דבר העורכת
את הנושא העומד במרכזו של ספר זה אני מכירה מקרוב. בילדותי ובנעוריי סבלתי מחרדות, ועד היום אני — מה שמכונה בשפה הפסיכולוגית החדשה — "אדם רגיש מאוד".
כאשר מכרה חיברה ביני ובין חנה, וסיפרה לי שחנה היא מטפלת שכתבה ספר על חרדה חברתית, הסתקרנתי. אך בה בעת חשתי התנגדות קלה. בחיי כבר פגשתי מספר לא מבוטל של יועצי חינוך ופסיכולוגים. חשבתי, הנה עוד אשת מקצוע שתציע פתרונות ותגיד לקוראים איך להרגיש ואילו תרגילים לבצע, זאת מבלי שחוותה התקף חרדה אמיתי בחייה.
כשדיברתי עם חנה בטלפון הבנתי שני דברים:
לאחר קריאה מעמיקה הבנתי שכתב היד שנשלח אליי מחנה לא רק שהוא שונה מכל מה שקראתי עד היום, אלא שהוא גם חשוב; חשוב להורים, למטופלים ולמבוגרים שסבלו או סובלים מחרדה חברתית. על כן, אני מקווה שהוא יגיע לכמה שיותר עיניים קוראות.
הספר מציע גישה הוליסטית ורעננה; חרדה חברתית, כך טוענת חנה, היא לרוב רק סממן של בעיה נוספת, עמוקה יותר. היא נובעת מצורך אמיתי של האדם; צורך שלא בא לכדי מימוש, צורך שילדים כמוני לא ידעו להביע במילים.
לא לכולנו יש חרדה חברתית, אך אין ספק שכל אחד מאיתנו קשור במידה זו או אחרת לאדם הסובל ממנה. כפי שתבינו במהלך הקריאה, יש דרכים רבות להסוות זאת. אנשים עם חרדה חברתית חיים בקושי רב, ועבורם כל יציאה מהבית עשויה להוות אתגר של ממש.
במהלך הקריאה, בין הפרקים, שזורות עדויות, סיפורי מטופליה של חנה, החושפים באופן גלוי ואמיץ את הסבל שלהם.
לצד זאת, הקריאה בספר משרה אופטימיות ותקווה רבה.
מבוגרים עם חרדה חברתית: הקריאה בספר תגרום לכם לבחון מחדש את נושא החרדה ולהכיר ביכולת שלכם לקבל אחריות, לשנות את המציאות ואף לברוא עבורכם מציאות חדשה התואמת את השאיפות שלכם, וכל זאת באווירה חומלת ומיטיבה.
הורים לילדים עם חרדה חברתית: אתם תקבלו תובנות חדשות על ילדכם וגם על עצמכם כהורים, בלי קמצוץ של שיפוטיות. תלמדו איך להנחות את הילדים בעדינות לצאת ממצבי לחץ וחרדה, וכיצד ללמד אותם לעשות זאת בעצמם. וחשוב לא פחות: תלמדו מה לא לעשות.
מטפלים: הקריאה בספר, בסבירות גבוהה, תגרום לכם להבין מה חסר או מה אפשר לחזק אצלכם בטיפול באדם עם חרדה חברתית. וכן להבין שהסבל רב ואין תמיד זמן לפשפש בעבר, שהאדם שמולכם, בין שהוא מבוגר ובין שהוא ילד, זקוק לפתרונות מיידים כדי שיוכל להתמודד עם הסביבה. כמו כן, שימו לב שאתם מטפלים באדם הנכון, בעיקר כאשר מדובר בילדים. הנחייה זו תתברר במהלך הספר.
בברכת קריאה נעימה,
נועה לקס
הקדמה
למי מיועד הספר ומהי מטרתו?
הספר שלפניכם מיועד להורים ולאנשי מקצוע שרוצים ללמוד ולהעמיק בנושא "חרדה חברתית", במטרה לסייע לילדיהם ולמטופליהם באמצעות מתן כלים רגשיים פרקטיים.
