מאורה של נחשים - כרך ב'

1

רוקסי

"דיזל, מה אתה עושה, אחי?" אני שומעת את גארט ממלמל.

"טוב, מישהי לא נתנה לנו לישון כל הלילה, אז חשבתי לבוא ולהפריע לכם כדי שאוכל להירדם קצת," דיזל עונה.

אני נאנחת וטומנת את הפנים עמוק יותר בכרית.

רגע, דיזל?

עיניי נפקחות, ואני מתהפכת על הגב ורואה אותו מחייך אליי. גארט עדיין שוכב בצד השני שלי. "אתה ממש אוהב להסתכל עליי כשאני ישנה. זה מטריד, די."

החיוך שלו גדל. "זה לא כל מה שאני עושה כשאת ישנה."

אני ממצמצת. "עוד מוקדם מדי לטירוף שלך," אני ממלמלת ומתמתחת, ואז מתכווצת כשגופי מוחה. הירכיים והכוס שלי כואבים אחרי כל מה שהם עברו. הזין של גארט בכלל לא קטן, וכל הסקס גבה מחיר.

"דיזל, הכוס שלי כואב," אני מתלוננת, והוא וגארט צוחקים.

"יופי."

"אידיוטים," אני נוהמת. "בכלל לא אכפת לכם."

"אה־הא. אבל רצית את זה בכל פעם והתחננת, לא?" הוא מחייך.

אני מביטה בו בזעף. "אני כבר לא אוהבת אותך."

"אהבת אותי קודם?" הוא מזדקף.

"חתיכת משוגע," אני ממלמלת. "אני הולכת לחפש את קנזו. הוא ידאג לי."

שניהם צוחקים. "כנראה. הוא כזה קיטשי."

אני מתחילה לקום, אבל גארט כורך זרוע סביב המותניים שלי, מושך אותי בחזרה אליו ועוצם עיניים. דיזל מתכרבל איתי מהצד השני, והזקפה שלו נלחצת אל הישבן החשוף שלי. "אל תחשוב על זה אפילו. אם הנחש הקטן שלך יתקרב אליי, אני אחתוך אותו," אני נוהמת ועוצמת עיניים.

הוא צוחק באוזן שלי. "נחש קטן? אני צריך להזכיר לך כמה הוא גדול?"

גארט נוהם. "תשתקו ולכו לישון."

"הוא התחיל," אני רוטנת ומתקרבת לגארט כדי להתרחק מדיזל, אבל שתי שניות לאחר מכן, הוא שוב נצמד אליי מאחור, ואני בתוך כריך וייפרים.

"אני שונאת את כולכם," אני רוטנת, ודיזל נושך לי את הכתף וגורם לי לצרוח.

בנקודה כלשהי בדרך, הצהרות השנאה שלי כלפיהם קיבלו משמעות אחרת, אבל אני עייפה מכדי לחשוב על זה. אני נרדמת שוב בין הווייפרים שלי, וכשאני מתעוררת, הם עדיין שם.

"אין לכם עבודה?" אני מתמתחת שוב.

עיניו של גארט נפקחות ומתמלאות להט כשהוא צופה בי, ואני נועצת בו מבט. "לא. וייפר רע," אני נוהמת וסוטרת לו קלות על האף. דיזל צוחק, וגארט מתהפך על הגב ומתמתח.

"לא היום. זה התור של קנזו וריידר," עונה דיזל ומושך אותי לאחור עד שאני שוכבת על החזה שלו, מעליו. הוא כל כך מוזר.

הוא מחבק אותי כמו דובי, ואני מנסה להשתחרר ומוותרת כשהוא גונח. חתיכת סוטה. "אז מה אנחנו עושים היום?" אני שואלת, בתקווה שהם מתכננים משהו כיפי.

"אנחנו לא יכולים לצאת מכאן. הם לקחו את רוב המאבטחים. מצטער, ציפור קטנה. אבל אנחנו יכולים למצוא משהו לעשות," הוא מציע.

אני מתגלגלת ממנו ומהמיטה, נוחתת על הברכיים וקמה מהרצפה. "לא, אני הולכת להתקלח." אני מסתובבת ומסתכלת עליהם. "לבד, בלי זין. תכינו לי אוכל וקפה."

