ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון7
מה נסגר עם באום?
וודי אלן

תקציר

בשקט בשקט אשר באום מאבד את שפיותו. ובאמת, איך אפשר לבוא אליו בטענות?

עיתונאי יהודי בגיל העמידה, שנהפך לסופר ומחזאי, שקוע בחרדות אינסופיות, פחות או יותר בקשר לכל דבר שזז. ספריו הפילוסופיים והמסורבלים זוכים לביקורות פושרות, והמו"ל הניו-יורקי היוקרתי שלו זרק אותו. נישואיו השלישיים עולים על שרטון, והוא חושד שאחיו הצעיר, החתיך והמצליח, פיתה את אשתו, בוגרת הרווארד. הוא גם אינו חש בנוח עם יחסי הקרבה בינה לבין בנה, סופר מצליח ממנו, ואף חושד בקרבה שלה לשכן שלהם בקונטיקט. ואם כל זה לא גרוע מספיק, ברגע אחד ויחיד של אי-רציונליות, הוא ניסה באימפולסיביות לנשק עיתונאית צעירה ויפה במהלך ריאיון – ריאיון שהיא עומדת לפרסם ברבים. 

בעוד זרים גמורים ברחוב מנסים להתעלם מקיומו, הוא מגלה סוד שמטלטל את כל עולמו ומאיים לחרב את מה שנותר מחיי הנישואים שלו. פלא שבאום התחיל לדבר לעצמו?

מה נסגר עם באום? הוא הרומן הראשון של וודי אלן, ויש בו כל מה שהייתם מצפים ממנו – ואף יותר. במקביל לשרטוט דיוקנו של אינטלקטואל המשותק מחרדות נוירוטיות הקשורות לחוסר התוחלת והריקנות של החיים, אנו מקבלים הצצה משעשעת אל מאחורי הקלעים של עולם המו"לות הניו-יורקי גדוש התככים; אך מעל לכול זכינו ביצירה ספרותית מבדרת, מהודקת עלילתית ומלוטשת להפליא, פרי עטו של אחד הכישרונות הקולנועיים הגדולים והרבגוניים ביותר באמריקה. הרומן הקומי הזה ירעיד את אמות הסיפים של עולם הספרות! 

וודי אלן הוא כותב, במאי, ושחקן. חובב ג'ז וספורט מושבע וסטנדאפיסט. הוא גר באפר איסט סייד של מנהטן עם אשתו ושתי בנותיהם. זהו הרומן הראשון שלו. 

