הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • ימי החג - חג הפסח - חלק ג- סדרת
  • ימי החג - חג הפסח - חלק ג- סדרת "המדריך היהודי" 4
    גרינולד פרסום ותדמית בע"מ | 2016 | יהדות | 220 עמ' מודפסים
    מה בספר?  עֶרֶב פֶּסַח - יוֹמָן אֵירוּעִים דָּתִי, "לֵיל הַסֵּדֶר" וְהַחוֹלִים, לֵיל הַסֵּדֶר הָאַחֲרוֹן "בַּגֶּטוֹ וַאַרְשָׁה", טִיפִּים לְקוֹרֵא הַהַגָּדָה הַחִילּוֹנִי, מִצְוַת "שְׁתִיָּת אַרְבַּע כּוֹסוֹת יַיִן", "הָא לַחְמָא עַנְיָא", הַנָּשִׁים וּמִצְווֹת הַפֶּסַח, מִנְהָג "הַטָּפַת הַיַּיִן", "פֶּסַח, מַצָּה וּמָרוֹר", מִצְוַת "אֲכִילַת אֲפִיקוֹמָן", "חַד גַּדְיָא" וְעַם יִשְׂרָאֵל ועוד.                                                                                                                                                                                                               
    סִדְרַת "הַמַּדְרִיךְ הַיְּהוּדִי" מגישה לכם את המסורת היהודית עתיקת היומין בשפה ידידותית ומרעננת, ובהסברים מעשיים בליווי איורים מרהיבים. הסדרה נועדה בראש ובראשונה לציבור החילוני והמסורתי אך גם הציבור הדתי ימצא בה תועלת ועניין רב. הסדרה כוללת 9 ספרים המקיפים את לוח השנה העברי ומטרתה לשמש כלי עזר ומעין "מַצְפֵּן יְהוּדִי" לסיטואציות הדתיות במעגל חייו של כל אדם ללא קשר להשקפת עולמו.
    בחירת הנושאים ואופן עריכתם מאפשרים גישה חופשית, עכשווית וחסרת דעות קדומות לכל המבקשים להכיר את מנהגי המסורת היהודית. ספרי הסדרה אינם "מָבוֹא לַחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה", אינם קובעי הלכה ואינם משמשים תחליף לסידורי התפילה. תכליתם אחת ויחידה – יצירת נקודת מפגש וגשר יהודי לקירוב לבבות בין כל גווני האוכלוסייה. היהדות איננה "הַכֹּל אוֹ כְּלוּם" ובוודאי לא שייכת למגזר זה או אחר. נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, "מַאֲמִינִים" והמגדירים עצמם "לֹא מַאֲמִינִים"  מוזמנים לפתוח "אֶשְׁנָב חִלּוֹנִי" למורשת התרבותית המופלאה ולמעיין החכמה היהודית.
  • ספר דיגיטלי
     
    0
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • דבר העורך והמחבר
     
    "אֱמוּנָה הִיא לַעֲשׂוֹת אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן, גַּם כְּשֶׁאֵינְךָ רוֹאֶה אֶת הַתְּמוּנָה כֻּלָּהּ"
     
