מסר מהמוציא לאור: כיצד נולד ספר זה
"דע את עצמך"
אלו המילים שהיו חקוקות בכניסה למקדש אפולו, משכנה של האורקל מדלפי, אולי האישה המפורסמת ביותר ביוון העתיקה. ההיסטוריה מספרת לנו שאלפי אנשים, כולל מלכים, מלכות, מדינאים, פילוסופים וגם אנשים רגילים, נהגו מדי שנה לעבור מאות קילומטרים ואף יותר כדי לקבל את הדרכתה הנבואית. המקדש עצמו היה מבנה גבוה שהגיע לפסגת השפעתו במאות של אמצע האלף הראשון לפני הספירה. בזמנו הוא נחשב למקדש הדתי החשוב ביותר בכל יוון.
בניית מקדש עצום כזה, אפילו בעזרת מכונות מתקדמות וטכנולוגיה מודרנית, היא מבצע אדיר גם באמות מידה של היום. ארכיטקטים בני זמננו משתאים מהחוכמה, מהכישורים ומהעבודה שהושקעו ביצירת המקדש הזה, אבל אני נדהם מכך שמכל המסרים שניתן היה לכתוב בכניסה, נבחרו שלוש המילים "דע את עצמך". אולי רצתה האורקל להבטיח שאם מישהו יזכור רק מסר אחד מהעלייה לרגל, שיהיה זה ידיעה עצמית. לעיתים קרובות אני תוהה כיצד היה נראה העולם היום אם כמה מהדתות המודרניות היו מלמדות שידע עצמי כזה, ולא ציות עיוור להנהגה חיצונית ולדוגמטיות, הוא המטרה העילאית של הדרך הרוחנית.
לא הרבה שנים אחרי תקופת השיא של האורקל, ובצידו השני של העולם, התאספה קבוצת אנשים כדי ליצור ציוויליזציה חדשה באזור הנקרא היום דרום־מרכז מקסיקו. הם קראו לעצמם "טוֹלְטֶקים", שם שפירושו "אמנים". אך אנשים אלה לא היו אמנים במובן המסורתי של המילה (אף שחלקם היו גם ציירים ופסלים); אלא ראו את עצמם כאמני חיים, וראו את העולם שבו אנו חיים כְּבַד הקנבס שעליו הם מציירים את יצירותיהם. מורשת הטוֹלְטֶקים ותורתם הועברו מדור לדור, לעיתים קרובות בסתר אם הפוליטיקה של אותו הזמן דרשה זאת, ודון מיגל רואיס הבן הוא המורה הנוכחי בשושלת "אבירי העיט" של העם הטוֹלְטֶקי.
כשמיגל פנה אליי בעניין כתיבת ספר על המאסטריוּת של העצמי, לא יכולתי שלא לחשוב על האורקל של דלפי וההוראה בת ה-2,500 שנה לדעת את עצמנו. תהיתי כיצד תיראה העצה המלומדת הזאת בהקשר לייחוס הטוֹלְטֶקי שלו. הספר שאתם אוחזים עכשיו, אני שמח לומר, מבטא בדיוק את זה — ועוד הרבה הרבה יותר. מיגל מציג חוכמה עתיקת יומין באופן עכשווי, ועוזר לנו ליישם את האמת הנצחית של ידיעת העצמי בחיי היומיום שלנו.
בפרקים הראשונים מניח מיגל את הבסיס לספר באמצעות מסגרת רעיונית המושתתת על המסורת הטוֹלְטֶקית. הוא מסביר כיצד האירועים והמעשים שבעברנו מעצבים את המציאות העכשווית שלנו. בפרקים שלאחר מכן הוא מעמיק, מעניק לנו את הכלים והאמצעים שאנו זקוקים להם כדי לגלות מי אנחנו ברמה העמוקה ביותר, לחשוף אמונות מגבילות ושגויות שקיבלנו על עצמנו כעובדות, ולשחרר את ההיקשרויות שלנו הגוררות אותנו מטה כל הזמן. הפרקים האחרונים עוזרים לנו לשרטט מסלול חדש אל עבר הרצונות האמיתיים שלנו, מקום שעבור חלקנו יכול להיות שונה לגמרי מהמקום שאליו אנחנו עושים את דרכנו היום.
