מהפכת הקשב

הקדמה

בשנותי המוקדמות בבית הספר היסודי הורי היו מודאגים מהתפקוד שלי. הייתי תלמיד חלש, למדתי לכתוב בקצב איטי, הציונים שלי היו גרועים, והמורים היו זועפים. בכיתה ד' נשלחתי לסדרה של אבחונים ושיחות עם פסיכולוגים, וכעבור כמה שבועות קיבלו הורי את הבשורה: "הבן שלכם סובל מלקות למידה ששמה דיסגרפיה".

הורי הסבירו לי בפנים חמורות שיש לי בעיית כתיבה קשה. הם צדקו. גם הפסיכולוגים צדקו. שגיאות הכתיב שלי היו מרובות, וכתב היד שלי — כך הרגשתי — היה הכתב המכוער ביותר בכיתה. התביישתי בגלל הטעויות שלי, בגלל כתב היד, ונמנעתי מלכתוב ככל שיכולתי. חשבתי שנגזר עלי להיות אדם שלא כותב.

הבעיה לא נעלמה. אני נתקל בה מחדש בכל פעם שאני מתבקש לחתום על ספר שכתבתי. פתאום מישהו מהקוראים נחשף לסוד הילדות שלי — יש לי כתב יד מכוער. הרגע שבו אני חותם על ספר מפגיש את הילד שהייתי עם כותב הספרים שהפכתי להיות. זהו ספרי השישי, וכתיבה היא לא רק פעילות מרכזית בחיי; הכתיבה היא חלק ממי שאני. ועם זאת, מעולם לא התגברתי על בעיית הכתיבה מימי ילדותי.

בזמנים אחרים, מוקדמים יותר, מסע החיים שלי לא היה אפשרי. אדם עם בעיית כתיבה לא יכול היה להפוך לאדם כותב. אך בסוף שנות השמונים של המאה העשרים נכנסו מחשבים אישיים לבתינו, ובראשית שנות התשעים הותקנה במרביתם תוכנת מעבד התמלילים ״וורד״. לפתע אפשר היה לכתוב בלי שאיש יראה את כתב היד של הכותב. ולא זו בלבד, אלא שהתוכנה גם החלה לסמן לכותב את טעויות הכתיב, לתקן אותן ולאפשר לו להסוות את השגיאות המרובות. הטכנולוגיה לא ריפאה את הבעיה שלי, אך הפכה אותה לכמעט לא רלוונטית. הבעיה שהביכה אותי ועיכבה אותי נעלמה מחיי.

במהלך קריאת הספר שבידיכם יהיו רגעים לא מעטים שבהם אולי תרגישו שמדובר בכתב אישום נגד הקִִדמה הטכנולוגית. אלא שזאת לא הכוונה שלי. אין בספר הזה קריאה להתנזר מטכנולוגיה או לעצור את הקדמה. להפך, מטרתו של הספר לקדם מודעות שתרפא את היחסים שלנו, בני האדם, עם הטכנולוגיה.

בשנים שבהן עבדתי על הפרויקט הזה נחשפתי למאמרים, לתיאוריות ולמחקרים המבקרים בחריפות את הטכנולוגיות החדשות שמעצבות את העולם. בכל התקופה הזאת לא שכחתי לרגע שאני עצמי לא הייתי יכול לכתוב את הספר הנוכחי, וגם לא את ספרי הקודמים, ללא אותן טכנולוגיות. אני בעל חוב לכל המתכנתים והיזמים שמשפרים את העולם. לא הייתי יכול לבקר אותם, ואת העולם שהם יוצרים, בלי להשתמש בכלים שהם יצרו.

