מלכה בירושלים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מלכה בירושלים

מלכה בירושלים

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

תמי שם־טוב

תמי שם-טוב, ילידת 1969, פירסמה יותר מעשרים ספרים לילדים ולנוער, רובם סיפורים ורומנים היסטוריים, שזיכו אותה בפרס ראש הממשלה, פרס ביאליק, פרס לאה גולדברג, פרס דבורה עומר, עיטור אנדרסן לספרות ילדים, פרס יד ושם, פרס מפעל חיים מהמרכז לחדשנות בחינוך ועוד. היא מתגוררת בתל אביב

תקציר

מִי זֶה יוֹשֵׁב בֶּחָצֵר גְּדוֹלָה וּמְסַתֵּת בָּאֶבֶן?
"קוֹרְאִים לִי בּוֹרִיס," הוּא אוֹמֵר לַיַּלְדָּה שֶׁמִּסְתַּכֶּלֶת עָלָיו. "וְלָמָּה אַתְּ עֲצוּבָה?"
כִּי אִמָּא הִבְטִיחָה תַּחְפֹּשֶׂת וּבַסּוֹף לֹא קִיְּמָה.
"וּלְמָה תִּרְצִי לְהִתְחַפֵּשׂ?"
מַלְכָּה יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ רַק תַּחְפֹּשֶׂת אַחַת בִּשְׁבִילָהּ, אֲבָל הִיא עֲדַיִן לֹא יוֹדַעַת שֶׁעוֹד רֶגַע קָטָן אֶחָד תַּתְחִיל לְהִתְגַּשֵּׁם הַמִּשְׁאָלָה שֶׁלָּהּ: לְהִתְחַפֵּשׂ לְמַלְכָּה.
 
בִּירוּשָׁלַיִם הַחָרְפִּית שֶׁל תְּחִלַּת הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים, מַלְכָּה הַקְּטַנָּה מַגִּיעָה לְמָקוֹם שֶׁבּוֹ נַעֲשִׂים נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם.
מַלְכָּה בִּירוּשָׁלַיִם הוּא הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי בְּסִדְרַת "חֲלוּצִים שֶׁל תַּרְבּוּת", שֶׁנּוֹגַעַת בְּחַיֵּיהֶם שֶׁל יוֹצְרִים שֶׁעָשׂוּ מַהְפֵּכוֹת קְטַנּוֹת בְּחַיֵּי הַמְּדִינָה שֶׁבַּדֶּרֶךְ.

פרק ראשון

מָחָר פּוּרִים וּלְמַלְכָּה אֵין תַּחְפֹּשֶׂת.
"אֲנִי מְקַוָּה שֶׁלֹּא יֵרֵד גֶּשֶׁם שֶׁיַּרְטִיב אֶת הַכְּבִיסָה," אוֹמֶרֶת אִמָּא וְתוֹלָה חוּלְצָה עַל הַחֶבֶל.
מַלְכָּה דַּוְקָא מְקַוָּה שֶׁהַגֶּשֶׁם כֵּן יֵרֵד וְכֵן יַרְטִיב אֶת הַכְּבִיסָה.
"אָמַרְתְּ שֶׁהַשָּׁנָה תִּהְיֶה לִי הַתַּחְפֹּשֶׂת שֶׁתָּמִיד רָצִיתִי," הִיא כּוֹעֶסֶת.
"אָז בַּשָּׁנָה הַבָּאָה," אִמָּא אוֹמֶרֶת. "אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאֵין לִי זְמַן עַכְשָׁו".
אַתְּ גְּדוֹלָה, אַתְּ צְרִיכָה לְהָבִין."

תמי שם־טוב

תמי שם-טוב, ילידת 1969, פירסמה יותר מעשרים ספרים לילדים ולנוער, רובם סיפורים ורומנים היסטוריים, שזיכו אותה בפרס ראש הממשלה, פרס ביאליק, פרס לאה גולדברג, פרס דבורה עומר, עיטור אנדרסן לספרות ילדים, פרס יד ושם, פרס מפעל חיים מהמרכז לחדשנות בחינוך ועוד. היא מתגוררת בתל אביב

מלכה בירושלים תמי שם־טוב, רחלה זנדבנק

מָחָר פּוּרִים וּלְמַלְכָּה אֵין תַּחְפֹּשֶׂת.
"אֲנִי מְקַוָּה שֶׁלֹּא יֵרֵד גֶּשֶׁם שֶׁיַּרְטִיב אֶת הַכְּבִיסָה," אוֹמֶרֶת אִמָּא וְתוֹלָה חוּלְצָה עַל הַחֶבֶל.
מַלְכָּה דַּוְקָא מְקַוָּה שֶׁהַגֶּשֶׁם כֵּן יֵרֵד וְכֵן יַרְטִיב אֶת הַכְּבִיסָה.
"אָמַרְתְּ שֶׁהַשָּׁנָה תִּהְיֶה לִי הַתַּחְפֹּשֶׂת שֶׁתָּמִיד רָצִיתִי," הִיא כּוֹעֶסֶת.
"אָז בַּשָּׁנָה הַבָּאָה," אִמָּא אוֹמֶרֶת. "אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאֵין לִי זְמַן עַכְשָׁו".
אַתְּ גְּדוֹלָה, אַתְּ צְרִיכָה לְהָבִין."