כשאני מסתובבת ומתרחקת, גארט צוחק. "היו לה הרבה פחות דרישות כשהיא שנאה אותנו."

"אני עדיין שונאת אתכם," אני קוראת ומפנה לעברו אצבע משולשת. "אני פשוט אוהבת להזדיין איתכם!"

אחרי שאני מתקלחת ומתאוששת קצת, אני מחליטה להמשיך להתנזר מזין, וזה יותר קשה ממה שזה נשמע עם שני גברים מגורים ולוהטים בסביבה.

אני מוצאת אותם במטבח, עסוקים בבישולים. גארט מושיט לי ספל ומסתובב כדי להמשיך לבשל, אבל הוא מהסס לרגע, מסתובב בחזרה ורוכן מעבר לאי כדי לנשק אותי.

הכוס שלי מתהדק כשהוא מתרחק ומחייך לעצמו. אולי אני צריכה לחשוב שוב על כל עניין ההתנזרות. הוא קורץ כאילו יכול לשמוע את המחשבות שלי, ודיזל צוחק. "ריפאת את הזין שלו, ועכשיו הוא מתנהג כמו נסיך מהאגדות."

"אתה סתם מקנא." גארט מגחך, ודיזל מצמצם את העיניים.

"אה כן? אתה קורא לזה נשיקה?"

אוי, פאק.

אני מנסה להתרחק, אבל הוא קופץ מעל האי, ידיו נשזרות בשיער שלי כשהוא תופס אותי, מכופף לאחור ומצמיד את השפתיים שלו אל שפתיי. זה נגמר מהר, והוא עוזר לי לעמוד. אני מתנשפת. טוב, ההתנזרות מבוטלת.

הם יכולים לזיין אותי כאן ועכשיו אם הם רוצים.

הוא צוחק ומתרחק. מניאק. "זאת נשיקה," הוא אומר לגארט.

"אני שונאת את שניכם," אני ממלמלת ולוגמת מהקפה שלי. "וייפרים? אתם מתנהגים כמו ילדים."

שניהם צוחקים ומתעלמים ממני. כשהאוכל מוכן, אנחנו יושבים לאכול סביב האי, אבל אני מתגעגעת לבקרים שבהם אכלנו כולנו יחד בשולחן. זה מציק לי, אבל אני מדחיקה את זה. הם עסוקים. יש להם הרבה דברים לעשות. הגיוני שהם לא יכולים לעשות את זה בכל יום.

אני מסיימת לאכול ונשענת לאחור. "אז, מה עכשיו?"

"אני יכול לקעקע אותך," גארט מציע, ואני קופאת.

"באמת?" אני מחייכת.

הוא מושך בכתפיים. "אם את רוצה. לא אמרת שיש לך קעקוע שצריך לסיים?"

דיזל מחייך. "כן, בואו נעשה את זה."

"למה אתה מתלהב כל כך?" אני מגחכת.

הוא מחייך, והמבט שלו גולש על גופי. "אני זוכר את השיחה שלנו, ציפור קטנה."

אני מקמטת את המצח לרגע, אבל אז נזכרת ובולעת רוק. הוא גילה שהייתי רטובה בזמן שעשיתי קעקוע כי נהניתי מהכאב. אולי זה לא רעיון טוב.

"איזו שיחה?" שואל גארט בבלבול.

"כלום!" אני ממהרת לומר, ודיזל צוחק.

"אתה תגלה. קדימה, תביא את הציוד, ואני אארגן הכול כאן למטה," דיזל אומר ולוגם מהקפה שלו.

שניהם יוצאים מהחדר ומשאירים אותי במטבח. לעזאזל, לא חשבתי על זה עד הסוף. גארט החתיך הולך לקעקע אותי בזמן שדיזל צופה?

יש לי תחושה שההחלטה שלי להתנזר מזין לא תחזיק עוד הרבה זמן. כוס מטופש ובוגדני.