כמו כן, הספר מיועד למבוגרים שרוצים לשחרר את עצמם מתוויות שנכפו עליהם על ידי המעגלים הקרובים ואנשי מקצוע, ומעוניינים להכיר את עצמם לעומק ולהבין את פשרה של החרדה החברתית; מדוע היא מנהלת אותם, מה באמת עומד מאחוריה וכיצד אפשר להחזיר לעצמם את השליטה בחייהם.
הספר קורא תיגר על התפיסה המקובלת של המושג "חרדה חברתית", בכך שהוא מציע התבוננות חדשה על הנושא, מזווית רעננה והוליסטית.
כולי תקווה שהקריאה בספר תחלץ מבוגרים עם חרדה חברתית מתבניות ושיפוטיות כלפי עצמם, ותגרום להורים לילדים עם חרדה חברתית להבין אותם טוב יותר ולסייע להם בדרכים שאולי לא חשבו עליהן. הקריאה גם יכולה לחסוך למבוגרים ולילדים טיפולים ארוכי שנים שלא תמיד מביאים לתוצאות.
במה ספר זה שונה מאינספור ספרים אחרים שנכתבו בנושא?
שמעתי פעם משפט: "לבעיות גדולות יש פתרונות קטנים".
ואכן, הספר שלפניכם מציע פתרונות שכל אחת ואחד יכולים ליישם. בעמודים הבאים יוסברו הסיבות לפחד של הילד/המבוגר מהעולם, ויוכח שחרדה חברתית יכולה להיות מטופלת ביעילות ואף לחלוף לגמרי.
כמתקשרת וכמדריכת הורים המתמחה בילדים עם הפרעות התנהגות וצרכים מיוחדים, איני נוהגת להיתפס להגדרות ולתבניות, ודאי לא כשמדובר בנפש האדם. אני מעדיפה לחקור בעצמי תופעות שונות, ולהבין אותן לעומק באמצעות שיחות עם מטופליי. בעקבות ריבוי מקרים של אנשים עם חרדה חברתית שהגיעו אליי לקליניקה, במגוון גילים, התגבשו אצלי תובנות רבות על התופעה, ואלו יצרו אצלי דחף לכתוב את הספר שאתם אוחזים בידיכם. כך שאני רואה בספר הזה שליחות, שהיא להפיץ את המידע היעיל הזה בעולם.
דרך הקריאה בספר נגיע לשורשי החרדה באמצעות חשיפת כל חלקיה, נבין שאפשר להתמודד עם כל אחד מהם, ושיש דרך ליצור שינוי ולהסיר את העול המתלווה אליה.
לפני שנתחיל חשוב שנזכור, אחריות אישית והתמדה הן "כלי העבודה" הבסיסיים שלנו בבואנו לרפא את עצמנו ואת הקרובים לנו. כמי שסבלה מחרדה חברתית בעצמה, אני מודעת לכך שאחריות אישית היא הבסיס לריפוי. ארחיב על כך רבות בהמשך.
אנא, גשו לקריאה בראש פתוח.
מהי חרדה חברתית ומהם מקורותיה?
לפי ויקיפדיה:
חרדה חברתית או פוביה חברתית (באנגלית: Social Phobia או Social Anxiety Disorder) היא הפרעה שמתאפיינת בפחד, חשש או דאגה ממגוון של מצבים חברתיים או מביצוע פעולות מסוימות בפומבי. אף שהפרעה זו היא מבחינות מסוימות סוג של פוביה ספציפית, היא הופרדה והפכה לאבחנה בזכות עצמה. מאפייני ההפרעה כוללים פחד ממצבים חברתיים שונים, פחד העלול לגרום לפגיעה במגוון של תפקודים בחיי היומיום. יש הרואים בחרדה חברתית קבוצה של הפרעות הקשורות זו לזו ושנוצרו בגיל הילדות.
אפשר להבין למה פחד מפגיעה בילדות יכול לגרום לחרדה חברתית שתלווה אותנו במשך שנים, ובמקרים מסוימים — גם לאורך כל חיינו. כאשר תינוק נולד הוא תלוי לחלוטין בהוריו, ודרכם הוא גם לומד על העולם. הם הגורם המתווך שלו.