    "הַצְּלִיל הַיְּהוּדִי" העולה באזנכם למקרא משפט זה נשמע כמו עוד ציטוט מהמסורת היהודית, אך הוא נכתב על ידי מרטין לותר קינג, כומר בפטיסטי אפרו־אמריקאי, ולוחם למען זכויות השחורים בארצות הברית. בעמודים הבאים אפרוש בפניכם את תמצית השקפת עולמי על הדת היהודית בכלל, ואתמקד בעיקר בשאלה המטרידה "לְאָן צוֹעֵד הָעוֹלָם הַיְּהוּדִי"?
    ממש לנגד עינינו מתרחש תהליך מדאיג ומסוכן, הנתונים היבשים מצביעים בבירור על פיחות ניכר במעמדה של המסורת היהודית ההולכת ומתרחקת מלבם של יהודים רבים. בל נִטְעֶה או חלילה נַטְעֶה, אין זה גל עכור וחולף אלא גל צונאמי מתגבר. האם ניתן להתחמק עוד משאלת גורל זהותם היהודית של הדורות הבאים?
    לצערי אנו עדים לתופעה מקוממת, רבים משלימים עם החבל המתהדק על צווארה של היהדות, ולעתים אף "בְּהַכְנָעָה יְהוּדִית" אופיינית: סופקים כפיים, נושאים את מבטם לשמים, נאנחים ואומרים "נוּ, מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת?". יחד עם זאת, לא נתעלם מתהליכי הפיוס המעודדים של חלק מהציבור החילוני עם המסורת היהודית, ואינני מתכוון "לַחֲזָרָה בִּתְּשׁוּבָה" במשמעות המקובלת. פתיחת "דַּף גְּמָרָא" או עיון בספרי יהדות אחרים זוכים לעדנה בקרב יהודים חילונים, קיומן של כל "מִצְווֹת הַיַּהֲדוּת", או חלקן, ואפילו אי־קיומן כלל — איננו "תְּנַאי קַּבָּלָה" לחיק המורשת היהודית.
    התפילה הנה צורך אנושי של כל אדם להתחבר לכוח גדול ממנו ללא קשר להשקפת עולמו, ולכן רוב בני האדם מתפללים ברגעי שמחה ומצוקה. "הַתְּפִילָּה הַיְּהוּדִית" אינה קריאת טקסטים דתיים, על תפילה היוצאת מהלב שאינה נזקקת למילים כלל, אמרו חז"ל כי היא מתקבלת מיד, וגם היא "הַכְרָזַת שַׁיָּיכוּת" למסורת עם ישראל.
    לנגד עיני עומדת שמירת צביונו של העם היהודי בעיקר בקרב יהודים חילונים בארץ ובתפוצות. פיוט תפילה עתיק זה חובר באמצע המאה ה־16 בידי רַבִּי שְׁלֹמֹה אֶלְקָבֵץ, מחשובי מקובלי צפת, וכוחו יפה היום יותר מתמיד:
    "שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, וְאַל יֹאבַד יִשְׂרָאֵל הָאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. שׁוֹמֵר גּוֹי אֶחָד שְׁמוֹר שְׁאֵרִית עַם אֶחָד, וְאַל יֹאבַד גּוֹי אֶחָד הַמְיַחֲדִים שִׁמְךָ ה' אֱלֹהֵנוּ ה' אֶחָד. שׁוֹמֵר גּוֹי קָדוֹשׁ שְׁמוֹר שְׁאֵרִית עַם קָדוֹשׁ, וְאַל יֹאבַד גּוֹי קָדושׁ הַמְשַׁלְּשִׁים בְּשָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת לְקָדוֹשׁ".
     
    קֹדֶשׁ אוֹ חוֹל? טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד!
     
