חיים לאחר אובדן

פתח דבר

ספר זה עוסק בכל סוגי האובדן שאותם אנו חווים. זהו ספר על החיים, על אובדן ובעיקר על החיים שלאחר האובדן. הספר יסייע לכם בהתמודדות עם אובדנים משמעותיים בחייכם ויחזק את יכולותיכם לעזור לאחרים באובדנם.

אם לא חוויתם לאחרונה אובדן משמעותי, אתם, ללא ספק, מכירים מישהו שחווה אובדן כזה. אובדנים מהווים חלק בלתי נמנע מחייהם של כולם בזמן כלשהו - ויש דברים שתוכלו לעשות, כדי להתכונן להתמודדות עם אובדן משמעותי בחייכם.

האם מישהו שהיה לו חלק חשוב בחייכם נפטר? אולי בן-זוג, ילד, הורה או בן משפחה קרוב אחר? אולי היה זה חבר קרוב, עמית לעבודה או שכן?

בחיינו קיימים גם אובדנים אחרים המעמתים אותנו עם כאב רגשי רב ביותר: גירושין, איבוד מקום עבודה, נכות גופנית, מעבר דירה או רילוקיישן, פציעה קשה, מגבלות הנגרמות מהזדקנות (למשל, אי יכולת לנהוג במכונית או אובדן הזיכרון), פשיטת רגל או כישלון בעסקים. אם אתן נשים שסבלו מהתעללות מינית בילדותן, אתן נמנות עם מספר עצום של נשים שחוו את הטראומה של האובדן המשמעותי הזה. אם אתם גברים, אתם שייכים לקבוצה קטנה יותר מקבוצת הנשים, אבל רגש האובדן שלכם כואב לא פחות ותהליך האֵבֶל שלכם קשה באותה מידה. אצל אנשים רבים, גם מוות של חיית מחמד הוא חוויה קשה במיוחד.

לאחר קריאת ספר זה, תוכלו לדעת טוב יותר למה לצפות מעצמכם ומאחרים במצבים שבהם החיים מתמוטטים בעקבות טרגדיה, ותדעו להבחין בין תגובות אֵבֶל נורמליות לתגובות אחרות. תדעו לזהות תגובות מוגזמות מול סימנים בריאים של תהליך ההחלמה שלכם, וכן תדעו לזהות את תמרורי האזהרה המסמנים לכם שעליכם לפנות לעזרה מקצועית.

האובדן הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, בעולמם הבלתי-מושלם של בני התמותה. איש אינו מחוסן מפני אובדן. הרב הרולד קושניר צדק כשאמר: "דברים רעים קורים לאנשים טובים". אובדן משמעותי הוא עובדת חיים לטובים, לאלה שלא כל כך טובים ולכל מי שביניהם. כמו כן, חוויית אובדן משמעותי אחת אינה מונעת מכם אובדנים נוספים. חיים לאחר אובדן יעזור לכם להתמודד עם אובדן בהווה וכן עם אובדנים הצפויים לכם בעתיד.

אובדן הוא תחושת כאב שמילים אינן יכולות לתאר. איש אינו יכול לצפות את הייסורים הרגשיים והרוחניים המתלווים לאובדן משמעותי. אדם שחווה אובדן מרגיש שהחיים שלו איבדו כל משמעות.

אם זה עתה חוויתם אובדן כלשהו, אתם עלולים להרגיש שהערך העצמי שלכם נעלם ושהעצבות והבדידות צורכות את כל האנרגיה שלכם. החדשות הטובות הן, שלא תמיד תרגישו כך. התמיכה שתסייע לכם בצורה הטובה ביותר, היא זו שתקבלו מאנשים סביבכם שגם הם חוו אובדן ואֵבֶל.

חיים לאחר אובדן יסביר לכם כיצד למצוא קבוצת תמיכה, כיצד להקים קבוצה כזו (אם אין כזאת בסביבתכם) וכן מה לעשות במהלך הפגישות הראשונות עם הקבוצה שהקמתם.

