בטוחים אונליין
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
בטוחים אונליין
הוספה למועדפים

בטוחים אונליין

כוכב אחד (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

    עוד על הספר

    מיי ברוקס-קמפלר נכנסה לעולם הסייבר בעקבות שיחת מסדרון מקרית בשנת 2003. מאז היא לומדת, חוקרת, מייעצת, מרצה ונהנית מכל רגע בעולם המרתק הזה. מיי היא הבעלים והמנכ"ל של חברת HELENA, העוסקת בבניית תוכניות מודעות אבטחת מידע לארגונים. היא נשואה לאיתמר ואימא לשירי, יובל ונעמי זיו, וכולם מסתובבים עם טאבלט בידיים ומקלדת בין השיניים.

    תקציר

    רשת האינטרנט היא המצאה מדהימה. אלא שבכל טוב יש גם רע — האקרים ורמאים מנצלים את הרשת לטובתם: מפיצים וירוסים וכופרות, גונבים פרטים אישיים ופרטי כרטיסי אשראי ועוד. 
    האם זה אומר שנפסיק להשתמש באינטרנט? מובן שלא. הרי גם בכביש קיימות סכנות, ואנחנו עדיין יוצאים מהבית מדי יום, חוצים כבישים, נוסעים, נוהגים ונשמעים לכללי הזה"ב שאותם כולנו מכירים מימי הגן.
    גם באינטרנט קיימים כללי בטיחות שאותם צריך להכיר. החדשות הטובות הן, שממש לא צריך להיות מומחי סייבר כדי להיות בטוחים ברשת. פשוט צריך להכיר את הכללים, ואלה מופיעים בספר.

    "מיי ברוקס כתבה כאן ספר שהוא חובה לכל אדם שחי על הכדור הקסום והפראי שלנו. כמי שמבלה שעות רבות ב'שדות הרשת', הרגשתי כקורא שמיי מעניקה לי ספר הדרכה סודי ומרתק ופנס של אור גדול, חכם ומאיר לחיים נכונים בעולם האון־ליין, הן כאדם בעולם והן כמחנך."
    יהונתן דורון, סוּפֶּר דָּדִי, איש חינוך וסופר

    פרק ראשון

    קצת עובדות לפני שמתחילים

    ב־29 באוקטובר 1969 נשלחה הודעה מחדר באוניברסיטת UCLA בקליפורניה למעבדה לא הרחק משם במנלו פארק קליפורניה, לימים, אזור המאכלס את משרדי פייסבוק. ההודעה הכילה את האותיות LO. במקור, ההודעה הייתה אמורה לשדר את המילה LOGIN, אולם התקשורת נקטעה. זו הייתה ההודעה הראשונה אי פעם שנשלחה באמצעות רשת ה־ARPANET, האב הקדום של האינטרנט, מה שאומר שב־2019 מלאו לאינטרנט 50 שנים.

    הידעת?

    בשנת 2019 ההפסדים כתוצאה מפשעי סייבר בארצות הברית הסתכמו במעל 1.3 מיליארד דולר.
    הצפי הוא שעד שנת 2021, העלות השנתית של הפסדי סייבר תהיה 6 טריליון דולר ברמה עולמית.

    הידעתם שלכל אחד מאיתנו יש בכיס מחשב יותר חזק מכלל המחשבים שהביאו את אפולו 11 לירח?

    כשמדברים על כוח המחשוב של חללית האפולו לעומת זה של iPhone ממוצע, אנחנו מדברים על שלושה פרמטרים: RAM, ROM וכוח עיבוד. הטלפון שלנו הוא קודם כול מחשב. הוא מחשב שבמקרה יודע גם להוציא ולקבל שיחות טלפון.

    מה בעצם אומרים המושגים האלה?

    # RAM) Random Access Memory): 
    זהו המידע המאוחסן על גבי הזיכרון הפנימי של מחשב ואפשר לקבל ממנו מידע. ה־RAM מכיל מידע על אודות האפליקציות המותקנות על המכשיר, רשימת אנשי הקשר וכדומה. ה־RAM הוא אזור זיכרון שאפשר לגשת לכל מקום בו על־ידי פנייה של המעבד, גם באופן שהוא ללא סדר, רנדומלי.