כפעוט וכילד האדם לומד את ההורים שלו, את צורת החשיבה שלהם, את דרך תגובתם למציאות, את אופן הבעת הרגשות והפחדים שלהם, הוא קולט מהם מהו ביטחון עצמי וכיצד לתקשר עם סביבתו. כשהוא מתבגר, הוא מבין שהזולת כולל אנשים נוספים מלבד הוריו והסביבה שלו נעשית מורכבת יותר. סתירה בין העולם שהוא מגלה לאופן שבו הוריו תיווכו לו את העולם מבלבלת ועלולה לשתק אותו מבחינה חברתית. וכך, במקרים שיש פערים בין הדרך שבה חונך ובין המציאות שהוא פוגש, הוא עלול לפתח חרדה חברתית.
באחד הימים התקשרה אליי אם לבת 14. היא ביקשה לברר על טיפול עבור בתה. את השיחה היא פתחה בהכרזה: "לבת שלי יש חרדה חברתית".
שאלתי אותה, "האם הילדה מאובחנת?"
"היא לא אובחנה על ידי איש מקצוע, אני אבחנתי אותה", ענתה האם.
"מה גרם לך לאבחן אותה ככה?"
"יש לה רק שלוש חברות".
שאלתי את האם לאיזו תוצאה היא מייחלת.
"יש לילדה יום הולדת בקרוב, ואני רוצה שיגיעו למסיבה שלושים בנות. לא שלוש".
לאחר שתיקה קצרה שאלתי: "האם יש סיכוי שלילדה אין בעיה חברתית, ושאולי טוב לה עם שלוש חברות בלבד? יכול להיות שזה בעצם מה שהיא רוצה?"
"אין מצב כזה, שלוש חברות זה לא מספיק!" הודיעה האם בנחרצות. "לי בילדות היו רק שלוש חברות, והייתי מאוד עצובה. סבלתי מזה".
נדרשתי לאזור לא מעט אומץ כדי לשאול את האם שאלות מכוונות, כך שתגיע בכוחות עצמה למסקנה שלילדה אין כל בעיה חברתית. היא הבינה שבגלל חוויות הילדות שלה עצמה היא מטפטפת לבתה מסר מוטעה, שמשהו אצלה לא בסדר בגלל העדפותיה.
בסופו של דבר החלטנו שהטיפול יהיה באם, ולא בבת.
כאשר אני מתבקשת לטפל בילד, עליי לשרטט תמונה מלאה וברורה: מה ההורים מבקשים, מה הילד רוצה, האם יש סתירה בין רצונו של הילד לרצונם של הוריו, והיכן אפשר למתוח גבול ברור ביניהם. כאשר אני נתקלת במצבים של רצונות סותרים, אני יודעת שהטיפול צריך להתחיל בגישור על הפערים הללו.
במקרה שתיארתי גיליתי במהלך השיחה שהאם חוותה בילדותה קושי חברתי ובידוד, ובמעין השלכה היא חשבה שגם בתה סובלת מכך שיש לה "רק" שלוש חברות קרובות. ברובד עמוק יותר, התברר שהאם מבקשת להחלים מפצעיה הישנים ושקל לה יותר לטפל בבתה ולא בעצמה.
לא משנה כמה הבת תסביר לאם שהיא מרוצה מכך שיש לה שלושה קשרים חברתיים משמעותיים ושהיא שמחה בהם, כיוון שהאם חושבת שהבת בודדה ועצובה המסר עלול לחלחל והבת תרגיש שהיא "לא בסדר". הפנמה כזו תכניס לעולמה פחדים והגדרות שכלל לא שייכים לה, ובהמשך הם עלולים להיות מתורגמים לחרדה חברתית.
ככה הלופ מתחיל: כשילד מעתיק פחדים של הוריו ומאמין שהם שלו.
המקרה הזה נגע בי באופן אישי, והוא הצטרף למקרים רבים נוספים שבזכותם החלטתי לכתוב את הספר. הבנתי שפעמים רבות חרדה חברתית היא לא יותר מסימפטום, ושהבעיה האמיתית היא אחרת. נדון בכך בהמשך.