התחשבו בכך שאֵבֶל היוצא מכלל שליטה, עלול להרוס את תחושת האושר ואת הבריאות שלכם. לאחר אובדן גדלים הסיכויים שלכם לחלות במחלות קשות - אבל זה לא חייב להיות כך. אתם יכולים לחזק את המערכת החיסונית ולשפר את מצב הרוח שלכם. ישנם דברים שתוכלו לעשות כדי להגן על בריאותכם במהלך ההתמודדות עם האֵבֶל וכדי להחזיר לעצמכם את תחושת האושר בחיים. עניינים אלה יפורטו לעומק בספר זה. הם עזרו לאלפים אחרים והם יכולים לעזור גם לכם.

מוות אינו האובדן היחיד שמצריך תהליך אֵבֶל. אמנם, בדרך כלל מצפים מאיתנו להתאבל כשאדם אהוב נפטר, אבל חשוב להתאבל גם על אובדנים משמעותיים אחרים, כמו גירושין, אובדן סביבה מוכרת - בין שזה מקום מגורים או עבודה, אובדן עסקי, נכות או כל אובדן שגורם לשינוי משמעותי באיכות חיינו. כל גורמי הסיכון המופיעים לאחר מותו של אדם קרוב, נכונים גם לגבי כל אובדן משמעותי אחר.

למרות הכול, גם אחרי אובדן, ניתן להגיע לחיים מספקים ובעלי משמעות. ניתן להתרומם גם מהאובדן הקשה ביותר, ועל כך מעידים אנשים רבים שהשתקמו והתרוממו מאובדנים קשים.

למרות שהאובדן תמיד מתקשר לאֵבֶל, ניתן למצוא בו גם תהליך של צמיחה. האֵבֶל אינו תהליך פאסיבי. זה לא משהו שקורה לכם, אבל זהו הדבר הראשון והחשוב ביותר שאתם עושים, כדי לרפא את פצעיכם לאחר שחוויתם את האובדן הנורא בחייכם. ככל שביליתי זמן רב יותר במחיצת אנשים שחוו אובדן, כך שוכנעתי שניתן להפוך את האֵבֶל לדבר חיובי. כלומר, ניתן לעשות הרבה יותר מאשר סתם לחכות ולסבול.

התרגילים הרבים שתמצאו בספר ילמדו אתכם כיצד:

לשפר את איכות השינה שלכם
להרשות לעצמכם לבכות
לבנות לעצמכם סדר יום מאורגן
לבקש עזרה
להיפרד מחלקים בהיסטוריה האישית שלכם שאינם עוד
הספר חיים לאחר אובדן יעזור לכם להיות מודעים לתגובות שעשויות להיראות משונות, אך הן למעשה נורמליות. לדוגמה, שכחה אינה מצביעה על אובדן שפיות הדעת, כעס על הנפטר אינו תגובה מוטעית ודמעות הן הסימן הטוב מכולם שאתם בדרך הנכונה! בנוסף, תלמדו את האמת החשובה והמפתיעה: אֵבֶל הוא חוויה אישית בעלת עוצמה רבה, אך ההתגברות עליו בצורה יעילה אינה נעשית לבד.

ספר זה מכיל סיפורים אישיים על תגובותיהם של אנשים רבים לחוויית האובדן - כולל הסיפור האישי שלי. אני מקווה שככל שתעמיקו בקריאה, כך תבינו טוב יותר את חוויות האובדן האישי שלכם, תהיו מוכנים טוב יותר להתמודדות עם האובדנים הצפויים לכם בהמשך ותפתחו "כשירות" לאֵבֶל.

אחת מהתגליות החשובות שתגלו היא, שבזמנים של אובדן ואֵבֶל, אתם החברים הטובים ביותר של עצמכם! אתם האנשים שאליהם תוכלו להפנות את כאב האובדן ולהפוך אותו לכאב מצמיח.

במקרה של אובדן, אלוהים הוא תמיד נושא רגיש ועדין. אינני מנסה להציע הסברים לכך שאלוהים מאפשר ליקירינו למות, לחלומותינו להתנפץ או לחיים שלנו להיות מלאי סבל. במקום אלה, תמצאו בספר עזרה להתמודדות עם ההיבטים הרוחניים של האֵבֶל, כמו גם עם פנים אחרות של האובדן. בתהליך זה תוכלו לראות שהדת, אם עושים בה שימוש נאות, יכולה להיות כלי חשוב בהתגברות על האֵבֶל. לעומת זאת, אם משתמשים בה לרעה, היא יכולה להוות מחסום שלא ניתן להתגבר עליו.

