הרפתקאות דוד אריה 1 בערבות רומניה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הרפתקאות דוד אריה 1 בערבות רומניה
הוספה למועדפים

הרפתקאות דוד אריה 1 בערבות רומניה

5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

    עוד על הספר

    ינץ לוי (נולד ב-14 ביוני 1975) הוא סופר, תסריטאי, מנחה טלוויזיה, מרצה ועורך ישראלי, זוכה פרס הספריות הציבוריות לשנת 2010‏. בין השנים 2011 -2013 שימש לוי כסופר הבית של העיר הוד השרון. סופר הבית הוא פרויקט לעידוד קריאה בקרב תלמידי בתי הספר היסודיים בעיר. במסגרת הפרויקט מבקרים תלמידים בתערוכה על ספרי הרפתקאות דוד אריה שכתב לוי, נפגשים עם לוי במסגרת מפגשי סופר ומשתתפים במגוון פעילויות סביב ספריו. כמו כן, עורך לוי מפגשי סופר בבתי הספר, ובהם מספר לתלמידים על כתיבת ספריו ועל יצירתו.

     
    מספריו: סיפורים מי תהום (2001), הימאליה בשר ודם (2005), סדרת הרפתקאות דוד אריה, סיפורי איש היער (2010), המורה דרורה לא מפלצת (2014)
     

    תקציר

    דוד אריה הוא לא דוד רגיל, הוא דוד של סיפורים.
    וגם הסיפורים של דוד אריה הם לא סיפורים רגילים, כי דוד אריה התווכח עם מכשפים, ניצל ממוות בזכות ארבע שערות וגם הפך לליצן החצר בממלכה שתושביה הולכים על הידיים!
    הצטרפו לדוד אריה במסעותיו המשעשעים בערבות רומניה המופלאות. יחד תטפסו על עננים, תפגשו בענקים, תאבקו בשדים ואולי גם תלמדו דבר או שניים על החיים.
    "הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה "הוא ספר גוזמאות ומעשיות, מתובל באיורים מפולפלים ומרהיבים, גלגולו המודרני של הברון מינכהויזן.
     
    ינץ לוי הוא סופר, עורך ומתרגם. בשעות הפנאי הוא גם דוד שאוהב לספר סיפורים מצחיקים ומפתיעים. זהו ספר הילדים הראשון שכתב.
     
    יניב שמעוני הוא יוצר ומאייר ואבא במשרה מלאה. איוריו הפרועים ומלאי הדמיון מעטרים ספרי ילדים, נוער ומבוגרים.

    פרק ראשון

    אַתֶּם בֶּטַח לֹא תַּאֲמִינוּ לְשׁוּם מִלָּה שֶׁלִּי. אַתֶּם בֶּטַח תַּגִּידוּ שֶׁאֲנִי שַׁקְרָן. יֵשׁ סִכּוּי אֲפִלּוּ שֶׁתִּצְחֲקוּ עָלַי. אֲבָל אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁכָּל מָה שֶׁאֲנִי עוֹמֵד לְסַפֵּר לָכֶם קָרָה בֶּאֱמֶת. שׁוּם דָּבָר לֹא שֶׁקֶר. לֹא הִמְצֵאתִי כְּלוּם. וְאִם אֲנִי מְשַׁקֵּר, אָז... אָז... שֶׁיִּפְּלוּ לִי הָאָזְנַיִם, כִּי אֶת כָּל מָה שֶׁאֲנִי עוֹמֵד לְסַפֵּר לָכֶם שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי מִדּוֹד שֶׁלִּי, דּוֹד אַרְיֵה.
    דּוֹד אַרְיֵה מְבַקֵּר אֶצְלֵנוּ כָּל יוֹם רְבִיעִי. דּוֹד אַרְיֵה הוּא לֹא דּוֹד רָגִיל. אַבָּא שֶׁלִּי אָמַר פַּעַם: "דּוֹד אַרְיֵה זֶה לֹא דּוֹד שֶׁאֶפְשָׁר לִקְנוֹת בְּכָל חֲנוּת. זֶה דּוֹד בְּהַזְמָנָה מְיֻחֶדֶת."
    אָחִי הַגָּדוֹל, לְעֻמַּת זֹאת, לֹא מַאֲמִין לְשׁוּם מִלָּה שֶׁל דּוֹד אַרְיֵה. ״הַכֹּל סְתָם שְׁטֻיּוֹת בְּמִיץ פִּלְפֵּל,״ הוּא תָּמִיד אוֹמֵר, וְזֶה מַמָּשׁ כְּמוֹ שְׁטֻיּוֹת בְּמִיץ עַגְבָנִיּוֹת, רַק שֶׁאָחִי חוֹשֵׁב שֶׁשְּׁטֻיּוֹת בְּמִיץ פִּלְפֵּל הֵן יוֹתֵר שְׁטוּתִיּוֹת מִשְּׁטֻיּוֹת בְּמִיץ עַגְבָנִיּוֹת. אֲבָל מָה אָחִי יוֹדֵעַ? הוּא חוֹשֵׁב שֶׁסִּפּוּרִים הֵם לִילָדִים וְשֶׁהוּא כְּבָר לֹא יֶלֶד, לַמְרוֹת שֶׁהוּא עֲדַיִן יֶלֶד, אֲפִלּוּ שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנִּי.
    אָז זֶהוּ. אֲנִי הוֹלֵךְ לְסַפֵּר לָכֶם אֶת כָּל מָה שֶׁדּוֹד אַרְיֵה סִפֵּר לִי עַל עַרְבוֹת רוֹמַנְיָה. זוֹ אֱמֶת וְרַק אֱמֶת, אֲפִלּוּ אִם אָחִי חוֹשֵׁב אַחֶרֶת.
    וְאַגַּב, קוֹרְאִים לִי צַפְרִיר, וּלְאַבָּא שֶׁלִּי קוֹרְאִים אֵלִיָּהוּ, וּלְאִמָּא שֶׁלִּי קוֹרְאִים דַּפְנָה וּלְאָחִי קוֹרְאִים יִנּוֹן. וּלְדוֹד אַרְיֵה, אַתֶּם כְּבָר יוֹדְעִים, קוֹרְאִים דּוֹד אַרְיֵה.

