מעבר לקופה
מחליפה את קולי מולך
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מחליפה את קולי מולך
מחליפה את קולי מולך
מחליפה את קולי מולך

מחליפה את קולי מולך

מרים אדלר-אילוני

עוד על הספר

ניתן לרכישה בכרטיסיית ספרים דיגיטליים

נושאים

שירה עבריתשירה מהרגש

תקציר

והְחְֶלטְַנוּ
דַּי
וְנִפְרַדְנוּ לָלֶכֶת.
וְאָמַרְנוּ
לִבְכּוֹת לֹא
עַכְשָׁו כִּי
סְתָו וְשַׁלֶּכֶת.
ולְחָשְַׁנוּ
נאֵָחֵז בֶּעָבָר
וְנַמְשִׁיךְ
לָלֶכתֶ.

השירים בספרה השני של המשוררת מרים אדלר אילני משקפים תחנות שונות בחייה הבוגרים. בשירים באה לידי ביטוי עוצמה של צמיחה ובשלות, ענווה ולמידה, פיוס וקבלה, והם מכילים גם כאב של יתמות ואובדן של היקרים והאהובים בחייה.
אלו שירים של אישה בוגרת, שעומדת מול אהבה שהיא תערובת של יסודות מנוגדים- קרבה גדולה, מול נטישה ואכזבה. השירים מנהלים דיאלוג סמוי וגלוי עם דמויות תנ"כיות ידועות המאירות צדדים שונים בחייה של המשוררת, ומכריחות אותה לבחון לא פעם גם את עולמה באור חדש.

לקרוא עוד...

פרק ראשון

בּוֹא
בּוֹא
נְדַבֵּר עַל מָחָר,
נַרְחִיק מְחָטִים, נִרְמֹז
מַבָּטִים
מָה שֶׁאִבַּדְנוּ
נְרַפֵּד וְנִבְנֶה בִּפְרָחִים
שׁוּרַת מִשְׁפָּטִים מוּבָנִים.
 
כֶּתֶם שֶׁל צֶבַע יָאִיר
אוֹר בּוֹהֵק יְלַטֵּף
יַחְמִיא
טִפּוֹת שֶׁל גֶּשֶׁם
יַרְווּ צִמְאוֹנִי.
בְּכִיס הַלֵּב נִשְׁמֹר

בְּכִיס הַלֵּב נִשְׁמֹר
מִלִּים שֶׁהוֹלְכוֹת אִתָּנוּ
בְּיָמִים אֲחֵרִים
נִלְמַד לָגַעַת
נְפַזֵּר סוֹד
נִתְחַבֵּק
נְהַדֵּק
חֵרוּתֵנוּ.
 
מַיִם אֲפֵלִים נוֹצְרִים
סוֹדוֹתֵינוּ מַקְשִׁיבִים בִּשְׁקִיקָה
עַד יָמֵס וְיִשְׁקַע
מָה שֶׁפָּקַע
מָה שֶׁנִּסְתַּר מִלִּבֵּנוּ.
מַחְלִיפָה אֶת קוֹלִי מוּלְךָ

הַצֶּבַע מִתְחַלֵּף בִּבְגָדַי
קְמָטִים בְּשִׂמְלוֹתַי וְעֵינַי.
הָאוֹר הַחוֹדֵר בֵּין סְדָקִים
מַשְׂבִּיעַ אוֹתִי.
 
מַחְלִיפָה אֶת קוֹלִי מוּלְךָ.
 
פִּתְאוֹמִיּוֹת שֶׁכָּזֹאת,
מְעוֹדֶדֶת, מְעִירָה, מוֹתִירָה
שְׁלוּלִית שֶׁל תִּקְוָה
אֲפִלּוּ הַזִּקְנָה
זוֹקֶפֶת גֵּוָהּ.
 
לקרוא עוד...

עוד על הספר

ניתן לרכישה בכרטיסיית ספרים דיגיטליים

נושאים

שירה עבריתשירה מהרגש
מחליפה את קולי מולך מרים אדלר-אילוני
בּוֹא
בּוֹא
נְדַבֵּר עַל מָחָר,
נַרְחִיק מְחָטִים, נִרְמֹז
מַבָּטִים
מָה שֶׁאִבַּדְנוּ
נְרַפֵּד וְנִבְנֶה בִּפְרָחִים
שׁוּרַת מִשְׁפָּטִים מוּבָנִים.
 
כֶּתֶם שֶׁל צֶבַע יָאִיר
אוֹר בּוֹהֵק יְלַטֵּף
יַחְמִיא
טִפּוֹת שֶׁל גֶּשֶׁם
יַרְווּ צִמְאוֹנִי.
בְּכִיס הַלֵּב נִשְׁמֹר

בְּכִיס הַלֵּב נִשְׁמֹר
מִלִּים שֶׁהוֹלְכוֹת אִתָּנוּ
בְּיָמִים אֲחֵרִים
נִלְמַד לָגַעַת
נְפַזֵּר סוֹד
נִתְחַבֵּק
נְהַדֵּק
חֵרוּתֵנוּ.
 
מַיִם אֲפֵלִים נוֹצְרִים
סוֹדוֹתֵינוּ מַקְשִׁיבִים בִּשְׁקִיקָה
עַד יָמֵס וְיִשְׁקַע
מָה שֶׁפָּקַע
מָה שֶׁנִּסְתַּר מִלִּבֵּנוּ.
מַחְלִיפָה אֶת קוֹלִי מוּלְךָ

הַצֶּבַע מִתְחַלֵּף בִּבְגָדַי
קְמָטִים בְּשִׂמְלוֹתַי וְעֵינַי.
הָאוֹר הַחוֹדֵר בֵּין סְדָקִים
מַשְׂבִּיעַ אוֹתִי.
 
מַחְלִיפָה אֶת קוֹלִי מוּלְךָ.
 
פִּתְאוֹמִיּוֹת שֶׁכָּזֹאת,
מְעוֹדֶדֶת, מְעִירָה, מוֹתִירָה
שְׁלוּלִית שֶׁל תִּקְוָה
אֲפִלּוּ הַזִּקְנָה
זוֹקֶפֶת גֵּוָהּ.