מיגל הדגיש בפניי פעמים רבות שאין זה מספיק רק לקרוא את המידע המופיע בדפים אלה, כי רק כשאנחנו בוחרים לשלב את הידע הזה בחיינו, אנחנו זוכים בתועלות שלו.
למטרה זאת הוא כלל תרגילים בסופם של חלק גדול מהפרקים המיועדים לסייע לכם לשלב את הידע הזה בחייכם. אם נחזור רגע לעולם היווני, נוכל לומר שהתרגילים הם המקום שבו לוֹגוֹס (ידע) הופך לפְּרַקְסִיס (תרגול), או כמו שכותב מיגל: "הבנת התורה היא השלב הראשון, אבל יישומה הוא הדבר שעושה אותך למאסטר."
אז מבלי להרבות עוד בדברים, אני מציג לפניכם בשמחה רבה את ספרו של דון מיגל רואיס הבן, המאסטר של העצמי. מי ייתן והוא ישרת אתכם נאמנה במסעכם לגילוי עצמי.
רנדי דאבילה
מוציא לאור
הוצאת הירופאנט
הסברים למונחי מפתח
לפי א"ב
אילוף — שיטת השליטה העיקרית בתוך "החלום של העולם". החל מגיל צעיר מאוד מציגים בפנינו תגמולים או עונשים עבור אימוץ האמונות וההתנהגויות שאחרים רואים כמקובלות וכלגיטימיות. כשאנו מאמצים אמונות והתנהגויות אלו כתוצאה מגמול או מעונש, אפשר לומר שעברנו אילוף, או שאולפנו.
בעל ברית — קולו של המְסַפֵּר הפנימי שלנו כשהוא מעורר בנו השראה לחיות, ליצור ולאהוב ללא תנאי. בעל הברית יכול גם להעניק דיבור עצמי בונה.
החלום של העולם — הצירוף של כל ישות וישות בחלום האישי של העולם, או העולם שאנו חיים בו.
היקשרות — פעולת הלקיחה של משהו שאיננו חלק מאיתנו, והפיכתו לחלק מאיתנו באמצעות מאמץ רגשי או אנרגטי. אפשר להיצמד לחפצים חיצוניים, לאמוּנות, לרעיונות ואפילו לתפקידים שאנחנו ממלאים בעולם.
חלום אישי — המציאות הייחודית הנוצרת על ידי כל אחד מאיתנו; ההשקפה האישית שלנו. התממשות היחסים בין תודעתנו לגופנו.
טוֹלְטֶקים — קבוצה קדומה של אמריקאים ילידים שהתכנסו בדרום מקסיקו ובמרכזה כדי לחקור וללמוד את התודעה. המילה "טוֹלְטֶק" פירושה "אמן".
טפיל — קולו של המְסַפֵּר כשהוא משתמש באמונותינו, שעוצבו באמצעות אילוף והיקשרות, כדי לשלוט בנו באמצעות החלת התניות על האהבה העצמית ועל הקבלה העצמית שלנו. קול שלילי זה גורם לעצב, לדאגות ולפחדים.
לוחם טוֹלְטֶקי — אדם המחויב לשימוש בתורה המסורתית של הטוֹלְטֶקים כדי לנצח בקרב הפנימי כנגד אילוף והיקשרות.
מוּדעוּת — הענקת תשומת לב ברגע ההווה למה שקורה בתוך הגוף ובתודעה וכן בסביבה הקרובה.
מְסַפְּרים — הקולות בראשנו המדברים אלינו במשך היום, היכולים להיות חיוביים (בעלי ברית) או שליליים (טפילים).
עצמי אותנטי — האלוהי שבנו, הכוח המעניק חיים לתודעתנו ולגופנו. הוא דומה לרעיון של הנפש או של הנשמה הנמצא במסורות דתיות רבות, אך איננו זהה לחלוטין.
הקדמה
דמיינו לרגע שאתם בחלום.
בחלום זה אתם מוצאים את עצמכם במסיבה ענקית עם אלפי אנשים, שבה אתם האורחים הצלולים היחידים וכל יתר האורחים שיכורים. כל החוגגים האחרים נמצאים במצבים שונים של שכרות. כמה אנשים שתו רק משקה אחד או שניים, והם רק קצת שתויים; רובם נמצאים במצב של שכרות כללית; ומעטים מהם שיכורים כל כך עד שהם עושים מעצמם צחוק בכל מיני דרכים. יכול להיות שהם ממש איבדו את הכרתם, כי נראה שפעולותיהם יצאו משליטה.