דבר העורכת
את הנושא העומד במרכזו של ספר זה אני מכירה מקרוב. בילדותי ובנעוריי סבלתי מחרדות, ועד היום אני — מה שמכונה בשפה הפסיכולוגית החדשה — "אדם רגיש מאוד".
כאשר מכרה חיברה ביני ובין חנה, וסיפרה לי שחנה היא מטפלת שכתבה ספר על חרדה חברתית, הסתקרנתי. אך בה בעת חשתי התנגדות קלה. בחיי כבר פגשתי מספר לא מבוטל של יועצי חינוך ופסיכולוגים. חשבתי, הנה עוד אשת מקצוע שתציע פתרונות ותגיד לקוראים איך להרגיש ואילו תרגילים לבצע, זאת מבלי שחוותה התקף חרדה אמיתי בחייה.
כשדיברתי עם חנה בטלפון הבנתי שני דברים:
לאחר קריאה מעמיקה הבנתי שכתב היד שנשלח אליי מחנה לא רק שהוא שונה מכל מה שקראתי עד היום, אלא שהוא גם חשוב; חשוב להורים, למטופלים ולמבוגרים שסבלו או סובלים מחרדה חברתית. על כן, אני מקווה שהוא יגיע לכמה שיותר עיניים קוראות.
הספר מציע גישה הוליסטית ורעננה; חרדה חברתית, כך טוענת חנה, היא לרוב רק סממן של בעיה נוספת, עמוקה יותר. היא נובעת מצורך אמיתי של האדם; צורך שלא בא לכדי מימוש, צורך שילדים כמוני לא ידעו להביע במילים.
לא לכולנו יש חרדה חברתית, אך אין ספק שכל אחד מאיתנו קשור במידה זו או אחרת לאדם הסובל ממנה. כפי שתבינו במהלך הקריאה, יש דרכים רבות להסוות זאת. אנשים עם חרדה חברתית חיים בקושי רב, ועבורם כל יציאה מהבית עשויה להוות אתגר של ממש.
במהלך הקריאה, בין הפרקים, שזורות עדויות, סיפורי מטופליה של חנה, החושפים באופן גלוי ואמיץ את הסבל שלהם.
לצד זאת, הקריאה בספר משרה אופטימיות ותקווה רבה.
מבוגרים עם חרדה חברתית: הקריאה בספר תגרום לכם לבחון מחדש את נושא החרדה ולהכיר ביכולת שלכם לקבל אחריות, לשנות את המציאות ואף לברוא עבורכם מציאות חדשה התואמת את השאיפות שלכם, וכל זאת באווירה חומלת ומיטיבה.
הורים לילדים עם חרדה חברתית: אתם תקבלו תובנות חדשות על ילדכם וגם על עצמכם כהורים, בלי קמצוץ של שיפוטיות. תלמדו איך להנחות את הילדים בעדינות לצאת ממצבי לחץ וחרדה, וכיצד ללמד אותם לעשות זאת בעצמם. וחשוב לא פחות: תלמדו מה לא לעשות.
מטפלים: הקריאה בספר, בסבירות גבוהה, תגרום לכם להבין מה חסר או מה אפשר לחזק אצלכם בטיפול באדם עם חרדה חברתית. וכן להבין שהסבל רב ואין תמיד זמן לפשפש בעבר, שהאדם שמולכם, בין שהוא מבוגר ובין שהוא ילד, זקוק לפתרונות מיידים כדי שיוכל להתמודד עם הסביבה. כמו כן, שימו לב שאתם מטפלים באדם הנכון, בעיקר כאשר מדובר בילדים. הנחייה זו תתברר במהלך הספר.
בברכת קריאה נעימה,
נועה לקס
הקדמה
למי מיועד הספר ומהי מטרתו?
הספר שלפניכם מיועד להורים ולאנשי מקצוע שרוצים ללמוד ולהעמיק בנושא "חרדה חברתית", במטרה לסייע לילדיהם ולמטופליהם באמצעות מתן כלים רגשיים פרקטיים.
