כלים שלובים
נוצה מכנף הגעגוע
דְּמֻיּוֹת מִן הֶעָבָר
צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת
בְּנִבְכֵי זִכְרוֹנִי.
אֲחָדִים נִשְׁכְּחוּ מִלֵּב.
נִיחוֹחוֹת
שֶׁעָלוּ בְּאַפִּי
וּטְעָמִים
שֶׁעָרְבוּ לְחִכִּי
הִתְפּוֹגְגוּ.
קוֹלוֹת וּצְלִילִים
שֶׁנָּעֲמוּ לְאָזְנַי
הִתְעַרְפְּלוּ,
חֶלְקָם נָדַמּוּ.
וַאֲנִי יוֹדֵעַ:
הֵם מִסְתַּתְּרִים,
מְשׁוֹטְטִים
כִּנְשָׁמוֹת אִלְּמוֹת
בַּאֲפֵלַת הָעֲרָפֶל
הַמְכַסֶּה
פְּרָקִים בְּזִכְרוֹנִי.
וַאֲנִי עוֹרֵג אֲלֵיהֶם,
מְבַקֵּשׁ לְהַחֲיוֹתָם,
מְגַלֵּף אֶת דְּמֻיּוֹתֵיהֶם
בְּעֵינֵי רוּחִי,
אוֹרֵג אוֹתָם מֵחָדָשׁ
בְּדִמְיוֹנִי
וּמַאֲזִין
לְרַחַשׁ כַּנְפֵי הַגַּעְגּוּעַ,
לָתוּר אַחַר נוֹצָה
שֶׁתִּנְשֹׁר מֵאַחַת מֵהֶן
לִהְיוֹת לִי לְקֻלְמוּס
שֶׁיְּחַלְּצֵם
מֵאַפְלוּלִית הַשִּׁכְחָה
וִיבִיאֵם
אֶל בְּלוֹק הַכְּתִיבָה.
אוניות משייטות
2017.
אֳנִיַּת הַקְּרוּז מְשַׁיֶּטֶת לְאִטָּהּ
עַל מֵי מְנוּחוֹת בַּיָּם הַבַּלְטִי
בְּדַרְכָּהּ לְהֶלְסִינְקִי.
רוּחַ חֲרִישִׁית
מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם,
מַמְתִּיקָה אֶת מְלִיחוּתָם.
תִּזְמֹרֶת קָאמֶרִית מְנַגֶּנֶת
שׁוּבֶּרְט, שׁוֹפֵּן, מוֹצַרְט וּבְּרַהְמְס.
מֶלְצָרִים מַצִּיעִים בְּיָד נְדִיבָה
קַוְיָאר וְקוֹקְטֵיְל.
לַחַץ הַדָּם נִפְרָד מִכַּדּוּרָיו.
1957.
שָׁמַיִם, חַשְׁרַת עֲנָנִים,
יָם סוֹעֵר וְגוֹעֵשׁ,
חֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם.
אֳנִיָּה
עֲמוּסָה עֲקוּרִים
מִכּוּר מַחְצַבְתָּם,
מִתְנַדְנֶדֶת הֵנָּה וָהֵנָּה בֵּין הַגַּלִּים
וַאֲנִי מִתְרוֹצֵץ בָּהּ.
אִפָּרֵד מֵרַחְמָהּ
וְאִוָּלֵד מֵחָדָשׁ
כַּאֲשֶׁר אֹחַז בְּיָדוֹ שֶׁל אָבִי,
נֵרֵד יַחַד מִכֶּבֶשׁ הָאֳנִיָּה
וַאֲנַשֵּׁק כָּמוֹהוּ אֶת רְצִיף הַבֵּטוֹן
שֶׁל אַדְמַת הָאָרֶץ, הַמּוֹלֶדֶת הַחֲדָשָׁה,
כּוּר הִתּוּכִי, בּוֹ תְּעֻצַּב דְּמוּתִי,
בּוֹ יְעֻצַּב עוֹלָמִי.