כמה מהאנשים במסיבה הזאת הם חברים ובני משפחה שלכם, חלקם מכרים, אך את רובם אינכם מכירים. אתם מנסים לדבר עם כמה מהם, אבל מהר מאוד אתם מבינים שרמת השכרות שלהם שינתה את יכולתם לתקשר באופן ברור, היא הקהתה את נקודת המבט שלהם. בנוסף לכך אתם שמים לב שכל אחד מהנמצאים חווה את המסיבה באופן שונה, בהתאם לרמת השיכרון שלו, ושהשיח איתו משתנה עם כל משקה שהוא צורך.
אופיים של החוגגים מגוון ונע בין רעשני, מוחצן ועליז - לביישני, שקט וקודר. בזמן שהמסיבה הפרועה ממשיכה, אתם מבחינים כיצד כל החוגגים נעים בין שני קצות הקשת: משמחים לעצובים, מנרגשים לאדישים. הם רבים ומשלימים, מתווכחים, מתחבקים ומתווכחים שוב, ואתם צופים ומבינים כיצד סוג זה של התנהגות משונה חוזר על עצמו ללא הפסקה במחזוריות לכל אורך הלילה. אתם מבינים שאף על פי שהם שיכורים, הם לא מתאווים ליותר אלכוהול, אלא ליותר מהדרמה של המסיבה.
בעוד הלילה נמשך, אופי המגעים שלכם עם החוגגים משתנה מאדם לאדם. על אף שעם חלקם כיף לבלות, אחרים עשויים להיות הפכפכים. בשל תפיסתם המעורפלת, החוגגים האחרים מגיבים רגשית למצבים שברור כי הם הזיה טהורה. עבור כמה מהם הפך החלום לסיוט.
החשוב ביותר הוא שברור שאף אחד מבאי המסיבה אינו יודע שהכול חלום.
ואז אתם מבינים שזאת אינה מסיבה חדשה, אלא מסיבה שכבר ביקרתם בה בעבר. באיזושהי נקודה בזמן הייתם בדיוק כמוהם. עברתם דרך כל דרגות השכרות השונות, והתנהגתם בדיוק כמו אלה שסביבכם עכשיו. שוחחתם מבעד לערפל המשקאות המשכרים, הצטרפתם למסיבת ההבלים ונתתם לשיכרון להנחות את מעשיכם.
בסופו של דבר מסתבר שאף אחד אינו מבחין שאתם צלולים עכשיו. האחרים חושבים שאתם עדיין שיכורים, בדיוק כמוהם. הם לא רואים את הדרך שלכם, רק את זו שלהם. הם רואים אתכם רק כעיוות המושלך עליכם על ידי תודעתם אפופת האלכוהול, ולא כמו שאתם באמת. הם גם לא מודעים כלל להשפעה האמיתית של המשקאות עליהם. כל אחד ואחת מהם אבוד בחלום המסיבה הפרטי שלו. הם לא מבחינים כיצד היחסים שלהם עם אחרים אינם תחת שליטתם יותר. כתוצאה מכך, הם מנסים שוב ושוב לפתות אתכם להצטרף לדרמה של המסיבה, להצטרף לאיוולת שהתפיסה המעוותת שלהם יצרה.
מה תעשו?
פרק ראשון
כיצד נעשים למאסטר
בשיאו של מסעה, לוחמת טוֹלְטֶקית מנקה את תודעתה מאמונות, מאילוף ומהיקשרויות, ובכך מסמנת את קץ מלחמתה הפנימית לחירות עצמית. היא מוקפת באינספור אפשרויות, וכל אחת מהן היא בחירה המובילה לכיוון ייחודי בחיים. כשהיא בוחרת באמצעות פעולותיה, היא יודעת שבסופו של דבר הדרך שהיא צועדת בה אינה שונה מהדרכים האחרות, כי כולן מובילות לאותו המקום. היא לא דורשת תוצאות כלשהן, משום שהיא מבינה שהיא אינה צריכה להגיע לשום מקום, ושהיא לא צריכה לעשות דבר כדי למצוא את עצמה. פעולתה נובעת מהעונג הצרוף שבהבנה כי היא חיה את הרגע הזה כדי לבחור באחת מהאפשרויות הרבות.
