקומות והאנשים שהיא מתארת. יכולתי לטייל בעולמו של הילד משל צעדתי לצידו. כל כך יפה. כל כך נוגע ללב. ואיזה יופי של שפה שהיא מזכירה לנו שאפשר עוד לכתוב בה. כמה עושר מילולי. חגיגה לעיניים. לאוזניים.

אֵינִי  גם בחרה להקריא את הספר הנפלא הזה כספר שמע, ההקראה של אֵינִי נהדרת, היא מדייקת בשפה. במילה. בפרשנות. בסיפור. נותנת קצב נכון ברגעי מתח ושיא. מעבירה את נימת הדמויות ופרשנות מצבן הנפשי והפיזי בעת הסיפור. היא חיה ומחייה את הספר ואת הסיפור הזה שכתבה. כולה מושקעת בו. הן בכתיבה והן בהקראה. וזה כל כך שלם ומושלם.

דניאלה ג'וליה טראוב

סופרת

זאבה / מעין רוגל

מאיזושהי סיבה את הביקורת הזו לקח לי שנה לכתוב. כנראה שהייתי צריכה לעכל את הספר המופתי של מעין רוגל, זאבה. הספר מגלם בתוכו שני סיפורים על גיבורות אפלות ובודדות מאוד. הבדידות שלהן מדבקת, היא קשה ובעיקר מנסים לברוח ממנה. סיפורה של ענת, אשר מנסה לברוח מאהבת חייה שנפטרה, בילי; ואוסי שמנסה לברוח מהעבר שלה. מעין היא אמנית המתח ובספר הזה היא מצליחה לתאר דמויות עגולות, אפלות, שלא ניתן להוריד מהן את העין (וביחוד את עין שמאל). יחד איתן אנחנו בורחות, אבל לא מצליחות להסתתר.

גלית דהן קרליבך

סופרת

אי.טי. ואמנות אהבת הקולנוע / קובי ניב

ספרו החדש של קובי ניב מציע מבט מעניין, חתרני לפרקים, על 19 סרטים וסדרות. כמו בספרו הקודם הנפלא החיים יפים אבל לא ליהודים, שמנתח את סרטו הדביק של רוברטו בניני, גם כאן ניב בונה מהלך מעניין ולא שגרתי. כך למשל בסרט סאלח שבתי, שזכה למעמד פולחן גם, למרבה הפלא, אצל בני עדות המזרח, מנתח ניב את הגזענות הסמויה והגלויה באופן משכנע ולא דידקטי. ניתוח מבריק ראוי לציון מובא בפרקים על שובר שורות וצ'יינהטאון. הספר מיועד לחובבי קולנוע וטלוויזיה אך לא רק. הפרקים בספר יגרמו גם לצופים האדוקים שבכם לרוץ ולצפות שוב ביצירות הללו מזווית מקורית ומעניינת. וכשכל הטוב הזה מוגש לקורא חינם אין כסף - איזו התנגדות יכולה להיות?

דיאנה בחור ניר

עיתונאית בכלכליסט 

אילו נולד איטלקי / שי אספריל

אילו נולד איטלקי כורך יחדיו בוירטואוזיות ובלא מעט הומור שלושה סיפורי חיים, שכל אחד הוא עולם מרתק בפני עצמו: עו"ד רגיש, מומחה לגירושי האלפיון העליון, שהיה ילד רגיש ופגוע שהפך לאיש מקצוע ציני; עתונאית תחקירים הישגית שרומן וסיפור עיתונאי מטלטל יהפכו את חייה; ושל רוקח נוגע ללב בבדידותו הכרונית, שמוצא נחמה מפוקפקת בהצצה לחדרי השינה של אנשים שמשכירים ממנו דירות. שלוש הדמויות שנויות במחלוקת, כל אחד בדרכה, וסיפוריהן יתאחדו בהדרגה עד לסוף שחונק את הגרון.

יואב איתמר

סופר, מחזאי, עורך, משורר, מסאי, מבקר, מתרגם ומו"ל 

פננה במגדל / יובל ששון

מחזור שירים שמציג קליידוסקופ של החיים האורבניים המודרניים במאה ה-21. זורם מעניין ומסקרן. 

הכותב מתבונן בהווה בדרך קלילה. לפעמים השירים פשוטים מדי וחוזרים על עצמם, אבל זה ספר זורם וכיפי שיעשיר את עולמכם ויהווה מקור להשראה והתבוננות מחודשת. 

גלית ארז 

משוררת, מחזאית, אשת חינוך וטיפול

הגיבור בעל אלף הפנים / ג'וזף קמפבל

הספר הזה יצא לאור לראשונה ב-1949 אך לא איבד גרם מהרלוונטיות שלו, ואולי זה סודם של ספרים גדולים שצולחים את הזמן: יש בהם איזו אמת נצחית שאינה תלוית תקופה. 

אנחנו חיים כיום בעידן בו אמנות הסטוריטלינג נוגעת כמעט בכל תחום, בין אם זה בתקשורת, ניהול, חינוך, פוליטיקה, אמנות ועוד. הגיבור בעל אלף הפנים של ג'וזף קמפבל השפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם, ביניהם אמנים, שחקנים, סופרים ,תסריטאים ידועים ואנשי ספרות ותרבות, ומאז שהתפרסם הוא עדיין נחשב כספר הטוב ביותר לבניית סטוריטלינג. 

קמפבל, איש אקדמיה אמריקאי, מומחה למיתולוגיה השוואתית, מתאר בספר את מה שהוא קורא לו 'מונו מיתוס' ,מסע הגיבור - תאוריה לפיה כל המיתוסים, האגדות והמעשיות בעולם מספרות למעשה אותו סיפור דרך דמויות ועלילות שונות, כשתבנית הגיבור לא משתנה. 

הוא משווה את כתבי התנ"ך לכתבי הבודהיזם , ומעשיות של האחים גרים לאגדות יפניות, סקנדינביות ואגדות ממצריים העתיקה לעמים קדומים מיבשות שונות, ומראה כי מסעו של הגיבור זהה למעשה בתבנית שלו אצל כל הגיבורים בכל התרבויות והדרך שהגיבורים עוברים היא השתלשלות אירועים אוניברסלית וידועה מראש. בין התהליכים שהגיבור בכל תרבות עובר יש  קריאה לפעולה, תהליך חניכה, אתגרים, ביצוע משימה והגעה ליעד שלה, חזרה לארץ המוצא ועוד. 

כך, באמצעות היכרות עם מיתוסים אוניברסליים, תרבויות וארכיטיפים שונים מרחבי העולם, הספר הזה פותח צוהר להבנת הנפש האנושית דרך ארכיטיפים אוניברסליים ומעורר מחשבה לגבי משמעות חייו של אדם על הכדור הזה וכן הבנת נרטיבים של תרבויות ועמים שונים ברחבי הגלובוס. ספר חכם שמראה איך אנחנו, בני האדם, דומים זה לזה למרות השוני התרבותי בינינו ומקצהו השני של כדור הארץ ועד לקצהו האחר, אדם הוא אדם , על חולשותיו וגדולתו. 

לי־את הלר 

אשת קולנוע ותרבות, סוקרת ספרים

יקירי המנוול / וירז'יני דפנט

זה ספר העוסק בתמות חברתיות אוניברסליות ובוערות, שהן הרבה יותר חשובות מסיפור המסגרת שעוטף את הספר, ודֵפַּנְט מצליחה להציג לא רק מכלול רחב של סוגיות, כי אם גם דעות לא קונבנציונליות ומקובלות, ואף לעורר בקרב הדמויות, ודרכן בקרב הקוראים, מחשבות, עניין ופרובוקציות. משל היה זה דיון פילוסופי חשוב ומעמיק.

בסיפור המסגרת מקבל הקורא הצצה לחליפת מיילים בין אוסקר זאיאק – סופר צרפתי בשנות ה-40 לחייו לבין רֵבֵּקָה לָאטֵה – שחקנית עבר מפורסמת בשנות ה-50 לחייה.ההתכתבות הזאת, שתחילתה באלימות מילולית והתנצחויות, מתפתחת לחברות, לקרבה, ולחמלה הדדית, ומכסה במהלך הזמן נושאים רבים ומגוונים מלבד יחסי גברים נשים ותנועת metoo# שהתפוצצה ברעש גדול וסחפה בגל סוער את כל העולם. בין היתר מביאה דֵפַּנְט בקול גיבוריה את דעותיה הרדיקליות והנוקבות על יחסים בין המינים; על רשתות חברתיות, כוחן והשפעתן; על גילנות;  על התבגרות וזקנת הגוף; על מגפת הקורונה (שתופסת את גיבורי הספר במהלך הסיפור); על בגידת הגוף ואידאל היופי; על גמילה; על אלכוהול וסמים ודרכיהם להתמודד ולברוח עם מצבים לא קלים שחווים בני אדם; על כוחו של הכסף בעולמנו החומרני; על מעמד; על הכרה ופרסום; על מלחמות; על ילדות; על הורות; על זנות; על פסיכיאטריה; על ספרות; על קולנוע; על אומנות ועוד. 

אך בסופו של דבר, ובכך כוחו של הספר הזה, מצליחה דֵפַּנְט להציג בפני הקורא סוג של גשר בין שני המינים, להידברות, הבנה והכלה של שני עולמות אנטגוניסטיים, בין גברים ונשים. גם אם לא נסכים, נוכל להבין, לראות ולקבל את כאבו של הצד השני. או לכל הפחות לקלוט שאנחנו שונים.

סלעית שחף פולג

סופרת

מוזרים 2 / סופרים שונים

משונה, אבל דווקא קובץ סיפורים קצרים שעוסק בכל מה שמפחיד, מצמרר ומיסתורי, היה זה שהחזיר אותי אל הקריאה אחרי השבעה באוקטובר. סיפור יפני על כלבים (ולא רק הם) שהופכים לעצים (אישה עומדת), או שומר במגדלור המותקף על ידי עכברושים הולנדיים צמאי דם (שונית שלושת השלדים), בכל זאת נראו מרוחקים אלפי שנות אור ממחבלי נוח'בה או מנהרות חמאס. 

 יוצא מן הכלל הוא המצוטינט מאת מ"ר ג'יימס בו הגיבור מקבל לידיו ציור המשתנה בכל פעם שמסתכלים עליו : במבט ראשון זהו בית מידות וסביבו אחו פסטורלי, במבט שני מפלצת אורבת מחוץ לו, במבט השלישי המפלצת בתוך הבית, ובמבט האחרון כשהמפלצת יוצאת היא נושאת תינוק בזרועותיה. כשהסתכלתי שוב, היה נדמה לי שראשו של התינוק החטוף, כתום.

קרן אגמון 

ספרנית ובעלת הבלוג "בעיקר ספרים"

שנים טובות / מאיה ערד

לאה צוקרמן היא גיבורת רומן המכתבים הזה. היא נולדה ברומניה בשנת 1942 ובהיותה בת 8 עלתה משפחתה לישראל. היא לומדת בסמינר למורות ונשלחת ללמד אי שם בעיירת פיתוח בדרום הארץ. היא סובלת שם מאוד. אולם שם היא אף פוגשת את אריק, קצין צעיר ונשוי. בשלב מסוים ההיכרות הופכת לרומן סודי. אולם מסתבר שבישראל כמו בישראל אין סודות. הרומן הזה נקטע כשאריק נפצע ולאה נשלחת ללמד באמריקה. את כל המידע הזה אנו לומדים מברכת  השנה הטובה שלאה שולחת לחברותיה בסמינר. כל שנה משנת 1966 ועד שנת 2016 היא תקפיד לשלוח את השנה הטובה השנתית שלה לכל חברותיה. וכך מתגלה לפנינו סקירה של חיים שלמים.

השליש האחרון של הספר הוא הטוב ביותר. הוא ממסמס לנו את כל הספקות וחודר עמוק לנשמה. מאיה  ערד הנפלאה והכישרונית נותנת לנו תשורה בשליש האחרון של הספר ולרגע אחד הבדיון והמציאות נפגשים ונארגים זה בזה. לאה צוקרמן משתתפת בסדנת הכתיבה של מאיה ערד, מה שהזכיר לי מיד את הסרט הבלתי נשכח דלתות מסתובבות.  ומה שבטוח הוא שאם מאיה ערד פותחת סדנת כתיבה בישראל אני מצטרפת (בבקשה תשמרי לי מקום). ספר נפלא, לוקח לנו זמן להבין שהוא נפלא. אל תתייאשו ממנו ורוצו לקרוא. 

אל־עד כהן קניגסברג

סופר, דוקומנטריסט, מאייר ותסריטאי

היי, מישהו שומע אותי / אורית עריף

רומן גרפי שמתאר היטב את הדיכאון שכולנו יכולים להזהות איתו ולהרגיש שאנו לא לבד בזה. ספר יפהפה שאני שמח שהוא על המדף הנחשק שלי, ששם יש מספר מצומצם של ספרים שאני מאוהב בהם.

לי־את הלר

סוקרת ספרים, #לי_את_קוראת_וכותבת_על_כך

לילי לא כלה / דורון שנער

אם חשקה נפשכם בהרפתקה חמודה ונוגעת, בדמיות מלאות צבע ואופי, ובשפה גבוהה, יפה, אבל לא ארכאית, המשתלבת וקולחת כמו מים צלולים במעיין נסתר מעין ביום שמש חם, זה בדיוק הספר בשבילכם. הפעם מצליח שִׁנְעָר בכתיבה נפלאה וזורמת, בעברית ציורית ופואטית שפורטת, לצד הסיפור, על נימי הלב, ומוסיפה לו עוד קורטוב של הנאה מושלמת. 

הסיפור עצמו נע בין דוק של עצבות לשמחה ושעשוע, צחוק לצד מסתורין, פתרון תעלומת חייו של הגיבור שכתב שִׁנְעָר - כשמעל הכל מרחפת באוויר תחושה של אופטימיות זעירה ונעימה.

ועוד דבר למי שמאזין לספרים או רוצה להתנסות בכך. זה הספר לבחור ולהתנסות בחוויה. הוא מוקלט בשלוש קולות ומוקרא לעילא ולעילא על ידי חן גבעתי, רודיה קוזלובסקי, תמר לוין. נפלא. ממש.

מיכל ברנע־אסטרוג

סופרת ובעלת הטור "נדודים בסמסארה" במוסף הארץ

השמיים של חאם / אורי גרשט

רומן יפהפה על הקשר המיוחד במינו שבין חאם, שימפנזה שנאלץ להיות אסטרונאוט בארצות הברית של שנות השישים, לבין ברדלי, המאמן האישי שלו. ברדלי, ככל הנראה "על הרצף האוטיסטי" בימים שבהם עדיין לא היה מושג כזה, נקלע למתח בלתי אפשרי בין האהבה, האמון והקירבה-עד-כדי-התמזגות שהקשר מטפח, לבין ההשתתפות בניצול האכזרי של האסטרו-צ'ימפ, הנגזרת מתפקידו. כל אחד מהשניים נתון בבדידות ותלישות תהומיות, וכמה בדרכו לשלווה שמשרים החיבה הפשוטה והטבע הלא פגום. 

במין קלות ואווריריות, מצליח אורי גרשט לאזן כתיבה פיוטית, התופסת את דקויות התמונה והרגש, עם כתיבה תיעודית – שחלקה בדויה וחלקה עובדתית. מתקבל רושם של צלילוּת הטקסט והמחשבה, והקריאה נוגעת ומרטיטה את הרקמות העמוקות.

קרן אגמון

ספרנית ובעלת הבלוג "בעיקר ספרים"

אילו נולד איטלקי / שי אספריל

גבר ואשה מתחתנים. הוא ויקטור, עורך דין מצליח, אחד הטובים ביותר בתחום דיני משפחה, או במילים אחרות, הוא מומחה לענייני גירושין. הוא מעניק את שירותיו לעשירי הארץ וגוזר לעצמו שכר טרחה מהגבוהים שיש. ויקטור גם מבין היטב שכשמתגרשים כולם מפסידים - גם מי שנדמה לו שניצח. הוא חי עם התובנה הזו ולא ממהר להתחייב. הגר, האשה שאיתה יתחתן, גם היא מצטיינת בתחומה. ההשכלה שלה דווקא בתחומים של מספרים וכלכלה, אולם מהר מאוד היא מואסת בעבודתה כאנליסטית מצטיינת ונוטשת עבור מקצוע שיש בו משמעות, השפעה, תגמול רוחני גבוה והרבה מאוד הכרה. היא הופכת להיות אחת מעיתונאי התחקירים המוערכים והטובים ביותר. היא עיתונאית נחשבת, אולם זהו עידן שבו העיתונות פושטת רגל. החיבור בין ויקטור והגר הוא מהיר ובהתחלה נדמה שיש כאן סיפור אהבה, כזה שיש לו המון פוטנציאל ויכולת התחייבות לשנים. אבל סיפורי אהבה נפלאים עם סוף טוב, יש כנראה רק בסרטים הוליוודיים. ואילו במציאות של הסיפור, לא רק שאין סוף טוב, גם האהבה היא קשה. אולי התובנה שצריכה להתקבל מהרומן הזה היא: ש"ככה זה". ככה זה כאשר שניכם מגיעים מילדות מורכבת ולא פשוטה.

אילו נולד איטלקי מזכיר לנו את המשמעות הכל כך גדולה של תחילת החיים שלנו, כמה הילדות היא חשובה ומשמעותית כל-כך לחיים תקינים. וכמה שכולנו זקוקים לקצת מזל.

גלית ארז

משוררת, מחזאית ואשת חינוך וטיפול

ללכת בשדות הכחולים / קלייר קיגן

דרך תיאור מצבים פשוטים מחיי היום יום, קלייר קיגן מצליחה לכתוב על הזרמים התת קרקעיים שבנפש. מתחת לכתיבה מינימליסטית וצלולה של תיאורים ודיאלוגים קצרים, זורמים להם מצבים נפשיים מורכבים, ויש כאן הרבה חוכמה, מיסטיות אירית, ודמויות מכמירות לב. עם ההתקדמות בקריאה, אנו מובלים אחר החוט המקשר בין סיפור לסיפור דרך שדות כחולים שהאור מוטבע בהם, כשכל אחד מהסיפורים מוביל לסיפור אחר.

בכל הסיפורים הטבע מככב כתפאורה חיה המכילה את הסיפורים כולם, מעין כר מצמיח של יחסי אדם־טבע־חברה והוא גם המכתיב לדמויות את גורלן. הדמויות של קיגן הן נשמות אבודות, כמו אלה המאכלסות את היערות והאגדות האירלנדיות. התיאורים והאזכורים של מנהגים איריים השזורים בסיפורים מעניקים להם אותנטיות ומתכתבים עם עניינים חברתיים כמו מקום האישה במשפחה ובחברה, חיי קהילה, אהבות בלתי אפשריות ויחסי הורים וילדים.

הדמויות בספר חולמות על מקום אחר, טוב יותר, ואותו מקום אליו שואפות הדמויות להגיע תלוי כמעט תמיד, כמו בחיים, בקשר עם אחר.

שרית חיים

סופרת, מו"לית ומבקרת

כותבת את הגבר הנכון / טי.קיי לי

הספר הזה הגיע אליי בדיוק בזמן הנכון . אסקפיזם אמיתי לימים הלא פשוטים שעוברים על כולנו. ספר מתוק, קליל,

עושה נעים בלב ונקרא בנשימה אחת.

תכירו את מולי ברינקס, או בשם העט שלה, ויויאן פוקס - כותבת טור הומוריסטי למגזין אופנה ביום וסופרת אירוטית בלילה. היא אומנם כותבת על אהבה, אבל לא מאמינה בה. היא משתמשת בגברים כמוזה וזורקת אותם מיד אחרי. רק שיום אחד זה כבר לא מספיק, והיא חווה משבר כתיבה. ממש במקרה, או אולי דווקא לא, היא פוגשת את ד״ר נואה מק׳ליסטר, בניגוד אליה הוא מאמין בזוגיות ומחפש אהבה. אני לא צריכה להמשיך, נכון?

אתם כבר מבינים לאן הסיפור הזה ייקח אותנו...

ודבר אחרון, מישהו יכול לשאול את טי. קיי. לי אם יהיה ספר על דרו? שואלת בשביל חברה...

מיכל ברנע־אסטרוג

סופרת ובעלת הבלוג "נדודים בסמסארה" בעיתון "הארץ"

השזלונג הוויקטוריאני / מרגניטה לסקי

מה מחבר בין חיים לחיים, בין צורת הקיום הנוכחית שלנו לבין אלה שקדמו לה? האם אלה מצוקות הגוף? מצבי הנפש? החפצים שבהם אנחנו נוגעות, החלל שבו אנחנו מצויים? האהבות, המחוייבויות, מערכות היחסים?

מרגניטה לסקי לוקחת אותנו דרך חור תולעת, שכמו נפער בזמן ובמרחב, אל עולמותיהן של שתי נשים, שאולי הן אחת. גיבורת הסיפור שוכבת חולה על שזלונג, כשלפתע היא מוצאת את עצמה בחדר אחר, בתקופה אחרת, בגוף שונה הסובל מאותה מחלה. היא שוכבת במשך כל הסיפור במקום אחד, אבל הסערה והמיסתורין רוחשים מכל עבר. בכתיבה חדה וסוחפת, הנוגעת בכל החושים, הסופרת של הנובלה המצויינת הזאת צוללת אל תוככי הבלבול והתושייה, חוסר האונים וההתקוממות; בין כוחות החיות והמוות, על קו התפר של האקסטזה.

דורון שנער

סופר

אבטיח עם זנב / לי עברון

השירים הקצרים והמעוצבים להפליא של לי, רועפים כטיפות של גשם ראשון, נקי להפליא, תחליף מילולי לתערובת תמציות באך וסוכריות קופצות בטעם לימון ופטל, מפיגים מעט את ענן העצבות ותחושת חוסר האונים של אוקטובר, 2023. אף מי ששירה איננה כוס התה שלה/ו, זה זמן טוב לתערובת שרקחה המשוררת בקפסולות מופלאות של אהבה. כן, כמוסות תמצית ילדותה, חייה, ובעיקר אהבה לאהובתה. אלו משובצות געגוע, שמחה, והומור כבוש, נעים ומחויך, ואני אומר זאת לא רק כחקלאי לשעבר שגידל אבטיחים עם זנב, אלא כקורא שמחייך למקרא חיבור כזה: "אהובתי , התגשמות חלומותי,/ יושבת כעת בסלון וצופה/ באמריקן נינג'ה ווריור". מקסים. מומלץ.

קרן אגמון

ספרנית ובעלת הבלוג "בעיקר ספרים"

חיים / גיל הראבן

יויו, הֲלֹא הוא יואש, וקסניה - הם הגיבורים של סיפור החיים המקסים הזה. אולם הם אינם הגיבורים היחידים, יש סביבם חבורה שהולכת יחד מבית הספר היסודי ועד לאמצע החיים. אנו נפרדים מהם כיוון ששם הסיפור הסתיים - לא חלילה בגלל שהם נפרדו. סביר להניח שהם כבר לא ייפרדו לעולם. יש משהו מאוד מנחם בחבורה הזו ששרדה יחד חיים שלמים.

הרומן חיים של גיל הראבן הוא סיפור קסום. עלילה שכולה נוטפת נחמה ואף עניין. זהו סיפור מנחם בתוך החיים הכאוטיים של רובנו. האפשרות הזו להיכנס לתוך עולם שהוא מצד אחד לחלוטין העולם הישראלי העכשווי, עם כל מה שקרה בו בעת האחרונה - פיגועים איומים, רצח ראש ממשלה, הפגנות, עימותים וטבעונות. ומצד שני עולם שהוא טיפה מן "ארץ אגדות".

שרית חיים

ספרנית ובעלת הבלוג "בעיקר ספרים"

אויב יקר / קריסטן קאליהאן

אם אתם מחפשים ספר שתוכלו לקרוא בו כמה פרקים כל ערב ולהניח אותו בצד, כדאי שתדלגו על ההמלצה הזו. ברגע שתתחילו לקרוא את אויב יקר, לא תעצרו עד שתגיעו לעמוד האחרון.

אפשר בקלות לקטלג אותו כספר שעובד על פי כל כללי הז׳אנר, אבל אז נפספס את העומק שלו ואת הנושאים הכל־כך חשובים שמתחבאים בין העמודים.

הרס עצמי, הקרבה אישית למען משפחה מאוחדת, החפצה גברית (כן, יש דבר כזה), התמודדות עם טעויות העבר, וכמובן התבלין שמשנה חיים - אהבה עוצמתית שמתגברת על הכול.

רועי סלמן

סופר

מסמרים / מיכל בסן

כמו במוזיקת שוליים יש ספרים שעוברים תחת הרדאר, ואנחנו הקוראים, עלולים לפספס יצירות אמיצות, חזקות ורגישות - כאלו שקשה לשכוח. מסמרים הוא בדיוק כזה. ספר ביכורים על שני אומנים מתוסבכים, וכך גם הסיפור שלהם, שמרגיש כמו ציור מתעתע על קנבס. הספר עוסק בנושאים חותכים וממסמרים, אך הפצעים נכתבו בעדינות וברגישות גדולה ונגישה, כזו שלדעתי יקרבו את הקוראים אל גיבורי הספר.

מסמרים נמסר בגוף ראשון - פעם יהלי, פעם דנה - שמשתלבים יחד, משלימים וסוללים את הסיפור מתחילתו ועד סופו בעניין בלתי פוסק, שתורמות לו דמויות המשנה המצוינות. הדיאלוגים מוצלחים ביותר ואמינים, ואפילו בעלי החיים שנמצאים ברקע הסיפור מוסיפים לכאב וליופי, השלובים יחד בספר העוצמתי הזה.

עמרי חורש

סופר

חלב תאנים / הדס שלמה

אני רוצה להמליץ בחום על ספר השירה של הדס שלמה, חלב תאנים (הוצאת לוקוס). השירה של שלמה נובעת בעיני ממעיינות משלימים של שני חלקי הלב – כאב ואושר.

יש אושר בשלמות השירית שמתגלה פה. נקייה, פשוטה ולא מקושטת ועל הכפיים האלה נישא מטען הכאב של החיים. על בת שנאלצת לחוות את התמודדותה הנפשית של אמה באשפוזים ובבית. על בית הילדים בקיבוץ והבדידות שהתקופה הביאה עמה. השירה של הדס כבשה אותי בחדות הכאב והחוכמה שבהם. רגעי ההתבוננות במקור הטראומות והכאב הם בהירים מאוד, כמעט זניים. זו שירה מיוחדת ונפלאה.

עופרה עופר אורן

סופרת

ריבועים פתוחים / ערן בר-גיל

ריבועים פתוחים הוא מסוג הספרים שכשאני קוראת אותם עולה בי בכי שאינו יכול להשתחרר; בכי אצור ועצור, שיש לו שורשים עמוקים לא רק ברגש אלא גם בחשיבה, כי הוא נוגע בשאלות מוסריות רבות משמעות.

בליבו הספר מופיע אחד המוטיבים המפחידים והקשים ביותר בקיום האנושי: זה של יתמות של ילדים קטנים. ערן בר־גיל הפליא לשרטט דמויות אמינות, מפורטות, נוגעות ללב. נקודת המבט העוברת מדמות לדמות מספקת לנו הבנות שונות על ההתפתחויות שחלו בחייהם של בני המשפחה, שהם מרכזו של הספר: זוג הורים, ניבה ושרגא ושלושת ילדיהם, שגרו בדירה קטנה בחולון ואז עזבו ועברו לבית במושב. סוד כוחו של הסיפור בהפתעות הקטנות שהוא מזמן לנו, ובהתרגשות שהן מייצרות.

אהבתי מאוד גם רומן קודם של ערן בר־גיל, על הדבש ועל המוות, וזה, החדש, עולה אפילו עליו. אני מקווה שפשוט תקראו אותו.

כדאי לכם! הוא אחד המרגשים ביותר שנחשפתי אליהם בתקופה האחרונה.

דריה שועלי

סופרת

זורקי הלהבות / רייצ'ל קושנר

צלמת צעירה ורוכבת אופנועים מקצועית מגיעה מנוואדה לניו יורק של שנות השבעים, שם היא מתמסרת לסצנת האמנות הסוערת, ונותנת לה לסחוף אותה, בלי שיפוטיות, ולהשאיר בה סימנים. באותו אופן, הכתיבה מלאת התנועה של קושנר סוחפת את מי שמתמסר לה, לחוויית קריאה מסחררת, מלאת תשוקה ודחוסה בדמויות, אנקדוטות, עובדות וסנטימנטים.

התחקיר ההיסטורי של קושנר מורגש אבל לא מכביד, אלא מעשיר את הסיפור ונותן לו אחיזה במרחב, שמורכב מניגודים בין גברי לנשי, חלש וחזק, פעיל וסביל.

התרגום של מרב זקס-פורטל יוצא מהכלל. מומלץ לחובבי הרפתקאות שלא חייבות.ים האפי-אנדינג.

אתי סרוסי

בעלת הבלוג "סקירות ספרים"

מה שאבד בזמן / נורית גרץ

ציון: 9

סיפור אינטימי וציבורי גם יחד. נורית גרץ מכניסה את הקוראים אל תוך הידידות בין משפחתה למשפחתו של עוז, מספרת על שיחות הטלפון הקבועות בינה ובין הסופר בכל יום ראשון בבוקר, מנהג שהוא הקפיד עליו, כפי שהקפיד על מועדים קבועים לשיחותיו עם ידידים נוספים. היא מצטטת פתקאות שכתב וקטעי שיחות, בנושאים אישיים ובעניני ספרות. הקוראים מוזמנים אל הדשא של משפחת עוז בחולדה, ואל ביתה של משפחת קינן-גרץ במוצא, אל תמונות מחיי הילדים, ולהבדיל אל ערש הדווי של "עמוס שלי", כפי שהיא מכנה את עמוס קינן, ושל עמוס נשוא הספר.  מקורי, חכם ומרגש, כתוב ביד אמן, ומומלץ מאוד.

נעה ידלין

סופרת

רעש גדול / רועי חן

שבוע בחייהן של שלוש נשים – נערה צעירה, אימה וסבתה – המשנה את חייהן באופן הבלתי צפוי ביותר. חן משרטט את שלוש הנפשות, כל אחת בתורה, בדיוק, במקוריות ובממזריות, ולרגע לא שוכח את הסיפור, את העולם הרוחש מחוץ לגבולותיהן, שהוא גדול וקטן, חריג ונורמלי, כמעט באותה מידה ולפעמים גם בו בזמן. אחד הספרים המהנים והחכמים שקראתי בעת האחרונה.

נורית גרץ

סופרת
הרומאן המצרי / אורלי קסטל-בלום

ציון: 10

הרומאן המצרי הוא ספר מופת משום שהוא נע בין בדיון למציאות ובין מקומות בעולם לבין סגנונות, מחפש ולא מוצא מקום ממשי, אמיתי וזה היופי שבו. לכאורה זהו רומן היסטורי. יש בו פרקים על גלות ספרד ועל יהדות מצרים והוא מתרכז בסופו של דבר בגיבורה אחת, "הבת הגדולה", שחיה כאן והיום. למעשה זהו רומן ששובר את כל המסגרות והגבולות, מפרק את המציאות ההיסטורית ובונה מתוכה מציאות מטורפת, מצחיקה וגם כואבת. מתוך המציאות הזאת בונה המספרת חיים אחרים על גבול השירה.

הסגנון היבש לכאורה של הספר עוסק בזוטות, אינסולין שנשכח במקרר, אוטו שהתלכלך, בית קפה, איזו ארוחה. אבל הזוטות הללו מתערבבות זו בזו בתוך עולם אבסורדי ואת העולם הזה ממציאה ומשפצת המספרת ובונה אותו מחדש. למשל, הגיבורה נוהגת לבקר בחנות נוחות ופוגשת שם במלצרית שמכונה על ידה הדלפקיסטית. היא מתבוננת במלצרית הזאת שלרגע מסוים נראית לה קצת מצוברחת ובעזרת המילה הפשוטה "כנראה" ממציאה לה סיפור מדומיין על אהבה גדולה ונכזבת. סיפורים מדומיינים כאלה ממלאים את המציאות לאורך כל הספר והופכים אותה כמו בנס, לעולם מופלא של דמיון ושירה. 

זהו ספר שנותן קול וסיפור וחיים לאנשים נעדרי קיום ממשי, גולים ומגורשים. יש בו גיבורה שאינה מדברת (רועת חזירים במאה ה15) ויש גיבורה שמדברת אבל לא קיימת (זוהי המספרת שאין לה זהות משל עצמה והיא נקראת "הבת הגדולה"). אבל כמו במקל קסמים של הדמיון והשירה המספרת נותנת לכל הגיבורות הללו גם קול וגם קיום וכל זה בספירה אחרת, מעבר לחיים הממשיים. 

יעל (יולי) גרשוני

מייסדת ומנהלת שותפה ב"ספריית סולידריות", ממפיקות יריד הספרים האנרכיסטי של יפו-תל אביב
מחר ועוד מחר ועוד מחר / גבריאל זווין

ציון: 9

אם יש משהו שהספר "מחר ועוד מחר ועוד מחר" מצליח לעשות זה להעלות את כל הקלישאות הכי יפות של דור המילניאלס ולא ליפול לסטריאוטיפים של דור אבוד או לייצר רומנטיזציה לימים בהם לרובנו לא היו מחשבים בבתים. זהו לא סיפור על הצלחה וקריירה משגשגת וגם לא על חברות בכל מחיר, אלא ההפך – כמו בחיים, הסיפורים והדמויות השונות רחוקות מלהיות מושלמות, תמיד במרחק נגיעה מלחיות את החלום, וזה מה שעושה את הספר לכל כך מוצלח. בפינות הקטנות של הספר, גבריאל זווין מתייחסת בצורה מרגשת, עדינה ורגישה לסוגיות של הגירה, אובדן, מוגבלות פיזית ונפשית ואיך הכל מתקיים במהלך חייהם והתבגרותם של שני חברים, סם וסיידי שהכירו בחדר המתנה של בית חולים ובבגרותם המוקדמת החליטו לייצר משחקי מחשב ביחד. 

יהודה אטלס

סופר
עיניים רואות חלום / גליה עוז

ציון: 10

הסיפור כתוב נפלא. היופי הוא בפרטים הקטנים וגם במכחול שבו מצוירות תמונות מחיי ילדים בקיבוץ. תפירה עילית.

יעל משאלי

סופרת ועורכת
דרוש נס / תמרה אבנר

ציון: 9

13 סיפורים יש בספרה החמישי של תמרה אבנר "דרוש נס".  13 סיפורים שבמרכזו של כל אחד מהם שבר מתמיד וכמיהה אינסופית לתיקון.

החיים מאיימים להציף ולדרוס את גיבורי הספר הזה, הגדול מסך 13 סיפוריו והם תמיד במסע: אשה מצטרפת כנוסעת סמויה למאהבה ואשתו בסופשבוע בלונדון,  בחור צעיר על הרצף האוטיסטי בורח מאמו החולה לאיסלנד, אמא דואגת לבתה אך מדברת עם מתקשרת במקום עם הבת, ועוד.

לאף אחד מהסיפורים אין  "סוף טוב" במובן הקלאסי של הציפייה שלנו לנס אבל בכולם יש חמלה ועדינות ועל כן גם חסד ותקווה.

ספר יפה. מעורר מחשבה ורגש. מומלץ.

ריטה קוגן

סופרת ומשוררת
היורדות / דאה הדר

ציון: 9

  1. כנגד שלוש בנות תדבר מסתי: המחברת, הגיבורה והקוראת. שלושתנו מהגרות בנות אותו דור, כאשר הגיבורה היא יורדת, הקוראת היא עולה ואילו המחברת שנולדה בניו־יורק, חיה בארץ ואז שבה לניו־יורק היא שילוב מרתק של גם וגם. הציר שסביבו אנו עולות־יורדות הוא, כצפוי, ישראל והנדנדות שבהן אנו יושבות לעולם נדחפות בידי אמהותינו הנערצות והבלתי מושגות. וישנה תכונה נוספת המשותפת לשלושתנו: כולנו כותבות (כתיבת טורים של הגיבורה משולה לכתיבת מסה על הספר, הגיבורה עורכת חקירות עיתונאיות ומקפידה לתעד שיחות. המסאית מסמנת עמודים באוזני חמור, מקלידה משפטים ביישומון הרשימות של הטלפון החכם). אנו לוקות בחטא "הפטפטנות" הנשי, כפי שהגדיר זאת מרקו, אבי הגיבורה שמעולם לא מכונה בפיה "אב" או "אבא", ושמו הוא כשם אותו גיבור אנימציה ישראלי אהוב שחיפש נואשות אחר אִמו.
  2. הספר בנוי עשרה פרקים פרגמנטריים המתלכדים לרומן. הגיבורה הראשית נטולת השם משולחת כמו כדור פינג־פונג מישראל לאמריקה וחוזר חלילה, וככל שהיא משתקעת פיזית באמריקה כך כמיהתה הנוסטלגית לישראל הולכת וגדלה. תנודות העזיבה והשיבה נכפים על הגיבורה שוב ושוב: בילדותה היא נלקחת לאמריקה על ידי הוריה, בבגרותה על ידי הבעל, פעם היא חוזרת ופעם היא נמלטת. אך אלה תמיד הנסיבות, רצונות זרים החיצוניים לה, שמטלטלים אותה ממקום למקום. נדמה כי הגיבורה עצמה אינה מחליטה האם תרד או תעלה וגם לא מעוניינת להחליט, אלא מונעת בידי כוחות הגדולים ממנה. אולם, יש תחומים שבהם היא השולטת הבלעדית: הכתיבה והמחיקה, שהיא חלק בלתי נפרד מכתיבה טובה.
  3. מה משובח וערמומי המעשה הספרותי של הדר. הגיבורה־הכותבת שלה מתכחשת במפגיע לשתי התֶמות המרכזיות שבספרוּת: ילדוּת ואהבה. ההימנעות המוצהרת הזאת יש בה מן המעשה האנטי־ספרותי, אך זאת הולכת שולל מתוחכמת: מיד עם הצהרת הגיבורה, המחברת פונה לעסוק בשני הנושאים האלה בדיוק. הפרק הראשון והפרק החותם של הרומן הם פרקי־ילדוּת. ובאשר לאהבה, הגיבורה עצמה כופרת בהכרזתה: במו ידיה היא כותבת מכתב־תשובה לניו־יורקר שבו היא מגוללת את סיפור אהבתם המרוסקת שלה ושל בעלה. היא מבקשת "לספר את האמת שלה" תחת השקרים של קרוליין המאהבת השנואה, שאף היא עוסקת בכתיבה ושפירסמה את עלילותיה בכתב העת השבועי הנחשק. קרוליין, מעין "תאומה" או "כפילה" של הגיבורה (וזאת לא תהיה הכפילה היחידה, ועל כך בהמשך) נעזבת גם כן על ידי אותו הגבר הישראלי תכול־המבט, נכנסת ממנו להריון ויולדת לו בן. וגם היא, כמו הגיבורה, מגדלת את פרי האהבה הכוזבת בגפהּ. לקראת הסוף של מכתב־התשובה שלה הגיבורה נעשית בעצמה ל"קרוליין" וזורה פירורי־שקר מעל עדות־האמת כביכול: הסצנה החותמת, "המרגשת" היא בודה מליבה: מפגש אקראי, שתוק, בין שתי האמהות החד-הוריות - היא וקרוליין - המטופלות בילדיהם הקטנים, האחים־למחצה - על הנדנדות במגרש המשחקים. "אחוות האמהות הדוחפות נדנדות", כלשונה.
  4. הספר משופע אלמנטים ארכיטיפיים מעולם המעשיות ומה אהבתי להתחקות אחריהם. המרכזי שבהם - שלושה מופעים של ציפור מחוץ לחלון. הציפור הראשונה היא נודדת ומסתורית, ציפור לא שייכת, שאיבדה את דרכה, ציפור "יורדת" - אפורה עם כרבולת, שאוכלת את הפרחים של אם־הגיבורה חנה. הגיבורה־הילדה מבקשת את קרבת הציפור כפי שאִמה מבקשת את טובתם של הפרחים. המופע השני הוא של יונים הומות בדירתם הניו־יורקית הקטנה של הגיבורה ובעלה. היחסים הזוגיים ביניהם הולכים ומתערערים. היונים העירוניות, שהבעל ניסה לגרש אך כשל, נחבטות בכנפיהן מחוץ לחלון, מבשרות את בוא האסון וממאנות להימלט מפניו. הציפור השלישית היא הנקר, שהגיבורה, כבר אם בעצמה, מראה לבנה התינוק. האם הצעירה והתינוק - אף הוא נטול שם כמוה - לכודים בין התחומים, בין בשורת החיים לבשורת המחלה, ספונים בבית מלון מרוחק אי־שם בדלאוור. הנקר הוא ציפור אמריקאית טיפוסית, נטולת מסתורין, שבונה את ביתה בנחישות. וכמן הנקר, גם הגיבורה תבסס את ביתה באמריקה, על אף הכיסוף המכרסם לישראל.
  5. הפרקים החיים ביותר בספר הם הפרקים הישראליים, אולם חיוּת התיאורים היא ככלי־קיבול מרהיב למוות שאופף אותם. הגיבורה מאבדת את עוברהּ הראשון וממיתה, בשוגג, שני בעלי חיים עירוניים, שניהם כתומים־זהובים: החתול הג'ינג'י של השכנים ודג זהב מן הבריכה האקולוגית. בקריאה הראשונה כעסתי על הגיבורה, וגם על החתול כעסתי, משתוממת: איזה מין חתול טיפש אוכל שוקולד מריר וענבים? אך בקריאה השנייה הכעס שכך ונבטה ההבנה כי מות החתול – שהינו אגב חתול אמריקאי, מיובא, מיין קון עם זנב פרוותי מפואר – הוא כהד למות העובר. דג הזהב שמוצא את מותו בבריכה עירונית מזוהמת, הסמוכה ל"אתר הרצח" (רצח רבין), אף הוא מן האלמנטים הארכיטיפיים: איזו משאלה יכול היה להגשים לגיבורה דג הזהב הקטן לולא מת לו סתם כך.
  6. "העולם הוא במה" כמילות הקלישאה, אך עבור אם־הגיבורה חנה ועבור חברת האם אוסי הקלישאה הזאת היא החיים, המוות והחיים שאחרי המוות. חנה ואוסי הן שתי שחקניות ישראליות צעירות שיורדות לאמריקה להגשים את חלומותיהן. אולם אמריקה, כמו זו המתוארת ב"מלאכים באמריקה", בולעת אותן ואת חלומותיהן ללא רחם. הגיבורה מעריצה את אמה, אך דווקא אוסי היא ה"תאומה" שלה, הכפילה המרכזית שלה. מה אהבתי את המעשה הנבוקובי הזה של הדר. שתיהן - הגיבורה ואוסי הן קטנות־קומה, שתיהן מתקראות בפי חנה "קטני", לשתיהן "מבט של מכשפה", שתיהן חרדות־אימים מפני איידס (אוסי הדביקה את כל היורדות בחרדתה העצומה מפני המגפה הזו של המאה העשרים), שתיהן רדופות על ידי סרטן, שתיהן ננגסות בפי גברים אקראיים, שעטים עליהן ואז נוטשים אותן. שתיהן גונבות גניבות קטנות - "מתנות גנובות בלי סיבה", מדממות למוות בכיסאות זרים ולא מתות מזה.
  7. השילוש הקדוש של הציפורים הוא לא השילוש היחיד בספר, כי ישנו השילוש נוסף, קדוש לא פחות של החתולים. הראשון הוא חתול־סברובסקי מיניאטורי של אוסי שמתגלגל אחר מותה לידיה של הגיבורה בזכות החברה השלישית בחבורת היורדות המקורית, דורית. החתול השני הוא המיין קון התל אביבי, השייך לזוג השכנים השנואים רונה ועודד, שמת בדמי ימיו. אך החתול השלישי הוא הנפלא מכולם, חתול בלתי ממשי שנברא במילות שיר־הפופ האהוב על הגיבורה, "השיר שלה", "שנת החתול" של הזמר משנות השבעים אל סטיוארט. מילות השיר - צבעי מים בגשם - מבליחות בסצנת ההתאהבות של הגיבורה במבקר הישראלי התורן בניו־יורק, עוד גבר שעתיד לנגוס בה בבוא הימים.
  8. הצגות התיאטרון של חנה ואוסי, ששאריות מהן מועלות קבוע בפני קהל אקראי של מאבטחים ואנשי תחזוקה - והגיבורה מימי ילדותה עד עצם היום הזה, רוויות במחזות של ז'אן ז'נה. אחר כך ימוג ז'נה ויתגלגל לצפייה משותפת, טרנס־אטלנטית, של הגיבורה של אמה בסדרה על פי "מלאכים באמריקה" של טוני קושנר. ז'נה טען פעם כי מחזותיו נועדו להיות משוחקים בידי גברים, אך הוא לא הכיר את אוסי. "ואז היא אמרה דברים מאוד מוזרים - שהיא רוצה לבלוע את עצמה, לפתוח את הפה נורא גדול ולהפוך אותו על הראש כדי שהוא יבלע את כל הגוף ואז את כל העולם, ושמה שיישאר ממנה יהיה כדור לעוס שלאט לאט ייגמר. ושככה היא רואה את סוף העולם." (עמוד 97)
  9. העברית של הדר היא עברית פרגמנטרית, משוברת, מאונגלזת, אך דווקא בשל האנגלוז נוצר לעתים כפל־לשון נפלא: אִין (מלונית) הופך ל-אַיִן, למקום הכי עצוב בעולם, העיירה מיטלון הופכת לשילוב של מלון והימלטות (גם למקום שבו נכתבת שירה - שירת־הייקו, כי הרי העיירה נקראת על שמו של המשורר האנגלי ג'ון מילטון). כפל־לשון נוסף: בן הזוג האמריקאי היחיד של הגיבורה בשם רִיק מגשים את המשמעות העברית של שמו והופך לשום־כלום, להתגלמות הריק.
  10. יש לי עוד הרבה מה לומר על "היורדות" של הדר, על חד־קרן בשבי ממט, על פאולה מודרזון־בקר מנויה גאלרי, על השיטוטים במפות של גוגל, על ירושלים של סבא וסבתא, על הקבורה הכבודה והמסוכנת בהר הזיתים והקבורה חסרת הכבוד בקיר של בית קברות אלמוני או חלילה באדמת אי־המתים הניו־יורקי, על מנהטן המפלצתית ועל מי הנהר האפורים הטומנים בתוכם גופות. אך עליי לסיים ואני בוחרת לחתום את המסה בציטוט של אחת הפיסקאות היפות ביותר בספר בעינַי: "אַת, מי את, האישה הזאת שאני לא יודעת מי אני בלעדייך, ששמעתי וראיתי מולי עוד לפני שיכולתי לראות ומאז את כל הזמן שם, חוץ מהתקופות שאת נעלמת פתאום, לפעמים את עוזבת, ואז חוזרת, תמיד יפיפייה, מהפנטת זרים ולא זרים ומושכת משוגעים ועדיין יותר יפה ממני גם כשאת בת שבעים עם דלקת ואנטיביוטיקה. את שנכנסת לי לתוך הראש ועושה כאוות נפשך, מטמטמת ומחדדת, ואני לא יודעת אם אַת האמת הטהורה שלי, המצפן, או שאת האדריכלית של מה שמתחולל לי בתוך הראש והנפש." (עמוד 174)
השמלה / לאה איני

קורא את 'השמלה' של לאה איני. זה מהדהד קנז. פוקנר. העברית לגמרי שלה. מיוחדת. אני קורא סיפורת עברית שלה וחש כמגלה. איני כורה אוזן לקולו של הנעלם. הגוץ. הנשכח. ואומרת משם דברים עזים על כולנו.

הנבדל של האהבה / רוני סומק

ציון: 10

בשירו "28 בדצמבר", כתב רוני סומק: "נולדתי ביום בו הומצא הקולנוע. בגלגול הקודם / הייתי המקל של צ'רלי צ'פלין, תחתוניה של / מרילין מונרו, האקדח של גרי קופר (...) מאז אני נודד, שומר על מקומות קדושים, / רוצה לירות במי שנמלט ומאוהב בנשיקת / האספלט. / יום אחד, אולי, / אעשה מזה סרט". שילוב האקדח בנשיקה – הכלאתם של יסוד רומנטי שובה לב ושל יסוד מודרני, עירוני ואלים – אכן ניצב במרכז עולמו הפואטי של סומק מראשיתו והוא שהעניק לו את צביונו המיוחד. 
מי שביקש לקרוא בשיריו של סומק עוד בשנות ה-70 של המאה הקודמת כדי להתנחם בסימני האודם שהשאירו שפתיים תועות על הדפים לא יכול היה להתעלם מריח אבק השריפה שעלה מן השורות. בכך טמון אחד מהישגיה הגדולים של השירה הסומקית: למן ספרו הראשון, "גוֹלֶה" (1976), ספרון צנוע שערך אמיר גלבע, יצר רוני סומק סגנון שירי אישי וייחודי, עובדה שמבדילה אותו מכל משורר אחר שפעל בשדה השירה העברית משנות ה-80 ואילך. סגנון זה מושתת על מערך דימויים מורכב, על מזיגתם המתוחכמת של שדות סמנטיים שונים ועל טכניקה אשר זכתה לשכלול עילאי כבר בשיריו המוקדמים של סומק.
מזיגה זו של יסודות שלכאורה אינם מתיישבים אלה עם אלה, לצד שימוש מוקפד במלים שנתלשו ממילוני האפוסים הקדומים ומאנציקלופדיות השיר הארוך, הייתה כבר מראשיתה ישראלית מאין כמוה, ולמעשה – אף שהדבר נשמע כמעט אבסורדי – הייתה מן הניסיונות הבודדים לייצג בגבולות השירה עולם ישראלי עכשווי וממשי, חי ומדמם. עולם זה היה ניגודן המובהק של אותן תמונות הוויה אשר הושתתו על כרעי הקיום הלימינלי, "תמונות" שאינן צופות אלא פני עתיד קרוב וסתום; תמונות עולמו של נתן זך ונתיניו הרבים, שבדרכוניהם הופיעו חותמות הלשון הרזה, מיני גוונים של ניהיליזם של יושבי בתי קפה ודרישה בלתי כתובה למחיקת כל סימניה של התשוקה האוטופית.    
מי שהאזין פעם לרוני סומק קורא את שיריו לקול נגינתם של אמן הג'ז אליוט שארפ, אמן העוּד יאיר דלאל ומוסיקאים רבים אחרים, יודע כי תמיד היה בשירה הסומקית דבר מה המגלה את פניו באזור הדמדומים שבין שתיקוֹת העוּד לנהמה ה"בלוזית". בניגוד לעולמות שיריים כה רבים שנבראו למן המחצית השנייה של המאה ה-20 ובחרו להתמסר לטירופה של הלשון, לקיום המנוכר ולאי היכולת לשוחח, לחשוב או לנשום במרחבי מחיה דחוסים, שב והזכיר העולם הסומקי לקוראיו כי גם לרכיבי קיומו של בן המאה ה-21 יש פַּסְקוֹל חשאי, שמסוגל להפוך שברי ניגון עייף ללחישה רוקנ'רולית.
בראשית המאה ה-20 עוד אפשר היה לדמיין את הקורא הזה כגיבור האפוסים של ימי קדם, כקורא שבלע בשקיקה את נעימות הבארדים והטרובדורים – את נעימות המשוררים הנודדים – כקורא ששמע את חרוזי קיומו מתנגנים בכל פינה; קורא שלחייו היו תכלית ופשר. קורא זה נהפך במאה ה-21 לגיבורן של תיאוריות הנוזפות בו פעם אחר פעם ושבות ומציגות לו את קווי המתאר של כלאו התודעתי, את גבולות העולם התכליתני והדכאני שבו הוא חי ואת עליבות זעקתו שלא תישמע עוד במרחבי מחיה פתוחים. והנה באה השירה הסומקית ובחרה לשוב ולהציב את הקורא הזה בראש מעייניה – ולא כאסיר בכלא קיומו כי אם כבן חורין, כפי שהיה בימים שבהם הגרי קופרים יצאו למסעותיהם רכובים על סוסי הדמיון. 
השירה הסומקית מצהירה באופן עקבי על שובו של הגיבור. היא עושה זאת בין בתי החרושת ובתי הבושת, במגרשי חניה של מכוניות תופת ("הרמס", עמ' 33), בכלא רמלה, בין בגדד לפריס, בין מדבר יהודה לעבר הירקון, מתוך גזירי עיתוני אופנה ישנים ומול חלונות ראווה של אטליזים. בעולם שירי זה כל אחד רשאי לאחוז בגלוי באקדחו של גרי קופר ואפילו להריח בחשאי את תחתוניה של מרילין מונרו. בכך טמון הישג נוסף של השירה הסומקית, שמסקנותיו מרחיקות לכת. 
שירה זו יצרה, למעשה, אפוס מסוג חדש – אפוס השיר הקצר – שלמד לנצל את מארג הדימויים של העולם הפוסט-מודרני, את תחושת ה"הלם" (במושגיו של ולטר בנימין) של מי שנולד אל עולם זה ואת ריבוי הגירויים שלו, והפכם לכלי המאפשר לקורא להתבונן ב"שדות הכוח" המכתיבים את תנאי קיומו – ולטוות את חלום קיומו הפרטי. מי שלא נאטם לצפירות האזעקה של קיומו, מי שימיו המתיקו לו סוד בין לבנים, מנופים וטרקטורים ומי שבחר לתור באומץ את מדבריות האהבה של חייו – כל אלה מצאו וימצאו בשירה הסומקית משהו המסוגל להבעיר את מנועי חלומותיהם בדלק מטוסים. 
תווי פניה של ה"ישראליות" השבים ומופיעים בכל ספריו של סומק, משרטטים לא רק תמונה מרובדת, שניתוח מפלסיה השונים עשוי לחשוף את כל פצעיה ותחלואיה של החברה הישראלית, אלא אף שבים ומאיירים את ידו המושטת של מי שלמד "לתפור כפתורי חלום על חולמות היום-יום" אל הקורא; כל זאת, מתוך אמונה שמי שילמד לאחוז במברשת השמש של השירה יוכל לא רק לצבוע את קיר המזרח של חייו אלא גם לנתצו. 

עופרה עופר אורן

סופרת
עיניים רואות חלום / גליה עוז

ציון: 10

הסיפור נהדר. כל כך מעביר את התחושה שהילדים האלה מופקרים לנפשם, "יתומים?" כדברי העירונית, לא להאמין שכך גידלו ילדים. יש בסיפור כמה וכמה הברקות, למשל – "עשיתי פרצוף של עץ " ותיאור הזמן המערים כשרוצים שימהר לעבור, ועם זאת נצחי ולא זז .והקריאה של גליה נהדרת, ילדית ובה בעת בוגרת שיודעת.

רוני סומק

משורר, סופר ואמן
מהתלה אינסופית / דיוויד פוסטר וואלאס

ציון: 10

1060 עמודים של מסע כרוכים ב"מהתלה אינסופית". כל ניסיון לספר תוכן נידון, בעיני, לכישלון מוחלט. דיוויד פוסטר וואלאס נעל נעלי בלט וטיפס ברומן הזה לאוורסט. הוא מלהטט בשפה (ומחיאות כפיים לתרגום הנהדר של מיכל ספיר). הוא בונה עולמות (ממשיים ופנטסטיים) ומחריבם. הוא כמעט אגתה כריסטי שהוא נוגע מעט במתח והוא פרויד היודע להפוך את הדף הלבן עליו הוא כותב לסדין הנמתח על ספת הפסיכיאטר. והכי חשוב: "מהתלה אינסופית" הוא ספר שבו האירוניה עובדת שעות נוספות גם בגלוי וגם כשהיא לופתת את הצוואר.

לאה איני

משוררת וסופרת
מה קרה להגר באילת? / עופרה עופר אורן

ציון: 10

עופרה עופר אורן מסתתת את הכאב לכדי מוזיקה שמיימית. ספר מחלחל, מתעצם, שקראתי לאט שלא להחמיץ תו. הישג של אמנית גדולה.

יהודית רותם

סופרת
חדר / טוני אמה דונהיו

שוב אספתי אלי ספר מאובק ממדפי ספריית הרחוב הסמוכה לביתי {מבטיחה להחזיר!}. שנת יציאתו לאור בארץ היא 2010, כמעט היסטוריה במושגי הזמן הנוכחיים, אבל המתח, הלמות הלב הנלפת והכאב שחשתי בקריאתו מוכיחים לי שלא נס ליחו ולא פג טעמו. 
הסיפור נפרש לאטו מבעד לתודעתו של ג'ק בן החמש. אמו, שאת שמה איננו יודעים, נחטפה בעורמה בהיותה בת 19 ונכלאה ב"חדר" - מחסן מבודד, ספון בקירות שעם ומרוחק מעין כל. שם נולד הילד, ושם בצינוק המחריד, בצילו של הכולא-המענה שעינו פקוחה, הוא גדל ומתפתח ונעשה עילת קיומה של אמו, שמצליחה ליצור עבורו עולם ומלואו, מגוננת עליו בחירוף נפש ומתפקדת בו כ"שד הגדול", סמלית וממשית.  
במחצית הספר, מצליחים ג'ק ואמו להשתחרר מכלאם, בתושיית האם, באומץ ליבו של הילד ועם לא מעט מזל. בתחילה נראתה לי ההיחלצות מהחדר כמהלך מוקדם מדי בשלבי העלילה, אך עד מהרה שיניתי את דעתי. לדעתי, הרוע המוחלט הוא נקודת הזינוק של הספר, אך אינו ליבו ונושאו המרכזי. הוכחה לכך היא ההכרות הקלושה, העקיפה, עם דמותו של החוטף[ המכונה "ניק הזקן".  
חלקו השני של הספר לופת את הלב לא פחות מחלקו הראשון. הסופרת מבקשת לחקור בו את התחום ההיברידי, את המקום הלא מפוענח בנפש האדם וב"נפש" העולם המערבי. מהו חופש, היא שואלת, האם הוא הטוב בעולמות? האם כולנו רוצים בו? מהם גבולות הפרטיות, ועד כמה יש בכוחנו לשמור על מרחב פרטי, ההכרחי לשלומנו הנפשי?  
ומהי, על פי דונהיו, אימהות נכונה? במחציתו הראשונה של הספר הבן והאם שזורים זה בזה כמעט ללא הפרד, ככורח הישרדותי. בחלקו השני נחתך קשר הטבור והשד המזין – וזו אינה מטפורה -  מאבד את תכולתו המתוקה והמנחמת. האם שיצאה לחופשי, כמהה לקבל את חייה בחזרה. במחיר נפשי יקר אך בהכרה מלאה היא מסירה מעליה חלק ממוסרות האימהות. אימהותה היצירתית, המגוננת, המצויה בכול, מוחלפת במה שוויניקוט מגדיר כ"אימהות טובה דיה". בכך היא מאפשרת לילדה לגדול כאינדיבידואל ולא כעובר חיצוני, שממשיך לינוק מאמו את חיוניותו. 
 היו קוראים שהלינו על בחירתה של דונהיו לכתוב מתוך תודעתו של הילד ולא מתוך תודעתה של האם. מעבר למנהגם התמוה של קוראים {ומבקרים} להתערב בשיקולי הכתיבה של הסופרת או הסופר, לדעתי דעה זאת מחמיצה את יופיו ומיוחדות של הספר. תודעתו הילדית המשובשת של ג'ק, לשונו הילדותית, משקפים את המציאות הבלתי אפשרית שלתוכה נזרקו הוא ואימו. מאמציה של האם לשמר את השיבוש כאמצעי הגנה וקיום הופכים את הקריאה ב"חדר" למלאכת פענוח מטלטלת, רבת קסם ושוברת לב.          

מעין איתן

סופרת
זרמים באביב / איוואן טורגנייב

ציון: 10

הנובלה "זרמים באביב" ראתה אור לראשונה ב-1872 ברוסיה, עשור לאחר "אבות ובנים", שנחשב לרומן הגדול ביותר של טורגנייב. ברגע של לאות, שממון ותיעוב כלפי החיים נזכר סאנין בן ה-50 בסיפור אהבתו לג'מה, צעירה איטלקיה יפהפיה, שלושים שנה קודם לכן. בדיוק ברגע שבו נדמה ששני האוהבים גברו על כל המכשולים, בראש ובראשונה עוניו של סאנין והעובדה שג'מה, למעשה, כבר מאורסת – סאנין מצליח להרוס את הכל, והוא ימשיך להתאבל על אובדנה לאורך כל חייו. הספר ראה אור לראשונה בעברית ב-1952 ויצא בתרגום חדש ויפה של פטר קריקסונוב ב-2011, והוא קריאה מושלמת לכל מי שיודע שאהבה ראשונה אף פעם לא יכולה באמת להתגשם.

רפי טופז

סופר ומגיש ההסכת "כותבים עברית"
חמדת / טוני מוריסון

ציון: 10

חמדת של טוני מוריסון הוא ספר מכווץ לב ונשמה הנע בין הפיסי למטפיסי ומעורר מחשבות עגומות על אופי האדם והחברה האנושית. ובכל זאת, למרות המועקה והעצב, אי אפשר להניחו מהיד. 

עינב שיף

מבקר תרבות וטלוויזיה, ידיעות אחרונות
הספר האדום / אסף ענברי

ציון: 9

כנראה שרק אסף ענברי מסוגל לכתוב רומן היסטורי בכיכובם של יצחק טבנקין ומשה סנה בצורה שמזכירה דווקא קומדיה סאטירית. זה לא רק הקצב הפנטסטי, רוחב היריעה וההומור הנוקב (ולפעמים אפילו המרושע), אלא היכולת להביט הן על הגיבורים והן על האידיאולוגיה שלהם במבט שהוא גם נפרד וגם משותף, ובתוך כך לגולל זווית מקורית ומרעננת על ראשי תנועות השמאל בזמן הקמת המדינה. אפשר להתווכח על הרבה דברים שנכתבו בספר על אנשים ואירועים שהיו באמת; קשה להתווכח עם חוויית קריאה כל כך מענגת.  

שירי לב-ארי

עיתונאית ואשת ספרות
היקשרויות עזות / וויויאן גורניק
ציון: 9

זה ספר עז, על היקשרויות עזות, ביטוי שמהרגע שקוראים אותו – הוא נצרב ונצבר. "היקשרויות עזות" ספרה של הסופרת והעיתונאית היהודייה-אמריקאית ויויאן גורניק, יצא לאור בארצות הברית ב-1987, אבל תורגם לעברית רק בשנה האחרונה. זה ספר קטן וחזק, שמתאר היקשרויות מכל מיני סוגים – בין אמא ובת, בין שתי נשים ושכנה, וכן, גם בין גברים ונשים. סיפור ממוארי שמתרחש ברחובות ניו יורק, אשה בוגרת מתהלכת עם אמה הקשישה, יש ביניהן שיח מיוחד, מלא עקיצות וזכרונות מילדות בברונקס בשנות ה-40 וה-50. סיפור של התבגרות נשית, מלא חוכמה ונעדר שיפוטיות.

טלי כהן־צדק

סופרת
הם היו שניים / ענבר אשכנזי
ציון: 10

כשזה פשוט, זה ספר על תינוקת שנולדה עם פגם בעמוד השדרה, שגדל להיות זנב, שמוסתר מהעולם, ואיך היא חיה עם זה. אבל זה לא פשוט, כי גם אם מנסים, אי אפשר לדחוף את ציונה לאגף הבדיוני. המרוחק. היא באמת עם זנב. אתה קורא ואתה מרגיש את הגוף. בעיקר את הגב התחתון. חוסר הנוחות מטריד כל כך עד שלפעמים יש צורך לגעת. להתיישר. להתגרד. אתה עושה את כל אלה, ובינתיים, בלי שאתה שם לב, אתה מתבלבל. מגדרית. ציונה נקבה והזנב זכר וציונה יחיד אבל מדברת ברבים כי היא הם, ומה? צריך לעצור כדי להבין שלפעמים אחד הם שניים.  ואז, אתה כל כך אוהב את ציונה. ואז, אתה רוצה להציל אותה, ולא יכול. ספר נפלא, מעורר מחשבה ושובר לב.

יעוז סבר

סופר
אל תספר לאחיך / מאיר שלו

ציון: 8.5

העמק האהוב, השדות הירוקים, המשפחה הענפה, האדמה ועמל הכפיים. את כל אלה לא תמצאו במה שהפך להיות ספרו האחרון של מאיר שלו. כי ב״אל תספר לאחיך״ החליט מאיר שלו לנסות משהו אחר, רומן כמעט קאמרי, חסכוני וצנוע, שבמרכזו שני לילות: לילה אחד בהווה, בו יושבים שני האחים, גיבור הספר ואחיו הקטן ומדברים כטוב ליבם באלכוהול ומהצד השני לילה אחד בלתי נשכח עם אשה יוצאת דופן בבית מבודד בשרון. וכן, גם בלי עמק יזרעאל, אנחנו חוזרים ומגלים שמאיר שלו יודע לספר סיפור. הווה ועבר מתמזגים זה בזה, האחים מעלים על השולחן את ההורים המתים, את האשה החיה והנוכחת של האח הקטן ואת האהובה האבודה של האח הגדול. לשם שינוי דמויות רגילות, לא גדולות מהחיים, לא דרמטיות, דמויות כמוני וכמוכם. בסוף, סליחה על הספוילר, הכל מתחבר והאחים הולכים לישון שיכורים עם קצת פחות משא על הכתפיים. ולנו? נותר רק לחשוב מה היה קורה אילו שלו היה זוכה להמשיך ולהעמיק בקו החדש שבחר לו, ולהצדיע לו על כך שבגיל 73 הצליח להמציא עצמו מחדש.

