הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • שלוש מחברות
  • שלוש מחברות
    ePublish | 2019 | פרוזה מקור | 220 עמ' מודפסים
    "אז אני הקשבתי לאימא שלי, שגם כשלא היה להם כסף היא תמיד הייתה מטופחת; תמיד עם לק ועם אודם, ובלילות הייתה מגלגלת שיער רטוב שלה ברולים, כדי שבבוקר יהיו לה תלתלים מסודרים. היא הייתה אומרת שקודם כול את בשבילך, אחר כך בשביל בעלך, שלא יסתכל באחרות, ואחר כך בשביל ששכֵיינים לא ידברו. ופה, ברוך השם, כולם מדברים".
     
    שלוש נשים. שלוש מחברות. שלושה סיפורי חיים שיכווצו לכם את הלב, ולאחר מכן ירחיבו אותו. שלושה דורות של נשים במשפחה אחת, נשים רגילות שמתמודדות עם החיים, כל אחת בדרכה.  
    פאניה, ניצולת שואה בעלת אישיות ססגונית וז'רגון משלה, נלחמה כדי לגדל שתי בנות עצמאיות, אולי עצמאיות מדי. בתה מאירה, נערה שוחרת חופש שהתבגרה טרם זמנה.
    נכדתה קרן אור, בת יחידה, סופרת בנשמתה, שנאלצה להתמודד עם אובדן כבד ועם שמירת הסודות המשפחתיים.
     
    הסיפור המשפחתי, המתחיל בשנות הארבעים של המאה הקודמת ונמשך עד ימינו, הוא פסיפס מרתק ומרגש. סיון אופירי, בסגנונה הייחודי, חושפת את מעמקי הנפשות הפועלות וגורמת לנו להרגיש, לפחות עד סוף הספר, כמו חלק מהמשפחה.  
     
    סיון אופירי, מפתחת השיטה לשחרור ממאבק במשקל, פרסמה ספרים רבים, בהם “נשים יקרות" (2018) ו"פרינססה" (2019); אימא, בת זוג, מדריכה, כותבת, חוקרת ושמחה. 
  • ספר דיגיטלי
     
    45 27
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • "תשמרו לי עליו", צעקה אימא שלי, ואבא שלי התחיל לבכות.
    המיילדת רצה עם האלונקה, הניחה את ידה על החזה של אימא שלי וצעקה לה חזרה, "אל תדאגי, שושי, הכול יהיה בסדר, אל תדאגי". ככל שהמיילדת צעקה בקול רם יותר, כך אימא שלי צרחה חזק יותר. אבא שלי התמוטט בכניסה לחדר הניתוח.
     
    ***
     
    סבתא פאניה סיפרה לי את הסיפור הזה מאות פעמים. בילדותי היינו נפגשות כמעט בכל יום, ותמיד ביקשתי לשמוע מה קרה שם.
    מרותקת, ישבתי לידה, מקשיבה לכל מילה שיצאה מפיה שעה שהייתה רוקמת, מקפלת כביסה או שותה תה לאחר ארוחת הצהריים. בדמיוני הצטיירו האירועים לפרטי פרטים, ממש כמו בסרט קולנוע, עד שהפכו לזיכרון הפרטי שלי.
    מעולם לא סיפרה את כל הסיפור בבת אחת. לפעמים הייתה ממשיכה מהמקום שבו הפסיקה בפעם הקודמת, ולפעמים דרשתי שתתחיל במה שקרה בבית החולים, והיא הסכימה. את הפרטים שלא סיפרה דליתי מההורים ומהדודה שלי.
    לרוב הם שיתפו פעולה, ואני יכולתי להתמסר לפאזל שהתארגן לי בראש, קצת כמו "מנהרת הזמן" של דאג וטוני, או כמו בנסיעה הזויה בדלוריאן של הדוק אמט בראון עם מייקל ג’יי פוקס.
    • סיון אופירי
    • סיון אופירי

      מאמנת תזונה, מטפלת ברפואה משלימה, מדריכה להכנה ללידה, דולה, מדריכת הנקה,  מחברת הספרים "שום דבר לא קרה" ו"למה תינוקות בוכים"? מייסדת של "ללדת" – ביה"ס למקצועות הלידה.

     
  • נושאים
  • המלצות נוספות