    # ROM) Read Only Memory): 
    הוא הזיכרון המובנה של המחשב. אי־אפשר לשנות אותו, והוא נשאר קבוע גם אם מכבים ומדליקים את המחשב, ה-ROM הוא זיכרון לא נדיף. בזיכרון זה שמורה מערכת ההפעלה של המחשב או הטלפון. זהו זיכרון שאינו ניתן לשינוי בידי המשתמש. כותבים אליו את המידע כחלק מתהליך הייצור של המכשיר, ומעתה ואילך אפשר רק לקרוא ממנו ולא לכתוב אליו שוב.

    # כוח עיבוד: הוא זה אשר קובע כמה תהליכים המכשיר מסוגל לבצע בו־זמנית. כוח העיבוד הוא פונקציה של סוג המעבד, התדר שבו הוא עובד ועוד.

    הציטוט הזה הוא דוגמה נהדרת לדרך שבה סטיב ג'ובס ידע להנגיש מושגים טכנולוגיים. במקום להתמקד בנתונים הטכניים, ג'ובס הסביר את החידוש בשפה שכל אחד מבין: 1,000 שירים.

    אי שם בשנת 2008 עבדתי אצל אחת מספקיות התקשורת הגדולות בישראל. קיבלנו במתנה Disk On Key המכיל 128MB, מתנה ששוויה אז היה מאות שקלים. עלות Disk On Key המכיל 128GB, פי 1,000 מבחינת נפח אחסון, עומדת כיום בשנת 2020 על כ־80 שקלים.

    עלויות נפחי אחסון הולכות ויורדות משנה לשנה. כיום, נושא העלות כבר לא מחזיק משקל משמעותי בהחלטות של ארגונים בדבר גיבוי מידע.

    התצורה שבה אנחנו מייצרים ומאחסנים מידע השתנתה לחלוטין. הימים שבהם כל תמונה שצילמנו הייתה מתוכננת — תאורה, קומפוזיציה, הזמן שהתארך עד שסיימנו פילם, פיתחנו את התמונות וראינו את התוצר — נגמרו. כיום אנחנו מצלמים עשרות תמונות בדקה בלי לחשוב על כך. אנחנו מעלים שלל תמונות לרשת, שולחים בדיחות, תמונות ושירים אחד לשני. הכניסה של שירותי הענן לחיינו העלתה אף יותר את נפחי האחסון שבהם מחזיק כל אדם.

    ועם העלייה בכמות המידע הזמין על כל אדם ברשת, כך עולים גם הסיכונים.

    גניבת מידע אישי, התחזות, הצפנת מידע תמורת כופר, סחיטה, ואפילו שימוש במידע ברשתות כדי לפרוץ אלינו הביתה, הפכו לדבר שבשגרה.

    הקטגוריות הפופולריות ביותר למתקפות סייבר המשפיעות הן על ארגונים והן על אנשים הן:

    1. מתקפות דיוג (Phishing)

    2. גניבת זהויות

    3. הטרדות ברשת ופגיעה בפרטיות

    והן נוגעות כמעט לכל משתמש.

    הדבר צריך להטריד את כולנו.

    מיי ברוקס-קמפלר נכנסה לעולם הסייבר בעקבות שיחת מסדרון מקרית בשנת 2003. מאז היא לומדת, חוקרת, מייעצת, מרצה ונהנית מכל רגע בעולם המרתק הזה. מיי היא הבעלים והמנכ"ל של חברת HELENA, העוסקת בבניית תוכניות מודעות אבטחת מידע לארגונים. היא נשואה לאיתמר ואימא לשירי, יובל ונעמי זיו, וכולם מסתובבים עם טאבלט בידיים ומקלדת בין השיניים.

    עוד על הספר

    בטוחים אונליין מיי ברוקס-קמפלר

    קצת עובדות לפני שמתחילים

    ב־29 באוקטובר 1969 נשלחה הודעה מחדר באוניברסיטת UCLA בקליפורניה למעבדה לא הרחק משם במנלו פארק קליפורניה, לימים, אזור המאכלס את משרדי פייסבוק. ההודעה הכילה את האותיות LO. במקור, ההודעה הייתה אמורה לשדר את המילה LOGIN, אולם התקשורת נקטעה. זו הייתה ההודעה הראשונה אי פעם שנשלחה באמצעות רשת ה־ARPANET, האב הקדום של האינטרנט, מה שאומר שב־2019 מלאו לאינטרנט 50 שנים.

    הידעת?