אני שוכבת על הצד באחד מכיסאות השיזוף שהם הביאו לסלון, לבושה בתחתונים ובחולצה, כדי שהוא יוכל לבחון את הקעקוע שעל הירך שלי בזמן שאני מסבירה מה אני רוצה.

"אני יכול לקעקע אותך ביד חופשית, אם את סומכת עליי," הוא ממלמל.

"רק בלי זין," אני אומרת בזמן שהוא מחטא את האזור. כבר התגלחתי, ולפחות הוא לא צריך לעשות את זה.

הוא מחייך, אבל לא מגיב. דיזל נמצא מאחוריי, בוהה בתחת שלי. חתיכת סוטה. הוא מחכה שאהיה מגורה כדי שיוכל להלשין לגארט על זה.

"מה לגבי נחש?" הוא שואל, ואני קופאת. הוא מרים את המבט. "את לא חייבת להסכים, אבל אני יכול להוסיף צפע."

"פשוט תעשה את זה." דיזל מחייך.

העובדה שהוא שואל גורמת לי להיאנח. דיזל צודק, הם יכולים פשוט לעשות את זה. אחרי הכול, מבחינתם, אני עדיין שייכת להם. ובכל זאת, הרעיון לקעקע צפע על עצמי דווקא מושך בעיניי. אני מדמיינת את ההתלהבות בעיניים שלהם כשיראו את זה, ואת התגובות של ריידר וקנזו... כן. חוץ מזה, אין באמת משמעות, נכון? זה רק נחש, לא מעבר. "בטח." אני מושכת בכתפיים. "אני סומכת עליך." וזו האמת. גארט לעולם לא יפגע בי. הוא אולי מכה אנשים למחייתו, אבל כאן? בבית שלו? הוא מגונן עלינו.

אני מניחה את הראש על הזרוע שלי כשהמכונה מתחילה לזמזם. הוא מתקרב, מניח יד אחת על הירך שלי כדי למתוח את העור בזמן שהשנייה מצמידה את המחט לעורי. הוא מצייר קו דק ועוצר כדי לבדוק את התגובה שלי, כאילו מצפה שאתעלף. "בייב, אני מכוסה בקעקועים," אני מזכירה לו, והוא מחייך וממשיך.

אני צופה בו בחלק הראשון. זה די חמוד, הריכוז בפניו והדרך שבה הוא נושך את השפה שלו. הוא נראה רגוע, לשם שינוי. נינוח. זה מה שהוא עושה כדי לברוח? כמו הקבר של אימא של קנזו והעינויים של דיזל? אולי. בכל מקרה, אני שמחה לעזור, וכשהכאב מחלחל לעצמות שלי עם זמזום המחט, אני משתדלת לא לזוז או להראות סימן כלשהו שזה משפיע עליי.

כי זה בהחלט משפיע. העובדה שהוא כל כך קרוב לכוס שלי, האצבע המצולקת והמקועקעת שנוגעת לי בעור בזמן שהוא מקעקע אותי... זה לוהט בטירוף. אותן ידיים שמסוגלות להרוג ולזרוע הרס יוצרות אומנות יפהפייה על עורי, בשילוב עם הכאב. כן, אני רטובה.

אני בטוחה שדיזל מבחין בזה, אבל גארט נראה אדיש כשאני זזה במבוכה כדי לנסות להקל את הלחץ. אני עוצמת עיניים ומדמיינת כל דבר אחר, אבל עם כל נגיעה בבד ועם הזמזום של המחט, אני מודעת לקרבה שלו ושל ידו לכוס שלי, ולעונג שהוא יכול להעניק לי, למרות הכאב. אני נושכת את השפה כדי לעצור גניחה ולא להזיז את האגן, והתחתונים שלי רטובים מרוב צורך.

"את בסדר, ציפור קטנה?" שואל דיזל, ואני יכולה לשמוע את השעשוע ואת התשוקה בקולו. הוא כנראה נהנה מזה. טוב, ברור שהוא נהנה — זה עינוי בשבילי, והוא מתענג. אני מופתעת שהוא לא משפשף את הזין שלו כרגע. גארט כנראה היה קורע לו את הצורה אם הוא היה עושה את זה.

"כן," אני עונה בנשימה עצורה.