כתבתי את המהדורה הראשונה של חיים לאחר אובדן, כיוון שהייתי משוכנע שאובדן ואֵבֶל אינם האויבים שלנו. למעשה, גיליתי שהחיים בפחד מתמיד מפניהם הם שמהווים את האויב האורב לנו בפתח.

תובנה זאת עזרה לאנשים רבים למצוא חיים מלאים ומאוזנים לאחר הנורא שבאובדנים, וזה העמיק את האמונה שלי בה.

מהדורה מעודכנת זו מכילה תובנות חדשות שהגעתי אליהן על סמך סיפורים אישיים רבים יותר המעידים על כך שכולנו יכולים להצליח להתמודד עם האֵבֶל.

פרק 1

אובדן והבוקר שאחרי
________________

אובדן הוא עובדת חיים

אין חוויה כלל אנושית יותר מאשר לאבד אדם יקר או משהו משמעותי בחייכם, ואין תגובה נורמלית ומתאימה לכך יותר מאֵבֶל. אובדן והאֵבֶל המתלווה אליו, הם ההוכחה מספר אחת לכך שאתם בשר ודם, בני אנוש אמיתיים שנשמה באפם.

מדי יום ביומו אנו שומעים סיפורים רבים על מקרי מוות, גירושין וכישלונות בעסקים. משפחות רבות מעתיקות את מקום המגורים מטעמים שונים ובני המשפחה מאבדים קשרים עם חברים קרובים, משפחה וסביבת מגורים מוכרת. איננו יכולים לקלוט את מספר הילדים המוכים או אלה שמתעללים בהם מינית או בדרכים אחרות, הסובלים מצלקות האובדן הרגשי שלהם כל ימי חייהם.

באופן מפתיע, כל חוויות האובדן הנפוצות הללו נקברות תחת המעטה של קשר השתיקה. למעט מקרים חריגים, איש אינו שש לדבר על אובדן.

אנו מעמידים פנים, כאילו אובדן קורה רק לאנשים אחרים, למרות שאם דוחקים אותנו לפינה, נודה שאף אחד לא חי לנצח, אבל נמהר לומר שהמוות תמיד קורה בזמן אחר. בהרגשתנו, אנו בטוחים למדי שאובדן משמעותי הוא דבר שקורה רק לאחרים.

אבי קיבל התקף לב בזמן שהיה בעבודה (למעשה, שלושה התקפים תוך כמה שעות). התופעות הגופניות שמהן סבל היו טיפוסיות וברורות - דפיקות לב מואצות, כאבים ולחץ בחזה, זיעה קרה ובחילה. הוא נלחם בחולשה ובעייפות וניסה לטפס במעלה המדרגות לקומה השלישית - כשהוא חוזר ואומר לעצמו כל הזמן, שהתקפי לב לא יקרו לו. כאשר חשב על התקף הלב, הוא הבין שבמשך חודשים רבים הוא התעלם מהסימנים המוקדמים.

◀ אבי אינו שונה מאיתנו.

שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

האם מובן לי שבן-זוגי, הילד שלי, הוריי או החבר היקר לי ביותר עלולים למות בכל רגע?
כיצד אתמודד עם הגירושין שחשבתי שלעולם לא יקרו לי?
אם בדיקה רפואית שגרתית תאבחן אצלי סרטן, כיצד אגיב?
כיצד תושפע ההערכה העצמית שלי, אם אאבד את מקום העבודה שלי?
כיצד ארגיש אם אצטרך לעזוב את הבית והסביבה המוכרים לי במשך שנים רבות ואעבור לגור בעיר או בארץ אחרת?

ככל שתתמודדו טוב יותר עם אובדנים בחייכם, כך תהיו בריאים יותר ומאושרים יותר.