* * *

הספר הזה מבוסס על ממצאים ומחקרים שמוכרים למי שנטועים בזירה הטכנולוגית. מטרתו אינה להוסיף ידע חדש, אלא להמשיג את הידע שכבר קיים. הרכבתי יחד פיסות אינפורמציה שונות, על מנת לנסח תיאוריה מארגנת ומובנת. אני מקווה שהפאזל שמוצג כאן יאפשר לכל הקוראים, הבקיאים יותר והבקיאים פחות, לראות במבט בהיר יותר את המכלול. והצעד הראשון להבנת המכלול הוא הבנת היחסים שבין ידע לכוח.

ידע וכוח בפסקה אחת: היעד של מדע הוא ידע; היעד של טכנולוגיה הוא כוח. מדענים מנסים לפענח את החוקים הנסתרים של המציאות. ההישגים שלהם מאפשרים לנו להבין את העולם. היזמים הטכנולוגים משתמשים בידע המדעי כדי לפתח כלים שמגבירים את העוצמה שלנו. ההישגים שלהם מאפשרים לנו לשלוט על העולם. המעבר ממדע לטכנולוגיה הוא המעבר מיֶדע לכוח.

תולדות יחסי הכוח בפסקה אחת: בעבר הרחוק, בני האדם לא הבינו את הטבע. הוא היה מסתורי, לא צפוי, גדול ומאיים. הם עמדו מול הטבע מלאי יראה וחרדה. בימים קדמונים לא היה לבני האדם ידע, וגם כוח לא היה להם, ולכן הטבע שלט בהם. אבל כשהמדע התפתח, התפתחה גם הטכנולוגיה. ככל שבני האדם צברו יותר ידע, כך הם צברו גם יותר כוח. הדינמיקה הזאת הביאה לבסוף לתפנית דרמטית, ובעת החדשה השתנו יחסי הכוחות. מרוב עוצמות טכנולוגיות, הטבע כבר לא שולט בנו כמו פעם. כשיורד הלילה, אנחנו מדליקים אור; כאשר קר לנו, אנחנו מפעילים מערכת לחימום; כשאנחנו רוצים קשר עם מישהו שנמצא במרחק — אנחנו מתקשרים אליו, כי גם מגבלות של מרחק לא באמת קיימות יותר. המהפכה הטכנולוגית היא הרבה יותר דרמטית מכל מהפכה פוליטית, משום שהיא מייצרת היפוך של יחסי הכוח העמוקים ביותר — היחסים בין האדם ובין הטבע. במקום שהטבע ישלוט באדם, האדם החל לשלוט בטבע.

האם הטבע באמת הפסיק לשלוט באדם? בוודאי שלא. אך זאת התחושה הרווחת: הטכנולוגיה שחררה את האדם מהרודנות של הטבע. אלא שהסיפור לא הסתיים בזה. הטכנולוגיה המשיכה להבשיל, להתפתח, עד לעשורים האחרונים, שבהם נוצרה טכנולוגיה דיגיטלית ואיתה תפנית נוספת: בני האדם החלו להתמכר לכלים הדיגיטליים שלהם. זהו השלב התמוה בסיפור. הטכנולוגיה ששחררה את האדם החלה לשעבד אותו.

* * *

שני הספרים האחרונים שכתבתי, מלכוד 67 וחזרה בלי תשובה, עסקו ביחסים בין קבוצות של בני אדם. ניסיתי להציג בהם את הרעיונות שמעצבים את מערכות היחסים הללו — של ימין ושמאל, ישראלים ופלסטינים, דתיים וחילונים. הספר הזה עוסק במערכת יחסים מסוג אחר.

מאז המהפכה הדיגיטלית, היחסים שלנו עם הכלים הטכנולוגיים שבידינו יצאו משליטה. היחסים האלה, יותר מהיחסים בין חילונים ודתיים, ימנים ושמאלנים ואפילו ישראלים ופלסטינים, הם היחסים המאתגרים ביותר שנתמודד איתם בעשורים הבאים. הם השתבשו וצריך לרפא אותם. כדי לרפא אותם יש להבין אותם, ואת זה ננסה לעשות לא בפסקה אחת קצרה, אלא לאורך שלושת חלקי הספר שלפניכם.