שובו של הקאמבק / רן בן-נון
וודי אלן ממחזר שטיק בן 50 שנה
שובו של הקאמבק / רן בן-נון
וודי אלן ממחזר שטיק בן 50 שנה
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • חשבתם שוודי אלן בוטל על ידי מהפכת המי-טו? תתפלאו, האיש עדיין חי ובועט, ואפילו יש לו ספר חדש, מה נסגר עם באום? המשובץ אלמנטים אוטוביוגרפיים למדי. כלומר – גם הגיבור, אשר באום, מסתבך מאוד עם כוחות המי-טו כשבדחף רגעי מטופש במיוחד הוא מנסה לנשק כתבת צעירה, איזה בושות. באום, 51, הוא סופר יהודי מקונטיקט, חרדתי והיפוכונדר כמקובל, וחושד שאשתו השלישית קוני בוגדת בו עם אחיו ג'וש, ושיחסיה עם בנה נוטים להיות בעייתיים, אם להתבטא בעדינות. לאחרונה הוא מדבר – ואפילו מתווכח - עם עצמו, מתוך מחשבה שרק הוא מבין אותו באמת. המחזה והספר האחרונים שלו נקטלו על ידי המבקרים, ובאום עגום, מורבידי, מתוסבך, מבריק ובעיקר מצחיק – בדיוק מה שהייתם מצפים מקומדיה חדשה של אחד מגדולי היוצרים היהודים בהיסטוריה.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • אוי ויליאם/ אליזבת סטראוט
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • כרגיל אצל אלן, עיסוק כאילו קליל בנושאים כאילו כבדים.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • גם כרגיל אצל אלן, האינטלקטואל היהודי העגום נישא לשיקסע מהממת, כוכבנית קולנוע שהפכה לסוכנת נדל"ן מצליחה, המעדיפה מוחות מבריקים מהחוף המזרחי על פני חתיכים הוליוודיים מזויפים. בגללה הוא נאלץ לגור בקונקטיקט היפהפייה במקום בניו יורק המטונפת ומוכת העכברושים, אהבתו הנצחית. גם עבור קוני אלה הנישואין השלישיים ובנה מנישואיה השניים, תיין, הוא סופר מצליח הרבה יותר מבאום, מה שמוציא את גיבורנו מדעתו. וכאילו כל זה לא מספיק - חברתו החדשה של תיין, סאם, דומה באופן מצמרר לטיילר, אהבת חייו של באום ששברה את ליבו, עד כדי כך שלאחר שנפרדה ממנו עבר התמוטטות עצבים ואף אושפז לתקופה קצרה.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • באום הוא סופר בינוני ששואף להיות כמו הגדולים – כלומר הרוסים וקפקא - ולכן ספריו מורבידיים, כבדים מנשוא ולאיש אין חשק לקרוא אותם, אז הוא מתפרנס מכתבות בעיתון ומחזות מורבידיים לא פחות. בראיון לקראת האחרון שבהם הוא הטריד את המראיינת כשספק נגע בה במעלית. ביג מיסטייק, היוג'. באום, כמו יוצרו העגמומי, בהתאמה, מבוטל סופית וההוצאה שלו זורקת אותו לאלתר. לעומת זאת, שלל הרפרנסים הפזורים בעלילה מהנים מאוד ברובם - מגרטרוד שטיין, נואל קווארד וכמובן קאנט, ועד וו. ה. אודן, שיקספיר, סילביה פלאת ואפילו חליל ג'ובראן. זיכרונות האהבה של באום, בין השאר עם צמד תאומות (בזו אחר זו), מופרכים ונהדרים, וכך גם רשמיו מניו יורק ההולכת ונרקבת בקצב מואץ, כשפה ושם מתפלק לו איזה משפט לפנתיאון שישאר איתכם לכל החיים ("תזכור, מדובר בפיזיקה. כמות העונג שאתה שואב ממערכת יחסים, שווה ונגדית לכמות הכאב שאתה מרגיש כשזורקים אותך").
  • למה לא?
  • למה לא?

  • פיתולי העלילה במה נסגר עם באום קצת מאולצים, כמו כשהוא מנסה לשכנע את אחיו המוצלח ממנו ג'וש להוציא את אביהם מקברו כדי להלביש אותו בסינר הבונים החופשיים כפי שביקש. גם השטיק שבו הוא כל הזמן מדבר לעצמו ונקלע למצבים מביכים שוב ושוב ממצה את עצמו כבר אחרי המצב השני או השלישי, אבל הוא חיוני לסוף הסיפור. וחייבים לשאול האם ההומור והפילוסופיה של אנני הול עדיין עובדים אחרי כמחצית המאה; עם כל ההיפוכונדריה ותסביכי השואה, לפעמים וודי אלן מרגיש קצת משומש.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • ויינשטוק, החבר הכי טוב של באום, יהודי אורתודוכסי שמחליט לעזוב הכל ולהצטרף להרכב ג'אז נסיוני בניו אורלינס. טוק אבאוט הגשמה עצמית, מאן.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • אני בן חמישים ואחת ואני עדיין לומד משהו חדש בכל יום. הבעיה היא שמה שאני לומד בכל יום הוא שמה שלמדתי אתמול היה שגוי.
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • ברור שניו יורק. לגמרי עדיף על קונטיקט היפה והמשעממת.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • אין ברירה אחרת. השטיק אולי משומש, אבל אנחנו אוהבים אותו.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • בשני שליש הספר מופיעים מפגש מטלטל וגילוי שערורייתי ומערער שהופך את כל העלילה על פרצופה. באום מבין משהו שאסור שהעולם יידע - האם הוא ישמור זאת לעצמו או יתאפק? גיבורנו מפר את הציווי העליון, "תן לכלבים ישנים לרבוץ", מה שמביא לסיום קטסטרופלי שכולו ניצחון פירוס מזעזע, מוגזם לחלוטין, אך די משעשע בדרכו הפתלתלה - והמאוד וודי-אלנית.