בכל מקרה, תהליך זה מתחיל בהבנה שהאובדן הוא חלק נורמלי מהחיים ובהסכמה לדבר על הנושא.

מטרת הספר הזה היא למעשה:

להציע לכם הבנה חדשה ועמוקה יותר של האובדנים הקטנים והגדולים שתחוו במשך חייכם.
לעזור לכם לבטא את הרגשות הרבים המתלווים לאובדנים הללו.
הספר יספק לכם גם המלצות להתמודדות עם מצבי אובדן אלה ולהגנה על בריאותכם הנפשית והפיזית במסגרת התהליך.

לכל אובדן משמעותי יש השפעה ניכרת על חייכם. אובדנים כאלו נאחזים בכם וממשיכים להשפיע עליכם בכל תחומי חייכם במשך תקופה ארוכה יותר מכפי שאתם מתארים לעצמכם.

נוסף על ההשפעות הרגשיות והפיזיות המובנות מאליהן, ייתכן שגם הביצועים שלכם בעבודה יהיו טובים פחות, שלא תהיו מרוכזים מספיק, שתסבלו מבעיות שינה ואולי תשמינו מאוד או תרזו באופן חריג.

לעיתים קרובות "תזכורות" מאובדנים קודמים חוזרות ומתעוררות מחדש, עם התרחשותו של אובדן חדש. למרות שאין זה נעים להיזכר מחדש באובדנים אלה, מדובר בתהליך חשוב ביותר.

עובדת חיים נוספת שאין להתעלם ממנה היא, שהחיים יספקו לכם גם אובדנים נוספים. גם בני המשפחה שלכם וחבריכם יחוו מצבים של אובדן, שכן אובדן הוא חלק בלתי נמנע מהחיים. זה אולי נראה לא הוגן, אבל זאת המציאות. קחו בחשבון את העובדות הבאות:

כל נישואין נגמרים באחת משתי דרכים: מוות או גירושין.
כל מערכת יחסים אנושית היא זמנית.
לכל קריירה יש סוף.
לא תוכלו להגשים כל מטרה שהצבתם לעצמכם בחיים.
תהליך ההזדקנות הוא בלתי נמנע וכך גם האובדנים המתלווים אליו.
החדשות הטובות הן שניתן להתגבר על חוויית האובדן מבלי להיהרס ממנה, וניתן ליהנות מהחיים במלואם, גם כשאתם יודעים שהם ייגמרו בנקודה מסוימת.

שרה סבלה מדלקת מפרקים קשה כמעט כל חייה הבוגרים. שנים רבות לפני מותה, היא הייתה כבר מרותקת לכיסא גלגלים. ידיה לא תפקדו והיא לא יכלה לאכול בעצמה. הכאב היה היריב הקבוע שלה. אף על פי כן, שרה הייתה אישה מלאת חיים, וחיוך מנצח היה שרוי תמיד על שפתיה. שרה הייתה אישה פיקחית וחריפה ובעלת רצון עז לחיות את החיים עד תומם.

לתקופה מסוימת, שרה הזילה דמעות רבות. היא ידעה מהי המשמעות של איבוד יכולות גופניות - כולל יכולות שעבור רובנו הן מובנות מאליהן. לפעמים, בשל המחלה, היא חשה שכבודה אבד לה. היא הכירה באובדן החוזק והחוסן הפיזיים שלה, אבל סירבה להיות מרירה בשל כך או לאבד את מצב הרוח שלה. עד הסוף המר, היא נשארה אדם מלא חיים והיוותה השראה לכל אלה שהכירו אותה.

רובנו מחפשים אושר והגשמה אישית בהישגים שלנו ואנו מודדים הצלחה על פי ההישגים החומריים שלנו - כמה הצלחנו להשיג. כיוון שכך, אובדן משמעותי יחיד יכול למחוק בהינף יד את תחושת האושר שלנו.

גבי וגילה תכננו את זמן הפרישה שלהם במשך שנים ותקצבו את הפרישה שלהם בדקדקנות. גבי התמיד בעבודתו והשקעותיהם של בני הזוג היו מוצלחות. כאשר הגיע יום הפרישה שלו, היה זה עבורו חלום שהתגשם. הכרטיסים לטיול שתכננו מסביב לעולם כבר הוזמנו, אבל חודשיים לאחר מכן, מת גבי מהתקף לב קטלני.

