1
לַחֲזֹר אֵלָיִךְ.
כָּל מַה שֶׁאַתְּ זֶה לֹא טָעוּת
גַּם אִם אַתְּ לֹא יוֹדַעַת מַה הַ "מַּשְׁמָעוּת"
לֹא בְּטוּחָה שֶׁזֶּה "נָכוֹן"
אַתְּ מְחַפֶּשֶׂת בִּטָּחוֹן
רוֹצָה שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר
יַגִּיד שֶׁכְּלוּם בָּךְ לֹא חָסֵר
שֶׁיֵּשׁ לָךְ פֹּה מָקוֹם בָּטוּחַ
וְשֶׁאֶפְשָׁר סוֹף סוֹף לָנוּחַ
אָז הִנֵּה הָעִנְיָן, אָחוֹת-
זֶה רַק גּוֹזֵל מִמֵּךְ כּוֹחוֹת,
אַתְּ עֲיֵפָה, מַה, לֹא שַׂמְתְּ לֵב?
כִּי לְחַכּוֹת לוֹ- זֶה כּוֹאֵב
כִּי הִתְבַּלְבַּלְתְ, יַא מַצְחִיקָה,
לֹא קַבְּצָנִית אַתְּ, אַתְּ- מַלְכָּה!
וְיֵשׁ לָךְ שֶׁפַע, וְכָל טוּב,
וְיֵשׁ לָךְ לֵב אוֹהֵב, אָהוּב,
וְאַרְמוֹנֵךְ- חָמִים, מוּאָר,
פֹּה מְחַכֶּה, נָטוּשׁ, מֻפְקָר-
חִזְּרִי אֵלָיו, כִּי לֹא צָרִיךְ
לִנְדֹּד בַּחוּץ וּלְהַמְשִׁיךְ-
עוֹד נְדָבוֹת פֹּה לְקַבֵּץ
בְּתוֹךְ אַרְמוֹן זֹהֵר, נוֹצֵץ,
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל מַה שֶׁאָהַבְתְּ
וְשָׁאַף פַּעַם לֹא עָזַבְתְּ,
שֶׁבְּתוֹכוֹ הַלֵּב זוֹרֵחַ,
רוֹקֵד וְחַי, נוֹבֵט, שָׂמֵחַ,
וְלֹא צָרִיךְ אִשּׁוּר מֵאִישׁ-
פָּשׁוּט אוֹהֵב. פָּשׁוּט מַרְגִּישׁ.