כמו כן, הספר מיועד למבוגרים שרוצים לשחרר את עצמם מתוויות שנכפו עליהם על ידי המעגלים הקרובים ואנשי מקצוע, ומעוניינים להכיר את עצמם לעומק ולהבין את פשרה של החרדה החברתית; מדוע היא מנהלת אותם, מה באמת עומד מאחוריה וכיצד אפשר להחזיר לעצמם את השליטה בחייהם.
הספר קורא תיגר על התפיסה המקובלת של המושג "חרדה חברתית", בכך שהוא מציע התבוננות חדשה על הנושא, מזווית רעננה והוליסטית.
כולי תקווה שהקריאה בספר תחלץ מבוגרים עם חרדה חברתית מתבניות ושיפוטיות כלפי עצמם, ותגרום להורים לילדים עם חרדה חברתית להבין אותם טוב יותר ולסייע להם בדרכים שאולי לא חשבו עליהן. הקריאה גם יכולה לחסוך למבוגרים ולילדים טיפולים ארוכי שנים שלא תמיד מביאים לתוצאות.
במה ספר זה שונה מאינספור ספרים אחרים שנכתבו בנושא?
שמעתי פעם משפט: "לבעיות גדולות יש פתרונות קטנים".
ואכן, הספר שלפניכם מציע פתרונות שכל אחת ואחד יכולים ליישם. בעמודים הבאים יוסברו הסיבות לפחד של הילד/המבוגר מהעולם, ויוכח שחרדה חברתית יכולה להיות מטופלת ביעילות ואף לחלוף לגמרי.
כמתקשרת וכמדריכת הורים המתמחה בילדים עם הפרעות התנהגות וצרכים מיוחדים, איני נוהגת להיתפס להגדרות ולתבניות, ודאי לא כשמדובר בנפש האדם. אני מעדיפה לחקור בעצמי תופעות שונות, ולהבין אותן לעומק באמצעות שיחות עם מטופליי. בעקבות ריבוי מקרים של אנשים עם חרדה חברתית שהגיעו אליי לקליניקה, במגוון גילים, התגבשו אצלי תובנות רבות על התופעה, ואלו יצרו אצלי דחף לכתוב את הספר שאתם אוחזים בידיכם. כך שאני רואה בספר הזה שליחות, שהיא להפיץ את המידע היעיל הזה בעולם.
דרך הקריאה בספר נגיע לשורשי החרדה באמצעות חשיפת כל חלקיה, נבין שאפשר להתמודד עם כל אחד מהם, ושיש דרך ליצור שינוי ולהסיר את העול המתלווה אליה.
לפני שנתחיל חשוב שנזכור, אחריות אישית והתמדה הן "כלי העבודה" הבסיסיים שלנו בבואנו לרפא את עצמנו ואת הקרובים לנו. כמי שסבלה מחרדה חברתית בעצמה, אני מודעת לכך שאחריות אישית היא הבסיס לריפוי. ארחיב על כך רבות בהמשך.
אנא, גשו לקריאה בראש פתוח.
מהי חרדה חברתית ומהם מקורותיה?
לפי ויקיפדיה:
חרדה חברתית או פוביה חברתית (באנגלית: Social Phobia או Social Anxiety Disorder) היא הפרעה שמתאפיינת בפחד, חשש או דאגה ממגוון של מצבים חברתיים או מביצוע פעולות מסוימות בפומבי. אף שהפרעה זו היא מבחינות מסוימות סוג של פוביה ספציפית, היא הופרדה והפכה לאבחנה בזכות עצמה. מאפייני ההפרעה כוללים פחד ממצבים חברתיים שונים, פחד העלול לגרום לפגיעה במגוון של תפקודים בחיי היומיום. יש הרואים בחרדה חברתית קבוצה של הפרעות הקשורות זו לזו ושנוצרו בגיל הילדות.
אפשר להבין למה פחד מפגיעה בילדות יכול לגרום לחרדה חברתית שתלווה אותנו במשך שנים, ובמקרים מסוימים — גם לאורך כל חיינו. כאשר תינוק נולד הוא תלוי לחלוטין בהוריו, ודרכם הוא גם לומד על העולם. הם הגורם המתווך שלו.