הזמזום נפסק, וגארט מרים את הראש ומקמט את המצח. "את בטוחה?" הוא שואל, חושב שכואב לי.

פאק, הלך עליי.

"כן, ציפור קטנה, את בטוחה?" דיזל צוחק.

גארט נראה מבולבל, ואני נאנחת. "אני בסדר, דיזל סתם מתגרה בי כי אני נהנית מהכאב."

גארט מזעיף פנים ובוחן אותי. עיניו נפערות והלסת שלו נשמטת כשהוא מחבר את הנקודות, וזה גורם לי לחייך. "אני מתערבת שאתה לא נתקל בזה לעיתים קרובות, אה?" אני מתלוצצת.

הוא מאדים, מה שגורם לי לצחוק חזק יותר. "אני לא... פאק, בייב," הוא אומר בקול מחוספס ומסיט את המבט מפניי אל הקעקוע שלי. "עכשיו הזין שלי יהיה קשה בזמן שאני מנסה לעבוד."

"טוב, אז שנינו נסבול." אני מתבדחת.

הוא נושם עמוק, אבל גונח שוב. "פאק," הוא ממלמל, והזמזום ממשיך. אני מפסיקה לנסות להסתיר את התגובה שלי, כי בכנות, אני נהנית לראות אותו נאבק. כשהוא מקעקע נקודה כואבת במיוחד, גניחה נפלטת משפתיי, והוא מקלל ונועץ בי מבט בזמן שדיזל צוחק. "אני נשבע שאם תעשי את זה שוב, אני אעצור ואזיין אותך כאן ועכשיו."

"לא, קודם תסיים את הקעקוע, חתיך," אני עונה. הוא מזיז את הרגליים שלי כדי לשנות זווית וממשיך, אבל מדי פעם, המבטים שלנו נפגשים, וכשגארט מסתובב כדי לטבול את המחט בדיו, הוא בוהה בי בערמומיות.

דיזל מתקרב קצת, והנשימה מלטפת את האוזן שלי כשהזמזום ממשיך. אני לא מסתכלת על הקעקוע כדי שזו תהיה הפתעה. "מעניין אם הוא ייתן לך לגמור אחר כך, או אם תגמרי עוד לפני שהוא יסיים," הוא לוחש בקול כדי שגארט יוכל לשמוע. "נראה לי שהוא מדמיין את כל הדרכים שבהן יוכל לזיין אותך על הכיסא. אני בהחלט מדמיין את זה, ציפור קטנה."

"דיזל," גארט נובח, נאנח ועוצר שוב. "תתנהגו יפה, שניכם."

שנינו צוחקים ודיזל מלטף לי את הזרוע. ידו עולה אל החזה שלי, והוא חופן שד אחד דרך החולצה. לא טרחתי ללבוש חזייה. לפעמים הציצים שלך צריכים קצת הפסקה. הוא מושך בפטמה החשופה שלי וגורם לי לגנוח שוב. גארט מסנן קללה. דיזל מלקק את האוזן שלי וצוחק בזמן שהוא מסובב וצובט את הפטמה עד שאני מתפתלת בכיסא, וגארט מתרחק. "פאק," הוא נוהם. "אני עובד על זה רק שעתיים, ונשארה לי עוד חצי שעה לפחות."

"חצי שעה?" אני צוחקת בזמן שדיזל ממשיך להשתעשע עם הפטמות שלי. "כן, אני לא אחזיק מעמד כל כך הרבה זמן."

גארט נראה מיוסר כשהוא צופה בדיזל נוגע בי. ידו עדיין נחה על הירך שלי בזמן שהוא מנסה להשתלט על עצמו ולחזור לקעקע אותי.

"יש לי רעיון, ציפור קטנה." דיזל מחייך ומסתכל על גארט. "אני יכול להסיח את דעתה. היא יכולה לשבת על הזין שלי עד שתסיים."

"איך זה יעזור בדיוק? אתה חושב שאני יכול לעבוד עם הגניחות והצעקות שלה?" הוא נוהם.

