הגוף
ישראליוּת
שׁוּב הַמָּוֶת יָצָא לְטִיּוּל צָהֳרַיִם.
שׁוּב הֶהָמוֹן נִדְרַךְ,
מִתְמָרֵק לְבִקּוּר אֶפְשָׁרִי.
אֲרוֹן הַכְּאֵבִים נִפְתַּח,
שֻׁלְחַן הַסֵּבֶל נֶעֱרַךְ,
בַּסָּלוֹן מִתְאַוְרֵר עֶצֶב טָרִי.
הַצָּרְפָתִים,
שַׁרְמַנְטִים שֶׁכְּמוֹתָם,
מְכַנִּים אוֹרְגַּזְמָה – מָוֶת קָטָן.
אֶצְלֵנוּ,
מָוֶת הוּא
אוֹרְגַּזְמָה קְטַנָּה.
אבק
שָׂפָה דַּלָּה, עִבְרִית,
רַק שְׁמוֹנִים אֶלֶף מִלִּים.
אֲבָל בֵּין הַמִּלִּים
פְּזוּרוֹת שְׁתִיקוֹת
כְּמוֹ אָבָק
הַמַּסְגִּיר
הֵיכָן עָמְדָה סַפָּה,
הֵיכָן רָבַץ שָׁטִיחַ
וְהֵיכָן שִׂחֲקוּ הַיְּלָדִים.
הָאָבָק, שֶׁפַּעַם הָיָה
זְעָקָה,
שֶׁפַּעַם הָיְתָה
עֵדוּת
לְחַיִּים אֲחֵרִים.
אֵין כְּמוֹ הָעִבְרִית
לִכְאֵבִים.
התגלות
דְּבָרִים קְטַנִּים
טוֹפְחִים עַל הַשֶּׁכֶם,
מְוַדְּאִים
שֶׁאַתָּה עֲדַיִן קַיָּם.
סֶדֶק בַּקִּיר,
מְחוֹל שַׁחְרוּרִים,
דִּמְעָה מַפְתִּיעָה,
מִרְפֶּסֶת לַיָּם.
אֶל מוּל עֵינֶיךָ
הַחַיִּים לְלֹא הֶסְבֵּר,
וּמַרְבָד תִּמָּהוֹן
בַּשַּׁעַר לְאֵי־שָׁם.