דּוֹרֵךְ הַיָּם
מן השירה האנגלית הקדומה
(755 בקירוב)
זַמְּרִי עַל עַצְמֵךְ, נַפְשִׁי,
אִמְרֵי־פְסוּקֵי אֱמֶת,
סַפְּרִי עַל עֹצֶם־מַסָּעוֹת,
עֲמַל יָמִים קָשִׁים:
אֵיךְ עִתֵּי־עִתִּים
סָבַלְתִּי, חָתַרְתִּי,
הַשְׁכֵּן בְּלִבִּי
מַר־דְּאָגָה:
אֵיךְ דַּשְׁתִּי בְּצַעַר
חֹמֶר הֲמוֹן־יַמִּים,
פִּרְאֵי־גַלִּים רָמָמוּ;
עָשִׂיתִי אַשְׁמֹרֶת־לֵיל
בְּפִסְגַּת־חַרְטוֹם, בָּעֲלָטָה,
מִפַּחַד שִׁבָּרוֹן בַּסָּלַע;
אֲכָלַנִי קֶרַח ,
רַגְלַי רֻתְּקוּ בַּכְּפוֹר;
שָׂרְפָה בֶּהָלָה לִבִּי,
עְָיְפָה נַפְשִׁי לַיָּם,
בְּרָעָב עָטָפָה.
לֹא יָדַע מְאֻשָּׁר
יוֹשֵׁב בֵּיתוֹ בַּיַּבָּשָׁה,
אֵיךְ בִּלִּיתִי אֹרֶךְ־חֹרֶף
בְּיֶגַע וָפֶרֶךְ,
עַל אוֹקְיָנוֹס אֲפוּף־קֶרַח
וּמִקֶּרַח־קָר —
גּוֹלֶה מֵחֶדְוָה,
נִכְרָת מֵאָח וָרֵעַ,
סְבִיבוֹתַי קֶרַח, קֶרַח, קָרַח.
עָף־קָלַח בָּרָד כָּבֵד,
וְלֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי־אִם
זַעַף־גַּעַשׁ מַיִם
וַחֲרִיקַת־קְרָחִים.
לִפְרָקִים שִׁירַת־הַבַּרְבּוּר הֶאֱזַנְתִּי,
צְרִיחַת הַקָּשָׁשׁ.
בְּקוֹל־קְרִיאַת קְלָנִית
בִּקַּשְׁתִּי שְׂשׂוֹנִי,
בְּנַהֲמַת שׁוּעַל־יָם —
צְחוֹק־אֱנוֹשׁ,
בְּזִמְרַת הַשַּׁחַף —
גִּיל־עַל־שֵׁכָר.
עָנוּ זַרְזִירִים לַסּוּפָה,
קְרוּשֵׁי־כָּנָף,
וַאֲבָנִים נִטְחָנוֹת בַּצּוּר.
עִתִּים נָהַק הַנֶּשֶׁר
רְטֹב־הַכָּנָף.
אֵין רֵעַ־מִבַּיִת
מַרְגִּישׁ בַּנֶּפֶשׁ הַגַּלְמוּדָה.
אַךְ מְעַט יַאֲמִין
מִי בַּעַל־שְׂמָחוֹת בָּעִיר,
אַךְ מְעַט יֶהְגֶּה
מִי גֵא וּגְבַהּ־רוּחַ,
בִּנְתִיבוֹת־סַכָּנָה;
אַךְ מְעַט יִרְחַשׁ
מִי מִתְהוֹלֵל בַּיָּיִן,
אֵיךְ יָגֵעַ לַעֲיֵפָה
חָרַשְׁתִּי דְרָכִים בַּיָּם.
חָשְׁכוּ צִלְלֵי־לַיְלָה,
הָשְׁלַג מִצָּפוֹן;
גְּלִידִים עוֹטְרִים הַסְּלָעִים;
בָּרָד עַל פְּנֵי אֶרֶץ זוֹרֶה
תְּבוּאָה קָרָה־מִקֹּר.
וְשׁוּב לִבִּי יֶהֱמֶה,
הֲגִיגֵי־לִבִּי יֶחְמָרוּ,
כִּי מְנָת־חֶלְקִי לִלְמֹד
שִׂמְחַת מֶרְחֲבֵי־מַיִם,
מְחוֹל קֶצֶף מָלוּחַ.
תַּךְ תַּאֲוָה אֶת נַפְשִׁי
כִּי אֵצֵא, אֶסַּע
אֶל חוֹפִים רְחוֹקִים,
אֶל עַמִּים זָרִים בַּמֶּרְחָק.