דיזל צוחק. "אני לא אזיין אותה, רק אהיה בתוכה בלי לזוז כדי להתגרות בה. לענות אותה קצת." הוא אומר, ועיניו של גארט מתמלאות להט. "וכשתסיים, אני אגרום לה לצעוק בשבילך."

פאק.

מישהו צריך לזיין אותי, עכשיו.

עיניי כמעט מתגלגלות לאחור מהמחשבה כשאני מקמרת את הגב ודוחפת את החזה שלי אל ידו. אני רוצה את זה בטירוף. "אתה יכול לזיין את הפה שלי," אני מציעה לגארט, והוא נוהם.

הוא מסיר את הכפפות שלו ויוצא מהחדר בסערה. שתי דקות לאחר מכן, הוא חוזר ונועץ בנו מבט. "זו הולכת להיות חצי השעה הכי ארוכה בחיי," הוא ממלמל. "אוקיי, תעשו את זה בזמן שאני שוטף ידיים."

אני שואפת אוויר ומצטמררת מהמחשבה. דיזל רוצה לייסר אותי ולהיות בתוכי בזמן שגארט ממשיך עם הקעקוע. זה יהיה עינוי טהור, ואני לא יכולה לחכות. כשגארט יוצא, דיזל משתמש בסכין שלו כדי לחתוך את התחתונים שלי, ונשכב מאחוריי על הכיסא. אני זזה קצת כדי לפנות לו מקום וכמעט נופלת. הוא מניח את הרגל שלי על ירכו, והזין שלו נח על הכוס הרטוב שלי.

"פאק, ציפור קטנה, את נוטפת," הוא ממלמל ושולח יד בין רגליי. הוא מעביר את האצבעות על הכוס הרטוב, מורח את הנוזלים ומשפשף את הדגדגן שלי. בדיוק כשאני גונחת ומתפתלת באחיזתו, הוא דוחף את הזין שלו לתוכי וגורם לי לצעוק. הוא לא זז, רק מנשק אותי על הכתף וכורך זרוע סביבי כדי שלא אזוז בזמן שהוא קבור עמוק בתוכי וכמעט נופל מהכיסא.

"אנחנו מוכנים," הוא קורא.

אוי, פאק.

גארט חוזר, וכשהוא רואה אותי, הוא מאגרף את ידיו והעיניים הכהות שלו ממוקדות במקום שבו דיזל קבור עמוק בתוך הכוס שלי. הוא שואף אוויר, ועיניו נעצמות לרגע לפני שהוא שוב עוטה כפפות גומי, מתיישב ומתקרב לכיסא.

"אוקיי," הוא ממלמל, אוחז ברגל שלי ומקרב אותה אליו. "הנה, זה יותר טוב... לפחות ככה אני כבר לא יכול לראות את הכוס שלך," הוא רוטן וגורם לדיזל לצחוק, וגניחה נפלטת ממני כשהזין שלו רוטט בתוכי.

אחרי שאנחנו מתמקמים, גארט ממשיך לקעקע אותי, ואני מנסה להישאר בשקט ולא לזוז כדי לאפשר לו להתרכז. דיזל זז מדי פעם, כל תנועה קטנה מתגרה בעצבים שלי ומתערבבת עם הכאב, ואני מייבבת.

"ציפור קטנה ויפה," דיזל ממלמל באוזן שלי. "אתה חייב להרגיש כמה היא רטובה," הוא אומר לגארט.

אני שולחת יד לאחור כדי לסטור לו, אבל הוא תופס לי את כף היד ומניח אותה על השד שלי כדי שאחפון אותו. "היא נוטפת, ובכל פעם שאתה פוגע בנקודה כואבת — אה. כן, ככה — היא מתכווצת סביבי."

גארט נוהם, ואחיזתו ברגל שלי מתהדקת כשהוא נושם עמוק. "תשתקו, או שאני אקעקע עלייך זין."

דיזל ואני צוחקים. "לא נראה לי שהוא באמת יעשה את זה, ציפור קטנה. אחר כך הוא יהיה חייב להסתכל על זה בכל פעם שיזיין אותך."