    ינץ לוי (נולד ב-14 ביוני 1975) הוא סופר, תסריטאי, מנחה טלוויזיה, מרצה ועורך ישראלי, זוכה פרס הספריות הציבוריות לשנת 2010‏. בין השנים 2011 -2013 שימש לוי כסופר הבית של העיר הוד השרון. סופר הבית הוא פרויקט לעידוד קריאה בקרב תלמידי בתי הספר היסודיים בעיר. במסגרת הפרויקט מבקרים תלמידים בתערוכה על ספרי הרפתקאות דוד אריה שכתב לוי, נפגשים עם לוי במסגרת מפגשי סופר ומשתתפים במגוון פעילויות סביב ספריו. כמו כן, עורך לוי מפגשי סופר בבתי הספר, ובהם מספר לתלמידים על כתיבת ספריו ועל יצירתו.

     
    מספריו: סיפורים מי תהום (2001), הימאליה בשר ודם (2005), סדרת הרפתקאות דוד אריה, סיפורי איש היער (2010), המורה דרורה לא מפלצת (2014)
     

    עוד על הספר

    הרפתקאות דוד אריה 1 בערבות רומניה ינץ לוי
    אַתֶּם בֶּטַח לֹא תַּאֲמִינוּ לְשׁוּם מִלָּה שֶׁלִּי. אַתֶּם בֶּטַח תַּגִּידוּ שֶׁאֲנִי שַׁקְרָן. יֵשׁ סִכּוּי אֲפִלּוּ שֶׁתִּצְחֲקוּ עָלַי. אֲבָל אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁכָּל מָה שֶׁאֲנִי עוֹמֵד לְסַפֵּר לָכֶם קָרָה בֶּאֱמֶת. שׁוּם דָּבָר לֹא שֶׁקֶר. לֹא הִמְצֵאתִי כְּלוּם. וְאִם אֲנִי מְשַׁקֵּר, אָז... אָז... שֶׁיִּפְּלוּ לִי הָאָזְנַיִם, כִּי אֶת כָּל מָה שֶׁאֲנִי עוֹמֵד לְסַפֵּר לָכֶם שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי מִדּוֹד שֶׁלִּי, דּוֹד אַרְיֵה.
    דּוֹד אַרְיֵה מְבַקֵּר אֶצְלֵנוּ כָּל יוֹם רְבִיעִי. דּוֹד אַרְיֵה הוּא לֹא דּוֹד רָגִיל. אַבָּא שֶׁלִּי אָמַר פַּעַם: "דּוֹד אַרְיֵה זֶה לֹא דּוֹד שֶׁאֶפְשָׁר לִקְנוֹת בְּכָל חֲנוּת. זֶה דּוֹד בְּהַזְמָנָה מְיֻחֶדֶת."
    אָחִי הַגָּדוֹל, לְעֻמַּת זֹאת, לֹא מַאֲמִין לְשׁוּם מִלָּה שֶׁל דּוֹד אַרְיֵה. ״הַכֹּל סְתָם שְׁטֻיּוֹת בְּמִיץ פִּלְפֵּל,״ הוּא תָּמִיד אוֹמֵר, וְזֶה מַמָּשׁ כְּמוֹ שְׁטֻיּוֹת בְּמִיץ עַגְבָנִיּוֹת, רַק שֶׁאָחִי חוֹשֵׁב שֶׁשְּׁטֻיּוֹת בְּמִיץ פִּלְפֵּל הֵן יוֹתֵר שְׁטוּתִיּוֹת מִשְּׁטֻיּוֹת בְּמִיץ עַגְבָנִיּוֹת. אֲבָל מָה אָחִי יוֹדֵעַ? הוּא חוֹשֵׁב שֶׁסִּפּוּרִים הֵם לִילָדִים וְשֶׁהוּא כְּבָר לֹא יֶלֶד, לַמְרוֹת שֶׁהוּא עֲדַיִן יֶלֶד, אֲפִלּוּ שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנִּי.
    אָז זֶהוּ. אֲנִי הוֹלֵךְ לְסַפֵּר לָכֶם אֶת כָּל מָה שֶׁדּוֹד אַרְיֵה סִפֵּר לִי עַל עַרְבוֹת רוֹמַנְיָה. זוֹ אֱמֶת וְרַק אֱמֶת, אֲפִלּוּ אִם אָחִי חוֹשֵׁב אַחֶרֶת.
    וְאַגַּב, קוֹרְאִים לִי צַפְרִיר, וּלְאַבָּא שֶׁלִּי קוֹרְאִים אֵלִיָּהוּ, וּלְאִמָּא שֶׁלִּי קוֹרְאִים דַּפְנָה וּלְאָחִי קוֹרְאִים יִנּוֹן. וּלְדוֹד אַרְיֵה, אַתֶּם כְּבָר יוֹדְעִים, קוֹרְאִים דּוֹד אַרְיֵה.