    במסע חיי ידעתי מעברים לא מעטים "בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל" ולהיפך, מדוע מצאתי לנכון להביא לידיעתכם עובדה זו? אינני מבקש לפרוץ דרך ללבכם כי ידעתי גם "תְּקוּפוֹת חִלּוֹנִיּוֹת" בחיי, ברצוני לשתף אתכם בתובנה אישית זו: "הַיַּהֲדוּת אֵינָה הַכֹּל אוֹ לֹא כְּלוּם". תחושות הניכור והחשדנות בקרב יהודים רבים המגדירים עצמם "חִלּוֹנִים" כלפי הדת היהודית מוכרות ומובנות לי לחלוטין. "יַחֲסֵי הַצִּיבּוּר וְהַשִּׁיווּק" של הדת היהודית מופקדים בדרך כלל בידי אלו המייחסים אותה רק לעצמם ובשל כך נדחקו יהודים רבים אל "מִחוּץ לַגָּדֵר".
    בטקסים הדתיים סביב מעגל חייו של כל יהודי משתתפים גם יהודים חילונים רבים וטוב שכך. בין דמעות השמחה מתחת לחופת הנישואין ואמירת הפסוק המוכר "אִם אֶשְׁכַּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם...", ולהבדיל בין דמעות הצער על קברו הטרי של בן משפחה אהוב ואמירת התפילה "יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ..." ניתן להבחין בקלות באי־נוחות מביכה, חוסר ידע בסיסי והתמצאות דלה במתרחש סביב. בנקודת מפגש זו הזועקת לשמים (תרתי משמע), הבנתי עד כמה התרחקו מנהגי המסורת הבסיסיים ביותר מיהודים רבים כל כך בחברה הישראלית.
    סדרה זו היא בהשאלה "WAZE יְּהוּדִי" שתכליתה לנווט בקלות בסיטואציות דתיות סביב לוח השנה העברי, היא אינה "מָבוֹא לַחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה" ולא הצעה אלטרנטיבית לדרך חייכם, ואפילו רמז דק של הטפת מוסר לא תמצאו בין דפיה. עריכת התכנים והדגשים השונים הנם על פי נקודת מבטי האישית, ולמען הסר ספק, איני רב ואפילו לא בנו של רב ולא קיבלתי את ברכתו של רב זה או אחר. מכל מקום, אין בסדרה זו ניסיון לקבוע הלכות, לתת מענה לסוגיות דתיות, לבטא את כל הדעות, הפרשנויות והמנהגים במסורת היהודית. על כן, בכל עניין מהותי בדין, בהלכה או במנהג חובה להתייעץ עם גורמים בעלי סמכות דתית.
    כשש שנים "יָשַׁבְתִּי עַל הַמְּדוֹכָה הַיְּהוּדִית" כדי למצוא פתרונות נגישים וידידותיים לכל יהודי. אני תקווה כי "קְרִיאָה יְּהוּדִית" זו, הבוקעת מעומק הלב, תתרום ליתר סובלנות ולהפחתת דעות קדומות, לקירוב לבבות ולאחוות אחים! הָרַב יִצְחָק הַכֹּהֵן קוּק, דגל באחדות ישראל ודבריו מתוך ספרו "אוֹרוֹת הַתְּשׁוּבָה" ראויים לעיון:
    "גַּם מִתּוֹךְ הַחוֹל יִגָּלֶה הַקֹּדֶשׁ, וְגַם מִתּוֹךְ הַחוֹפֶשׁ הַפָּרוּץ יָבוֹא הָעוֹל הָאָהוּב... יִגְמוֹל זֶה הַצִּיץ, יִפְרַח הַפֶּרַח, יְבוּשַּׁל הַפְּרִי — וְיֵדַע הָעוֹלָם כּוּלּוֹ, כִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְדַבֵּר בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בְּכָל תְּנוּעוֹת רוּחָהּ וְסוֹף הַכֹּל הוּא לִתְשׁוּבָה הַמְּבִיאָה רְפוּאָה וּגְאוּלָּה לָעוֹלָם".
    למען הגילוי הנאות, אני נמנה עם היהדות האורתודוכסית אך אני מאמין כי הגישה היהודית הפתוחה הנקראת בפי חז"ל "בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים" עדיפה על דחייה והסתגרות "בְּתוֹךְ דָּלֶת אַמּוֹת". שמירת הקשר המשולש בין "תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל" לבין "עַם יִשְׂרָאֵל" ולבין "מְדִינַת יִשְׂרָאֵל" תבטיח את קיומו הנצחי של העם היהודי בארץ ישראל. ספר (מגילת) "קֹהֶלֶת" הוא פרי עטו של שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אשר נחשב במסורת היהודית לחכם באדם, בפרק ד', פסוקים ט'-י"ב, נאמר:
    "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם. כִּי אִם יִפֹּלוּ, הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ וְאִילוּ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל, וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ. גַּם אִם יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם וְחַם לָהֶם וּלְאֶחָד אֵיךְ יֵחָם. וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד, שְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ, וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק".
    הַמָּסוֹרֶת הַיְּהוּדִית, לְאָן?
     