אני משתדלת לא לצחוק, ועוצרת גניחה כשדיזל נדחק עמוק יותר לתוכי. גארט חוזר לאזור הכואב פעמיים, ואני מבינה שהוא עושה את זה בכוונה. מניאק. אני נועצת בו מבט. עיניו מתרוממות אל פניי לרגע, וחיוך ערמומי קטן מופיע על הפנים שלו. "בן זונה," אני לוחשת.

"אל תדאג, די, כמעט סיימתי. אחר כך אני אזיין את הפה שלה כדי שהיא לא תוכל להעליב אותנו יותר," גארט אומר ומרכין את הראש שוב.

"לא, היא עושה את זה כשהיא מגורה." דיזל צוחק.

"באמת?" גארט ממלמל. "זה נכון, בייב? כי את מעליבה אותי הרבה."

"לכו לעזאזל, שניכם. אהה..." דיזל נושך את הכתף שלי וגורם לי להתהדק סביב הזין שלו. אני מנסה לא לזוז ועוצמת עיניים כדי לא לדחוף לאחור, לחפש את החיכוך ולרדוף אחרי האורגזמה שלי.

הוא צודק, זה עינוי. התשוקה מטשטשת אותי, כל גופי בוער, ואם גארט לא יסיים בקרוב, אני אשכח מהקעקוע ואמשוך אותו אליי. אני לא זזה במשך חמש־עשרה דקות נוספות — הדקות הארוכות ביותר חיי — ומרגישה נשיקה על הירך שלי. "סיימתי, בייבי."

הוא מנקה אותי כשאני פוקחת עיניים, ובזמן שאני מרימה את הראש כדי לראות את הקעקוע, הוא נועץ בי מבט, קורע את הכפפות שלו וזורק את המחט. "תראי אותו אחר כך. את יכולה להודות לי עכשיו. תפתחי את הפה, שובבה שכמוך."

"אני רוצה לראות —" אני מתחילה לומר, אבל הוא נעמד מעליי, פותח את כפתורי הג'ינס במהירות ומשחרר את הזין הגדול לחופשי. הוא קשה ונוטף, וגארט טופח עם הקצה שלו על שפתיי.

"ואני רוצה שתשתקי ותמצצי לי כדי שדִי יוכל סוף־סוף לזיין אותך. הראש שלי היה כמעט בתוך הכוס הרטוב שלך במשך שעתיים ודמיינתי את הזין שלי בתוכו, ואז הייתי צריך לסבול את הגניחות שלך במשך עוד חצי שעה בזמן שדיזל בתוכך. תפתחי את הפה. עכשיו," הוא נוהם, אוחז בשערי ומושך את הראש שלי קדימה.

אני מצמצמת את העיניים, אבל מצייתת. הוא דוחף את הזין שלו לתוך פי וכמעט גורם לי להיחנק, ואז אוחז בסנטר שלי וסוגר את שפתיי בכוח סביבו בזמן שדיזל אוחז בירך שלי ומתחיל לנוע בקצב איטי ויציב. אני שולחת יד ונאחזת בירך של גארט, והוא גונח. אני מרימה את המבט אל פניו בזמן שאני מוצצת לו ופוגשת בעיניים הכהות ומלאות הלהט שלו.

אני גונחת סביבו ונועצת את הציפורניים בירך שלו. הוא לא נבהל — אולי בגלל שדיזל מחזיק אותי. הוא מלקק ונושך לי את הצוואר, מחליק את ידו על הבטן שלי עד שהוא מגיע לדגדגן ומושך בפירסינג. הכאב מהמשיכה ומהקעקוע החדש מתפשט בתוכי ומתערבב עם ההנאה שבוערת עמוק בבטן שלי.

התשוקה התבשלה בתוכי במהלך השעות האחרונות, ועכשיו היא מוציאה אותי מדעתי ומשתלטת עליי לחלוטין. אני צריכה עוד. הכול. את כל ההנאה שהם יכולים להעניק לי. אני לא מסיטה מגארט את המבט על אף שעיניי רוצות להיעצם, ודוחפת אותו עמוק יותר לפה שלי. רוק נוטף לי על הסנטר, אבל לא אכפת לי. אני דוחפת את התחת לאחור אל דיזל וגונחת סביב הזין של גארט בזמן שדיזל מזיין אותי בפראות.