ענבר אשכנזי

סופרת
לזמן קצר יש בנו קסם / אושן וונג

ציון: 10

ספר מרהיב, בטקסט פיוטי פונה המחבר לאימו החולה, האנאלפביתית, פליטת הגיהינום הווייטנאמי. הוא סגירת חשבון עם ילדות והתבגרות שכולה נחשלות - והכל בליטוף חומל, באהבה עמוקה, ובנדיבות שרק גאונות רגשית יכולה לייצר. אמריקה הגואלת מתגלה במערומיה המבישים: נורת'המפטון שבמסצ'וסטס נחשפת כמלכודת של נבערות ואלימות, של גזענות והומופוביה, של דלות וחולי. ההבטחה היחידה שיכולה להתקיים היא כהות החושים והטשטוש המטמטם שמציעה ההתמכרות לאלכוהול, סמים קשים ומוות מהיר. בתוך כל הייאוש וחוסר התכלית נפתח לפנינו סיפור אהבה הומוסקסואלי שכולו סחלב רך עוצר נשימה. כי הרומן הזה כמו שהוא מכתב וידוי לאם אהובה וטרופת דעת , הוא הספד מתגעגע לאהוב צעיר, שבאופן בלתי אפשרי, ניסי לחלוטין נמצא לו בתוך הנחשלות המקיפה. ספר מופלא.

אריאל שנבל

מבקר ספרות, עורך מדור ספרים בעיתון "מקור ראשון"
הנתניהוז / ג'ושוע כהן
ציון: 9

הסיפור מתרחש באמצע המאה שעברה בקולג' הבדיוני האמריקני קורבין. רובן בלום הוא מרצה  יהודי שמקבל משימה: לארח וללוות את ד"ר בנציון נתניהו, היסטוריון ידוע שבא מישראל לבדוק את אפשרות העסקתו כחבר סגל. כדאי לקרוא את "הנתניהוז". קודם כול כי לא בכל יום תזכו לקרוא ספר קצר ומשעשע שזכה בפוליצר. שנית, כדי להבין מה חושבים עלינו הישראלים רבים מיהודי אמריקה, גם אם זה לא נעים.

יוסי סוכרי

סופר
מה קרה להגר באילת? / עופרה עופר אורן

ציון: 9

"מה קרה להגר באילת?" הוא ספר שאוצר בתוכו מתח בין כתיבה בחרוזים נעדרת כל עודפות רטורית לבין תמה קשה. המתח הזה לא מרפה לשנייה מהקורא וגורם לו לצלול שוב ושוב לעומק השכבות הרבות של הספר.

ענת שרון בלייס

עורכת ומגישה את תכנית הספרות "אחת +5" בכאן תרבות
מומחית בספונג'ולוגיה / ד"ר מימי חסקין וד"ר דינה חרובי

ציון: 10

אני לא יודעת מי מנקה השבוע את הבית שלכם אבל אחרי שתסיימו עם הספונג'ה ותשיבו את הרהיטים למקומם, אני ממליצה לכם לשבת, להרים רגליים, ולקרוא את אחד הספרים הכי חשובים שראו אור בזמן האחרון "מומחית בספונג'ולוגיה" - עוזרות בית ומנקות בספרות העברית, שכתבו ד"ר מימי חסקין וד"ר דינה חרובי. 
הספר הזה עוסק בסיפורים ושירים שנכתבו על עובדות הניקיון -התימניות, הערביות, הרוסיות -  מימי הישוב היהודי ועד ימינו. הוא חושף כיצד כתבו עליהם גברים ונשים שלא עבדו בניקיון אבל חשבו שילדות תימניות, שעסקו בניקוי ותחזוקת הבית, אינן ראויות ליום חופש אפילו בשבת או שהן הצטרפו בשמחה ל"שיר התימניות" של נתן אלתרמן והוא מגיע עד הטקסטים החורכים והכואבים שכתבו הילדים והילדות של עובדות הניקיון. אלה ילדים שגדלו והפכו לכותבות וכותבים וביצירתם הם מספרים את הסיפור השתוק של האם, שלא פעם עבדה בביתם של שוחרי שיויון חדורי שליחות, שראו את כל "האחרות" חוץ מהאשה שמנקה לה את הבית. 
חרובי וחסקין  לא כתבו ספר נגד העסקת עובדות ניקיון או קבלת עזרה בבית אבל הן מבקשות מאיתנו, ממי שמעסיק עוזר או עוזרת, לפגוש את העיניים שלה, לשמוע את קולה, כפי שהן לא הססו לכתוב גם על עצמן, על המקום שלהן כמרצות באקדמיה, כאשר מחוץ לכיתה שלהן ישנה אשה שמנקה את השירותים ואולי כפי שכתבה המשוררת יונית נעמן במחזור השירים שלה על עובדות ניקיון, היא רק מפנטזת שהעולם ישאר מלוכלך.

שרית פליין

סופרת, בעלת הבלוג "אוצר מילים"
סולו / מורן פרידמן

ציון: 10

אלמלא היה הדבר מצוין בגב הספר, לא היתה לי שום דרך לדעת שהספר הנהדר והבשל הזה הוא רומן ביכורים. מורן פרידמן כותבת על נושאים שכבר סופרו פעמים רבות כל כך, אבל הקול שלה ייחודי וצלול. נותרתי מהרהרת בשאלה מה גורם לילדה שגדלה כבת יחידה לזוג הורים תומך מכל הבחינות להרגיש תמיד פחותה דווקא מול חברתה שהחיים התעללו בה. ובעיקר נותרתי עם געגוע לדמויות ורצון עז לקרוא את הספר הבא של מורן פרידמן.

סלין אסייג

סופרת, עורכת ספרות המקור בהוצאת "ידיעות ספרים"
נבדה / מיכל זוהר

ציון: 10

"נבדה", ספר הביכורים של מיטל זוהר, בנוי ממאה ושמונה פרגמנטים קצרים שמתלכדים לסיפור משפחתי. לבת המספרת מבט מלא פליאה וסקרנות ושאלות מובלעות על הורות ומשפחה. אין פתרונים לשאלות ונדמה כי החוט עליו שזורים הפרגמנטים מצליח להחזיק אותם בקושי רב. הכתיבה הנקייה, שאינה מתייפיפת, נטולת מניירות, חדה ורגישה בו זמנית, מזמנת חוויה חד פעמית של התבוננות לתוך נפשה של הכותבת וחשתי את כובד משקלם של הדברים שהיא נושאת לתוך חייה כרחיים על צווארה.

ורד זינגר

סופרת, עורכת ספרות ולשון, בלוגרית ("תרבות הדיור", הארץ)
היכן היית בלילה / קלאריס ליספקטור

ציון: 8.5

קלאריס ליספקטור היא קוסמת של ממש. כל אחד מהסיפורים הקצרים שכתבה במשך חייה הקצרים יחסית (היא הלכה לעולמה בגיל 57) הוא עולם שלם, רומן בזעיר אנפין, שנוגע בחיים עצמם. זהו לא דבר של מה בכך לנגוע בחיים עצמם – לקרוע נתח מהם ולהגיש אותו לקורא, שמפענח באמצעותו עוד פשר בהם, עוד אופן להתבונן בהם, עוד סיבה טובה לשהות בהם או שמא עוד סיבה טובה לנטוש אותם. את הקסם הזה לא מחוללת ליספקטור בעזרת דרמות גדולות; להפך, ליספקטור מניחה על הנייר התרחשות זעירה שבזעירות בחיי דמות, בעוד הדרמה הסוערת מתחוללת בנפשה פנימה.

הדפים בקבצי הסיפורים "אושר סמוי" ו"שעת הכוכב; קשרי משפחה" (שניהם ראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, הספריה החדשה בשנים 2000 ו-2001) כבר מרופטים אצלי, ופינותיהם מקופלות, עדות לקריאה חוזרת, משתאה, המבקשת לבדוק שוב את הגילוי הקטן-גדול שמצאתי בהם. לכן ברגע שיצא ספרה המתורגם החדש, "היכן היית בלילה", מיהרתי לקנות אותו כדי לנעוץ שוב את האצבע שלי בעין של החיים.

בסיפור הראשון מתוארת אישה בת 70 שהלכה לאיבוד בחללים תת-קרקעיים של אצטדיון. בסיפור השני יושבות זו מול זו ברכבת שתי נשים, האחת צעירה והשנייה מבוגרת, ומהרהרות על חייהן. שני הסיפורים האלה שוצפים ומותחים עד לאין שיעור, ושניהם הזכירו לי את הסיפורים המוכרים של ליספקטור, אלו המקופלים אצלי בפינותיהם. כל אחד מהם הגיש לי את הנתח המצופה, המפתיע, מהחיים, וחולל מהומה לא רק בנפשה של הדמות שליספרקטור בחרה להאיר, אלא גם בנפשי שלי. מהסיפור השלישי ("סקירה יבשה של סוסים") ואילך מגישה ליספקטור סיפורים אסוציאטיביים יותר, פרועים, נזילים, אגדתיים. חלקם הרהור מתמשך, תהייה טעונת הקשרים, שבקריאה ראשונה נראתה לי מתחכמת, מעייפת במקצת, אבל בקריאה שנייה, מתמידה, מצאתי בה את הלב הפועם שייחלתי למצוא.

קריאת חובה לאוהבי ליספקטור, אם כי אין זה הספר הראשון שאציע למי שאינו מכיר את כתיבתה.

אריאל שנבל

מבקר ספרות, עורך מדור ספרים בעיתון "מקור ראשון"
ביום שייגמר הכסף / יותם טולוב

ציון: 8

שני סיפורים יש ב"ביום שייגמר הכסף", ומעליהם מרחף סגנון כתיבה שמצליח לשחק עם הקורא במחבואים, לתת לו אצבע ורק אחרי לא מעט עמודים עוד חלק מהיד. טולוב מעמיד גלריית דמויות אמינה ומרתקת, ומשרטט דיוקן משפחתי ישראלי שהוא בה בעת פגום ושלם, דוקר ומרפא, מכעיס ומעורר אמפתיה.

סלין אסייג

סופרת, עורכת ספרות המקור בהוצאת "ידיעות ספרים"
נבדה / מיכל זוהר

ציון: 10

"נבדה", ספר הביכורים של מיטל זוהר, בנוי ממאה ושמונה פרגמנטים קצרים שמתלכדים לסיפור משפחתי. לבת המספרת מבט מלא פליאה וסקרנות ושאלות מובלעות על הורות ומשפחה. אין פתרונים לשאלות ונדמה כי החוט עליו שזורים הפרגמנטים מצליח להחזיק אותם בקושי רב. הכתיבה הנקייה, שאינה מתייפיפת, נטולת מניירות, חדה ורגישה בו זמנית, מזמנת חוויה חד פעמית של התבוננות לתוך נפשה של הכותבת וחשתי את כובד משקלם של הדברים שהיא נושאת לתוך חייה כרחיים על צווארה.

ורד זינגר

סופרת, עורכת ספרות ולשון, בלוגרית ("תרבות הדיור", הארץ)
היכן היית בלילה / קלאריס ליספקטור

ציון: 8.5

קלאריס ליספקטור היא קוסמת של ממש. כל אחד מהסיפורים הקצרים שכתבה במשך חייה הקצרים יחסית (היא הלכה לעולמה בגיל 57) הוא עולם שלם, רומן בזעיר אנפין, שנוגע בחיים עצמם. זהו לא דבר של מה בכך לנגוע בחיים עצמם – לקרוע נתח מהם ולהגיש אותו לקורא, שמפענח באמצעותו עוד פשר בהם, עוד אופן להתבונן בהם, עוד סיבה טובה לשהות בהם או שמא עוד סיבה טובה לנטוש אותם. את הקסם הזה לא מחוללת ליספקטור בעזרת דרמות גדולות; להפך, ליספקטור מניחה על הנייר התרחשות זעירה שבזעירות בחיי דמות, בעוד הדרמה הסוערת מתחוללת בנפשה פנימה.

הדפים בקבצי הסיפורים "אושר סמוי" ו"שעת הכוכב; קשרי משפחה" (שניהם ראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, הספריה החדשה בשנים 2000 ו-2001) כבר מרופטים אצלי, ופינותיהם מקופלות, עדות לקריאה חוזרת, משתאה, המבקשת לבדוק שוב את הגילוי הקטן-גדול שמצאתי בהם. לכן ברגע שיצא ספרה המתורגם החדש, "היכן היית בלילה", מיהרתי לקנות אותו כדי לנעוץ שוב את האצבע שלי בעין של החיים.

בסיפור הראשון מתוארת אישה בת 70 שהלכה לאיבוד בחללים תת-קרקעיים של אצטדיון. בסיפור השני יושבות זו מול זו ברכבת שתי נשים, האחת צעירה והשנייה מבוגרת, ומהרהרות על חייהן. שני הסיפורים האלה שוצפים ומותחים עד לאין שיעור, ושניהם הזכירו לי את הסיפורים המוכרים של ליספקטור, אלו המקופלים אצלי בפינותיהם. כל אחד מהם הגיש לי את הנתח המצופה, המפתיע, מהחיים, וחולל מהומה לא רק בנפשה של הדמות שליספרקטור בחרה להאיר, אלא גם בנפשי שלי. מהסיפור השלישי ("סקירה יבשה של סוסים") ואילך מגישה ליספקטור סיפורים אסוציאטיביים יותר, פרועים, נזילים, אגדתיים. חלקם הרהור מתמשך, תהייה טעונת הקשרים, שבקריאה ראשונה נראתה לי מתחכמת, מעייפת במקצת, אבל בקריאה שנייה, מתמידה, מצאתי בה את הלב הפועם שייחלתי למצוא.

קריאת חובה לאוהבי ליספקטור, אם כי אין זה הספר הראשון שאציע למי שאינו מכיר את כתיבתה.

אריאל שנבל

מבקר ספרות, עורך מדור ספרים בעיתון "מקור ראשון"
ביום שייגמר הכסף / יותם טולוב

ציון: 8

שני סיפורים יש ב"ביום שייגמר הכסף", ומעליהם מרחף סגנון כתיבה שמצליח לשחק עם הקורא במחבואים, לתת לו אצבע ורק אחרי לא מעט עמודים עוד חלק מהיד. טולוב מעמיד גלריית דמויות אמינה ומרתקת, ומשרטט דיוקן משפחתי ישראלי שהוא בה בעת פגום ושלם, דוקר ומרפא, מכעיס ומעורר אמפתיה.

אוריין צ'פלין

סופרת
מכתבים אל משורר צעיר / ריינר מריה רילקה

ציון: 10

חלופת מכתבים אישיים ופילוסופיים בין רילקה המשורר הנודע, למשורר צעיר המבקש את חוות דעתו על שיריו, על חלומו להיות אדם כותב. לעניות דעתי, זהו תנ״ך לאנשים יוצרים. יש בו עיסוק עמוק בהתנגשות המתמדת בין תביעות החיים למחירי היצירה ותובענותה. רילקה כותב בשפתו העמוקה והכנה: ״אתה מביט החוצה, ואין דבר שעליך להמנע ממנו יותר. שום איש אינו יכול לעזור לך. שום איש… התכנס בתוך עצמך, נסה לעמוד על המניע המצווה עליך לכתוב, נסה לבחון אם הוא פושט את שורשיו במקום העמוק ביותר של לבך, שאל את עצמך אם היית צריך למות, לו נאסר עליך לכתוב…״ זהו ספר קטן, חכם ועמוק. אני חוזרת אליו בכל פעם שאני נבהלת מתובענות היצירה אל מול תובענות החיים עצמם.

אסתי ג' חיים

סופרת
מה קרה להגר באילת / עופרה עופר אורן

"מה קרה להגר באילת" הוא ספר יוצא דופן בנוף הספרותי העכשווי. עופרה עופר אורן, סופרת ומשוררת, ארגה יחדיו את שתי יכולותיה ויצרה רומן הבנוי מחזור שלם של סונטות. סיפורה של הגר, שסבלה מהתעללות נוראה על ידי בני משפחתה, והעולם שמחוץ לבית פצע אותה לא פחות, נפרש על פני שלושה עשורים, מנערות עד בגרות. עמו נחשפים גם כאביה, פצעיה וכוח החיים שבה. מבעד לחרוזי הסונטות והמבנה המוקפד שלהן, אך בשפה כמו יומיומית כמעט, טווה אורן את סיפור הטראומה לרוחבה ולעומקה. מסכת הסגנון מסייעת לה לגעת ביד עירומה בנפש המדממת, ובד בבד עם הכאב, הגר שובה את ליבנו, ואנו, הקוראים, נעים עמה בקצב הסונטות, עד לסוף סיפורה שימשיך ויהדהד בליבנו.

מאיה לוין

מבקרת ספרות "לאשה"
הו מאמה / תמי בצלאלי

ציון: 9

שרה כ' היא דמות נפלאה: ביום היא ספרנית בודדה ונכה, בלילה מאיירת גאונה ומפנטזת על אהבה לאישה. "רוב הזמן הייתה שרה שוכחת איך היא נראית באמת", כותבת תמי בצלאלי, "היא צעדה ברחוב כאילו היא אישה בשם אימאן". בדמות אימאן, האלתר-אגו שלה, היא גבוהה וחטובה, נשים מקנאות בה. יש לה שיר שמתנגן בראש, לכן היא לא שומעת את רגלה הנגררת. סיפור החיים של שרה, שיוצאת אט-אט מהבדידות, הוא לא הכל. בספר המיוחד הזה יש כמה עלילות משנה. למשל, ספר הילדים ששרה/אימאן כותבת ומאיירת (האיורים המקסימים של בצלאלי). נדבך נוסף חושף את הסודות של דודתה הנוטה למות של שרה, ושופך אור על חיי שתיהן. במקום להכביר מילים, קראו את "הו-מאמא" ותנו לשרה, תמי או אימאן להיכנס לכן ללב.

ציפי נגל-אדלשטיין

מנכ"לית "אותי"
להיות אמא שלו/ תמר פרנקל

ספרה של תמר פרנק, "להיות אמא שלו", תפס אותי במקום מרגש במיוחד. לאורך השנים, קראתי לא מעט ספרים העוסקים באוטיזם, דרך ניסיון להבין מה עובר אדם עם אוטיזם בדרכים שונות, דרך ספרות טיפולית המתארת חלקים שונים בתסמונת והטיפולים בהתאמה. זווית זו של תמר, נגעה בי במיוחד, כאם- והוליכה אותי בנבכי הנפש האימהית, החל מהחלום שקדם ללידה, דרך המציאות וההתפכחות ועד לכוחות האדירים של אם להתמודד עם האתגרים, לאהוב, לאהוב יותר, לצמוח ולתת כוחות לאימהות והורים רבים. אני מודה לתמר על ההשראה.

תמר מירוויס

מנהלת תחום פיזיותרפיה, עמותת "אותי"
משפחה לדוגמה / מאירה ברנע גולדברג

מאירה ברנע גולדברג אשפית בלהסביר רגשות ותחושות במילים, היא לוקחת את הקורא למסע קבלת האבחנה משולב עם דרמות אחרות מחיי המשפחה, בתור מטפלת היא בהחלט נותנת לנו הצצה חשובה מעין כמוה. הספר מצחיק וכנה עד דמעות. מומלץ בחום! 

ענת אילון גנור

מנהלת פיתוח וחדשנות, עמותת "אותי"
יומן הטבע של דארה מק'אנולטי / דארה מק'אנולטי

"העושר שבצלילים, שבתווים. אני שומע אותם, גם מהמרחב האווירי הצפוף ביותר. הם ההתחלה של הכל, התעוררות של דברים רבים כל כך. השיר נושא אותי אחורנית עוד יותר: אני בן שלוש וגר בראשי, או בין יצורי הטבע הזוחלים, המטפסים, המתעופפים. כולם הגיוניים בעיני, חוץ מהאנשים". הספר פרי עטו של נער אירי, שהוא גם אוטיסט, יצא בעקבות בלוג. הספר מכיר לקורא את עולמו הפנימי המופלא, המחובר לטבע באופן סימביוטי. דארה הנער מעביר לנו את חווייתו מהטבע האירי באופן מלא פרטים של מראות, ריחות רגשות. ההבנה הגדולה של הטבע בולטת למול הקושי הגדול בהבנת העולם האנושי. אין פה עלילה, ובכל זאת, קראתי את הספר בהנאה גדולה.

דנה קוסטה

פסיכולוגית התפתחותית, מנהלת מקצועית תחום אוטיזם, עמותת "אותי"
ילד קוביות / קית סטיוארט

הספר כתוב מנקודת מבטו של אב לילד אוטיסט, המנסה להתמודד עם מציאות חיים מורכבת זוגית, משפחתית ואישית. מתוך הקושי הוא מוצא דרך יצירתית לתקשר עם בנו, במרחב הווירטואלי של משחק המיינקראפט שבנו כל כך אוהב ומשם חייו מקבלים תפנית משמעותית. הספר נכתב בהשראת יחסיו של הסופר עם בנו שאובחן על הרצף האוטיסטי ומשלב הומור, עצב והרבה אהבה.

דפנה טישל

עו"ס, מנהלת סקטור עבודה סוציאלית, עמותת "אותי"
שטום / ג'ם לסטר

שטום הוא סיפור על הילד ג'ונה, בן 11. ג'ונה, לא מדבר, וגם כשקשה לו מאוד,  לא ניתן להבין מה הוא רוצה, לא ניתן להשאיר אותו ולו רגע אחד לבדו, פן יזיק לסביבה או לעצמו. את ג'ונה מגדירים כאוטיסט בתפקוד נמוך, והוריו, שנאבקים אל מול מציאות חייהם המורכבת גם ככה, מנסים להגיע להסדר אל מול רשויות הרווחה לסלול לו את הדרך לפנימיה. כדי ליישם את התוכנית, עובר האב לגור עם גאורג, סבו של ג'ונה. מערכת היחסים שבין הסב לנכדו מיוחדת מאוד, הוא מטפל בג'ונה  במסירות אמיתית שצבועה בצבעיו האישיים של הסב, בהיותו ניצול שואה, מהגר, העוקף בדרכו את אורחותיו של האב שעליו יש לו לא מעט ביקורת. ג'ונה, כמו מגלה ומעלה את כל סודות וקשיי המשפחה שהיו חבויים מאז ומעולם. בעצם, בבית אחד חיים ביחד כמה דורות עם בעיית תקשורת, כל אחד עם בעיית התקשורת הייחודית לו. בזכות הספר, ניתן להתקרב לחיים האמיתיים היומיומיים של הכאב המתמשך, האתגרים ואף השמחות בגידול ילד-נער כה מיוחד ומורכב. הספר מתאר מערכת של ייאוש וכאב, שהולך ונעשה לעיתים יותר נוח, באופן אותנטי ונוגע ללב.  במהלך קריאת הספר, הרגשתי שמשהו בעבודה ובהבנה שלי את הקושי היומיומי של המשפחות, האתגרים, השמחות והמפגש עם חיי השגרה, הולך ומובן יותר ויותר. 

פזית גור

מנהלת סקטור קלינאיות תקשורת, עמותת "אותי"
המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה / מארק האדון

במהלך קריאת הספר אנו מצטרפים לפרק זמן קצר בחייו של כריסטופר, נער בן 15 המאובחן עם לקות על הרצף האוטיסטי, לאורך שרשרת אירועים המטלטלת את שגרת יומו. באופן הזה נפתח עבורנו צוהר אל העולם כפי שהוא חווה אותו. לאורך הסיפור מתגלים כישוריו הייחודיים של כריסטופר, באמצעות שיתוף במחשבותיו ובמאבקו הבלתי פוסק להבין את העולם ובעיקר את המניעים להתנהגותם של אנשים אחרים, רגשותיהם ומחשבותיהם, ("אנשים מבלבלים אותי..... אנשים אומרים המון בלי להשתמש במילים". עמ' 24). על אף חוויות המוצפות, הבלבול והתסכול, כריסטופר אינו מאבד תקווה וחולם להיות מוערך ולחיות חיים מלאים ומספקים ("ואז אחרי שיהיה לי תואר במתמטיקה.... אני אוכל להשיג עבודה ולהרוויח המון כסף ואני אוכל לשלם לעוזרת בית שתדאג לי.... או שאני אמצא אישה שתתחתן איתי ותהיה אשתי"... עמ' 57-58). הספר שפורסם בבריטניה בשנת 2003, תורגם לשפות רבות ואף עובד למחזה באנגלית ובעברית, הוא נכתב בעקבות עבודתו של הסופר עם ילדים ומבוגרים מוגבלים. כקלינאית תקשורת המטפלת שנים רבות בילדים צעירים המאובחנים על הרצף האוטיסטי, אני מלווה את הילדים והוריהם ברגעי תסכול וחוסר אונים, לצד התפעלות מיכולותיהם המיוחדות של הילדים והתקווה שיצליחו לחיות חיים עצמאיים ולחוות תחושת שייכות, סיפק ורווחה נפשית. 

נטעלי גבירץ

סופרת
מה קרה להגר באילת / עופרה עופר אורן

ציון: 9

רומן בצורת מחזור סונטות, מהודר ומוקפד בחריזה ובמשקל, מספר סיפור אימה ריאליסטי על דור אחר דור של פגיעות אנושות. הכאב שמתגלגל יפה-יפה על הלשון יוצר דיסוננס מהפנט. אם ״אותו הים״ של עוז ו״מקום אחר ועיר זרה״ של ערד היו עושים ילדה באילת, היא היתה אולי הספר הזה.

לימור נחמיאס

סופרת ותסריטאית
שנים טובות / מאיה ערד

ציון: 10

רק אצל מאיה ערד יכולה לאה, דמות פוצה, שקרנית, מדברת בקלישאות, לא מודעת לעצמה, להיות כל כך מורכבת ומרגשת ומצחיקה ועצובה. ב"שנים טובות" הכישרון המכשף של מאיה ערד לכתיבה מדויקת של הנפש עולה מדרגה ונותן פייט לאחד הספרים הכי טובים שנכתבו בעברית, הלא הוא "שבע מידות רעות" שלה. רק מאיה ערד יכולה להיכנס כהיצ'קוק לתוך הספר של עצמה ולחלוף שם באלגנטיות למשך שבריר שנייה, בדמותה של סופרת נחמדה וחביבה ואהובה בשם מאיה ערד שמנחה סדנאות כתיבה בארצות הברית, ואז להסתלק מתוך הסיפור לעבר האופק רק בשביל לשוב, ממש סמוך לסוף הספר, בתור אותה מנחת סדנאות אלא שהפעם היא מאכזבת ומתחמקת ומבריזה לגיבורה, לאה, באקט מכוער, שממש אופייני לדמויות הנפלאות שלה. מאיה ערד היא האחים כהן שלנו, הטוד סולונדז שלנו, גאונת הנפש ומעצבת הדמויות הכי טובה שמסתובבת על פני הכדור. ספר חובה!

דורית זילברמן

סופרת וחוקרת ספרות
שרה – נולדתי ללא זהות / מיכאל פריאנטה
ציון: 9

"שרה" רומן שלישי למיכאל פריאנטה, סופר מוציא לאור ופובליציסט הנע בין צרפתית לעברית, בין צרפת וישראל. הרומן עוצר נשימה, נע במהירות מופרזת, והקורא.ת כל הזמן בסכנת התהפכות. בפני הגיבורה נפרשת רשת מלכודת של חידת מוצאה. ממש כמו אדיפוס ועוד גיבורים קלסיים, היא מנסה לפענח מאין באה כדי לדעת לאן היא הולכת. הרומן מסופר בגוף ראשון אישה – ולא קורה הרבה בספרות העברית שגבר כותב אישה. על פני השטח זו עלילה בלשית של ילדה מאומצת שזהות הוריה הביולוגים אפופה סוד, כמו גם עברו של אביה המאמץ. לרגעים נדמה שהאב המאמץ, שורד שואה, עובר את גבול האהבה המותרת כלפי בתו. האם הוא סוטה מדרך הישר? האם השם שנתן לה טעון מטענים רגשיים המקפלים בתוכם את כל אסונו? שמו אברהם, והשם שנתן לה, שרה, ספוג משקע זוגי. החידה נפרמת רק כשהאב מגיע לגיל תשעים, אבל כבר קודם משערת הבת את התשובה, ומבינה שמדובר פה באהבת אב רחבה ועמוקה כאוקיינוס. וכמו שלא פעם קורה דווקא אותה ילדה, שאינה יודעת מי היו הוריה-מולידיה, מביאה בתורה לעולם ילד שלא יידע מי הוא אביו. והאם יש גם משמעות סימבולית לעובדה שהילד הזה נולד ללא נוגדנים? לאמנות יש מקום של שיקוף ברומן: הן בתסריט של גיבור המשנה ז'אק, והן בקעקוע שצרבה שרה על גבה מופיעים סמלי שלוש הדתות: מגן דויד, צלב וסער. השתקפויות אלה מרמזות על רובד נוסף בספר, שיהודי צרפת חווים אותו אפילו יותר מאשר בישראל: מיני יחסים מעורבים וחסרי מוצא בין צעירי שלוש הדתות, נשזרים ונרקמים זה בזה באהבה, למגינת ליבו של דור ההורים. ובאיזה אופן מוזר כולן מתגלמות בדמות אחת הרודפת אחר זהותה – שרה – ששמה הנו אחד הנדירים שניתן ליהודיות, מוסלמיות ונוצריות כאחת. ספר רב קסם שאי אפשר לעצור את קריאתו.

דנה מודן

תסרטאית ושחקנית
האחרון / תמר גלבץ

ציון: 10

אני רוצה להתקשר אליה ולהגיד לה: כמה יפה כתבת. חדה כתער כמו הסכינים שאת מתארת. בכיתי וצחקתי והתרגשתי. איך אפשר לכתוב על מוות בכל כך הרבה חיים?

אני רוצה להגיד לה: קראתי בנשימה עצורה, בדופק מהיר ופחדתי מהסוף והייתה לי כל הזמן תקווה שאולי הסוף יהיה אחר. שהכל יסתדר. כמו שהיה צריך לקרות והסוף הטוב של הספר יהפוך את המציאות. ויהיה סוף טוב במציאות. אולי זה ספר קסמים.

אני רוצה להתקשר אליה ולהגיד לה אבל כבר אי אפשר. הלב נשבר.

עמרי חורש

סופר
עכשיו נשברים / אלעד ערמון

ציון: 9

שלושה חלקים מרכיבים את הספר הנפלא של אלעד ערמון שמזמין את הקורא להיכנס לתודעתו של צעיר בשלושה מצבים שונים. בראשיתו, בן ה-17 מטפס על עמוד בקיבוץ ונופל ממנו. עצם העקב נשברת בו לרסיסים קטנים ובלתי ניתנים לאיחוי. אנחנו מלווים אותו במחשבותיו במיטת האשפוז והשיקום. בשני, שנים לאחר מכן, הוא מתמוטט בדירתה של צעירה לונדונית שסועדת אותו כאשר הוא במעין קומה תודעתית. בשלישי הוא מדבר ממקום אחר לגמרי. מהמוות. זה טקסט נפלא ומורכב על שבריריות גברית ועל ישראליות שלא מרשה לעצמה להישבר עד שזה קורה באופן טוטאלי.

אריאל שנבל

מבקר ספרות, עורך מדור ספרים בעיתון "מקור ראשון"
החמדנים / ימי פינקוס
ציון: 8

החמדנים מתרחש כולו בתל־אביב נטולת זמן ספציפי. הגיבור הוא בנימין בובק, צייר מפורסם ושתיין כרוני שנמצא בדמדומי ימיו. זאת לפחות נקודת המוצא של הספר, וגם של בובק עצמו ובעיקר של להקת החברים והמכרים המשונה המקיפה אותו.את כל הסאגה הזו פינקוס כותב כהרגלו ביד בוטחת ועם הרבה הומור.

מור אסאל

סופרת
מזל יתומה / גלית דהן קרליבך

ציון: 10

איזה ספר נהדר! בספר, שכתוב כמו קטעי יומן וקטעי מכתבים, נחשפת לעינינו אביטל אוחיון: יתומה. ג'ינג'ית. חובבת קריאה, שמבינה את העולם ואת עצמה דרך הספרים שהיא קוראת. עם חתיכת עבר על הכתפיים הצרות שלה. ולצידה, בין קטעי היומן, עולה גם דמותו של אחיטוב: סוכן מוסד בערוב ימיו, ששואף לסגור מעגל. המעורבות שלהם זה בחייו של זה מובילה את שניהם לתיקון, שגם הוא קצת פגום, כמו הגיבורים, וכמוהם מכמיר לב. גלית דהן קרליבך כתבה סיפור יפהפה, שמשלב בין דמויות ישראליות טיפוסיות לבין ספרות יתומים קלאסית (פה ושם נזכרתי בדיקנס. פה ושם ב"אבא ארך רגליים"). מומלץ בחום. 

נרי אלומה

סופרת ועורכת
מתחת לשמיים השחורים / יוסי לוי בלז ודפני אסף

ציון: 10

את הספר קראתי מתוך מעורבות רגשית גדולה, לא רק מפני שנושא האובדנות קרוב ללבי, אלא משום שהספר מצליח לנוע באופן מקסים ומרגש בעיניי בין הסיפור הפרטי ליריעה הרחבה, כבמין תנועת אקורדיון. הסיפור הפרטי הוא על חיילת שהתאבדה, ועל אמא שלה, דפני אסף, שמגויסת בכל מאודה למנוע הישנות של מקרים כאלה; זה המנוע שדחף אותה לצאת למסע כתיבת הספר עם שותפה יוסי לוי בלז, מומחה בתחום מניעת אובדנות. כמה טרגי שבמהלך הכתיבה נפטרה דפני מסרטן. מתוך הסיפור האישי יוצאים הכותבים ל-13 שיחות מרתקות עם שורה של אנשי רוח, מדע ודעת, בהם הפסיכיאטר וחוקר המוח יורם יובל, ההיסטוריון יובל נוח הררי, היזמית החברתית עדי אלטשולר. כל דמות מביאה פרספקטיבה אחרת על הנושא. עולות לדיון שאלות כמו למה אנשים מתאבדים? האם דיבור על הנושא מעודד התאבדות? איך להתמודד עם כאב בלתי נסבל? האם יש לנו זכות או חובה למנוע מאדם שחווה כאב בלתי נסבל להתאבד? איך אפשר להציל חיים? ועוד שאלות רבות וחשובות. זהו ספר ייחודי שכתוב באופן חי ונוגע, ומורגשת העבודה הרבה שהושקעה בו: עבודת חיים, עבודת רוח, עבודת לב. אה,  וגם עבודת עריכה משובחת של מוריה דיין קודיש. לדעתי זהו ספר חובה.

שירז אפיק

סופרת
לשחות את הים / מיה הוד רן
ציון: 10

"השחור המבושל בכוס הזכוכית, מול האספרסו מהמכונה בכוס הקרטון החד פעמית. מה תשתי?" אלה, אשת קריירה המחלימה מסרטן, מאורסת לגבר מוצלח ואוהב. בזמן צילומי החתונה שלהם, אלה מבחינה באדם טובע. היא רצה להציל אותו, ומאותו רגע גורלה נכרך בגורלו. הטובע הוא איציק, "פרא אציל" והמנהיג הכריזמטי והפגום של קומונה שמתנגדת לפרויקט שאלה מובילה. הוא מתמקם עם קהילתו על החוף כשהם מבטיחים לעשות כל שביכולתם כדי למנוע את השחתתו. המחברת מיטיבה לתאר את הווי הקומונה באופן חי ואמין, על טקסיו ומנהגיו. אלה הצינית בזה בתחילה לאורח החיים הלא-יצרני של ה"מסטולים" שהתמקמו לידה, אבל הקרבה אליהם גורמת לה לפקפק באמיתות שהכירה ולראות את עצמה ואת האנשים סביבה באור מעט שונה. לסיכום: "לשחות את הים" עוסק ברעיון הבחירה וההגשמה העצמית. זהו ספר קולח, ישראלי מאוד ומשופע בדמויות ססגוניות, שתופס מהעמוד הראשון ושהלב שלו נמצא במקום הנכון.

חמי רודנר

זמר-יוצר ומוסיקאי
איש השלג / יו נסבו

 

אני יודע שאנשים ירימו גבה, אבל בשבילי יו נסבו הוא אחד הסופרים הגדולים בדורנו. דרך דמותו המיוסרת והדמונית של הארי הולה, הבלש המבריק והמהולל/מקולל, הוא מנתח באיזמל מבריק, כמו הגדולים לפניו, את האנושי על המעוות והאפל שבו ועל החמלה והחסד שבו. מהו הגבול בין הטוב לרע? שאלת השאלות . בהינתן שמדובר בז׳אנר ספרי הבלש מובן שיש בו עלילה מפותל עם טוויסטים ראויים והרבה דם. אבל מה שהופך את נסבו לגאון היא דקות ההבחנה שלו והדיוקנאות הגאוניים שהוא משרטט. ״איש השלג״ נמצא בלב הסדרה של הארי הולה אבל אני ממליץ בחום על כל הספרים ואפילו על קריאה חוזרת ,אחרי ש״נפטרים״ מהעלילה אפשר להתענג על הדמויות והתימות הפילוסופיות ואפילו על ההומור הסקנדינבי המקאברי כל כך.

שי אספריל

סופר
המרגל והבוגד / בן מקנטייר

ציון: 9

"המרגל והבוגד" הוא ספר תיעודי-היסטורי שמספר את סיפורו של איש ק.ג.ב רוסי שפעל בשירות המודיעין הבריטי בזמן המלחמה הקרה. העלילה מרתקת, וסגנון הכתיבה המינורי והענייני מעמיק את הדרמה. לצד זאת, מקנטייר צולל לרבדים הפסיכולוגיים של הדמויות ומספק תובנות מעוררות מחשבה על עולם הריגול, ועל בני אדם בכלל.

לידר הראל

סופרת
השתיקות / יובל ירח
ציון: 10

השתיקות הוא לא עוד ספר, הוא גם לא עוד מעשה אמנות, אלא יצירת מופת. 
הוא מתאר את סיפורה של מניה, צעירה יהודיה בשנות השלושים בפולין, ערב עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. הירידה לפרטים, התחקיר הלא יאומן שמחבר הספר עשה, והכישרון הרב לכתיבה, כל אלה גרמו לי להזדהות באופן עמוק עם גיבורת הספר, עד לרמה של תחושות גוף ודאגה לשלומה לאורך כל הקריאה. "השתיקות" הינו ללא ספק אחד הספרים המצוינים ביותר שקראתי בחיי, ולא יכולתי להניח אותו לרגע. בכל דקה פנויה קראתי: בהמתנה לילדה מחוץ לחוג, בשירותים, בחמש הדקות הפנויות לפני שאספתי מהגן. 

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
רעבים בטוקיו / אביטל ענבר

ציון: 9

יש לי נכד בן 17 שכנראה היה יפני בגלגול קודם. הנער התאהב ביפן, במוזיקה יפנית ובאוכל יפני, לימד את עצמו יפנית (כולל לקרוא) והבטחתי לו שעם סיום לימודיו, ניסע יחד ליפן; עד אז, אנחנו משתדלים לאכול במסעדות יפניות וגם לצרוך קצת תרבות יפנית, כשמתאפשר. לכן שמחתי מאוד על הספר הזה. אלא מאי? מתברר, כדברי המחבר, איש אשכולות תרבותי וקולינרי, שככל שלומדים על יפן מבינים שאין סיכוי להצליח להבין אותה באמת; ובכל זאת, ענבר עושה כמיטב יכולתו להכיר אותה לקורא הישראלי דרך האוכל שלה. הספר אינו קל לקריאה: הפונט הזעיר והצפוף ושפע המידע המסחרר מכבידים על העין ועל המוח, אבל בזכותו אין ספק שתהיו הרבה פחות אבודים בטוקיו – גם תדעו מה ואיפה כדאי לאכול, וגם תזכו לטעימות רבות ומרתקות מתרבותה של הארץ המוזרה הזאת. הידעתם, למשל, שאסור להתבשם במסעדות ביפן, כדי לא לפגום בניחוחות האוכל? ושכדאי לאכול בה ללא חשש ביצים חיות או חיות-למחצה, הכלולות במנות רבות? וללגום תה מלוח? ושאוכל רחוב זול עשוי להיות טעים יותר מארוחה יקרה פי אלף? הספר משובץ בתמונות מאירות עיניים וכולל גם סיפורים רבים, פיקנטיים לא פחות מהאוכל, על מנהגי היפנים. מומלץ לחובבי המטבח היפני ולתיירים המתכננים נסיעה לארץ השמש העולה.

אילה דקל

סופרת, ראש הישיבה החילונית של בינ"ה
ימים של חול / רעיה ג'קסון זלקינד

 ציון: 10

"ימים של חול" הוא ספר אמיץ. כבר מהמשפט הראשון הוא ננעץ בבטן ולא מרפה. מניח באור את מה ששתוק. מדבר על מה שנסתר. ביד מיומנת טווה רעיה ג'קסון זלקינד את קווי העלילה של הסיפור העדין והרגיש הזה. היא חושפת משפט אחרי משפט את הדמות המיוחדת של מוריה, שהיא גם דתיה לשעבר, גם מתנחלת לשעבר וגם פשוט אישה. ויחד איתה ועם ידין, יוצאות המילים למסע שהוא אישי עד העצם וציבורי וישראלי בדיוק באותה המידה. אל תפספסו את המסע שלהם. 

מאירה ברנע גולדברג

סופרת ומרצה
את עוד תתחרטי על זה / נועה שלו

ציון: 10

מסובך להיות לוחמת במוסד כשבעלך לא מבין למה את לא מגיעה בזמן לטיפולי הפוריות שנקבעו לכם (מה לעשות כשיש חשד לפיגוע ברומא אז טיפולי הפוריות זזים קצת הצידה?) הוא עד כדי כך לא מבין עד שיום אחד כשאבישג חוזרת הביתה היא מגלה שהוא עזב. מסובך להיות לוחם במוסד כשאתה נכשל שוב ושוב בבדיקת הפוליגרף התקופתית שלך בגלל סוד מהעבר שלא קשור לעבודה אבל אסור לספר אותו לאף אחד. קשה לקבל את הקידום הנחשק במצבים האלו ולמנוע על הדרך פיגוע גדול. (ושניהם מעוניינים בקידום!) אתם יודעים מה עוד מסובך? לכתוב ספר טוב. פשוט ספר טוב שכיף לחזור אליו כשמגיעים הביתה, ספר שרוצים לצלול לתוכו, כזה שאכפת לנו מהדמויות שם וכשאנחנו מודאגים מהגורל שלהן לוקח לנו כמה שניות להיזכר שזה ספר ולא המציאות.

חיותה דויטש

סופרת
בסוף יום / עינת קאפח
ציון: 10

הרב משה, איש זקן, רב מקובל, הפיל, בטעות, ספר תורה מידיו. זהו אירוע שמשמעותו הדתית חמורה, ויש לו משמעות סמלית ברורה: משהו לא תקין בהתנהלותו של הרב. למרות חולשתו וגילו הוא מתחיל לצום, כנהוג, וגם יוצא לבדו למסע תיקון בין ילדיו, האם יספיק לתקן?
עינת קאפח היא קולנוענית, שיודעת לספר סיפור ולבנות מתח. השעון מתקתק מתחילת הסיפור ועד סופו. היא מצליחה לגעת בקרע המובנה של אלה השוקעים בעולם האידאות הדתי או הפילוסופי ומותירים מאחור את הרובד האישי והאנושי הפשוט. על פי רוב מדובר באנשים קרים ומנותקים, שדבר לבד מספריהם לא מעניין אותם, אבל הרב משה אינו כזה.ואף על פי כן, משלמים ילדיו מחיר על התמסרותו. "בסוף יום" הוא סיפור נפלא אנושי, חד, ומותח. אני ממליצה מאד!

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
מיינדפולנס בחיי היום־יום / ג'יליאן היגינס

ציון: 10

בימים טרופים אלה, אם מתחשק לכם לתת לעצמכם (או למישהו אהוב) ספר שממש ישפר את חייכם בלי להתאמץ (כמו לשפר תזונה, להתחיל להתעמל ושאר שינויי הרגלים שנתפסים כעונש, חלילה), זה הספר בשבילכם. אני מודה שעדיין לא קראתי את כולו, אבל מרגיע אותי לדעת שהוא מחכה לי בסבלנות ליד המיטה, ובכל פעם שאני פותחת אותו באקראי, לא חשוב איפה, אני מחכימה בעוד טיפ על קשב, ריכוז, נשימה והשקטת התודעה, וזה בהחלט עוזר לעבור את היום. הספר מסביר איך לשלב מיינדפולנס בשגרה היומית – אפילו בנהיגה, תארו לכם. האם יש מתנה יפה יותר בימים אלה? אתמהה. תרגמה מצוין מאנגלית: גליה אלוני-דגן. 

יניב ביטון

שחקן
שונאים סיפור אהבה / הלל כהן

 ציון: 9

הלל כהן בספר היסטוריה הכתוב כרומן מרתק על משולש היחסים שמשפיע כמעט על כל נושא אקטואלי היום: מזרחים - ערבים ואשכנזים. מסע כרונולוגי מייאש או מעורר תקווה (תלוי בעין המתבונן) מימי האימפריה העות׳מנית ועד אירועי 2021.

אריאל שנבל

מבקר ספרות, "מקור ראשון"
פליישמן בצרות / טאפי ברודסר-אקנר

ציון: 9

הספר הזה הוא אמריקני מאוד, עם שלל אזכורים לתרבות השפע והלהג, אבל גם יהודי מאוד. הכתיבה השנונה ומלאת התובנות של ברודסר-אקנר לא מרחמת על אף אחד, אבל גם לא שונאת אף אחד, ונותנת לכל דמות פשוט להיות מי שהיא. בלי להתנצל, ועם הבנת המורכבות של עולמה הפנימי.

מאיה לוין

עורכת ומבקרת ספרים, "לאשה"
המוטציות / חורחה קומנסל
ציון: 9

תוכים מדברים הם גימיק שקשה לסרב לו, ואם הם מקללים – אז בכלל. תוכי אחד כזה מתנוסס על עטיפת "המוטציות" ונכנס לחייו של גיבור הספר בעמוד 100. בעמודים שקדמו לו מספיק רמון מרטינס, עורך דין מקסיקאי שנון, לגלות שיש לו גידול ממאיר בפה ועליו לעבור ניתוח להסרת הלשון. את כל הקללות שלא יוכל לסנן עוד, יבטא מעכשיו התוכי. זו הייתה יכולה להיות טרגדיה, אבל הספר של חורחה קומנסל מצחיק עד דמעות, והצטערתי שהסתיים כל כך מהר. אהבתי את דמות הפסיכולוגית של רמון, שמחלקת גראס מגידול עצמי ומפתחת רגשות אמהיים כלפי מטופל עם פוביה מחיידקים. גם האונקולוג של רמון מתואר בהומור מושחז ואכזרי - כל מה שמעניין אותו זה איך לשמור על המטופל בחיים בשביל לכתוב עליו מאמר.  

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
מתחת לעור / יעל שיה

ציון: 9.5

"יעל החליטה להניח את לבה על הנייר", כתוב בכריכה האחורית, ואין מלים מתאימות מאלה לתאר את הספרון הצנוע והמרגש שכתבה ואיירה המחברת. יש בו 36 קטעים קצרצרים, כמו פתקים שאדם רושם לעצמו, כל פתק על עמוד, וביניהם דף לבן עם כותרת ורישום קטן ומדויק של חפץ כזה או אחר, כמו איור במילון, וכולם מספרים בכתיבה ישירה ואינטימית להפליא מה עובר על שיה הצעירה מרגע שהיא מתייתמת גם מאמא שלה ונשארת לבד בעולם. הקטע "צלילה חופשית", למשל, נפתח כך: "כמה שוטים צריך בשביל לאבד הכרה? כמה שכטות צריך בשביל לשכוח? (...) התשובה הנכונה היא שאין מספר. וכמה שיותר, יותר טוב. יותר טוב לשכוח, לא להרגיש. הסחרחורת ממכרת, הריגוש סוחף והטשטוש גורם להכל להיראות יותר נוח. רק לא לבכות, לצנוח בנפילה חופשית אל התהום". סוג של שירה בפרוזה, יוצא מן הלב ונכנס אל הלב, וגם מעודד, כפי שהיא כותבת בסוף: "החוכמה היא לא לחכות לקשת בענן, אלא לרקוד בגשם". אמן.

איה חיות

עורכת מדורי במה וספרות, ynet
האישה עם המזוודה הכחולה / ואלרי פין

 ציון: 8

"האישה עם המזוודה הכחולה" שכתבה ואלרי פין, הוא מסוג הספרים שמאפשרים לך לדפדף בין דפי ההיסטוריה מבלי לפספס את האנשים שבדרך. כשהוא מתמקד בדמותה של ז׳וסטין, צעירה בת 21 שהחליטה להקדיש את חייה לטיפול בדיירי בית האבות בעיירה הקטנה בה היא חיה - הקוראים זוכים להחשף לסיפור חייה שנשזר בסיפור של אחת הדיירות שהופכת לכל עולמה. כשהיא נחושה לספר את כל הסיפור של אותה אישה לפני שיהיה מאוחד מדי ותוך כדי גם לגלות מה קרה להוריה שלה שנהרגו בתאונת דרכים מסתורית בילדותה - העלילה מלאה הפתעות ותפניות שבזכותן אפשר לקרוא את הספר בנשימה אחת. כמו דמותה של ז׳וסטין, הספר כתוב ברגישות, בעדינות ובחכמה ונותן מקום גם לאנשים (ובעיקר לנשים) ולסיפורים שהיו יכולים להשאר שקופים לנצח.

נילי אסיא

סופרת
זאבה / מעין רוגל

ציון: 10

כנראה שבכל קריאה שלי אני אחפש את הבלש, או במקרה הזה את הבלשית. וכך בספרה הנפלא והאפל "זאבה" הצלחתי למצא שתי בלשיות. אחת אמיתית ואחת דמיונית, מי יודע. שתי נובלות: "עין שמאל" ו"זאבה" כאילו קשורות אחת בשניה אבל גם לא. התקופה: קורונה טיים – תחושה אפוקליפטית של סוף העולם. הגיבורה הראשונה היא ענת מהנובלה "עין שמאל". ענת ובילי היו זוג, אבל לא מהסוג הטוב. הנרקסיזים של בילי השתלט על הקשר שלהן, ואפילו במותה, בילי מבקשת מענת שתארוז את כל החפצים שלה מהדירה ותדאג לפזר אותם בין האנשים שהיו חלק מחייה. ענת רוצה להוציא את בילי מהחיים שלה, אפילו שהיא כבר מתה, והדרך היחידה שהיא מוצאת לברוח מהרוח של בילי, היא לשמור על בתים של אנשים זרים. אחד הדברים המאפיינים את הבלש זאת היכולת לתת חשיבות לעובדות ופרטים הנראים חסרי משמעות לאדם הרגיל. בזכות עינה השמאלית של ענת, שיש לה יכולות כמעט על טבעיות בגלל פזילה שהיא סובלת ממנה, היא נתפסת אצלי כבלשית – היא רואה את מה שהאדם הנורמטיבי לא שם לב אליו. הגיבורה השניה היא אוסי - חוקרת אמיתית המתפרנסת כפרילנסרית בחיפוש אחר תרמיות ביטוח. לא הבלשית הקלאסית שלוחמת למען הצדק אלא יותר חוקרת שמנסה לשרוד כלכלית בתקופה של מגיפה. אבל בדומה לכל בלש לאוסי יש סדק מן העבר, אשמה גדולה שהיא מחזיקה וסוחבת איתה, והיא זאת שגם תנתב את הסיפור הזה עד לסופו. הספר נבלע בנשימה אחת ועם כל עמוד וכל פרק מעין רוגל זורקת את הקורא לעולם אפל, אפוקליפטי שלרגעים לא ברור אם הוא אמיתי או לא. מומלץ לקריאה עם הארד ליקר. 

מאיה לוין

עורכת ומבקרת ספרים, "לאשה"
ליאת והבלונדה / שולי ספיר
ציון: 9

"הבלונדה", שכותבת בגוף בראשון את שני הסיפורים בספרה של שולי ספיר, היא מיליונרית מטופחת מהרצליה פיתוח. בהעדר הגדרה אחרת, ליאת היא בת הזוג שלה – אינטלקטואלית דיכאונית. על הנייר היא חוקרת פרקטיקות של דיכוי, למעשה רוב הזמן היא מתמסטלת ומשחקת בטלפון. הן חיות בדקדנטיות בארמון עם משרתת שהיא עוגן של שפיות, קונות בכסף דברים שלא אמורים להיות למכירה כמו אהבה וכישרון כתיבה. לספיר, לעומת זאת, יש המון כישרון והכתיבה שלה מרעננת. יש בה אגביות גאונית שקשה להסביר. רציתי להכיר אותה אחרי ספרה הראשון "הבנאדם", שגם בו כיכבה דמות בשם ליאת, ועכשיו אני משוכנעת: אנחנו צריכות להיות חברות.   

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
פצפונת ואנטון - גרסת הקומיקס / אריך קסטנר

ציון: 8

אני מודה: לקח לי זמן להסכים לתת צ'אנס לספר הזה, שאת עלילתו המקורית קראתי בשקיקה כילדה – כפי שבלעתי את כל כתבי קסטנר הקוסם, שידע לכתוב לילדים מתוך לבו של ילד. דווקא ניסיתי להתחיל לקרוא אותו, אבל כבר בעמוד הראשון לא הבנתי מה קורה בתמונות המצוירות והתעצבנתי. על כן מסרתי את הקומיקס לילדי השכנים הנבונים, שלא הכירו את המקור, והם דווקא המליצו לי עליו, אז שקעתי בו וחיסלתיו בהנאה תוך כחצי שעה. אני מודה שרוב הזמן לא ממש הבנתי את נפתולי העלילה (שקצת נשתכחה ממני), אך לקראת סוף הספר התעלומה כמובן נפתרת. עם זאת, קשה לעורר רגש אמיתי כשמרדדים סצנות מרגשות או קורעות לב שכתב אמן הפרוזה אריך קסטנר לכדי שניים-שלושה ריבועים מאוירים עם בועיות טקסט; לפחות המתרגם המוכשר, מיכאל דק, תרגם בשעתו גם את הספר המלא. הייתי רוצה לומר להורים משהו כמו "אם הילדים שלכם לא מכירים את המקור, לפחות שיקראו את הקומיקס", אבל הלב לא נותן. מה שכן, דומני שהוא עדיף על פני רבים ממתחריו על מדף ספרי הילדים. לבני 6–10.

יעל משאלי

סופרת ועורכת
קראו לי אושר / אבישי חורי

 ציון: 10

"קראו לי אושר" מכריח אותנו להתמודד עם הילדות שלנו. הסודות שלנו. הטריגרים שיש לכולנו מתחת ולמרות כל שכבות ההגנה שהנחנו עליהם במשך השנים. מפגש אחד פתאומי עושה את זה לגיבור הספר, יונתן, ולנו אין ברירה אלא להצטרף אליו, בכירורגיה ספרותית עדינה ורגישה, לחשוף זכרון אחרי זכרון, סוד אחרי סוד, כאבים, חרדות, בושות, אשמות. הקריאה סוחפת. עוצרת נשימה. מכריחה להיות יונתן בעצמנו. זה בלתי נמנע. לזכור את שלנו. את עצמנו. הילדים שהיינו. כל מה שניסינו, ואולי גם הצלחנו, לשכוח. עד כמה ההווה של יונתן, ושל כולנו, מושפע או מוכתב ממי ואיך שהיינו. מה מהפרשנות שלנו על המציאות הילדית שלנו הופך להיות הדבר הכי משפיע על כל מה שאנחנו. איזה הורים נהיה. איזה בני זוג. איזה אנשים. במה נאמין. איך נפעל בעולם. "קראו לי אושר" הוא עונג קריאה. עונג בנגיעות כאב, עצב, חרטה, אהבה, חמלה. אנושיות. נפלא.

יוסי וקסמן

סופר, צייר ומעצב
תספרי על אנחנו / ענת גביש

ציון: 10

ברצוני להמליץ על ספרה הכה מיוחד של הסופרת-גננת ענת גביש, ״תספרי על אנחנו״. זהו סיפורה של גננת אחת נפלאה, הרואה את העולם דרך עיני הפעוטות בגן הילדים שלה. בְּדַקוּת הבחנה וירטואוזית, שלא פעם הביאה אותי לידי דמעות, בתיאורים מלאי חמלה והומור, באנושיוּת גדולה ממש, ובהמון אהבה, מוגש לנו סיפור ייחודי מאין כמותו, כזה שמחזיר אותנו לימים הארכאיים שלנו, ימים שבהם לא ידענו עדיין מילים כמו ״תחרות״, ״חמלה״, ״אהבה״ או ״תסכול״, אבל בפירוש חשנו אותן על נפשינו ועל בשרנו. זהו סיפור המסופר ללא טיפה של דידקטיות או התנשאות, אלא מגובהם של זאטוטים בני שנתיים-שלוש; מפחדיהם ומשמחותיהם, מהעצב שלהם ומאהבותיהם. סיפור שנשאבתי אליו כבמטה קסם, כבחיבוקה של גננת אוהבת שידעתי אי פעם ושכחתי. זהו סיפור על הזמן האבוד, הילדי, של כולנו.

יונתן שגיב

סופר
בדם קר / טרומן קפוטה
ציון: 10

"בדם קר" של טרומן קפוטה יצא לאור ב-1965 ומתעד את המסע של הסופר בניסיונו להבין את המאורעות שהובילו לרצח האכזרי של משפחת קלאטר העשירה בידי שני אסירים משוחררים. באמצעות כתיבה חדה כתער ותחקיר עובדתי מפורט, התחקותו של קפוטה בעקבות פרשה מקומית הופכת לניתוח מופתי ופואטי של החברה האמריקאית מבעד לפריזמה רבת ממדים המצליבה נושאים טעונים כדוגמת זהות גברית, פשיעה, מעמד ומיניות ומייצרת את הבסיס הז׳אנרי לכל סדרות הפשע האמיתי שמדביקות אותנו כמעט שישים שנה לאחר צאתה אל המסך הקטן.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
ורוד, כחול, אפשר הכול! / אליס גראוול ומיקאל בלייס

ציון: 9

"למה לדבר עם ילדים קטנים על זהות מגדרית נזילה?" שמעתי הורים (בעיקר סבים, האמת) תוהים למראה הספר החשוב הזה, שמעניק לילדים לגיטימציה (מאוירת ומנוקדת) להרגיש כמו בן גם בגוף של בת ולהפך, או להרגיש שאינם לא זה ולא זו, ושאין בעיה לאהוב מי שרוצים ללא קשר למגדר, וכן הלאה. אכן, לא לכולם קל להתרגל למציאות הנזילה החדשה, אבל איזה מזל שהתקדמנו, ובתקופה האחרונה נעשה לצערנו חשוב מִתָמיד להדגים לטף הכלה וקבלה של האחר. ולא, חשיפה לַשונֶה לא תכניס לאף ילד רעיונות שלא היו נובטים בו ממילא באופן טבעי, אלא רק תפתח לה או לו (או להם!) את הראש. הסיבה היחידה שמפריעה לספר להיות מושלם היא התרגום לשפתנו המגדרית, שבה הדמויות מעורפלות-המגדר מדברות למרבה הצער בלשון זכר או בנקבה (בחוגים טרנסיים היו צולבים את המתרגמת). הספר מעוצב להקסים ונראה כמתאים לילדי גן, אבל אל תהססו להציע אותו גם לגילאי ראשית קריאה.

ישי שריד

סופר
עץ הקזוארינה / סומרסט מוהם

 ציון: 10

לסיפורים טובים יש חיי נצח, הרבה אחרי שמחבריהם הלכו לעולמם. כאלה הם הסיפורים בקובץ הזה. כולם עוסקים בחייהם של בריטים שחיו במלאיה (כיום מלזיה) בתחילת המאה ה-20, בזמן שבריטניה היתה עדיין אימפריה גדולה. הסיפורים מתרחשים במאחזים מרוחקים שהקימו הבריטים בעומק הנהרות הגדולים, אשר בהם שלטו אדונים לבנים בודדים בתושבים המקומיים. הסיפורים מתארים מערכות יחסים רוויות יצרים בין האדונים לבין המשרתים, בינם לבין עצמם, ובין נשים וגברים שחיים הרחק ממולדתם. סומרסט מוהם כותב בסכין מנתחים חדה ומבריקה, וחודר לנפשותיהם המסוכסכות של הדמויות. אלה סיפורים "כמו פעם" במובן הטוב ביותר של הביטוי – מרתקים ועמוקים. התרגום של יהודה פורת טוב וקולח. ישראלים ימצאו בסיפורים עניין מיוחד, למרות מרחק הזמן והמקום. יש בהם לא מעט שמזכיר את חיינו.  

רוני סומק

משורר
סימני שיניים / חנוך מרמרי

ציון: 9

ספרי חניכה דומים ברוב המקרים לשדה מוקשים. מחבריהם מטפסים עם רגל גסה על סולמות הביוגרפיה והתוצאה אש המכלה את הכוונה הטובה. כל הדברים לא קורים בסיפור החניכה של ארון אייכנבלט. חנוך מרמרי מחזיר את מחוזי השעון לשנות השישים ומעמיד את ארון בתוך תמונה קבוצתית של דור שלם. הספר חי, בועט ובעיקר מרגש.

טל ניצן

משוררת, סופרת ומתרגמת
זוליכה פוקחת עיניים / גוזל יכינה
ציון: 10

"זוליכה פוקחת עיניים" הוא סאגה היסטורית על תקופת הטיהור הסובייטית בשנות ה-30 וה-40. במרכזו דמותה של זוליכה, טטארית מוסלמית צעירה, שנתלשת מחיי נישואים עתירי התעמרות מצד חמותה ובעלה - אדוניה לכל דבר - אל הגליה קולקטיבית לסיביר. הרומן מצליח מעל ומעבר הן להחיות תקופה היסטורית דרמטית ולהמחיש לפרטי-פרטים את מימדיה הלא-נתפסים של האכזריות הסטליניסטית הברוטלית, והן להעמיד גיבורה שובת-לב בתיאור פסיכולוגי עמוק. קשה להאמין שהאפוס האדיר הזה, במסורת הרומן הרוסי הקלאסי, הוא יצירת הביכורים של הסופרת גוזל יכינה.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
השיקוי המופלא / יובל אברמוביץ'

ציון: 9

יובל (גילוי נאות: אנחנו חברים, אבל אני אובייקטיבית לגמרי!) אברמוביץ' הוא מנוע אנושי של חיוביות ומרץ: הוא אוהב להניע אנשים – בכל גיל, גם ילדים – להעז לבטא את רצונותיהם האמיתיים בפרהסיה ולהגשים חלומות. הוא עושה זאת כמעט בכל אחד מספריו הרבים, החל בסדרת "הרשימה" למבוגרים, לנוער ולטף, דרך הספר למילוי עצמי "הסיפור שלי" (מתנה מקורית לבני משפחה, נסו ותיהנו) ואפילו ב"עד הדמעה האחרונה", שהקדיש לאמו המנוחה תמר. ספר הילדים החדש שלו מציע פטנט חמוד לילדים שלא מצליחים למצוא חברים בגן או בבית הספר, כמו עידו הקטן; אחותו הגדולה מציעה לו שיקוי קסם, ובסופו של דבר, הפלא ופלא, זה עובד! הרעיון מוּכּר כמובן, אבל העיבוד כאן מתוק ומלא חן. האיורים של אביאל בסיל מוסיפים חיים ותנופה. לבני 4–7.

ליעד שהם

סופר
שנים טובות / מאיה ערד

 ציון: 10

יש הרבה חן והומור בדמויות הנשיות המרירות והמרושעות שערד כותבת. לאה, הדמות הראשית ב"שנים טובות" היא מאוד שונה מבחינה זו: אופטימית, תמימה, לא מתוחכמת מידי, נופלת שוב ושוב לבורות שהיא כורה לעצמה. ואולי דווקא בגלל חולשותיה הניכרות, היא דמות שובת לב שלא יכולתי להפסיק לקרוא אודותיה. המבנה של הסיפור שמסופר לאורך שנים נותן גם פרספקטיבה מעניינת על השינויים שעברה ישראל ו(אולי) גם חלק מהנורמות החברתיות. ספר סוחף, מרגש ומומלץ מאוד.