חיים כאלה עם תודעה שקטה יוצרים מצב של אושר עילאי טהור, הנובע מנוכחות מלאה ברגע המתהווה. שום דבר לא באמת משנה מלבד ההווה, כי זהו המקום היחיד שבו החיים יכולים לבטא את עצמם.
זהו מצב שרבים מאיתנו חוו בנקודה כלשהי בחיינו, כשאנחנו משתלבים בהווה. יש אנשים החווים זאת כשהם מתַרְגלים, יוצרים באופן מודע, שוהים בטבע, עושים אהבה, או כמובן - מודטים או מתפללים. זהו הרגע שבו התודעה והגוף נמצאים במודעות מלאה לחוויית החיים. אפשר גם לומר שבמהלך רגעים אלה לעיתים קרובות אנחנו מגיעים למצב טהור של אהבה ללא תנאי לכל הדברים ולכל בני האדם, כולל לעצמנו.
בעוד שרבים שמים להם למטרה לחיות כל הזמן במצב זה של אושר עילאי, מרביתנו יסכימו שזה לא קל כמו שזה נשמע, במיוחד אם איננו חיים מבודדים הרחק מהעולם. כשאנחנו מוקפים באחרים, אנו בוחרים עם מי נפתֵחַ קשרים ועם מי נשתלב, ופעמים רבות הצרות מתחילות במסגרת קשרים אלה.
על פי המסורת הטוֹלְטֶקית, תפקידה העיקרי של התודעה הוא לחלום, או לקלוט ידע ולהקרין אותו הלאה. החלום האישי הוא המציאות הייחודית שיוצרים כל איש ואישה; זוהי נקודת המבט שלהם, התגלמות היחסים בין התודעה לגוף, והכוונה היא האנרגיה המפיחה רוח חיים בשניהם. כשהידע והניסיון המשותפים לנו משתלבים, אנו יוצרים במשותף את החלום של העולם, שהוא צירוף של כל ישות וישות בחלום האישי של העולם. בעוד שאנו חיים את החלומות האישיים שלנו בהתבסס על תפיסותינו האישיות, החלום של העולם הוא התממשות הכוונות המשותפות לנו, המקום שבו אנו מאפשרים לרעיונות שלנו, להסכמות ולהסכמים שלנו לזרום בינינו. אם קיימת הרמוניה בחלום האישי, אז יש הזדמנות תמידית להרמוניה בחלום של העולם.
מאחר שאתם קוראים את הספר הזה, סביר להניח שאינכם חיים במנזר מבודד או באשרם, או גרים לבד לגמרי גבוה על ראש ההר. בחרתם להשתלב בעולם, ואתם רוצים ליהנות מהתהליך. התבודדות יכולה להיות כלי נפלא לריפוי ולהתאחדות עם עצמכם, אך הקשרים שלנו עם אחרים מאפשרים לנו לשגשג וליהנות מחיים פעילים. אם החיים הם לונה פארק, הגעתם לכאן כדי לעלות על המתקנים.
אבל השתתפות בחלום משמעותה שסביר להניח שתפתחו העדפות לדרכים אפשריות מסוימות, או במילים אחרות, שיהיו לכם רצונות ותשוקות. כשאנו נצמדים יותר מדי לתשוקות אלו והן אינן מסופקות, התוצאה היא שאנחנו סובלים. יש מיליארדי אנשים אחרים המעורבים ביצירה המשותפת של החלום של העולם, ולרבים מהם יש תשוקות ורצונות השונים משלכם. ללא יחס כבוד וללא הבנה בטוח שיצוצו דרמות, אי הסכמות ואפילו חיכוכים. מכאן השאלות המתבקשות, האם יש אפשרות להשתלב בחיים פעילים מבלי לפתח היקשרות חזקה מדי להעדפות האישיות שלנו? האם אנחנו מסוגלים להישאר רגועים ומאוזנים כשאנחנו מנהלים קשרים עם אחרים, לראות אותם ואת עצמנו מבעד לעיניים מלאות באהבה ללא תנאי, וכתוצאה מכך לא להיגרר לדרמה של המסיבה? מניסיוני, התשובה לשתי השאלות הללו היא כן, וזהו נושא הספר הזה. ניתן לעשות זאת באמצעות תהליך הנקרא "המאסטריוּת של העצמי".