גארט גונח, ראשו נשמט לאחור והתנועות שלו הופכות חדות ומהירות כשהוא רודף אחרי האורגזמה. אני מזיזה את הראש מהר יותר ויותר עם קצב הדחיפות של דיזל, ושלושתנו שזורים בשרשרת של הנאה. דיזל גונח מילים מלוכלכות ומדרבן אותי להמשיך בזמן שאצבעותיו מתגרות בדגדגן שלי עד שאני צועקת סביב הזין של גארט. האורגזמה מכה בי בעוצמה, וכשאני מנסה להתרחק, גארט אוחז בשיער שלי כדי להחזיק אותי במקום ולוקח את השליטה לידיים.

הוא משתמש בפה שלי ומתעלל בו עם הדחיפות החזקות שלו עד שהזין מגיע לחלק האחורי של גרוני. שאגה עולה ממנו, ותנועותיו הופכות חדות ולא סדירות שנייה לפני שהזרע שלו ממלא לי את הפה. אין לי ברירה אלא לבלוע אותו, ורק אז הוא משחרר את הראש שלי.

אני מתנשפת, השפתיים והלחיים שלי כואבות, וכשאני פוקחת עיניים, הוא מחייך אליי ומתיישב בחזרה בכיסא שלו. "תורי," דיזל נוהם באוזן שלי.

אני צועקת כשהוא הופך אותי ומושיב אותי על ברכיו. הוא נשכב על הגב מתחתיי, מרים אותי וחודר לתוכי. אני נאחזת בשני צידי הכיסא בזמן שאני מזיזה את האגן, והלחץ בבטן שלי הולך וגובר פעם נוספת.

גארט צופה בי רוכבת על אחיו בזמן שהוא מזיין אותי. אני צובטת ומסובבת את הפטמה שלי בזמן שאני קופצת על הזין, והדחיפות שלו חזקות ואכזריות. "פאק." דיזל נוהם. "ציפור קטנה, אני כל כך קרוב, תכריחי את עצמך לגמור, עכשיו," הוא דורש.

אני מייבבת, שולחת יד ומשפשפת את הדגדגן הרגיש שלי בזמן שהוא דוחף כל כך חזק שאני כמעט נופלת קדימה, אבל זה עושה את העבודה. זרם נוסף עובר בגופי עד שאני לא יכולה לחשוב או לנשום, וגלי האורגזמה שוטפים אותי שוב ושוב בזמן שהכוס שלי מתהדק סביב הזין שלו.

הוא נוהם בקול ומפסיק לזוז, אבל מחזיק אותי עליו בזמן שהוא גומר. אני לא מצליחה להשתלט על גופי הרועד, הכוס שלי עדיין מתהדק סביבו, הבטן מתכווצת והלב הולם בצלעות. אלוהים אדירים.

דיזל סוף־סוף משחרר את המותניים שלי, מרים אותי כדי להוציא את הזין שלו מתוכי ומקרב אותי אל החזה שלו. אני שוכבת עליו, נושמת בכבדות ומסתכלת על גארט, שמביט בי ברכות. הוא מהנהן ויוצא מהחדר, חוזר רגע לאחר מכן עם בקבוק מים קר. אני מרוקנת אותו בזמן שהוא מנקה אותי בעדינות ובלי לומר מילה, ואז מושיט לי מראה גדולה כשהוא מסיים. "תסתכלי, בייב."

אני מרימה את ראשי הכבד כשהוא מחזיק את המראה ומתכופפת עד שאני יכולה לראות את הקעקוע.

אני מתנשפת. הוא יפהפה. הוא כואב וקצת מדמם, אבל עדיין מדהים. הסגנון שלו עדין יותר בהשוואה לקעקועים העבים והכהים שלהם. ורדים מתפתלים על הירך שלי, עם קוצים חדים, מנדלות וחרוזים, וסביב גבעולי הוורדים זוחל וייפר זעיר שמציץ מבין עלי הכותרת. הוא נראה אמיתי כל כך, וההצללות שלו גורמות לו להיראות כאילו הוא חי.