שרי שביט

סופרת ומשוררת
מזל יתומה / גלית דהן קרליבך

ציון: 10

אביטל אוחיון, גיבורת "מזל יתומה", מייצגת קול של ממש בספרות העברית החדשה. ברומן תעלומה מרהיב ומותח שמלהטט בין ז'אנרים ולא מוותר על עוצמה, כתיבתה של דהן קרליבך היא תופעה חד-פעמית. מדובר על קריאת חובה. 

עומר ברק

סופר
חרדים / פרדריק בקמן
ציון: 10

צחקתי ממנו, בכיתי ממנו, התרגשתי ממנו ושלוש נשים שונות ניגשו אלי בטיסה כדי לוודא שאני בסדר. פרדריק בקמן תמיד ידע לנגן על כל קשת הרגשות האנושית. בספר הזה מרגישים שהוא גם ממש נהנה מזה.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
כל הכבוד, תום! / ג'יין אוקונור

ציון: 8

שני זאטוטים בני שלוש וארבע השתגעו על הספר הזה בשבת האחרונה וביקשו שיקראו להם אותו שוב ושוב, ואפשר להבין אותם: בספר תום הקטן מתגאה בכך שהוא "העוזר הטוב ביותר", כי עובדה – בכל פעם שהוא מתנהג כמו ילד גדול ומבצע מטלות שונות כנדרש, אומרים לו "כל הכבוד, תום!" תום גם מספר לנו איך פעם היה תינוק והתנהג כמו תינוק, אבל כעת הוא כבר גדול ואפילו חולק את הצעצועים שלו עם פעוטות קטנים ממנו(!). אלא שיום אחד הוא מפשל... וזה נגמר בבלגן גדול, ואז אף אחד לא אומר לו "כל הכבוד, תום!" ולוקח זמן עד שהכל מסתדר, אבל הסוף הוא טוב ושמח. חבל רק ש-Good Job שבמקור הפך ל"כל הכבוד"; כיום מומלץ להימנע מקריאת התפעלות כזאת כתגובה להתנהגות שאמורה להיות מובנת מאליה (עזרה קלה בבית, גילויי עצמאות) ולשמור את "כל הכבוד" למקרים יוצאי דופן. אז מה כן אומרים? למרבה הצער אין בעברית ביטוי נפוץ שמקביל ל-well done או ל"גוד ג'וב", אבל אולי אפשר לומר "יופי, עשית טוב". מעבר לזה, התרגום מעולה והספר חמוד מאוד, לבני 3-5 

שרית פליין

סופרת, בעלת הבלוג "אוצר מילים"
תנינה במישור החוף / טלי כהן־צדק

 ציון: 10

הספר מתחיל ברעיון מקורי ביותר. הוא נוסק ונוסק ונשאר כך עד המילה האחרונה ממש. קראתי אותו בנשימה עצורה. זהו ספר חי כל כך – שמעתי וראיתי הכל, הספר הזה הוא המחשה לכלל החשוב בכתיבה: SHOW DON'T TELL. קצת כעסתי על החיים שמפריעים לי עם זוטות כמו אוכל ושינה. רוצו לקרוא.

ריקי כהן

משוררת, עורכת וסופרת
יכולנו להיות נהדרים / מירי שחם

ציון: 9

קובץ הסיפורים בספר הביכורים של מירי שחם מפנה עורף אל הספרות המיינסטרימית הנרטיבית. הוא מהלך בגבהים של אמנות הסיפור הקצר, כפי שניתן לראות בקבוצת "שבחי הסיפור הקצר" אותה מנהלת שחם בפייסבוק, והקריאה מזכירה בין השכבות את האירוניה המושחזת של קלריס ליספקטור, את השנינות והניכור של מירנדה ג'ולי ואת המלנכוליה של אליס מונרו. הגיבורות בסיפורים הן נשים הנאבקות בריאליזם החמצמץ של חייהן, בין אם בתבוסת ההיטמעות הממיתה ברצפה, צלחות, בסירים ובידיות של הסירים, או מול נוכחות גברית חמקמקה שאין בכוחה למלא שום חלל. זה מאבק הרואי גם כשהוא מתרחש בזירות הזעירות ביותר של היומיומי והביתי. לנשים אלה יש שפה זרה ובלעדית בעולם הזה. השפה היא נשק אבל היא גם פועלת נגד העצמי, כשהיא מזרזת הזרה מול העולם ובאינטרקציה עם האחרים. היכולת היוצאת מן הכלל לתאר את הזרות הזו, מול המנגנונים שמתנגשים בהן ולבטא את הקול הפנימי הייחודי של כל אחת מהן, הופכת את הפוטנציאל בשם הספר למימוש מזהיר.

אריאל שנבל

מבקר ספרות, עורך מדור ספרים בעיתון "מקור ראשון"
רקורסיה / בלייק קראוץ'
ציון: 9

כמו רוב הספרים בסוגה שלו, גם "רקורסיה" נכתב כדי שיהפוך כמה שיותר מהר לתסריט טלוויזיה, והוא אכן הופך בימים אלה לסדרה בנטפליקס. המלצה שלנו: אל תחכו לגרסה הטלוויזיונית. "רקורסיה" מציע אפשרויות נרחבות לדמיון ולמסע אישי, וגם לא מעט מחשבות עמוקות על משמעותו של הזיכרון בהבניית המציאות שלנו, שכדאי בהחלט לקחת אותו בשתי ידיים ולצלול אליו.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
כסף לא צומח על העצים / הית' מקנזי

ציון: 9

כמעט כל ילד מתפלא מתישהו למה הוריו לא "קונים כסף בבנק" כשנגמר להם הכסף, ולרוב נענה ש"כסף לא צומח על העצים" – אלא שהאקסיומה הזאת לא מסבירה כלום: איפה הכסף כן צומח, ולאן הוא נעלם? לשם כך נוצר הספר החמוד הזה, שמסביר הכל בפשטות ובחן בעזרת משפחה מצוירת ומרובת ילדים, שמתקיפים את הוריהם בשלל שאלות כאלה ואחרות ומקבלים שלל תשובות ברורות ומסַפּקות (רובן בציורים, כי מקנזי הוא בעיקר מאייר). חבל רק שבסוף, בתגובה לשאלת הילדים אם גם הם יכולים להרוויח כסף אם יעבדו במשהו, אומרים ההורים "ברור! יש הרבה מטלות בבית שאתם יכולים לעשות ולהרוויח דמי כיס!" ובכן, בארה"ב אולי מקובל לתת לילדים דמי כיס תמורת גיזום הדשא, שטיפת המכונית ושאר מלאכות חצי-מקצועיות, אבל במקומותינו "מטלות בבית" קשורות לניקיון וסדר, שילדים אמורים לעשות בלי לקבל על כך שכר – כך שמומלץ להבהיר את הנקודה הזאת עם הדור הצעיר בבית (לבני 4–9). התרגום של מיכל לבינסון מעולה.

אשכול נבו

סופר, מרצה ומנחה כתיבה ב"סדנאות הבית"
גופמצוף / שנער פנקס-סמט

 

הגוף הוא נפש והנפש היא גוף בספר של שנער פנקס-סמט "גופמצוף". מזמן לא הופעלתי ככה תוך כדי קריאה. טעמים, ריחות, צלילים ומגע הופכים את הסיפורים של פנקס-סמט לחוויה חושית של ממש.

מעין רוגל

סופרת ותסריטאית, יועצת נרטיב ומנחת סדנאות כתיבה
תיק אודסקי / נילי אסיא

ציון: 10

גופה של מטפלת, עובדת זרה, נמצאת מקופלת בתוך מזוודה, בסמטה ליד המכולת. ליאורה דגני, בלשית המשטרה המחוספסת, חוזרת לתיק שני, ומזכירה למה ספרות בלש, ובמיוחד ספרות בלשיות היא הדבר הכי מושלם לחורף. ספר מתח מספק וחכם, שבא מושלם עם יין חם ושמיכת צמר כשיש גשם וקר בחוץ. ספר בלש שיושב עמוק על המסורת הבלשית, שכתבה סופרת נפלאה שהופכת את הספרים שלה למגרש משחקים. קריאה מותחת ומענגת.

רינת שניידובר

סופרת
מומו / מיכאל אנדה
ציון: 10

את "מומו" של מיכאל אנדה, שיצא עכשיו בישראל בתרגום חדש של חנה לבנת, קראתי בפעם הראשונה בגיל אחת עשרה, וקראתי בו שוב ושוב עד גיל ארבעים, שכן אף שעל פניו זהו ספר לנוער, הוא נהדר גם למבוגרים. מומו היא ילדה שיום בהיר אחד מגיעה לעיר הגדולה. תושבי העיר משכנים אותה באמפיתיאטרון ואט-אט מגלים שייחודה הוא בכך שהיא יודעת להקשיב. די בקשב שלה כדי לגרום לאנשים להרהר בחייהם ולמצוא מזור למכאוביהם. שמעה נפוץ בכל העיר ובמהלך כל היום באים אליה ידידים במטרה לשוחח. אלא שיום אחד מגיע אל העיר איש אפור עם סיגר המציע לתושבים למכור לו את זמנם החופשי – את שעות הפנאי שלהם, – בתמורה להגשמת חלומותיהם. היחידה שמסרבת למכור את זמנה היא מומו, שבמהלך הספר תצא לגאול את הזמן האבוד ולהשיב לתושבי העיר את שמחת החיים שלהם. הספר "מומו" רלוונטי גם להיום, תקופה שבה העולם המערבי סוגד להצלחה מקצועית, לכסף ולהשתעבדות למטלות היומיום. אלא שהמירוץ הזה הוא-הוא שגוזל את המשמעות מחייהם של בני האדם. ניתן לקרוא את "מומו" כספר בודהיסטי, הנותן דגש להתמקדות בהווה, וזו תהיה כמובן קריאה נכונה, אך לדעתי הוא מתקשר גם לרומנים עתידניים ולדיסטופיות כמו "עולם חדש מופלא" של אלדוס האקסלי או "1984" של אורוול. ההבדל המרכזי הוא שב"מומו", ספר שנכתב במקורו לילדים, מצליח המסע של הילדה החריגה והשמחה, הידידות וההנאה מוחזרים לבני האדם.  

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
משחק הוגן / טובה ינסון 

ציון: 10

איזה ספר מתוק, איזו עדינות של כתיבה! סיפורים-סיפורים שבמרכזם היחסים בין יונה האמנית ומארי הסופרת, שחיות יחדיו באי קטן בפינלנד, כל אחת מהן טיפוס בפני עצמה. גם בלי לקרוא את גב הספר, די מהר מתבהר לך שטובה ינסון – יוצרת סדרת "המומינים" לילדים ו"ספר הקיץ" הנפלא (על סבתא ונכדתה, אל תחמיצו!) – מתארת כאן בעצם את יחסיה שלה עצמה עם בת-זוגה האמנית, אם כי הדינמיקה המתוארת בין השתיים רחוקה מלהיות ארוטית או רומנטית; אבל האהבה מבצבצת בעדנה בין השורות, ואילו המלה עצמה מבליחה רק ברמז פעוט, לקראת הסוף. מדהים בעיניי איך ינסון הצליחה לתאר את בת-דמותה מארי לגמרי מהצד, על כל הפדיחות והפגמים הקטנים והנוגעים ללב שלה, באופן נדיר ביותר אצל סופרים שכותבים על עצמם, כמדומתני. תענוג של ספר, כתיבה כמו ציור בצבעי מים, והתרגום של דנה כספי מושלם כמו תמיד.

גלית דהן קרליבך

סופרת
עשרה קיסרים / בארי שטראוס

 ציון: 10

דרך עשרה קיסרים בלבד ניבטת אלינו האנושות מימי בריאתה על העליבות ועל האומץ שבה. הקיסרים הרומים צועדים מולנו בטריומף של ניצחון מבעית ודרכם אנחנו נשאבים לסיפורה של רומא העתיקה שעד היום לא מרפה מאיתנו. מרתק לגלות שגם בעת המודרנית לא נס ליחם של פולחני אישיות, טוטליטריות במסווה של דמוקרטיה, ויתור על עצמאות וחירות אזרחית בשם פטריוטיות, והשלטת טרור בעזרת סולידריות מזויפת. כל זה ועוד בספר בהיר, קולח ומושך מאוד לקריאה. לא לרומיפילים בלבד. 

גואל פינטו

סופר, מנחה טלויזיה ומגיש רדיו
כליא ברק / דריה שועלי

ציון: 10

מזי מוריס היא החוקרת הפרטית שכולנו זקוקים לה בסוף שבוע קר מתחת לשמיכת הטלוויזיה. הסופרת, דריה שועלי, מצליחה לצקת בספר השוקק הזה תמהיל חדש עבורנו: טלוויזיה בספרות, וספרות בטלוויזיה. מזי חוקרת את העלמותה של בת למשפחה עשירה, ונכנסת לעולם של א.נשים שבטוחים שהם מעל החוק, ומוכיחה שהשפה שהיא דוברת יותר טוב מכולם, אולי לא טוב כמו שועלי שיצרה אותה, היא שפת האנושיות.

מאיה לוין

מבקרת ספרים, "לאשה"
אילו נולד איטלקי / שי אספריל
ציון: 8

שלוש דמויות מגוללות את החדש של שי אספריל: ויקטור, הגר ומנחם. ויקטור, עורך דין ציניקן, הוא הבולט שבהן - בעיקר כי קורותיו מסופרות בגוף ראשון. הגר, עיתונאית חוקרת, היא אשתו – ואלה לא נישואים מאושרים במיוחד. מנחם, רוקח ערירי, מעורר רחמים, תלוש כביכול מהעלילה. הקשר בין השלושה יתגלה רק בסיומו המסחרר של הספר. אספריל, שזה ספרו הרביעי, הוא כותב מיומן והדמויות שלו מרתקות, מלאות חולשות וסתירות. הוא מיטיב לספר על ילדותם וחיי הנפש שלהם, לכן אנחנו נוטים לסלוח להם או לפחות להבין אותם כאשר הם עושים דברים איומים הפוגעים בזולת וגם בעצמם. 

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
טרוף / רונית גולדברגר

ציון: 9

ספר מרתק, כתוב היטב, בשני "קולות": של נבו, סטודנט מבריק שמפצח בעיה מתמטית ובמקום לזכות בתהילה, מוצא את עצמו במחלקה הסגורה בבית משוגעים – ושל נועה, הפסיכולוגית הצעירה שמטפלת בו ובעצם נמשכת אליו, שלא כמצופה מתפקידה. רק נבו מדבר איתנו תחילה בגוף ראשון; לאחר מכן הסיפור של שניהם מתואר "מהצד" וסוחף אותנו הקוראים לתוך מערבולת פסיכולוגית רגשית של שתי הדמויות, שכל אחת מהן נאבקת עם שדים משלה, עד שיצליחו להציל את עצמם וזה את זה. ניכר שהסופרת, פסיכולוגית קלינית מומחית, מכירה היטב את התחום, ועם זאת מצליחה לטוות עלילה מעניינת מאוד בכישרון ספרותי מרשים. 

שי אספריל

סופר
ארור אתה נהר הזמן / פר פטרסון

 ציון: 10

הרומן עוסק בחייו של גבר שעומד בפני שתי פרידות: ממשפחתו (אשתו מבקשת להתגרש), ומאימו, שעומדת למות. זהו ספר רגיש ועדין מאוד, כמו שאר ספריו המצוינים של פר פטרסון הנורווגי, והוא האהוב עליי מביניהם.

בועז כהן

שדרן רדיו, מרצה וסופר
ירח מלא / אנטוניו מוניוס מולינה

ציון: 10

מפקח משטרה בעיר ספרדית צפונית חוקר פרשת אונס ורצח. משוטט ברחובות, מתחקר אנשים, מנהל שיחות עם הכומר אורדוניה שהוא אביו הרוחני, הם מדברים על "דון קיחוטה" ועל הזמנים הישנים והימים העכשוויים. "היום אנשים שוכחים הכל", אומר לו הכומר, "אף אחד לא יודע מיהו באמת". המפקח חוצה את העיר לרוחבה ולאורכה, מודד מדרכות, מתאהב בסוסנה, המורה של הילד שנרצחה. והמורה עם הטעם המוזיקלי המשובח היא "עירומה ולבנה בתוך האור", והכמיהה והערגה והציפיה והרצון לגאולה של המפקח מגיע לשיאו במפגש איתה. 
"ירח מלא", הרומן המופלא של מולינה, יצא לאור ב-1997 ותורגם מיד (טל ניצן-קרן) לעברית. ההגדרה הטובה ביותר שמצאתי לספר היא: שילוב בין דוסטוייבסקי לבין ריימונד צ'נדלר. יצירה אפלה שהיא גם מותחן פסיכולוגי שמלהטט בין שפיות לטירוף, בין מציאות לדמיון, ביד אמן וירטואוזית של גדול הסופרים בעולם (לדעתי)

נילי עוז

סופרת
הספר האדום / אסף ענברי
ציון: 10

"הספר האדום" של אסף ענברי הוא מענין וחשוב. הספר מתאר את אחת התקופות המרתקות בתולדות התנועות הקיבוציות וכן את חייהם ופעילותם של מנהיגי התנועות. מומלץ מאוד.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
יש אנשים שמדברים ככה / יונתן שגיב 

ציון: 9.5

 אאוץ', איזה ספר כואב – אבל כמה יפה מתאר שגיב את הכאבים שלו, באיזה אומץ ובאיזו כנות מופלאה הוא מתבונן פנימה, משחזר תמונות פוצעות מהעבר הרחוק והקרוב, בוחן את עצמו ואת תהליך ההתבגרות המייסר שעבר כילד שונה וכנער חריג, עד כדי כך שמנע ממיתרי הקול שלו להתבגר בצורה טבעית ושילם על כך מחיר כבד. מאוד לא פשוט לפתוח פצעים כאלה בפרהסיה, אבל שגיב חושף את עולמו בצורה כל כך יפה, עדינה ומלאת אהבה, שאי אפשר שלא להתרגש (ערך: עודד וולקשטיין). 

שירי ארצי

סופרת
המדריך לעוזרות הבית / לוסיה ברלין

 ציון: 10

היא מרצה לספרות, היא אמא, היא אלכוהוליסטית, היא עוזרת בית, היא מאהבת, היא כל אלה ושום דבר מאלה. היא אישה, היא מתבוננת, היא נוגעת, היא כותבת. הגיבורות בסיפוריה של לוסיה ברלין נעות כמותה בין מקטעי ביוגרפיה שונים ורחוקים זה מזה, אבל הנפש המספרת דומה תמיד - שוקקת, סוערת, לוכדת את הניואנסים, כנה, מישירה מבט אל החיים ואל עצמה. זהו קובץ של סיפורים הנקרא כמו רומן, כמו יצירת ג׳ז, כמו ריקוד בעיניים עצומות. לוסיה ברלין היתה נפש חופשיה שעברה בתוך החיים בלי להיזהר, וככה היא גם כותבת, בשילוב מופלא בין פראות לעדינות. אף פעם לא מתייפייפת, היא כותבת את היומיום המחוספס, מספרת על יחסים, על פרידות, על התמכרות, על אהבה, על החיים המשונים, המפתיעים, העצובים והמצחיקים. זה ספר שהקריאה בו יכולה להיפרש על גבי זמן, והסיפורים בו מהדהדים זה את זה ונצברים, הופכים בהדרגה למקום אליו אתה משתוקק לחזור.

דן תורן

זמר־יוצר, פיזמונאי וסופר
המתנדבת / נטעלי גבירץ

ציון: 10

ספר חזק על המרחק המתקצר בין פעם היה מותר לגברים לעשות מה שבא להם לבין אפס סובלנותו להטרדות מיניות. נטעלי מציירת את הקיבוץ ביד נפלאה, וגם הצד השוודי של הספר נהדר. אהבתי מאוד. 

אלי אליהו

משורר ועיתונאי
היכן היית בלילה / קלאריס ליספקטור
ציון: 10

ספרה של קלאריס ליספקטור "היכן היית בלילה" הוא עונג של ממש. קשה להגדיר את הספר הזה. האם זו פרוזה, האם זו שירה? השפה של ליספקטור כל כך ייחודית ויוצאת דופן, עד שאינה עונה לשום הגדרה. אין משפט שלא מצליח להפתיע או לעורר למחשבה. זו שפה פראית, ייצרית, ראשונית, ציורית. מי שקורא בספר נכנס לתוך עולם מסתורי ויפהפה, בעל חוקים משל עצמו.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
סודות הרפואה המשלימה / רחל טלשיר 

ציון: 9

לאנשים שמוכנים לשנות הרגלים כדי לשפר את בריאותם, זהו ספר משנה חיים. גם אם קשה לקבל או להסכים עם חלק גדול מהתיאוריות והשיטות שבספר, יש בו מידע כה חשוב ועצות כה טובות מאת מבחר מגוון של מרפאים אלטרנטיביים מנוסים (חלקם כבר ז"ל), שאי-אפשר שלא להחכים ממנו ולשאוב ממנו כמה וכמה רעיונות פשוטים אך פורצי דרך ומשני חיים, או יותר נכון – משפרי חיים. טענתי היחידה נגדו היא שנעדר ממנו המרפא החשוב ד"ר נאדר בוטו, מפתח הרפואה האינטגרטיבית המשלימה, המספקת תשובות משכנעות לשאלות כמו: למה אנחנו נעשים חולים? מה מקורה של כל מחלה? מהו סרטן ואיך נרפאים ממנו? על כל אלה הספר אינו עונה, אבל כאמור, מדובר באוצר רב-ערך ובמתנה נפלאה לכל שוחרי הבריאות באשר הם. 

יהודית רותם

סופרת
על עצמות המתים / אולגה טוקרצ'וק

 ציון: 10

אוהבי ספרות המתח, יקראו את "על עצמות המתים" של אולגה טוקרצ'וק ויבואו על סיפוקם. העלילה שותלת בנדיבות מקרי רצח בזה אחר זה,  המתח גובר, ותעלומת הרוצח הסדרתי נפתרת ברגע האחרון, באופן שגרם לי להשתנק בהפתעה. אולם אני, שאינני חסידת הז'אנר, סבורה שאולגה ט. השתמשה ביסודות המתח המצויים בלב הספר, כדי להסב את תשומת לבנו, הקוראים המפונקים והאדישים, לדברים החשובים באמת. באצעות יאנינה גיבורת הספר, היא מתריעה על יחסה של החברה לזיקנה, על העדר החמלה, הבא לידי ביטוי בציד והרג בעלי חיים הגולש למחוזות השחיתות, הניוון והעוולות המוסריות. למרות שהגיבורה קרובה מאוד לגבולות השפיות, ואף חוצה אותם, מתוארת דמותה האקסצנטרית והמוזרה באהבה, ברגישות ובסובלנות. זהו ספר אופטימי, מצחיק ואינטליגנטי, השר שיר הלל לאהבת השירה, לידידות העומדת במבחן, ולגילויי אנושיות מכמירי לב. מומלץ בחום.

מור פוגלמן דבורקין

מבקרת ספרות ילדים ונוער, ידיעות אחרונות
דונו וחיבת: ליל הצפרדעים / תמר הוכשטטר

ציון: 10

ספרי סדרת דונו הם מהיצירות הטובות והמהנות ביותר שנכתבו לילדים בעברית, וליל הצפרדעים הוא הדובדבן שבקצפת. תמר הוכשטטר יודעת להתבגר היטב עם קוראיה ומגישה להם הרפתקה מקומית אמיתית במקצב עלילתי מושלם ומענג, דמויות צבעוניות שופעות חיים, ושפה עשירה ועדכנית, משובצת נקודות חן לרוב.  

דורית זילברמן

סופרת וחוקרת ספרות
הרמס / רוני סומק
ציון: 10

זהו ספרו הבשל ביותר והנפלא ביותר של רוני סומק. הספר פותח בשיר סטודיו רוני. שיר שאומר: אני רוני. לא הרמס. רוני מקולף. רוני נטו. זה רוני שאני מלווה מספרו הראשון, כשלמדנו יחד קבלה באוניברסיטה. אז הוא היה הקאובוי של מרלבורו והעולם שלו היה המערב הפרוע, הוליווד, מרלין מונרו. רוני היה גיבור הסרט של עצמו. וכששאלו אותו בבנק הלוואה וחיסכון, שם התחיל לעבוד בצעירותו, איך קוראים לו, ענה: הרמס. שליח האלים. עכשיו הוא ממקם את עצמו בריאליה: רוני. השם ערבי כי המשפחה גרה בבגדד, אנגלי כי היו נתיני המנדט הבריטי וגם עברי כי הוא שייך לגולי בבל. עכשיו הוא רוני ממוצא עירקי. זה כמובן תהליך לאורך ספריו אבל בספר הזה, שיר הפתיחה הוא אמירה. אני מי שאני ויש בזה לא פחות קסם מלדמיין שאני שחקן הוליוודי. או שליח האלים.

אבל בין אם שיריו המוקדמים היו מכוסים בדימויים מנצנצים ובין שיריו המאוחרים המקולפים ומציגים את הגרעין הריאליסטי והאותנטי ביותר שלו, הם עדיין כתובים בשפה של רוני סומק, שכולה דימויים מהבהבים. כך או כך שיריו של רוני סומק מחוללי קסם ומעבירים אותך בעזרת שרביט המילים שלו אל עולם שכולו עונג. עדות לתהליך ההתקלפות הזה היא השורה: "חרב היא תסביך גדלות של סיכה". שורה מצחיקה אבל עמוקה. וגם אם הרומנטיקה הצטמצמה אצלו לראש סיכה עדיין היא מרחיבה את גבולות העולם ומכילה את כולו, למשל בשיר שבו כל שורה היא מילה בלבד, אז דמיינו את הציטוט לאורך: "אני רוצה להיות שרוט כמו שולחן קצבים, בתנאי שבשר האהבה לעולם לא ירחק משפתי." הכי מרגש שיש.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
מצילות / תמר לזר

ציון: 9.5

ספר מפתיע, נועז, בלתי-רגיל, עם גיבורה אניגמטית שמספרת את עצמה בהדרגה, כמו סוד שמתגלה לך טיפין-טיפין, שפוקח את עינייך עוד ועוד אל המורכבות שמאחוריו. הדס נמצאת בתחילתו של שלב השתנות בחייה, מודעת לעצמה כביכול, אבל מבעד לשכבות של פילטרים, ועדיין לא מוכנה להתמודד באמת עם החיים, עם הפגיעה בילדות שהיא הסיבה האמיתית למצוקתה הפנימית, עם אמא שלה שגרה איתה ומעדיפה להעלים עין מכל מה שזועק לעזרה, או עם הבחור הנחמד שמסכים לכל שגיונותיה, כל עוד היא מרשה לו להתחבק איתה לפעמים – ואז היא מגלה את המדיטציה ועפה איתה למחוזות בלתי-צפויים. ספר מרתק, כתוב נהדר, עם סוף שהוא כמו פיסת פאזל שלא שיערת את קיומה, ובזכותה פתאום התמונה מתבהרת (ערכה: דפנה שחורי). חוויית קריאה מיוחדת במינה.

דיאנה בחור

עיתונאית
אילו נולד איטלקי / שי אספריל

 ציון: 10

הנה ספר לבינג', כזה שכשפותחים קשה לסגור, ומחזיר את חווית הקריאה השמורה לאותם ספרים שכיף להיכבש בקסמם. "אילו נולד איטלקי" מציג את סיפורם של 3 גיבורים: מציצן לחדרי מיטות, עיתונאית תחקירים שחייה מסתבכים, ועורך דין המתמחה בגירושי האלפיון – שיקשרו זה לזה בהדרגה בצורה מרתקת, עד לסוף המטלטל. אספריל חודר אל מתחת לעורן של הדמויות שלו, יודע לשרטט את עולמן בצורה מציאותית ומרתקת, כשהוא מוליך את הקורא בוירטואזיות בין 3 הסיפורים המתלכדים בהדרגה, בהומור, קצביות ובלא מעט רגעים מכמירי לב.  'אילו נולד איטלקי' הוא ישראלי מאוד, ודרך גיבוריו מוליד שאלות על זהות – שבהן כל אחד ימצא משהו מעצמו. 

נעה ידלין

סופרת
השתקן / ארי ליברמן

ציון: 10

אחד הספרים המקוריים, רבי ההמצאה והממזריים שיצא לי לקרוא, ובה בעת זו פשוט ספרות יפה (ומהנה). ממליצה בחום רב.

מירי רוזובסקי

סופרת, עורכת ומו"לית הוצאת "שתים"
צומת / ג'ונתן פראנזן
ציון: 10

אוי פראנזן. פראנזן. כמה שהוא קצת טרחן ככה אני אוהבת אותו. הכתיבה האפית שלו, האופן הקלאסי, הכמעט מיושן, שבו הוא מספר את הסיפור המשפחתי. מן המסד ועד הטפחות. וכמה שזה עצוב. וכמה זה מסובך (אולי בלתי אפשרי) להחזיק את המנגנון, את המפלצת הרב ראשית שנקראת משפחה. תמיד יש עצב בספרים שלו. הפער בין הרצון האנושי הפשוט לאמת, לשמחה, לקרבה, ובין חוסר היכולת לממש אותו. אינספור הדרכים שבהן זה משתבש. אבל בספר הזה הוא מצליח לדייק עוד יותר את הצורות שבהם הקשרים המשפחתיים הופכים לפלונטר. שבהם הדאגה והאהבה ההורית נקרשים לעוול. לכעס. ובעיקר את הצער הגדול שיש, שכנראה יש תמיד, היכן שיש אהבה. מומלץ מאד. 

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
דברים שרציתי לגעת / גילי פליסקין

ציון: 10

"אז מה הסיפור עם אוננות? למה, בעידן שבו אנחנו כבר מדברות כמעט על הכל כל הזמן, בכל מקום – הדבר הזה הוא כמעט מחוץ לתחום? המהפכה המינית קרתה כבר לפני כמה עשורים, ולרובנו יש תחושה שזהו, השתחררנו. יש אמצעי מניעה, יש סקס בטוח, אפשר להשתולל. אז איפה האוננות בתוך כל זה? למה אותה לא לגמרי שחררנו?" כך פותח הספר החשוב הזה שכתבה גילי פליסקין – מאמנת, מגשרת והאמא של ה"גיליסט" (גגלו ותצטרפו, מומלץ!) – לפני 15 שנים תמימות, ומאז כמעט דבר לא השתנה, למרבה הצער. לכן הספר שלה, הפונה בעיקר לבנות ולנשים (אבל יכול לעניין גם גברים), חשוב ממש כפי שהיה כשיצא. אם תקראו באתר את הפרק הראשון תבינו מיד עד כמה גילי חכמה ואמיצה, והלוואי שתזדרזו לרכוש אותו בשביל עצמכן ובשביל נערות אהובות.

נטעלי גבירץ

סופרת
יש אנשים שמדברים ככה / יונתן שגיב

 ציון: 10

יום אחד הבנאדם מנסה לדבר, ולא יוצא לא כלום. מישהו סגר את הברז, ועכשיו מה? כך קרה לפני כמה שנים לסופר יונתן שגיב, וה״עכשיו מה?״ הוא בעצם הספר הזה. נובלה, ממואר ובעיני בכלל מסה, וגם מחקר קליני, טקסט רוחני ומרומם נפש, ובעיקר: מתנה יפהפיה שהוא מגיש לנו. כאשר הרופאים מחדירים מצלמה לתוך הגרון, מיתרי הקול נראים ממש (אבל ממש) כמו ואגינה. הקול שנברא ונובע משם מתחיל נשי אצל כולם, ובגיל ההתבגרות הגברי, הוא יוצא לדרך חדשה. בדרך כלל. אלא אם כן משהו עמוק בפנים מורד, וזה בכלל לא משנה כמה תנסה לדכא את המרד, כמה תדחיק אותו. הגוף חכם. יונתן שגיב מטייל עם מצלמה קטנה, לפרסקופית, ברחבי האיזורים שמתוכם נבע הקול שלו, שמהם נדם הקול שלו, ומוצא לו דרך חדשה. כמה משמח ומרגש שהספר המרפא הזה קיים בעולם. אני מציעה להעניק אותו במתנה למי שאוהבים, לצד חיבוק ארוך ושקט.

אסתי ג. חיים

סופרת
אבנים / צחי פרבר

ציון: 10

"אבנים" של צחי פרבר נפתח בילד, יורם, הרץ אל השוחט ובכפותיו אחוזות שתי ציפורי דרור שהוא מבקש להביא לשחיטה. כמו במצלמה איטית, נפרש המושב המאובק בדרום, הלכוד בין מעברת תימנים לקיבוץ, וגלריית תושביו על קשיהם ומאבקם לחיות ולא להימחק. הזמן - שנות החמישים. אייזק, נהג משאית, שבנו התינוק מת, מתעקש להציל את המציבה הנוטה לשקוע באדמה מוכת הגשמים. הלברטל, בונה המציבות, שרוי בגעגועים לאשתו שאיננה. גימנסיה הרצליה הייתה בעבורו אידאל, אף שלא למד שם מעולם. הוא מחליט לבנות דגם של הגימנסיה האבודה בחצרו כדי להצילה מהרס ומשכחה. דמויות נוספות מאכלסות את הסיפור, וכולן שרויות באותו עולם שאיננו עוד, ומנסות לחיות את חייהן. במקביל, מתאר פרבר מחנה צבאי שחייליו הגיעו מרחבי העולם, ובניהם פטר שטיין שזרותו בולטת. בין הפרקים-איורים מחייו של שטיין. כישרונו של צחי פרבר כמאייר זולג גם לתיאוריו במלים. הרומן העדין הזה כמו מצויר בצבעי מים ויוצר אקוורל מעודן אבל בה במידה חזק וחודר נפש. המוות נמצא בכל - כדמות נוכחת-נפקדת, אך גם החיים נוכחים בכל עוזם. זהו ספר אנושי ורגיש מאוד על החיים והמוות, על העבר וההווה ובעיקר על בני אדם.

רינת שניידובר

סופרת
ימים למחיקה / סלין אסייג
ציון: 10

"המשפטים נהגים כמו יריות תת מקלע בלי רשף בין הכדורים" כותבת סלין אסייג על אביה החולה, שעמו היא מנהלת דיאלוגים מדומיינים ועתירי שתיקות ב"ימים למחיקה", וכך היא גם כותבת. במשפטים קצרים, צולפים, בוטים, בפסקאות מקוטעות, אסוציאטיביות, שגובלות בקקופוניה מבריקה כמו להב מושחז, במשפטים ומצבים שחוזרים על עצמם, היא מגוללת את מחיקתו ההדרגתית של אביה, כאשר תוך כדי כך היא בונה, בהבזקים, את מה שהיה פעם, וגם את מה שהיום. אסייג לא חסה עלינו. ההתפוררות של אביה, של אמה, של זיכרונותיה, עוברת אלינו הקוראות בפרגמנטים רוויי אלימות שקטה וכולנו יושבות, מוצפות במוות הזה שמבושש להגיע. אין עלילה מובהקת לספר. כמו שכותבת אסייג על אביה: "כי הוא תמיד נסע בדרכים עוקפות. בדרכים שהרחיקו אותנו מהיעד", וגם בספר הזה אין יעד, אפילו לא המוות שמגיע עוד לפני שמסתיימים החיים. אסייג מדברת אל אביה. אל אביה שבקושי שומע אותה עוד, ואולי אף פעם לא שמע, "לכם, שלא תקראו את ספריי," היא כותבת בהקדשה, שכנראה נועדה להוריה. אסייג לא רוצה לברוח מזה. היא מסתכלת למציאות בעיניים, היא לא מפחדת שתבוא החמלה, אם כי גם מהחמלה היא לא מפחדת. גם אין בושה ב"ימים למחיקה". המילים של אסייג גולשות החוצה כמו מוגלה מתוך פצע מודלק, והשנאה והפחד כתובים אצלה שחור על גבי לבן, כי השנאה והפחד הם חלק מהחיים וחוסים תחת כנפי המוות. ויש כמובן את השכחה, את הפחד לשכוח, וגם את ההשלמה איתה. האם בספר מערבבת את כל התמונות. "כולנו כעסנו. למה עשית את זה," שואלים אותה הילדים (הפעם ברבים, בביחד), "למה פרעת לנו את הזיכרון. עכשיו איש מאיתנו לא זכר מה קדם למה." ובעצם, מה זה משנה? משנה מה שכותבים בסוף, כי זה מה שנשאר, פרגמנטים שהם כמו אבני חצץ מפוזרות שפוצעות את הרגליים, בספר נפלא שהוא שיניים, חלקים של הגולגולת שמגיחים מבעד לבשר.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
אמי והמוזיקה / מרינה צבטייבה 

ציון: 9.5

למה לא 10? רק מפני שאין כאן ממש עלילה, כך שזה לא ספר שלוקח אותך הרחק מחייך, אם זה מה שחיפשת, אדרבא: המשוררת הרוסייה שמציירת כאן תמונות מפורטות להדהים של ילדותה מיטיבה כל כך לתאר רגעים זעירים, נימי נימים של רגשות – שמופנים גם למלים, לחפצים ולצלילים ספציפיים מילדותה, לצד אהבה עמוקה וכואבת אל אמא שלה, דמות מרתקת כשלעצמה – שעל כורחך עולים בך תמונות, תחושות, צלילים וריחות מילדותך שלך, ואיתם רגשות שלא ידעת שאת זוכרת, ולפעמים אפילו תובנות מאוחרות. עוד פנינה מבית היוצר של תשע נשמות (תרגמה נפלא מרוסית: דינה מרקון). 

רוני קובן

עיתונאי, במאי, תסריטאי, מחזאי, שדרן רדיו, שחקן ומנחה טלוויזיה
עד יום הימים / שרית סרדס־טרוטינו

 

ספר אמיץ וחשוב, נוגע ומרעיד, שעוסק באחד הנושאים הכי קשים להכלה. קראתי ועברתי מערבולת שלמה של רגשות. בדרכה העדינה, החכמה, המפתיעה לעיתים סרדס נוסעת כמו במכונת זמן ללב המאפליה של עצמה, מישירה עיניים אל האימה והכאוס וחוזרת אלינו בחיים. הסדר לא שב על כנו ואין קתרזיס אבל כשאתה מסיים את הספר הזה אתה מרגיש שאתה יוצא מהסיפור קצת אחר מאיך שנכנסת. משהו בו נכנס לך מתחת לעור, הספר הזה לא ירפה ממכם גם הרבה זמן אחרי שתסיימו לקרוא את העמוד האחרון.

ענת עינהר

סופרת
קולות של עשרות רגליים זעירות צועדות בכעס על אדמת כדור הארץ / אדם קומן

ציון: 10

ספרו של אדם קומן מ-2013, לא ממצמץ הרבה כשהוא עושה את מה שנדמה כיום כפשע החברתי הגרוע ביותר: העלבה משתלחת ומיתממת בכם, קוראות וקוראים עבריים. קומן (המכונה בחלק השני של הספר "הגרפומן הכושל"), מחפש לו גיבור ספרותי מקומי, אחד שאולי יתעלה על חייו המשועממים הנוודיים שלו עצמו. המרדף הטורדני אחרי גיבור/ה שכזה – כמוני־כמוך – מוליד מונולוג קולאז'י דברני ופסבדו אקדמי מצחיק ומיואש, וכן, גם מעליב, וכמה מרענן לחטוף לפעמים יריקה זוויתית ומקציפה בפרצוף הנישא.   

ריקי כהן

משוררת, עורכת וסופרת
היסטוריה של מהירות / עמית נויפלד
ציון: 10

כשנתיים לאחר שקראתי את הספר הזה אני יכולה לומר ללא היסוס שהוא בין הספרים שהשפיעו על חיי. נויפלד סוקר באופן מרתק את ההתפתחות ההיסטורית שהובילה למציאות החיים הנוכחית שלנו, עכברים במירוץ סיזיפי, ומציע דרכים פרקטיות לקוראת כדי לייצר לעצמה אלטרנטיבה בריאה יותר. הספר מעורר מחשבות עומק ביחס להרגלי הצריכה, למקור הרעב שלעולם לא מתמלא, להכרח לשלם עליהם באיבוד הפנאי, אותו פנאי שעליו יש לחשוב אחרת לגמרי. פנאי בריא הוא שעות שאינך כפויה לצרוך, אלא להרהר וליצור.. האיטיות היא ריפוי.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
חלקיק של הירח / פרנסיס ויליאם ביין

ציון: 10

הספר הזה הגיע אלי לתרגום בדרך פלאית, והוא עצמו מופלא ביותר, כמו חידת היגיון ורגש שעשויה סיפורים-סיפורים. מעשה במלך יפה וחכם ומוכשר ששנא נשים, עד שנתקל בדיוקנה של נסיכה יפהפייה ובעלת חוכמה על-אנושית. אותה נסיכה נהגה לארח לתפארת את מחזריה הרבים במשך 21 יום, בתנאי שבכל יום ישאלו אותה חידה; אם יצליח מי מהם לשאול אותה דבר שלא תדע להשיב עליו –יזכה בידה, ואם לא – יהפוך לעבדה הנרצע; ואיש מעולם לא הצליח בכך. המלך המאוהב אינו מסוגל לחשוב בצלילות, ולכן מצטרף אליו בן לווייתו הפיקח רוסאקוש, שמציג לנסיכה חידות מתחומים שונים של השכל והרגש – בעיקר סיפורים "מהחיים" שבסופם בעיה בלתי-פתירה, אך הנסיכה מצליחה לפתור את כולם באופן חכם ומרגש, עד שמגיע היום הלפני-אחרון... איזה ספר! קראתי אותו כבר עשרות פעמים, והוא עדיין מקסים אותי בכל קריאה חוזרת. שמעתי שהוא שימושי גם בכינוסים משפחתיים וחברתיים – מישהו מקריא סיפור וכולם מנסים לפתור אותו. נסו ותיהנו.

יונתן שגיב

סופר
היינו העתיד / יעל נאמן

ציון: 10

בקול ישיר אך פואטי, במנעד שנע בין האנתרופולוגי ללירי, הרומן האוטוביוגרפי המבריק של יעל נאמן משרטט מבעד סיפור ילדותה בקיבוץ יחיעם את הפער הנוצר בין האתוס הקולקטיבי של הקיבוץ לנרטיב האישי של התבגרות בתוך אותו עולם. הכתיבה של נאמן, הנעה בספר בין גוף ראשון רבים לגוף ראשון יחידה, אינה רק מהפנטת ופוצעת בכוחה הרגשי אלא גם חושפת את הסתירות הפנימיות שיובילו בסוף לקריסת הניסוי הקיבוצי ואף מתארת את ההתפרקות של כל אידיאולוגיה באשר היא אל מול משקל העבר ומורכבות החיים. 

ירמי פינקוס

מאייר, קומיקסאי וסופר
נאנא / אמיל זולא

ציון: 8

נאנא, יחפנית כריזמטית וחושנית, מטפסת במעלות החברה הצרפתית המושחתת של אמצע המאה התשע עשרה ונעשית לזונת צמרת שמכלה ברעבתנות את הונם של הגברים העשירים ביותר בפריז. כמו בספרים אחרים שלו מעוניין אמיל זולא בראש ובראשונה בפואטיקה של השפע – השפע של חומר ואובייקטים, של דמויות ועלילה. כוחו האדיר כסופר ריאליסטי משמש אותו לכתיבת פנטזיה סוחפת על שפע קפיטליסטי שהולך וגואה עד שהוא מטביע את גיבוריו ואת קוראיו כאחד. באיזשהו אופן ׳׳נאנא׳׳ הוא רומן שמשקף גם את זמננו: הכול סחיר, הכול בר צריכה, ושיפוט ערכי הוא רק ביטוי למירמור של מי שלא הוזמן למסיבה. 

מאירה פירון

סופרת, מו"לית הוצאת "טל-מאי"
אורלנדו / וירג'יניה וולף
ציון: 10

חגיגת מגדר ופמיניזם וכל כך רלוונטי עד היום. הספר נכתב לפני כמעט 100 שנה (1928) כביוגרפיה שנונה ומלאת הומור. אורלנדו הוא אציל צעיר, משורר, שחי באנגליה ומחכה לביקור המלכה. בהמשך הוא מתמנה לשגריר קונססטינופול ומגלה שהוא אישה. המהלך הזה, המעבר מגבר לאישה מציף נושאים של מעמד, אפשרויות ומגבלות, יחס לסקס ומפאת קוצר היריעה אני נאלצת לכתוב: ומה הוא לא מציף. תקראו או תאזינו לספר הזה, שבאיזשהו אופן פלאי עדיין ממש עתידני.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
הטיטניק טובעת אבל הבופה פתוח / לילך וולך 

ציון: 8.5

איזה שם מגניב לספר – ובעצם גם משפט שימושי מאוד לשלל מצבים הזויים בחיינו, שבהם מישהו צועד בפזיזות על פי התהום כדי להזדרז וליהנות ממשהו שישביע בו איזה רעב. הספר כתוב היטב, מלא ביטויים וצירופים ומשפטים ממחלקת "גזרי ושמרי" ודיאלוגים מצוינים; אבל בעלילה שמסופרת מארבע זוויות – של המאהבת, של בעלה הנבגד, של המאהב ושל אשתו הנבגדת – מוכרחים לשמור על אמינות (זהירות, כמעט ספוילר: איך ייתכן שהמאהב ארז תיק גדול כשהתכוון לעזוב את הבית, אבל אשתו מעולם לא שמה לב לחסרונם של בגדיו, חפציו האהובים, דרכונו? אם תקראו, תבינו). דווקא דמויות המשנה, כלומר הבעל הנבגד והאשה הנבגדת, שאנחנו לא אמורות לחבב במיוחד, מתוארות לטעמי בצורה אמינה יותר מדמויות הגיבורים ה"בוגדים", שהתקשיתי להתחבר לצורת הדיבור שלהם. עם זאת, חברתי אנינת הטעם א"ד חושבת שזה אחד מספרי המקור הכי טובים שקראה לאחרונה, אז קחו בחשבון, אולי זוט עני.

לאה איני

סופרת
בית בפורטוגל / יגאל סרנה

ציון: 10

בית חדש ששורשיו העתיקים עצובים פונים החוצה מן האדמה כמין אוזן־עין ענקית לחוכמה, שמחה ולחום אנושיים באשר הם. ספר מקסים. באמת־באמת מקסים."  

תמר מרין

סופרת, עורכת ומרצה לספרות ולכתיבה
בית השמחה / אדית וורטון

ציון: 10

"בית השמחה" הוא אחד הרומנים המרהיבים שכתבה אדית וורטון - מגדולות הסופרות האמריקאיות מאז ומעולם, זוכת פרס הפוליצר על ספרה "עידן התמימות", שכמו "בית השמחה" זכה לעיבודים קולנועיים ובימתיים רבים. במבט ראשון "בית השמחה" הוא רומן קודר ופסימי, שמתאר את גורלן העגום של נשים שבחרו לפנות עורף לשני הפתרונות הכלכליים היחידים שהוצעו לנשים במפנה המאה העשרים; נישואים או זנות. אבל בה בעת זה גם סיפור חתרני ונועז על חופש, על אותנטיות ועל נאמנות עצמית כנגד כל הסיכויים. אדית וורטון מתארת סיטואציות חברתיות, רגשות מסוכסכים ומורכבות פסיכולוגית באופן שסופרים מעטים בלבד הצליחו לתפוש ולבטא. התרגום החדש והמצוין של "בית השמחה" הוא הזדמנות מצוינת עבור הקורא העברי להתוודע לכתיבתה הסוחפת של הסופרת החד פעמית הזו.  

מאיה לוין

מבקרת הספרים של שבועון "לאשה"
החבילה / מוניקה הלפר
ציון: 9

צנומים וחותכים, ככה אני אוהבת את הספרים שלי. שהכתיבה תהיה רזה, אין צורך להכביר מילים. תיאורי נוף -  לא, תודה. רגש - כמה שיותר בקטנה. ושיהיו קצרים, הא? "החבילה" עונה על כל הדרישות האלה בהצלחה יתרה. זה הסיפור המשפחתי האמיתי של הסופרת האוסטרית מוניקה הלפר. במרכזו סבתה, מריה שנחשבה שלא בצדק לפתיינית, אבל היופי הוא חטאה היחיד. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בעלה מגויס לחזית והיא נותרת להתמודד לבד עם גידול הילדים (הלוא הם "החבילה"), העוני, היחס השמרני לנשים והמראה האצילי שלה שאינו מתיישב בשום צורה עם הכיעור של העולם – בעיקר באותם ימים.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
רוזנפלד / מאיה קסלר

ציון: 9

רומן הוא חלון הצצה לחיים של אחרים, והשאלה היא עד כמה נאמין למי שמספר עליהם. האם קל להאמין לנועה סיימון בת ה-36, המספרת איך התאהבה ממבט ראשון בגבר גדול ושמן בן 55 עם שיניים קצת עקומות, עד כדי כך שתוך כמה דקות הלכה להשתין איתו (ומולו) בשירותים והודיעה לו ש"אף אשה בכל העולם, בכל החיים שלך, לא רצתה אותך כמו שאני רוצה אותך"? האמת, לא קל, לפחות לא ברבע הראשון של הספר (כדאי להחזיק מעמד עד הסוף: בעמוד האחרון מסתתר מפתח חמוד מאוד לתעלומה הנ"ל). אלא שקסלר כותבת כל כך נחמד ומשוחרר, וקטעי הסקס כתובים בכזה נון-שלנט חינני ונדיר בספרות העברית, שקשה להפסיק לקרוא ועד מהרה מתחילים ליהנות כהוגן. מגניבה גם תשומת הלב של הכותבת לניואנסים של הפיסוק בוואטסאפ, ולמלים שמחווירות על הנייר כשלא שומעים אותן. ספר קליל ודי מחרמן, שגם מעורר חשק עז לעשן (אין כמעט עמוד בלי סיגריה, ג'וינט או קצת קוק), אז קחו בחשבון.

שפרה קורנפלד

סופרת
כליא ברק / דריה שועלי

ציון: 10

רומן בלשית שנון, סקסי ומהודק. אסקפיזם משובח שמסתיר בתוכו כמה פנינים לא אסקפיסטיות בכלל. מזי מוריס היא דמות להתאהב בה. היא האנטי גיבורה המושלמת, חוקרת פרטית שנפלטה מהמשטרה מסיבות שגבר לא היה נאלץ להתפטר בגללן. עם עבר מסתורי וכואב, מראה נערי שיודע להפוך ברגע לפאם פטאל, התמכרויות, סודות, וכישורי ירי של ימ"מ, למזי מוריס יש את הכל. העלילה קצבית, חכמה ותפורה היטב, אבל הסיבה האמיתית לקרוא היא הכתיבה של דריה שועלי שגרמה לי לעצור ולסמן משפטים כל כמה עמודים. מחכה בקוצר רוח לספר הבא - שאני מקווה מאוד שבדרך.

יונתן דה שליט

סופר
החבילה / מוניקה הלפר

ציון: 9

ספר נוטף סקס, למרות שאין בו ולו סצנה אירוטית אחת. סיפורה של אישה יפה מדי, בפאתי כפר אוסטרי נידח, בימי מלחמת העולם הראשונה. זה גם הסיפור על ילדיה של האישה, המגוננים על אמם ומתלכדים בנחישות ובאומץ כדי לשרוד בתנאים של דלות מחפירה. מוניקה הלפר מתארת עולם בו אנשים בעלי ייחוד משלמים על כך ביוקר. ועדיין, אין זה ספר קודר, ויש בו אופטימיות, אהבת חיים ואנושיות כובשת.

רינת פרימו

סופרת ומו"לית הוצאת "המבוך"
על עצמות המתים / אולגה טוקרצ'וק
ציון: 9

נטשה אמרה: "תקראי את 'על עצמות המתים'. כתבה אותו אולגה טוקרצ'וק, זוכת פרס נובל". נטשה היא ממליצת הספרים הרשמית שלי, יש לה טעם טוב. אני מרגישה נוח איתה ולכן יכולה להגיד משפטים כמו: "אין לי כוח לפרס נובל עכשיו, אין איזה ספר מתח טוב?". "תאמיני לי," פסקה נטשה ואני הרי אדם מאמין. באופן מוזר "על עצמות המתים" הוא אכן מותחן. הוא מתחיל ברצח, ממשיך בעוד כמה, ונגמר בפיתרון. ינינה דושייקו היא אישה מבוגרת שחיה בכפר קטן ונידח שגובל ביער על גבול פולין וצ'כיה. רוב הבתים בו מאוכלסים רק בקיץ וינינה מתחזקת אותם בקור הנוראי של החורף. ינינה היא אוהבת עולם ושונאת אדם. היא מזועזעת מהציד והניצול של חיות היער ומנסה לשכנע את המשטרה שמי שאחראי למעשי הרצח הן החיות שהחליטו לנקום על היחס שהן זוכות לו מידי אנשים. היא עצמה נתקלת כמובן בזלזול, מכשפה תמהונית שכמוה. זה ספר מהנה ונגיש. האקסצנטריות של ינינה אולי קשה לעיכול אבל בשבילי היתה קלה להזדהות. התעלומה הבלשית היא רק תבלין לתפיסת עולם. אפשר לומר שיש בו נטיה לגישה פדגוגית עד מסיונרית אבל אני חושבת שהעולם שלנו שכולו מיקסום ומינוף ופיתוח, צריך יצירות כאלה שיאזנו אותו. ובעיקר היה תענוג לגלות שלא משנה באיזה חור נידח את גרה, תמיד תמיד השכנים יהיו גיהנום.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
סיפורי חייו של מר פיקרי / גבריאל זווין 

ציון: 9

על עטיפת הספר כתוב: 'כל מה שאתה צריך לדעת על אדם כלשהו יתגלה אם רק תשאל אותו שאלה אחת ויחידה: איזה ספר אתה הכי אוהב?' מר פיקרי, בעליה של חנות ספרים, אלמן נרגן המעדיף חברת ספרים על פני אנשים, מוצא יום אחד בחנותו פעוטה חמודה שלבגדיה מוצמד פתק, מאמץ אותה לבת ומאותו רגע חייו משתנים לטובה. כל פרק נפתח בתובנה קצרה שלו על יצירות של מיטב הסופרים – פי'צג'רלד, רואלד דאל, גרייס פיילי ואחרים – כהמלצות ספרותיות שהוא כותב לבתו. הספר מצליח להיות מצחיק, מוזר ושונה בלי ליפול אל מחוזות הקיטש, ושואב את הקורא אל עולם שבו הקִדמה נדחקת הצידה לטובת הספרות והקשרים האנושיים. הכתיבה סוחפת עד לרמת הריח (חברה שקראה את הספר נשבעה שהצליחה להריח את חנות הספרים הצפופה, את לילות האלכוהול החמוצים של מר פיקרי, את שמפו התינוקות ואת הים המקיף את האי) ובעיקר מזכירה שאין תחליף לספרים. התרגום של יעל סלע-שפירו מצוין

שרה אהרוני

סופרת ואשת חינוך
החנות למכשירי כתיבה בטהראן / מרג'אן כמאלי

ציון: 9

כמי שאוהבת לקרוא ולכתוב רומנים היסטוריים ולנוע בין מזרח ומערב, קיבלתי בספר זה שלמות מרטיטת לב. על רקע אי היציבות השלטונית באיראן נארגת עלילה מכמירת לב שבמרכזה סיפור אהבה הנרקם בין רויא, נערה בת שבע-עשרה, חולמנית אוהבת ספרים, בטהראן, עיר הולדתה, לבין בהמן, פעיל פוליטי יפה תואר. הספר נע בין איראן ואמריקה, בין עבר והווה, ומציג בכשרון רב את הווי החיים האמריקאי ואת התרבות האיראנית, כולל הטעמים, הניחוחות והתבלינים. האהבה שפרחה ב-1953 והביאה לאירוסי האוהבים, נתקלה בחומת התנגדות מצד אמו של בהמן. עם פרוץ ההפיכה נדברו השניים להיפגש בכיכר, ובהמן לא הופיע. רויא עוקרת לקליפורניה, נישאת לאמריקני, וכעבור 60 שנה פוגשת את בהמן ומפנה אליו את השאלות שכרסמו בה כל השנים. סיפור אהבה מוחמץ המובא ברגישות על רקע המאורעות ההיסטוריים. 

רפי טופז

סופר, מנחה הפודקאסט "כותבים עברית"
לזמן קצר יש בנו קסם / אושן וונג

ציון: 10

הספר הוא מכתב שכותב וונג הבן לאימו שאינה יודעת לקרוא. סיפור על שלושה דורות וחילופי תפקידים - סבתא, אמא ובן שנחלצו מאימת מלחמת וייטנאם לפליטות ועד לחיי דלות בחצר האחורית של אמריקה. על אכזריות המלחמה וגזענות החברה. על אהבה וחסד בין הריסות ועזובה. משפחה קטנה שנלחמה ואהבה ללא תנאי ובן מיוחד וכשרוני שלא ויתר ונחלץ אבל לא שכח. קריאה מרגשת ומטלטלת.

חן מרקס

סופר
דבש אריות / דויד גרוסמן
ציון: 10

דויד גרוסמן ידוע כאחד הסופרים החשובים של ארצנו - אך בספרו "דבש אריות", הוא גם מתגלה כקורא רגיש וקשוב. בספר, גרוסמן ניגש אל התנ"ך, ופורם את חידת חייו של השופט והנזיר, שמשון. הוא עומד על הקרע בין הצפיות שלנו מהנזיר שהוקדש לאלוהים (עוד בזמן שהיה בבטנה של אמו) - ובין מציאות חייו של שמשון, שחוזר ומבצע את אותן השגיאות, פעם אחר פעם. שגיאות שבסופן הוא נבגד, ונותר בודד ומבולבל, עיוור למה שקורה סביבו. ספרו של גרוסמן ערוך לעילא, והוא מעלה על נס את גדולתו של התנ"ך, כמספר סיפור – ואת גדולתו של גרוסמן, כקורא.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
חיפושית הזהב של מיס בנסון / רייצ'ל ג'ויס

ציון: 9

קראתי רק כמה פרקים מהספר הזה כי חברה "גנבה" לי אותו וטרם הספיקה להחזיר, היא אומרת שהוא מדליק ממש, אז בשמה אני מדליקה את קוראי המדור: נראה אתכם קוראים את הפרק הראשון של הספר הזה (כאן באתר, אוצו רוצו) ולא מתים להמשיך אותו. איזו פתיחה מרהיבה ואיזה ספר מדליק! עוד לא סיימתי את הקריאה, אבל ברור לי שמדובר בממתק. איך אפשר לעמוד בפני עלילה כזאת, בפני כתיבה כל כך ממגנטת ובפני היחסים המופלאים שנרקמים בין שתי נשים שונות כל כך? בקיצור, למה לעשות ספוילרים – תקראו את תקציר העלילה, תסמכו על הוצאת "תכלת" שבוחרת את הספרים שלה בפינצטה, ותעופו על הספר. התרגום של טל ארצי טוב מאוד. 

לילך וולך

סופרת ועיתונאית
אהבה / מעין איתן

ציון: 10

ספר שהגילום הפיזי שלו לא מסגיר שום דבר לגבי התוכן שלו. ויכול להיות שהוא משמש אפילו כסוס טרויאני. המרחק שמשתרע ומתכווץ ומשתרע בין הזוועה ליופי - בספר שעוסק באישה ובנשים בזנות וכתוב כל כך יפה - הוא מסחרר. אי אפשר להתנגד, לא צריך להתנגד, לפרוזה שעושה את זה. יהיה המחיר שיהיה. והמחיר פה הוא פצע; כזה שהיה כבר, כזה שנפער עכשיו, שניהם. זה מחיר ראוי לשלם כבני אדם שחיים בעולם, ומעין איתן הופכת את זה לבהיר דרך הסיפור ודרך האופן שבו היא מספרת אותו. "אהבה" הוא ספר שבוהק כמו יהלום.

יונתן ילון

סופר
כמעט שם / רועי סלמן

ציון: 10

ספר שעוסק בנער בשם זוהר המתמודד עם אובדן במשפחה דרך נסיעות תכופות בין בת ים ובאר שבע. הוא מוגדר כרומן לנוער, אך לדעתי מתאים לא פחות למבוגרים – אמנם השפה של הגיבור היא "נערית" בהתאם לגילו, אך הספר עוסק בנושאים אוניברסליים וכבדי משקל, וקוראים בכל גיל יוכלו להתחבר לעלילתו מעוררת ההזדהות ולכתיבה הנגישה והרגישה.

אילה דקל

סופרת
שיעורים בכימיה / בוני גרמוס
ציון: 10

אליזבת זוט היא אישה מיוחדת. היא אומרת את מה שהיא באמת חושבת. תמיד. היא עומדת על שלה למרות שהיא חיה בשנות השישים ולנשים עדיין לא קיימת הזכות הזו. היא כימאית שהופכת גם את הפעולה הפשוטה של הכנת כוס קפה למדע. והיא מצליחה לגרום למציאות להתהפך אפילו כשהמציאות שלה נראת בלתי אפשרית. למרות שאליזבת היא הדמות המרכזית בספר מי שבאמת שבה את ליבי הוא דווקא הכלב שלה. קוראים לו שש וחצי והוא יותר חכם ושנון מרוב הדמויות בספר הזה. שיעורים בכימיה מצליח להיות גם עמוק וגם קליל. גם עצוב וגם משעשע. והכל בבת אחת. מומלץ מאד!

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
סיפורו של הכוכב הכחול / אנדרי סנייר מגנסון

ציון: 9

מדובר ברב־מכר עולמי מאת סופר איסלנדי מהולל, ובתקציר כתוב שזו מעשייה משעשעת, אבל בעיניי היא די עצובה ומפחידה, מעין "החלילן מהמלין" פוגש את פיטר פן בארץ לעולם לא. ההתחלה מדליקה ממש: אי קטן בכוכב־לכת יפהפה שחיים בו אך ורק ילדים, שלעולם אינם מזדקנים, וכיף להם במקסימום! איזה ילד לא ייגנב מהתחלה כזאת? עד שיום אחד מגיע לאי יצור בשם צהלול חללי, ומתחיל לשנות לילדים האלה את החיים: הוא כאילו משפר אותם, והתמימים האלה לא קולטים שהמחיר יקר מדי. גיבורי הסיפור, הִילדה וברימיר (שתוכלו לקרוא עליהם בפרק הראשון) הם היחידים שמבינים מה קורה, נאבקים קשות כדי לתקן את העוול, ובזכותם הסוף הוא טוב. שי סנדיק תרגם היטב מאיסלנדית, והאיורים של שחר קובר חמודים ביותר. לגילאי 9–13 וגם להוריהם.

מאירה ברנע גולדברג

סופרת
חבורה לא סודית / אילה דקל ושירלי צפת דוידאי

ציון: 10

כילדים בבית הספר, לפעמים נראה שכל אירוע שקשור ללימודים או לחברים גורלי וקובע. ככה גם עומר חושב. איזה מזל שיש לו אמא מגניבה שיודעת לספר את הסיפורים הנכונים, סיפורים תלמודיים עתיקים שיתנו לו קצת פרספקטיבה. ספר מרתק ומעורר מחשבה שיש בו מסע משמעותי בין עבר להווה. מתאים לבית הספר היסודי ותחילת החטיבה.

מאיה לוין

מבקרת ספרות, "לאשה"
עד יום הימים / שרית סרדס־טרוטינו

ציון: 9

חופש גדול. גיבורה הספר, בת 14, משועממת. היא מתגנבת לבית הספר הריק ונתקלת בסגן המנהל, שעומד להיות המחנך שלה. הוא נחמד אליה, נחמד כל כך שהפגישה מסתיימת כשלשונו בפיה. ככה זה מתחיל וככה זה נמשך תקופה ארוכה עד שאמה מגלה מכתבי "אהבה" ושמה לזה סוף. כן, הם רואים בזה "אהבה" - התוקף והקורבן. זה סיפורה האמיתי של העיתונאית שרית סרדס-טרוטינו. פרשה שניסתה להדחיק מגיל 14 עד גיל 41 - עד שהכאב נהיה גדול מנשוא. כדי לעבד את הטראומה היא מראיינת אנשים שהיו שם באותם ימים: אמא שלה, החברה, המנהלת. היא אפילו פונה אל המחנך, מבקשת להיפגש לשיחה. "אני לא רואה למי זה יועיל", הוא אומר לה. ספר הביכורים הזה יפה, מרגש ובעיקר מציג את התמונה על כל מורכבותה. בשום שלב סרדס-טרוטינו לא מביעה כעס כלפי הגבר שגזל את נעוריה. במובן מסוים היא עדיין שבויה בתפיסה שזו הייתה אהבה. לזה קוראים אומץ.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
יופי של אמא / מיה מיטב 

ציון: 9

הספר החמוד הזה, מעין מדריך ידידותי להורים, מוגש בצורת יומנה המשעשע של אליאנה בת ה-39, המנסה לשרוד איכשהו בתוך הג'ונגל הפעלתני של חייה – כבת להורים מזדקנים, כרעיה לבעל נחמד, כאמא לשלושה זאטוטים מתבגרים וכאשה עובדת, שלא לדבר על שאר המעמסות שמוטלות על כתפיה של אשה מודרנית. כדי להצליח גם לנשום מנהלת אליאנה דיאלוג אינטימי ואינטנסיבי עם BFF דמיונית שהיא מדריכת הורים מדופלמת, המייעצת לה עצות טובות בגישת מכון אדלר להורות – והנה חסכתם זמן וכסף ודלק בעודכם יושבים בנחת על הכורסה, במקום ללכת לסדנה להדרכת הורים. ומה שהכי נחמד, תוך כדי קריאה והזדהות עם קשייה ולבטיה של הכותבת מתפשט על הפנים חיוך גדול.