רפי חווה אובדן מסוג שונה. הוא היה אדם שהקדיש את חייו לקריירה שלו, ולא אִפשר לשום גורם לעמוד בדרכו בטיפוס במעלה סולם התפקידים בחברה שבה עבד. הוא עבד שעות ארוכות ורבות והרוויח הרבה מאוד כסף.

כאשר אשתו התלוננה שאין להם חיי חברה או חיים אינטימיים משותפים, הוא הזכיר לה שהיא צריכה להיות אסירת תודה על הבית הנפלא שבו הם גרים ועל המכונית היקרה שבה הם נוסעים. הוא הבטיח לה שיהיה להם עוד מספיק זמן להנאות בשלב מאוחר יותר.

יום אחד הגיע למשרדו של רפי שליח, שהציג בפניו תביעת גירושין. כאשר פגשתי את רפי, הוא ניסה להתרגל למגורים בדירה נפרדת, לראות את ילדיו רק על פי צו בית משפט ולחזור לחיות שוב כרווק בגיל 38.

אודי ורינת התמודדו עם אובדן משמעותי אחר בחייהם. כשאודי קיבל קידום בעבודה שכלל גם עלייה ניכרת בשכרו, הוא נדרש לעזוב את עיר מגוריהם שבה בילו את מרבית חייהם ולעבור לגור בקצה אחר של המדינה. שמחתם של אודי ורינת על המזל הטוב שנפל בחלקם נמשכה בערך חודש. לאחר מכן החלה לחלחל בקרבם תחושת האובדן.

הם התגעגעו לביתם הישן, לחברים שלהם, למשפחה ולסביבה המוכרת שבה חיו. רינת התגעגעה אפילו למזג האוויר האחר ורצתה רק לחזור. הם לא הצליחו ליהנות מהמקום החדש. האנשים בשכונה שלהם נראו להם קרים ולא ידידותיים. אחרי פחות משישה חודשים הם ארזו את מיטלטליהם וחזרו לעבודה הקודמת (עם המשכורת הקודמת), לשכונה ולמזג האוויר שהיו כה מוכרים להם.

אבל כשהם הגיעו "הביתה", השתנו הדברים והם כבר לא נהנו ממזג האוויר. החלום על החיים החדשים נגוז והם התמלאו בתחושת כישלון איומה.

דבורה וסמי חגגו לאחרונה את יום השנה השישה-עשר לנישואיהם. הבעיה הייתה שסמי סבל מאלצהיימר זה כמה שנים. הוא היה מרותק לביתו והיה מודע רק לתחושות של רעב או קור. זה זמן מה הוא לא זיהה את אשתו ועלות הטיפול בו הייתה גבוהה מאוד. דבורה ניסתה להמשיך בחייה באותו סגנון וחן שעוררו את הערצת כל הסובבים אותם. היא הייתה אישה נמרצת בעלת אופקים רחבים ותמיד גילתה חמלה כלפי אחרים. היא אפילו טיפלה באחותה שחלתה בסרטן ממאיר. אבל הדמעות היו מתחת לפני השטח, ומדי פעם היא התחבטה בשאלה "למה?".

המונח המתאר את התהליך שדבורה חוותה הוא "אֵבֶל". מונח זה מתאר גם את התהליך שעבר על שרה, גבי, רפי, אודי ורינת, כפי שהוא מתאר גם את החוויה שלכם ושלי.

עם כל סוג של אובדן, אנו חווים תחושת אֵבֶל.

"אֵבֶל" הוא תגובה נורמלית ומתאימה לאובדן של הורה, בן-זוג, ילד, חיית מחמד, עבודה, נישואין, שלב בחיים, בריאות נפשית או פיזית, סביבה מוכרת, כבוד עצמי, מערכת יחסים או כל אובדן אחר שניתן להעלות על הדעת.