"אני אוהבת את זה," אני לוחשת ומסתכלת עליו. "אתה כל כך מוכשר. תודה, גארט."

הוא מושך בכתפיים, מנקה אותו בשבילי שוב ורוכן כדי לנשק אותי. "בבקשה, בייב," הוא ממלמל ברכות ומנסה להתרחק, אבל אני אוחזת בעורפו ומראה לו בעזרת הנשיקה שלי כמה זה משמעותי עבורי. כשאני מתרחקת, הוא מחייך.

"חשבת פעם להיות מקעקע?" אני שואלת בסקרנות.

"לא. אבא שלי היה מקעקע לפני שאחת המשפחות שניהלו את העיר הזאת לפנינו הרגה אותו. אני אוהב להיזכר בו דרך הקעקועים, אבל היאבקות תמיד הייתה הקטע שלי," הוא מסביר ומתיישב.

"אתה נהנה מזה?" אני שואלת ומתכרבלת קרוב יותר אל דיזל.

"פעם נהניתי." הוא נאנח. "מאוד. עכשיו... זו דרך לשחרר רגשות בשבילי, ואחד המקומות היחידים שבהם אני לא צריך לרסן את עצמי ולדאוג בגלל זה. אני יכול פשוט לפגוע באנשים, וזה בסדר."

דיזל מגחך. "הוא היה מתאגרף מקצועי, והיה ממש טוב. הוא זכה בכמה פרסים."

"באמת?" אני שואלת בעיניים פעורות.

גארט מהנהן. "תמיד הרגשתי שזה... מגביל אותי יותר מדי. אני מעדיף להילחם בלי חוקים. אני נהנה לפגוע באנשים, בייב. תמיד אהבתי את זה, ותמיד אוהַב."

אני מחייכת. "אז מה? אתה לא חושב שאני נהנית להשתמש במחבט שלי על אנשים אחרים, או לבעוט לך בביצים?"

דיזל וגארט צוחקים. "את אף פעם לא תיתני לי לשכוח את זה." הוא אומר.

"לא, מצטערת." אני נאנחת ומניחה את הראש על דיזל. "הם גילו מי בגד בכם?"

"עדיין לא, אבל אנחנו נגלה, ציפור קטנה, וכשזה יקרה..." הוא נאנח. "אוי, הדברים שאני אעשה לו ולך."

רעד עובר בי בתגובה להבטחה שלו, והוא צוחק וטופח על הירך שלי.

"אז מה את רוצה לעשות עכשיו, ציפור קטנה?"

אני שוקלת את האפשרויות שלי. "אני רוצה לראות אתכם עובדים, בלי עינויים. ראיתי את קנזו בתפקיד שלו... אבל מה אתם עושים כל יום?"

גארט מגחך. "זה משתנה. אנחנו בדרך כלל לא נמצאים בחדרי הישיבות, זה התפקיד של קנזו וריידר. אנחנו מנהלים את הברים ואת מקומות ההימורים, ואוספים מידע ברחובות ומספַּקים."

"אנחנו יכולים לקחת אותה ללאונג'," מציע דיזל.

גארט מרים גבה. "למועדון החשפנות? למה?"

אני מזדקפת.

"כי היא רוצה לראות אותנו עושים עסקים, ואנחנו צריכים ללכת לשם בכל מקרה ולוודא ששֵרִי הכלבה הזקנה לא דיברה עם אף אחד."

גארט מסתכל עליי, ואני מחייכת. "נשים עירומות ומכוסות בנצנצים? אני באה."

הוא ממצמץ בהפתעה, וזה מצחיק אותי. "בייב, שכחת שאני מנהלת בר. אולי אני לא אוהבת סלט, אבל זה לא אומר שאני לא יכולה להעריך את המראה האסתטי שלו."

"סלט," דיזל מגחך, וכולנו פורצים בצחוק.

כשאנחנו מצליחים להשתלט על עצמנו, הוא סוטר לי על הירך. "לכי להתלבש. תלבשי משהו שמראה את הקעקוע החדש שלך, ציפור קטנה, ואנחנו ניקח אותך."

*המשך הפרק זמין בספר המלא*