נטעלי גבירץ

סופרת
אין מקום כזה / שפרה קורנפלד

ציון: 10

כששני הורים שומטים יום אחד את משפחת הרמן, ומנפצים אותה לרסיסים, ששת ילדיהם מתפזרים לכל הרוחות. גם רוח אלוהים מתפזרת. גם היא, כמו המבוגרים, מפסיקה לקחת אחריות, שוכחת להעניש. אין יותר סדר, אין גדולים ואין קטנים. ובכל זאת, למרות שנראה שאבדה לעד, המשפחה תמצא. בספרה החדש והסמי-ביוגרפי, שפרה קורנפלד מתארת בברק ובאמונה עולם מפורק ובו גשרים צרים מאוד, אבל חזקים מספיק עבור האמיצים והאמיצות.  (ציון 10, לא נותנת ציונים אחרים, מה אני, מורה?)

עלית קרפ

סופרת ועיתונאית "הארץ"
תיק אודסקי / נילי אסיא

ציון: 8

מותחן יפה ומעניין, שהודות להיכרותה של המחברת עם החברה בישראל ויכולתה לשקף את הנעשה בה, יש בו יותר מפענוח תעלומה. האופן שבו אסיא שולחת פנס לפינה האפלה הזאת מעלה את הדברים שנעשים בה לסדר היום, גם אם רק לרגע.

מירב הלפרין

סופרת
רוזנפלד / מאיה קסלר
ציון: 9

סיפור אהבה מקורי וחכם, שנון ואינטליגנטי, מפתיע ומסעיר. קראתי בנשימה עצורה.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
לא תכננתי להגיע לבנגקוק / איציק חדד 

ציון: 9

אני עוקבת אחרי איציק חדד בהתפעלות מאז ספר הביכורים המוצלח שלו, "תחנה אחרונה נתניה", וספרו החדש - החמישי במספר - שב ומוכיח שמדובר במספר מעולה, כישרון טבעי, שיודע למשוך אותך לתוך סיפורו כך שלא תרצי לעזוב לפני שתדעי מה קרה לכל אחת מהדמויות. ואיזה דמויות מדליקות! טיפוסים חד־פעמיים ומיוחדים כמו שרק אנשים אמיתיים יכולים להיות, ועוד רגע תזהי אותם אם תפגשי אותם ברחוב, וישר תרצי לשבת איתם לבירה. כל ספר שלו שקראתי הוא חומר מעולה לסדרת טלוויזיה, וכך גם הפעם: מלא אקשן, לא מעט צחוקים, הפתעה רודפת הפתעה, והסוף – אמא'לה! לא מומלץ לפצח גרעינים בעמודים האחרונים מחשש להשתנקות מרוב הפתעה. תענוג של ספר.

עדי ענבי

סופרת
מצרפי המקרים / יואב בלום

ציון: 9.5

ב"מצרפי המקרים" יש כל מה שאני מחפשת בספר: דמויות מעניינות, בניה של עולם פנטסטי ששואב אותך אליו וכתיבה מהנה וסוחפת. זה תענוג להיכנס אל תוך העולם היצירתי ויוצא הדופן שיואב בלום יוצר. הקריאה בו הציתה אצלי מחשבות על עוד ועוד צירופי מקרים שתפסו אותי בחיי, ועל הרגעים בחיים בהם אולי אני בעצמי הייתי מצרפת מקרים.

ירון פריד

סופר, מתרגם ומבקר ספרות של עיתון "מעריב"
מיטב שנותיה של מיס ברודי/ מיוריאל ספארק

ציון: 10

מתחשק לי להכריז על הספר הזה כספר השנה עד כה, אף על פי שראה אור לראשונה ב-1961. דבר לא הזדקן והתיישן בו, ובתרגומה החדש והעילאי של אלינוער ברגר, יצירת המופת של מיוריאל ספארק זורחת באור נגוהות. זהו סיפורה של מיס ברודי, המורה האקסצנטרית, הנוירוטית, הכריזמטית וה-בואו נודה - מעט מטורללת, שלטענתה נמצאת במיטב שנותיה ובכוונתה להקדיש אותן לתלמידותיה הנבחרות בבית הספר לבנות באדינבורו של שנות השלושים, אלו שמיועדות להיות "הקרם דה לה קרם" או "האליטה של החיים". הן נעשות מעורבות בחיי האהבה של מיס ברודי, עד שאחת מהן "בוגדת" בה, לתחושת המורה, שמתגלה כנפש בודדה וחסרת חיים עצמאיים אחרי הכל. הכתיבה של ספארק עוצרת נשימה ביופיה ובחוכמתה, וכמה מהקטעים הפילו אותי מהספה מרוב צחוק.  מעניין לקרוא על רקע המשבר המסלים של מעמד המורים והחיסרון בהם, וגם בלי קשר, ואז מומלץ לצפות בסרט משנת 1969 שזיכה את מגי סמית בת ה-35 באוסקר הראשון שלה, ולהתחיל לקרוא מהתחלה. עונג נדיר.

איל חיות־מן

מבקר ספרות, "ישראל היום"
שרב ראשון / דורי מנור
ציון: 9

"שרב ראשון" הוא ממואר שכתוב בגילוי לב גדול, ומלא באהבה ליופי האצור בשירה; סיפור שנפתח בילד המגלה את אפשרות המוות, ממשיך בקשיי ההתבגרות והמיניות ומסתיים במציאת נחמה ביופי ובאמנות. בין השורות נדונות גם סוגיות חברתיות ופוליטיות כבדות משקל, אך הכול מתוך עדינות ודיוק עמוקים.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
גבעול / נגה אלבלך

ציון: 9

ספר קטן ומהורהר, שמתאים מאוד לארוז בתיק (גם הודות לגודלו הצנוע) לחופשונת של בטלה – כפי שעושה המספרת, אשה בת 50 שמוצאת את עצמה במין פרשת דרכים מנטלית ושוכרת לה לתקופה קצרצרה בית קטן בכפר לא מוכר, הרחק ממשפחתה; שם, מתוך הכלום המבורך שהיא שוהה בו, היא מטיילת בדמיונה, ברגליה וגם בלבה במחוזות לא מוכרים לה, מפתיעים ומעוררי מחשבה. מומלץ מאוד לקרוא גם את ספרה הקודם של אלבלך, "האיש הזקן: פרידה" – קרעי זכרונות מינימליסטיים על סוף ימיו של אביה, בכתיבה עדינה ומלאת אהבה, נדיבות וחמלה.

דריה מעוז

סופרת
מותרות / יעל משאלי

ציון: 9

סיפורים עצובים ומלנכוליים, אך מרתקים וסוחפים של נשים מבוגרות, שעברו גירושים קשים ונטישה אכזרית, לעתים קרובות גם בגידה. לבעלות נפש חזקה שמסוגלות לצלול לתוך התהום שגיבורות הסיפורים שרויות בה ולצאת ממנה מחוזקות. 
הקריאה בספר היא כמו לדבר עם חברה טובה. הסופרת נוטעת בדמויות תבונה, עומק ואמינות, והוא מעורר סקרנות, הזדהות וחמלה.

אביבית משמרי

סופרת, מו"לית הוצאת "פטל"
קירות דקים / תמר גפני

ציון: 10

מוזיקאית צעירה מאשפזת את עצמה בעקבות התקף סכיזופרני, עוברת בין עבודות, בין דירות דלות בירושלים, בין מערכות יחסים, חשופה לשיפוט חיצוני ופנימי. "אוזלת יד: צירוף המילים הזה יחזור בסיפור שלי כגזרת גורל. אכתוב אותו כדי להתגבר ולו במידת מה על אוזלת היד," היא מסבירה. 
הקירות הדקים הם קירותיו של העצמי, הסופג ללא הרף הערות של הזולת, התקפי חרדה, קשיי תפקוד. גפני מצליחה להכניס אותנו הקוראים לתוך עין הסערה יחד איתה, תוך שהיא מתעקשת לממש חיים מלאים, גם אם שבורים ואפורים, לאהוב ולהמשיך לנגן – במלודיקה במקום בפסנתר. המאבק לתמלל את תחושות מחלת הנפש הוא עניין יומיומי, אבל הסופרת זוכרת שהעולם מכיל גם יופי גדול, שחובה לנסות לשחזרו ותמיד עומדים מולו משתאים. היכולת להבחין ביופי הזה גם דרך תודעה מרוסקת או משבר אישי, זוהי מעלה גדולה, וגפני עושה זאת ונותרת תמיד צלולת מבט. 

מאיה לוין

מבקרת ספרות, "לאשה"
ללכת למקום אחר / רחל גץ־סלומון
ציון: 9

בעיקרון, אני לא קוראת ספרי שואה. תרמתי בבית, אני פוטרת את עצמי ונזכרת באבא ששרד את אושוויץ. אבל רומן הביכורים של רחל גץ־סלומון הוא לא ספר שואה קלאסי, בעיקר כי במרכזו השואה ה"שולית" שהתחוללה מחוץ לאירופה. איבון, הגיבורה הנפלאה של הרומן, גדלה בטוניסיה של מלחמת העולם השנייה. הספר מזגזג בין הילדה שהייתה בטוניס לגברת המגונדרת שנהפכה להיות בחיפה - קצת סנובית למראית עין, זרה באופן מופגן, נגעלת מכל מה שישראלי. העברית נשמעת לה "ברברית". בבעלה היא מטפלת כמו בתינוק מתוך הדרת כבוד, כך למדה בבית הוריה. חיה סובבים על המטעמים שהיא מתקינה לו. אוי לה אם תאחר להגיש את הדגים שניקתה בפינצטה או הקוסקוס שמרקמו כשל חול ים. גבר נוסף נהנה מהמטעמים שלה בסתר – חסר בית שחי במחסה קרטונים בגינה הציבורית. איבון חשה דחייה כלפיו, אבל מרגישה שמחובתה לטפל בו. זו דרכה לכפר על חטא נורא שהיא חושבת שעשתה כילדה במלחמה.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
וואבי סאבי והכד הנדיב / רחל מראני

ציון: 9

איזה עיבוד מוצלח ויפה עשתה רחל מראני לסיפור העם הסיני על הכד הסדוק, שבזכות הפגם שבו הביא תועלת ויופי לעולם – או כפי שניסח לאונרד כהן, "בכל דבר יש סדק, כך חודר האור". בספר הילדים הראשון שלה חיברה מראני לסיפור הידוע גם את המושג היפני "וואבי סאבי", שפירושו "אין בעולם דבר מושלם", וכך תפסה שתי ציפורים בעלילה קסומה אחת, המסתיימת בסוף חכם ומרחיב לב. הציורים היפים של רמי טל מלאי חיים והבעה. ספר מעורר מחשבה לגילאי גן וראשית קריאה.

יונתן דה שליט

סופר
אנומליה / ארוה לה טלייה 

ציון: 9

מותח מאד ומעורר מחשבה. מרתק, אבל כמו בסדרות, את השאלה המעניינת ביותר השאיר המחבר לעונה הבאה (לא יודע אם יהיה ספר המשך, אבל הסדרה הטלוויזיונית כבר בעבודה): עד כמה שולטים בני אדם בגורלם ובמהלך חייהם (גם אם הם תוכנות-על משוכללות). הכל צפוי והרשות נתונה. 

איה חיות

עורכת מדור ספרות, במה ואמנות ב-ynet
בגינת הכלבים / יקיר אלקריב

ציון: 8.5

אם חנוך לוין ואלנה פרנטה היו נפגשים, ייתכן שהילד הספרותי שלהם היה דומה במידת מה ל"בגינת הכלבים" של יקיר אלקריב. הוא לא תוצר מושלם, אך הוא בהחלט ספר ייחודי בנוף, מבחינת צורה ותוכן גם יחד. כשהוא מלהטט בין דמויות סטריאוטיפיות לכאורה ועלילות אנושיות הגובלות באבסורד, כולן במרחב הפיזי והספרותי של דרום תל אביב המורכבת, אלקריב מצליח לכתוב ספר שהוא שילוב מרשים בין "ספר אווירה" שעיקרו בתיעוד חברתי, ספר מתח וקומדיה של טעויות מאוד לא מצחיקה. "בגינת הכלבים" הוא ספר שמרגיש ישראלי בכל רמ"ח איבריו, כזה שיכול להיכתב רק פה. בחכמה וברגישות הוא מזהה ומאפיין את החברה שלנו, ועל אף שהיא כה מוכרת לנו, הספר ממשיך להפתיע עם התפתחויות לא צפויות ושבירת מוסכמות.

עילי ראונר

סופר
ארצות הקור / חיים לפיד
ציון: 10

גם אם נדמה שבקיץ הישראלי (בגלי החום והלחות, בלכלוך החיוור של השמש) אין מקום לבדיון, חיים לפיד פורש לפנינו דרכים משכנעות מאוד המכניסות אותנו אל מרחב הבדיון. לא רק הפנייה לזמנים ולמקומות אחרים: קווי החוף ביוון, פריז המושלגת של כיכר סאן סולפיס, וילנה (או מזרח אירופה הערפדית) שלפני מלחמת העולם השנייה, או אפילו מושב קטן בעמק יזרעאל בתחילת שנות השבעים. אלא גם מבחינה צורנית, כל סיפור בקובץ הסיפורים הנהדר הזה מעביר אותנו במודע הליך טרנספורמטיבי אל תוך עולם אחר: מקפיא את הגוף מקור, מקפיא את הדם בעורקים, או מלהיט את היצרים. 
שרול קופא למוות בהדרגה בדירה הריקה בפריז, מיכאל תולה את עצמו בבית הספר למשחק ולאחריו מקריב את חייו בתרגיל צבאי, סרגיי משתגע ומתעוור לשווא, החתול של הברון הוטבע באגם בחמת זעם, דוקטור לוין נוקם ונורה, הילד ישאר ללא אם שמואשמת בתאונת פגע וברח. מלאכת הסיפור מגיעה כאן למיצוי במכות ברק מיידיות, בתעלומות והולכות שולל, בטשטוש התודעה והזדעקותה האיומה.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
היו זמנים בהוליווד / קוונטין טרנטינו 

ציון: 9

עכשיו שקוונטין הוא אחד משלנו ומתרוצץ עם הזאטוט שלו בפארק הירקון, לא נפרגן לו? ובמיוחד על הספר שכתב, שהוא כמעט כמו לראות את הסרט. ראיתם את הסרט? מצוין, אז דווקא כדאי לכם לקרוא גם את הספר: זה כמעט כמו לצפות שוב בסרט אבל יותר טוב, כי הכל כתוב בלשון הווה כאילו הדברים מתרחשים לעיניכם, והעלילה מתרחבת ומעמיקה כאילו אתם צופים בגרסת הבמאי, שמפרק לכם את החוויה למלים שתוכלו לטעום וללעוס ולבלוע בנחת. לא ראיתם את הסרט? אדרבא, תקראו את הספר ותיהנו עוד יותר, כי הפעם אתם עצמכם הבמאים, המלהקים, הצלמים והתפאורנים, רק את התסריט כתב מישהו אחר, והוא גאון. בקיצור, למה לדבר הרבה, אחלה ספר שבעולם, והתרגום של גיא הרלינג מצוין.

נילי אסיא

סופרת
כליא ברק / דריה שועלי

ציון: 9

זה לא סוד שאני מחבבת בלשיות ובמיוחד נשים שכותבות בלשיות. מגברת מארפל של אגאתה כריסטי המופלאה ועד לליזי בדיחי של שולמית לפיד, תמיד חשבתי שיש מקום לעוד נשים שכותבות בלשיות. לכן, כל כך שמחתי לפגוש על מדפי הספרים את מזי מוריס, החוקרת הפרטית של דריה שועלי בספר הביכורים שלה "כליא ברק".  הבלש המודרני או יש הקוראים לו הבלש הפילם נוארי מתאפיין באנושיות שלו, בזה שהוא הולך מכות, מדמם ומעורב רגשית בחקירה. ויש בו גם עוד משהו – "השריטה". אצל מזי מוריס זו ההתמכרות למין שבגללה העזיבו אותה מהמשטרה, למרות שהייתה החוקרת הכי טובה, בפער, כמו שהבת שלי אומרת. מזי נאלצה לשנות את מקום עבודתה ועכשיו היא חוקרת פרטית שהמשרד שלה הוא גם הדירה שלה (הלופט) בדרום תל אביב. במקום עשרות חוקרים שעובדים אצלה בימ"ר, יש לה את תילי ובנג'י, בני הדודים שלה שעוזרים לה בדרכה לפיצוח החקירה. מזי נקראת לנהל את חקירת היעלמותה של יסמין שכטר. מי שמפקיד בידיה את החקירה הוא דודי, בעלה של יסמין, שהוא חבר ילדותה של מזי. יסמין היא בת למשפחת שכטר העשירה שמנסה להתרחק מהתקשורת ולא פונה לעזרת המשטרה במציאת יסמין. ומה שמתחיל כחקירה של היעדרות חושף שחיתות פוליטית, סחר בנשים וגילוי עריות. הייתי שמחה לדעת יותר על עברה של מזי מוריס ומה הוביל אותה להתמכרות שלה ולצלקות מעברה. יחד עם זאת, הכתיבה קולחת והספר קצבי ומהנה. וולקאם מזי מוריס לסצינת הבלשיות התל אביבית, ליאורה דגני תמיד תשמח לצאת איתך לדרינק בבר אפלולי.

נעמה סגל

סופרת וציירת
נאמן לעצמו / יונתן יבין

ציון: 10

התחלתי ולא יכולתי להניח את הספר. במהלך הקריאה הרגשתי שאני מכירה את הדמויות; שנאתי אותן, אהבתי אותן, התחשק לי לדבר עליהן, לרכל עליהן, כאילו היו דמויות שכולם אמורים להכיר. רציתי לדעת מה יהיה הצעד הבא של שאול ומה סיגרי תגיד ומה ההרפתקה הבאה שדולב עומד להמציא. הצטערתי שהספר נגמר. השפה העשירה של יונתן העשירה והעמיקה את חוויית הקריאה, והדמויות בספרו חיות, כל אחת בשפתה.

שרון שלו

עורכת, מגיהה ובעלת הבלוג "קואלת ספרים"
רוזנפלד / מאיה קסלר
ציון: 8.5

נמשכתי אליו ונרתעתי ממנו. זה התחיל בכריכה המהממת ששבתה אותי, ואז הגיעה נועה, גיבורת ״רוזנפלד״. רגע אחד היא הביאה לי ת'סעיף, ושניה אחרי רציתי לחבק אותה חזק. היא הזכירה לי את עצמי מלפני עשרים שנה. תקופה של טוטאליות והתאהבות. טוטאליות בהתאהבות, והתאהבות בטוטאליות. אם היה מישהו שרציתי, הייתי פשוט קמה ולוקחת אותו. כולם על הז*ן שלי. גם אם זה היה הדבר הכי דפוק והכי לא הגיוני בעולם. כמו נועה.

אז גם נועה לוקחת, ואוכלת סרטים עם עצמה, ואז מעבירה את זה אלינו. בהתחלה כעסתי, אף אחת לא אוהבת ששמים לה מראה, אבל ככה בדיוק הייתי. אז חיבקתי. ולמדתי להכיר אותה, ואולי את עצמי, שוב.

והסקס של נועה, כמו הספר, לא מתייפייף, כי וואלה – ככה זה, רוב הזמן הוא לא מושלם. הוא מתואר באופן כל כך אמיתי, וריאליסטי, כמעט מביך לפעמים. כמו סקס.

זה ספר אינטנסיבי, עם רגעים שהרגשתי שצועקים עלי, וכאלו שהייתי צריכה לעצור כמה פעמים כדי לנשום. לא כי התוכן היה לי קשה, אלא כי "נועה, אחותי, תעצרי גם את לרגע," תנשמי. כיף להיתקל בסופרת מקור חדשה, שמביאה איתה קול מקורי שלא שמעתי כבר הרבה זמן. ההמלצה שלי – לקרוא, ולשים לב לכל הניואנסים, יש הרבה דברים שנאמרים (ולא נאמרים) בין השורות.

זה ספר שאתה לא יכול להישאר אדיש אליו, הוא מייצר רגש, או אולי קשת של רגשות. חלקם טובים יותר וחלקם פחות – וזה הרי מה שאנחנו מחפשים, לא? להרגיש.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
הלילה ירד והרוח נשבה / מנחם גולדנברג

ציון: 9.5

ניסיתם פעם לתפוס רוח? זה מה שהספר הפילוסופי והלירי הזה מנסה לעשות – להגדיר מהי רוח, לשאול מאין היא באה ולאן היא נעלמת, או בקיצור, לאחוז במה שאינו ניתן לאחיזה – וזה כל היופי. כי עצם העיסוק ברוח, על שלל רבדיה ומשמעויותיה, מעורר מחשבה והשראה ומאפשר לקוראים בכל גיל להתבונן מכמה וכמה זוויות באחד הנושאים הכי מופשטים ואמפיריים שיש. האיורים של גיא גוטמן, שמנסים גם הם לתפוס את הרוח בעזרת קו עדין ומכחול, מקרבים את הכתוב לכל המשפחה – מילדים בגיל הגן ועד לסבים. בסוף נדמה שלספר אין ממש סוף, אבל בעצם גם זה אופייני לרוח. מקסים.

פאולה רוזנברג

מנחת טלוויזיה ורדיו
איך להיות אמא מאמצת / נעמה סגל

ציון: 10

נעמה סגל מרגשת אותי באומץ בו היא מספרת את הרגשות הלא נוחים. החשיפה הכנה שלה, ללא עיגול פינות, מאפשרת לקוראת להזדהות עם המסע שלה להיות אמא, ובו בזמן להרגיש יותר בנוח עם הרגשות האלו, שחיים בתוך כולנו. נעמה ובן-זוגה יואב אימצו שתי בנות והיא כותבת על היחסים שלה עם עצמה ועם בנותיה ועם יואב, עם המון הומור, חוכמה ובעיקר אהבה. זה ספר שחודר ישר ללב של כל מי שאוהבת מישהי או מישהו ורוצה להיות נוכחות מיטיבה בעולמו, למרות האתגרים והמורכבויות והשאלות שמלוות כל קשר, ובמיוחד יחסי אם-בת. מהרגע שמתחילים, אי-אפשר להניח אותו עד סופו.

שרית פליין

סופרת, מנהלת ערבי ספרות, צלמת, בעלת האתר "אוצר מילים"
תיק אודסקי / נילי אסיא

ציון: 10

מדובר בספר בלשי, שכתוב לעילא ועילא לפי חוקי הז'אנר, כולל דמות הבלשית הראשית, הדמויות נהדרות, עגולות, מסקרנות ואנושיות. העלילה מסקרנת ומותחת. אבל שלא תטעו- אסקפיזם היא לא הכותרת המתאימה לו. נילי אסיא לא מייפה את המציאות בה אנו חיים. היא נוגעת במצוקות הקשות של עובדות זרות, וגם לא פוחדת להצביע על פערי מעמדות קיצוניים ועל מצבנו כמדינה שתלויה על בלימה. חשוב לציין "תיק אודסקי" הוא לא תיק מסרים - הוא ספר מצוין. קראתי אותו כי הוא ריתק אותי.

ירון פריד

סופר, מתרגם ומבקר ספרות של עיתון "מעריב"
לא תאהב / איתן דרור-פריאר
ציון: 10

איך סיפור שיש בו תסמונת טורט, תחרות סמויה פחות או יותר בין אחים ושני הורים בעיתיים במקרה הטוב, ובעיקר אמא אחת מסרסת, יכול להיות כל כך עדין וענוג? תשאלו את איתן דרור-פראיר, שכתב רומן מושלם בסוגו על זהות מינית והשלמה הדרגתית שובת לב ושוברת לב עם כל הדברים הפחות נעימים בחייו של אדם ובילדותו, ותוך כדי ברא את אחת הדמויות הנשיות המרתקות ביותר בספרות העברית של העת האחרונה: מין מיס תבל מקומית שמשחיתה נפשות לא בכוונה (וגם כן בכוונה) אבל בסופו של דבר אי אפשר לעמוד בפניה, וצבעיה האנושיים מתגלים במלוא יופיים, גם אם באיחור.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
בהקיץ / רוני גלבפיש 

ציון: 10

וואו, זה אחד הספרים הכי אמיצים והכי מעניינים שתוכלו להניח עליהם יד השנה, או בכלל. אני רואה איך בן־זוגי בולע אותו בשקיקה, והוא אחד שבקושי אפשר לשכנע אותו לקרוא ספרות ישראלית, ואני מבינה שרוני גלבפיש ענתה פה על צורך אדיר – גם אצל הנשים שכתבו וסיפרו לה (וקוראות כעת) את הסודות הכי אינטימיים שלהן, וגם אצל הגברים שלא ידעו שלנשים שלצדם (או לחברותיהן, או לאחיותיהן) יש בכלל סודות כאלה. יש כל כך הרבה חלומות ורצונות ותשוקות ומאוויים כמוסים שנשארים תמיד בחשכה, והנה באה רוני והוציאה אותם לאור. מה עוד יש לומר? פשוט תקראו. הכל.

ענת לב-אדלר

סופרת, עיתונאית ומרצה
ירושה רגשית / גלית אטלס

ציון: 9.5

בדיוק בשבוע שבו התחלתי לקרוא את "ירושה רגשית – סיפורי טיפול על סודות, אהבה וטראומה בין דורית" של הפסיכואנליטיקאית גלית אטלס, אמא שלי פצחה בווידוי על מקורותיה המשוערים של הימנעות ששתינו סוחבות לאורך חיינו. בום. כל ההסברים מהספר התחילו להתרוצץ לי מול העיניים. והבנתי שוב שלא אמא שלי היא שהעבירה לי את ההימנעות הזו, ולא אני שנושאת אותה כאבן ריחיים על צווארי – "אשמות" בה, או המצאנו אותה. אלא שקיבלנו אותה בירושה ובתורשה מדורי דורות, דרך תאי הזיכרון של הגוף וחיקוי ההתנהלות הבלתי מדוברת של הדורות הקודמים. כאילו שהייתה לנו ברירה אחרת. אבל יש בכך גם משום הקלה מסוימת, שאולי תוכל להניע גם לפעולה ולשחרור מאותה "מתנה" שהוטלה בחיקנו וממש לא ביקשנו לעצמנו. וזה בעצם מה שעושה הקריאה בספר מאיר העיניים ובהיר הדעת הזה – היא מובילה את הקורא ביד בוטחת ובצעד לא כבד במיוחד – על אף המשא – במשעוליה של שרשרת תובנות קדומת שורשים, ובעיקר מזמינה אותנו לפחות לנסות לנתק את השרשרת. וכאשר לא רק אני קוראת בספר, אלא גם הוא קורא בי במקביל – זה באמת המקסימום שאפשר לבקש. 

יונתן יבין

סופר, מתרגם, מגיש ועיתונאי
מסע דילוגים / חיים באר

ציון: 8.5

את כתיבתו של חיים באר כדאי להכניס עוד היום לפקודת הסמים המסוכנים, כי היא ממכרת ומתוקה. מי שמתמסר לרומנים הנפלאים שלו, שמלאים בעסיס לא מעיק של יידישקייט ממזרי, ודאי יקראו בחדווה את האסופה הזו, של זיכרונות ספרותיים קצרצרים, מבדחים ונוגעים ללב.

מיה מיטב

סופרת
חג המשק / שני הדר
ציון: 8

ממתק רומנטי וקליל שיפעיל את בלוטות הנוסטלגיה אצל קיבוצניקיות בהווה ובעבר, ויסקרן גם את מי שלא אכלו כל החיים בחדר האוכל. בשלוש מילים: ברידג׳ט ג׳ונס בקיבוץ.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
ביום שייגמר הכסף / יותם טולוב 

ציון: 9.5

עוד לא סיימתי את הספר הזה, אבל אין לי ספק שאני רוצה להמליץ עליו, כי הוא מתחיל כל כך טוב, וסוחף אותך פנימה חזק ובכישרון, ומה עוד אנחנו רוצים מספר אם לא שישכנע אותנו להניח לסיפור האישי שלנו ולהקשיב לסיפור של מישהו אחר? אז טולוב מצליח, ובגדול. על מה הספר תוכלו לקרוא באתר, וגם את הפרק הראשון, ואחרי שתקראו אותו אני מתערבת איתכם שתרצו להמשיך, לא יכול להיות אחרת. בעיקר שהקול המספר הוא קולו של ילד, שנשאר ילד גם כשהוא מתבגר, אולי כי איבד את אביו בגיל צעיר (זה לא ספוילר) ואף שמת, הוא בעצם מחפש אותו כל חייו, וזה עושה לנו משהו.

נטעלי גבירץ

סופרת
כליא ברק / דריה שועלי

ציון: 10

קריאת הקיץ המושלמת נמצאת בין כריכות כליא ברק, ספר מתח מצחיק, מטריד ומגניב, ובו סצינות בלתי נשכחות (חשבתם פעם מה קורה בבית זונות בשעת אזעקה?), כתיבה נהדרת וגיבורה אחת בשם מזי מוריס, שעוד נשמע עליה המון. אין אפשרות אחרת.

שירי לב-ארי

עיתונאית ואשת ספרות
הספר האדום / אסף ענברי

ציון: 10

״הספר האדום״ של אסף ענברי, בדומה לספריו הקודמים, מספר גם הוא סיפור מהמיתולוגיה הישראלית. הוא מתאר איך נולד השמאל הישראלי, איך חי ואיך דעך,  איך קמו הקיבוצים, שגשגו, התפלגו, ואיך התרוקנו לאטם מתוכן אידיאולוגי. ומה קרה כשהתגלתה הסתירה בין לאומיות וסוציאליזם, ומה קרה כשהאבות המייסדים היו צריכים לבחור בין רוסיה הקומוניסטית ובין אמריקה הקפיטליסטית. הרומן מסופר דרך שלוש דמויות מרכזיות: יצחק טבנקין מנהיג הקיבוץ המאוחד, מאיר יערי מנהיג הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר, ומשה סנה, הרופא היהודי שלא עבד עבודת אדמה יום בחייו אבל היה ראש המפקדה הארצית של ההגנה. דמויותיהם עגולות ומלאות, וענברי מספר את כל זה בכתיבה מרוכזת, בסגנון המקראי האופייני לו - חיים שלמים מתרחשים בפסקה אחת. ויש גם הומור ורגש. זה ספר שמאפשר להבין את השורשים של אווירת הפילוג הנחווית כאן גם היום, ומעורר מחשבות לגבי המשך הדרך.

שרית פליין

סופרת ומשוררת, בעלת האתר "אוצר מילים"
שבר ענף ירוק / בלה שגיא
ציון: 10

שופע של חום אנושי, חמלה, אופטימיות, חסד, אמונה ברוח האנושית. למרות שמדובר בסיפורים קצרים, הדמויות נכנסו לי ללב. שלא קראתי בספר, כי החיים קראו לי, הרגשתי כאילו נטשתי בני אדם אמיתיים באמצע פגישה. מצאתי את עצמי במהלך היום תוהה מה שלומן, מחכה לחזור ולהיפגש איתן. 

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
על חולד קטן שרצה לדעת מי עשה לו על הראש / ורנר הולצווארת

ציון: 10

הספר הזה יקר ללבי במיוחד, כי גיליתי אותו אצל חברים בהולנדית והתאהבתי בו קשות ותרגמתי אותו ביוזמתי ונדדתי איתו בין בתי ההוצאות השונות בארץ, שכולם אמרו לי "אנחנו לא מתעסקים עם קקי, וגם לך לא כדאי", עד שבכתר הסכימו (לא לפני שמחקו משם את הכפולה עם החזיר – כאילו שדתיים יקנו את הספר הזה בכלל) והשאר היסטוריה, כי הספר אהוב ומבוקש עד היום: חולד קטן מסתובב בין החיות השונות שהוא פוגש ותובע לדעת מי עשה לו על הראש, וכל חיה מדגימה לו איך היא עושה כדי להוכיח לו שהתוצאה שונה לגמרי, עד ששני זבובים מרחרחים וקובעים שהגללים שייכים לכלב של הקצב – והחולד מטפס בנחישות על גג המלונה ומשאיר לכלב גלל פצפון על האף בטרם ישוב בסיפוק הביתה, וממש לא משנה שהכלב בקושי מבחין בזה, כי המסר הוא: אם מחרבנים לך על הראש, אל תשתוק; אבל בדרך מתפקעים מרוב צחוק והנאה. מעולה לפעוטות בשלב הגמילה מהחיתול ושמחה רבה לכל המשפחה.

גיא עד

סופרת
החזאית / תמר וייס גבאי

ציון: 9

"החזאית" הוא ספר מיוחד. מדובר בנובלה קטנה ומקורית שמתרחשת בישוב גנרי בדרומה של ארץ כלשהי, ישראל או נוואדה באותה מידה. העלילה מתארת בצורה עדינה וחסכונית קשר בין שלושה דורות של משפחה אחת על רקע הטבע, ובעוד כל אחת מהדמויות נמצאת על קצה הצוק מסיבותיה, והאקלים המחולל על ידינו מאיים בכעסיו, הספר מלא תקווה. הספר משך את תשומת לבי ועורר בי התרגשות ספרותית של ממש כי הקשרים הנאראטיבים, כלומר השתלשלות העלילה, הקשר בין דורות המשפחה, אפילו ההתכתבות עם 'הזקן והים', אינם סטנדרטים בשום צורה והכל חף מבנאליה. הבריק בהיעדרו החיטוט המייגע בשיני נפשות.  

חיותה דויטש

סופרת ועורכת
פליאה / צרויה שלו

ציון: 8.5

צרויה שלו במיטבה כשהיא כותבת על יחסים, היא מפליאה לנסח זרם תודעה של יחיד בתא המשפחתי וביחסיו עם הסובב אותו. גם ב'פליאה' הדבר בולט מאד, אלא שכאן חודר באופן משמעותי יותר מאשר ביתר ספריה העולם שבחוץ – הלח"י למשל, שחלק מסיפוריו שמעה מאביה, מרדכי שלו. שתי גיבורות לספר: רחל הקשישה ועטרה הצעירה. עטרה מנסה לפענח מה הייתה רחל לאביה שהיה איש מסובך והקשה, רחל צריכה להחליט אם לספר את הסיפור ובכך להפר הבטחה שהבטיחה. הסיפור יסופר, כמובן, על אף העכבות והמכשולים, סיפורם של לוחמי הלח"י, עלבונם וכאבם, והמחיר הרב ששילמו, מחיר נטול תהילה. 

בנה השמאלני של רחל תושבת מעלה אדומים לא חוצה את הקו הירוק ולפיכך לא מבקר אותה מעולם, בנה הצעיר מכבד אותה ודואג לה, אבל הוא חרדי שהתקרב לחסידות ברסלב, ואינו מניח לילדיו לפגוש את סבתם, אמו, שמא 'תקלקל' אותם. מעל כל זה מרחפים כמה מסיפוריו של ר' נחמן מברסלב עצמו, הבולט שבהם הוא 'הלב והמעיין'. סיפור על געגוע שלא נפסק. גם אם גיבורות הספר תמצאנה שלווה או נחמה, רגעים של חסד, הגעגוע תמיד יהיה שם.

ניר ברעם

סופר
ג'רונימו / דיוויד‏ ווליאמס | איורים: טוני רוס
ציון: 10

ג׳רונימו הוא ספר ילדים מקסים ומאויר לעילא של הצמד הבריטי דיוויד ווליאמס וטוני רוס. הפינגווין הקיסרי ג'רונימו לא מבין מדוע הוא לא יכול להגשים את חלומו ולעוף אבל מתברר שיש עולמות שבהן אפשר להגשים כל חלום. ספר ילדים רגיש, חכם ומלא הומור על אבהות, על גבולות ועל הגשמת חלומות.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
ונסה האפלה שלי / קייט אליזבת ראסל 

ציון: 10

גם אם מעולם לא נוצלת או הוטרדת מינית כקטינה בידי מבוגר שמצוי איתך ביחסי מרות, כמו שקרה לוונסה בת ה-15 עם המרצה המבוגר שלה לספרות, עד שהבינה (אחרי שנים רבות וארוכות מדי) שהיא לא אשמה במערכת היחסים החולנית שהרסה את חייה, אין ספק שהספר הזה יטלטל אותך. כי גם בדור של "מי טו" מתברר שמשהו בנפש הנשית הארכיטיפית שלנו נכנע כמעט אוטומטית לַמָרוּת הגברית, גם כשהיא פועלת נגדנו במובהק, ואני מקנאה בכל מי שהבינה בגיל מספיק מוקדם שזה לא צריך להיות ככה. זה קורה לנו בצבא מול מפקד, בעבודה מול הבוס, ולמרבה הצער גם בבית, מול בן־הזוג. לכן בעיניי זה ספר חשוב, שכל אשה מגיל 15 צריכה לקרוא, כדי לוודא שלעולם לא תהפוך בעצמה ללוליטה וכדי שתחנך בהתאם את בנותיה. זהו ספר הביכורים של הסופרת (בתרגום מעולה של קטיה בניוביץ'!), די ברור שהוא מבוסס על חוויותיה הפרטיות, וזה שובר את הלב.

דפנה ליאל

סופרת, כתבת ופרשנית פוליטית
מרתון מאה השנים / מייקל פילסברי

ציון: 9

בעולם המערבי שלנו שעוסק בכאן ועכשיו מרתק לצלול לצורת החשיבה הפוליטית הסינית שבה מהלכים נפרסים על פני מאות שנים. הקרב הגדול של דורנו על הבכורה העולמית ישפיע על העולם דורות קדימה ובשל אופיו המיוחד קשה ללמוד עליו מהתקשורת היום יומית. הספר מסביר את הרציונל מאחורי הגישה הסינית, כיצד הם מהתלים במערב בעקביות ומה אפשר ללמוד מהם

גיל חובב

סופר ואיש תקשורת
חמישה רומאנים קצרים וסיפורים אחרים / נטליה גינצבורג

ציון: 10

באר החיים והיופי הנקראת נטליה גינצבורג, אינה מפסיקה לנבוע. למרות שהלכה לעולמה לפני כמעט שלושים שנה, לאחרונה ראו אור כמה ספרים חדשים או חדשים־ישנים מאת נטליה גינצבורג, את כולם קניתי וכולם הצטרפו מייד לרשימת הספרים האהובים עלי בתבל. כי גינצבורג האיטלקייה היא ההפך מריאליטי. כלומר ההפך מריאליטי טלוויזיוני: היא הכי מציאותית בעולם, הכי אגבית, הכי מאופקת ושואפת לכתיבת "משפטים שיהיו פשוטים כמו סטירת לחי" כהגדרתה. כל ספר של גינצבורג הוא בית ספר לא רק לכתיבה, אלא גם לחמלה, לתבונה ולאהבה. 'חמישה רומאנים קצרים וסיפורים אחרים' שחלק מהנובלות המקובצות בו כבר ראו אור בעברית אינו שונה מכל קודמיו וכמה נחמד לגלות (דרך הסיפורים האחרים שבסופו) שגם בתרגומו של יונתן פיין, גינצבורג נשגרת צלולה כבדולח, ממש כמו בתרגומים הקלאסיים והמעולים של מירון רפופורט.

לילך סיגן

סופרת
לעולם אל תיתן לי ללכת / קאזואו‏ אישיגורו

ציון: 9

לוקח קצת זמן להבין מה בדיוק קורה בספר ״לעולם אל תתן לי ללכת״. בעמודים הראשונים קשה לתפוס מהו תפקידה של המספרת, ובהמשך קשה לקלוט מהו הסיפור המלא של פנימיית הלשם שבה היא גדלה, למרות שברור שמשהו שם לא לגמרי בסדר. העירפול נמשך לאורך כל תחילתו של הספר, אבל במקביל אליו נוצר חיבור עמוק לדמויות והזדהות גדולה עם החוויות שלהן. את חיי הגיבורים עוטף חלל תמידי, למרות שרוחשת ביניהם אהבה ואכפתיות. אפשר לומר - שותפות גורל. המציאות המקבילה שיוצר הסופר קאזואו אישיגורו היא בלתי אפשרית אבל גם אפשרית, משכנעת למרות שברור שאינה אמיתית, והרצון לפצח את הסיטואציה מסקרן ומעורר חשש. הקורא נקשר לגיבורי הספר ולא יכול לתת להם ללכת, ויחד עם זאת יודע שהם ילכו, כל אחד בתורו, כי זהו מסלול החיים שלו הם נועדו. לצד הסיפור הדימיוני עם הסוף הבלתי נמנע, מהדהדות מחשבות על מסלול החיים הידוע מראש של כולנו, והשאלה עד כמה אנחנו חופשיים לבחור את שביל חיינו ואת האנשים שלצידם נצעד עליו, שהרי ברור מראש שגם אם נאריך ימים, ימינו ספורים מהסיבה הפשוטה שאנחנו אנושיים.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
לילי הביישנית / קאט מין

ציון: 9

ספר נהדר עם ציורים מרהיבים מאת המחברת ותרגום מקסים של המתרגמת הנפלאה לי עברון, וכבר מהכריכה אפשר להתאהב בגיבורה, שאוזניה הארוכות מציצות מתיבת דואר. לילי הארנבונת מעדיפה להתבודד בביתה ולא לצאת החוצה, והציורים מראים מדוע: העולם נראה לה מקום מסוכן ומאיים מדי. אבל יום אחד משהו מרגש אותה – ולפתע היא מרהיבה עוז... והשאר זה ספוילר. הדבר היחיד שהפריע לי הוא התיוג של לילי כביישנית; באנגלית היא מתוארת כ-shy, שפירושו גם זהירה והססנית, כפי שהיא אכן מוצגת בספר. מעבר לזה, כאמור – פנינה, לגילאי הגן.

רוביק רוזנטל

לשונאי, עיתונאי וסופר
החמדנים / ירמי פינקוס

ציון: 10

ירמי פינקוס חוזר בספר "החמדנים" אל הסביבה המוכרת מספריו הקודמים: הבורגנות הזעירה של העיר הגדולה: גברים ונשים מזדקנים, חלקם שייכים לכאורה לעילית התרבותית, אבל חייהם סובבים במעגלים צרים של רכוש, מצוקות בריאות וקנאות קטנות. ציר העלילה פשוט: כולם רוצים את לרשת את בנימין בובק, אמן ערירי וחולני, אבל הוא מסרב למות. התֶמות והדמויות מזכירות את העולם שבתוכו יצר חנוך לוין, אבל פינקוס מפעיל נשק סודי המבדיל אותו מלוין: חמלה, גם אם מעודנת, כמעט סמויה מן העין. על הכתיבה, ובעקבותיה על הקריאה, שפוך חיוך מתמשך. הדמויות נושקות לקריקטורות, אבל אינן עוברות את הגבול אל מחוזות הפרסה. הסגנון מהדהד את הניגון היידישאי, ובכל זאת מחובר לעברית ישראלית מעודכנת. יש גם כמה אלמנטים סגנוניים ייחודיים, כמו שימוש ברצף קווים מפרידים, משפטים חסרי נושא והשלמת משפטים בנוסח 'וכולו וכולו'. ויש עוד אב גדול המרחף מעל הכתיבה – ניקולאי גוגול. כמו אותן דמויות נלעגות, שיצר לפני כמאתיים שנה, גם הדמויות התל אביביות של פינקוס חיות ופועלות, אוהבות ומתות בשולי המעשים הגדולים, אבל מספרות את הסיפור של כולנו.

מיה מיטב

סופרת
חברות 3 – הביתה / נועה רום

ציון: 9

רומן נעורים נוגע ללב, בו משרטטת הסופרת נועה רום בעדינות את מציאות חייהם הלא פשוטה של ג׳רי ונועם בני ה-13, שמתלבטים בין חשיפה להסתרה, קרבה וריחוק, אהבה ומשפחה. ספר שלישי בסדרה שמתבגרת ביחד עם גיבוריה. 

אילה דקל

סופרת, ראש הישיבה החילונית של בינה
הספר האדום / אסף ענברי

ציון: 10

סוד הקסם של הספר הזה חבוי דווקא בעובדה שהגיבורים שלו כלל אינם אלמונים. דמויותיהם ממלאות את ההיסטוריה שלנו, חבויות מאחורי מסות אידיאולוגיות ומהלכים מדיניים ופתאום, הן מתעוררות בספר לחיים במלוא אנושיותם. הפחדים, הכאבים, הקשיים והלבטים של הגיבורים יוצאים מדפי ההיסטוריה ומונחים בין מילות הספר בצורה מרתקת, קולחת ומדממת. אסף ענברי מפליא לתאר את מה שהתרחש בנפשם של הדמויות וכך לוקח אותנו אחורה בזמן לימים נשכחים ושופך עליהם אור חדש. ואולי, יש במילותיו גם אמירה על מנהיגות בכלל, אז וגם היום. ומבט מפוקח ונוקב כל החברה הישראלית כולה.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
האנטומיה של קיי / אדם קיי

ציון: 9.5

האם יש מי שקרא את זה הולך לכאוב (והתגלגל מצחוק ודמע) ולא התאהב באדם קיי, הרופא שפרש מהמקצוע בכוחותיו האחרונים והפך לתסריטאי ולסופר רבי-מכר? אין מצב. החדשות הטובות הן שהבחור התיישב וכתב ספר לילדים שעוד לא יודעים עד כמה הם רוצים לקרוא אותו, שהרי כבר הכריכה מבשרת שזהו "המדריך המלא (דברים מגעילים) לגוף האדם", ומה יותר מגניב מאשר לספֵּר לחברות ולחברים ואף להורים כל מיני עובדות מסמרות שיער שרובנו לא יודעים על הגוף שלנו, כמו שאנחנו מבלים בערך שנה מחיינו בשירותים, או שיש לנו בגוף איזה 5 מיליון שערות, או שאנחנו תמיד מוקפים בענן שקוף שמכיל גם חלקיקי פלוצים (שהמתרגם המבריק תומר בן-אהרון קרא להם "פוקיקים"), ועוד המון מידע מסעיר? ספר שיגניב ויצחיק וידהים את הילדים שלכם (מומלץ לקרוא אותו יחד איתם!), והפרק על הרבייה ועל התבגרות מינית פשוט מצוין. לבני 9 ומעלה.

דקלה קידר

סופרת ותסריטאית
על הפיוס / מיה סביר

ציון: 10

את מיה סביר פגשתי בזכות סיפורים של אחרים, כשהנחינו במקביל סדנאות כתיבה לנוער. מפגש שגרם לי לצלול גם לכל ספריה, למבוגרים ולילדים. אבל כשיצא על הפיוס שכתבה חששתי. די במילה "עיון" להבהיל אותי: כאן אין סיפור, זה רציני ויהיה מבחן!! אבל על הפיוס הוא מסה אישית, מבריקה, מיוחדת במינה. ויש סיפור. כזה שמזעזע את נימי הנפש, אבל גם מעורר אמונה בכוח האדם לקחת את גורלו בידיו, ולרפא.  בשנת 94' ברואנדה, טבחו בני ההוטו באכזריות ב-800 אלף מבני הטוטסי – מי שהיו עד לרגע ההוא שכנים, עמיתים, מכרים. בספרה, בכתיבה עדינה ומדויקת, מיה מתארת את המסע – באמצעות מפגשים, שיחות, מחשבות ותובנות - בעקבות הניסיון להבין את הבלתי אפשרי: כיצד הצליחו ניצולי הטבח, משפחות הנרצחים, לחזור ולחיות, לעבוד בצד משפחות הרוצחים. איך בסיטואציה כה טעונה ייתכן תהליך של פיוס?  לאפשרות המפתיעה בפשטותה ובחוכמתה, 'להתפייס מבלי לסלוח' התוודעתי בספרה של מיה. זו אחת מהתשובות או הפרשנות שהיא מעלה לשאלה הזו. ההבנה העמוקה של נפש האדם שטמונה בה עוררה בי מחשבה על עולמי האישי, ועל המקום בו אנו חיים, וזו גם הסיבה שאני בטוחה שכולם צריכים לקרוא את הספר הזה. ואיזה קסם, ללמוד כל כך הרבה מספר שאין בו שמץ דידקטיות.

שלומית כהן-אסיף

סופרת ומשוררת
אין קפלים עמוקים מדי / עירית ענבר

ציון: 10

אל שיריה של עירית ענבר התוודעתי בפייסבוק, התוודעות שהובילה ציפיה לספר שאוכל לחבק בשתי ידיים, או  לדפדף ולרפרף. ספרה "אין קפלים עמוקים פה" הצדיק את החיפוש ואת הציפיה. זוהי שירה של השתקפות והתבוננות עמוקה בחוץ ובפנים, בקרוב –קרוב ובמרחק, שם וגם פה, באני וגם באתה. באחד השירים כותבת ענבר "את אורך הפנימי אתה שומר \במרחק זהיר.\ שלא נתבלבל." (עמ' 35) ובשיר אחר: "מרחק עומד כהבטחה \של יד רכה." (עמ' 86) ועוד: "החיים לא נכתבים בשורות שלהם.\ באמת התכוונתי לא לצאת מהקווים\ אבל הם יצאו מעצמם\ והתרחקו ממני... "(עמ' 98) "מי שמבקש לפגוש עולם\ירכין ראשו."  (104) אז בואו, קראו את השירה הזאת ותהיו חלק מהשתקפות נדירה של משוררת נדירה, שזהו ספרה הראשון.

כרמית ספיר-ויץ

עיתונאית ויוצרת תוכן
יובל אלבשן / תמיד פלורה

ציון: 9

"לא היה בהיסטוריה שלנו שום דבר להתגעגע אליו", אומר המספר למטפל שלו בספרו הנפלא והרגיש של יובל אלבשן, שמבקש, בין היתר, להתיר את הכבלים שסביב הזכות לחלום. "תמיד פלורה" מראה שהגעגוע אינו שמור רק לעבר, אלא גם מסתתר בתוך הכמיהה הגדולה למה שעתיד לבוא.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
מיקה / סאבין למיר ורסמוס ברינהי

ציון: 8.5

כמה מרענן לפגוש קומיקס על ילדה ככל הילדות – לא גיבורת־על, ולא מדלגת בין עולמות דמיוניים, ולא שונה בעצם מהילדות שכולנו מכירים – רק שבמקור מיקה מדברת דנית ולא עברית, והיא מצוירת בסגנון מרושל־בכוונה, כמעט כאילו היא עצמה ציירה הכל, ומאחר שהיא ממש בתחילתו של גיל ההתבגרות, נדמה לה שהכל נורא מביך ושלעולם לא תתאהב, ויש לה גם משאלות שאולי תתגשמנה בספרים הבאים, כמו לפגוש סופסוף את אבא שלה, ובינתיים היא פוגשת את הדייטים המתחלפים של אמא (אבל בסוף מגיע מועמד שכולנו מקווים שיישאר). תרגמה להפליא מאנגלית: תמי הראל, מותק של ספר למתבגרות מגיל 10. 

אסף ענברי

סופר
ככה זה היה / אניטה שפירא

ציון: 10

אוטוביוגרפיה מרתקת, מפתיעה ומפעימה, של היסטוריונית גדולה שהיא גם סופרת גדולה. סיפור חייה של שפירא הוא סיפורו של דור שלם, דור השואה והתקומה. היא מספרת אותו, בעת ובעונה אחת, כחוויה אישית לגמרי, וכהתבוננות פנורמית על השנים המעצבות של החברה הישראלית. ספר נפלא וחשוב. 

אילה דקל

סופרת, ראש הישיבה החילונית של בינה
המתנדבת / נטעלי גבירץ

ציון: 10

את הספר "המתנדבת" נראה כאילו נטעלי גבירץ כתבה עבור כל מי שלא שמעו אותה לאורך השנים. בספר היא בוחנת בעין חדשה, כואבת ומסקרנת את היחסים שהתפתחו עם המתנדבות בקיבוצים. מכריכה לכריכה מחוללות המילים של גבירץ מהפכה של ממש.  פשוט אסור לפספס.

איל חיות-מן

מבקר ספרות, "ישראל היום"
מבעד לקרקעית השקופה / יובל שמעוני

ציון: 10

רומן היסטורי מטלטל שכורך יחד את גירוש ספרד וגילוי אמריקה וטווה מהם סיפור מרתק על טבע האדם, האמונה והכפרה. בכתיבה מוקפדת, צלולה ומלאת כנות ויופי, מגולל יובל שמעוני את סיפור חייו של טוביאס, יהודי מומר שמצטרף למסעו של קולומבוס, את הזוועות שהוא שותף להן ואת ניסיונו למצוא מחילה. הספר כולל תכנים קשים, אך המכלול מצטרף ליצירת מופת של ממש.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
בית, עץ, געגוע / דפנה חיימוביץ'

ציון: 9

בשנים האחרונות מתרבים ספריהם של בני הדור שנולדו וגדלו יחד עם מדינת ישראל (לרוב להורים ניצולי שואה או ידועי סבל בעקבות עלייתם ארצה), עברו יחד איתה ילדות לא פשוטה (אבל גם תמימה ונהדרת, ספוגת טעמים וניחוחות) וחוו התבגרות טראומטית כזו או אחרת בצל מלחמות ששינו את המנטליות הישראלית. רומן הביכורים המצוין של סופרת הילדים דפנה חיימוביץ' מלווה את חייה של בת הדור הזה, מילדותה במושבה ועד לבגרותה המאתגרת והפיכתה לאם (שילדיה היגרו מהארץ) ולסבתא, והוא כתוב בכישרון רב ובצורה כה אמינה ומשכנעת, שנדמה שהוא מבוסס על חייה שלה. יופי של ספר.

ג'וליה פרמנטו צייזלר

סופרת
המפלים / ג'ויס קרול אוטס

ציון: 10

רומן מסחרר באורך 500 עמודים שמתחיל בהתאבדותו בקפיצה של גבר שזה עתה נישא אל תוך מפלי הניאגרה. הרומן הזה הוא יצור כלאיים, חציו אפוס מיתי וחציו כמעט טלנובלה. הוא כתוב בצורה הדוקה, הרמטית, מדויקת עד שזה כבר כואב על העור - זהו סגנון הכתיבה הפתולוגי של קרול אוטס.  לקרוא את הספר הזה מרגיש כמו לקפוץ אל תוך מפלי הניאגרה של הספרות העכשווית.

צור ארליך

משורר, עורך המשנה של "השילוח" מבקר ספרות של "מקור ראשון"
השתקן / ארי ליברמן

ציון: 9

לפנינו, מרוב הבחינות, ספרות טובה מאוד. ״השתקן״ אינו רק ספר שהקורא רץ בו בשקיקה, הוא גם מעשה חושב של קישורים פנימיים, היכל מראות של אירוניות. הוא מארג של רמזים וחידות הקורצים ליודעי חן ולבקיאים בהיסטוריה ובספרות וביהדות, ולא מפריעים לשאר הקוראים. הוא כתוב לתפארת, בשפה מעין־דיבורית שוטפת אך מעוצבת בדקדקנות המשובצת בפרפראזות מבריקות ומכאיבות על פסוקים. כדאי לשׂרות עמו.

יפתח אשכנזי

סופר ומבקר ספרות
שעת השקרנים / יערה שחורי 

ציון: 9

יערה שחורי היא סופרת מרתקת שיש לה סגנון כתיבה יפה, חד ומיוחד. בספרה האחרון שעת השקרנים היא רותמת את כתיבתה היפה בכדי לתאר את האפלה שקיימת בין הורים לילדים, בין אחים, ובכתיבה עצמה. במרכז הספר יש שני אחים בשנות השלושים לחייהם, שמתמודדים עם המורשת העגומה והחטאים שהותירה אימם הסופרת הידועה אסיה אשל־לוי. למרות שמדובר בסיפור קטן על עולם הספרות, כאשר קראתי בשעת השקרנים הרגשתי שמדובר ברומן שהוא בעצם משל על המתח הבין דורי בישראל, על מצבה העגום של הספרות העברית. לא הרבה ספרים מצליחים לעשות את מה שהספר של שחורי מצליח לעשות: גם לספר סיפור מרתק וגם לספר סיפור שיש לו כוח ומשמעות רחבה. ועוד מעט יותר ספרים הצליחו לעשות זאת בכתיבה כל־כך מלאה ביופי. 

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
על נמשים ולימונים / מאירה ברנע־גולדברג, איור: רמי טל

ציון: 9.5

אחת התכונות הכי מרשימות של מאירה ברנע־גולדברג, סופרת נהדרת ומוכשרת ומהאנשים הכי מפרגנים ונדיבים שהכרתי, היא הידע שלה להפוך לימונים ללימונדה – ולהעביר את התכונה הזאת לגיבורי הספרים שלה. הידע הזה שלה כל כך מעורר השראה, שאין פלא שמאות ואלפי ילדים יוצאים מאושרים ומחוזקים מהמפגשים איתה; וכך גם בספר הזה, שבו היא מספרת על כל מיני "לימונים" חמוצים שנאלצה לבלוע כילדה "שונה" – השם הגָלוּתי, הנמשים על הפנים, המשקפיים וכל מה שילדים נטפלים אליו כדי להציק לאחרים – ואיך הפכה אותם ללימונדה כל כך טעימה (הגיבורה בספר דווקא לא אוהבת לימונדה...), שיכולה לעורר קנאה אצל הפריבילגים המסכנים שלא זכו ללימונים. ספר מקסים לילדי גן וראשית קריאה.

ליהיא לפיד

סופרת ופעילה חברתית
פליאה / צרויה שלו

ציון: 10

ספר סוחף אל תוך עולם אחר, שעליו לא כתבו הרבה. קשר מסתורי מחבר שתי נשים, אחת מבוגרת ואחת באמצע החיים. אל תוך הניסיון לפענח מהו הקשר, נכנס רובד מרתק שבו נחשף החלק של הנשים הצעירות שהיו במחתרות במאבק על הקמת המדינה. צרויה שלו, גם כאן, כמו בכל ספריה, בכתיבה עשירה ונפלאה מכניסה אותנו לתוך הנשמה והבית, הזוגיות והנפש, ובדרך מחזירה אל מרכז הבמה את ההקרבה של הנשים הצעירות שנלחמו למען המדינה הזו. כמו שהן האמינו שצריך. ונותנת לסיפור שלהן מקום. ומכניסה אותן אלינו ללב. 

נעה ידלין

סופרת
כאב מרחקים / שרי שביט

ציון: 10

ספר השירים השני של המשוררת והסופרת הנהדרת שרי שביט (שבימים אלה רואה אור רומן חדש פרי עטה, "כישרון דיבור"). הספר הזה כולו יופי צרוף ועצב: שביט מפשיטה את הדברים מכיסוייהם, מקרצפת מעליהם את השכבות הדביקות של הנחמה הזולה; עד שמוטלת על הדף האמת הפשוטה, כתובה כפי שלא נכתבה קודם. "דיברנו על שטיחים", היא כותבת, "קראנו בדיחות אנגליות./ המוות התחבא במעבה הציפות".  

איילת גונדר-גושן

סופרת
תחת השפעה / אסתי הלפרין־מימון

ציון: 10

אני עדיין זוכרת את התדהמה שאחזה בי כשקראתי את כתב היד של "תחת השפעה". שתי הנובלות של אסתי הלפרין-מימון הכו בי כמו אגרוף לבטן. אבל בשונה מהאגרופים הרגילים שהספרות יודעת להחטיף לנו, הפעם זה היה אגרוף עטוף בכפפת קטיפה. כי במבט הראשון, מה שנגלה לקורא הוא דווקא הפיוטיות של הטקסט, העושר הלשוני. רק בהדרגה אנחנו מבינים שהסופרת לא באה ללטף, אלא לתקוף. ואיזו מתקפה לתפארת. הלפרין-מימון מעלה לזירה את מוסד הנישואים והאימהות, וחובטת בו ללא הרף. בנובלה הראשונה, אנחנו מלווים את הגיבורה ההרה ללדת, ומגלים בהדרגה את הסוד האפל שתופח בקירבה. בנובלה השניה אנחנו פוגשים אמא לילדים שנזכרת שהיא יכולה להיות דבר מה אחר זולת "אמא לילדים", ומקבלת החלטה מעוררת השתאות. שתי הנובלות מתייחסות למציאות היומיומית כאל אפשרות בלבד, ומעזות לחקור אפשרויות אחרות, מפתות ומסוכנות. 

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
קוסם אחד ניסר אותי והלך למקום אחר / עמוס נוי

ציון: 10

ממש לא חוכמה להמליץ על הספר הנפלא והמטלטל הזה השבוע, אחרי שזיכה את מחברו בפרס גורי המכובד לספרי שירה, אבל מה לי ולחוכמה? בייחוד שהמשורר הנכבד הוא חבר שלי, ואני כל כך גאה בו ובמי שנתן לו את הפרס, שרק אצטט פירור מנימוקי השופטים: "לשירתו קול מובהק, מגובש ופראי (...) פואטיקה קרנבלית המשלבת בין מודרניזם לעממיות, בין שגב לתרבות פופולרית, בין ליריות נוגה להומור". כל מלה אמת (זה ניכר אפילו בכותרת הספר!), כי הקוסם הוא בכלל עמוס עצמו, והשירים שלו באמת מנסרים אותך עד זוב דם ודמעה, אבל נשארים לך בלב ולא הולכים לשום מקום אחר. 

שחר-מריו מרדכי

משורר, עורך מדור הספרים של ynet
זיכרונות מבית החרושת לבגדי ים / שולמית אפפל

ציון: 10

שירתה של אפפל חותכת במקומות לא צפויים. למשל: ״קראתי סיפור קצר על אישה שניסתה להתאבד פעמיים./ לי היו תכניות אחרות לערב״. היא כמו קולנוענית, ולתוך שיריה מתנקזות התינוקת שנולדה במחנה מעבר של עקורים בקפריסין, ילדה שגדלה בצל הורים פליטים, אישה שהתגוררה בריברסייד פארק במנהטן, מתגוררת ברמת גן, מתחתנת, מתגרשת, מגדלת ילדים, וכותבת: ״ממילא השתמשתי רק בחצי רחוב, והחיים היו קולות מהחלון שנשאר פתוח״. 

רפי טופז

סופר
מגלן / שטפן צוויג

ציון: 10

אני שמח להמליץ על הספר מגלן של שטפן צוויג. בשפה קולחת, עשירה בתיאורים ודימויים מרגשים (התרגום של ליה נירגד מצוין) פורס צוויג עלילה מופלאה על הקפת העולם כנגד כל הסיכויים ומצייר את דמותו המרתקת של מגלן עד כדי שיש תחושה שהכיר אינטימית את האיש, הצטרף למסעו  והוא משתף אותנו בחוויות. הסוף שהתרחש לפני כ-500 שנה ידוע מראש ובכל זאת אי אפשר להניח את הספר מהיד. 

בועז כהן

שדרן רדיו, מוזיקאי, סופר ומרצה
סקס. 26 סיפורים עבריים עכשוויים / סופרים שונים

ציון: 8.5

סקס. סקס. סקס. ארוטי. לסבי. הומואי. אלים. משתוקק. בוער. אחר. בשלישיה. בבית חולים לחולי נפש. בדירה בדרום. אנתולוגיה עם 26 סיפורים (לטעמי, חלקם היו צריכים להישאר בחוץ) וביטוי אמין של מיניות בת-זמננו, עם נוכחות מרשימה של כותבות-נשים מעולות (מעין בן-הגיא, תמר מור סלע ואושר סניור, שחתומה על הסיפור העוצמתי והמסעיר ביותר בקובץ).  

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
אחרי הרעש / שרית רוטשילד

ציון: 9

הסיבה היחידה שנתתי ציון 9 ולא 10 היא כי עוד לא גמרתי לקרוא, אבל הכתיבה של שרית רוטשילד מכשפת, עין הסופרת שלה חדה כתער ותיאוריה מושחזים כסכין, וכבר בוער לי להמליץ לכם לקרוא את הספר הפוצע הזה על הילדה החכמה טולולה, שכל חייה הבוגרים כמהה לחיבוק שלא קיבלה בילדותה, גם לא כתינוקת. ספר לא קל, אבל הקריאה בו מתגמלת וחוצבת חדרים חדשים בלב, שזאת הרי הסיבה הכי טובה לשקוע בספר. רומן ביכורים מרשים, והלוואי שיהיה לו המשך.

לאה איני

סופרת
עבור את הלילה בלוע האש / שחר-מריו מרדכי

ציון: 10

ככה, אחת ל, נופל בארץ העקידה הזאת ספר כמו 'עבור את הלילה בלוע האש', ומתפוצץ בבום על-קולי.