אֵין אִישׁ בְּתוֹכֵנוּ —
וִיהִי מְרוֹמַם־שֵׂכֶל,
וִיהִי מְבֹרַךְ־כִּשָּׁרוֹן
וִיהִי עַלִּיז־עֲלוּמִים,
וִיהִי גִבּוֹר מַעַשׂ,
וִיהִי נֶאֱמָן בִּמְלַאכְתּוֹ —
אֲשֶׁר לֹא תִּפָּעֵם נַפְשׁוֹ
עִתִּים לְשֵׁמַע־הַיָּם,
מִמַּחֲשָׁבָה עַל דְּרִיכָה בַּיָּם,
עַל עֲתִידוֹת הַשְּׁמוּרִים לוֹ
בְּסֵתֶר חֵיק־אֱלוֹהַּ.
לֹא יַקְשִׁיב קוֹל־עוּגָב,
לֹא לִבּוֹ אֶל מַתַּן־טַבָּעוֹת,
לֹא תְּשׁוּקָתוֹ אֶל אִשָּׁה,
לֹא תִּקְוָה לוֹ בָּעוֹלָם,
אֵין בְּנִשְׁמָתוֹ בִּלְתִּי־אִם
גְּאוֹן־גַּלִּים,
וְכָל חַיָּיו גַּעְגּוּעִים —
הַמַּבִּיט לַיָּם.
מֵנֵץ חֹרֶשׁ בְּיֶרֶק,
תִּיף כָּל גִּבְעָה,
מְאִירִים שָׂדוֹת,
עֵר הַיְקוּם.
כָּל אֵלֶּה — אַךְ צַו
לַנֶּפֶשׁ הַקַּשּׁוּבָה
לְכוֹנֵן הַמִּפְרָשׂ,
לְהַטּוֹת הַשַּׂרְעַפִּים
אֶל עָצְמַת־גַּלִּים
וְכִבּוּשׁ־מֶרְחָק.
בְּכִי הַקּוּקִיָּה —
צְלִיל אַזְהָרָה;
צִפֳּרֵי־קַיִץ מְנַבְּאוֹת
עֹמֶס־וַי,
אוֹצַר־צַעַר בַּלֵּב.
אַךְ מְעַט יֵדְעוּ
הָאָמוּנִים עֲלֵי שַׁלְוָה
מַה סֵּבֶל יִשְׂאוּ
יוֹצְאֵי־נוֹסְעֵי לַמֶּרְחָב,
מַרְחִיקֵי־הַרְחֵק מִידִידֵיהֶם.
בְּנִבְכֵי הַנְּשָׁמָה
כְּבָר נִטָּה הַקָּו;
בְּסִתְרֵי הַמַּחֲשָׁבָה
גָּבְרוּ מֶרְחֲבֵי־מַיִם,
מְעוֹנוֹת־לִוְיָתָן.
נָדַד הַלֵּב
מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת־יַבֶּשֶׁת,
חָשַׁק רָב־חֵשֶׁק
בְּאַדִּירֵי־יָם.
צָוַח עוֹף־בּוֹדֵד —
וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ יִמָּשֵׁכוּ
לִנְסֹעַ בְּדֶרֶךְ אֵין־מְסִלָּה,
דֶּרֶךְ־מָוֶת עַל פְּנֵי תְּהוֹם.
חַם חֶפְצִי
לַעֲשׂוֹת רְצוֹן־קוֹנִי
מֵחֶפְצִי בְּחַיֵּי־מָוֶת אֵלֶּה
הַנִּתָּנִים לָנוּ בַּיַּבָּשָׁה.
לֹא אַאֲמִין כִּי בִּרְכּוֹת־הָאָרֶץ
לְעוֹלָם יַעֲמֹדוּ.
אֶחָד מִשְּׁלֹשָה
עַד בּוֹא קֵץ
לְכָל אֶחָד יֶאֱתֶה;
זֹקֶן, חֹלִי אוֹ קֶטֶל
יְאַלֵּץ הַנְּשָׁמָה אֶל פְּרֵדָתָהּ.
חָלְפוּ יְמֵי גֵאוּת
מַמְלְכוֹת־הָאָרֶץ!
פַּסּוּ מְלָכִים וְשָׂרִים!
לֹא עוֹד יִמְנוּ
אֶשְׁכְּרֵי־זְהָבָם כְּמִקֶּדֶם.
כֹּל אֲשֶׁר גִּדְּלָם וְנִשְּׂאָם,
הַשָּׁלְטָן, הַפְּאֵר וְהַזְּרוֹעַ,
נָפַל, נִשְׁבַּר,
לְלֹא שֵׁם וְשָׂרִיד.
וּשְׁפָלִים נִצָּבִים לָעַד,
יִירְשׁוּ תֵּבֵל,
בַּעֲמָלָם יְנַצֵּחוּ.