*המשך הפרק זמין בספר המלא*
מסר מהמוציא לאור: כיצד נולד ספר זה
"דע את עצמך"
אלו המילים שהיו חקוקות בכניסה למקדש אפולו, משכנה של האורקל מדלפי, אולי האישה המפורסמת ביותר ביוון העתיקה. ההיסטוריה מספרת לנו שאלפי אנשים, כולל מלכים, מלכות, מדינאים, פילוסופים וגם אנשים רגילים, נהגו מדי שנה לעבור מאות קילומטרים ואף יותר כדי לקבל את הדרכתה הנבואית. המקדש עצמו היה מבנה גבוה שהגיע לפסגת השפעתו במאות של אמצע האלף הראשון לפני הספירה. בזמנו הוא נחשב למקדש הדתי החשוב ביותר בכל יוון.
בניית מקדש עצום כזה, אפילו בעזרת מכונות מתקדמות וטכנולוגיה מודרנית, היא מבצע אדיר גם באמות מידה של היום. ארכיטקטים בני זמננו משתאים מהחוכמה, מהכישורים ומהעבודה שהושקעו ביצירת המקדש הזה, אבל אני נדהם מכך שמכל המסרים שניתן היה לכתוב בכניסה, נבחרו שלוש המילים "דע את עצמך". אולי רצתה האורקל להבטיח שאם מישהו יזכור רק מסר אחד מהעלייה לרגל, שיהיה זה ידיעה עצמית. לעיתים קרובות אני תוהה כיצד היה נראה העולם היום אם כמה מהדתות המודרניות היו מלמדות שידע עצמי כזה, ולא ציות עיוור להנהגה חיצונית ולדוגמטיות, הוא המטרה העילאית של הדרך הרוחנית.
לא הרבה שנים אחרי תקופת השיא של האורקל, ובצידו השני של העולם, התאספה קבוצת אנשים כדי ליצור ציוויליזציה חדשה באזור הנקרא היום דרום־מרכז מקסיקו. הם קראו לעצמם "טוֹלְטֶקים", שם שפירושו "אמנים". אך אנשים אלה לא היו אמנים במובן המסורתי של המילה (אף שחלקם היו גם ציירים ופסלים); אלא ראו את עצמם כאמני חיים, וראו את העולם שבו אנו חיים כְּבַד הקנבס שעליו הם מציירים את יצירותיהם. מורשת הטוֹלְטֶקים ותורתם הועברו מדור לדור, לעיתים קרובות בסתר אם הפוליטיקה של אותו הזמן דרשה זאת, ודון מיגל רואיס הבן הוא המורה הנוכחי בשושלת "אבירי העיט" של העם הטוֹלְטֶקי.
כשמיגל פנה אליי בעניין כתיבת ספר על המאסטריוּת של העצמי, לא יכולתי שלא לחשוב על האורקל של דלפי וההוראה בת ה-2,500 שנה לדעת את עצמנו. תהיתי כיצד תיראה העצה המלומדת הזאת בהקשר לייחוס הטוֹלְטֶקי שלו. הספר שאתם אוחזים עכשיו, אני שמח לומר, מבטא בדיוק את זה — ועוד הרבה הרבה יותר. מיגל מציג חוכמה עתיקת יומין באופן עכשווי, ועוזר לנו ליישם את האמת הנצחית של ידיעת העצמי בחיי היומיום שלנו.
בפרקים הראשונים מניח מיגל את הבסיס לספר באמצעות מסגרת רעיונית המושתתת על המסורת הטוֹלְטֶקית. הוא מסביר כיצד האירועים והמעשים שבעברנו מעצבים את המציאות העכשווית שלנו. בפרקים שלאחר מכן הוא מעמיק, מעניק לנו את הכלים והאמצעים שאנו זקוקים להם כדי לגלות מי אנחנו ברמה העמוקה ביותר, לחשוף אמונות מגבילות ושגויות שקיבלנו על עצמנו כעובדות, ולשחרר את ההיקשרויות שלנו הגוררות אותנו מטה כל הזמן. הפרקים האחרונים עוזרים לנו לשרטט מסלול חדש אל עבר הרצונות האמיתיים שלנו, מקום שעבור חלקנו יכול להיות שונה לגמרי מהמקום שאליו אנחנו עושים את דרכנו היום.