שהרה בלאו

סופרת
כשרון דיבור / שרי שביט

ציון: 10

את כשרון דיבור קראתי באבחה אחת ונותרתי חסרת מילים. זהו רומן חניכה יפהפה ופוצע. כולו עוצמה של כישרון כתיבה. הרומן עוסק ביתמות וביחסי גבר אישה ומערך הכוחות ביניהם. אבל סיפור האהבה בין הגיבורים הוא רק המפה עליה נפרשים הנושאים החשובים ביותר של הנפש.

גיורא יהלום

מנהל אגף תרבות בעירית תל אביב
ולדימיר / ג׳וליה מיי ג׳ונאס

ציון: 8.5

מרצה בת כמעט שישים שבעלה - מרצה אף הוא - מודח מהקולג’ היוקרתי בו שניהם מלמדים, נדרשת להיפרד ממנו כדי להפגין סולידריות כלפי הסטודנטיות שלה. ג׳וליה מיי ג׳ונאס כתבה את רומן הצייטגייסט הנוכחי, אבל יותר משהספר החדש שלה עוסק בגל ה-Me Too  ובקורבנותיו המפתיעים, הוא עוסק בסיפור המעניין באמת שמתרחש בשנים האחרונות מתחת לפני השטח: רצח הסב המסודר שדור ה-y מבצע בדור הבומרים והקורות את אנשי דור ה-x שנקלעים לטווח האש במלחמה בין השניים.
״ולדימיר״ הוא ספר שנון ומבדר במיוחד, שיגרום לכם להודות לאלוהים שאתם לא חיים באמריקה הפרוגרסיבית (וגם קצת שלא בחרתם בקריירה באקדמיה)

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
על פני האדמה / דיוויד אטנבורו 

ציון: 10

זה אולי הספר הכי חשוב שתקראו השנה, ומאחר שהוא כתוב בכישרון ומתוך אהבה, תשוקה וידע, הוא גם קריא להפליא. כמי שהיטיב להוליך את צופיו הנאמנים אל פינות טבע נידחות ומרתקות ברחבי העולם, לאורך עשרות שנותיו ב-BBC, כך הוא לוקח כאן את קוראיו צעד אחר צעד להבין איך מצבו של כדור הארץ הולך ומידרדר – ובמקביל מספר את סיפורו המרתק שלו עצמו. אם אני, שממש לא קוראת ספרי עיון (ועוד פסימיים), בולעת אותו בשקיקה, גם אתם תשמחו שקראתם. ואם לא אני, הפרק הראשון באתר ישכנע אתכם סופית. מומלץ גם לגגל את ההוצאה, "רדיקל", שמטרתה להיות בית לרעיונות משַני מציאות בישראל, ולקחת בהם חלק.

יהודית רותם

סופרת ועורכת
מצבים בפוטנציה / בני ברבש

ציון: 10

המצבים הפוטנציאליים אליהם ייקלעו קוראיו של ספר הסיפורים והנובלות החדש של בני ברבש, "מצבים בפוטנציה", עשויים להשתרע מהזדהות גמורה עד התנערות ותמיהה, מכאב עמוק ועד צחוק מר אך משחרר. הסיפורים המגוונים עוסקים בזוגיות ובאהבה, בסופיות החיים, בוויתורים, באכזבות, בהחמצות, ובמה שיכול היה לקרות ולא קרה. חשבון הנפש שעורכות בו דמויותיהם עם חייהן חותר למסקנתו של קוהלת, כי הבל הבלים הכול הבל. אבל באיזו חוכמה עושה זאת הסופר, באיזו חדות וראייה מעמיקה לתוככי הנפש! זהו ספר שלא נועד לשובב נפש, אך בשום אופן אסור להחמיצו, בזכות הדמיון הפרוע, העומק הפסיכולוגי, יכולת התיאור העשירה, הידע התרבותי, והשפה העברית הישראלית הנילושה בו בחמדה ובכוח. חורג במידת מה מן הנימה הכללית הוא הסיפור "גבעה 24 אינה עונה", פנינה ספרותית נפלאה ונדירה, שוברת לב, מזככת לב, ובסופו של דבר, משיבה את האמונה בחברות, באהבה, ובמי שהיינו ואולי עוד נשוב להיות.

פרופ' ניצה בן דב

מרצה וחוקרת ספרות באוניברסיטת חיפה, כלת פרס ישראל לחקר הספרות לשנת 2021
הבלדה של דורית ומנחם / דורית זילברמן

ציון: 10

כוחו של הרומן הבלדה על דורית ומנחם בסגנון המפתיע בשנינותו, ביכולת החשיפה הנועזת שלו, ובטפטוף של מאורעות היסטוריים ופוליטיים אל המרחב הפרטי שיש בהם לשמש הקבלה, אנטיתיזה או אלגוריה ליחסים המיוחדים שבינה לבינו.
המעבר החד שעשתה דורית זילברמן מן הרומן הקודם שלה בלחש, שהוא סימפוניה עשירה של דמויות ססגוניות, מקומות גיאוגרפיים שונים, זמנים מתחלפים, רומן שהוא שושלת נשית שנשמר בה לאורך הדורות חומר גנטי פלאי, לבין הרומן הקאמרי הבלדה על דורית ומנחם , הקליל לכאורה, על חיי נישואים בתל אביב שבהם משולבים חיי הבוהמה בעיר – מעיד על גמישותה היצירתית של המחברת.
העט שלה הוא השרביט המטאפורי שבעזרתו מניפה זילברמן את הפרטי אל האוניברסלי. וזו הלוא תמצית הממואר: לרקוח שיקוי מזיכרונות אישיים ולצקת אותו לתוך תבנית של רומן.
הספר הוא גם תולדותיה של אישה חסרת ביטחון שלבסוף הפכה להיות הכול. ספר פמיניסטי שנקרא בנשימה עצורה.

משה דץ

זמר, מלחין, מפיק, שחקן
שירלי טמפל קופצת ככה / סמדר שיר

ציון: 9.5

"שירלי טמפל קופצת ככה" של סמדר שיר חברתי הטובה, דומה לסיר ענקי שמלא בפינוקים. כל דף לוקח אותך למסע בין צלילים וטעמים וככל שהעלילה מסתבכת, מילדות ועד לסבתאות, אני משתכנע ששירלי טמפל מג'אבליה, הזמיר של מקהלת צדיקוב, היתה שכנה שלי. או ידידה שלי. או אני.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
במקום גרניום / ליה נירגד

ציון: 10

התחושה בזמן הקריאה היא שאת אוחזת בידך חפץ יקר-ערך, כזה שכבר לא עושים כיום, כמו עבודת-יד קפדנית מפעם, ועד מהרה מתברר מדוע: כי נירגד כתבה קודם במחברת, ורק אחר כך הקלידה הכל במחשב. ונדמה לי שזה סוד הקסם: שהרי כאדם כותב ומתרגם (כמו נירגד) את רגילה לערוך את עצמך תוך כדי כתיבה מול המסך, ומיד מתעוררת הביקורת העצמית ומוחקת, משפרת, משנה. ואילו כאן – כתיבה אמיצה בזרם התודעה, בלתי מתפשרת, מציצה בעקשנות לכל פינה אפלה, לא מוותרת, מתווכחת, מתנצחת, סולחת. אז נירגד בעצם חוקרת כאן את עצמה, בסבלנות ובנחישות, לאורך שנה שבּה התייתמה והפכה ל"בת של אף אחד" – ובעיקר בודקת מהי אהבה, בכלל ובפרט, תוהה אם באמת אהבה את הוריה ואם הם באמת אהבו אותה, לפעמים נדמה לה שכן ולפעמים שלא. כי כן, זהו ספר שכולו התבוננות באהבה, מכל צדדיה. אל תחמיצו.

דרור שגב

סופר ומרצה
מקום / ניצן ויסמן

ציון: 10

כקורא סקרן, אני מחפש ספרים על פי רעיון או על סמך תחושה ואינטואיציה. אני קורא את הפרק הראשון ואם הספר עוטף אותי מבפנים, אני מתמסר ברגע. בשביל ספר מעולה אשכים קום כדי להספיק לקרוא לפני הנסיעה לעבודה, ואפילו אוותר על כתיבת הבוקר. הספר "מקום" הוא בדיוק כזה. אני אוהב מאד ספרות ישראלית. היא  מתנגנת בהרמוניה עם השפה הפנימית שלי, עם האני הפרטי שלי. קריאה באופן כללי היא מתנה לעולם ובמרחב שהיא מציעה קיימות כל כך הרבה אפשרויות. לספרות ישראלית מצוינת אני מקדיש מקום נרחב של זמן קריאה. יש ספרים שלא סוללים מיד את דרכם לקהל הקוראים. באיטיות ובהדרגה הם הופכים נוכחים. אני יכול לומר בביטחון רב שהספר של ניצן ויסמן הוא כזה. מהספרים המרתקים שקראתי בשנה האחרונה, רומן רב יריעה מדויק ומאופק. ניצן מוביל את הקורא ביד אמן בכתיבה מרתקת. היטב ניכר שהסופר חקר זמן רב את מרחב הכתיבה שלו ורקם עולם שאינו מאפשר  לקורא לאבד את דרכו ולו לרגע. כסופר הוא חי בתוך הספר. בטעמים, באווירה, ברגשות העזים. הכתיבה מאופקת אך תחת מעטה האיפוק מתגולל סיפור עוצמתי על יהדות הולנד בימי הכיבוש הנאצי, נרקם בו סיפור נפלא על מסירות, אהבה ועל כמיהה פשוטה לחיים. מומלץ בחום. 

ד"ר בלה שגיא

ביבליותרפיסטית, מרצה וסופרת
ארץ־סלע / ריטה קוגן

ציון: 10

הספר "ארץ־סלע" של המשוררת ריטה קוגן מוכיח כי בדומה לשירתה, כך גם בפרוזה שלה קוגן לא מרחמת על קוראיה. זהו רומן בסיפורים בו נדרש הקורא לשפתה המכשפת, המהפנטת לעיתים, של קוגן כדי להילחם בשדים העולים מן הכפור, בין אם אלו השדים הפרטיים של הקוראת המסוימת, שהיא אני, ובין אם אלו השדים המשותפים לכולנו, ילדי "כאב שתי המולדות", הנטועים בין הכאן והשם, ילדי הדור אחד וחצי שעברו בבת אחת מחורף לקיץ, מטָפַצְ'קי לסנדלים, מהיער לחוף הים. זה לא רק ספר על עליה לארץ או על החיים בברית המועצות לשעבר, זהו ספר אוניברסלי על הגירה ופליטות, על הימצאות בשפה ומחוצה לה, על עוצמת הבדידות בחיי ילדים ועל כוחו המחייה של הדימיון. מומלץ מאוד.

ירון פריד

סופר, מתרגם ומבקר ספרות של עיתון "מעריב"
סיבוב שני / בונה תירוש

ציון: 9

דני מיכאלי, סופר ועיתונאי, נזכר באהבות הגדולות והלא כל כך פשוטות של חייו. הן הביאו מערבולות של דרמות ויצרים לאיש שרק אהב להיות בבית, כמו אריק אינשטיין בשעתו, ושלא מחזיק מעצמו דון ז'ואן ואפילו לא בטוח שמגיע לו אושר מוגזם, אבל למזלו תגיע האהבה האחת שתיקח אותו לחוף מבטחים. יש עצב דק ונוגע ללב בספרו של בונה תירוש, שמתובל בהומור עדין, ומוגש בכנות רגשית יוצאת דופן, שמבליטה אותו לטובה בין כל סיפורי האהבה למבוגרים שממלאים את מדפינו.  

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
שימי קצת כורכום / ענת גביש

ציון: 9

יש סופרים ומשוררים שכותבים מתוך האפלולית, אם לא ממש מתוך האופל, מהצַלֶקֶת או מהדַלֶקֶת, ויש כאלה שכותבים מתוך האור, מתוך האהבה הטובה של היות אדם בעולם, וגם אם הכּתוב מהול בכאב, עדיין הוא קורן אור וחום ונועם. כזאת היא הכתיבה של ענת גביש: מצד אחד הכי טבעית ולא מתגנדרת ולא משתדלת, רק באה לספר לך משהו קטן ומעניין, ומצד שני צירופי המלים שלה יפהפיים ומרגשים כמו של אף אחד ואף אחת, וישר את מרגישה שאת מכירה אותה ממש טוב, כמו קרובת משפחה, שהלוואי שהיתה אחותך. התאהבתי בה דרך הפוסטים שלה בפייסבוק, כמו רבים מחבריי לַפִיד, והספר שכתבה (פרט לכמה קטעים שֶּפָּחות) מאפשר להתקרב אליה עוד יותר, באופן כזה שאם את מרגישה לבד בעולם, הספר הזה יבהיר לך מיד שאת לא.

נורית גרץ

סופרת, פרופסור אמריטה לספרות וקולנוע באוניברסיטה הפתוחה
הרומאן המצרי / אורלי קסטל בלום

ציון: 10

יש בספר הזה פרקים היסטוריים וזה לא רומן היסטורי, יש בו תיאורים של חיי משפחה וזה לא רומן משפחתי, הוא עוסק במציאות וזה לא רומן ריאליסטי. הרומאן המצרי הוא כל זה ומעבר לזה. זהו ספר מופת ששובר את כל הצורות המוכרות של כתיבה ספרותית היסטורית, ומתוך השברים ממציא עולם דמיוני, חדש ומופלא.

אסתי ג' חיים

סופרת
חלומות רכב / דניס ג'ונסון

ציון: 10

גיבורה של הנובלה המהודקת הזאת הוא רוברט גריינר, פועל מסילות רכבת שנבנו על גשרים מעל ערוצי נהרות עמוקים בתחילת המאה העשרים. הסיפור מתחיל באירוע יוצא דופן בחייו. הוא לקח חלק בניסיון להרוג פועל סיני שהואשם בגניבה. קורות חייו נפרשים בפנינו מבעד לחורים בזיכרונו. לא ברור מנין הגיע כילד ברכבת לאיידהו, כשהיעד מחובר לחזהו בסיכה. הוא אינו יודע מהו תאריך הולדתו המדויק. אינו זוכר את הוריו. מבעד לסיפורו של גריינר וסיפוריהם של אנשים סביבו (למשל וויליאם קוזוול היילי שנמלט מעברו, ומעולם לא התרחק מפסי הרכבת או סיפוריהם של פועלי הרכבת כארן פיליפס), מתגלה עולמם הבודד, האכזרי והלא מתגמל של אלה שבנו את אמריקה במו ידיהם, ואחורי הקלעים של החלום האמריקאי, שגריינר ועמיתיו לעולם לא יגשימו. הפרוזה של דניס ג'ונסון, מהסופרים האמריקאים החשובים של זמננו, חשופה, עזה, חסכונית ומהפנטת, שואבת לתוכה את הקורא ומותירה משקע מעורר מחשבות לאחר תום הקריאה. כתיבה ריאליסטית שנארגת מפרטי הפרטים של חיי גריינר, התקופה בה חי – משנות העשרים של המאה העשרים ועד לסוף שנות השישים וחיי הסובבים אותו. תחת הסיפור האישי של אדם בודד, שאיש לא מרגיש בהיעדרו לאחר שמת, רובצת התהום של אמריקה תחתית, זו שלא זוכה לתהילה, שלא מרגישים בה כשנוסעים על גשרים שנבנו על ידה מעל לתהומות. משה רון מפליא לתרגם את שפתו של ג'ונסון, עד לניואנסים הדקים של הסיפור.

מור אסאל

סופרת
צער ואושר / מג מייסון

ציון: 10

בספרה העדין מתארת המחברת ברגישות וביד מדוייקת חיים עם מחלת נפש. בלי לרחם על מרתה, הגיבורה שלה, היא גורמת לקוראת להתאהב במרתה, לצחוק ולבכות איתה, לייחל עבורה לחיים עם פחות צער ויותר אושר. קולח, חכם, שנון ורגיש. 

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
חומר החיים / יצחק לבני

ציון: 10

צריך אומץ כדי להתחיל ספר של יותר מ-700 עמ', אבל למי שזוכרת כמוני את "קטעים מתוך חומר החיים" (158 עמ') שקדם לו, ואשר טעמו הנפלא עדיין בפי, זה לא באמת היה קשה; מה גם שהספר החדש מתאים מאוד לקריאה בהמשכים, טיפין-טיפין, לאורך השנה כולה, ושמא לאורך עשור. יש כאן אוסף עצום של אנקדוטות, רשמים, זכרונות ופיסות חיים, כולם מצוירים ביד אמן –  ממש שירה בפרוזה: הקטעים האוטוביוגרפיים מנוסחים בפירוט מדויק ומדוקדק להכמיר, שנוגע בלב-לבם של הדברים המתוארים – ועם זאת הם כתובים בצורה כמעט אגבית, טבעית ולא מתאמצת, עד כי נדמה שהזכרונות מפַכּים מאליהם מתוך לבו של המחבר, באינטימיות שפירושה אמון בלתי-מסויג בקוראיו. מתנה נהדרת לפסח, שתענג את אוהבי העברית ואת שוחרי הנוסטלגיה ותבטיח אריכות ימים לקוראים קשישים (כי מי רוצה למות באמצע הספר?).

רענן שקד

סופר ועיתונאי
בואי ציפורים / הדס שי

ציון: 8.5

אין לכם לוכדת מוכשרת יותר של מהות ישראלית שלמה – בורגנית, מורדת, חולמת, נואשת, משתוקקת, לא מוותרת ובעיקר חיה ומלאת ניואנסים כל כך – מאשר הדס שי. "בואי ציפורים" חותר למגע עם קוראיו מהרגע הראשון, ומקיים איתם מערכת יחסים שלמה ומרגשת לכל אורכו. בסיומו אתם יודעים שקיבלתם משהו יקר ערך ורלוונטי לחייכם הרבה מעבר לסיפור המצוין.

איריס לעאל

סופרת ומבקרת ספרות 
בין העולם וביני / טא נהסי קוטאס

ציון: 10

בלשון אקספרסיבית ודרוכה מדבר האינטלקטואל הבולט של דורו, טא נהסי קוטאס אל בנו. הוא מספר לו על התבגרותו במערב בולטימור, בשכונה שבה להיות שחור היה ״להיות ערום מול יסודות העולם״, על לימודיו בהוורד, שם נפתח לפניו עולם של תרבות שחורה, ועל חברו שנסע לפגוש את ארוסתו ונהרג  בירי משטרתי רק כי היה שחור. זה סיפור שעצם הקריאה בו והטמעתו באמצעות הלשון מחוללת בקורא תמורה מוסרית.

גליה עוז

סופרת, במאית קולנוע דוקומנטרי
"שלוש שנים" מתוך הספר "פריחה שנתאחרה" / אנטון צ'כוב

ציון: 10

הרבה לפני שלארי דייויד וג'רי סיינפלד הגו ביחד סידרת טלוויזיה "על כלום", צ'כוב כתב את הנובלה היפהפייה "שלוש שנים", דרמה על כלום ועל החיים עצמם. איש לא צעיר, בן למשפחת סוחרים עשירה, מתאהב ומציע נישואים לאישה צעירה ויפה. "הוא לא מצא חן בעיניה", מספר צ'כוב, חזותו היתה חזות של זבנים, לא תואר ולא הדר, והיא לא יכלה לענות לו אלא בסירוב . ובכל זאת היא נישאת לו. העלילה לא מובילה לשום מקום, ולא באופן מקרי אלא מתוך התכוונות עמוקה. כמו תמיד אצל צ'כוב, כל הדמויות נוגעות ללב וגם מגוחכות: אביו הזקן והעריץ של הגיבור, אחותו הנוטה למות, בעלה הבוגדני והזחוח, ואפילו אחיו שמאבד לאט לאט את שפיותו. אקורד הסיום כמו מנמיך עוד יותר את הציפיות הנמוכות ממילא, ובכל זאת מתחבאת בו קריצה אופטימית (ואולי דווקא אירונית): "משהו עוד צפוי לנו בעתיד", אומר הגיבור. "נחיה ונראה".

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
פתקים / שלום חנוך

ציון: 9.5

מה, אם אני ערכתי את הספר הזה, אסור לי להמליץ עליו? אדרבא, אני מכירה אותו כמעט בעל-פה ועדיין מתענגת מחדש בכל דפדוף. שלום חנוך, שיצירותיו העטופות בלחן כבר הפכו לנכס צאן ברזל תרבותי בארצנו, קיבץ כאן אסופה של "פתקים", שהוא עצמו נמנע מלקרוא להם "שירים", גם אם רוב השורות שלהם מתחרזות ברוב חן – הרהורים, הגיגים, חלומות, זכרונות פרטיים, רובם לא מולחנים – טקסטים אינטימיים שיצאו מרשות הפרט והפכו לנחלת הכלל ומאפשרים לנו להתוודע לפן אחר של היוצר הפורה והאהוב הזה. וכל זה לא היה קורה אלמלא הראה כמה "פתקים" כאלה לציירת ליאורה זמלמן, שביקשה לאייר אותם סתם כך, להנאתה, עד שהתחוור לכולם שבעצם נוצר פה ספר יפהפה. מתנה נפלאה לחג!

יוסי וקסמן

סופר, צייר ומעצב
ספר הגברים / ננו שבתאי

ציון: 9.5

יש ספרים שקל נורא להמליץ עליהם, לגעות מרוב עונג ולצקצק בלשון על העברית הנהדרת, על העלילה המטלטלת, על הגיבור שפשוט התאהבנו בו תוך שתיים-שלוש פסקאות, איזה מאמי. אבל יש ספרים שבכלל לא קל איתם, כי הם חדים ושורטים ופוצעים, לא נחמדים ולא יפים ולא מאמי. ספרים שלא רוצים בכלל שתתאהב בהם, שתתרפק עליהם או שתברח אליהם. כזה הוא ״ספר הגברים״ של ננו שבתאי. ספר שקראתי ושאני חוזר וקורא בו מפעם לפעם, מתפעל מהכנות שבו ומהדיוק שבו, מההומור, מהאנושיות ומהאכזריות שבו. ספר שהוא דיוקן של אישה אחת, אישה שנשקפת בגברים של חייה, בגברים שלא פעם נכנסו אל חייה בעל כורחה, והותירו אחריהם עצב גדול, או ריקנות, איזה בור שהולך ונפער בה מגבר לגבר, עד לאחרון, ההכרחי. מי זאת האישה הזו? ומי הם הגברים? לדעתי, הם כולנו. ולא כתבתי על השפה החכמה של ננו, שבעצמה היא כמו שיר, אבל זה לפעם אחרת. 

דנה אלעזר הלוי

סופרת ילדים ונוער
השתקן / ארי ליברמן

ציון: 10

ספר מפעים, שכתוב ביד בוטחת ובתנופה מרשימה. ליברמן חולש על גיבוריו ביד רמה, ולוקח אותנו הקוראים למסע מהעיר אופקים של שנות ה-70 ועד למזרח אירופה היהודית של שנות השלושים והארבעים ובחזרה, ברומן שכולו אהבת אדם ואהבת הספרות.

יהודית רותם

סופרת
זה המקום / אהוד בנאי

ציון: 10

לא נעים לומר, אבל את הספר הזה מצאתי בערימה של ספרים שננטשו ברחוב, ליד פח זבל בשדרות רוטשילד. כשגאלתי אותו מעלבונו {עם עוד שבעה ספרים אחרים}, לא ידעתי עליו דבר. כשסיימתי את קריאתו, בירכתי את מזלי על היופי והטוהר שנקרו על דרכי בהיסח הדעת. 
זהו ספר שכולו חיפוש אחר מקום בעולם, אחר לבבות אחרים  - אחרים בכל מובן - שאולי הם המקום האמיתי לשכון בו, ואחרי "המקום", במובן היהודי והפנימי. המספר, נווד נצחי בשערו וזקנו הפרועים, משוטט בטבריה ובראש פינה, בכרתים, בניו יורק ובאמסטרדם, חי על פרוטותיו האחרונות, ומדי פעם מרשה לעצמו להתגלות, כמין בודהה יהודי. "אתה הוא מי שאני חושבת שאתה", שואלת אותו אשה זרה בטבריה, והוא מודה בשפה רפה וממשיך הלאה, בלתי נלאה בחיפושיו אחר הנעלם ממנו, מטפח בסתר את כמיהתו לאשה המחכה לו אי שם, אך לא לפני שירווה את צימאונו למרחבים הפראיים הנוגעים בנפשו. 
הספר הצנוע הזה, הכן והחף ממוסכמות, המדלג בין עבר להווה, עורר בי שאלות: האם דרך יכולה להיות מקום? האם הנווד בנשמתו יכול לעשות לו בית? והאם יש סתירה בין ההליכה והחיפוש לבין מציאת מקום ומציאות?

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
עט המתנה / אלן סרז׳ דיזוטפ

ציון: 9

ספר מתוק להפליא על נמר קטן שקיבל מאבא ליום ההולדת עט, ואבא אמר שמסתתרים בו המון דברים נפלאים, והגור מחפש אותם ואף מבקש עזרה מאחותו, אך לשווא – עד שאמא באה ומסבירה לו וגם מדגימה: בעט הזה אפשר לכתוב את כל המלים שבעולם! ולהמציא סיפורים נהדרים! הספר מבקש לעזור לילדים "לגלות את חדוות הכתיבה", ובחו"ל ספרים כאלה נמכרים גם לבני 6–7, אבל בארץ הוא מתאים בעיקר לילדי גן, שזקוקים גם לצבעים כדי לגלות את כל הפּלאים שמסתתרים בעט, כך שלטעמי יש פה פספוס קטנטן. ועדיין, מותק של ספר שכבר רומז לקהל היעד כמה כדאי להתחיל לקרוא ולכתוב! התרגום של נעמי בן-גור מצוין.

דן תורן

זמר, יוצר, סופר
הרי געש רדומים / אופיר טושה גפלה

ציון: 9.5

הסיפורים של טושה כל כך לא לדומים לשום דבר, זאת כמו קפיצה לעולם אחר. עולמות כל כך פנטסטיים ועם זאת כל כך מוכרים שזה מקסים, קריאה תענוג!

מאירה ברנע גולדברג

סופרת
ועכשיו אהבה / אורלי סיגל

ציון: 10

בכתיבה של אורלי יש משהו ממגנט, מהפנט, משהו חזק ועוצמתי. "ועכשיו אהבה" הוא ספר שנוגע, הוא ייגע גם בצעירים וגם במבוגרים, הוא ספר חשוב שמביט לחיים בלבן של העיניים. זהו ספר על אנשים רגילים שהחיים הכריחו אותם להיות אמיצים כשהפגישו אותם עם בחירות בלתי אפשריות. מתנה מושלמת לפסח.

אילה דקל

סופרת
תולדות האנושות – היסטוריה מאוירת / יובל נח הררי, דויד ואנדרמולן, דניאל קסנאווה

ציון: 10

אין רגע מתוק בעיני יותר מלראות את הבן שלי מתאמץ להשאיר את העיניים פקוחות רק בשביל שיוכל להמשיך לקרוא. זה מה שקרה לנו ביום שבו הגיע אלינו הביתה הכרך השני של "תולדות האנושות - היסטוריה מאוירת" . רק אחרי שלוש שעות של קריאה הוא נרדם כשהידיים לו עוד אוחזות בספר. למחרת בבוקר השיחה הפליגה אל חוקי חמורבי, המהפכה החקלאית ואפילו כדורגל. והכל בליווי איורי קומיקס יפיפיים ושובי לב. תעשו לעצמכם ולילדים שלכם טובה ותזמינו את הספר הזה, הוא מרתק, הוא קולח, הוא הופך את ההיסטוריה למעניינת ורלוונטית, הוא יהיה הדבר החשוב ביותר שתוכלו לקרוא ביחד השנה.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
חוות החיות / ג'ורג' אורוול 

ציון: 10

הדור שלי קרא את הספר הזה כבר בתיכון, כמובן, אי שם באלף הקודם, אולי אפילו כחלק משיעורי הספרות. לטובת הדור הנוכחי (שמכיר אולי רק את גרסת הסרט המצויר) יצאה כעת מהדורה מעודכנת שלו בתרגום חדש, עכשווי ומשובח (מאנגלית: שרה קרן), עם איורים מלהיבים בשחור-לבן שבוודאי יעזרו לקוראים חדשים להתחבר ביתר קלות למשל הסאטירי הנפלא של אורוול. מילוי מענג של חור בהשכלה לכל מי שלא קרא, מגיל 10 ועד 100.

איריס רילוב

סופרת
מבעד לקרקעית השקופה / יובל שמעוני

ציון: 10

מה לנו במאה ה-21, המתוחכמת והמהירה - אחרי שכבשנו את החלל, ביקענו את האטום והבסנו את האקלים - ולמסעות קולומבוס במאה ה-15 וה-16 - מאה מטונפת, אכזרית, רוחצת בדם? ברומן המופלא, החושני והמורכב הזה מזכיר לנו יובל שמעוני שלמרות 500 השנים שחלפו מאז גילוי אמריקה ומוראות האינקוויזיציה, הרי שבמבנה העומק, הנאוֹרוּת והקידמה הטכנולוגית לא שינו את מהותנו האנושית הבסיסית. יחד עם שני הדוברים בספר - כריסטופר קולומבוס עצמו ואחד ממלחיו, יהודי אנוס  - הקוראת מיטלטלת בסערות ממשיות ונפשיות. שני המונולוגים נמסרים כווידוי של הנוטים למות בשני לילות שונים, שביניהם מפרידים ארבעים שנה ואוקיינוס, ונעים קדימה ואחורה בזמן. כמו הרומנים הגדולים הקלאסיים, הסיפור נוגע בשאיפות הגרנדיוזיות של הרוח ועליבות הגוף, באכזבה מאבות וקנאה בבנים, בתאוות בשרים ותאוות שררה, בעריצות וכוח, וגם באהבה, מסירות והקרבה. 

נטעלי גבירץ

סופרת
שעת השקרנים / יערה שחורי

ציון: 10

אדם וחווה אשל־בלוי מתייתמים מאם שאין גדולה ממנה. כמו בג'טלג, הם מסתובבים בעולם עם כד אפרה של אמם, בנסיון להבין מהו מקומה ומהו מקומם, כצמד בני מלוכה רגע אחרי שתם עידן המונרכיה. הפרטים נחשפים בהדרגה, בגילויים מרעישים, ממש עד המשפט האחרון. הגירוש מגן העדן מעולם לא היה מכשף יותר.

מיה מיטב

סופרת
הים ראה / טום פרסיבל

ציון: 9

אגדה פיוטית ומרגשת עם איורים יפהפיים, על חברות ואובדן, כמיהה וציפייה אל מול איתני הטבע וגלגל החיים. מוגש דרך סיפורם של הילדה סופיה ובובת הדובון שלה. מה ראה הים? מה אנחנו רואים כשאנו מסתכלים על הים? ספר שמעלה שאלות על החיים ועל מקומנו בעולם.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
הפוך על ענף / ערן צלגוב, איורים: עמית טריינין

ציון: 8.5

משמח מאוד לראות יותר ויותר ספרי שירה חדשים לילדים מאת משוררים צעירים ומוכשרים, וערן צלגוב הוא בהחלט כזה. רוב השירים בספר שלו חמודים ויפים, וכולם מסופרים בגוף ראשון בקולו של ילד; הסיבה היחידה שאני קצת מסתייגת היא כותרת המשנה שלו – *שירים (ל)קטנים*. לטעמי יש בספר לא מעט שירים שעוברים גבוה מעל ראשם של פעוטות (כמו שיר ארוך על כמיהתו של הילד למפלצת-מחמד "שלא תתרגז אם בְּשַׁח אֲרַמֶּה", ואחרים שמציגים מציאות מורכבת או אוּרבָּנית מאוד) ומתאימים יותר לילדים שכבר קוראים בעצמם. האיורים של עמית טריינין מקסימים.

לאה איני

סופרת
אף יהודי / ענת עינהר

ציון: 10

הגוף כגיבור־על משתולל ב"אף יהודי" כמו היה על שולחן ניתוחים באבו־כביר. בכל סיפור קם אחד מאיבריו במעין תחייה אוטונומית ומוביל לשיא שהוא גם רגע הביתור. סיפורים בארוקיים מתחככים בכאלו שמחסירים נשימה. התנועה הלשונית של עינהר נהדרת. החיות האלימה, התנופה. אהבתי במיוחד את אלו שכתובים בג'אזית; איפה שהסיפור נמלט מעצמו-ועומד מול עצמו, ועדיין נמצאתי משקיפה בסופם מעל פי התהום. עין יש שמה: רושפת, דמית, חלומית. עין שאין לה עפעף. 

עומר ברק

סופר
בואי ציפורים / הדס שי

ציון: 9

"בואי ציפורים" הוא לא רק ספר כתוב נפלא הוא, קודם כל, ספר חשוב. הוא ספר שנוגע באומץ ענק ובלב חומל בלידה שקטה, משבר גיל הארבעים, זוגיות ארוכת שנים, חברות ארוכת שנים, סרטן ואבוקדו, מישהו חייב לכתוב על אבוקדו. אין הרבה אנשים שהכתיבה שלהם מלטפת ונוגעת כל כך ומצליחה להתגנב ללב כמו הכתיבה של הדס שי. בואי ציפורים הוא ספר שמתנחל בלב, וכקורא אתה רק מקווה שהוא יישאר שם כמה שיותר זמן.

שרית פליין

סופרת, מנהלת ערבי ספרות, צלמת, בעלת האתר "אוצר מילים"
כתב כמויות / ורד גלאון

ציון: 10

ורד גלאון נמנעת באדיקות ממחוזות הפלקט. היא נמנעת מהסברים פשטניים ומאג'נדות. היא פשוט מספרת בכישרון עצום סיפור על בחירות, שנעשות כל יום מחדש. על בתים, הבית שבו גדלנו, הבית שאנחנו בוחרים לחיות בו, ואם יש מזל הבית הכי חשוב הוא שלנו בתוך עצמנו.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
לכל קמט יש סיפור / דויד גרוסמן

ציון: 9

אין מתחרים לכתיבה של גרוסמן לילדים. יש בה משהו כל כך ישר ואמין, שופע כנות ופשטות וחוסר מאמץ, שאי-אפשר שלא להתחבר למסופר, בוודאי אם אתם ילדה או ילד. בספר החדש יותם שואל את סבא על הקמטים שלו, וסבא עונה ברצון ומנסה לשער את מקורו של כל קמט, והשיחה מעוררת את דמיונו של הנכד ומיד מתחשק לו לצייר ציור צבעוני, והספר מסתיים כשסבא מתבונן בנכדו המצייר. למעשה, אין פה ממש סיפור: אין עלילה, אין שיא, אין התרגשות וגם אין ממש סוף – כמו בחיים: בסך הכל "צילום" כתוב ומאויר המתאר שעה מלאה אהבה ורוך בחיים של סבא ונכד. ספר מינורי ומתוק לילדי גן.

רענן שקד

סופר, עורך ועיתונאי "ידיעות אחרונות"
אל תספר לאחיך / מאיר שלו

ציון: 9

כל מה שהצירוף מאיר שלו עשוי להעלות לתודעה – להוציא כתיבה מעולה – לא נמצא פה. שום התיישבות, חקלאות, גינות או נופים; רק גבר, אישה, שני אחים, ולילה אחד. שלו, כמו שף ספרותי מיומן, לוקח את חומרי הגלם הבסיסיים ביותר האלה, הופך אותם לגורמה ומגיש חם. זה ספר שאין דרך להניח מהיד מהרגע שגמעתם עמוד ראשון. זה מאיר שלו בהילוך מהיר, שלו שכתיבתו כמו מתכנסת כאן ממניפה מרהיבה לאגרוף אפקטיבי. שלו על ספידים. 

תמי בצלאלי

סופרת
כל העומרים שהיו לה / אורנה ורכובסקי

ציון: 10

סיפור מדויק ורהוט ושובר לב שמסיר את מסך הטשטוש מעל דברים שבדרך כלל לא מדברים עליהם. עברתי התאבדות של ילד וכתבתי עליה, אבל הייתי צריכה מישהי שתכתוב על זה כמו שאורנה כתבה. הרבה תודה בלבי על זה. למרות שהיה לי קשה לא הצלחתי להניחו מידי. ועל הדרך למדתי הרבה מאוד על החיים בקיבוץ, על הצפיפות המעיקה- מנחמת-צבועה, שהיא בכל כך הרבה מובנים משל לחברה בכלל.

לילך ניישטט

סופרת, חוקרת שירה, אמנות והיסטוריה
שנות לימוד / גיש עמית

ציון: 10

כמה מנהלים אתם מכירים שמעזים להביא את עצמם בפגיעותם לבית הספר? שמוצאים את עצמם בכיתה בוכים מול שיר? באף מקום לא מצאתי אומץ ופיוט כמו בממואר הזה של גיש עמית. עמית מתעד את התנסותו כמנהל בשני בתי ספר: אחד לילדי פליטים ומהגרי עבודה, והשני לחינוך אנתרופוסופי. בתוך המהומה הסוערת של שגרת בית הספר, אביו גוסס, משפחתו מתפרקת, הוא מפוטר, עוזב את ביתו, וחושף את הסוד שבלב הכאב. בספר האמיץ הזה מתגלה מנהל בעל נפש, מנהל שהילד שבו חי; מנהל שכותב וקורא שירה ופילוסופיה, שהולך לים, שיש לו זמן לשוטט בחצר בית הספר, לשבת על שפת הכביש ליד ילד שסרח ולשתוק אתו יחד; מנהל שבאמת ובתמים מנסה להכיר את התלמידים. בתוך סבך ההגיונות הסותרים מתגלה הכותב כמצפן חתרני של אהבה וחסד בתוככי בית הספר. ספר חובה לכל מורה, לכל הורה, לכל אדם עם מצפון ולב.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
אהבות / אגי משעול

ציון: 10

אני מתה על השירה של אגי משעול, כי היא מקרבת את קוראיה וקוראותיה אל לבם שלהם. העברית שלה יפהפייה ויומיומית (אצלה זה לא אוקסימורון), פשוטה וישירה, ומיד את מרגישה שפגשת נפש-אחות, מתוקה כל כך, חסרת גיל וגבולות ומלאה אהבה. מי עוד יכולה להתחיל שיר אהבה במלים "בוא אליי לַטֵּף שיהיה לי/ קו מִתאָר שיפריד אותי/ מן המים ומן האוויר ומעומקם של הלילות/ בהם הנפש זָבָה זָבָה" ולסיים אותו כעבור חמישה בתים בשורות "לכבודךָ אני לוחשת את המלה יַנשוּף/ כי אני אוהבת את מה שזה עושה לי בשפתיים". נפלאה.

קרן מרגלית

במאית ותסריטאית
כתב כמויות / ורד גלאון

ציון: 10

רומן חכם, מרגש ומצחיק בטירוף עם גיבורה שובת לב. לא יכולתי להפסיק לדמיין את עיבוד הספר הקולח הזה לסדרת טלויזיה משובחת.

מאיה לוין

מבקרת ספרות "לאשה"
אין מה לראות פה / קווין וילסון

ציון: 9

קווין וילסון כתב ספר ציני ומצחיק על עושר ועוני, צביעות ואותנטיות ועל הדברים שחשובים בחיים. מינון מוצלח של אמירה ושל בידור, כי גם ילדים שמתלקחים באופן ספונטני על בסיס יומי יכולים לפעמים להיכנס ללב.

אלמוג בר

סופרת
רשימת המשאלות / לורי נלסון ספילמן

ציון: 8

ברשימת המשאלות אתם תמצאו את כל מה שחיפשתם בספר רומנטי: חוש הומור, אופטימיות ומסע מרגש על גדר הפנטזיה. הסופרת מצליחה לגרום לקורא להיכנס אל העולם של ברט, אשר איבדה את אימה, ולחוות את כל קשת הרגשות שהדמות מרגישה. במסע שלה ברט מנסה להגשים את כל משאלות אמה, ואף גורמת לקורא לאחל לעצמו משאלות משלו, ולקוות לסוף שמגיע לה.

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
שרב ראשון / דורי מנור

ציון: 10

כמי שעוקבת בהערכה ובקנאה (מפרגנת!) אחר פועלו של דורי מנור לאורך שנים, הייתי סקרנית לבדוק עד כמה אתחבר לספר שכתב על עלומיו, בהיותנו כה שונים – בגיל, במגדר, בתהליך ההתבגרות, בחרדות הנעורים וכו'. והנה, מרגע שהתחלתי לקרוא הרגשתי שמצאתי את אחי האובד: איזה אושר לגלות עוד מישהו שלעברית היה חלק מרכזי כזה בעיצוב אישיותו, שיודע שמלים יכולות לכשף, לזעזע נפש רכה, לשנות חיים! לצד הביוגרפיה הפרטית יש פה גם לא מעט שירה מצוינת והמון מידע מאלף, הכתיבה כנה להדהים ותענוג לקרוא אותו. טרם סיימתי, אני מודה, אבל כבר בוער לי להמליץ.

איילת גונדר־גושן

סופרת
אמונה / דרור משעני

ציון: 9

לפעמים, הגופה היא רק תירוץ. ב"אמונה" של דרור משעני יש את כל המרכיבים של ספר מתח טוב – גופה, תעלומה, רוצח שזהותו עלומה. אבל מה שהופך את "אמונה" לספר מתח מבריק, הוא דווקא החיבור שבין חקירת הרצח ובין החקירה של משעני את הפצעים הפתוחים של החברה הישראלית.

ליאור בן עמי

עיתונאי, ידיעות אחרונות
הנבואה השמיימית / ג'יימס רדפילד

ציון: 8.5

כבר על הפרק הראשון, כנער, נפלה עליי ההבנה שאין דבר כזה, סתם צירופי מקרים. שלעולם המבולגן הזה שלנו יש איזושהי חוקיות. העלילה שמובילה אל התובנות ב"בנבואה השמימית" לא תפיל אף אחד אבל היא לא העיקר. אל יקום של מילים גדולות כמו רוח ותודעה, הספר הזה הוא אחלה שער כניסה.

שרית חיים

סופרת
איתנו זה נגמר / קולין הובר

ציון: 10

אף על פי שהספר מוגדר בז׳אנר הרומנטי, וגם אם אתם לא מחובבי הז׳אנר, עשו לי טובה, אל תוותרו עליו. אל תקראו בכלל את התקציר, פשוט תתחילו לקרוא. קולין הובר השכילה לכתוב על נושא לא פשוט וכל־כך חשוב באופן מעורר השראה. כשתסיימו לקרוא אותו, קיראו גם את הערות המחברת. אני מבטיחה לכם שחווית הקריאה תתעצם אף יותר. המילים ׳איתנו זה נגמר׳ יקבלו משמעות נוספת ובלתי נשכחת. 

 

 פינת המתלהבת 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
פריחה שנתאחרה / אנטון צ'כוב

ציון: 10

אין כמו העונג המזומן לשוחרי ספרות, בעיקר אם קראו לאחרונה יותר מדי כותרים עכשוויים, כשהם פותחים ספר של צ'כוב – ועוד עם ארבעה סיפורים נפלאים – ועוד בתרגומה המופתי של נילי מירסקי, בהוצאה מחודשת! אחח, השפה, הסגנון, האירוניה, הדמויות המרהיבות, המתוארות במשיחות מכחול מלאות חן, שנכנסות לך ללב חיש קל, ומתחת לכל זה מפעפעות כתמיד מצוקות החיים והכמיהה לאושר. המלצה אישית למירי: תתחילי עם זה. לא תצטערי. 

שלומית כהן־אסיף

משוררת
אביב משוגע / חנן אלומה ונרי אלומה

ציון: 10

ספר של חסד שכתבו שניים, הבן מלחין־יוצר מחונן, האם סופרת. בשני קולות, לחוד ויחדיו יוצאים השניים למסע מיוסר ומנחם, שראשיתו התקף פסיכוטי  של הבן. מסע המותיר את הקורא עם שאלות על מהותה של נפש האדם ונפש האמן המחפש את מנגינת החיים.

שרון שלו

לקטורית, מגיהה ובעלת הבלוג קואלת ספרים
מקום לקרוא לו בית / איריס שדמי

ציון: 9

יובל חוזרת בתשובה בגיל צעיר והופכת אדוקה מאוד. כל כך אדוקה שפתאום כולם מסביבה נראים לה פשוט... לא מספיק. מה קורה כשהחיים בשם השם לא נראים בדיוק כפי שציפתה להם? נשאבתי לעולם רחוק ממני מאוד ובכל זאת לא יכולתי להניח את הספר מהיד. ספר ביכורים מרגש ומפתיע.

מיה מיטב

סופרת
אנה קדברה - מועדון הירח המלא / פדרו מנאס

ציון: 8

אנה הייתה ילדה רגילה עד שהוריה גררו אותה לכפר בשם ״מונוויל״ בשביל להגשים את חלומם - לפתוח קונדיטוריה. אך מה מתגלה? מונוויל הוא כפר קסום, ואנה היא למעשה מכשפה שנקראה לשם בכוח כישוף! עוד על הרפתקאותיה של אנה קדברה (בריש מתגלגלת), תמצאו בספר הראשון בסדרה חמודה ומאוירת להפליא. מתאים לראשית קריאה.

 

פינת המתלהבת

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
העולם המדהים של הדינוזאורים  / פט ג'ייקובס

ציון: 10

מה יש בדינוזאורים שילדים כל כך אוהבים? למומחים בטח יש תשובות משלהם, אבל לי נדמה שהענקים הקדמונים הללו הם סוג של הוכחה שמפלצות היו קיימות במציאות, ומצד שני – רובם היו צמחונים (זה מרגיע את הילדים) וגם נראו די חמודים בסך הכל. יצא לי להכיר מקרוב לא מעט ספרי דינוזאורים לילדים, אבל אין ספק שזה המרהיב מכולם. לבני 7-3

החיים הסמויים מהעין של אאורידיסי גוזמאו / מרתה בטאליה

ציון: 10

מסוג הספרים שמעורר בך מיידית את חדוות הקריאה. בכישרון רב, ובהומור שנון, משרטטת מריה בטאליה דמות בלתי נשכחת שמנסה להצמיח כנפיים בתוך עולם שמנסה ללא הרף לקצוץ לה אותם. אבל על אף שלא פעם היא תיאלץ להיכנע ולוותר פעם על החליל, ופעם על קריירת בישול מזהירה, ופעם על עסקי תפירה משגשגים שהקימה בהסתר, אאורידיסי לעולם לא תוותר על צורת החלום, או אפילו, על אפשרותו, אפשרות שהיא לא פחות מצורך קיומי. התרגום נהדר.

עילי ראונר

סופר
לנץ / גאורג ביכנר

ציון: 10

אולי הספר הטוב ביותר שראה אור השנה. תרגום חדש ויפהפה של הנובלה של ביכנר, מגדולי המחזאים הגרמניים בכל הזמנים. זוהי נובלה קצרה שמתחקה אחרי רגעי הטירוף והשיטוט של יאקוב לנץ, משורר שסובל מהפרעות נפשיות בחורף המקפיא בחבל אלזס, ב-1778.

שירי צוק

סופרת ומבקרת ספרות
פתאום נועם / סער ורדי

ציון: 8

ב״פתאום נועם״, הגיבור מגלה פתאום באמצע החיים שמלבד שתי הבנות שלו, יש לו גם תינוק, נועם, שאין לו מושג מאיפה הוא צץ. אף אחד אחר לא מבין מה הוא רוצה כי מבחינתם נועם היה שם תמיד, ואז מתברר שהוא לא ההורה היחיד שהחיים שלו השתנו באופן דרמטי… רומן משפחתי מקורי ומשעשע על המציאות האבסורדית של ההורות. 

 

פינת המתלהבת

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
הדברים שאני רוצה / גרגואר דלקור

ציון: 10

גיבורת הספר הקטן והנפלא הזה זוכה בסכום עצום בלוטו – ונכנסת לבַּלבָּלָה: מצד אחד, סופסוף תוכל להגשים את תשוקותיה המטורפות ביותר (שכולן, מתברר, עולות בעצם גרושים); מצד שני, מרגע שתהפוך למולטי־מיליונרית, חייה הנוחים והנחמדים ישתנו לבלי שוב. בינתיים היא שומרת על הזכייה בסוד גם מבעלה האהוב, כי היא יודעת שחלומותיו כמיליונר־חדש יהיו שונים לגמרי משלה, ובלבה היא לוחשת לו: “אילו רק ידעת, איך היית משתנה?” חבל לקלקל לכם ולו ברמז את הספר המענג הזה, שכולו מלא בהפתעות קטנות ומתוקות ובגילויי לב מרגשים ובעצב קורע ובתובנות מטלטלות ובאינטליגנציה רגשית נדירה, ממש כמו מכתב מאחות־נפש. מפתיע לגלות שהסופר הוא גבר, מגיע לו תואר אשה־של־כבוד.

מירה מגן

סופרת
שפרה הורן / החדר שמול החומות

ציון: 10

מפגן מרהיב של כישרון. ספר שלוכד את הקורא כבר בשורה הראשונה, מכניס אותו לקורותיה המרתקים של משפחה ומפגיש אותו עם דורות של נשים שאישיותן הכובשת ולא פחות ממנה ההיסטוריה, המזל ותעתועי הגורל קבעו את מדרג הצער והאושר של חייהן. "החדר שמול החומות"  פורש בפני הקורא פנורמה אנושית, בעיקר נשית, עשירה, עמוקה ומרתקת ומצטיין בתנופת כתיבה, עושר לשוני מפעים ודמיון נועז. תשתיתו של הספר מציגה ידע רחב ומרשים של תקופת השלטון התורכי והמנדט הבריטי. הקורא מוצא עצמו משוטט עם הדמויות בסמטאותיה העתיקות, הנפתלות וצופנות הסוד של  העיר ירושלים, נדבק באהבתה העזה של הכותבת לעיר זו ובחששותיה מפני ההווה המורכב של ירושלים ומפני מה שצופן לה העתיד.

ריקי כהן

סופרת ומשוררת
שיבה לריימס / דידיה אריבון

ציון: 9

ממואר משולב בפרספקטיבה סוציולוגית של הסופר והסוציולוג הצרפתי מספר על חייו כבן למשפחה ענייה בעיירה ריימס, שבה הוא מגלה את עצמו כנטע זר, אינטלקטואל והומוסכסואל, ועוקר לפאריז בה הוא מנסה להתקבל לחוגי האקדמיה. בשני המקומות בחייו הוא אנוס להסתיר את זהותו, בחייו עם הוריו הימנים ונבערים וגם בחייו הבוגרים, כשהוא מסתיר בהקפדה את עברו ומוצאו. ספר מצוין שנותר חזק בתודעה.

מיה מיטב

סופרת
דונו 3 - דונו וחיבת: ליל הצפרדעים / תמר הוכשטטר

ציון: 9

ספר שלישי בסדרה האהובה על הילד דונו. והפעם, חיבת בר לוי דבורקין מצטרפת אליו להרפתקה מותחת, מצחיקה, אמיצה ומפתיעה, הכוללת בריכה, צפרדעים, גנבים, שכן צרפתי ומסיבה. (מתאים לגילאי 5-9).

 

פינת המתלהבת

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
ג'ק וחזיר חג המולד / ג'יי. קיי. רולינג

ציון: 9

מורגש מיד שאת הספר הזה כתבה סופרת מקצוענית, שיודעת את מלאכתה היטב – איך לבנות סיפור מרתק שגורם לנו להזדהות עם גיבוריו, לדאוג להם ולחרוד מאוד לגורלם; איך להעמיד אותם בסכנות איומות ואיך לאפשר להם לנצח את כוחות הרשע, נגד כל הסיכויים – שהרי צברה קילומטראז' מרשים בספרי הארי פוטר שלה. עלילת ספרה החדש אכן מתגלגלת מול עינינו במיומנות מענגת, ממש כמו סרט או סדרה של נטפליקס; ובכל זאת, היא לא מרגשת עד דמעות כמו ספרי המופת הקלאסיים (של אסטריד לינדגרן או מיכאל אנדה, למשל). התרגום של גילי בר-הלל סמו מבריק ממש.

ניר ברעם

סופר
אף יהודי / ענת עינהר

ציון: 10

בכתיבה, נהדרת, רותחת, נעה ענת עינהר בקלילות, לפעמים בעליצות, בין הבזוי לנשגב, בין הרגעים הקטנוניים ביותר, ובין מבטים, גדולים מפוכחים, על החיים בכללותם. בין אהבות וקרבה ואפילו אחדות של שניים, ובין רגעי השקט שאחרי. ספר מלא תעוזה וכוח, שממש מתפקע מעולמות שונים ומרתקים, שנצרבים בזיכרון.

גל קוסטוריצה

סופרת ומשוררת
מוגבל / אילה בן לולו

ציון: 9

"מוגבל" של בן לולו מטפטף במודעות מלאה ובקול ישר וייחודי דרישה לביקורת עצמית על המוגבלות שלנו כחברה, כבני אדם. הוא מקרב אותנו ברגישות לעולם פנימי פגיע, מכמיר לב ולא-מאוחה של נשים צעירות חשופות ותלושות, ובו זמנית הוא גורם לנו להינעל רגשית בבהלה; הוא חודר את מערכת ההגנות קורא-יצירה, לופת ומעורר תחושה מעיקה שהצלחת הדמות לייצר סדר בכאוס הרגשי שלה מוטלת על כתפינו; הוא מצליח לצייר בקווים ברורים תלישות, אבל יותר מכך הוא מצליח לשקף לקורא את הפרדוקס החברתי של התלישות: אנו כחברה חשים אמפתיה ורוצים להושיט יד אבל בוחרים להישאר מסויגים ומרוחקים, ומתוך כך עלולים לסייע להפוך תלישות משלב ארעי בהתבגרות לגזר דין של קבע. 

שרית פליין

סופרת ובעלת הבלוג אוצר מילים
הרימון 7 / גיא עד

ציון: 10

הגעתי אל הספר עם ציפיות גדולות אחרי שקראתי את ״ויקי ויקטוריה״ ולשמחתי הן התממשו. הכשרון הגדול של גיא עד ככותבת הוא לתאר דברים שכולנו מכירים, ועדיין להפתיע. היא בוחרת זווית ראייה מעניינת, והמטפורות שלה אף פעם לא שחוקות.
הכתיבה שלה היא שרשרת של פנינים יפהפיות והדמויות נוגעות ללב.

 

פינת המתלהבת

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
אביב משוגע / נרי אלומה וחנן אלומה

ציון: 9

על ספרים כאלה אומרים "מסמך אנושי מזעזע" ובצדק, כי הכל קרה באמת וזה מפחיד ושובר את הלב. רוב הספר הוא דיווח בגוף ראשון של הבן, חנן, מוזיקאי יוצר שהלך והשתגע לאורך שנות ההתבגרות שלו, פרקים-פרקים של זכרונות מוטרפים על מקומות ואנשים (בעיקר נשים), אשפוזים ותקופות של שוטטות אבודה בעיר הגדולה, ובסוף יש פרק קצר יותר מאת אמו נרי, עורכת וסופרת מוערכת, על הדברים מהזווית שלה. האם אפשר להפיק תובנות ולקחים כלשהם מסיפורם העצוב? תשובות ברורות יש אולי רק לרפואה האינטגרטיבית המאחדת (שמתייחסת לאדם כאל גוף, נפש ונשמה ולוקחת בחשבון גם קיום של שדים ורוחות).

דנה אולמרט

סופרת, עורכת וחוקרת ספרות
ארמון הקרח / טאריי וסוס

ציון: 10

התרגום החדש של "ארמון הקרח" (1963) מאת הסופר הנורווגי טאריי וסוס מספק הזדמנות להתוודע מחדש לקסמה של היצירה המאופקת והנפלאה הזאת. "ארמון הקרח" מספר על התאהבות עוצמתית בין שתי ילדות בכפר קטן ונידח בנורווגיה. המציאות החברתית והמגדרית שייכת לכאורה לעולם רחוק וזר גם גיאוגרפית וגם היסטורית ועם זאת התיאורים של המציאות הזאת מתוך תודעתן של הילדות מעניקה לו ממשות עמוקה שמקבלת תוקף קיומי וסמלי שחוצה זמנים ומקומות. הקור הקיצוני הוא נקודת המוצא להתרחשויות. נוכחותו מורגשת כל הזמן, עוטפת את הדמויות ומלווה את קורותיהן. סוד הקסם טמון בכתיבה בהירה וחסכנית שמצליחה להיות גדושה ועשירה בתיאורים של טבע קיצוני ושל נופי נפש ותודעה. ספרות במיטבה.

נטעלי גבירץ

סופרת
אביב משוגע / נרי אלומה וחנן אלומה

ציון: 10

הספר הזה צריך להגיע עם מדבקת אזהרה: אמת בכמות גבוהה. תחילה מדבר חנן אלומה. הוא מספר איך זה להיות צעיר ורגיש, מוזיקאי, מאוהב, וגם מאושפז, הוזה, מפוחד ואשם. המילים של חנן מהפנטות ועדינות, רוקדות כמו להבות. כשחנן מסיים לספר, הוא מפנה את הבמה לאמא שלו, נרי אלומה, והיא פונה אליו, וגם אלינו, הקוראים, ומראה לנו את הדברים מעוד נקודת מבט. הספר הזה לא מסוכן. הוא הזדמנות לטיול מודרך, יד ביד, עם מבוגר אחראי, בתוך להבות מרקדות. איזה מזל שיש ספר כזה.

מיה מיטב

סופרת
פנטסטיכאן / נורית זרחי | איור: דוד פולונסקי

ציון: 9

אוסף מרהיב מסיפוריה של הסופרת האהובה, נורית זרחי, קיבל תלבושת חגיגית עם איוריו הנפלאים של דוד פולונסקי. והתוצאה: חגיגה פנטסטית! ״המכשפה תנינה״, ״להתראות באנטארקטיקה״, ״מלכי מונרו מורדוך״ ועוד סיפורים שכבר הפכו לקלאסיקה אשר מפזרים בנדיבות תובנות לחיים. (מתאים מגיל 5 ומעלה).

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
שנת המנוחה והמרגוע שלי / אוטסה מושפג

ציון: 9

האמת, לספר מבריק כזה מגיע כנראה ציון גבוה יותר מ-9, ומגיע לו גם שאתלהב ממנו באריכות ב"מתלהבת", אבל קשה לי, כי הוא נובע ממקום קשה ועצוב מדי ומתאר בגוף ראשון תקופה בחיי הגיבורה שבה היא בעיקר אוכלת המון-המון כדורים מסוגים שונים וגם קצת ג'אנקפוד ושותה מלא-מלא אלכוהול, כביכול באופן פרוע ובלתי-מבוקר ועדיין מתוך משמעת פנימית קפדנית להפליא, כל זאת בשאיפה להעביר את השנה הקרובה בשינה, או לפחות בלי הכרה צלולה, בתקווה "להיוולד מחדש" בתום אותה שנה. האם תצליח? זה לא ממש משנה, כי תיאור התהליך מסחרר וממכר ואף מאלף (תצאו עם המון ידע על כדורי שינה והרגעה), הכתיבה חדה וחריפה להתפקע (ליה נירגד תרגמה מעולה), והסוף ממש מופלא. 

שרי שביט

סופרת ומשוררת
אף יהודי / ענת עינהר

ציון: 10

בהומור מפוכח, באופל חושני, ובמציאות שרק בספרות יכולה להתקיים, ענת עינהר מגישה לקוראיה 17 סיפורים קצרים וחזקים, העוסקים כולם בנפש האדם.

מיה מיטב מגן

סופרת ועיתונאית
ריימי נייטינגייל / קייט די־קמילו

ציון: 9

סיפור התבגרות נוגע ללב ושופע הומור ונצנצים של ריימי, על רקע נטישת אביה באמריקה של שנות השבעים (של המאה הקודמת). ריימי מוכנה לעשות הכל כדי שאביה יראה את תמונתה בעיתון וייזכר בקיומה, אפילו ללמוד שרביטנות ולהשתתף בתחרות יופי אזורית. בשיעור שרביטנות היא תפגוש שתי ילדות אחרות ונהדרות, שיצטרפו אליה להרפתקה של חייה. הסופרת קייט דיקמילו רקחה כהרגלה חומרים מהמציאות לסיפור פנטסטי שאי אפשר להניח מהידיים. (מתאים לגיל 10 ומעלה).

ד"ר מירב רוט

ראש התוכנית לפסיכואנליזה באוניברסיטת תל אביב ומחברת הספר "מה קורה לקורא"
אישה בעונת מעבר / ענת לב אדלר

ציון: 9 (כי 10 זה רק לעגנון)

לרומן "אישה בעונת מעבר" צריך לצרף אזהרה: "מאגמה במצב רתיחה". עלילת הספר ניתכת וניטחת בהתפרצות געשית מהעמוד הראשון עד המילה האחרונה בעמוד 285, שהיא, איך לא, ״בעוצמתה״. לפחות הונח סימן שאלה משמאלה, כמו על מנת לבלום את הזעזוע על ספה של תהום סיום הקריאה. וכמה נבון היחס בין תוכן הכתיבה למעשה הכתיבה, וכמה עזה האחידות והלכידות בין תנופת המילים המתגלגלות כשעטת אבנים במדרון תלול, לבין סלעי המפולת בחיי הגיבורה אביגיל; מילים המסתערות זו על זו באינספור מטפורות ונפתולים מילוליים שהכותבת משחקת בהם ברעב בולמוסי וחסר מעצורים בטורפנותו כלפי הלשון, הדמויות והקורא.ת כאחת. ועם התואם הזה בין גורל הגיבורים לשפת הסיפור- הקורא נסחף בתנופה עזה מצדה האחד של הכריכה לצדה השני. אם יותר לי, אני מקווה שאביגיל תזכה  לעוד סיבוב אחד של טיפול מעבר ליחסיה המיוחדים עם גב׳ פיק, הפסיכולוגית האקסצנטרית שלה. ואולי נרמזנו שכבר לא צריך, והיא מתחילה את קירור הלבה ובחינת הדרך חזרה אל עצמה בעצמה? אני מקווה:) אגב, מאיזשהו רגע התגנב לדעתי שם נוסף לספר ולא הרפה: ״ארטישוק״. 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
ארבע ההסכמות / דון מיגל רואיס

ציון: 10

ספרון ההדרכה הקטן והצנוע הזה הוא קריאת חובה לכל אדם שמעוניין להקטין את הסבל בחייו. הוא מציג ארבעה עקרונות פשוטים שחשוב לאמץ ולתרגל: טוהר המלה (שפירושו לא לחטוא לעצמך במלותיך), לא לקחת שום דבר באופן אישי (כי כל אחד מקרין על חייך את הסרט שלו, בעוד שאת אחראית רק על הסרט שלך), לא להניח הנחות (במקום לשאול ולהקשיב באמת לתשובות) ולעשות כמיטב יכולתך (תמיד ובכל מצב, תרופת מנע נפלאה לתחושות אשם). ככל שמתַרגלים את ארבע ההסכמות האלה, קל יותר לחיות; המחבר שב ואומר: "אם אני יכולתי לעשות זאת, כל אחד יכול". תרגמה מצוין: מיכל שלו.

אפרת נומברג־יונגר

עיתונאית, מאקו
קיארה קאס / סדרת "המועמדת"

ציון: 9

מי שרוצה "גילטי פלז'ר" רומנטי מצד אחד אבל כתוב באופן אינטליגנטי (יחסית לז'אנר) מצד שני, צריך לשים את ידיו על סדרת הספרים המצוינת הזו. תמצאו כאן מתח, דרמה, יריבויות, חברויות והרבה הרבה רומנטיקה.

יניב ביטון

שחקן
דרור משעני / שלוש

ציון: 9

מלאכת כתיבה וירטואוזית ורגישה עם יכולת נדירה לספר סיפור בצורה הכי מפתיעה שיש. הרבה יותר מספר מתח - נסו רק שלא יעשו לכם שום ספויילר לפני.

שי גולדן

סופר ואיש תקשורת
הילה בלום / איך לאהוב את בתך 

ציון: 10

אחד הספרים החכמים, הרגישים והמדויקים שקראתי מזה הרבה זמן, הילה בלום עושה בספרות הישראלית מה שנטליה גינסבורג עשתה לספרות האיטלקית ולספרות אירופאית, בעיני בספר הזה היא הפכה לאחת הסופרות החשובות של דורה. חובת קריאה.

ירון פריד

מבקר ספרות, "מעריב"
מנצחת / ישי שריד

ציון: 9

הספר הזה היה צריך להיות מועמד לפרס ספיר, וגם לזכות בו, אבל לכו חפשו צדק בעולמנו האכזר. שריד מביא מונולוג כמעט מצמית של אישה שצבא ההגנה לישראל הוא כל עולמה, ושאין קדוש ממנו, גם לא בנה יחידה, שנולד בנסיבות מופרעות או לכל הפחות משעשעות, אם כי הומור הוא לא הקטע של אביגיל, פסיכולוגית שבין היתר מתקנת חיילים שבורים "כמו אספנית צעצועים פסיכופתית." אז אם לא פרס ספיר, שיהיה צל"ש הרמטכ"ל.