    בשנת 2019 ההפסדים כתוצאה מפשעי סייבר בארצות הברית הסתכמו במעל 1.3 מיליארד דולר.
    הצפי הוא שעד שנת 2021, העלות השנתית של הפסדי סייבר תהיה 6 טריליון דולר ברמה עולמית.

    הידעתם שלכל אחד מאיתנו יש בכיס מחשב יותר חזק מכלל המחשבים שהביאו את אפולו 11 לירח?

    כשמדברים על כוח המחשוב של חללית האפולו לעומת זה של iPhone ממוצע, אנחנו מדברים על שלושה פרמטרים: RAM, ROM וכוח עיבוד. הטלפון שלנו הוא קודם כול מחשב. הוא מחשב שבמקרה יודע גם להוציא ולקבל שיחות טלפון.

    מה בעצם אומרים המושגים האלה?

    # RAM) Random Access Memory): 
    זהו המידע המאוחסן על גבי הזיכרון הפנימי של מחשב ואפשר לקבל ממנו מידע. ה־RAM מכיל מידע על אודות האפליקציות המותקנות על המכשיר, רשימת אנשי הקשר וכדומה. ה־RAM הוא אזור זיכרון שאפשר לגשת לכל מקום בו על־ידי פנייה של המעבד, גם באופן שהוא ללא סדר, רנדומלי.

    # ROM) Read Only Memory): 
    הוא הזיכרון המובנה של המחשב. אי־אפשר לשנות אותו, והוא נשאר קבוע גם אם מכבים ומדליקים את המחשב, ה-ROM הוא זיכרון לא נדיף. בזיכרון זה שמורה מערכת ההפעלה של המחשב או הטלפון. זהו זיכרון שאינו ניתן לשינוי בידי המשתמש. כותבים אליו את המידע כחלק מתהליך הייצור של המכשיר, ומעתה ואילך אפשר רק לקרוא ממנו ולא לכתוב אליו שוב.

    # כוח עיבוד: הוא זה אשר קובע כמה תהליכים המכשיר מסוגל לבצע בו־זמנית. כוח העיבוד הוא פונקציה של סוג המעבד, התדר שבו הוא עובד ועוד.

    הציטוט הזה הוא דוגמה נהדרת לדרך שבה סטיב ג'ובס ידע להנגיש מושגים טכנולוגיים. במקום להתמקד בנתונים הטכניים, ג'ובס הסביר את החידוש בשפה שכל אחד מבין: 1,000 שירים.

    אי שם בשנת 2008 עבדתי אצל אחת מספקיות התקשורת הגדולות בישראל. קיבלנו במתנה Disk On Key המכיל 128MB, מתנה ששוויה אז היה מאות שקלים. עלות Disk On Key המכיל 128GB, פי 1,000 מבחינת נפח אחסון, עומדת כיום בשנת 2020 על כ־80 שקלים.

    עלויות נפחי אחסון הולכות ויורדות משנה לשנה. כיום, נושא העלות כבר לא מחזיק משקל משמעותי בהחלטות של ארגונים בדבר גיבוי מידע.

    התצורה שבה אנחנו מייצרים ומאחסנים מידע השתנתה לחלוטין. הימים שבהם כל תמונה שצילמנו הייתה מתוכננת — תאורה, קומפוזיציה, הזמן שהתארך עד שסיימנו פילם, פיתחנו את התמונות וראינו את התוצר — נגמרו. כיום אנחנו מצלמים עשרות תמונות בדקה בלי לחשוב על כך. אנחנו מעלים שלל תמונות לרשת, שולחים בדיחות, תמונות ושירים אחד לשני. הכניסה של שירותי הענן לחיינו העלתה אף יותר את נפחי האחסון שבהם מחזיק כל אדם.

    ועם העלייה בכמות המידע הזמין על כל אדם ברשת, כך עולים גם הסיכונים.

    גניבת מידע אישי, התחזות, הצפנת מידע תמורת כופר, סחיטה, ואפילו שימוש במידע ברשתות כדי לפרוץ אלינו הביתה, הפכו לדבר שבשגרה.

    הקטגוריות הפופולריות ביותר למתקפות סייבר המשפיעות הן על ארגונים והן על אנשים הן:

    1. מתקפות דיוג (Phishing)

    2. גניבת זהויות

    3. הטרדות ברשת ופגיעה בפרטיות

    והן נוגעות כמעט לכל משתמש.

    הדבר צריך להטריד את כולנו.