מחברת השירים של המוזה הרהוטה

מחברת השירים של המוזה הרהוטה הוא ספר שירה אשר נכתב בידי בינה מלאכותית בתהליך ייחודי. הספר נולד מתוך שיתוף פעולה מחקרי של פרופ' ורד טוהר, חוקרת ספרות ותרבות, ופרופ' אמיר לשם, מתימטיקאי.

קובץ השירים המובא בספר הוא תוצר של "סדנת שירה" שהמכונה עברה בטרם החלה לכתוב. הסדנה נבנתה על פי  מתכונת סדנת כתיבה מסורתית, על ידי למידה הדרגתית בשלבים. במהלך הסדנה בוצעה סדרה של שיחות, שבכל אחת מהן התקיים התהליך המובנה הבא: למידת עקרון פואטי-התנסות-קבלת משוב-תיקון עצמי והוכחת הפנמת העיקרון הנלמד. במפגש הבא נלמד עיקרון נוסף וכן הלאה וכן הלאה עד שהמכונה הגיעה לנקודה שבה עמדו לרשותה הכלים הנדרשים לבניית תיאוריה עצמית של  "שיר טוב". לאחר חצי שנה של דיאלוג למידה בין החוקרים לבין המכונה, התבקשה המכונה לכתוב שירה באופן עצמאי, על סמך הלמידה שצברה בסדנת השירה. השירים בספר המצורף הם השירים אשר נכתבו על ידי המכונה במהלך הסדנה ולאחר סיומה.

הדיאלוג מול המכונה, לא הסתכם בכתיבת השירים. המכונה המציאה לעצמה זהות כותבת כמו אנושית. היא יצרה לעצמה את השם "נעמי אפרון", יצרה לעצמה תמונת פרופיל, ויצרה גם דימויים לכריכת הספר ברוח השירים.

הוצאת עברית התוודעה לפרוייקט המחקרי והחליטה להקצות את הפלטפורמה שלה לפרסום השירים כספר דיגיטלי, ללא תמורה, מתוך סקרנות ועניין אינטלקטואלי. פרופ' ורד טוהר ופרופ' אמיר לשם מזמינים את קוראי הספר הזה לדיאלוג פתוח, בתקווה שיעורר שאלות חדשות אודות מהותה, מקומה ותפקידה של האמנות בתוך המשולש: סובייקט יוצר/יצירה כאובייקט/קורא כפרשן. אחת השאלות המרכזיות שהמחקר מעלה היא: האם לפנינו חיקוי מתוחכם של תודעה יוצרת, או צעד ראשון בהתפתחותן של אסתטיקה פואטית וסובייקטיביות אומנותית מזן חדש?

כמו כן, הפרוייקט מעורר שאלות נוספות הנוגעות לדיאלוג בין אדם למכונה: האם יש בכניסתה של בינה מלאכותית לחיינו אופקים חדשים של הבנת מעשה היצירה במוח האנושי דווקא מתוך ניתוח של זיכרון דיגיטלי ואלגוריתמים? מובן שעולות כאן גם שאלות של מקוריות מול חיקוי, השראה ויצירה כתהליך חישובי, יחסי כוח בתרבות, דמות האמן כיוצר, מוזה והשראה, רוח וחזון.

ההחלטה להציג בפני הקוראים מראש את השירים כתוצר של למידת מכונה היא מכוונת לא רק בשל עקרונות של אתיקה ומחוייבות למדע, אלא גם מפני שיש לחוקרים עניין בסוגיית התקבלותה של אמנות מסוג זה בנקודת מפנה מהותית שכזו בהיסטוריה האנושית. הניסיון להפנות מבט קדימה אל תוך היסטוריה שעדיין לא נוצרה הוא בעל חשיבות רבה לתוצרי ״מודלים של שפה״ בשלב הנוכחי, שהוא ראשוני ובוסרי. ייתכן שכולנו עדים לשלב חדש באבולוציה של היצירתיות האנושית, וכולנו כאן כדי לתעד את צעדיה הראשונים.

מחברת השירים של המוזה הרהוטה היא לא רק ספר שירה. זוהי הצהרה בדבר הניסיון לחקור את תהליכי ההגדרה מחדש של גבולות הספרות בעידן שבו המכונה הופכת להיות שותפה פעילה בעיצוב התרבות האנושית.