שרון מולדאבי

יזם תוכן, מוזיקאי, מרצה, כותב
פליאה / צרויה שלו

ציון: 10

לא נמניתי על אוהדיה, אבל פליאה עורר השתאות. מסתבר שאילו אינן סתירות: ליצור וליצוק כה אינטימי וכה לאומי, בדיוקנאות מדוקדקים ונשאי אינסוף סמליות. שלו לוכדת את הניסי והרעיל בזוגיות, ואת אותם הדברים בדיוק  גם במסורת וביישומה המדינתי. מקומץ הספרים שמייד עם סיום קריאתם הראשונה, נכנסתי לקריאתם השניה.

אורנה בנאי

שחקנית
אשכול נבו / הראיון האחרון

ציון: 9

רומן על סופר ידוע שמקבל לידיו שאלות מקוראיו ומנסה לענות עליהן. התשובות לשאלות כנות באופן מכאיב וחושפות עולמות, סיפורים, עלילות, פצעים ופגמים. אהבתי מאוד את הספר והתאהבתי בסופר ובדמויות שמככבות בחייו.

שרון מולאבי

יזם תוכן, מוזיקאי, מרצה, כותב
אולגה טוקרצ'וק / ספרי יעקב 

ציון: 10

עדיין חובה להיזהר ממשיחי שקר, שמעולם לא עזבו את היהדות והאנושות כולה. אבל ההישג של אולגה טוקרצ'וק ביריעה העצומה שפרשה בהשראת יעקב פרנק נדיר במיוחד, משום אהבת ותאוות האדם הכובשים שלה. קשה שלא להתאהב בעשרות דמויותיה: בדאים ורמוסים, חולמים ודוויים, מנהיגים ומשרתים: כולם מופחים בעין פנטסטית לפרטים ובדמיון מפעים. כמעט ומתחשק לחיות תחת הכזבים ההם. ביהדות מזרח אירופה והמזרח הקרוב, שהסופרת מחיה לאגדה בלתי נשכחת.  

אשר קרביץ

סופר וחידונאי
הנס פאלאדה / לבד בברלין

ציון: 10

ספר מעולה שמצליח לקחת קורא נינוח ולמקם אותו בקלסטרופוביה הגרמנית שלפני שמונים שנה. מומלץ ביותר!

דניאל שנער

סופר  
יובל אלבשן וליעד שהם / הערעור האחרון

ציון: 9

רומן בדיוני שעלילתו מתרחשת בין כתלי בית המשפט העליון. ביד אמן ועם עומק מקצועי נדיר מצליחים שהם ואלבשן (שניהם עורכי דין, משפטנים וסופרים וגילוי נאות - את שניהם אני מכיר ומעריך גם מחוץ לכריכות ספריהם) לייצר עלילה סוחפת ומטרידה, המשלבת קצב של מותחן רב מכר עם עומק של פרוזה פילוסופית-פוליטית.

אלי עמיר

סופר
כותבת ומוחקת אהבה / ענת לב-אדלר

ציון: 9

 זהו ספר עכשווי מאוד, חושני וכתוב בקצב הזמן. הוא נוגע בחייהם של שני זוגות במעין תמונת ראי האחד לשני, ומכניס אותנו לפכים הקטנים של חיי אישה וגבר. המפגש האינטימי בין הגיבורים כתוב יפה ומקורי, וכך הקטעים הארוטיים האחרים. הספר משובץ בזיכרונות ואזכורים עיראקיים: מילים, מקומות, וכמובן מאכלים שמעניקים פרספקטיבה. דמותה וחייה של ננה ג'ולייט שווים רומן מיוחד, כי היא דמות מעוררת סקרנות. כולי תקווה שענת לב-אדלר תמשיך לכתוב ולנצל את כשרונה לא רק לעיתונות אלא לספרות.

דורית אסרף מזרחי

ראש תחום תרבות, חדשות "כאן"
לבד בפריז / ג'וג'ו מויס

ציון: 8.5

כשהאומיקרון משתלט על העולם והשמיים נסגרים, כשכרטיס הטיסה שלי בוטל ולא על ידי, הייתי צריכה משהו עם ריח של חו"ל. עד שתגיע העונה השנייה של "אמלי בפריז" חשבתי שהספר "לבד בפריז" יעשה את העבודה. והוא עשה... לפחות בחלקו. נל המתוקה שחיי האהבה שלה, איך נאמר את זה, לא משהו, אבל בראש שלה הכול נפלא מתכננת סוף שבוע בפריז, למרות הזוגיות שבה היא חושבת שהיא נמצאת, לפריז היא מגיעה לבד. לא משהו שהייתי מתנגדת שיקרה לי כרגע. אז נטייל איתה בפריז, בבתי הקפה הקטנים, בחנויות הבגדים, בתערוכה במוזיאון, במלון ועם פביאן... כי חייב להיות איזה מאהב צרפתי אם הגענו עד פריז, לא? כנראה שזה שלחבר הראשון שלי קראו פביאן והוא היה צרפתי קצת עזר  למשיכה שלי לספר. היה לי כיף. (אחרי שפריז נגמרה הגיע מקבץ סיפורים קצרים חביבים שיכולתי להסתדר בלעדיהם.)

מיה סלע

מגישת תכנית הספרות "מה שכרוך" ב"כאן תרבות"
אשמתו של פרופסור שיף / אגור שיף

ציון: 10

אגור שיף הוא הסופר הישראלי הכי טוב שאתם לא מכירים. הוא פרוע, מצחיק, מקורי. כותב על עבדות, גזענות, ישראליות,  סוחרי עבדים יהודים, כלומר על נושאים רציניים, ואיכשהו הקורא מרגיש שהוא בהילולה, במשתה פראי של תליינים ותלויים.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
רק פה לא קרה שום דבר / פאולה אנדריאה סלע

ציון: 10

ספר מטלטל וממסטל (מלא ג'וינטים ומוזיקה טובה), כתוב נפלא, בשפת דיבור טבעית לגמרי – מונולוגים של ארבע דמויות שחייהן מצטלבים אלה באלה: דניאלה, צעירה מתלבטת וקצת אבודה; אמא שלה; ידיד הנפש שלה, שמעדיף להיות אהובהּ; ופסיכולוגית נשואה עם פעוטה ותינוקת ("הערב הוא בליל מטורף של חביתות ומקלחות ובכי" – היש תיאור מדויק מזה לערב ביתי עם פעוטות?). לאט-לאט מתגלים סודות, חלקם קשים ואפלים, זכרונות קבורים צצים ויוצאים לאור והחושך מתחיל להתבהר. ניכר שסלע יודעת על מה היא כותבת, כי במידה מסוימת זה גם הסיפור שלה. ספר נהדר (גילוי נאות: בעריכתי) על אהבה, על חברות, על סודות ושקרים ועל גילוי עצמי, שידבר לקוראים בכל גיל – צעירים, הורים וסבים. בקרוב ייצא ספרה השני של סלע, "ללכת את כל הזמן" ,והוא אחר לגמרי ולא פחות נפלא. גזרו ושמרו.

ענת לב-אדלר

סופרת, עיתונאית ומרצה
אל תשאלי אותי לעולם / נטליה גינזבורג

ציון: 9

אם אתם צריכים לבחור ספר שילווה אתכם כמו דיבור פנימי, שיהיה מונח ליד המיטה או בתוך האייפד, והיד תישלח אליו שוב ושוב לעבור ולעצור ולעבד ולאבד, לשוב ולסמן משפט או מחשבה – יהא זה ספר המסות של הסופרת האיטלקייה נטליה גינזבורג, שאהובה מאוד גם על הקוראות והקוראים בישראל. בספר הזה, שמאגד טורים אישיים שפרסמה גינזבורג במהלך חמש שנים, החל משנת 1965, היא ספרת על העדפותיה הספרותיות והקולנועיות, על יחסה למבקריה ולקוראיה, אבל נוגעת בנושאים שמטרידים את כולנו – זקנה ומוות ובדידות ואהבה וזוגיות, ויחסי הורים וילדים וזיכרונות ילדות אבל גם אמונה באלוהים ופוליטיקה וחיפושים אחר בית, ומספקת לצד נקודות ציון אישיות בחייה, גם תוואי אל נפשה - שהוא במקרים רבים מראה מגדילה של נפש האדם. וזו אחת מגדולותיה - גם כסופרת וגם כמסאית – שמתוך היומיומי, האקראי, הקטן, הצדדי והאגבי לכאורה, גינזבורג מצליחה לכוון פנס קסם אוניברסלי חוצה שנים ומפלח לבבות, ועושה זאת בסכין מנתחים של מילים מדודות ושקולות. לא כל הטורים עניינו אותי במידה שווה, אבל לקחתי לעצמי חירות לדלג בין הפרקים, וגם זה חלק מהשיעור בספר הזה.   

ענת עינהר

סופרת, ציירת ומנחת סדנאות כתיבה
מוגבל / אילה בן לולו

ציון: 10

למשוררת אילה בן לולו יצא זה עתה ספר פרוזה חדש ומלא מקוריות. בספר שתי נובלות שגיבורותיהן, רונית הצעירה ודגנית הטוראית, נקלעות אל מערכת בעלת חוקים רשמיים וכללים לא־כתובים. התוצאה מצחיקה ומכמירת לב: שתי הצעירות מנסות לכבוש את מקומותיהן בטריטוריה הזרה אבל מועדות שוב ושוב הן מול הרשויות והן  בקשרים האינטימיים. אגב כך נרקמת תמונת מציאות ישראלית יוצאת דופן, ריאליסטית וקרנבלית גם יחד.

ד"ר עליזה לביא

אשת ציבור, מרצה וסופרת. כיהנה כחברת כנסת ועמדה בראש הוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי
מי באש / מתי פרידמן

ציון: 10

כבמטה קסמים מוביל מתי פרידמן את הקוראים למסע המתפתל של לאונרד כהן אל שורשיו היהודיים. בכתיבה משובחת וברגישות הוא מתאר את הקשר הבין-דורי, ומעמיק בשיחות עם החיילים בעיצומה של המלחמה. הספר חודר לנשמה והולך איתך זמן רב אחרי הקריאה.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
גרסיה וקולט יוצאים לחקור / האנה בארנבי

ציון: 9.5

גדולתו של הספר החמוד הזה התגלתה לי רק השבוע, בעודי מקריאה אותו שוב ושוב, ושוב ושוב, לשני אחים זאטוטים (4.8, 3.5) ששתו אותו בצמא, בעיקר הקטן שבהם, עד שהבנתי כמה יפה הוא מתחבר לעולמם. גרסיה וקולט חברים טובים מאוד, אבל שונים זה מזו כמעט בכל: גרסיה שואף לכוכבים ואילו קולט אוהבת חול, וכשהם לא מצליחים להגיע לפשרה, כל אחד מהם פונה לבנות לעצמו כלי שייקח אותו למחוז חפצו. גרסיה ממריא לחלל בחללית, בעוד קולט צוללת למעמקים, והספר מראה בעדינות איך שניהם עוברים בעצם חוויה כמעט זהה, עד שהם נפגשים בחזרה על פני האדמה ומוצאים בקלות דרך משותפת שמתאימה לשניהם. סיפור לירי ומעודן לילדי גן, שמעביר בפשטות מקסימה מסר חשוב על חברות ואחווה. 

שולי רנד

שחקן, יוצר, זמר
אבי הפוטנציאל האנושי / רפאל פוירשטיין

ציון: 10

ספר נפלא שמעבר להיותו מסמך ביוגרפי מרתק על אדם גדול, אתה יכול לצאת ממנו כשבאמתחתך כלים איך לראות את העולם בצורה אחרת לגמרי. מעורר השראה ובעיקר אמון אינסופי ביכולתו של האדם.

אורן נהרי

עיתונאי, עורך ומגיש תוכניות טלוויזיה ורדיו
כשאיינשטיין טייל עם גדל / ג'ים הולט

ציון: 8

הספר הוא תוספת מעולה למדף המדע הפופולארי: הספר – שהוא בעצם קובץ מאמרים על גאונים, תגליותיהם, ומצב המתמטיקה והפיזיקה היום, ובתוך זאת מגניב לנו הולט אנקדוטות משעשעות, מאבקי אגו, טעויות – ותגליות. מומלץ מאד. 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
בית בגליל / יאיר גרבוז

ציון: 10

איזה כיף לקרוא את גרבוז! הנה הוא מתחיל נושא, מתגלגל איתו קצת, נזכר במשהו אחר, משלב אינספור ציטוטים מיצירות מופת, משחיל אנקדוטה, שואל משהו, עונה לעצמו באריכות וחוזר לקשור את הקצוות, וכך אפשר פשוט להקשיב לו רוב קשב ולהתמוגג איתו בהמשכים, לאורך ימים וחודשים. כי הספר הזה הוא כמו שיחה מלבבת עם אינטלקטואל בגובה העיניים, שמשתף אותך בכיף בתובנות חכמות ומרחיבות-דעת ושופעות הומור (כולל הומור עצמי מפותח), וכמעט בכל עמוד יש לפחות משפט אחד שמתחשק לגזור ולשמור – על ספרות ושירה, אמנות ויהדות, בושה והומור, ציונות והמשבר בקיבוצים, זיכרון והדחקה והרבה מאוד מרגלית ויאיר גרבוז, זוג אנשים שהופכים בזכות הספר לחבריך הקרובים בלי שתצטרך לנסוע אליהם. מתנה יוצאת מהכלל לכל מי שאוהב להקשיב.

נורית דאבוש

מרצה לאסטרטגיה תקשורתית, לשעבר יושבת ראש הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
עכשיו תורך! / עליזה לביא

ציון: 10

ספר מעניין וססגוני, כתוב בצורה שוטפת ומאפשר לאמהות ולבנות המצווה להנות מחוויה עשירה ומשותפת, וללמוד על נשים מעוררות השראה במגוון תחומים.

שרית פליין

סופרת ומשוררת, בעלת האתר "אוצר מילים"
שקד / סון וון-פיונג

ציון: 10

בהיותו רומן התבגרות מצוין, גם הקוראים עוברים חווית גדילה מזככת. דרך העיניים של מי שלא מסוגל לחוות רגשות אנחנו מבינים הרבה מאוד על רגשות.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
האנק צ'יפסר / הנרי וינקלר

ציון: 9

מחפשים סדרה שתגרום לסרבני הקריאה שלכם לבלוע ספרים בקלות? הנה מצאתם. השחקן הנרי וינקלר ("ימים מאושרים") סבל בילדותו כילד דיסלקטי והחליט לחסוך את הסבל ככל האפשר מהדורות הבאים; לכן יצר למענם (בשיתוף סופרת ילדים) סדרה על ילד בן-דמותו, שלא מצטיין בשיעורי חשבון וקריאה אבל תמיד משתדל לקחת הכל בהומור, ומפליא להצחיק את חבריו ואת הקוראים הצעירים. הטקסט בסדרה מעוצב ומעומד במיוחד כדי להקל על הקריאה – ואכן, ספריה היו הראשונים שילדים רבים שאני מכירה הצליחו לקרוא לגמרי בעצמם מהתחלה ועד הסוף (גילוי נאות: בתרגומי). זהו הספר השישי בסדרה, יש גם שביעי, וכולם נהדרים וכיפיים לקריאה. נסו ותיהנו! 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
דבר קטן וטוב / ריימונד קארבר

ציון: 10

איזה כיף למי שעוד לא קרא אף סיפור קצר של קארבר ועומד לגלות אותו לראשונה, את אמן הסיפור הקצר האמריקאי הגאון, שכותב כמו קולנוע בשחור-לבן. קארבר מצלם במילותיו תמונות ומצבים מחייהם הסתמיים-כביכול של סתם אנשים, כביכול, ומראה לנו שאין דבר כזה סתם אנשים, כי מאחורי כל דבר וכל אחד יש סיפור שיכול למעוך את הלב, תלוי איך מסתכלים על זה, כי הכי קל לעבור על פני כל זה באדישות מוחלטת, אבל קארבר יודע להזיז לנו בלב משהו קטן וטוב כשהוא פותח לנו חלון צלול ומפוכח לתוך החיים שלהם ולמצבים המבאסים שנקלעו אליהם, אף פעם לא באשמתם, הרי כולנו נקלעים למצבים מבאסים שלא באשמתנו, ולסיפורים שלו אף פעם אין סוף, ממש כמו בחיים, ובכל זאת הם מושלמים ומסתיימים בדיוק ברגע הנכון, כדי לתת לך לצוף עוד קצת בתוך הסרט הקצר שכרגע ראית. התרגום של משה רון מצוין.  

אורן נהרי

עיתונאי, עורך ומגיש תוכניות טלוויזיה ורדיו
החמדנים / ירמי פינקוס

ציון: 9

זמן רב מדי עבר מאז ספרו האחרון של פינקוס – וכל ספר חדש שלו הוא בשורה נהדרת לאוהבי הספרות הישראלית. בהומור, חמלה, וכתיבה נפלאה פינקוס הוא לדעתי חנוך לוין העכשווי – רק עם יותר חיבה לדמויותיו. והפעם שיירי הבוהמה התל אביבית, חסרי פרוטה, דגולים בעיני עצמם, נאחזים בחיים – ובראשם המספר, הצייר והשתיין בובק שהכל חומדים את ירושתו. תענוג. 

גילי איזקוביץ

כתבת הספרות של עיתון "הארץ"
האבודים / דניאל מנדלסון

ציון: 10

דניאל מנדלסון גדל במשפחה שצל ריחף מעליה: שמואל, אחי סבו, ואשתו אסתר, לא הספיקו לברוח מהעיירה בולכוב לאמריקה כמו יתר המשפחה. גורלם וגורל ארבע בנותיהם היפות, נותר לוט בערפל. ומי שגדל בתעלומה כאילו מוכרח לצאת בבגרותו למשימה: לאתר מה עלה בגורלם של שישה מתוך שישה מיליון.
 המסע של מנדלסון הפך לאפוס עוצר נשימה וסוכם במלאכת מחשבת בספר "האבודים" שיצא ב- 2006. קשה לסכם בדיוק מה עושה בו מנדלסון, שנדמה שזכה בכל פרס אפשרי על ספרו בשנה בה יצא. זהו מסע בילוש בינלאומי וממואר משפחתי ואישי כשם שהוא ספר אוניברסלי על זוועות השואה ועל זיכרון מצמית. הוא נע כל הזמן בין הפרטי והכללי, בין האישי והפרטיקולרי למיתוסים הגדולים של האנושות ועושה זאת בווירטואוזיות מעוררת השתאות.

שירה כרמי

סופרת ומנחת סדנאות כתיבה
מנחם מנדל / שלום עליכם

ציון: 9

מנחם-מנדל השלימזל מסתובב בעולם במרדף אחר הכסף והתהילה ומספר לעצמו סיפורים. אבל אשתו, שיינה-שיינדל, שנשארת עם הילדים מאחור, נושאת עמה חוכמת נשים של דורות ולא קונה את הסיפורים שלו. בתחלופת מכתבים ייצרית, שנונה ומלאת ארס - ובתרגום מצוין - אנחנו מתוודעים לעלילותיו של מנחם-מנדל. לנישואיו שהופכים בעל כורחם למפעל הסתרה של כשלונותיו, ואגב כך לחולשות של כולנו.

מאיה ערד

סופרת
מהנדסי הנפש האנושית / ליאון פרנקו

ציון: 9

נובלה מבריקה. מבקרים מקצועיים יאמרו: 'משחק צורני מזהיר של מילה ודימוי ויזואלי, ידע היסטורי וחשיבה מטה־ספרותית', אבל קודם כל זהו סיפור כייפי, עם הרבה מלחמה, אהבה וסקס.

ירון פריד

סופר, מתרגם, מבקר הספרות של מעריב
מודעת רצח / אגתה כריסטי

ציון: 10

מה יש בה, בכתיבה של אגתה כריסטי, שעושה אותנו כל כך מאושרים? לא הרוסים ממתח (כלומר, לא רק), לא אבלים במיוחד על ערימת הגופות המצטברת לאורך הדרך (העיקר שיש מספיק תה למי שנשאר בחיים), אם כי שתי נרצחות כאן בהחלט נוגעות ללב, כל אחת בדרכה האקסצנטרית, ולא ממוטטים מאקשן. פשוט מאושרים. אולי זה מפני שכריסטי נותנת לנו במתנה בועה של אנגליה הישנה והנהדרת שכבר מזמן איננה, בהנחה שאי פעם הייתה באמת. קשישות בכובעי קש גוזמות ורדים, רוכבות על אופניים ומצילות את העולם. והכל פשוט כל כך, ונבון והגיוני וצנוע, וההומור החם ממתיק כל מעשה זוועה. תרגומה החדש והרענן של מיכל אלפון משלים את החווייה, שתהרוג אתכם ברכות.

אלמוג בר

סופרת
לחוץ חתונה / עומר ברק

ציון: 9

בספר הזה יש את כל מה שצריך להיות בקומדיה רומנטית. הסופר, עומר ברק, גורם לקורא להתחבר אל ה"מצוקה" הראשית בספר - מציאת בת זוג לפני גיל 30, ועל הדרך, לגרום לך להזיל דמעה או שתיים מרוב צחוק. המסע של הדמות הראשית מעוררת השראה, וקצת גיחוך, אבל בסופו של דבר, כל מי שיקרא את הספר יחזיק אצבעות בזמן שהשעון מתקתק.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
שלוש ילדות ש... / נורית זרחי

ציון: 7

נורית זרחי היא יוצרת דגולה, משוררת אמיתית גם כשהיא כותבת פרוזה, אבל לא בטוח שקומיקס הוא ז'אנר שמתאים לה. שלישיית הגיבורות שלה מורכבת מילדה אחת שמצטיירת כרָעה ממש, השנייה כרעה-בינונית, והשלישית הכי פחות רעה אבל פחדנית, וזה היה לגמרי בסדר אילו ראינו מאיפה זה בא (כלומר למה הן כאלה) ולאן זה הולך. כמו שזה מוצג, בציורים ובטקסט שכולל דיאלוגים בלבד, עוברת תחושה שככה זה בעולם, יש ילדות רעות ש"לא חסר להן כלום" ובכל זאת הן מחליטות לגנוב ולשקר ולהיות נאחסיות לסביבתן החפה מפשע, והן גם לא באמת חברות טובות, וגם לא לוקחות אחריות על מעשיהן או מפצות את אלה שנפגעו בגללן, והכל כביכול סתם, בלי שום סיבה מיוחדת. אני מתקשה להבין מה ספר כזה תורם לקוראיו הצעירים מעבר למבוכה ובלבול, שזה בדיוק מה שלדעתי ספר ילדים לא אמור לזרוע בלב של קוראיו אלא להפך, לעזור להפחית מבוכה ובלבול בלבם.

אביעד קליינברג

סופר, מרצה ופובליציסט
אשמתו של פרופסור שיף / אגור שיף

ציון: 9

ספר חכם, משעשע ומצחיק. הגיבור, בן דמותו של פרופסור (אגור) שיף במובנים רבים, מוצא את עצמו במדינה עלומה באפריקה, שבה נחקק חוק "לעשיית דין בסוחרי העבדים, שותפיהם ויורשיהם". הואיל ואחד מאבותיו של המספר, קלונימוס זליג שיף, היה סוחר עבדים, נדרש הפרופסור הישראלי האפרורי והנלעג במקצת שיף, לתת את הדין. התהליך, למחצה מגוחך ולמחצה נוגע ללב של התמודדותו של שיף עם מורשתו ועם הסיטואציה המוזרה שבה הוא מוצא את עצמו (בין שובים הנוהגים בו באדיבות מופלגת ואפילו בחיבה) מתואר בשנינות ובחכמה. שיף (אגור) מצליח לשלב אירוניה, הבנה עמוקה של נפש האדם והרבה הומור. תענוג לקרוא את הפרוזה הנקייה ודלת השומן והסוכר של שיף. ספר מצוין. מומלץ!

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
איפה הכובע שלי / נטליה גינצבורג

ציון: 10

כל ספר של נטליה גינצבורג הוא כמו תיבת אוצרות. קודם כל, את ישר מרגישה קרבה משפחתית אל הסופרת, שברור לך שהיא חייבת להיות אדם נהדר עם הומור נפלא (אף שחייה היו קשים מנשוא), והלוואי שיכולת להיות חברה שלה. שנית, הכתיבה שלה כל כך לוכדת ולבבית, פשוטה ואנושית, שאי-אפשר להפסיק לקרוא. גינצבורג היא גם מצחיקה נורא וגם עצובה עד דמעות וגם חכמה ועמוקה, ומומלץ מאוד לקרוא את כל ספריה, כולל ספר המחזות הקטן והמתוק הזה, על נשים ועל גברים ועל מה שביניהם. גם התרגום של שירלי פינצי-לב נפלא.

לי עברון

סופרת, משוררת ומתרגמת
המתנדבת / נטעלי גבירץ

ציון: 10

סוחף, מותח ומהנה לקריאה. היה שלב שבו חשדתי שילך לכיוון אפל של טראומה מצטברת כמו ב'דוגוויל' של לארס פון טרייר, אבל לשמחתי הספר עשה מאז כמה תפניות ויש בו גם הרבה חסד. ומעבר למתח ולהתרחשויות, מה שהכי חשוב (לי) הוא המבט של הכותבת, וזה מה שהכי אהבתי בספר: כמה וכמה התנסחויות דקות שמבטאות את הקול המיוחד של נטעלי גבירץ.

מאירה ברנע גולדברג

סופרת, מרצה, עיתונאית ומנחת סדנאות כתיבה
הביתה הלוך חזור / אילה דקל

ציון: 10

רומן היסטורי בהשראת סיפור אמיתי שנתגלה לסופרת בהלוויה משפחתית. ספר מותח, מרגש, שקשה להניח מהיד - כן כל הקלישאות שתמיד אומרים על ספרים טובים - אני יכולה להמשיך שעות: ספר שתקראו בשלוק אחד, ספר שיגרום לכם לחשוב על החיים שלכם, פשוט ספר טוב. באופן אישי הרגשתי דחף מאד גדול לבקר במצרים. זה לא יקרה בקרוב אבל לא ידוע לי הרבה על יהדות מצרים ומסתבר שזה נושא מרתק. 

בועז כהן

שדרן רדיו, מוזיקאי, סופר ומרצה
שעה חופשית / אורקלה ליסרדי

ציון: 10

מונטווידאו, שנות ה-70. מורָה בתיכון נשואה פוגשת מורֶה נשוי שמלמד באותו תיכון. לשניהם יש שעה חופשית פעמיים בשבוע באותן שעות, ובחלון הזמן הזה הם מתחילים לנהל רומן רווי תשוקה, בתוך מהלך החיים הרגילים, החוזרים על עצמם, אנדרס ואירינה עפים אל רקיעי יהלומים, חוצים את גבולות המוסר הבורגני, נאחזים בתאווה זה בזו ולוכדים סוכריות מתוקות של אושר אורגזמי, שמאפשרות להם להבין איך "האושר שוב מכה". יצירת מופת קטנה על מה שחשוב באמת במרחב המתקיים בין גבר לאישה: התאווה העזה והלוהטת שהופכת את הקיום האנושי להרבה יותר נסבל. 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
המוח שלי ואני / דורון נשר

ציון: 10

ביום שזה קרה לו קבענו להיפגש אצלו אחה"צ, לא היתה לי כתובת מדויקת וסיכמנו שאתקשר מהדרך. צלצלתי שוב ושוב, וכלום. רק עכשיו אני קולטת שאילו היתה לי כתובת הייתי מגיעה ישר לתוך האקשן, אבל לא היתה. התפלאתי, כי נורא לא מתאים לו להבריז או לשכוח, ובלית ברירה חזרתי הביתה. רק למחרת נודע לי. ורק החודש התגלגל לידי הספר והתחלתי לקרוא אותו ולא יכולתי להפסיק, ובזכותו גם הבנתי טיפה ממה שעובר על חבר ותיק שלנו, שחווה טרגדיה דומה. כי "מה זה אירוע מוחי? זה אירוע של בדידות. אתה מדבר עם כולם, אבל אתה יודע שאף אחד לא יכול להגיע אליך", כותב נשר. והנה – נס: בספר המדהים הזה, הודות לכישרון האדיר שלא אבד לו ולכוח הרצון העקשני שלו לתקשר ולעזור למוח שלו לצמוח מחדש מתוך ההריסות, הוא כן מאפשר לנו להגיע אליו. ספר מפעים, שגם פותח לנו פתח אל מחשכי המוח ולמעמקי הנפש מזווית בלתי צפויה.

שירי צוק

סופרת ותסריטאית
המתנדבת / נטעלי גבירץ

ציון: 10

אחרי שאמא של מירה מתה, מירה מגיעה משוודיה לאותו קיבוץ בו אמא שלה התנדבה, ובו היא גם הרתה אותה. במהלך חיפושיה אחרי אבא שלה, היא מגלה שקיבוץ זה לא רק שדות ירוקים ומתנדבות בלונדיניות קוטפות תפוזים בכובעי טמבל, ובכל זאת מצליחה למצוא את מקומה במרקם הקיבוצי. רומן מרתק כמו סדרת טלוויזיה שוודית, מהנה כמו שירים של אבבא, והרבה יותר איכותי מאיקאה. 

אסף קוגלר

סופר
בבת אחת / רבקה רוזנר

ציון: 9

רוזנר מצליחה בכישרון לגרום לנו להזדהות עם הגיבורה שלה ולפסוע בעקבותיה במסע אל ארץ לא נודעת: לחוות איתה את חדוות הגילוי, כאבי הבטן של ההתרגשות ולבסוף השלווה הנעימה של ההשלמה.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
אנטיקליימט / בעריכת רון דהן

ציון: 8

קודם כל, כבוד לחלוץ הספרות האקלימית בארץ – יופי של יוזמה בנושא בוער, תרתי משמע; ואכן, רבים מסיפורי הספר נוגעים בשריפות ובהתחממות, ועל כן מומלצים לקריאה ביום חורף קר. בכלל, אנתולוגיות זה דבר מבורך. חלק מהסיפורים טובים ממש, בעיקר אלה שנדמה שנכתבו "מהחיים", כמו 'לא ליד הבנות' של מאשה צור-גלוזמן, 'הווה' של עדנה גורני, 'ברקים' של איריס רילוב ועוד, ואחרים כמו 'משפחה ירוקה' העוקצני של מאיה ערד. כל הסיפורים (וההקדמה היפה של העורך רון דהן, 'לכתוב כאילו אין מחר') תורמים למודעות סביבתית, וזה העיקר.

יעל משאלי

סופרת ועורכת
בבת אחת / רבקה רוזנר

ציון: 10

"בבת אחת" הדהד בי במקום האימהי, כאימא לילדים בני הדור המתואר בספר, שמחפשים אהבה וזוגיות. התיאורים של נדודי השינה, רעד הלב והתגברות התפילות – אחד הדברים האמיצים בספר, מבחינה זאת שזה מונח בטבעיות. ככה זה, זה החיים, וזה כל כל יפה ונכון להניח את זה ככה." בבת אחת" כתוב נהדר. עדין מאד ועם זאת סוער, אמיץ ולא פרובוקטיבי, חושף שכבות אחת אחרי השנייה, לעומק, ולא חופר. לא פלקטי ולא תעמולתי ולא דוחף לפרצוף בכוח. סיפור אהבה מרגש וניסי.

שמואל רוזנר

סופר, עורך וכותב
האב המייסד / יהודה ריינהרץ, מוטי גולני

ציון: 9

זה מסוג הביוגרפיות שחסרות בישראל. מקיפה, קולחת - ומשלנו. האמריקאים מוציאים בכל שנה מאות ספרים על מנהיגי העבר שלהם, מג׳ורג׳ וושינגטון ועד ריצ׳רד ניקסון. גם הבריטים. גם הגרמנים. יש המוני ספרים על דיזראלי ועל סטאלין, על ביסמרק ועל דה גול,על גנדי ועל מאו, על צ׳רצ׳יל ועל מדיסון. לנו יש רק מעט מזה. תום שגב על בן גוריון הוא חריג ששווה להזכיר. והאב המייסד על חיים ויצמן. צלילה לעומק שמחייבת נשימה עמוקה. 

נטעלי גבירץ

סופרת, עיתונאית ועורכת
תורת הקבוצות / כרמית סחר

ציון: 10

את סיפור האהבה-שנאה של אלכס עם ארקדי, עם משפחתו ועם העולם כולו, כתבה כרמית סחר במשך כמעט שני עשורים. כמה טוב שכך. הספר הזה הוא אחד היפים ביותר שקראתי בעברית. 427 עמודים, והלוואי שהיו עוד ועוד. מסתובבת שמועה שזה עשוי לקרות, ושספר ההמשך בדרך. בינתיים מומלץ לקרוא את זה שכבר פה.

אורנה לנדאו

סופרת ומו"לית הוצאת "שתיים"
חרדת פרידה / לורה זיגמן

ציון: 10

חווית קריאה כמו שהיתה לי עם "חרדת פרידה" לא היתה לי כבר שנים. כבר בפסקאות הראשונות, העצובות-מצחיקות, מתוקות-מרירות, הבנתי שבדרך פלאית מחברת הספר הצליחה, ממרחק אוקיינוסים ושנים, לכתוב ספר שדובר את כל הפחדים, החרדות, מפחי הנפש והשטויות שהם מי שאני ואולי גם של מי שאתן: נשים בגילאי הארבעים והחמישים שהילדים שלהם או-טו-טו כבר לא ילדים ולא באמת שלהן, וגם ההישגים שהיו להן - והיו - הולכים ומתרחקים ואת המקום שמילאה פעם התקווה ממלא עכשיו רק החשש שמכאן והלאה - זאת ירידה שלא לצורך עליה. אבל זה לא נכון כמובן, לא נכון בכלל, ולורה זיגמן, בעדינות ובחוכמה, בדימיון ובכנות עמוקה רוקמת יצירה שהיא לא רק חווית קריאה נהדרת אלא גם מזור לנפש. ממליצה בחום.

יאיר אגמון

סופר
מהפכת הקשב / מיכה גודמן

ציון: 10

ספר מדהים. ספר ששינה לי את החיים. הספר מתאר בפשטות, בשפה נעימה, ובכנות אמיצה, את המלחמה השקטה שמתנהלת בין בני האדם לבין הסמארטפונים שלהם, מלחמה שבה אני, באופן אישי, הפסדתי מזמן. הספר הזה הצליח לשקף לי בצורה צלולה ולא שיפוטית (!) – את ההתמכרות והאובססיה שיש לי לפייסבוק, לאינסטוש, לוואטסאפ, לאימייל, לווינט, ולאפליקציה של השחמט. הספר הצליח לשקף לי את הזמינות המטורפת שלי, לכל בני האדם, בכל האפליקציות, כל הזמן, אני כל הזמן זמין, לכולם, תמיד, אני זמין בוואטסאפ ובמייל ובפייסבוק ובאינסטוש, אני כל כך זמין, זה פשוט מטורף, אני זמין לכל העולם, חוץ מלעצמי. לעצמי אני כבר לא זמין בכלל. 
"מהפכת הקשב" מצליח לעשות סדר, באחד המרחבים הכי מודחקים וכאוטיים ומבולגנים ולא מטופלים בחיים שלנו. זה לא ספר מטיפני, זה לא ספר מוסרני, זה לא ספר מבאס. הוא פשוט עושה סדר, ועושה שיקוף, ככה אני חוויתי אותו. וזה עשה לי טוב. זה הספר שהייתי צריך לקרוא.

מאיה לוין

מבקרת ספרות, "לאשה"
עורכת מלווה / ורד זינגר

ציון: 9

לא חייבים להיות חלק מהברנז'ה הספרותית בשביל להתענג על ספרה השני של ורד זינגר. הגיבורה שלה, ואולי גם בת דמותה, היא שרי פרץ-נוימן, פועלת אפורה בתעשיית הספרים הישראלית. לפעמים היא מגיהה, לפעמים עורכת לשונית, לעתים רחוקות יותר עורכת מלווה או כותבת. ומעבר לכל זה, היא מצחיקה בטירוף.
אהבתי במיוחד את הטעם שלה בגברים. בניגוד לרוב הגיבורות הספרותיות שהכרתי, שרי מכוונת נמוך. בין הפרטנרים שלה: סופר גמלוני, בוריס הקשיש שפולש למסלול שלה בבריכה והכירופרקט שלה, גם הוא מבוגר ממנה ב-20 שנה. לא אכפת לה אם הם נשואים. סצנות הסקס, אגב, אותנטיות במיוחד.
בין לבין היא משמינה, מאבדת את שיערה, שורטת את הקרנית, מסתירה כף רגל קטנה וגם מוציאה רומן ביכורים. בשורה התחתונה: מזמן לא נהניתי כל כך לקרוא ולהעביר לחברות.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
בית עם שבעה חלונות / קדיה מולודובסקי

ציון: 10

אמא שלי, שלימדה אותי לאהוב ספרות טוב יותר מאבא שלי ז"ל, וזוכרת עד היום בעל-פה את כל שירי "פיתחו את השער" של קדיה (שאותם נהגה לדקלם לי ברוב רגש בילדותי), כבר מתקשה לעקוב אחרי עלילות בספרים ארוכים, ובכלל אין לה כל כך חשק לקרוא שום ספר. אז אחרי שנהניתי מהקובץ המצוין הזה, הכולל סיפורים קצרים ויפהפיים ומתורגם להפליא מיידיש, הבאתי אותו לאמא שלי, והיא מיד שקעה בו, קראה את שלושת הראשונים והודיעה: את הספר הזה אני ארצה לקרוא! וגם אתם, תאמינו לי. 

איימן סיכסק

סופר
הפרדס / לארי טרמבלה

ציון: 9

התרגום העברי של יצירת המופת הקטנה הזו הוא אולי החשוב ביותר מבין התרגומים הרבים שהיא זכתה להם, מכיוון שהוא מעמת את הקורא הישראלי עם אנטי-גיבורים בלתי נשכחים, ומאפשר לנו לחמול אותם, ביומיום שבו חמלה הפכה לסימן לחולשה. הספר הזה הוא מגדלור של כתיבה אנושית, שלופת את הקורא ולא מרפה עד לעמוד האחרון. 

שלומית ליקה

עורכת ספרים ובלוגרית ספרות ב"ספר משלך"
שבר ענף ירוק / בלה שגיא

ציון: 10

מסיפור לסיפור אנו לומדים להכיר דמויות, פצועות, שבורות שמתמודדות עם השבר כל אחת בדרכה. לפעמים אנו פוגשים באותה דמות בסיפור אחר, כדמות משנית וליבנו שמח. איזה יופי, היא מצאה אהבה, היא התגברה… בעדינות ובחוטי חסד סמויים, מכשפת אותנו בלה שגיא בסיפוריה היפים. אני כבר מחכה לספרה הבא.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
SWIM / גון בן ארי

ציון: 10

אני רק באמצע הספר, אבל קצרה רוחי מלבשר עליו לעולם עד שאסיים ואתלהב ממנו בבלוג שלי, אז הנה אני מודיעה – וואי, זה אחד הדברים הכי מדהימים שקראתי אי פעם, בוודאי לכל מי שיש לו עניין מינימלי ברוח, בשפה העברית, ביהדות, במיסטיקה, בנפש האדם, במציאות אחרת. גם אם מישהו יתקשה משום-מה לקחת ברצינות את ההארות והנבואות שֶגַיא נברון (האלטר-אגו והאנגרמה של הסופר) "חוטף" פה ומתאר בבהירות לפרטי פרטים, וגם אם מישהו יעדיף לקרוא את המסופר כעלילה בדיונית (למרות הדמיון הגלוי לביוגרפיה של הכותב), מדובר פה ללא ספק ברעיונות ובחזיונות שמעיפים את המוח, ואי-אפשר להכחיש שיש בהם אמת יפהפייה. אל תהססו.

ירמי פינקוס

מאייר, קומיקסאי וסופר
חג המכשפה / עינת בדי

ציון: 9

עינת בדי מגוללת סיפור הגירה מפתיע - הגירה נטולת זוהר לאיטליה דווקא, שתחילתה בגחמה רומנטית וסופה בחיי דלות ואין ברירה. דומה שגיבורת הנובלה, תמנע, מהגרת לא רק מתוך ארצה ומשפחתה אלא גם מתוך נפשה־שלה. אף שהסיפור מסופר בגוף ראשון והשתלשלות העניינים גלויה, נותרת תמנע נעדרת, טכנית וקהת רגש, מרוחקת (מרצון? מתשישות?) מהבנה אמיתית של המעמדים שאליהן היא נגררת עם המחנך הנכה של ילדה הקטן, עם אציל מקומי שמייבא לעצמו כלה צעירה מהונגריה ועם בעלה שבדרכים. הטרגדיה בלתי נמנעת, כמובן. ״חג המכשפה״ הינו ספר ביכורים יוצא דופן במקוריותו, בבשלותו ובניסוחו של הקול המספר.

איימן סיכסק

סופר
הפרדס / לארי טרמבלה

ציון: 9

התרגום העברי של יצירת המופת הקטנה הזו הוא אולי החשוב ביותר מבין התרגומים הרבים שהיא זכתה להם, מכיוון שהוא מעמת את הקורא הישראלי עם אנטי-גיבורים בלתי נשכחים, ומאפשר לנו לחמול אותם, ביומיום שבו חמלה הפכה לסימן לחולשה. הספר הזה הוא מגדלור של כתיבה אנושית, שלופת את הקורא ולא מרפה עד לעמוד האחרון. 

שלומית ליקה

עורכת ספרים ובלוגרית ספרות ב"ספר משלך"
שבר ענף ירוק / בלה שגיא

ציון: 10

מסיפור לסיפור אנו לומדים להכיר דמויות, פצועות, שבורות שמתמודדות עם השבר כל אחת בדרכה. לפעמים אנו פוגשים באותה דמות בסיפור אחר, כדמות משנית וליבנו שמח. איזה יופי, היא מצאה אהבה, היא התגברה… בעדינות ובחוטי חסד סמויים, מכשפת אותנו בלה שגיא בסיפוריה היפים. אני כבר מחכה לספרה הבא.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
SWIM / גון בן ארי

ציון: 9

אני רק באמצע הספר, אבל קצרה רוחי מלבשר עליו לעולם עד שאסיים ואתלהב ממנו בבלוג שלי, אז הנה אני מודיעה – וואי, זה אחד הדברים הכי מדהימים שקראתי אי פעם, בוודאי לכל מי שיש לו עניין מינימלי ברוח, בשפה העברית, ביהדות, במיסטיקה, בנפש האדם, במציאות אחרת. גם אם מישהו יתקשה משום-מה לקחת ברצינות את ההארות והנבואות שֶגַיא נברון (האלטר-אגו והאנגרמה של הסופר) "חוטף" פה ומתאר בבהירות לפרטי פרטים, וגם אם מישהו יעדיף לקרוא את המסופר כעלילה בדיונית (למרות הדמיון הגלוי לביוגרפיה של הכותב), מדובר פה ללא ספק ברעיונות ובחזיונות שמעיפים את המוח, ואי-אפשר להכחיש שיש בהם אמת יפהפייה. אל תהססו.

מיה סלע

מבקרת ספרות ומגישת תכנית הספרות "מה שכרוך"
בשביל מה כל זה / רמי מארק רום

ציון: 10

רמי מארק רום עובד על הקוראים שלו. לכאורה יש לפנינו ספר בלשי. יש בלש, יש מנקה רחובות אתיופי שנעלם, הבלש נשלח לחפש אחריו. אנחנו מכירים את התבנית הזאת, אבל האם הבלש באמת מחפש אותו? ככה מחפשים נעדר? בכל פעם שהקורא מבחין בבלש הולך ימינה, הוא כמעט רוצה  ללחוש לו – "היי, הדירה היא בכלל בצד שמאל, למה אתה הולך למקום הלא הנכון", והבלש מצידו מקפיד שלא לחפש את הנעדר שלו, נגרר לשיטוט בין כל מיני טיפוסים בשכונה בלוד, השכונה בה הוא עצמו גדל. זהו ספר ובו קרנבל של מהגרים נשכחים, של שפות, של נידחות. ספר ביכורים מפתיע, שנקרא כמעט כמו ספר מתורגם בגלל השפה הייחודית שלו, שאין בה נהי קיומי אלא יופי והומור.

יאיר אגמון

סופר
האיש הזקן: פרידה / נגה אלבלך

ציון: 10

הספר נגע לליבי, כתבה אותו נגה אלבלך הרגישה והמוכשרת. הספר מספר סיפור על קשיש ששוקע בדמנציה, ונפרד אט אט מהעולם. קודם בנפש, ואחר כך גם בגוף. זה נשמע נורא, וזה באמת נורא, אבל זה ספר שאתם צריכים לקרוא. תסמכו עלי. זה ספר שנכנס מתחת לעור, ומצליח בשפה רזה וניהול מדוייק של מילים, לצלול אל האופל, לחזור ממנו בשלום, ולהציע לקוראים בו נחמה וגאולה.

דעאל שלו

סופר
לעולם אל תיתן לי ללכת / קאזואו‏ אישיגורו

ציון: 8

למרות שמו רב ההברות, קאזואו‏ אישיגורו מעולם לא כתב ביפנית. הוא בריטי ממוצא יפני, וכחתן פרס נובל לספרות לא בטוח שהוא נשען על דעתי, ובכל זאת קראתי השבוע את "לעולם אל תיתן לי ללכת". תחושה מטרידה-משהו עולה מהכריכה והיא התגברה ואחזה בי מיד עם העמוד הראשון. הספר מצליח לייצר חוסר נוחות מעצם ההצצה לנפש אנושית לא בשלה, כזו שהחירות הבסיסית ביותר נמנעת ממנה, אולם בפסיביות אין קץ היא משלימה עם גורלה. הקורא, כמו גם הגיבורים, מבין לאט לאט את המצב לאשורו, אבל למרות שהאמת המפורשת נגלית רק בעובי הספר, הרי שהרוע השקט, הסמוי מן העין, שורר בו לכל אורכו. הבחירה לכתוב בגוף ראשון אך בשפה פשוטה, מרוחקת וקרה משרתת היטב את הרעיון של הניתוק הרגשי של הגיבורים מעצמם, כאילו היה הכותב מכונה. עלילת הספר היא קטנה, מקומית, בלי דרמות גדולות לכאורה: חוויות ילדות ובגרות זעירות. מין, חלומות, חיפוש אדם מוכר. כי הדרמה הגדולה באמת נמצאת בספר הזה רק מאחורי הקלעים, כרעיון מופשט. אישיגורו חלם חלום ביעותים על חברה עתידנית העלולה להדרדר למחוזות אפלים, וכתב ספר קטן הממחיש תמונה בנאלית, זעירה כמעט, של חיי אדם אחד בעולם שכזה. זוהי דרך מופלאה לגרום לנו לעצור לרגע משטף המציאות, לחשוב ולהרהר בסובב אותנו ובמקומנו בעולם. ואם "לעולם אל תיתן לי ללכת" גרם לי לעשות זאת, הרי שהוא ראוי מאוד לקריאה. כדאי.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
תוחלת החיים של האהבה / ינץ לוי

ציון: 10

הספר הזה (מ-2015) הוא הבעת האמון הכי אמיצה ונדיבה של סופר בקוראיו שזכורה לי אי פעם. ינץ לוי כאילו פותח למעננו את חולצתו ומכניס אותנו בעדינות לכיס הפנימי של הנפש שלו, שם הוא משתף אותנו בפשטות ובגילוי לב נדיר בכל מה שעובר עליו כשהוא כותב על מה שקרה לו ולמשפחתו מרגע שנודע שאחיו הגדול האהוב חלה במחלה סופנית ועד למותו כעבור כחמש שנים. הוא תופס אותך חזק בצווארון על ההתחלה ("מהי תקווה? תקווה היא ייאוש מטוגן") אבל הספר שלו לא עצוב אלא נפלא, מלא אהבה, ובסופו יש נחמה. אל תפספסו.

שרי שביט

סופרת ומשוררת
העולם הוא שמועה / ניר ברעם

ציון: 10

כמה פעמים יצא לכם לקרוא ספר שמטיח בכם את הרגשות הכי עמוקים שלכם, כמו בפעם הראשונה. כמה פעמים יוצא לכם לקרוא ספר כן וחשוף על הורות, זיכרון ואימה. כמה פעמים יוצא לכם להתרגש מספר באמת. עד דמעות. כזה הוא "העולם הוא שמועה" מאת ניר ברעם.

רן תלם

איש טלוויזיה
יו נסבו / העטלף

ציון: 10

את הארי הולה פגשתי איפשהו ב 2006, קראתי הרבה המלצות על ספר שקוראים לו "אדום החזה", השם סיקרן אותי, חשבתי שזה משהו על ציפורים ונורבגיה, וזה היה נראה לי מושלג ומקסים. טוב, אז היו ציפורים, וגם שלג היה, אבל מקסים זה לא היה, זה היה מותח. אחרי שסיימתי את הספר, גיליתי שהוא כבר השלישי בסדרה ( "העטלף", "מקקים") השלמתי אותם ויצאתי למסע שטרם נגמר (12 ספרים, האחרון ב 2019). קראתי אותו מתורגם לעברית, מתורגם לאנגלית ועדיין לא בנורבגית. יו נסבו הוא סופר המתח האהוב עלי, הוא יודע כל כך טוב ממש כמו רוצח ערמומי, להוליך אותך למקום מסוים, לתת לך לחשוב דבר אחד, ואז להכות אותך בראש עם חפץ כהה. למדתי כל כך הרבה על כתיבה מלקרוא את הספרים שלו, ואם אי פעם מישהו היה מגשים את השאלה האהובה "עם מי אתה רוצה לאכול ארוחת ערב?" אז היינו יושבים ביחד והיו לי כל כך הרבה שאלות לשאול. אז אם אתם אוהבים מתח מתוחכם, לחפש רמזים שמתנופפים לכם מול העיניים, מסעות ארוכים של 400-500 עמודים, ואת נורבגיה הקרה, המושלגת, המפחידה, אני ממש ממליץ לכם להכיר את הארי. תתחילו ב"עטלף" ותמשיכו לאט לאט…

נ.ב
מידי פעם, כשאני מחפש השראה, אני חוזר לאחד הספרים שלו שוב, מנסה להבין איך הוא עושה את זה כל פעם, איך הוא מפתיע אותי מחדש, ובכל פעם אני מגלה עוד טריק, עוד מהלך, עוד רעיון גאוני. שווה.

יובל פלוטקין

עורך ספרות ynet
קוונטין טרנטינו / היו זמנים בהוליווד 

ציון: 8.5

ספר הביכורים של הבמאי קוונטין טרנטינו (או הסופר התל-אביבי, אם תרצו) מצליח להתעלות על הסרט שיצר תחת אותו שם.  זו יצירה ספרותית מפתיעה, מרעננת ונועזת שמעוררת מחשבות על התרבות האמריקאית, סוגים שונים של גבריות והדומה והשונה בין הספרות והקולנוע.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
אמה רוס / האורחת המושלמת

ציון: 8.5


בהתחלה קצת נבהלתי כשגיליתי שהעלילה מתפצלת במקביל לשתי תקופות, תעלול ספרותי שעלול לגלוש לטרחנות, אבל פתיחת הספר מסקרנת להפליא אז המשכתי, וגיליתי לא רק מתח בנוי לתלפיות אלא גם תעלומה, ותעלומות אני אוהבת. ואמנם, הספר כתוב היטב ומהנה ביותר, אם כי בשליש האחרון הפאזל העלילתי מסתדר קצת יותר מדי טוב, אבל הטוויסט בסוף מחפה על הכל.

נורית גרץ

סופרת, פרופסור אמריטה לספרות ולקולנוע באוניברסיטה הפתוחה 
טיט / דרור בורשטיין

ציון: 9

שתי שפות ושתי תרבויות, משני קצוות הזמן, הוטמעו בספר אל תוך סיפור אחד. גיבור הסיפור הזה הוא ירמיהו הנביא שחי בסוף תקופת בית ראשון, ובו בזמן הוא מסתובב בירושלים של זמננו, משתמש ברכבת הקלה ונושא את נבואותיו בבתי קפה. לא תמיד החיבור הזה בין הזמנים והשפות עובד טוב, לעתים הוא נראה כבדיחה מוצלחת פחות או יותר. ובכל זאת את הספר הזה כדאי לקרוא, ואולי אפילו חובה לקרוא, בגלל הקטעים שבהם שתי התקופות הרחוקות מתנפצות זו אל זו, לא רק כדי להאיר מחדש את ההיסטוריה של היהודים בארץ ישראל, אלא גם כדי לומר משהו על המצב האנושי, על הכאב והסבל, המוות והאובדן, משהו שהוא מעבר למקומות ולזמנים. 

רון דהן

סופר ומשורר
מייקל פולן  / איך לשנות את דעתך?

ציון: 9

חומרים משני תודעה עושים סוף סוף את המסע המפרך מ"סמי מסיבות מסוכנים" אל האיזור השקול של החוויה הרוחנית ואל מרחבי המחקר האקדמאי והטיפולי. הספר שמנסח את המסע ומקבע את העמדה הזו הוא איך לשנות את דעתך והוא עושה זאת בכתיבה קולחת, מעניינת ומשכנעת. מומלץ לחובבי הפסיכדליה וגם לאלה שפחות.



עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
ורד זינגר / עורכת מלווה 

ציון: 9


כעורכת מלווה בעצמי, הספר מאוד סקרן אותי, אלא שהתברר שהעורכת-הסופרת משתפת אותנו יותר בסיפורי תשוקה ואכזבה ממפגשים בשר ודם מאשר מאלה המוכרים לי ולעמיתינו למקצוע – מפגשים עם כתבי יד ועם מחבּריהם מלאי החרדה והתקווה. עם זאת, הסיפורים מעניינים בהחלט, מצחיקים ולעתים מרגשים (לא הספקתי לקרוא את כולם, חגים וזה, אבל התרשמתי לטובה). יופי של ספר!

יגאל סרנה

סופר ועיתונאי
 שטפן צוויג / נובלת שחמט 

ציון: 9

סיפור נפלא כמיטב המסורת הווינאית שאבדה לנצח. היכולת ליצור בכמה משפטים דמות מלאה עגולה ואז להניע מולה דמות אחרת, אניגמטית ממנה, שהולכת ומתבהרת בהמשך העלילה, יכולת זאת שמורה לאותה קבוצה וינאית של כותבים נדירים, שנדמה כאילו מלחמת העולם השניה הביאה לקיצה, גם הספרותי. אחזתי בכל דף לבל יסתיים ועם זאת שאפתי לדהור קדימה כדי לחשוף את הסוד. 

מיכל שלו

סופרת
דודו בוסי / הירח ירוק בוואדי

ציון: 10

אחד הספרים האהובים עלי מאז ומעולם. הסופר מתאר ילדות והתבגרות בשנות השבעים בשכונת התקווה דרך עיניו של מוסא, נער חכם ורגיש, בעל התבוננות דקה ופיוטית על החיים המורכבים בתוכם צמח. רגליו נטועות עמוק בשכונה ובמשפחה אך נפשו כמהה ונכספת למקום אחר, רחוק מהקושי, העוני, ההשפלה והאלימות. אני גדלתי לא רחוק והכרתי את שכונת התקווה רק בשוליה. דודו בוסי, בכתיבה נפלאה וכובשת, מלאת הומור ואמפתיה, מחולל קסם ספרותי שלא הרבה סופרים מסוגלים לו - בכל פעם שאני חוזרת אל הספר, אני חיה את התקופה, את הדמויות, את נפש הגיבור, כאילו הייתי עמו שם בעצמי. ספר נהדר וכובש לב.

ענת עינהר

סופרת, ציירת, מבקרת ומנחת סדנאות כתיבה
העולם הוא שמועה / ניר ברעם

ציון: 10

מופע צללים מסחרר של נעורים וצעירוּת מצד אחד ואבהות מצד שני. יכולת הפיצוח האנושי של ברעם, בניית העלילה המרתקת והדילוג בין מציאות ישראלית לעולם של מסתורין ופנטזיה, הם רק חלק מיופיו ועוצמתו של הספר. לא אגזים אם אומר שהצטרפה לספרות יצירת מופת עכשווית ומקורית, בעלת כוח לא מצוי. 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
מוציאה לשון / שלומית עוזיאל

ציון: 10

לשלומית עוזיאל ולי יש לפחות אהבה אחת גדולה משותפת – לשפה העברית. לכן שמחתי כל כך כשביקשה ממני לערוך את ספרה החדש, שכולו הפתעות מתוך "המגירה הסודית" של השפה שלנו – מגירה שעוזיאל יודעת ואוהבת לפשפש בה ובעיקר לגלות בה תגליות מרתקות. התגליות בספר לא נועדו רק ליודעי ח"ן ולחובבי אבשלום קור, להפך – הן מקסימות ומעניינות לכל דובר עברית, ורלוונטיות מאוד לדיבור היומיומי: האם גבר יכול "להינשא" לאשה, או רק "לשאת" אותה? איך אומרים "חד-קרן" (או "אב-טיפוס") ברבים? ואיך מבטאים את המלה "כבש" בצירוף "כבש המטוס"? קראו ותדעו! ספר שכדאי להניח במיקום אסטרטגי (שולחן הקפה?) כדי שבני הבית ואורחים יוכלו לעלעל בו מדי פעם, לגלות הפתעות מצחיקות ומאלפות ולשתף בהן את האחרים.

ליעד שהם

סופר
רומית סמסון / המטבח האחורי

ציון: 9

זהו ספר שנקרא בהנאה רבה וקשה להניח מהיד. לטעמי, הקסם של הספר טמון בעיקר בדמויות שהם אנשים בשר ודם, שכתובים ברגישות רבה ומותך אהבת אדם. ככל שהתקדמתי בקריאה רציתי לדעת עליהן עוד ועוד והצטערתי מאוד להיפרד מהן כשהספר הסתיים. כמו ספרים טובים אחרים שעסקו בנושא השחיתות, גם ספר זה מעורר מחשבה ביחס לכמה היא מתעתעת וקשה לתפיסה וכיצד היא לוכדת ברשתה גם את הנורמטיביים בעלי הכוונות הטובות. 

מיכל שלו

סופרת
יוכי ברנדס / אדל

ציון: 10

פנינה שלא הרבה סופרים מסוגלים לה. הסופרת בוראת עולם דמיוני על יסודות איתנים בהיסטוריה היהודית. היא מספרת את סיפורו של הבעל שם טוב, מקים החסידות, דרך העיניים של בתו אדל. מעבר לעלילה הדרמטית הסוחפת, הדמויות המרתקות, אהבתי את נקודת המבט הפמניסטית, את הנשים החכמות והעוצמתיות של יוכי אשר מפנות לעצמן במה בעולם הגברי אליו גדלו, והזרקור המופנה אליהן מעיניה של הסופרת מאיר את התקופה באור ייחודי. "אדל" הוא כמו ניגון חסידי עממי ישן אשר התגלגל עד ימינו שלנו, קיבל נופך מודרני, אך עדיין צובט את הלב וכובש ביופיו.

סביון ליברכט

סופרת ומחזאית
דומניקו סטרנונה / שרוכים

ציון: 9

אני רוצה להמליץ על הנובלה "שרוכים" של דומניקו סטרנונה, שהוא סופר איטלקי מוכר ונשוי שנים רבות לאניטה רז'ה שיש אומרים שהיא אלנה פרנטה המסתורית. ספרו הוא תמונת מראה של "ימי נטישה" של פרנטה זו, גם בו גבר נוטש את אשתו ואת שני ילדיו למען אישה צעירה שבה הוא מתאהב...ויש בו מבט מיוחד על זוגיות והורות.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
ד"ר נאדר בוטו / רפואה ושבעת החוקים האוניברסליים

ציון: 10

עוד לא הצלחתי לקרוא את כל הספר הזה, אלא רק מעט בכל פעם, אבל לדעתי הוא מסוג הספרים שצריך להיות בכל בית, כמו תנ"ך. כתלמידה של הרופא המואר, החכם והצנוע שחיבר את הספר, אני אולי קצת משוחדת, אבל מעולם לא נתקלתי בתיאוריה שלמה ומשכנעת יותר משלו על היקום, על האבולוציה, על מקומנו בעולם ובסופו של דבר, על משמעות החיים. הרפואה האינטגרטיבית שד"ר בוטו פיתח מתייחסת לא רק לגוף ולנפש, אלא גם לנשמה ולרוח, ומסבירה בצורה מדעית – אך פשוטה להבנה – את הקשר בין משברים נפשיים לבין מחלות גופניות. התוכן ממש לא מסובך, צריך פשוט לקרוא לאט ובסבלנות. ספר חשוב לכל מי שמוכן ורוצה לקחת אחריות על בריאותו.

חיים באר

סופר
אריאל הורוביץ / טובי בנינו

ציון: 9.8

ביכולת סיפורית סוחפת, ביד בוטחת ובמבט אירוני חד ומעמיק מתאר אריאל הורוביץ שלושה דורות - סב בן ונכד. הסב עסקן בדימוס במפלגה הדתית לאומית, הבן עורך עתון לאומי המבקש להתמודד על ראשות המפלגה ולשחרר אותה מהדימוי הנבכי שלה והנכד דילר סמים ראשי ביהודה ושומרון. חשבון נוקב מבית עם הציונות הדתית שהסתאבה. רומן שקראתי אותו במתח, בסקרנות ובעניין, ודמויותיו המשיכו ללוות אותי הרבה אחרי שסיימתי לקרוא את הספר. 

יובל אברמוביץ'

סופר, יזם ומרצה
ענת לב-אדלר / אישה בעונת מעבר 

ציון: 9

עטיפת הספר (המרשימה!) של "אישה בעונת מעבר" עשויה להטעות. היא זועקת נשיות וגיל מעבר אבל הספר הזה הוא הרבה יותר מעוד ספר על משבר אמצע החיים. "אישה בעונת מעבר" הוא בראש וראשונה חגיגה מענגת של משחקי מילים שנכתבו בידי מיומנות על ידי ענת לב-אדלר עיתונאית, סופרת ועורכת מנוסה (גילוי נאות: לב-אדלר ערכה מספר מהספרים שהוצאתי לאור) וסיפור על אובדנים. וכולנו, גם הגברים, מאבדים כל הזמן משהו. אנחנו מאבדים את הזמן, את הגיל, את הנעורים, את הזיכרון, את הגזרה ולא מעט אנשים שהולכים מאיתנו בדרך הטבע או מטבע הלב. ספר מעורר מחשבה שהוא הרבה מעוד ספר נשי מוצלח. זהו ספר על החיים. 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
מאיה לביא / נתז טיפתי אהובתי 

ציון: 9

תארו לעצמכם שאתם פוגשים בחורה שאין לה אלוהים, שאין לה גבולות, שיש לה ראש מהסרטים ושפה מהרחוב, והיא מתיישבת לידכם (או עליכם, או עליכן) ומתחילה לדבר על עצמה ועל החיים ועל אהבה וזיונים ועל מה לא, ומה שלא עשיתם או כן עשיתן עד אותו רגע, אתם לא יכולים להמשיך לעשות כי אתן רק רוצות להקשיב לה? אז זאת לולי, או עמנואלה, או בעצם מאיה לביא, שכותבת כמו אף אחד ומספרת בגילוי לב הכל-הכל, בזרם תודעה מרתק, כלומר אני עדיין באמצע הספר אבל כבר יודעת שארצה להקשיב לה עד הסוף, ואז גם לקרוא את ספרה הראשון. נסו ותיהנו.

אמיר בן-דוד

עיתונאי, סופר, מוזיקאי ותסריטאי
שרון מולדאבי / להלל את החול

ציון: 9

שרון מולדאבי עורך את חשבון חייו, כאוהב מוזיקה, כעורך מוזיקה, כמוזיקאי, כגבר, כבן וכאבא.
הוא כמו נצמד להמלצות של ריינר מריה רילקה ב״מכתבים למשורר צעיר״: ״על היוצר להיות עולם לעצמו ולמצוא את הכל בתוכו… תאר את עצבויותיך ואת מאווייך, את המחשבות החולפות ואת האמונה ביופי כלשהו – תאר כל זאת בדבֵקות וביושר שקט וענו והשתמש לשם ההבעה בחפצים שבסביבתך, בתמונות של חלומותיך ובעצמים השמורים בזכרונך״. 
״להלל את החול״ הוא ניסיון אמיץ ומעורר הזדהות לעשות בדיוק את זה.

מתן חרמוני

סופר
תמר בלומנפלד / קנאה טובה 

ציון: 10

הרומן הגראפי החדש של  תמר בלומנפלד לוקח את הקורא לטיול במחוזות הנעורים המסויטים. המצב הפיזי של הקורא במהלך הקריאה הוא כזה: הלסת שלו נשמטת מאימה בשעה שהבטן מתכווצת מרוב צחוק. תמר בלומנפלד לא מרחמת על אף אחד בספר, בשעה שהוא גם מלא ברגעי חסד וחמלה. גם הקריאה בספר מאתגרת ומהנה בעת ובעונה אחת, כמו האימה והצחוק, כמו הדין החשבון הנוקב והחמלה.