מיגל הדגיש בפניי פעמים רבות שאין זה מספיק רק לקרוא את המידע המופיע בדפים אלה, כי רק כשאנחנו בוחרים לשלב את הידע הזה בחיינו, אנחנו זוכים בתועלות שלו.
למטרה זאת הוא כלל תרגילים בסופם של חלק גדול מהפרקים המיועדים לסייע לכם לשלב את הידע הזה בחייכם. אם נחזור רגע לעולם היווני, נוכל לומר שהתרגילים הם המקום שבו לוֹגוֹס (ידע) הופך לפְּרַקְסִיס (תרגול), או כמו שכותב מיגל: "הבנת התורה היא השלב הראשון, אבל יישומה הוא הדבר שעושה אותך למאסטר."
אז מבלי להרבות עוד בדברים, אני מציג לפניכם בשמחה רבה את ספרו של דון מיגל רואיס הבן, המאסטר של העצמי. מי ייתן והוא ישרת אתכם נאמנה במסעכם לגילוי עצמי.
רנדי דאבילה
מוציא לאור
הוצאת הירופאנט
הסברים למונחי מפתח
לפי א"ב
אילוף — שיטת השליטה העיקרית בתוך "החלום של העולם". החל מגיל צעיר מאוד מציגים בפנינו תגמולים או עונשים עבור אימוץ האמונות וההתנהגויות שאחרים רואים כמקובלות וכלגיטימיות. כשאנו מאמצים אמונות והתנהגויות אלו כתוצאה מגמול או מעונש, אפשר לומר שעברנו אילוף, או שאולפנו.
בעל ברית — קולו של המְסַפֵּר הפנימי שלנו כשהוא מעורר בנו השראה לחיות, ליצור ולאהוב ללא תנאי. בעל הברית יכול גם להעניק דיבור עצמי בונה.
החלום של העולם — הצירוף של כל ישות וישות בחלום האישי של העולם, או העולם שאנו חיים בו.
היקשרות — פעולת הלקיחה של משהו שאיננו חלק מאיתנו, והפיכתו לחלק מאיתנו באמצעות מאמץ רגשי או אנרגטי. אפשר להיצמד לחפצים חיצוניים, לאמוּנות, לרעיונות ואפילו לתפקידים שאנחנו ממלאים בעולם.
חלום אישי — המציאות הייחודית הנוצרת על ידי כל אחד מאיתנו; ההשקפה האישית שלנו. התממשות היחסים בין תודעתנו לגופנו.
טוֹלְטֶקים — קבוצה קדומה של אמריקאים ילידים שהתכנסו בדרום מקסיקו ובמרכזה כדי לחקור וללמוד את התודעה. המילה "טוֹלְטֶק" פירושה "אמן".
טפיל — קולו של המְסַפֵּר כשהוא משתמש באמונותינו, שעוצבו באמצעות אילוף והיקשרות, כדי לשלוט בנו באמצעות החלת התניות על האהבה העצמית ועל הקבלה העצמית שלנו. קול שלילי זה גורם לעצב, לדאגות ולפחדים.
לוחם טוֹלְטֶקי — אדם המחויב לשימוש בתורה המסורתית של הטוֹלְטֶקים כדי לנצח בקרב הפנימי כנגד אילוף והיקשרות.
מוּדעוּת — הענקת תשומת לב ברגע ההווה למה שקורה בתוך הגוף ובתודעה וכן בסביבה הקרובה.
מְסַפְּרים — הקולות בראשנו המדברים אלינו במשך היום, היכולים להיות חיוביים (בעלי ברית) או שליליים (טפילים).
עצמי אותנטי — האלוהי שבנו, הכוח המעניק חיים לתודעתנו ולגופנו. הוא דומה לרעיון של הנפש או של הנשמה הנמצא במסורות דתיות רבות, אך איננו זהה לחלוטין.
הקדמה
דמיינו לרגע שאתם בחלום.
בחלום זה אתם מוצאים את עצמכם במסיבה ענקית עם אלפי אנשים, שבה אתם האורחים הצלולים היחידים וכל יתר האורחים שיכורים. כל החוגגים האחרים נמצאים במצבים שונים של שכרות. כמה אנשים שתו רק משקה אחד או שניים, והם רק קצת שתויים; רובם נמצאים במצב של שכרות כללית; ומעטים מהם שיכורים כל כך עד שהם עושים מעצמם צחוק בכל מיני דרכים. יכול להיות שהם ממש איבדו את הכרתם, כי נראה שפעולותיהם יצאו משליטה.