אֵבֶל דורש זמן
כיוון שזהו רגש בלתי נמנע, חשוב לדעת ש"אֵבֶל" אינו דבר רע, בדיוק כפי שסימני החולשה או היעדר האמונה הדתית המתלווים לאובדן הם תופעות נורמליות. אֵבֶל אינו משהו שאתם צריכים להימנע ממנו בכל מחיר ו"להתגבר" עליו במהירות האפשרית.

במושגים של טוב ורע, תחושת ההנאה אינה טובה יותר מתחושת הצער. נכון, נעים יותר להרגיש שמחה. למעשה, הדבר הטוב ביותר הוא להרגיש את התחושה המתאימה לכל אירוע המתרחש בחייכם. לכן, אם מתרחש משהו טוב או נעים - הרגש המתאים הוא שמחה. אם חוויתם אובדן - הרגש המתאים הוא אֵבֶל ועצב.

אם כבר חוויתם אובדן משמעותי בחייכם, אתם ודאי יודעים שחברים בעלי כוונות טובות ישמחו מאוד אם תחביאו את רגשות הצער שלכם כשאתם בנוכחותם.

אם תוכלו להימנע מבכי בציבור, גם לאחר שחוויתם את האובדן הנוראי ביותר בחייכם, יהיו מי שישבחו אתכם ויגידו שאתם מסתדרים "מצוין".

ההתנהגות הלא מתאימה ביותר היא לא לבכות. התנהגות מעין זו עלולה לסכן את בריאותכם הפיזית והנפשית.

זכרו, כאשר מישהו רוצה שתצניעו את ביטויי הצער שאתם חשים, הוא מחפש רק את הנוחיות שלו, ולא את רווחתכם.

כדי להסתדר “מצוין”, חשוב שתביעו בחופשיות את העצב שלכם ותבטאו אותו ככל שנחוץ לכם, כדי להשתחרר ממנו לגמרי.

בסקרים ובמחקרים רבים נשאלו אנשים, "כמה זמן צריכים להתאבל על מותו של אדם אהוב?" רוב התשובות היו שהאבל צריך להיפסק בין ארבעים ושמונה שעות לשבועיים לאחר המוות!

מחקר חלוץ בנושא תהליך השכול שנערך על ידי ד"ר גלן דוידסון גילה שרוב האנשים מתאבלים לפחות שנתיים על אובדן משמעותי, לפני שהם מתחילים לחזור לחיים נורמליים.

אבל גם הקביעה הזאת היא מסוכנת. יוגי ברה, שחקן הבייסבול הנודע, אמר פעם: "המשחק אינו נגמר עד שהוא נגמר".

כמו המשחק, גם האֵבֶל נגמר כאשר הוא נגמר.

לעיתים קרובות, אני שומע אנשים שאומרים: "כל כך הוקל לי לדעת שגם אחרים לא פתרו את כל הבעיות שלהם! חשבתי שאני היחיד שאינו מתמודד עם האובדן שלו כהלכה".

רק מעט מאוד דברים נראים הגיוניים בהקשר לאֵבֶל, שכן, אין שום היגיון בלאבד מישהו או משהו אהוב. אין שום היגיון בלראות נישואין שהתחילו כל כך יפה מתפרקים, ולמעשה אין שום דבר הגיוני באף אובדן משמעותי.

יהיה האובדן אשר יהיה, זוהי תמיד חוויה כואבת.

הדבר האחרון שמישהו זקוק לו בזמן כזה, הוא נטל של אשמה על כך שהוא לא מגיב בדרך "הנכונה".

ייתכן שגם אחרי שנתיים, שלוש, ארבע או חמש שנים עדיין תרגישו שלא סיימתם את האֵבֶל שלכם. עובדה זו אינה מעידה על כך שאתם אנשים חלשים; היא רק מעידה על כך שעדיין יש עוד עבודה רבה לפניכם. לכן, אין שום צורך להרגיש מבוכה או בושה כשאתם מבקשים עזרה במסגרת עבודתכם על האֵבֶל.

אֵבֶל, גם אם הוא ממושך, אינו תופעה שלילית.

תחושת האֵבֶל משמעותה שהאובדן היה משמעותי עבורכם. העצבות והריקנות שאתם חשים, הן הרגשות המתאימים לאירוע שהתרחש.