אלעד זרט

משורר ועורך הספרות של "ידיעות אחרונות"
אסף חנוכה / הריאליסט: האסטרונאוט המזרחי הראשון 

ציון: 9

מה הופך את אסף חנוכה לאחד הקומיקסאים המוכשרים והמצליחים בארץ ובעולם? היכולת לתאר במדויק רגשות ומצבים נפשיים באמצעים ויזואליים. "הריאליסט: האסטרונאוט המזרחי הראשון", מקבץ נוסף מטוריו ב'כלכליסט', ממשיך את מסעו כיוצר, אבא, בן זוג ואזרח ישראלי שמנסה להתמודד עם חרדה קיומית וכלכלית בעזרת הומור והרבה דמיון פרוע. חנוכה מצטייר שוב כבוחן כליות ולב – פשוטו כמשמעו – בעודו נשען על איברים פנימיים כדי להעביר סיטואציות רגשיות. הוא נע בין החוץ לפנים, בין גיבורי-על לנכשל, בין לאומיות לפרט, ברצף רעיוני מהפנט ומטלטל שלא משאיר את הקורא אדיש למצוקותיו ותהיותיו. 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
יובל אברמוביץ' / עד הדמעה האחרונה 

ציון: 9

גילוי נאות: יובל ואני מכירים ועובדים יחד כבר שנים רבות, ובכל זאת אני שבה ומתפעלת בכל פעם מחדש מהרעיונות ומהיוזמות שהוא מוציא לפועל, שכולם בסימן נתינה. יובל הוא אוטו-דידקט מוכשר, נחוש והרפתקן, שאינו מהסס לחלוק עם אחרים בנדיבות כל מה שהחיים לימדו אותו, וספרו החדש הוא אחת המחוות היפות והמרגשות ביותר שאפשר להעניק לאמא; ומאחר שהכרתי את אמו המנוחה, שנפטרה בטרם עת לפני שנתיים, אין לי ספק שהיא משמינה מנחת על הענן שלה בגן-עדן. יש כאן 62 שיעורים, שיעור לכל שנה משנות חייה הקצרים (שאת חלקם למד ממנה על דרך השלילה) המוגשים בדרך סיפורית גלוית-לב, מאלפת ומרתקת, ולסיום מוזמנים הקוראים להגיש מועמדות לקרן החלומות השנתית שיובל ייסד לזכר אמו. בעיניי זה יוצא מן הכלל.

ישי שריד

סופר
חגי ארליך  / ים סוף, הים העצוב

ציון: 9

הספר מתאר את תולדות המאבקים על השליטה בים סוף, כנתיב מרכזי למסחר בין מזרח ומערב, מימי מלכת שבא ועד ימינו. פרופ' ארליך פורש יריעה היסטורית רחבה, ומסביר מדוע נותר ים סוף מבודד ונידח, בניגוד לים התיכון שוקק החיים. ספר מרתק על דרמות נשכחות שעיצבו את שכנותינו מדרום. 

מיכל נגרין

אמנית ויוצרת
ענת לב-אדלר / אישה בעונת מעבר 

ציון: 9.5

ספר שהותיר אותי נפעמת מהכתיבה הנשית הנפלאה ומיכולת התיאור המדוייקת של הדמויות. קראתי את הספר במהלך ימים ספורים ונקשרתי ממש לדמויות (בעיקר לווישניאק ולשירי) שממשיכות ללוות אותי וילוו את כל מי שיקראו. התחברתי אל הסיטואציות והאסוציאציות הציוריות, ואני מעריכה מאוד את האומץ ללכת עם הדמויות ובעיקר עם אביגיל עד הסוף. הספר נקרא בנשימה עצורה, ואני ממליצה מאוד לכל מי שנמצא באמצע החיים לקרוא את הספר הזה.

אוהד קנולר

שחקן, מנכ"ל תיאטרון גבעתיים
יהושע קנז / דירה עם כניסה בחצר

ציון: 10

קובץ בן תשעה סיפורים, המאפשר ליהנות מכישרון כתיבה נדיר, ומקול ייחודי בספרות העברית. קנז הוא מתבונן חד, ומאזין קשוב המעביר את הדרמה הגדולה, הגלומה ברגעי היום יום הקטנים ביותר, בכתיבה מדויקת, וחפה מזיופים.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
מתן חרמוני / מחר אני יוצא מזה 

ציון: 7.5 

ספר קריא מאוד, מלא סקס, סמים ורוק'נרול. שלוש המלים הראשונות בספר הן "כשהסמים התחילו לפעול", ודי מהר מגיע אקשן ועירום, ויש גם מלא ניים-דרופינג של דמויות שמוכרות לכל מי שצורך תקשורת, עיתונות וספרות וקצת פוליטיקה. אז הספר באמת מתחיל מצוין, אבל אט-אט מאבד מיקוד ולקראת סופו כבר לא ממש היה אכפת לי מה יקרה לגיבור. מה שכן, עד אז היה די כיף לקרוא. נחמד לטיסות.

יפתח אשכנזי

סופר
ניצן ויסמן  / מקום

ציון: 9

ספרו של ניצן ויסמן מתרחש בהולנד של תקופת השואה, ומספר סיפור על אנשים רגילים שחיים במציאות בלתי רגילה. הספר מצליח במשימה כמעט בלתי אפשרית - הוא מספר על השואה באופן אחר ומיוחד, וחשוב מכך הוא מצליח מתוך התקופה הקשה לומר משהו על בני אדם ועל אהבה.

רפי טופז

סופר
ישי שריד / גן נעמי 

ציון: 10

נעמי הגננת שעתידה מאחוריה, מטפלת במסירות בילדי אחרים ונכשלת בקשר עם בנה. היא מסרבת להיכנע למציאות נושכת ועל אף חולשותיה נלחמת בנחישות על המשך קיום הגן שהוא למעשה בבואתה שלה. סיפור מקומי מקסים שקל להתחבר אליו, עם דמויות ישראליות, דוד יהודי מאמריקה ועלילה המתרחשת לאורה של שמש, לעיתים קופחת ועל שפת ים תל אביבי מנצנץ ומלוח. ישי שריד כותב בצלילות וחדות סיפור קולח ומרגש שקשה להניח מהיד וחבל שמסתיים. 

קרן בר לב

עורכת בלייזר
מעריצה / ריינבו ראוול

ציון: 9

ריינבו ראוול כותבת צעירים מבולבלים ושונים, אנדרדוגס אמיתיים שמחפשים את מקומם בעולם. אחרי "אלינור ופארק" היפיפה והנוגע ללב, היא עושה זאת שוב ב"מעריצה" (פאנגירל, במקור). קאת היא כותבת פאנפיקשן מצליחה ואנונימית, שמעדיפה לחיות בעולם הבדיוני של סיימון סנואו - נער-קוסם ששבה את לבם של מיליונים. אלא שהמציאות גוררת אותה, צועקת ובועטת, לתוך חיי הקולג' התובעניים: לראשונה בחייה היא צריכה להתמודד לבד, בלי אחותה התאומה ועם פרופסור לכתיבה יוצרת שחושבת שפאנפיקים הם פלגיאט לכל דבר. זה רומן שנון, רגיש וייחודי על כתיבה ועל הרבה יותר מזה.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
רינת פרימו / המבוך 

ציון: 9

הילדים שלכם תקועים בבית ואתם חולמים על חדר בריחה, אבל בלי לצאת מהמזגן? הספר החמוד הזה מציע להם (ואולי גם לכם) סיפור עם פעילות בצדו, מהסוג שדורש חשיבה יצירתית. הילד גיבור הסיפור נקלע להפתעתו למין מבוך רב-חדרים, שבו הוא פוגש את חברתו הקרובה-לשעבר. כדי שיוכלו שני הילדים לצאת מהמבוך המשונה ש"נכלאו" בו, עליהם לפצח חידה בכל אחד מהחדרים (שהופכים בעצם לחדרי-בריחה) עד שיצליחו לצאת – ותהליך הפיצוח הופך להרפתקה משותפת. במהלך הקריאה מבינים בהדרגה שהמבוך הפיזי הוא מטאפורה למבוך הנפשי של שניהם, שייפתר לבסוף על הצד הטוב ביותר, ועדיין ממש כיף לפתור את החידות. ילדים בני פחות מ-9 עשויים להזדקק לעזרת בוגרים מהם. תיהנו!

אסתי ג' חיים

סופרת
מקצועות של אחרים / פרימו לוי

ציון: 10

בכתיבה בהירה, חכמה וגדושה בחום אנושי שוזר פרימו לוי ממוארים ורשימות בנושאים שונים, שוליים לכאורה, מתחומי דעת שאינם בתחומי "מקצועו". הוא כותב על הבית שבו נולד וחי, על פרפרים וחיפושיות, על "שולחן ערוך", על השפה והכתיבה, אבל מבעד לכל אלה צפים ועולים חייו שלו, ותובנות עמוקות על החיים בכלל. ספר שגומעים בלגימות קטנות כדי לחרוט בנפש משפטים מעוררי מחשבה והתפעלות, שמאפשרים הצצה לעולם הפנימי מנקודות מבט לא צפויות ויפהפיות.

גיא עד

סופרת
שרי בשי / מקלובה

ציון: 9

דואט פוליטי של אישה לא פלסטינית, עורכת דין ואצנית מרתון וגבר פלסטיני, מרצה לחינוך באוניברסיטת ביר זית, ושניהם מנסים להצמיח את אהבתם בין שטחי איי, בי וסי. 
זה ספר מיוחד במינו עם אורך נשימה ותיאור עיקש וענייני של לוגיסטיקה יומיומית. הוא ממחיש נהדר את הסבך הישראלי פלסטיני - את אי ההיתכנות וההיתכנות - דרך מציאות בירוקרטית מאוד מפורטת ועניינית. בעיני, הפירוט הזה הוא ייחודו ויופיו. ספוילר – האהבה מנצחת! 

יואב גינאי

שדרן רדיו, מנחה טלווויזיה, פיזמונאי, חוקר תרבות, עורך ומתרגם
רזי לוינס / האוויר שאנחנו נושכים

ציון: 9

רומן-סרט של ממש. מקורי, מפתיע, מרגש, מטריד ומותח. מצמיח תובנות עמוקות על המסע הנקרא החיים שלנו, המיניות שלנו, ויחסי האהבה/תיעוב שלנו את עצמנו, הדימוי העצמי והבחירות שאנחנו עושים. ספר מצוין.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
מעין רוגל / המכניקה של הרגש

ציון: 10

בעשור האחרון יצאו לא מעט ספרי הדרכה מצוינים לכותבים, אך למרבה השמחה מתברר שתמיד יש מקום לחדש בנושא הזה; ומעין רוגל אכן מטפלת בו מכיוון שונה ומיוחד, שנשמע כמעט כמו אוקסימורון – במכניקה של הכתיבה מצד הרגש. שהרי סיפורים יכולים להציל חיים, אבל בתנאי שיידעו לעורר רגש אצל המאזין (או הצופה) וזה כרוך במניפולציות שכדאי להכיר. אם תקראו את הפרק הראשון (כאן באתר!) תבינו שספר שכתוב כל כך נפלא כדאי לקרוא גם אם מעולם לא חשבתם לכתוב, כי הספר נוגע "בחיים עצמם" – ברגשות, ביחסים בין הורים לילדים ובין זוגות, בשקרים ובסודות – והרי כל החיים זה סיפורים.

יהודית קציר

סופרת
אסתי ג' חיים / סיד

ציון: 10

שלוש הנובלות בספר, מעבר להיותן מרגשות וכתובות ביד אמנית, נותנות ביטוי לקולות שאנחנו ממעטים לשמוע; לקולה המופנם של אליה, שלפני שנים עברה תקיפה מינית, והזיכרון מכרסם בנפשה וגורם להתפרקות משפחתה. לקולה הפרוע והמצחיק של חנה, שמסרבת להשלים עם ההתבגרות וחוגגת את יום הולדתה ה-69 בדרך לא שגרתית, ומרשה ללבה ללכת שבי אחרי בחור צעיר. ולקולו הכאוב של לצי, פועל חיפאי ניצול שואה, שמאוהב באסתר, קרובת המשפחה מלאת החיים של אשתו. נדיר שדמויות ספרותיות וגורלן נוגעים ללבנו כאילו היו אנשים שהכרנו. ב"סיד" הקסם הזה מתרחש.

כרמית גלבוע

סופרת
סרחיו ביסיו / זעם

ציון: 9

סרחיו ביסיו, אמן הסיפור הארגנטינאי, יצר ב"זעם" מתח עלילתי מחוכם הנשען על אירועים העוסקים כולם בנפש האדם ובתהפוכותיה. אותו מתח הנע כפצצה מתקתקת לאורך העלילה, משקף את גזירת הגורל המשותף בין חוסה מריה לאהובתו רוסה, בגדר "להיות או לחדול". הבחירה המפתיעה שלו בגיבורים פשוטים וקשי-יום, המצויים בשולי החברה, היטיבה בתחילה לתעתע בי, כאשר מריה, פועל הבניין, מתואר כדמות של זאב בודד בעל יצר הישרדות מפותח, אולם ככל שמתקדמת העלילה, נחשפים העומקים המרתקים של אישיותו והוא עובר תהליך רוחני מרתק, בו הוא חוקר את עולמו הפנימי ומפתח רגש חם ואבהי כלפי בנה הפעוט של רוסה.

את "זעם" קראתי מספר פעמים ובכל פעם גיליתי בו רבדים חדשים ומרתקים. אין לי ספק, שההתרחשות המתוחה והמסוכנת מחד, המפעפעת בעוצמות של רגש וחמלה מאידך, היא לב לבו של הרומן האפל ומכמיר הלב הזה, שבו מתח ורומנטיקה משתרגים זה בזה והיא אף הובילה יצירה זו, שנכתבה בשנת 2004 לעיבוד קולנועי שזכה לשבחי הביקורת.

אריאל שנבל

עורך מדור הספרות בעיתון "מוצ"ש", מקור ראשון
מתן חרמוני / מחר אני יוצא מזה

ציון: 8.5

בסיפור "עלייתו ונפילתו" שמשרטט מתן חרמוני ב"מחר אני יוצא מזה", העלייה מתוארת הרבה יותר טוב מהנפילה, אבל זהו פגם נסלח לספר מוצלח שכולו כיף. צריך לבוא ל"מחר אני יוצא מזה" בראש פתוח ובנפש חפצה, ואז הכל יזרום לכם כמו נהר שבסופו מפל. רק קחו בחשבון שלמפל הזה אתם מגיעים בלי סירה או אפוד הצלה.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
אנה אנקוויסט / המרדימנים

ציון: 9

ספרה האחרון של אנה אנקוויסט אולי אינו אחד הטובים ביותר שלה, אבל כל ספר שלה הוא פנינה שחבל להחמיץ, גם אם הוא איטי-משהו (ולכן מומלץ מאוד לקריאה לפני השינה!), שכן היא מעמיקה בעדינות אין-קץ אל תוך נפשם של גיבוריה, ובתוך כך גם אל נפש הקוראת. מעניין שבדומה ל"קונטרפונקט", יצירת המופת שלה מ-2015, שכתבה בעקבות אובדן בתה שנהרגה בתאונה, גם בספר זה כואבת סוזן הגיבורה את הנתק שלה עם בתה, שנגרם בעקבות סוג של "תאונה" פסיכולוגית – אי-הבנה מצערת בשל סודות ושקרים מיותרים ומחסור משווע בתקשורת פתוחה.

ד"ר דורי מנור

משורר ועורך שירה
מתן חרמוני / מחר אני יוצא מזה

ציון: 9.25

מרקחת סקסית ומענגת של הומור שחור, חוכמה ספרותית וכשרון סגנוני ולשוני גדול. יש סופרים בישראל!

מאיה לוין

מבקרת ספרות, מגזין "לאשה"
דגלאס סטיוארט / שאגי ביין

ציון: 10

ספר כל כך עוצמתי שקשה לקרוא אחריו משהו חדש. ספר הביכורים של דגלאס סטיוארט, זוכה פרס הבוקר ל-2020, מתרחש בסקוטלנד הדועכת של שנות ה-80. אגנס ביין ושלושת ילדיה חולמים על התחלה חדשה, אבל הבעל-אבא נוטש אותם בעיירת כורים עלובה. שתי נקודות אור נותרו בחייה של אגנס: המראה שלה והטשטוש שהבירה מעניקה לה. אגנס תמיד מאופרת ותלתליה עשויים, הילדים תמיד מסורקים, הבית מצוחצח, אבל היא שותה את עצמה לדעת ומבריחה את כל אוהביה. רק שאגי לא בורח. ילד הורי מעודן, מעודן מדי בשביל עולם של עוני ובורות. 616 עמודים(!) שנגמרים מהר מדי.

מיה סלע

עיתונאית, מגישת תכנית הספרות "מה שכרוך" ב"כאן תרבות"
עינת בדי / חג המכשפה

ציון: 10

מזמן לא קראתי ספר כל כך מסעיר. עינת בדי כותבת על חיי הנפש והחומר של נשים בדיוק מכאיב וביופי רב. כמו לשים את היד על פצצת זמן יפיפייה, היא רוטטת ביד ואי אפשר לזרוק אותה לבור בטחון, אולי כי אין בור בטחון לעולם. 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
חני לרמן / איפה החברות שלנו?

ציון: 9

"חברות בין נשים היא בעיניי פלא עדין ומורכב מאוד, שיכול להיחוות גם כהפכפך ומתעתע. היום אני יודעת שחברות עומק אמיתית (...) היא נס שלא קורה הרבה", כותבת המחברת במבוא לספרה, ודומני שרובנו נסכים איתה. מדהים שכל-כך מעט נכתב על הנושא החשוב והחמקמק הזה, שמלווה כל אשה מילדות עד זיקנה, וכמה מעודד למצוא ספר שמטפל בנושא כמעט מכל זווית אפשרית, כולל תובנות מהקורונה. בעקבות המסע האישי שלה הקימה לרמן גם מיזם קבוצות נשי ארצי בשם "חוג חברות", שהניב לא מעט חברויות אמיצות בין נשים. מתנה נהדרת לעצמך ולחברותייך, וכמובן לאלה שעדיין מחפשות את ה-BFF שלהן.

טל פרידמן

קומיקאי, שחקן, מוזיקאי, תסריטאי ומדבב 
הרוקי מורקמי / הרג קומנדטורה

ציון: 10

מוראקמי כל כך רחוק מישראל ועם זאת עיסוקו בתהליך הזדככות האדם הבודד כל כך קרוב אלינו, ובמיוחד כשבמקרה זה האדם הבודד הוא אמן.

גיא הרלינג

מתרגם ספרים
מיכל רובזמן / רומן

ציון: 9.5

ללא ספק אחד הספרים הכי טובים שקראתי בשנים האחרונות. מיכל קובזמן לוקחת סיטואציה ספרותית שחוקה לכאורה (גבר פוגש אישה, אישה פוגשת גבר, שניהם נשואים, לשניהם סודות מהעבר) ויוצקת לתוכה עומק רגשי נדיר ורגישות אינסופית לניואנסים ולפינות הנסתרות ביותר של הנפש שלנו - והכל בכתיבה אינטליגנטית אבל תמיד בגובה העיניים. הספר הזה הלך איתי לכל מקום, יכולתי לסיים אותו ביומיים אבל מתחתי אותו על פני חודש כי לא רציתי שייגמר לי.

אשכר ארבליך-בריפמן

סופרת
אפריל גל גילרוביץ' / להעריץ אותה

ציון: 10

ספר נוער שונה ומעורר מחשבה שלגמרי מתאים גם למבוגרים. מספר על הערצה של בנות נוער לשחקניות מפורסמות ומתאר קשרים מיוחדים שנרקמים בין המעריצות למוערצות. מלמד אותנו עד כמה הקליפה לא מעידה על הפנים, עד כמה המציאות לפעמים עולה על כל דמיון ועד כמה מורכבים יחסים בין בני אדם. ספר מיוחד במינו. סיימתי עם חיוך.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
וונדה קובן  / היידי והסוד הגדול 

ציון: 9

זהו הספר הראשון בסדרה חדשה ומתוקה שתרגמתי לגילאי ראשית קריאה, על הילדה היידי ומשפחתה המיוחדת, שבה הנשים (סבתא, אמא והיידי) הן מכשפות, ואילו הגברים (אבא והאח הקטן הנרי) הם "סתם אנשים רגילים". שמתם לב שבספרי ילדים מהאלף החדש לא מעט הורים הם ערפדים, קוסמים או פיות? בספר הזה (הספר השני בסדרה, "היידי מטילה כישוף", יצא ממש בימים אלה) היידי מנסה להסתגל לכיתה ב' בבית הספר, אחרי שנים של חינוך ביתי, וזה לגמרי לא פשוט! בעיקר שאוסרים עליה להשתמש בכישופים בכיתה... האם היא תעמוד בזה? שלושה ניחושים.

יובל אברמוביץ'

סופר, יזם ומרצה
עינת נתן / משלנו

ציון: 10

אני כנראה לקוח שבוי של עינת נתן. אני גומע בשקיקה כל מילה שהיא כותבת בספרים שלה וברשתות החברתיות. מבחינתי, אני מתחייב לקרוא את מדריך הטלפון השלם של דפי זהב אם שמה יהיה חתום על זה. אלו לא רק הטיפים מעוררי המחשבה או הדימויים המקסימים שלה (הטלפונים החכמים של ילדינו הם הברזלים עליהם ישבנו ברחובות העיר בשנות השמונים) אלא זאת פשוט הכתיבה הנוגעת, הכנה והמשכנעת. ״משלנו - מתבגרים סיפור אהבה״ הוא לא עוד ספר עצות הוריות, הוא באמת ספר של אהבה. בין הורים לילדים ובין בני אדם. גם אם חלק מהדברים ידועים וגלויים (לפחות לקורא הזה) הם חיזוק לאגו ההורי של כל מי שקורא/ת את דבריה. ובעידן שבו ילדינו לעיתים נוהמים לעברנו, נעים לקבל חיזוקים ממקור חיצוני. את הספר הספקתי להעניק כבר לשישה הורים שיש להם בבית ״צרה״ או שמא הם עצמם, כלומר ההורים, הם ה״צרה״. 

קרן בר לב

העורכת הראשית של "בלייזר"
ניל גיימן וטרי פראצ'ט / בשורות טובות

ציון: 10

כנראה שלעולם לא אפסיק להמליץ על הספר השנון והאהוב הזה, שסחף מיליוני מעריצים ועובד לסדרה של "אמזון". גם בקריאה שביעית הוא עדיין מוציא ממני פרצי צחוק מביכים, והוא הספר שרכשתי הכי הרבה פעמים (כי הושאל לבלי שוב). קרולי, מלאך חבלה ונחש בדימוס, חובר לידידו הוותיק, המלאך אזירפאל, בניסיון למנוע את סוף העולם - שעל פי נבואות מדויקות למדי יתרחש בשבת. בדרכם עומדים ציידי מכשפות חלודים, פרשי אפוקליפסה (על אופנועים) וילד חמוד בן 11, שהוא במקרה גם האנטיכרייסט. עשו לעצמכם טובה ותרכשו עותק, כי את שלי אני כבר לא משאילה לאף אחד.

מאירה ברנע גולדברג

סופרת ועיתונאית
דורון שנער / מה חייל מבקש

ציון: 10

למרות שמדובר בסיפור העוסק בחומרים "קשוחים" – צבא, אובדן וכו', הספר מפתיע ומלא עדינות ורוך שמדבר בצורה מאוד חדשנית ויוצאת דופן על מאחורי הקלעים של הרעות הזו, הגברית, המפורסמת ברגישות רבה ובהרבה חמלה. זה ספר שמציף נושאים שעד עתה לא דוברו כל כך בספרות הישראלית (למשל הנושא החשוב והמושתק למדי של התאבדות בצבא) וזאת בצורה אינטליגנטית ומלאת עוצמה כבושה ומאוד ישירה ובהירה, כזו המגיעה ישר אל הלב.

שרי שביט

סופרת ומשוררת
מתי שמואלוף  / הפרס

ציון: 9

ספר שקראתי בשעה דחוסה אחת. הרומן עוסק בכאב ההגירה, שגורם לנפש האנושית להישאר רדופה, לחפש את הבית. ספר קולח ומהיר שנכתב בגובה העיניים. מהנה לקריאה ומעורר מחשבה. 

אביגיל קנטרוביץ'

סופרת
אמילי רסקוביץ' / איידהו

ציון: 9

העניין עם סיפורים הוא שאפשר לספר כל סיפור בכמה דרכים שונות - ועדיין כולן יהיו קרובות באותה מידה לאמת. יש משחק צרפתי בשם פטאנק, שבו המתחרים צריכים לגלגל כדורים כך שיתקרבו כמה שיותר לכדור מסוים. כדורים שונים יכולים להתקרב אל הכדור הזה בדיוק באותה מידה אפילו שכל אחד מהם מתגלגל בזווית אחרת. ב״איידהו״ לוקחת אמילי רסקוביץ' סיפור של משפחה. היא בונה אותו על ידי גלגול עלילות המשנה מכל מיני כיוונים לעבר רצח מחריד שמתרחש במשפחה של וייד וג'ני, שגרים ביערות איידהו. אמנם רק יד אחת הניפה את הגרזן, אבל באופן נוגע ללב כל הדמויות מרגישות שהיה להן חלק כזה או אחר ברצח הזה, ועבורן זה הכי קרוב לאמת שאי פעם יגיעו. ״איידהו״ הוא סיפור אנושי מאוד, שיש בו יותר שאלות מתשובות. השאלה היחידה שעליה קיבלתי תשובה ברורה בסיום הקריאה היא ״האם זה ספר טוב?״ התשובה היא כן. ממש ממש כן. ואני ממליצה עליו בחום.

שירי לב-ארי

עיתונאית ואשת ספרות
מאיה ערד / קנאת סופרות

ציון: 8

תמיד כיף לקרוא ספרים על סופרים, במיוחד אם הם במשבר כתיבה או במשבר אמצע החיים. מין הנאה מזוכיסטית כזאת, שמקורה בהתפלשות בנרקיסיזם, ובחומרים שמרכיבים את תעשיית הספרים, שהזוהר והעליבות מעורבבים בה זה בזה.
כזה הוא ספרה החדש של מאיה ערד ״קנאת סופרות" (הוצאת חרגול). דמותה של ערד עצמה מציצה בה, ושל עוד דמויות מעולם הספרות הישראלי, על שלל השאלות והבעיות שמעסיקות את הסצינה המקומית. ערד עשתה מהלך דומה ברומן "אמן הסיפור הקצר", אלא שכאן מדובר באשה סופרת, אביגיל שלו – אין שם משפחה ספרותי מזה – נשואה פלוס שניים, שפירסמה כבר שלושה ספרים, ואפילו קיבלה מועמדות לפרס ספיר (ברשימה הארוכה), ועדיין חווה אי נחת, תסכול וקנאה, עד שעולמה מתחיל להתערער.
כרגיל אצל ערד, זה סיפור שנון עם תחבולות ספרותיות, השתקפויות וכפילויות, סיפורים בתוך סיפורים, הדהודים של הספרות הרוסית (גוגול, נבוקוב). בקיצור, חריף, מציצני ומהנה.

מיה מיטב מגן

סופרת ועיתונאית
נטעלי גבירץ / הדרקון וסוד הענפים

ציון: 9

סיפור אגדה מודרני ומחורז בשמחה, המזכיר לנו את אחד הדברים המאגדים כל משפחה. דרך משחק ילדים דמיוני ומפואר, ילדי המשפחה נלחמים בדרקון אכזרהאם הם יצליחו עליו להערים? ומהו הסוד שילמדו האבירים הצעירים?

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
קית' נגלי  / אבא שלי היה פעם כזה מגניב

ציון: 8

החיים שלנו מתהפכים כשאנחנו הופכים להורים, ולילדים שלנו אין מושג איזה טיפוסים (הוללים, מגניבים וכיו"ב) היינו לפני שהם הגיחו לעולם. בינינו, זה גם לא ממש מעניין אותם – ובצדק. לכן הספר החמוד הזה קצת מתעתע, בעיניי: הוא ממש מדליק להורים ולאחים גדולים (השכנים שלי ובנם בן העשר השתגעו עליו), אבל לקהל היעד הרשמי (ילדי גן) הוא קצת עובר מעל הראש.

אביגיל קנטרוביץ'

סופרת
אמילי רסקוביץ' / איידהו

ציון: 9

העניין עם סיפורים הוא שאפשר לספר כל סיפור בכמה דרכים שונות - ועדיין כולן יהיו קרובות באותה מידה לאמת. יש משחק צרפתי בשם פטאנק, שבו המתחרים צריכים לגלגל כדורים כך שיתקרבו כמה שיותר לכדור מסוים. כדורים שונים יכולים להתקרב אל הכדור הזה בדיוק באותה מידה אפילו שכל אחד מהם מתגלגל בזווית אחרת. ב״איידהו״ לוקחת אמילי רסקוביץ' סיפור של משפחה. היא בונה אותו על ידי גלגול עלילות המשנה מכל מיני כיוונים לעבר רצח מחריד שמתרחש במשפחה של וייד וג'ני, שגרים ביערות איידהו. אמנם רק יד אחת הניפה את הגרזן, אבל באופן נוגע ללב כל הדמויות מרגישות שהיה להן חלק כזה או אחר ברצח הזה, ועבורן זה הכי קרוב לאמת שאי פעם יגיעו. ״איידהו״ הוא סיפור אנושי מאוד, שיש בו יותר שאלות מתשובות. השאלה היחידה שעליה קיבלתי תשובה ברורה בסיום הקריאה היא ״האם זה ספר טוב?״ התשובה היא כן. ממש ממש כן. ואני ממליצה עליו בחום.

שירי לב-ארי

עיתונאית ואשת ספרות
מאיה ערד / קנאת סופרות

ציון: 8

תמיד כיף לקרוא ספרים על סופרים, במיוחד אם הם במשבר כתיבה או במשבר אמצע החיים. מין הנאה מזוכיסטית כזאת, שמקורה בהתפלשות בנרקיסיזם, ובחומרים שמרכיבים את תעשיית הספרים, שהזוהר והעליבות מעורבבים בה זה בזה.
כזה הוא ספרה החדש של מאיה ערד ״קנאת סופרות" (הוצאת חרגול). דמותה של ערד עצמה מציצה בה, ושל עוד דמויות מעולם הספרות הישראלי, על שלל השאלות והבעיות שמעסיקות את הסצינה המקומית. ערד עשתה מהלך דומה ברומן "אמן הסיפור הקצר", אלא שכאן מדובר באשה סופרת, אביגיל שלו – אין שם משפחה ספרותי מזה – נשואה פלוס שניים, שפירסמה כבר שלושה ספרים, ואפילו קיבלה מועמדות לפרס ספיר (ברשימה הארוכה), ועדיין חווה אי נחת, תסכול וקנאה, עד שעולמה מתחיל להתערער.
כרגיל אצל ערד, זה סיפור שנון עם תחבולות ספרותיות, השתקפויות וכפילויות, סיפורים בתוך סיפורים, הדהודים של הספרות הרוסית (גוגול, נבוקוב). בקיצור, חריף, מציצני ומהנה.

מיה מיטב מגן

סופרת ועיתונאית
נטעלי גבירץ / הדרקון וסוד הענפים

ציון: 9

סיפור אגדה מודרני ומחורז בשמחה, המזכיר לנו את אחד הדברים המאגדים כל משפחה. דרך משחק ילדים דמיוני ומפואר, ילדי המשפחה נלחמים בדרקון אכזרהאם הם יצליחו עליו להערים? ומהו הסוד שילמדו האבירים הצעירים?

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
קית' נגלי  / אבא שלי היה פעם כזה מגניב

ציון: 8

החיים שלנו מתהפכים כשאנחנו הופכים להורים, ולילדים שלנו אין מושג איזה טיפוסים (הוללים, מגניבים וכיו"ב) היינו לפני שהם הגיחו לעולם. בינינו, זה גם לא ממש מעניין אותם – ובצדק. לכן הספר החמוד הזה קצת מתעתע, בעיניי: הוא ממש מדליק להורים ולאחים גדולים (השכנים שלי ובנם בן העשר השתגעו עליו), אבל לקהל היעד הרשמי (ילדי גן) הוא קצת עובר מעל הראש.

דרור משעני

סופר
ג'ון פאולס / העץ

ציון: 10

מסה מהפנטת של הסופר הבריטי, בתרגום מעולה של עידן לנדו ובמהדורה עברית יפהפייה, על המרחק ההולך ונפער בין האדם לטבע. לפרקים בחדות אכזרית ולפרקים בעדינות מעוררת פליאה, מתאר פאולס (מחבר "אהובת הקצין הצרפתי" ו"האספן") איך איבד האדם המודרני את היכולת לשהות בטבע ולחוות אותו, מקונן ומזהיר מפני האובדן הטרגי הזה, ומעז לקוות שאולי הספרות תוכל להשיב לנו משהו מאותו אובדן.

שרית ישי־לוי

סופרת
מרים קוץ / בייבי בלוז

ציון: 10

ספר צריך לרגש, ספר צריך לטלטל, ספר צריך להחזיר אותך למקומות בתוכך ששכחת שהם קיימים. זה מה שאני אומרת לקוראים שלי במפגשים שאני עורכת איתם וזה מה שהספר "בייבי בלוז" גרם לי להרגיש. העיסוק שלו בילדי הדור השני, דור ילדי הפרחים, שעשה אהבה וילדים בלי לחשוב על המחר או על הילדים, העיסוק ב'בייבי בלוז' אותו דיכאון אחרי לידה שכמעט ואין אישה שאינה חווה, בניגוד ל'דיכאון אחרי לידה' שהוא נדיר יותר, וכמובן ההתמקדות ביחסי אמהות ובנות - הנושא הבוער והמבעיר שהוא מורכב ושביר - כל אלה יחד עם כתיבתה הכה מדויקת, דמיונה הפורה והיכולת הנהדרת שלה לספר סיפור, הופכים את "בייבי בלוז" של מרים קוץ לספר חובה בעיקר לנשים, שאין לי ספק שימצאו בו את עצמן.

אורית מרלין רוזנצוויג

סופרת ועיתונאית
אסף גורדון / ריחן סאנסט

ציון: 8.5

אין הרבה ספרים שנכתבו על שירות קרבי של חיילים וחיילות בצה״ל, ועוד פחות מזה על לבנון. אמנים אמריקאיים כתבו בלי סוף על ויאטנם, אנחנו פחות נוסטלגיים, למרות הפוטנציאל הדרמתי החבוי; השירות הצבאי במקום רחוק מהבית הוא תמיד כר נרחב לדרמות, אהבות, אכזבות, אבידות בגוף ובנפש, חיים ומוות. על כל זה כתבתי ברומן הביכורים שלי, ״לגנוב את השמש״, שפורסם בקיץ 2019, ולכן חטפתי מיד בסקרנות את ספרו של המפיק אסף גורדון, גולש חובב וקצין חה״ן צנחנים לשעבר, ששירת במוצב ריחן הפסטורלי, ועבר כמה חוויות צורבות ששינו את חייו לתמיד.

גורדון כותב על שאול, הקצין המבטיח, אבל גם בעצם על עצמו ועל מי שפעם היה: יש לו חברה שהוא משוגע עליה, יש חיילים לפקד עליה, ובאמצע תחושת שמש, אבק ומחנק בגרון ואותו המתח בין השלווה של ריחן לבין האפשרות שבכל רגע משהו יתלקח ומחבלים יחדרו למוצב. מה קורה לו כשהוא פוגש בגיל מאוחר את אחד מחבריו ליחידה? ואיזה תיקונים הוא מצליח לעשות? גורדון כתב ספר מסקרן, שיצליח לעניין את כל מי שהיה שם פעם או רוצה לדעת.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
איציק חדד  / אוהב אותך פשוט

ציון: 9

איציק חדד מלך בלספר סיפורים. ובספרו הרביעי והמלבב גם הגיבור שלו, נחום, הוא מלך בלספר סיפורים – רובם מצוצים מן האצבע, אבל תמיד מרתקים ומצחיקים, והם משמשים את נחום בעיקר כתירוצים והצדקות לכך שהוא תקוע באזור הנוחות שלו. מחוות רומנטיות? אין בעיה, עד חצי המלכות. אבל להגיד "אני אוהב אותך"? בשביל זה עליו לעבור דרך ארוכה – ומצחיקה בפשטותה, כמו שרק חדד יודע לספר. מותק של ספר.

אשכר ארבליך בריפמן

סופרת
אלדד אילני / הקבר השביעי

ציון: 10

ספר מתח שמשלב בתוכו חוש הומור נהדר והמון מוסיקת מטאל. למרות הנושא הכבד, הטקסט זורם, קליל ומאוד נעים לקריאה. לשמחתי הרבה, אין תיאורי אימה מזעזעים, אף לא מעט. מתאים מגיל 12, ואם הילדים שלכם בעלי קיבה חזקה (מבחינת הקונספט הכללי) אז כבר מגיל 10.

מרים קוץ

סופרת ועורכת
מיק הרון / סוסים איטיים

ציון: 10

ערכתי את התרגום (המשובח של נעה שביט) של מותחן הריגול המרנין הזה. לא בכל יום מפציע סופר כמו מיק הרון, שיודע לא רק לרקום עלילה עכשווית, שלא נסמכת על שרידים מחוממים של המלחמה הקרה (אם כי היא תמיד שם, ברקע), אלא יודע גם להשתמש בשפה בדרכים יצירתיות, שנונות, שמצליחות לקחת ז'אנר רווי כמו ריגול נגדי אנגלי ולהעניק לו חיים חדשים, לברוא דמויות חד-פעמיות כל כך, עד ש"אפל טי.וי" מיהרו להפוך את "סוסים איטיים" לסדרת טלוויזיה, שאצפה בה כאילו לא קראתי את הספר מעולם. חוץ משפה עשירה והומור שחור וחד, גם לונדון מחכה שם, לונדון שמזמן לא נראתה כה רוחשת סוד בין כל ספסל בפארק לתחנת תחתית, בין מועדונים פרטיים ופאבים אפלוליים. התמכרות מובטחת.

ג'וליה פרמנטו צייזלר

סופרת
שרי שביט / כאב מרחקים

ציון: 10

ספר השירה החדש של הסופרת-משוררת שרי שביט, שבו כל שיר מקפל בתוכו סיפור חיים מדמם. יש בו כאב ילדות, כאב התבגרות, כאב גירושי הורים, כאב יתמות, ובתוך כל כאב המרחקים הזה של עברה של שביט אפשר למצוא פנינים של יופי, כי החיים גם יפים וזאת תובנה הכרחית לקוראי הספר הקשה הזה. חפשו את פניני היופי בין הדמעות וכיווצי הלב שיצוצו במהלך הקריאה.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
נטעלי גבירץ  / הדרקון וסוד הענפים

ציון: 9

עיבוד מקסים למשל הענפים הידוע (קל לשבור ענף אחד, לעומת צרור ענפים שהופכים יחד ליחידה בלתי-שבירה): חמישה אחים ואחיות צעירים וחמודים מתחרים בחצר – מי מהם יצליח לנצח את הדרקון הנורא? – ואמא החכמה מאתגרת אותם ועוזרת להם להבין שכוחם באחדותם. סיפור מתוק ומלבב עם איורים נפלאים, לבני 9-4

שרי שביט

 סופרת ומשוררת
שירה כרמי / דיאנה ודוד

ציון: 9

לקרוא ברומן של שירה כרמי זה כמו לשבת במארב מותח ומלא בהפתעות. על פני השטח: זוג מושלם שיש לו הכל. אבל מתחת לזה: תשוקות, תעלומות וסודות. קראתי את הספר הזה בנשימה אחת. חד פעמי ומושך. ממתק אמיתי לקיץ.

רינת פרימו

סופרת
ג'נין קאמינס / אדמה אמריקאית

ציון: 9

זה לא ספוילר, כי כבר בעמוד הראשון מתפרצת כנופיה חמושה לחגיגה משפחתית באקפולקו, מקסיקו ויורה בכל המשפחה המורחבת. היחידים שנשארים בחיים הם לידיה ובנה לוקה שהיו במקרה בשירותים בזמן הטבח. בלית ברירה, לידיה בעלת חנות הספרים שנשואה לעיתונאי, לוקחת את בנה ומצטרפת לשיירות הפליטים שמנסים לגנוב את הגבול ממקסיקו מוכת האלימות לארצות הברית. אדמה אמריקאית (American dirt) מצליח להפוך סיפור שהוא בדרך כלל כותרת נבזית בעיתון (נחילי פליטים מסתננים...) לסיפור אנושי מעורר הזדהות. קאמינגס אינה מקסיקנית (אלא נשואה לפליט מקסיקני) וקיבלה ביקורת על כך שהעזה לייצג בכתיבתה תרבות שאינה שלה. מה שהיה מותר פעם להרייט ביצ'ר סטו (אוהל הדוד תום) נחשב בעייתי היום. אבל הספר זכה להצלחה גדולה בארצות הברית. הוא מרתק, נגיש ומרגש ומאוד מומלץ.

מיה מיטב

סופרת
רינת פרימו / המבוך

ציון: 9

ספר מקורי ומפתיע של מסע התבגרות ותגליות של הילד דוידי, שצולל לתוך הרפתקה הלקוחה מעולם חדרי הבריחה ומזמין את הקוראים הצעירים להצטרף.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
פיונה קטוסקס / הסיפור האמיתי והמופלא על איך תינוקות באים לעולם

ציון: 10

לא בטוח שהייתי מקריאה את הספר החמוד הזה (בתרגומי) לפעוטות, אבל שמעתי על קטנטנים שהתמכרו לו ומדפדפים בו שעות, וגם כל הילדים שקיבלו ממני את הספר התאהבו בו לגמרי, מגיל הגן ועד לאמצע היסודי! כך השתכנעתי שאני לא סתם משוחדת: זה באמת ספר מצוין, כי הוא מסביר את הנושא הטעון והמורכב הזה בצורה הכי פשוטה וידידותית שאפשר, עם איורים וכיתובים מלאי חן והומור, בלי שמץ מבוכה, עם הרבה כבוד לכל המגדרים, וממש כיף לקרוא אותו יחד עם קהל היעד המופתע והמשועשע. נסו ותיהנו (ואולי תלמדו גם אתם דברים חדשים, מי יודע). לבני 10-4.

נטעלי גבירץ

סופרת ועיתונאית
מעין גולדמן / אישה נחה

ציון: 9

בספר הביכורים שלה, שיצא לפני הקורונה וחזה במובן זה את העתיד, מציעה מעין גולדמן אפשרות קיום רדיקלית ומבעיתה: עצירה מוחלטת. האישה שבמרכז הסיפור עוצרת את מלאכת החיים ופושטת מעצמה בבת אחת את השימושיות, את כל מה שמגדיר אותה. כתיבה אסתטית וחכמה מפתה את הקוראת לשקול את האפשרות הזו באופן שמעורר אי נחת והתרגשות, כמו עמידה על קצה צוק.

רוביק רוזנטל

סופר וחוקר שפה
נורית גרץ / מה שאבד בזמן

ציון: 10

נורית גרץ חיה בין שני עמוסים. עמוס קינן, בן זוגה, אופוזיציה של איש אחד לתרבות ולספרות של דור תש"ח ודור המדינה, איש חכם, מסוכסך ובלתי צפוי. עמוס עוז, עמוד התיכון של הזרם המרכזי בתרבות ובספרות העברית, איש אהוד ומוערך בחייו. בין שניהם חיפשה נורית גרץ את הקול המיוחד שלה, כחוקרת וגם כסופרת, ומצאה אותו בסוגה ייחודית הנעה בין הממואר, הזיכרון המשוחזר, לבין הבדיון והפרשנות. הרבה מוקשים מונחים לפתחה של הסוגה הזו, והיא צלחה אותם בגבורה ובחן. שני ספרי זיכרון נכתבו אחרי מותו של עוז. האחד נועד והצליח להציג אותו כמעט כשטן, ואצל רבים הוא עורר שמחה. יש עונג זאבי בזלילת גופתו של אדם שכבר אינו יכול להגן על עצמו. גרץ אינה מציגה את עמוס עוז כנביא חילוני – אולי עמוס קינן היה כזה – ובוודאי לא כאדם מושלם. היא באה מאהבה פקוחת עיניים. והיא מזכירה לנו את עמוס עוז שראוי לזכור אחרי שתפוג עונת הציד: איש מרתק וחכם, כמֵהַּ לקשר, לעיתים חלש וכואב, ועל המדף שהותיר לנו כמה נכסי צאן ברזל. ועוד משהו: אי אפשר להניח את הספר, ואי אפשר שלא לאהוב בעקבותיו את שני העמוסים, ואת הנורית שביניהם.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
נבו זיו / סבא מסתיר הכל עם הגב

ציון: 10

בספר נפלא זה אנחנו מצטרפים לילד המספר, שסבא שלו מרכיב אותו על אופניו יומיום בדרך מהגן הביתה. כשהילד מסתכל קדימה, הוא רואה רק את הגב האהוב של סבו, אבל מה קורה מאחוריו? חלק גדול מהקרדיט על איכותו המיוחדת של הספר מגיע למאייר שחר קובר, שאיפשר לקוראים הצעירים ללוות את מבטו של הילד המספר לכל הכיוונים הודות לעיצוב גאוני. הכתיבה הנהדרת מחורזת בדיוק במידה, רק איפה שמתבקש, ולכן הסיפור מתגלגל בטבעיות ובפשטות מקסימה, כאילו באמת הילד הקטן מספר הכל בעצמו, כך שלבך הבוגר נמעך מרוב מתיקות, והקורא הקטן מאמין לכל מלה. ספר אמנותי משובח לקטנים, כך קבעה מיריק שניר, מדבר אל ילדים ומבוגרים כאחד, ועוזר להם להבין טוב יותר אלה את אלה; הספר הזה עושה זאת בצורה מושלמת.

יניב איצקוביץ'

סופר
יודית שחר / אשליה קדושה

ציון: 10

ארבעה שערים יש לספר השירים החדש של יודית שחר, "אשליה קדושה" (בהוצאת אפיק), ואת כל אחד מהם, לכאורה, אפשר למסגר בתימה אחרת: השער הראשון מורכב משירים בעלי אמירה חברתית-פוליטית. השני יותר אישי, השלישי קיומי, ולא רק במובן הפילוסופי אלא ממש במחלקה הכירורגית, והרביעי עוסק בילדותה של המשוררת. אבל מה שמעניין בשירתה של יודית שחר הוא היכולת הלשונית שלה לסגסג את הפוליטי באישי, הכלכלי בקיומי, והיומיומי במטאפיזי, עד שהתמות הללו מותכות יחד לתוך השירים, ומפיקות יצירה שלמה שמאפשרת מבט מפוכח וייחודי על כל מה שיפה ומכוער כאן.

מירב מילר

מגישת טלוויזיה, קשת 12
טליה לוין / מבוכים

ציון: 9

הרומן מספר את המאבק של תום, סטודנטית למשחק, לפלס את דרכה בעולם התיאטרון הישראלי וההתמודדות עם הגברים החזקים בתעשייה. סיפור אקטואלי קולח וכייפי, קליל אבל גם מרגש ומעורר מחשבה. מודה שגם כשהעייפות השתלטה עליי התקשיתי להפסיק לקרוא. פשוט קסם של ספר.

גיא עד

סופרת
לוסיה ברלין / המדריך לעוזרות הבית

ציון: 9

קובץ סיפורים המתאר חיים סוערים וחושניים של אישה שסירבה להפוך את הרגשות שלה לחלטורה. היא מפלרטטת עם שוליים – שולי בורגנות, שולי התמכרות, שולי אהבה, בכנות וללא שמץ של צדקנות. ברלין כותבת סיפורים שלפעמים חופפים זה לזה, כאילו היתה הכפלה של פרט מסוים, אבל ההכפלה הזאת לא נרשמת כעודף אלא כהדגשה שמעמיקה את האינטימיות בינינו לבין הדמות. הספר לא מוגדר כאוטוביוגרפי אלא כפרוזה, אך התחושה שהגיבורה היא לוסיה ברלין עולה מכל פינה. ברלין לא מתאמצת להסתיר את זה או להתחייב על זה. כאילו היא אומרת לנו, אלה פני הדברים. רק ככה אני יכולה לספר סיפור. והתוצאה כואבת ויפהפייה. כדאי לציין גם את מבנה הקובץ – האתגר בקבצי סיפורים קצרים. כאן המבנה מדויק, ובזכות זה מוענקת לנו יצירה מלאה ושלמה.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
עמוס נוי  / קוסם אחד ניסר אותי והלך למקום אחר

ציון: 10

"פעם הקומקום שרק והטלפון צלצל / והקול שלָך שאל אם את יכולה לבוא לכוס תה / עכשיו הקומקום קופץ והטלפון מנגן או רוטט / אף אחד לא בא לְתה. אני חושב שאני מזמן כבר מת" –  כך נפתח השיר "בלוז החלודה" בספר השירים השני של עמוס נוי. אחרי העוצמה המתריסה והמטלטלת של ספרו הראשון, כאן נדרשת נשימה עמוקה כדי לצלול לנהר הכאב של משורר פצוע ולזכור שאי-שם יש קוסם, ואולי הוא ישוב.

טל ניצן

משוררת, סופרת ומתרגמת
טובה ינסון / לנסוע עם מטען קל

ציון: 9

זהו ספרה השלישי של ינסן למבוגרים שרואה אור בעברית, אחרי 'הרמאית הישרה' ו'ספר הקיץ' הנפלא, כולם בתרגומה המצוין של דנה כספי. רוב הדמויות בקובץ הסיפורים הזה אכן נוסעות, אבל שלא כמובטח בכותרת המתעתעת, הן נושאות מטען לא קל בכלל. הספר מתמקד באפקט המערער של מעבר ממקום למקום, בניסיון הלא פשוט לנחות על הרגליים במקום חדש ומול אנשים זרים, בהתנגשות בין ציפיות למציאות, בסכנת האיבוד שאורבת תמיד. כמה מהדמויות מבוגרות, מה שמעמיק את המלכודות האורבות להם, והבלבול התם ומאמציהן להיחלץ ולשרוד מכמירי לב. אבל העלילות המטלטלות מתרככות הודות לכתיבה חדורת ההומור, החמלה והרוח ההומניסטית, ויחד הן יוצרות ספר מענג.

דורית זילברמן

סופרת, סגנית ומ״מ יו"ר אגודת הסופרים בישראל
איילת גונדר־גושן / השקרנית והעיר

ציון: 10

בעידן הפייק ניוז יש לרענן את הגישה אל השקר. לפי ״השקרנית והעיר״ יש כאלה שהאמת יפה להם אך ישנם כאלה שהשקר יפה להם יותר. כולם משקרים ״והרי מילים, כמו מאכלים, שייכות ללשון שעליה הן מונחות״ כותבת הסופרת. זהו ספר סוחף ״וכבר אין לדעת אם הם [הגיבורים? אנחנו?] מובילים את הסיפור או הסיפור מוביל אותם״. ואין ברירה אלא לערוך בלבב פנימה דיון מוסרי מרתק על המחיר שיש לשלם על שקר. דיון שכמעט ונשכח במרחב הציבורי, ואולי יתקיים במרחב הפרטי של כל קורא וקוראת. ולא דיברנו עוד על תיאורי העיר המרהיבים, המתחברים הישר לעיר של אלתרמן.

אילנה זפרן

קומיקסאית, יוצרת המדור "פינת ליטוף" במוסף "הארץ"
רותו מודן / מנהרות

ציון: 10

מתחת לסיפור על חיפוש ארכיאולוגי של ארון הברית מתגלה פסיפס אותנטי, סאטירי וחומל של ישראליות. פסיפס מרתק, מורכב, ווויזואלית - כנהוג אצל רותו - פשוט מושלם. 

שיר זיו

עיתונאית
שי גולדן / המצאת החיים

ציון: 9

ספר שעונה על ההגדרה "אי אפשר להניחו מהיד". סערת הרגשות של שי גולדן הופכת ליצירה ספרותית סוחפת וייחודית בנוף.

נורית גרץ

סופרת, פרופסור אמריטה לספרות וקולנוע באוניברסיטה הפתוחה
קולום מק'קאן / יסתובב לו העולם הגדול

ציון: 10

רומן נפלא שנפרש בין לוליין, פיליפ פטי, שמהלך על חבל במרומים, לבין התהום שבה מתנהלים חייהם של נשים וגברים, שנמצאים למטה, על הקרקע ולפעמים גם בתחתיותיה: נשים שאיבדו את ילדיהן במלחמת ויטנאם, זונות ברובע עוני ביניו-יורק, כומר שמנסה לכפר על חטאי העולם ועוד. אחת עשרה עלילות נארגות כאן זו בזו ומתחברות זו לזו, כך שסיפורי החיים השונים מתגלים כסיפור אחד מורכב ומרתק, שנפרש מזוויות מבט רבות ובעיקר מזווית המבט של השמים, שם מהלך הלוליין ולשם מופנים כל המבטים – לאפשרות של מקום אחר.

אילנה זפרן

קומיקסאית, יוצרת המדור "פינת ליטוף" במוסף "הארץ"
ארנה קזין / גוזל

ציון: 9

ספר ראשון מתוך סדרה של שני ספרים מוצלחים, על חוקרת ציפורים שהופכת לחוקרת של תעלומות אנושיות וגם של נפשה שלה. עלילה בלשית־נשית־ציפורית קולחת ומותחת, ולא פחות חשוב - נורמליות לסבית במובן הטוב של המילה. 

אשכר ארבליך בריפמן

סופרת ילדים
מעין רוגל / מה את יודעת

ציון: 10

היכולת של מעין לייצר מתח לכל אורך הספר במקביל לאיזו חמימות מלטפת היא מופלאה בעיני. היא עושה זאת בעדינות ובתבונה אינסופיים, מבלי לאיים על הקורא. מתח בלי אימה, דם וזעזוע. מתח שקט ופנימי שמייצר הזדהות אמיתית. עלילה מרתקת, ספר שהוא ממש מלאכת מחשבת בעיני, לא יכולתי להניח אותו לרגע והוא נותר איתי עוד ימים רבים לאחר שסיימתי לקרוא.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
טל ניצן / הנוסעת האחרונה

ציון: 9

כבר מהכריכה, שעליה דוהרת רוכבת אופניים לא ברור לאן, ידעתי שאתחבר לגיבורת הספר הזה. מי שמדוושת ככה בשיער פרוע בתל אביב היא בחורה כלבבי, שוחרת חופש תנועה ועצמאות, כזאת שיודעת ש"אין כמו הרוח הזאת על הפנים". ונינה, הגיבורה, מספרת כאן בגוף ראשון על הרפתקה מסעירה שעברה ומתוך כך על עצמה, בלי רחמים עצמיים ובלי לנסות לייפות את העבר – ועם זאת מאוד בקמצנות, כמעט כמו סוכנת מוסד, רק את המעט שצריך. טל ניצן כותבת מצוין. יופי של ספר.

דרור משעני

סופר, חוקר ספרות, עורך ומתרגם
סטיבן גרינבלט / התפנית

ציון: 10

"התפנית" הוא ספר שכולו גילוי. זהו חיבור היסטורי, שנכתב בידי אחד מחוקרי הספרות המבריקים של זמננו, ושהקריאה בו מענגת בו קריאה ברומן משובח. גיבור הספר הוא "צייד" ומעתיק ספרים איטלקי מן המאה ה-15, פוג'ו בארצ'וליני שמו, שגילה בספרייה של מנזר בדרום גרמניה עותק של כתב יד עתיק, גילוי ששינה את ההיסטוריה של כולנו.

דבורה פישמן

עיתונאית ועורכת
ישי שריד / מפלצת הזיכרון

ציון: 10

אב צעיר, היסטוריון שואה, חוקר את מנגנון ההשמדה הנאצית, מדריך טיולי בני נוער לפולין וגם מלווה אח"מים בסיורם במחנות. הספר הוא מעין וידויי, דו"ח פסיכולוגי, פנייה ישירה שנשלחת ממרחק לפטרון שלו, יו"ר יד ושם. מצד אחד מלין הגיבור על כך שהסיורים הפכו להיות טכניים אבל מצד שני הוא עצמו הופך להיות חלק מהמכונה הגדולה הזו שגורמת להשמדתו שלו - אדם נטול כל ייחוד שכאילו נכנס בו שד.  למרות שיש משהו קודר בספר יש בו גם אלמנטים אמינים ועובדות היסטוריות וההצפה הרגשית ו"השיגעון" הצפוי של הגיבור – נוגעים לביקורת, שבעצם השואה הפכה בימינו לסוג של תעשייה, שלא לומר תעשיית בידור מושחתת במידה רבה. מומלץ ביותר לקראת יום השואה בשבוע הבא.

ד"ר דורית זילברמן

סופרת, ס. ומ״מ יו״ר אגודת הסופרים העברים בישראל
יניב איצקוביץ' / אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו

ציון: 10

זהו ספר מכשף שמתחיל עם גופה אחת ״מיותרת״ בחדר הגופות שאותן מנתחים סטודנטים לרפואה. גם כשהחידה הבלשית הזו נפתרת, נותרת המחשבה: מה קורה מתחת לסיפור הזה? ולא מרפה הרבה אחרי   שהספר הסתיים. ספר שלא יכולתי להפסיק לקרוא, וכשפתאום איבדתי אותו באחד מחדרי הבית, מיד רכשתי אותו באתר עברית, ואז הוא ניצח את כל הסרטים בטיסה בת 15 שעות, ולא הניח לי עד סיומו. זהו רומן המשתרע על פני עשרים שנה, גיבורים ראשיים מפעם מציצים בהמשך, ויוצרים תחושה של מלאות ההוויה. יוצרים עולם שבו כל גיבוריו מסתכלים למוות בלבן של העיניים, שוברים סטריאוטיפים, ולגברים בו יש אהבה אחת גדולה בלבד, כמו פעם. עולם שמשתרע על פני העיר התחתית של חיפה דרך לוקיישנים שוליים וחרבים, עולם שהוא הכי לא פאלו אלטו, אבל בכל זאת, אף אחד לא יכול לעזוב אותו.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
יובל אברמוביץ' / הרשימה (לילדים) 3 - בונים את נתיב החלומות

ציון: 9

גילוי נאות: אני עורכת את ספרי הילדים של יובל אברמוביץ' כבר שנים, ולא מפסיקה להתפעל מהדרייב המדהים שלו להגשים חלומות (ר' ספרי "הרשימה" שלו) ולעזור לאחרים לעשות כמותו. בעקבות שני ספרי "הרשימה"  שלו לילדים, יצא לא מכבר הספר השלישי שעוזר להם לבנות לחלומות שלהם נתיב - מסלול עם תחנות, כדי לעבור משלב המלים לרמת המעשים. מומלץ לבני 11-6.

ליאת לב־רן

סופרת
שטפן צוויג / מכתב של אלמונית

ציון: 10

לא הצלחתי להניח מהידיים את תרגומו העדכני של הראל קין לספרו הנודע של צוויג, מכתב התאבדות מרגש מאלמונית שזה עתה איבדה את בנה. היא מתארת אהבה גדולה מהחיים ובלתי נשלטת, אהבה שניהלה אותה והשפיעה על בחירותיה בחיים- כאמור עד למוות. האם מדובר באישה אמיצה או פחדנית? חזקה או קורבנית? סיימתי לקרוא בשעה ונשארתי עם המון שאלות פתוחות שעדין מלוות אותי. נובלה עוצמתית מאוד.

אורן נהרי

עיתונאי, עורך ומגיש תוכניות טלוויזיה ורדיו
אריך קסטנר / אל האבדון

ציון: 9

את אריך קסטנר אני אוהב מאז ומעולם – ספרי הילדים והנוער שלו הם מהטובים ביותר שנכתבו אי פעם: פצפונת ואנטון, אמיל והבלשים, הכיתה המעופפת, אורה הכפולה וכל השאר. וכעת מתורגם לעברית משהו שונה לחלוטין: 'אל האבדון', ספר המתאר את ברלין השוקעת בדמדומי רפובליקת ויימאר, כאשר גיבור הספר משוטט בין בני אדם ומצבים גרוטסקיים, וקסטנר חש, ואנחנו יודעים, מה הולך להגיע מתוך האפילה. מעולה!

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
מאיה ערד / קנאת סופרות

ציון: 8

בהתחלה לא סבלתי את הגיבורה וחשבתי שלא אתחבר לספר, אחר כך נדבקתי אליו בדבק אפוקסי והתגעגעתי קשות בכל פעם שנאלצתי להפסיק – ואז הגיבורה עשתה מהלך שלא האמנתי לו, לצערי. כלומר, בהחלט סביר בעיניי שאשה בגילה ובמצבה של אביגיל תעבור תהליך נפשי ורגשי כמו בספר ותחליט לשנות את חייה בצורה דרסטית, אבל (אזהרת מיני-ספוילר)...

...

...

...

הלוֹ, את לא נוסעת לחו"ל בגילך המתקדם עם מזוודה אחת ובלוריתך המתנפנפת כדי להפתיע מישהו או מישהי שהתאהבת בו או בה, כשברור לך לגמרי שזה לא הדדי, ובלי שבדקת מראש אם יש לך שם מקום ואם את רצויה בכלל. לי בכל אופן זה צרם בטירוף, כאילו ערד סידרה את הפאזל העלילתי שלה מתחת לפנס. אבל פרט לחריקה הזאת מדובר באמת בספר מבריק, כולל תובנות מעניינות וניתוחים מרתקים על עולם הספרות בכלל, על זה המקומי בפרט ובעיקר על ספרות נשים, כמובטח בכותרת. כך שלמרות הביקורת, מומלץ מאוד לקרוא.

ערן בר־גיל

סופר ומשורר
זאב סמילנסקי / בג'נקיה

ציון: 10

את רומן הביקורים של זאב סמילנסקי קראתי בנשימה אחת, עצורה, וצחקתי לאורך כל הדרך. הרומן הזה, קרקס ספרותי עתיר דמויות משעשעות ומכמירות לב, מתרחש ומעלה על נס, את העיר רמלה, עיר שמשמשת גיבורה בפני עצמה. בג׳נקיה מספר סיפור גדול על החיים באמצעות קולאז מופלא של דמויות והתרחשויות ובשפה עשירה וקולחת. מקדש את העלוב, הסתמי, מעלה אותו בפרוזה שופעת אל הנשגב. ממליץ בחום.

בועז כהן

שדרן רדיו אקו99, סופר, מרצה לתרבות וזוכה פרס אגודת העיתונאים
ד"ר מאשה הלוי / לחיות פתוח

ציון: 10

בספרה המצוין מציעה ד"ר מאשה הלוי לבחון בצורה רעננה דפוסים שגדלנו עליהם בנוגע לזוגיות, מיניות ונאמנות-מינית. את התפיסות שלנו בנוגע לזוגיות, אהבה וסקס. האם מונוגמיה אפשרית בכלל, ב-2021? מה המחירים שאנו משלמים על ויתורים תמידיים שאנחנו עושים כשאנחנו מוותרים על סקס, ריגוש והתאהבויות "לחיות פתוח" דווקא לא עוסק בפירוק התא המשפחתי, אלא בניסיון לחיות אותו בעוצמה ובאור, ולא בחשיכה ובדיכוי של היצר. ספר אמיץ, ישר וישיר שמציף שאלות חשובות ביותר שכל זוג צריך לשאול

מאיה גז

סופרת, עיתונאית, מרצה ועורכת ספרותית, מקימת הוצאת "ותקרא"
מאיה ערד / קנאת סופרות

ציון: 10

מאיה ערד מכה שוב. בהבנה מדוקדקת של ניואנסים שעוברים מתחת לפני עור היא טווה הוויה של סופרת קנאית, נרגזת ופסימית, שאפילו לה נמאס מעצמה. כתיבתה קולחת ולא ניתן להפסיק לקרוא את הספר עד סופו, בו מתחולל טוויסט "ערדי" מהיר ונפלא.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
גליה עוז / דבר שמתחפש לאהבה

ציון: 9

רבים מדי מתייחסים לספר הזה כאל מוצג משפטי: היה או לא היה? מכריזים "מאמינים לך", כאילו הכותבת מחפשת אֵמון. הרי כאב הוא לא דבר שאפשר להכחיש או לשפוט, והספר הזה מתאר בגוף ראשון חוויה של ילדות כואבת ובודדה עד אימה. בעיניי, ליחסי האב-בת המעוותים המתוארים בספר אין שום קשר לשמו המפורסם של האב, אלא לזמן ולמקום שבו הדברים התרחשו: הייתי רוצה לחשוב שכיום מתבוננים בילדים (גם מחוץ לבית המשפחה) ברגישות רבה יותר, בוודאי בקיבוצים של ימינו, שהחזירו את הילדים אל בית הוריהם. ספר מרתק ומעורר מחשבה, הנקרא בנשימה אחת.