כמה מהאנשים במסיבה הזאת הם חברים ובני משפחה שלכם, חלקם מכרים, אך את רובם אינכם מכירים. אתם מנסים לדבר עם כמה מהם, אבל מהר מאוד אתם מבינים שרמת השכרות שלהם שינתה את יכולתם לתקשר באופן ברור, היא הקהתה את נקודת המבט שלהם. בנוסף לכך אתם שמים לב שכל אחד מהנמצאים חווה את המסיבה באופן שונה, בהתאם לרמת השיכרון שלו, ושהשיח איתו משתנה עם כל משקה שהוא צורך.
אופיים של החוגגים מגוון ונע בין רעשני, מוחצן ועליז - לביישני, שקט וקודר. בזמן שהמסיבה הפרועה ממשיכה, אתם מבחינים כיצד כל החוגגים נעים בין שני קצות הקשת: משמחים לעצובים, מנרגשים לאדישים. הם רבים ומשלימים, מתווכחים, מתחבקים ומתווכחים שוב, ואתם צופים ומבינים כיצד סוג זה של התנהגות משונה חוזר על עצמו ללא הפסקה במחזוריות לכל אורך הלילה. אתם מבינים שאף על פי שהם שיכורים, הם לא מתאווים ליותר אלכוהול, אלא ליותר מהדרמה של המסיבה.
בעוד הלילה נמשך, אופי המגעים שלכם עם החוגגים משתנה מאדם לאדם. על אף שעם חלקם כיף לבלות, אחרים עשויים להיות הפכפכים. בשל תפיסתם המעורפלת, החוגגים האחרים מגיבים רגשית למצבים שברור כי הם הזיה טהורה. עבור כמה מהם הפך החלום לסיוט.
החשוב ביותר הוא שברור שאף אחד מבאי המסיבה אינו יודע שהכול חלום.
ואז אתם מבינים שזאת אינה מסיבה חדשה, אלא מסיבה שכבר ביקרתם בה בעבר. באיזושהי נקודה בזמן הייתם בדיוק כמוהם. עברתם דרך כל דרגות השכרות השונות, והתנהגתם בדיוק כמו אלה שסביבכם עכשיו. שוחחתם מבעד לערפל המשקאות המשכרים, הצטרפתם למסיבת ההבלים ונתתם לשיכרון להנחות את מעשיכם.
בסופו של דבר מסתבר שאף אחד אינו מבחין שאתם צלולים עכשיו. האחרים חושבים שאתם עדיין שיכורים, בדיוק כמוהם. הם לא רואים את הדרך שלכם, רק את זו שלהם. הם רואים אתכם רק כעיוות המושלך עליכם על ידי תודעתם אפופת האלכוהול, ולא כמו שאתם באמת. הם גם לא מודעים כלל להשפעה האמיתית של המשקאות עליהם. כל אחד ואחת מהם אבוד בחלום המסיבה הפרטי שלו. הם לא מבחינים כיצד היחסים שלהם עם אחרים אינם תחת שליטתם יותר. כתוצאה מכך, הם מנסים שוב ושוב לפתות אתכם להצטרף לדרמה של המסיבה, להצטרף לאיוולת שהתפיסה המעוותת שלהם יצרה.
מה תעשו?
פרק ראשון
כיצד נעשים למאסטר
בשיאו של מסעה, לוחמת טוֹלְטֶקית מנקה את תודעתה מאמונות, מאילוף ומהיקשרויות, ובכך מסמנת את קץ מלחמתה הפנימית לחירות עצמית. היא מוקפת באינספור אפשרויות, וכל אחת מהן היא בחירה המובילה לכיוון ייחודי בחיים. כשהיא בוחרת באמצעות פעולותיה, היא יודעת שבסופו של דבר הדרך שהיא צועדת בה אינה שונה מהדרכים האחרות, כי כולן מובילות לאותו המקום. היא לא דורשת תוצאות כלשהן, משום שהיא מבינה שהיא אינה צריכה להגיע לשום מקום, ושהיא לא צריכה לעשות דבר כדי למצוא את עצמה. פעולתה נובעת מהעונג הצרוף שבהבנה כי היא חיה את הרגע הזה כדי לבחור באחת מהאפשרויות הרבות.