    בימינו, עולה ללא הרף שאלת האקטואליות של הדת היהודית עתיקת היומין בעידן הקדמה הטכנולוגית. אין עוד צורך לקושש עצים ולחכך בחזקה שתי אבנים זו בזו כדי להבעיר אש, לחיצת כפתור קלה תעשה את העבודה במקומנו. הקשר ההדוק בין מצוות הדת והתפילות לבין מנהגי המסורת מרתיע רבים מלהתקרב ליהדות ואפילו להתרחק ממנה. היהדות איננה רק דת, היא גם (ואולי בעיקר), מסורת מפוארת בת 3,000 שנה ויותר, מורשת תרבותית ומעיין חכמה בלתי נדלה. בעת הזאת, עומדת על הפרק שאלת "הַזֶּהוּת הַיְּהוּדִית" בלב ולא מידת "הַהִזְדַּהוּת הַדָּתִית" בפועל. לדעתי, תחושת השייכות למסורת איננה עניין אידיאולוגי, גיאוגרפי, חברתי ופוליטי.
    "הָעוֹלָם הַיְּהוּדִי" משנה פניו בקצב מסחרר ועובר שינויים דרמאטיים, יש הרואים בתהליכים אלו עדכון מתבקש ברוח הזמן ואחרים רואים בהם איום מיידי על עתידו של העם היהודי. שינויים אינם שליליים ואפילו מבורכים, על מה הצעקה?! לאורך ההיסטוריה נכפו על העם היהודי שינויים רבים אשר הביאו עליו אסונות נוראיים, ואבהיר מיד, כוונתי רק לשינויים מרצון ולא מכפייה! לשמחתנו, העם היהודי חופשי בארצו או בארצות הניכר על פי בחירתו. אין זה סוד כי דווקא תחושת שאננות זו, עלולה לאיים על המכנה המשותף הרחב ביותר שלנו — "הַמָּסוֹרֶת הַיְּהוּדִית".
    תופעת "הַהִתְבּוֹלְלוּת" או בשמה הקדום "הִתְיַיוְּונוּת" היא עובדה מוגמרת ושורשיה בתקופת מלכות יוון בארץ ישראל במאה השנייה לפני הספירה, המודל הקדום דומה להפליא לתהליכי "הַהִתְבּוֹלְלוּת הַמּוֹדֶרְנִית". תופעה זו החלה דווקא בקרב היהודים משכבת השלטון ומשפחת הכוהנים המיוחסת, בתחילה אומצו מנהגים בודדים שלא עמדו בסתירה לדת היהודית אך עד מהרה אומצו גם רעיונות נוספים. אז כמו היום, הרצון להשתלב במרחב התרבותי הסתיים בהצבת פסלו של "זֶאוּס" בבית המקדש. תהליך זה קרע את העולם היהודי וכצפוי הגיעו גם "גְּזִירוֹת אַנְטִיוֹכוּס": עונש על קיום "בְּרִית מִילָה" וטקסים דתיים אחרים, שמירת השבת ותפילות בציבור ועוד.
    "קְרָב הַמְּאָסֵף הַיְּהוּדִי" מתנהל במספר חזיתות בו זמנית, קרב זה אינו מתנהל מול אויב חיצוני, אלא על לִבּוֹ של כל יהודי פנימה, השימוש במונחים צבאיים אלו מבטא "מַצַּב חֵרוּם". במדינת ישראל מעמיק השסע בין "הַתַּרְבּוּת הַיִּשְׂרְאֵלִית" החילונית לבין "הַיַהֲדוּת הַדָּתִית" השמרנית, במקביל מתרחשים תהליכים מרתקים נוספים עליהם ארחיב בהמשך. בקהילות היהודיות מעבר לים המצב קשה יותר, שלא לומר אבוד, "הַהִתְבּוֹלְלוּת" מתפשטת כאש בשדה קוצים.
    שימו לב לנתונים מצמררים אלו, יהדות ארצות הברית, הגדולה בעולם מונה כשבעה מליון יהודים: למעלה מ־60% מתחתנים עם לא יהודים, כ־30% מגדירים את עצמם כחסרי דת, כ־35% מקשטים את בתיהם בעצי אשוח בחג המולד, אך הנתון המדאיג והחמור ביותר — רוב יהודי ארה"ב אינו מעניק לילדיו חינוך יהודי. לשאלה: "מָה זֶה לִהְיוֹת יְהוּדִי?", השיבו רוב הנשאלים בסקר כך: "לִזְכּוֹר אֶת הַשּׁוֹאָה". בקרב יהודי צרפת ובריטניה הגדולות באירופה, המצב איננו מעודד, שיעור "נִישׂוּאֶי הַתַּעֲרֹבֶת" הוא כ־50% ואפילו יותר!
    "הַיְּהוּדִי הֶחָדָשׁ" כבר כאן והוא איננו "חוּצָן" מגלאקסיה אחרת, הרשו לי להציגו בפניכם: מסתיר את מוצאו היהודי, חסר זיקה דתית, מנותק מהמסורת, נשוי/אה ללא יהודי/ה, מעניק/ה חינוך לא יהודי לילדים ומקיים מנהגים גם של דת אחרת... צר לי, ההיסטוריה היהודית כנראה חוזרת.
     
    בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה — מָשָׁל לְדוּגְמָא
     
    בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב (חַג) — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, תֵאָכֵל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֹא תֵאָכֵל".
    בשאלת גורלה של אותה "בֵּיצָה" ניהלו חז"ל דיון נוקב המתפרס על פני 6 עמודים בַּגְּמָרָא, מַסֶּכֶת "בֵּיצָה" (שזכתה להיקרא על שמה), והיא רק דוגמא לסוגיות אחרות בנושאים שונים. עם כל הכבוד הרב שיש לי לחכמה היהודית עתיקת היומין, מעמדה ההלכתי של "בֵּיצָה" זו בחג אינו רלוונטי היום ליהודים רבים. סוגיה זו היא מָשָׁל למצבה של היהדות היום, ולכן יש לברר תחילה: "הַאִם הַחַג אֵינוֹ עוֹד סְתָם יוֹם חוֹל בְּחַיֵּינוּ?", ורק אחר כך לשאול: "מָתַי נוֹלְדָה הַבֵּיצָה שֶׁאוּלַי נֹאכַל בַּחַג"?
    "הַמַאֲבָק הַקְּלַאסִּי" בין חילונים לבין דתיים ולהיפך משעשע אותי כל פעם מחדש, החשש מפני כפייה דתית מול הרצון לשמור את המסורת היהודית עברו מן העולם. היהדות חשובה במידה זו או אחרת לכל אחד מאיתנו, רוב היהודים במדינת ישראל מעידים כי הם מאמינים באלוהים ומכבדים את ערכי היסוד של המסורת היהודית ומנהגיה, גם אם אינם שומרי מצוות. האובססיה לטפח את השסע בין דתיים לבין חילונים בשקר יסודה והיא ניזונה רק מקבוצות קיצוניות בשני הצדדים, אך לצערי מצליחה לזרוע איבה מיותרת בינינו.
    מה עושים? ראשית, עלינו להתייחס בכובד ראש לתהליכים המתרחשים לנגד עינינו, להכיר בעובדות כהווייתן, להבין שאיננו עומדים משני צִדֵּי המתרס, ולשמור היטב על "הַזֶּהוּת הַיְּהוּדִית" המשותפת לנו. שנית, על החברה הישראלית לערוך "חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ" נוקב ואמיץ: על הציבור הדתי להפנים כי היהדות אינה נחלתו הבלעדית, ועל הציבור החילוני לעצור לרגע קט ולברר בינו לבין עצמו, מהי משמעותה של המסורת היהודית בחייו ומה ברצונו להנחיל לילדיו.
    היהדות עוברת תהליך דו־סטרי מרתק. מחד, יהודים רבים מתרחקים מהמסורת, ומאידך יהודים אחרים עושים את דרכם חזרה למסורת. "הָעוֹלָם הַתּוֹרָנִי" מתחזק ועתידו אינו מוטל בספק, ולעומתו "הָעוֹלָם הַחִלּוֹנִי" מתרוקן מהתכנים היהודיים ובעוד מספר עשורים עלול לאבד את זיקתו למסורת. "הָעוֹלָם הַחֲרֵדִי" עובר מהפך דראמטי ונפתח לשינויים, האם "הָעוֹלָם הַחִלּוֹנִי" מוכן להיפתח אליו?! בלימת גל האיבה העכור בינינו תלויה רק בנו, לא בממסד הפוליטי ולא בממסד הרבני.
     
    המחבר והעורך, נתן גרינולד
    • נתן גרינולד
    • נתן גרינולד
     
  • נושאים
  • המלצות נוספות
    • ימי החג - חג הפסח - חלק א- סדרת
    • ימי החג - חג הפסח - חלק ב- סדרת
    • יהדותון - פסח, שבועות וחודשי הקיץ
    • נעשה לנו חג: חגים ותרבות אזרחית בישראל
    • הגדה של פסח - לילה של אחדות
    • לגעת בזמן
    • תשעה קוראים באב
    • התחדשותה של מסורת
    • שבועות ושבעת המינים בהיבט רב תחומי
    • לא על רגל אחת
    • באר מרים - סוכות
    • באר מרים - שבועות