ענת עינהר

סופרת, ציירת, מבקרת ומנחת סדנאות כתיבה
אדואר לואי / הסוף של אדי

ציון: 9

ספר הביכורים האוטוביוגרפי של הסופר הצרפתי הצעיר זכה למעמד של כוכבות בשמי הספרות הבינלאומית, ולא בכדי: לואי מתאר כאן בישירות נוקבת את ילדותו ונעוריו בעיירת פועלים נחשלת בצפון צרפת. אדי (שמו הפרטי הקודם של לואי) מנסה בכל כוחו לאמץ את הנורמות הגבריות הקשוחות שסובבות אותו, אבל הטבע שלו קשוח מהן. סיפור חניכה גלוי ובוטה, שמכמיר את הלב.

שירי לב־ארי

עיתונאית ואשת ספרות
מרטין רכטמן  / אליאנה גולדסטיין

ציון: 9

בחור צעיר שחי לבדו בעיר הגדולה בואנוס איירס, נאלץ לשמוע מדי יום את השכן שמעליו – פסנתרן מקצועי – מתאמן ביצירות קלאסיות. ערב אחד מזדמן לו להכיר בחורה שמביאה איתה גראס מיוחד, כזה שעושה את המוסיקה של השכן לשמיימית. אבל אחרי שהבחורה נעלמת והגראס נגמר, הוא מתחיל לחפש את החומר המסוים הזה, שהפך את הבלתי נסבל לנסבל. כך מתחיל מסעו ברחבי העיר, שמוליד מפגשים אנושיים משונים. נובלה קצרה ומיוחדת, שנקראת כמו הזיה או חלום, ומשאירה טעם של עוד מהיצירה של מרטין רכטמן.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
רננה ליש / סערה במים רדודים

ציון: 9

חיים שלמים, מילדות עד סַבָּאות, של בן מושב שגדל עם המדינה, התייתם מאמו בגיל צעיר ובעצם גורש מבית ילדותו בגלל אם חורגת מרשעת ובנה ה"חרדון" (פרקי הילדות עצובים וקורעי לב), הגיע כנער לנהלל ולבסוף התחתן עם אהובתו בת הקיבוץ, הוליד איתה בנות והפך סב לנכדים. סיפור עדין ורגיש, מעט איטי, בכתיבה מצוינת ומעניינת שחודרת היטב לנפש הגיבורים.

עדי זליכוב־רלוי

 סופרת ילדים
ואלרי פרין / להחליף את המים של הפרחים

ציון: 9

רומן צרפתי קטן ושובה לב המתרחש בבית קברות קטן בחבל בורגון. שומרת בית הקברות, אישה חריפה וכובשת, פוגשת בוקר אחד בגבר זר אשר מבקש להניח את כד האפר של אמו המנוחה על קברו של המאהב שלה, שעל קיומו לא ידע.
זהו סיפור יפהפה הכתוב ברגישות ובהומור על החיים, על אהבה, על החמצות, על אובדן ועל בני אדם. הדמויות נפלאות והספר קולח עד לסופו המצוין.

אשכר ארבליך־בריפמן

סופרת ילדים
מיכל פיטובסקי / דברים שקורים בשומקום

ציון: 10

ספר נוער עוצמתי ומטלטל שחושף סיפור מורכב ומעורר לא מעט הזדהות.
משהו באופן השקט והכמעט שליו בו מתמודדת הגיבורה עם סיפור החיים שלה במקביל לחוסר היכולת שלה להשלים איתו, גרם לי לזעוק. ליבי פשוט יצא אליה.
איך זה יכול להיות?? איך העולם שותק?! למה אף אחד לא עוזר לה? איך ילדה כל כך צעירה יכולה להתמודד עם זה לבד?
הוצפתי בשאלות ונסחפתי אל תוך מערבולת רגשות שגרמה לי להמשיך ולהמשיך לקרוא, כמו מכורה.
הסוף הותיר אותי פעורת פה. הייתה פה דרך, הייתה פה סוג של השלמה. כמעט כמעט כמעט. כל כך קרוב. אבל ככה זה בחיים. אנחנו לא בסרט של דיסני. אנחנו בשומקום.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
עמוס נוי / שלום לאדון העורב

ציון: 9

השירים של עמוס נוי צועקים בשקט. הם כתובים בשפה של חלום, כאילו נכתבו מתוך שינה טרופה, ואולי לכן הם מטלטלים כל כך. כמו שכתוב בשיר שעל גב הכריכה, אצלו אפילו "לגשם יש טעם של מלח ולָרוּחַ ריח של דם". מומלץ להשיג גם את ספרו החדש, "קוסם אחד ניסר אותי והלך למקום אחר" (בהוצאת "עולם חדש").

אילנה ברנשטיין

סופרת, מחזאית ועורכת, זוכת פרס ספיר לספרות לשנת 2019
אנדרס בארבה / מאיפה צצו הילדים

ציון: 10

ספר הכתוב כדו"ח, ולמעשה כמסמך סוציולוגי־תרבותי־פילוסופי של עובד ציבור במלאת עשרים ושתיים שנים לאירועים המתוארים בו. בין השאר, משובצות בו שאלות ותהיות על אודות טבע ותרבות, עולם הילדים אל מול עולם המבוגרים, צביעות מוסרית, שרידותה של האהבה ומשמעותה של השפה על היבטיה השונים, בין השאר כמפרידה ולא כמקשרת. כמו כן, מתמודדת הנובלה עם המודחק הפראי הקולקטיבי, ובמילים אחרות עם עקבות הזיכרון הכלל־אנושי של רגשות והתנהגויות שהוכחשו במרוצת הדורות, שהורחקו מהחברה המתורבתת לכאורה, והוא אחד הספרים המעניינים ביותר והמעוררים לרפלקסיה עצמית שקראתי בשנים האחרונות.

אשכר ארבליך־בריפמן

סופרת ילדים ונוער
ורד שנבל / בלגן נפלא

ציון: 10

בשנים האחרונות מאוד קשה לי להישאב אל תוך ספר, משלל סיבות. אל בלגן נפלא של ורד שנבל צללתי במהירות כמעט חסרת שליטה. הכתיבה מדויקת, יש מרווחים נכונים לנשימה, תיאורים עדינים של מציאות כל כך פריכה ושבירה. סיימתי נרגשת ומלאת מחשבות וכל מה שהתחשק לי הוא לחבק את שרה, הגיבורה, לחבק את ורד עצמה ולומר לה תודה.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
רותי ויטל גלעד / הפחד לדרוס שליח פיצה

ציון: 9

בימים שבהם הנוער שלנו די הולך לאיבוד ללא מסגרת חברתית נורמלית (רגע, מישהו זוכר מה זה "נורמלי"?), הנה ספר שיכול לתת להם להרגיש קצת פחות מנותקים. קשה מאוד לכתוב בצורה אמינה בגוף ראשון מתוך הגיל המסובך והמסוכסך הזה, שמי בכלל רוצה לחזור אליו – אבל הספר הזה כתוב כאילו את מציצה ביומן אישי אמיתי לגמרי, והוא מתפתח בצורה כה מרתקת שקשה להניח אותו מהיד. הגיבורה, שהתייתמה לא מזמן מאביה, מדלגת כאן בקלילות מעל כל המוקשים הצפויים מהז'אנר, ופורשת את סיפורה בכנות כל כך נוגעת ללב, שאת פשוט מאמינה לה.

גליה עוז

סופרת ובמאית סרטים תיעודיים
אלזה מורנטה / אלה תולדות

ציון: 10

הרומן המונומנטלי על אשה ובנה והכלבה שלהם, על רקע אימי מלחמת העולם השנייה באיטליה, מצליח לגעת באסונות הגדולים ביותר במיכחול מעודן, עצוב אבל גם מלא הומור. לילד אוזפה, גיבור הרומן, יש שתי אמהות שמנסות להציל את חייו - אמו והכלבה שלהם, בלה. הפער הבלתי נתפס בין המאמצים הנשיים המשותפים להציל את הילד, לבין האלימות העיוורת של ההיסטוריה, צובט את הלב. יצירה הומניסטית נפלאה.

רפי טופז

סופר
ניקולאי ו. גוגול / סיפורים פטרבורגיים

ציון: 10

דמויותיו הגרוטסקיות ומעוררות החמלה של גוגול נאבקות מאבק נואש וחסר סיכוי בסבך הבירוקרטי ובשלל כללים חברתיים שרירותיים. הסיפורים, כמעט מאתיים שנה אחרי שנכתבו ובתרגום נפלא של נילי מירסקי, נותרו רלוונטיים והעלילות הפנטסטיות, כדוגמת יועץ שאיבד את אפו ולבלר החוזר מהמתים לתבוע את אדרתו, מלאות חיות והומור. 

קרן בר לב

עורכת ראשית, מגזין "בלייזר"
אילונה אנדרוז / טרילוגית המורשת הנסתרת

ציון: 9

אל תשפטו את הכריכה, תרתי משמע: זו אולי פנטזיה אורבנית מתובלת ברומנטיקה עם גיבורה עשויה ללא חת וגבר מרשים לצדה, אבל לא כזו שקראתם כבר - באחריות. נבדה ביילור היא חוקרת פרטית מיוסטון הנאבקת על הישרדותו של העסק המשפחתי שלה, בעולם שבו קסם קיים ומבדיל בין משפחות רבות כוח והשפעה לשאר בני האדם. היא נקלעת בעל כורחה למשימת התאבדות ומגלה סודות מפתיעים על המורשת הנסתרת שלה, בטרילוגיית ספרים קצבית ושנונה. וכן, יש שם גם סקס, אבל זה ממש לא כל הקסם.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
רוני גלבפיש / בית מלאכה לכתיבה

ציון: 9

ספר נהדר שכולו תמיכה – כמו יד טובה וחמה, חכמה ומנוסה, המושטת אל מי שמתעקשים להתבטא באמצעות כתיבה, אל מי שפוחדים להתחיל, אל מי שהתחילו וחוששים להמשיך. רוני גלבפיש באה מאהבה, וגם מידיעת הסבל הכרוך בבחירה לכתוב, ומלווה את קוראיה בסבלנות וברגישות לעבר המטרה – לא חשוב מהי: פרוזה, שירה, מאמר או סתם פוסט בפייסבוק. ובעצם, גם מי שלא מתכוון באמת לכתוב ייהנה מהספר הזה, כי הוא מלא סיפורים קטנים ומקסימים (ודיסקרטיים כמובן) על הכותבת עצמה ועל עמיתיה הכותבים. מתנה נפלאה לכל מי שמשתעשע במחשבה לכתוב (או סובל ממנה חלילה).

יעל שוב

סופרת ומבקרת הקולנוע של טיים אאוט
דיאנה ווין ג'ונס / הטירה הנעה

ציון: 9

מאת העמודים הראשונים הפכו לסרט אנימה יפיפה של היאו מיאזאקי, שבערך שם נפרד מהטקסט של דיאנה וין ג'ונס, והמשיך למקום אחר לגמרי. הספר טווה סיפור מקורי וחכם, עתיר דמיון וכובש לב על כובענית צעירה שמגיעה להכרה עצמית דרך מפגש עם דמויות פלאיות אך מאוד אנושיות. קסם של ספר.

ארי פולמן

ארי פולמן, במאי קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה,  סופר
אולגה טוקרצ'וק / ספרי יעקב

ציון: 10

בעידן של סטרימינג שאל מולו אנחנו בטטות כורסה פאסיביות, אולגה טוקרצ'וק הגאונה מוכיחה את עליונותה המוחלטת של הספרות על הטלוויזיה. ייקח לכם כנראה יותר זמן לקרוא את עלילות הנבל המכשף יעקב פרנק במאה ה־18 בפולנייה מלצפות בכל העונות של משחקי הכס המופתית, אבל אצל פרנק יש יותר דמיון, יותר מופרעות, יותר אינטימיות, הרבה יותר כישוף וירטואוזי ובעיקר עיסוי למוח הדואב שלנו שרגיל לקבל הכל ready made, פתאום תפתח צ'אקרה ותתחילו לדמיין. חלום.

דנה אלעזר־הלוי

סופרת, מתרגמת ועורכת ספרים
אמוץ עשהאל / מצעד האיוולת היהודי

ציון: 10

ספר עיון מהטובים שנכתבו כאן בשנים האחרונות. הספר מתאר מחלוקות שונות על פני ההיסטוריה של העם היהודי - ברוחב יריעה מרשים וראוי לציון - ומסביר כיצד קרה שוב ושוב שההנהגה שלנו הובילה אותנו לאסונות. הכתיבה סוחפת ומרתקת והתוכן מפעים ומרחיב דעת. באמת, הישג יוצא דופן.  

מאיה לוין

מבקרת ספרות, לאשה
סאלי רוני / שיחות עם חברים

ציון: 9

פרנסיס ובובי, סטודנטיות לסביות, זוג לשעבר, רק ידידות בהווה, נכנסות לעולם ה"מבוגרים": הן מתחברות עם מליסה וניק, זוג נשוי, בני 30 ומשהו, מבוססים מכל בחינה. בין שיחות חתרניות על חברה ופוליטיקה, פרנסס מתאהבת בניק, בובי מנשקת את מליסה, פרנסיס ובובי מאיימות לחזור זו לזרועות זו ומליסה וניק - האם הם עדיין זוג אוהבים או שזה רק "סידור"?

נהניתי מספרה הראשון של סאלי רוני שראה אור בעברית, "אנשים נורמלים", אבל ההייפ סביבו הרתיע אותי; מבקרים קראו לה "הסופרת הגדולה הראשונה של דור המילניום". בואו. כעת מתברר שזה לא באמת ספרה הראשון - "שיחות עם חברים" קדם לו, ובהוצאת מודן מיהרו לתרגם גם אותו.

מתוך קנאה קיוויתי לגלות ש"שיחות עם חברים", שהעלמה האירית כתבה בגיל 23 בלבד, הוא ספר בוסרי. נכון, אין המון עלילה בספר הזה - יותר הוא אמר לי, היא אמרה לו - אולי ככה זה  בדור המילניום? אבל מי שראה ילדים קופצים על מיטה ואמא נאחזת בספר, מסרבת להתפנות לחינוכם, יבין: סאלי רוני יודעת לכתוב. 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
רינת פרימו / זלמן

ציון: 9

כבר מזמן רציתי להמליץ על ספר הקומיקס המגניב הזה, שבו חבורת ילדים מקימה עיתון בית-ספר בשם "זלמן" ובדרך לומדת כמה שעורים חשובים על פרופורציות, על אומץ, על יושר והגינות ועל חברוּת – אבל מאז שהספר יצא (לפני כמעט שנה) היה קשה מדי לדמיין תלמידים ביסודי שמצליחים להתארגן יחד וליצור משהו שקשור לבית הספר... אולי עכשיו זה ייראה לקוראים פחות מוזר (אף שבספר לא יראו אפילו מסכת פנים אחת. מעניין אם ומתי נתחיל לראות מסכות פנים באיורים בספרי ילדים). יופי של ספר לבני 12-7.

ינץ לוי

סופר, תסריטאי ועורך
אריך קסטנר / אל האבדון

ציון: 10

רומן למבוגרים, מתירני, משתלח, סוחף ונועז שכתב המספר הנפלא הזה ב-1930 והתפרסם במרוצת השנים, פעם אחר פעם, בגרסה מצונזרת. רק בשנת 2013 התפרסמה סוף כל סוף הגרסה המלאה של הרומן כפי שכתב אותה קסטנר. הספר מגולל את סיפורו של פביאן, בחור בן קצת יותר מ-30, שמנסה לחיות בעיר ברלין בימים של התנוונות חברתית, מתירנות הגולשת לפריצות, משבר כלכלי, אבטלה חריפה והידרדרות חברתית וערכית. הספר עוסק באירועי אותה שנה שבה הוא נכתב, אך באופן מפתיע הוא לא עיתונאי או שטחי. להפך, זהו סיפור פואטי ומעמיק, משעשע ומעורר צחוק, עגום ומטלטל - עד סופו הייחודי. קסטנר הקדים את זמנו בכל כך הרבה מובנים והציע לעולם אנושיות ומוסריות בתקופה אפלה. הוא ראה את חשרת העננים שנקשרת באופק האירופאי בכלל והגרמני בפרט וחש בהידרדרות שהגיעה עם עליית הנאצים. ספר שחודר אל הלב ואל המחשבה, בתרגום אפקטיבי של אילנה המרמן.

נטע חוטר

סופרת ועיתונאית
מירנדה ג'וליי / האיש הרע הראשון

ציון: 10

שריל, רווקה משונה ועצורה בת ארבעים ומשהו, נקלעת למגורים עם קלי, בתם המופרעת של הבוסים שלה. כמקובל, היא נכנסת לסחרחרה שכוללת, בין היתר, מימוש פנטזיות אלימות, יציאה מקבעונות ואוננות כפייתית. וגם קצת אהבה. ספר מקורי, מצחיק וכובש שמומלץ יחד עם קובץ הסיפורים הראשון של ג'ולי – "אף אחד לא שייך לכאן יותר ממך", בעיקר בגלל הכתיבה המצחיקה, המשוחררת והמלאה במוזרויות של ג'ולי.

אשכר ארבליך־בריפמן

סופרת ילדים ונוער
רועי סלמן / כמעט שם

ציון: 10

ספר מיוחד במינו, שונה מהנוף המוכר. סוער, עוצמתי, ויחד עם זאת שקט. מתאים במיוחד לנוער צעיר משום שהוא מאפשר התבוננות פנימית אל תוך עולמו הלא פשוט של הגיבור מבלי לייצר איום. מותיר בפה טעם של עוגת חלווה, חולות מדבר והשלמה עם מציאות מורכבת, שבסופו של דבר קיימת אצל כולנו.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
אופיר עוז / הטוב מכל העולמות

ציון: 10

מזמן לא קראתי ספר מקור כל כך מבריק ומרתק. מה שכתוב על הכריכה לא מתחיל אפילו לגרד את מה שקורה בספר, שמדבר בכמה קולות ולא מפסיק להפתיע. מדהים שסופר־גבר מצליח לכתוב בצורה כה מרגשת מתוך ראשו של הגאון המוטרף שהוא גיבור הספר, של החברים שלו וגם של אהובתו, ואת פשוט מאמינה לכל קול. תענוג אינטלקטואלי ורגשי גם יחד.

טליה לוין

עיתונאית, מעריב
ליסה בר / בלתי שבירים

ציון: 10

אין אישה שחוותה פרידה קשה וכואבת שלא מכירה את הרגע הזה, את שבריר השניה בה בתוך ענן הייאוש השחור, נפתח לפתע צוהר קטן שממנו מגיחה רוח עוצמתית המסייעת לה להרים את הראש מערימות הטישיו ולמצוא את עצמה מחדש. 
ליסה בר לא עושה לגיבורה שלה הנחות. מסע הגילוי העצמי שלה בגיל 42, הוא קשה ומאתגר, כזה שכל אישה שאי פעם נשבר ליבה לרסיסים תוכל להזדהות איתו. 
בלתי שבירים הוא ספר קולח, מרגש, שמצליח לעשות מסאז׳ ללב ולהעניק הרבה חומר למחשבה על זוגיות, על גירושין, ועל כך שמותר לאישה לשים את עצמה בראש סדר העדיפויות, לפעמים גם לפני הילדים, והעולם? הוא ממשיך להסתובב. 

דנה אולמרט

מרצה לספרות באוני' ת"א, עורכת סדרת מקור בהוצאת "אחוזת בית"
רנה ויויאן / האישה עם הזאבה

ציון: 9

קובץ הסיפורים הקצרים של רנה ויויאן הוא חוליה שהיתה חסרה במדף הספרות המודרניסטית המערבית. הזדמנות להתוודע ליוצרת אקספרמינטלית שבוראת בכתיבתה עולמות אלטרנטיביים לזה הפטריארכלי המוכר, ומעמידה דמויות של נשים בלתי קונבנציונליות במוקד.

אשכר ארבליך־בריפמן

סופרת ילדים ונוער
רונית ש' דינצמן / לב היער

ציון: 10

כאחת שכותבת על פיות, התרגשתי מאוד לקרוא את הספר "לב היער" של רונית ש' דינצמן. גיליתי כי ישנן פיות שמתגוררות ממש בסמוך אליי, ביערות הכרמל, וכשיצאתי לטייל באזור, הרגשתי שאני מחפשת אותן, בעקבות הקריאה בספר. אהבתי את הקשב שרונית מעניקה לכל פרח ולכל יצור חי, את השימוש בשמות המדויקים, את תיאור מחזוריות עונות השנה ואת העוצמה שהיא מצליחה להעביר דרך סיפור שהוא לכאורה קטן אבל בעצם הוא עצום.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
אקהרט טול / כוחו של הרגע הזה

ציון: 10

האם צריך עדיין להמליץ על הספר הזה ועל אחרים שכתב אקהרט טולה? האם לא הבַנו כבר שאין טעם להתעסק בפחדים ובחרטות בגלל מה שהיה (חלב שנשפך) ובדאגות בגלל מה שיקרה (השערות וניחושים) ושמוטב ללמוד לחיות כאן ועכשיו, ברגע השליו הזה, שבו בעצם אין לנו שום בעיה אמיתית בוערת? גם אם יודעים, לא יזיק לחזור ולקרוא, והמדריך המעשי הקטן והפשוט הזה מתמצת את כל הפילוסופיה העמוקה הזאת לכדי הוראות שימוש פשוטות ונפלאות. מתנה מעולה של אפשרות לשקט פנימי לעצמכם ולאהוביכם.

נטע חוטר

סופרת ועיתונאית
אנדרו שון גריר / לס

ציון: 10

סופר רבע כושל יוצא למסע חובק עולם, רגע לפני גיל חמישים, על מנת שלא יצטרך להגיע לחתונה של האקס שלו. הספר הכי חמוד שקראתי בשנה החולפת ושמצליח להיות מצחיק, מתוק, מרחיב לב ואוהב אדם, כלומר כל מה ש-2020 לא הייתה ומסתמן שגם 2021 לא תהיה.

מיה מיטב־מגן

סופרת וכותבת טור המלצות ספרים ב-Ynet
מאירה ברנע־גולדברג / כראמל 5 - היהלום האבוד

ציון: 9

כראמל החתול וחבורתו חוזרים עם עלילה בלשית סוערת, משעשעת ומותחת. והפעם מככב ויש אשר מחלץ את אביו מצרה, לא לפני שמסתבך בעצמו עם לטאה חצופה, פושעים מסוכנים וחפצים שנעלמים באורח מסתורי.

שרי שביט

סופרת, משוררת ועורכת ספרות, מגישת התכנית "שוברים שורה"
אנדרו רידקר / האלטרואיסטים

ציון: 9

כסף, ירושות, פריבילגיה והומור שחור, ברומן על משפחה דפוקה שלא תוכלו שלא להתאהב בה. ספר נפלא ומרענן מהמשפט הראשון ועד לאחרון. ממתק ספרותי של ממש.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
ניר מטרסו / הקסטה השחורה

ציון: 10

אוהבים מוזיקה? מתגעגעים לשנות ה-90? זה הספר בשבילכם, רומן גרפי משוגע לגמרי, כולו כתוב ומצויר ביד, על גלגוליו של חיפוש אובססיבי אחר קלטת אודיו ישנה של להקה עלומה – באמצעות שחזורים של תכתובות אימייל (לפני המצאת הווטסאפ) ואחר-כך ווטסאפ, מחשבות ושיחות מזדמנות בין חברים-יוצרים-מוזיקאים – חוויית קריאה נדירה באמת, כמו להציץ למישהו ביומן פרטי-סודי שכולו פתקים וצילומים ושרבוטים (יפים ומעניינים וגם מצחיקים להפליא) וללמוד בעזרתו על חתיכת חיים של בנאדם שהוא גם אמן (מוזיקאי, קומיקסאי ואנימטור) וגם הוגה וחבר וחמוד וקצת מטרוף, לאו דווקא בסדר הזה. תענוג.

רועי סלמן

סופר ומוסיקאי
הרברט קלייד לואיס / האדון שנפל לים

ציון: 10

האדון שנפל לים נגע בי כל כך. זה ספר שכולו אווירה, ומתרחש בלב הים. במהלך הקריאה הרגשתי את הדם זורם לי בגוף. אי אפשר להישאר אדישים לספר הזה. הוא יפהפה, אכזרי, עצוב ואירוני. זה ספר שמזכיר לנו שאנחנו גרגר חול בעולם הזה.

מיכל בכר

סופרת נוער ועורכת ספרותית
נטלי בלהסן / הסיפור של פצפונת

ציון: 10

על המדף שבסלון ביתי ניצבת משפחה של מטריושקות (שמכונות לעתים קרובות "בבושקות"). הן נבלעות האחת בבטנה של השנייה ובמבט ראשוני נראה שהן זהות, אבל אם נתבונן היטב נבחין בכך שלכל אחת מהן תווים ייחודיים משלה. את הקטנה ביותר, זאת שבקלות ניתן לפספס, אני מעמידה דווקא בקדמת המדף ובדיוק עליה מספרת נטלי בלהסן בספרה החדש - "סיפורה של פצפונת". ספרה הקסום של נטלי בלהסן, עם איוריה המרהיבים ומלאי החיים של אפרת דהאן, מביא את הבבושקה הפצפונת למרכז הבמה, ומספר סיפור על פריצת גבולות, על עצמאות ועל הצורך להשמיע את קולך גם כשאת הכי קטנה. הסיפור שופע באהבת ספרים וסיפורים, כובש את הלב של הילדים, אך לא פחות מכך - את לבם של המבוגרים שמקריאים אותו.

ענת לב־אדלר

סופרת ועיתונאית ידיעות אחרונות
נורית גרץ / מה שאבד בזמן

ציון: 10

תוך כדי הקריאה לא רציתי שהספר יסתיים. זה היה כמו לעמוד מאחורי וילון ולהציץ לחדר שבו התנהלה שיחה שחטפה את נשמתי. ואיך שסיימתי לקרוא את "מה שאבד בזמן" חיכיתי שיעברו ימים כדי שאוכל להתחיל אותו שוב. זה ספר שתמיד ארצה לקרוא עוד פעם.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
רפיק / איש אחד עלה לשמים

ציון: 9

לקט של סיפורי חוכמה (בעריכתי) קצרים, משעשעים ועם פואנטה שנונה, כאלה שאפשר לספר אחר כך לחברים, לילדים או לפתוח בהם הרצאה (מספיק שתגידו "איש אחד יצא לחפש את האמת" וכולם משתתקים) – על הרבי שחטף סטירה, על המבחן שאסור לקבל בו 99 וכאלה – בתוספת ציטוטים יפים מפי הוגים, משוררים וסופרים ידועים, זמרים, קומיקאים, סטטיק ובן-אל ועוד. מותק של ספר מתנה לצעירים, לזקנים, לחברים, ואפילו כתחליף אלטרנטיבי להגדה בליל-סדר חילוני! אוצו רוצו.

אפרת נומברג־יונגר

עיתונאית, מאקו
למה כדאי להיות לטובת הכריש? / אליאב אללוף

ציון: 10

מי שעוקב אחר אליאב יודע שבכל שבוע תוכלו למצוא אצלו תובנות מפתיעות, כתובות בשנינות ומפילות אסימונים על כמעט כל נושא שבעולם. הספר הוא ספר חובה למי שרוצה להרחיב אופקים אבל מתעצל לקרוא בעצמו עשרות מאמרים ומחקרים בנושאים שונים.

יובל אלבשן

עורך דין קהילתי, פרופסור למשפטים וסופר
אריק לארסון / בגן חיות הטרף

ציון: 10

מעטים הספרים שהשפיעו עלי כמו הספר הזה. ספר עיון מופלא שמספר את קורותיו של פרופ' ויליאם דוד, שמונה ע"י הנשיא רוזוולט להיות שגריר ארה"ב בבירת גרמניה, שהפכה אך לאחרונה לנאצית. סיפור אמיתי, שעט הקסמים של לארסון מפיח בו חיים והופך אותו לספר העיון המרתק ביותר שקראתי בשנים האחרונות - מנסה לענות על שאלת השאלות: האם הטבע האנושי מאפשר לנו להבין את הסכנה גם לפני שהמפלצות מרגישות חזקות דיין כדי להכריז על טבען האמיתי? התשובה הלא פשוטה ממשיכה להדהד בראש הקורא גם אחרי שהמטוס ממריא מברלין, ויוצא מהשטח האווירי של גרמניה. ספר חובה.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
מתי ליבליך / שבילי המיינדפולנס

ציון: 9

כן, כולנו שמענו על מיינדפולנס, יופי נחמה, אבל האם כולנו יודעות באמת־באמת מה זה? הספר הזה הוא כמו מורה־דרך סבלני ומקסים, שנכתב בידי חבורה שלמה של כותבים, כל אחד מהם מנגיש תחום שהוא מומחה בו בנושא, וכולם יחד מציירים תמונה שלמה של חיים מיטיבים, של השתחררות מלחצים ומצוקות, בעזרת התחברות של קשב לחוויה הנוכחת. זה רק נשמע כמו סינית, בספר הכל מובהר היטב, והוא כתוב בצורה סופר-ידידותית, קריא וקולח ובגובה העיניים. ואם לא עכשיו – אימתי? (בעיקר שאפשר להזמין אותו ממש ברגע זה).

נועם שרון

מו"ל "אדם צעיר" ו"אדם עולם"
לאה גולדברג / מה עושות האיילות

ציון: 10

הקלסיקה העל-זמנית של לאה גולדברג קיבלה עיצוב חדש שהולם את מידותיה. כשאני מקריא ממנה לילדי הרכים, אני מרגיש שאני נותן להם את המזון הנפשי המושלם עבורם.

צביקה ניר

סופר, משורר, ויו"ר אגודת הסופרים העברים
עירית קינן / זיכרונות מחיים שלא חייתי

ציון: 10

קראתי ממוארים וספרי מסע רבים בחיפוש אחרי שורשים ושרידים בעקבות הורים שנכתבו על ידי בנות ובני שורדי תקופת השואה. ספר זה שבה את ליבי בשל שני טעמים. האחד - מעבר לסיפור האישי המרגש הוא חושף את הטרגדיה הנוראה של יהודי מקדוניה שהושמדו כמעט כולם, טרגדיה שכמעט ולא קיבלה ביטוי בהיסטוריוגרפיה של השואה, והשני - הכתיבה הנהדרת של עירית קינן, שבכישרון נדיר מוציאה מתוך העברית את פניני יופייה ולהפוך את מסעה בעקבות האב גם למסע בתוך אוצרות השפה העברית.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
רותם פאר / בית משוגעים

ציון: 10

אחד הספרים הכי אמיצים שתקראו אי פעם, מאת אחת הנשים הכי אמיצות בפיד שלי ובכלל, לוחמת-נפש שלימדה אותי להבין מה זה "ילד לא שגרתי" (הורים לילדים כאלה לרוב לא מבינים אותם), שמספרת איך אביה ואחיה אשפזו אותה בכפייה בבית משוגעים כשהיתה רק בת 13, איך ילדים אטומים בבית-הספר התעללו בה ואיך לא היתה בסביבה אף עין חומלת ואף אוזן קשבת שיבחינו במה שקורה. ספר חובה מטלטל – בעיקר להורים, למורים וגם למתבגרים.

מאשה צור־גלוזמן

סופרת ועיתונאית
רון דהן / מתעוררים

ציון: 10

מסוג הספרים שגורמים לכל מה שחשבת שידעת לעשות פליק פלאק לאחור ואז סלטה ישר לתוך מים לא מוכרים. המונולגים המסקרנים, הכנים והמטלטלים של גברים מכל המגזרים והגילים, על המיניות שלהם, חושפים עד כמה המיניות הגברית, הנתפסת לרוב כפשוטה וברורה, היא אוקיינוס לא מפוענח של מסתורין, כאב, עונג וגילויים, ועד כמה העיסוק בנושא מוזנח. כשגמרתי לקרוא אותו מיד רציתי שכל הגברים החשובים בחיי יקראו אותו, וגם הנשים.

דור בביוף

מבקר ספרות, מאקו
קרל אובה קנאוסגורד / המאבק שלי 1 - מוות במשפחה

ציון: 9

אולי לא נראה הכי מזמין, אבל מדובר בספר לא פחות ממהפנט. זהו פשוט סיפור חיים של אדם רגיל, אבל הוא כתוב בכישרון וברגישות כה אדירים שלא נותר אלא לקנא.

ליאת רגב

מגישת רדיו וטלוויזיה
זהר כרמי וליאת שדה־סעדון / יחסים פקוחים

ציון: 9

ספר פורץ דרך שהביא לעולם סיפורים על יחסים א־מונוגמים - אבל לא "מספר סיפורים" אלא מדבר אמת בלי "למכור" פוליאמוריה להמונים. הספר קולח ונותן הצצה מרתקת לחיים אחרים.

שירי צוק

סופרת
רוב הארל / לא שם עין

ציון: 9

לרוב מאלוי יש סרטן נדיר בעין, וזה כמעט גרוע כמו להיות בחטיבת ביניים. ספר אמיץ, מרגש ומלא הומור שמבוסס על סיפור אמיתי.

מאשה צור־גלוזמן

סופרת ועיתונאית
אילונה אנדרוז / טרילוגיית המורשת הנסתרת

ציון: 9

קראתי את הטרילוגיה של המורשת הנסתרת בשלושה־ארבעה ימים של בולמוס תאוותני - השילוב המענג של פנטזיה עסיסית, מורכבת, מלאת טוויסטים יחד עם גיבורה שהיא גם מגניבה מאוד וגם אנושית מאוד וסיפור עם מתח מיני בעל פוטנציאל חישמול אדיר - יצר את הנופש המושלם מהמציאות המטרידה שלנו, ואפילו בלי רגשות אשמה.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
טל יעקב / רכבת שלג

ציון: 10

אחד הספרים הכי פיזיים שקראתי. כולו עוסק במשיכה ארוטית־נפשית בין שני גברים, שאחד מהם זונה, ובכל זאת דומה שזה לא ספר על הומואים או בשבילם. הגיבור, סוכן קשוח בארגון ישראלי עלום, משתוקק בעצם לחוש רגש כלשהו באמצעות סבל, כאב ותשוקה, והדינמיקה בינו לבין הגבר־הזונה – אם באלימות ואם בסקס – מתוארת בשפה כה טבעית ומשוחררת, שנדיר למצוא כמותה בעברית. מקורי ומרתק.

מיה מיטב

סופרת ומבקרת ספרים ב-Ynet
מגי אוצרי / עיניים אדומות

ציון: 9

דיסטופיה סוחפת ומטרידה שאי אפשר להניח מהידיים, על מגיפה מסתורית העוברת באמצעות מגע אשר הביאה לפילוג ולהרס בישראל בשנת 2064, ועל נערה אמיצה וסוערת בשם רות ההולכת אחרי ליבה. הראשון בטרילוגיה לנוער ולחובבי הז׳אנר, לא מומלץ לקרוא לפני השינה.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
רון דהן / בעל חיים

ציון: 10

איזה ספר רענן! איזו כתיבה ממגנטת! אני לא זוכרת מתי קראתי גבר שמתעד את עצמו בצורה כל כך אינטימית ומשוחררת; מה הוא עושה, על מה הוא חושב, מה הוא מדמיין והוזה, במה הוא נוגע, דמיון מתערבב במציאות, דם ונוזלי גוף, תאווה וגעגוע. תראו לי עוד מישהו שכותב ככה בעברית, כל כך מדליק ואלגנטי. כיף של ספר!

אריק גלסנר

מבקר ספרות, "ידיעות אחרונות"
עמנואל קארר / המלכות

ציון: 9

אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בשנים האחרונות. שילוב גמיש, מושך לקריאה ומקורי ביותר בין סיפור היסטורי על ראשית הנצרות לבין סיפור חיים אוטופיקשני של קארר עצמו. קארר מספר על חזרתו בתשובה לקתוליות ואז חזרתו מחזרתו וכל זה תוך תיאור מותח ממש של ראשיתה של כת יהודית קטנה וזניחה שכבשה לבסוף את האימפריה הרומית. הסוגייה הדתית חזרה להיות סוגייה מרכזית בזמננו וקארר עוסק בה בתחכום ומתוך מעורבות רגשית שמגייסת את הקורא גם כן.

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת אתר "המתלהבת"
אבי הנלון / דורי פנטזורי

ציון: 10

אחותה ואחיה של דורי הקטנה קוראים לה "נזק" ומתלוננים שהיא מפריעה להם, אבל מדובר בפעוטה מרנינה בעלת דמיון מפותח, כושר המצאה משגע ושמחת חיים אינסופית, כפי שאפשר לראות גם בציורים הקונדסיים שהספר מלא בהם כמעט כמו בטקסט. ספר נפלא לבני 4–8, בתרגום מעולה של שהם סמיט ואמנון כץ.

אהרון לפידות

מבקר ספרות, "ישראל היום"
קמילה לקברג / כלוב הזהב

ציון: 8

כהתגלמות קלישאתית של תסמונת האישה המוכה, גיבורת כלוב הזהב מבטלת את עצמה ועושה הכל כדי להפיס את דעתו של בעלה, עד שמגיעים מים עד נפש. מכאן ואילך זהו סיפור של נקמה מתוחכמת ואכזרית.

חנוך דאום

עיתונאי וסופר
רוטחר ברחמן / המין האנושי - היסטוריה של תקווה

ציון: 9

מתברר שהמין האנושי לא כזה גרוע כמו שחשבנו, ולתובנה הזאת יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת. ספר אופטימי ומרתק.

מיכאל בר־זהר

היסטוריון וסופר
ג'ון לה קארה / איש שטח

ציון: 7

קראתי את "איש שטח" של ג'ון לה קארה, ויצאתי ברגשות מעורבים. שפתו, סגנונו, תאור הדמויות, הדיאלוגים - טובים כשהיו, אך העלילה צולעת כמו ברוב הספרים שכתב מאז הסתיימה המלחמה הקרה. איפה החפרפרת, ואיפה אנשי סמיילי והמרגל שחזר מן הכפור? אין ספק, לה קארה הוא הקרבן האחרון של המלחמה הקרה, אך אנו, קוראיו המושבעים, נמשיך לקנות ולשקוע בספריו מתוך תקוה שאולי, איך שהוא, בעזרת השם, יגיח מתוך ספרים אלה רב האמן שהוקרנו.

אהרון לפידות

מבקר ספרות, "ישראל היום"
זאב רז / בחזרה מהירח

ציון: 10

זאב רז, טייס קרב נועז, שהוביל את התקיפה על הכור הגרעיני העיראקי, כתב ממואר נפלא ומפליא, שיש בו תערובת מרתקת של אמת ובדיה, עובדות ודמיון. 

טליה לוין

עיתונאית, "מעריב"
אליקס ה. הארו / עשרת אלפים הדלתות של ג'נוארי

ציון: 9

בעולם של כאוס, עדיף שיהיו לך כמה דלתות למילוט. אחת מהן נמצאת בספר הזה, המיועד גם למי שאף פעם לא חלם שבגיל מבוגר יתחבר לז'אנר הפנטזיה. זהו ספר למי שהמילה הכתובה קדושה בעיניו, למי שמחפש השראה או מפלט בין אם בדלת אחת קסומה או בעשרת אלפי דלתות. טקסט מופתי שמלמד אותנו לדייק מילים, לכוון בקשות ולחזור לחלום, גם אם אנחנו חושבים שאנחנו כבר בוגרים מידי לזה. 

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
דורי מנור, סיון בסקין ומשה סקאל / הו! 20

ציון: 10

המפעל הספרותי המרשים שעורכים דורי מנור, סיון בסקין ומשה סקאל הוא אחת מנקודות האור המעטות בחיי התרבות העברית שעדיין רלוונטיות לכל מי שחי כאן. הגיליון האחרון (מצחיק לקרוא כך לכרך עב-כרס בן 386 עמ'!) הוקדש לשאלה "מהי ספרות": עשרות אנשי ספרות נרתמו לענות עליה, ותשובותיהם מרתקות להפליא (גילוי נאות: גם אני הוזמנתי להשתתף, אך פספסתי. איזו החמצה כואבת!), למשל, ציטוט קטן משמעון אדף: "ספרות פירושה לדבר על חרדה באמצעות אפרסק", ולקינוח – אוסף ממיטב השירה של "הו". מתנה מופלאה לכל שוחרי הספרות.

ציפי גון גרוס

גלי צה"ל
ד"ר דרור אורן / הורות יחידנית - לגדל ילד לבד

ציון: 8

ספר מקיף, יסודי, מגוון ורגיש, שמביא בפני הקורא בצורה טובה ומקיפה את חוויות ההורות היחידנית לילד או ילדה, וגם את החוויה של לגדול במשפחה יחידנית. ניתוח הדילמות והמניעים לבחירה בהורות יחידנית, סקירה של המחקר על החוויה היחידנית ומשמעותה, שיחות עם אנשים שגדלו עם הורה יחידני, וגם - הצעות מעשיות עבור ההורה היחידני וסביבתו. מה אומרים לילדים? באיזה אופן מעודדים התקשרות עם דמויות מהמין השני? איך דואגים לעתידם? ועוד.

שיר זיו

עיתונאית ישראל היום
לוסיה ברלין / המדריך לעוזרות הבית - סיפורים נבחרים

ציון: 9

לוסיה ברלין כותבת בפשטות ובעוצמה על החיים, על נשיות ואהבה, אמהות וזוגיות, ובתוך כך מעמידה מראה מפוכחת אל מול הבחירות שנשים עושות מידי יום, ועל המחירים שהן משלמות בגין הבחירות שלהן בחופש, בעצמאות וביצירה. יצירת מופת.

ענת לב אדלר

סופרת, עיתונאית ידיעות אחרונות
עמליה כהנא-כרמון / להיות אישה סופרת

ציון: 9

אסופת המסות של עמליה כהנא-כרמון על מקומן של נשים כותבות, משקפת את החשיבות שבהפיכת הצדדי למרכזי. זהו ספר חיוני שיש בו משום זיכוך הנפש הכותבת והתודעה הקולטת, כזה שבא ואומר לנשים: כתבו. את עצמכן. את הקרוב. את הפרטי. את האינטימי. גם זאת היא ספרות שראויה להיות גדולה

הדס קלדרון

שחקנית, מנהלת אמנותית של תיאטרון ארצי לילדים ונוער
שאנדור מאראי / הנרות בערו עד כלות

ציון: 9

מפגש דרמטי מפתיע ומותח בין שלושה אנשים ולב פצוע אחד

עטרה אופק

עורכת ומתרגמת, בעלת האתר "המתלהבת"
נורית זרחי / בדידות או

ציון: 9

גם כשנורית זרחי מספרת על החתולים בחצר שלה או על ציפור בגינה, זה יוצא כמו שירה, כי אף אחד לא יודע לפרוט על מיתרי הפרוזה העברית בעדינות וברגישות כמוה. הספר הקטנצ'יק הזה מאגד אוסף הרהורים שלה על בדידות וזקנה, על בתים וגינות, על כתיבה ועל המלך ליר – אבל לא משנה על מה, כל פרק הוא כמו שיחה מרתקת עם גאונה מקסימה ומתוקה. לאוהביה וגם למי שטרם גילה אותה.

ירון פריד

מבקר ספרות, "מעריב"
יעל שוב / הקרוסלה של מיכל

ציון: 9

הספר של יעל שוב, לילדים בכל הגילים, חימם את לבי והזכיר לי שוב את אהבתי לניו יורק ולאגדות עם סוף טוב, וגם את ילדותי הלא פשוטה, אבל בקטע מזכך. אם לעלות על קרוסלה, אז רק על זאת.

דור בביוף

מאקו
ולדימיר נבוקוב / לוליטה

ציון: 10

הספר היחיד בחיי שהתחלתי לקרוא בשנית מיד בסיום הקריאה הראשונה. לאו דווקא בית ספר לפרובוקציות, אלא בית ספר להונאה עצמית, למשחק עם שפה, להומור שחור - וגם לתרגום (דבורה שטיינהרט).

עטרה אופק

עורכת, מתרגמת ובעלת האתר "המתלהבת"
אליעזר יערי / מפעם לפעם

ציון: 9

יערי, מוותיקי רשות השידור, קיבץ בכתב מבחר מרתק מתוך אלף ומשהו שיחות הרדיו השבועיות שלו (בתכניתו של ירון אנוש, מדי שישי ברשת ב'), ויחד עם צילומיו המפעימים של אלכס ליבק מתקבלת תמונה רחבה, מצחיקה-עצובה ומרגשת על החיים בארץ. יש כאן סופרמרקט עשיר של נושאים – מאירועים פוליטיים, חברתיים ומקומיים, דרך המצב הביטחוני, השחיתות הציבורית, הקיטוב בין אשכנזים למזרחים ובין דתיים לחילונים, רקמת היחסים בין יהודים לערבים – וגם סתם לבטים חמודים של שגרת יומיום, המוכרים לכולנו. אמא שלי התאהבה בספר, כי לדבריה "פשוט כיף לדפדף בו מפעם לפעם".

אהרון לפידות

ישראל היום
סטיבן קינג / המכון

ציון: 8

כמקובל אצל קינג לאחרונה, מדובר בתערובת של מותחן ופנטסיה. המותחן נפלא, כולל אמירות פוליטיות וחברתיות חשובות; הפנטסיה קצת פחות. הוכחה נוספת, שאין מתחרים לקינג בהבנת נפשם של ילדים.

רוני גלבפיש

סופרת ומנחת סדנאות כתיבה
אנדרס בארבה / מאיפה צצו הילדים

ציון: 9

גם עכשיו אפשר להיבלע בן רגע בעיירה דרום אמריקאית בשולי הג'ונגל, לעקוב אחרי הופעתם הפראית של ילדים מסתוריים בתוכה ולנסות להבין את שלל ההשפעות המרתקות שלהם על המקום השלו, הפשוט לכאורה.

ציון נאנוס

קשת 12
ג'וזף הלר / מלכוד 22

ציון: 10

ניגשתי בחשדנות מה לתרגום המחודש של מלכוד 22. ספר שקראתי בגיל 17, חזרתי אליו מדי פעם, ועדיין מהדהד בזכרוני כספר הטוב ביותר שקראתי בחיי. שמחתי לגלות שהתרגום המחודש של ירון בן עמי לא נופל מהמקור. גם כאן אתה נסחף אחר הסיפור של יוסאריאן, אחרי האבסורד וחוסר השפיות של המלחמה. ספר מסחרר ומצחיק מאד עד לרגע שאתה מבין שהבדיחה היא על כולנו. מעט ספרים באמת זכאים לתואר יצירות מופת. מלכוד 22 הוא אחד מהם.

רון דהן

סופר ומשורר
זהר כרמי וליאת שדה־סעדון / יחסים פקוחים

ציון: 9

יחסים פקוחים נושא את אחת הכותרות המדויקות ביותר ביחס לתוכן הספר. זה אכן ספר פוקח עיניים, לב וגוף, ספר חובה לכל מי שנמצא במערכת יחסים כזו או אחרת ומעוניין להבין אותה טוב יותר, להפתח לאפשרויות חדשות, להכיר במורכבות, בכאב וביופי שיש בכל קשר. מומלץ בחום.

אורן נהרי

עיתונאי וסופר
עמנואל קארר / המלכות

ציון: 8

מי בעצם הם היו? פאולוס, לוקאס, יעקב אחי ישו, פטרוס? עמנואל קארר, חילוני שחזר בתשובה קתולית - ושב לחילוניות מחייה בספר המעולה "המלכות" את חייהם וזמנם של פאולוס . מחיי היום יום באימפריה הרומית הסובלנית ועד הקטטות האישיות - והאידיאולוגיות - בין מייסדי הדת שתשנה את האימפריה שבה חיו - ואת העולם כולו. 

אוהד קנולר

שחקן, מנכ"ל תיאטרון גבעתיים
ג'ורדן ב' פיטרסון / 12 כללים לחיים

ציון: 10

ספר שנכתב אמנם לפני הקורונה, אבל בתקופה שבה כל מערכות התמיכה הגדולות קורסות הפך להיות אקטואלי ביותר. ג'ורדן ב' פיטרסון שולח אותנו להסתמך על הדבר היחידי שאנחנו באמת יכולים לשלוט בו: אנחנו עצמנו. בעזרת ניתוח חד של המציאות ולא מעט הומור, הוא מתווה 12 כללים שיעזרו לנו לקחת אחריות על חיינו ולהפוך אותם לבעלי משמעות.

טל ניצן

סופרת, משוררת ומעורכות 'המוסך'
אריק ויאר / סדר היום

ציון: 9

ספר מבריק, היסטורי־לכאורה או למחצה, שנפרש, וליתר דיוק מדלג, מעליית המפלגה הנאצית עד משפטי נירנברג, ומתמקד באנשלוס – סיפוח אוסטריה לרייך השלישי ב-1938 בהסכמתן הנפשעת של המעצמות. הספר מושתת על תחקיר היסטורי מעמיק, אבל מוותר על כובד הראש ההיסטוריוני ועל חזות אובייקטיבית לטובת כתיבה מצליפה, לעגנית ומשולחת, שמאירה בין השאר היבט זנוח יחסית של הנאציזם, והוא המגוחכוּת והפאתוס שבו. תיאור הפלישה לאוסטריה כפאנצ'ר אחד גדול, פקק תנועה ארוך ובקיצור בלוף חלול שאוסטריה ושאר אירופה הזדרזו להתמסר לו, הוא אחד משיאי הספר הקצר והחריף הזה.

מור פוגלמן־דבורקין

עורכת ומבקרת ספרות
מיה מיטב / יופי של אימא

ציון: 9

קרה לכן פעם שזללתן ספר לארוחת הבוקר? כי זה מה שקרה לי היום עם הספר 'יופי של אמא' שכתבה מיה מיטב. שילוב של צ'יק ליט כיפי ומצחיק מאוד, עם מניואל הדרכה לחיי משפחה. מה עוד אפשר לבקש?

עטרה אופק

עורכת, מתרגמת ובעלת האתר "המתלהבת"
לי עברון / העולם שמתחת לשטיח

ציון: 9

ספר התבגרות מקורי, אמיץ ונפלא, על ילדה נטושה־רגשית (שלא יודעת שהיא כזאת) היוצאת – בעזרת דמיונה וכשרון הכתיבה שלה – למסע הרואי בזמן כדי להשיב אליה את אהבתו של אביה. בין השאר, זהו גם ספר על כוחה המרפא של הכתיבה.

עטרה אופק

מתרגמת, עורכת ומבקרת ספרות
גרגואר דלקור / הדברים שאני רוצה

ציון: 10

בספר המענג הזה מספרת הגיבורה בשיא הכנות על חייה, רגשותיה, מאווייה וסודותיה הכמוסים, שכולם קטנים וחמודים, עד שיום אחד מגיע סוד ענקי: היא זוכה בלוטו בסכום מטורף ונכנסת לבלבלה. מצד אחד, סופסוף תוכל להגשים את תשוקותיה המטורפות ביותר (שעולות בעצם גרושים); מצד שני, מרגע שתהפוך למיליונרית, חייה המאושרים ישתנו לבלי שוב. הספר מלא תובנות מטלטלות ואינטליגנציה רגשית נדירה כל-כך, שמגיע לסופר תואר אשה־של־כבוד.

ענת בר לב אפרתי

עורכת ספרי עיון והדרכה
ניקולס מאייר / ג'ורג' ברניני חוזר הביתה

ציון: 9

הספר הזה הקסים אותי בנעוריי והתרגשתי עד בלי די כשיצא לאור שוב - והקסם עדיין עבד. מסע התבגרות של ג'ורג' שהתייתם מהוריו אמני הקרקס, משיקגו האפורה אל הדוד פריץ הבוהמייני בפריז המסעירה. תענוג.

מאשה צור גלוזמן

סופרת ועיתונאית
ג'סיקה טאונסנד / נוורמור 1 - מבחני הפלאות של מוריגן קרואו

ציון: 10

נוורמור הוא ספר מלא קסם ופלאות, ביותר ממובן אחד. יש לו גיבורה נהדרת וכובשת לב, ומצעד דמויות משנה מקסימות שיכלו לככב כל אחת בספר משל עצמה. כאשר שאלתי את בני בן השבע לפני כמה ימים מה היה הרגע הטוב ביותר בחייו, הוא אמר שזו הייתה התקופה שבה הקראתי לו את "נוורמור", ולדעתי זה אומר הכל. שנינו מחכים בקוצר רוח לתרגום הספר הבא בסדרה.

אורן נהרי

עיתונאי וסופר
רוטחר ברחמן / המין האנושי: היסטוריה של תקווה

ציון: 9

אדם לאדם זאב? משבר - נניח מגיפה עולמית - יביא למלחמת הישרדות אכזרית? ניסויים פסיכולוגיים מוכיחים שבכולנו מסתתר נאצי? להפך, אנחנו טובים ביסודנו,  טוען - ומוכיח -  רוטחר ברחמן בספרו המרתק ומעורר המחשבה המין האנושי. 

מיה סלע

מבקרת ספרות, מגישה "מה שכרוך", כאן תרבות
זהר כרמי וליאת שדה סעדון / יחסים פקוחים

ציון: 9

יש משהו מרתק בוידויים של אנשים שיצאו לחפש חיי זוגיות ואהבה טובים יותר ממה שמאפשרת המונוגמיה. זהו סיפור של דור שלא מוכן לחיות חיים כפולים או לשאת על גבו את מעמסת השקר, השיעמום או הגירושין. הם רוצים את כל הקופה.

ענת לב אדלר

סופרת ועיתונאית
נורית גרץ / מה שאבד בזמן

ציון: 9

טיול אינטימי ומרתק בראש ובתודעה של שני אנשים חכמים שפותח את צ'קרת הכתיבה והחשיבה וידבר לכל מי שחברות עמוקה, ארוכת שנים ונדיבה היא פתיל הנשמה שלו. כבר מתחשק לי להתחיל לקרוא שוב.

ענת שרון בלייס

עורכת ומגישה את תכנית הספרות "אחת + 5", כאן תרבות
ברוך דרור / הלילה בגרנדה

ציון: 9

זה אינו עוד ספר אלא מעין מכתב אישי שברוך דרור שלח לי. דין וחשבון חשוף ומצמרר שנכתב משני מקומות: שדה הקרב בעבר והבית בהווה. דרור אסף את המילים, אולי בשארית כוחותיו, כדי להבקיע את הגיהנום שלו ולספר לי ולך, שאי אפשר לאתחל את הנפש, אבל אפשר לכתוב את הדיכאון ועל הדיכאון. אפשר לתת לו שם ופנים, לנסח מחדש את הספרות, את חייו כאיש, כאבא, וכאדם.

חנוך דאום

סופר ועיתונאי
מייקל פולן / איך לשנות את דעתך

ציון: 10

לפי הספר הזה פסיכדליים הם כנראה החומרים עם יחסי הציבור הגרועים בהיסטוריה ולא בצדק. יצירה חשובה ופוקחת עיניים.

דפנה לוי

מבקרת ספרות, ישראל היום
א. מ. הומס / סלח לנו

ציון: 10

רומן מורכב, רב שכבתי, רב מבטי ומרתק על בחירות פזיזות, משברים שנדמה שאין מהם חזרה ומשפחה שמתפרקת, ועל הכוח שמניע אותנו לנסות לבנות את הכול מחדש. תערובת מצוינת של קדרות והומור וכתיבה נפלאה. (10 מתוך 10, כמו כל ספריה של הומס).

דורי מנור

משורר, עורך ומתרגם
דליה רביקוביץ' / שם ידעתי חמדה

ציון: 10

שנים לא הייתי יוצא מהבית בלי ספר שירים של דליה רביקוביץ בתיק או בכיס. בתחילה היתה לזה מטרה פרקטית: לשלוף את הספר במקרה של צורך דחוף בשירה באמצע היומיום. אבל עם הזמן הפך הספר להיות מעין קמע. והנה, בזכות המהדורה הדיגיטלית של מבחר שירי דליה רביקוביץ ("שם ידעתי חמדה"), נחסך ממני הצורך לסחוב משקל מיותר. את המבחר היטיבו לערוך  גדעון טיקוצקי ועוזי שביט, והוא חלק מסדרת "זוטא" המתחדשת, שאפשר למצוא בה מבחרים של מיטב המשוררים והמשוררות העבריים - גם בגרסאות דיגיטליות. ומה עוד אפשר לבקש?

ציפי גון גרוס

גלי צה"ל
מיכאלה קלי / אני רק שאלה

ציון: 9

מיכאלה קלי חולה מאוד. הסרטן שלה זוחל באיטיות ובעיקביות בעצמות. היא מסתכלת על הגוף, על המוח, על הנפש, על הקשר חולה-רופא, על האחריות של הרופא עלינו ושלנו על חיינו - במבט מעמיק ורגיש. מבט שיש בו פילוסופיה, פסיכולוגיה, וגם דיבור עם אלוהים. יש חור בדלי. יש חור בכל דלי ואי אפשר להתעלם ממנו. אי אפשר גם כל החיים לחפש אחר אותו דבר מה שיסתום את הדלי. לרגע.

גילית חומסקי

סופרת ומשוררת
סייקה מורטה / בשולי הנוחות

ציון: 10

ספרים קוראים קודם כל כדי ליהנות. וספר מוצלח הוא לא רק מהנה, אלא גם מחדש ומעורר מחשבה ונשאר בלב. "בשולי הנוחות" הוא ספר כזה. כשקראתי אותו, הרגש המרכזי שלי היה "סוף סוף! כמה חיכיתי לגיבורה כזו בדיוק!". אני לא חושבת שנתקלתי במישהו דומה לה בספרים. זה ספר על הרצון לחיות את החיים שמתאימים לך וגורמים לך אושר או רוגע, גם אם הם לא מתאימים לתבנית הרגילה. וכרגיל בנושאים הכי אישיים, הנושא הוא גם החברה היפנית, והעולם בכלל. אני מאד אוהבת ספרות יפנית, וחושבת שיש הרבה מכנה משותף בין הספרות היפנית לישראלית. גם כאן הרגשתי הרבה הזדהות עם הגיבורה. הבנתי אותה, והרגשתי חלק מהמסע שלה. וזו, מבחינתי, החוויה הכי מהנה שספר טוב יכול להעניק. 

שירלי פקנר

פרוגי
סוזן קולינס / בלדה לנחשים וציפורי שיר

ציון: 10

"בלדה לנחשים וציפורי שיר" מאת סוזן קולינס הוא הסיפור שקדם לטרילוגיה הידועה והמוכרת לכולנו – "משחקי הרעב". הפעם חוזרת קולינס אחורה בזמן, 64 שנים אחורנית, לפני שקטניס ופיטה נכנסו לחיינו בספרה הראשון, כשהפעם הדמות הראשית המככבת היא לא אחרת מדמותו המצמררת של קוריולאנוס סנואו - הנשיא סנואו - בתקופת צעירותו. הספר עוקב אחר סנואו בן השמונה-עשרה שנבחר לשמש כמדריך בסבב העשירי של משחקי הרעב. משפחתו של סנואו נאבקת לשרוד, ועתידם הכלכלי תלוי בכוחו וביכולתו להוביל את המיועדת שקיבל - נערה יתומה ממחוז 12 שסיכוייה כמעט אפסיים - לניצחון. משימה זו מתגלה כלא פשוטה בכלל, והעניינים מסתבכים כשסנואו מבין שלא רק גורלו, אלא גורל כל משפחתו תלוי בגורלה של הנערה הצעירה, מה שמעמיד אותו בפני מאבקים פנימיים קשים – האם עליו לשחק עפ"י הכללים או שחוקים נועדו לחלשים, ועליו לנסות לשרוד בכל מחיר? בספרה החדש מצליחה קולינס לשאוב אותנו - הקוראים - חזרה אל העולם הבדיוני והמופלא שיצרה, וסוחפת אותנו היישר אל מציאות הרפתקנית ואכזרית גם יחד, מציאות המעמתת את הדמויות בספר, וגם אותנו הקוראים, עם סיטואציות קיצוניות המעלות לא מעט שאלות ודילמות מוסריות וערכיות בנוגע לחיים. לא תוכלו להפסיק לקרוא עד הדף האחרון, וגם בסופו – תהיו רעבים לעוד.

שירי צוק

סופרת
ישי שריד / מנצחת

ציון: 8.5

ישי שריד מעלה דילמות רלוונטיות למי שאנחנו, ואז מכריח אותנו להתמודד. אביגיל, פסיכולוגית מומחית לחיילים בקרב, רואה את עצמה כחלק מכוח הלחימה – ואז  הבן שלה מתגייס לצנחנים.

אריאל שנבל

מקור ראשון
נועה גוטר שגיא / דברים נעלמים

ציון: 8.5

זהו ספר ישראלי מאוד, אך גם כזה שהיה יכול להתרחש בכל מקום אחר בעולם. אנשים הם אנשים, נשמותיהם פצועות באופן כזה או אחר, ומכוניות יכולות להיחטף באנגלית, עברית או ספרדית. במספר עמודים מצומצם למדי מצליחה הסופרת ליצור עולם קטן ומתוח שבו שתי משפחות שונות כמעט בכל אופן מתערבלות ומתנגשות זו בזו, והתוצאה היא סיפור עצוב, בלי הרבה נחמה בסופו, אך מלא נשמה ואהבת אדם.

ציפי גון גרוס

גלי צה"ל
ד"ר דרור אורן / הורות יחידנית - לגדל ילד לבד

ציון: 8

ספר מקיף, יסודי, מגוון ורגיש, שמביא בפני הקורא בצורה טובה ומקיפה את חוויות ההורות היחידנית לילד או ילדה, וגם את החוויה של לגדול במשפחה יחידנית. ניתוח הדילמות והמניעים לבחירה בהורות יחידנית, סקירה של המחקר על החוויה היחידנית ומשמעותה, שיחות עם אנשים שגדלו עם הורה יחידני, וגם - הצעות מעשיות עבור ההורה היחידני וסביבתו. מה אומרים לילדים? באיזה אופן מעודדים התקשרות עם דמויות מהמין השני? איך דואגים לעתידם? ועוד.

דפנה לוי

ישראל היום
ג׳נט וינטרסון / למה לך להיות מאושרת אם את יכולה להיות נורמלית?

ציון: 10

ילדה מאומצת שלא התאימה לתבניות שלתוכן ניסו לדחוס אותה, הצליחה להיחלץ ולהגשים את עצמה כסופרת משובחת. ממואר עצוב, מרחיב לב, משעשע וכתוב נפלא.

עדי זליכוב רלוי

סופרת
פמלה לינדן טרוורס / מרי פופינס

ציון: 10

טקסט מכונן, חריף ומדויק על הורות, על משפחה, על אמהות ועל פמניזם. זוהי לא פופינס הסכרינית והאהובה של דיסני אלא פופינס מדויקת בהרבה, אם כי כוחן המרפא של שתיהן לא נפקד מהעלילה. הפעם מדובר בתרגום מצוין של גילי בר הלל ל"מרי פופינס" בתוספת אחרית דבר מאירת עיניים של העורכת והסופרת רינת פרימו. העלילה רבת הקסם, ההרפתקאות ולצד אלה - תובנות חשובות על מיהי אמא טובה דיה, הופכים את מרי פופינס לכזה שמצליח במקביל ובאופן פלאי לדבר להורה כמו גם לילד. בליווי האיורים של מרי שפרד מדובר בקלאסיקת מופת שבלי ספק, הקדימה את זמנה.

נטעלי גבירץ

סופרת ועיתונאית
ניר מטרסו / הקסטה השחורה

ציון: 9

ברומן הגרפי הזה יוצא ניר מטרסו, איש אשכולות מודרני שחי בצללים, להתחקות אחר מוזיקה משמעותית שהלכה לאיבוד. סיפור בלשי-אישי עם קסם אפל.

עמיחי שלו

סופר ומבקר ספרות, מקור ראשון
מעין איתן / אהבה

ציון: 9

מסע פואטי חסר עכבות שתשתיתו הוא מונולוג וסיפור חייה של זונה, אך שום דבר בו לא עונה על הציפיות הסטריאוטיפיות המקובלות, ואנו לא נדרשים לרחמים או להפעלת מצפון סוציאלי, אלא פשוט להינות מכישרון כתיבה ייחודי

דור בביוף

מאקו
יאן מרטל / וירג'יל וביאטריס

ציון: 8

הקריאה השנייה מטלטלת בדיוק כמו הראשונה: מתקדמת לאט, בסבלנות ובסקרנות, עד לסוף שהוא אגרוף בבטן. כשמבינים לאן מרטל מכוון - כבר מאוחר מדי לסגת.

עמרי חורש

סופר
יוסי וקסמן / מרוב תשוקה

ציון: 8

משולש בלתי יציב של אהבות ותשוקות וזמן חולף מפעילים את הרומן הבלתי רגיל הזה שכתב וקסמן ביד מיומנת אך גם כזו יודעת להסחף עם הרגש, כשצריך. דויד המכונה כאן "הדו מיני" ושלומי האוחצ' "ההומו" והאמזונה המפתה ורוניק נמהלים זה בזה בקוקטייל משגע של תשוקה ראשונה, ואז הזדקנות האהבה והנסיון הכושל לחזור ולטעום ממנה שוב, גם אם היא מרה. אני התאהבתי.