חיים כאלה עם תודעה שקטה יוצרים מצב של אושר עילאי טהור, הנובע מנוכחות מלאה ברגע המתהווה. שום דבר לא באמת משנה מלבד ההווה, כי זהו המקום היחיד שבו החיים יכולים לבטא את עצמם.
זהו מצב שרבים מאיתנו חוו בנקודה כלשהי בחיינו, כשאנחנו משתלבים בהווה. יש אנשים החווים זאת כשהם מתַרְגלים, יוצרים באופן מודע, שוהים בטבע, עושים אהבה, או כמובן - מודטים או מתפללים. זהו הרגע שבו התודעה והגוף נמצאים במודעות מלאה לחוויית החיים. אפשר גם לומר שבמהלך רגעים אלה לעיתים קרובות אנחנו מגיעים למצב טהור של אהבה ללא תנאי לכל הדברים ולכל בני האדם, כולל לעצמנו.
בעוד שרבים שמים להם למטרה לחיות כל הזמן במצב זה של אושר עילאי, מרביתנו יסכימו שזה לא קל כמו שזה נשמע, במיוחד אם איננו חיים מבודדים הרחק מהעולם. כשאנחנו מוקפים באחרים, אנו בוחרים עם מי נפתֵחַ קשרים ועם מי נשתלב, ופעמים רבות הצרות מתחילות במסגרת קשרים אלה.
על פי המסורת הטוֹלְטֶקית, תפקידה העיקרי של התודעה הוא לחלום, או לקלוט ידע ולהקרין אותו הלאה. החלום האישי הוא המציאות הייחודית שיוצרים כל איש ואישה; זוהי נקודת המבט שלהם, התגלמות היחסים בין התודעה לגוף, והכוונה היא האנרגיה המפיחה רוח חיים בשניהם. כשהידע והניסיון המשותפים לנו משתלבים, אנו יוצרים במשותף את החלום של העולם, שהוא צירוף של כל ישות וישות בחלום האישי של העולם. בעוד שאנו חיים את החלומות האישיים שלנו בהתבסס על תפיסותינו האישיות, החלום של העולם הוא התממשות הכוונות המשותפות לנו, המקום שבו אנו מאפשרים לרעיונות שלנו, להסכמות ולהסכמים שלנו לזרום בינינו. אם קיימת הרמוניה בחלום האישי, אז יש הזדמנות תמידית להרמוניה בחלום של העולם.
מאחר שאתם קוראים את הספר הזה, סביר להניח שאינכם חיים במנזר מבודד או באשרם, או גרים לבד לגמרי גבוה על ראש ההר. בחרתם להשתלב בעולם, ואתם רוצים ליהנות מהתהליך. התבודדות יכולה להיות כלי נפלא לריפוי ולהתאחדות עם עצמכם, אך הקשרים שלנו עם אחרים מאפשרים לנו לשגשג וליהנות מחיים פעילים. אם החיים הם לונה פארק, הגעתם לכאן כדי לעלות על המתקנים.
אבל השתתפות בחלום משמעותה שסביר להניח שתפתחו העדפות לדרכים אפשריות מסוימות, או במילים אחרות, שיהיו לכם רצונות ותשוקות. כשאנו נצמדים יותר מדי לתשוקות אלו והן אינן מסופקות, התוצאה היא שאנחנו סובלים. יש מיליארדי אנשים אחרים המעורבים ביצירה המשותפת של החלום של העולם, ולרבים מהם יש תשוקות ורצונות השונים משלכם. ללא יחס כבוד וללא הבנה בטוח שיצוצו דרמות, אי הסכמות ואפילו חיכוכים. מכאן השאלות המתבקשות, האם יש אפשרות להשתלב בחיים פעילים מבלי לפתח היקשרות חזקה מדי להעדפות האישיות שלנו? האם אנחנו מסוגלים להישאר רגועים ומאוזנים כשאנחנו מנהלים קשרים עם אחרים, לראות אותם ואת עצמנו מבעד לעיניים מלאות באהבה ללא תנאי, וכתוצאה מכך לא להיגרר לדרמה של המסיבה? מניסיוני, התשובה לשתי השאלות הללו היא כן, וזהו נושא הספר הזה. ניתן לעשות זאת באמצעות תהליך הנקרא "המאסטריוּת של העצמי".
*המשך הפרק זמין בספר המלא*
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