ארל גרולמן, יועץ בין-לאומי ידוע לנושאי הגסיסה והמוות, אמר שהאובדן של אדם אהוב הוא אחד משינויי החיים המלחיצים ביותר: "אתם יכולים להביט במראה, ואפילו לא לזהות את המראה שלכם. משהו בכם נעלם ולא ישוב עוד לעולם".

תחושת האֵבֶל שאתם חשים, היא סימן לטיב מערכת היחסים שהייתה לכם עם האדם שמת. לכן, במקום לנסות להחביא את סממני האֵבֶל, אני מציע לכם לענוד את הסממנים האלה כאילו היו מדליית זהב אולימפית.

הדמעות שלכם, כאב הלב ותחושת הבדידות המוחצת הזו מהווים חלק מהעניין. לכן אמרו לעצמכם: "האדם הזה, הקשר הזה, החלק הזה בחיי, היה כה חשוב, ששום דבר כבר לא יהיה אותו הדבר. האֵבֶל שלי הוא סימן האהבה האחרון שיש לי להראות. אענוד אותו בגאווה".

סוגים אחרים של אובדן
זכרו שלא הכול היה רע בנישואין שהסתיימו בגירושין. גם בנישואין הגרועים ביותר היו זמנים טובים ובעלי משמעות. גם אלה ראויים לתחושת האֵבֶל שלכם, ואם לא הם, הרי שהחלומות המנופצים שלכם הם שראויים עכשיו לדמעות.

עצם העובדה שאתם גרושים יכולה להוות אובדן נורא עבורכם. אישה אחת אמרה לי: "אני חושבת שהתאבלתי על העובדה שהייתי גרושה. זו הייתה תווית שלא רציתי לשאת".

באותו אופן, אין כל פסול בתחושת אובדן השורשים שלנו, כשאנחנו עוברים לגור בעיר או בארץ אחרת.

גם אובדנים שיהיו משמעותיים פחות בחייכם יישארו חרוטים בזיכרונותיכם וברגשותיכם ויצברו אנרגיה, עד שיהפכו לכוח כה חזק, שלא תוכלו שלא לחוש בו.

אֵבֶל ואובדן מצטבר
האם מצאתם את עצמכם מגיבים בהגזמה על אכזבה כלשהי?

האם לפעמים אתם חשים עצבניים וקצרי רוח מבלי לדעת מדוע?

לעיתים, משקפת התנהגות כזו סוג של תגובה בעקבות אובדן לא משמעותי במיוחד, הנובע מתוך האנרגיה שהצטברה מכמה אובדנים שהתרחשו בעבר והשתרשו בנפש שלכם.

במקום שבו אני חי, אנו עדים לפעמים להתקבצות ענני גשם כהים בימי הקיץ בשעות אחר-הצהריים. מדי פעם מתלווה אליהם גם לחות גבוהה מאוד ומשבי רוח קלים. לעיתים משבי רוח אלה סוחפים עימם לכלוך ואחריהם יורד גשם עז. חזאים טוענים שגשמי מונסון אלה יורדים כשבאטמוספירה בשלים תנאים מתאימים לכך, בתגובה לטריגר כלשהו.

חוויות האובדן המצטברות שלנו פועלות באותה צורה. אנחנו מאחסנים אותן במשך זמן מה, עד שמשהו קורה ומצית את כל השטף הרגשי הזה של כל הרגשות שנערמו. לכן, אין זה מפתיע אם לעיתים אנחנו בוכים עד כלות הנשמה על רקע אכזבה כלשהי שנגרמה מעניין פעוט.

אם נתחיל לקבל את האֵבֶל כתגובה נורמלית לאובדן, הוא יהפוך למשהו שאנו רשאים להרגיש, מבלי לראות את עצמנו כחלשים. אם נבין שהאֵבֶל אינו עניין אסור, נוכל להניח את רגשות האשם בצד ולשבור את קשר השתיקה לגבי החוויה שאנו חווים.

הפנמה של הדברים שפירטתי בפרק זה היא הצעד הראשון שלכם לקראת גילוי החיים המלאים והמתגמלים שלאחר האובדן.