כפעוט וכילד האדם לומד את ההורים שלו, את צורת החשיבה שלהם, את דרך תגובתם למציאות, את אופן הבעת הרגשות והפחדים שלהם, הוא קולט מהם מהו ביטחון עצמי וכיצד לתקשר עם סביבתו. כשהוא מתבגר, הוא מבין שהזולת כולל אנשים נוספים מלבד הוריו והסביבה שלו נעשית מורכבת יותר. סתירה בין העולם שהוא מגלה לאופן שבו הוריו תיווכו לו את העולם מבלבלת ועלולה לשתק אותו מבחינה חברתית. וכך, במקרים שיש פערים בין הדרך שבה חונך ובין המציאות שהוא פוגש, הוא עלול לפתח חרדה חברתית.
באחד הימים התקשרה אליי אם לבת 14. היא ביקשה לברר על טיפול עבור בתה. את השיחה היא פתחה בהכרזה: "לבת שלי יש חרדה חברתית".
שאלתי אותה, "האם הילדה מאובחנת?"
"היא לא אובחנה על ידי איש מקצוע, אני אבחנתי אותה", ענתה האם.
"מה גרם לך לאבחן אותה ככה?"
"יש לה רק שלוש חברות".
שאלתי את האם לאיזו תוצאה היא מייחלת.
"יש לילדה יום הולדת בקרוב, ואני רוצה שיגיעו למסיבה שלושים בנות. לא שלוש".
לאחר שתיקה קצרה שאלתי: "האם יש סיכוי שלילדה אין בעיה חברתית, ושאולי טוב לה עם שלוש חברות בלבד? יכול להיות שזה בעצם מה שהיא רוצה?"
"אין מצב כזה, שלוש חברות זה לא מספיק!" הודיעה האם בנחרצות. "לי בילדות היו רק שלוש חברות, והייתי מאוד עצובה. סבלתי מזה".
נדרשתי לאזור לא מעט אומץ כדי לשאול את האם שאלות מכוונות, כך שתגיע בכוחות עצמה למסקנה שלילדה אין כל בעיה חברתית. היא הבינה שבגלל חוויות הילדות שלה עצמה היא מטפטפת לבתה מסר מוטעה, שמשהו אצלה לא בסדר בגלל העדפותיה.
בסופו של דבר החלטנו שהטיפול יהיה באם, ולא בבת.
כאשר אני מתבקשת לטפל בילד, עליי לשרטט תמונה מלאה וברורה: מה ההורים מבקשים, מה הילד רוצה, האם יש סתירה בין רצונו של הילד לרצונם של הוריו, והיכן אפשר למתוח גבול ברור ביניהם. כאשר אני נתקלת במצבים של רצונות סותרים, אני יודעת שהטיפול צריך להתחיל בגישור על הפערים הללו.
במקרה שתיארתי גיליתי במהלך השיחה שהאם חוותה בילדותה קושי חברתי ובידוד, ובמעין השלכה היא חשבה שגם בתה סובלת מכך שיש לה "רק" שלוש חברות קרובות. ברובד עמוק יותר, התברר שהאם מבקשת להחלים מפצעיה הישנים ושקל לה יותר לטפל בבתה ולא בעצמה.
לא משנה כמה הבת תסביר לאם שהיא מרוצה מכך שיש לה שלושה קשרים חברתיים משמעותיים ושהיא שמחה בהם, כיוון שהאם חושבת שהבת בודדה ועצובה המסר עלול לחלחל והבת תרגיש שהיא "לא בסדר". הפנמה כזו תכניס לעולמה פחדים והגדרות שכלל לא שייכים לה, ובהמשך הם עלולים להיות מתורגמים לחרדה חברתית.
ככה הלופ מתחיל: כשילד מעתיק פחדים של הוריו ומאמין שהם שלו.
המקרה הזה נגע בי באופן אישי, והוא הצטרף למקרים רבים נוספים שבזכותם החלטתי לכתוב את הספר. הבנתי שפעמים רבות חרדה חברתית היא לא יותר מסימפטום, ושהבעיה האמיתית היא אחרת. נדון בכך בהמשך.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
