הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • הר אדוני
  • הר אדוני
    ארי דה לוקה | תרגום: מרים שוסטרמן־פדובאנו
    הקיבוץ המאוחד, הספריה החדשה | 2003 | פרוזה תרגום | 144 עמ' מודפסים

    היא לוקחת את הראש שלי בידיה, מניחה אותו על החזה שלה, אני חש מתחת לתפיחה של הבשר הבולט שלה בנשימתה ואחר כך בהלמות הנוקשה של הלב, שנשמעת לי כאילו מישהו נוקש בדלת, ובא לי לענות: יבוא."

     

     

     

    "הנובלה הקטנה הזאת מספרת על האנשים הכי פשוטים, על החיים הכי שוליים, ובכל-זאת היא הופכת להיות הד והשתקפות של החשוב שבכל הספרים". La Stampa

     

      

     

    "כשאתה גומר לקרוא את הספר נותר בך רושם בל-יימחה שזה-עתה האזנת למזמור קודש... ובסוף, הגעת לשמיים". La Republica

     

     

     

    "הפרוזה של דה לוקה עשירה, עסיסית, מלאה חיים: כמעט אפשר לטעום אותה כפרי בשל בפה. הסיפור לוכד את קוראיו ומשרה אותם באטמוספירה קסומה". L'Espresso

     

      

     

    "מאז 'אלה תולדות' של מורנטה לא ריגש אותי כך ספר איטלקי. הימים שעברו עלי בעריכתו ובהכנתו לדפוס היו ימים של התרוממות-רוח, של התפעלות מבחירת הפרטים הנהדרת, של צחוק בקול, של צביטות לב, של בכי במקומות לא-צפויים, של אמונה מחודשת בכוחה של הספרות להיות אנושית כל-כך. אני חושב שזהו ספר שמולו 'המוות מתבייש שהוא קיים'". מנחם פרי

     

    אֶרי דה לוקה נולד בנאפולי בשנת 1950, ובגיל 18 עזב אותה. בין השאר עבד כסבל, פועל במפעל "פיאט", נהג משאית, פועל בניין. בצעירותו היה פעיל פוליטי, קומוניסט בהשקפתו, שהפגין ונעצר לא אחת. הוא למד בעצמו על יהדות, ועסק בתרגום חלקים מהתנ"ך לאיטלקית. הוא סיפר כי בחר בתנ"ך כספר המשקף את המורשת שלו. כיום הוא מצהיר על הזדהותו המלאה עם מדינת ישראל.

     

    ספרו הראשון "לא עכשיו, לא כאן" יצא לאור כשהיה בן 40. מאז הוסיף וכתב כ- 17 ספרים נוספים. גם כשארי דה לוקה כבר זכה לביסוס כלכלי ולמעמד מוערך מאוד כסופר, הוא הקפיד להמשיך ולגעת בנקודות כואבות בחיים. למשל, הוא התנדב לנהוג בשיירות של אספקה הומניטארית לבוסניה, לדבריו: "כי היתה שוב מלחמה קרוב אלינו, באירופה, וזה המעט שיכולתי לעשות."

    מכר מאות עותקים
  • ספר דיגיטלי
     
    38
    ספר מודפס
     
    79 63.2
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • "היממה היא טעימה אחת", נשמע קולו של מַאסְטְרוֹ אֶריקוֹ בפתח בית־המלאכה. אני כבר עמדתי שם רבע שעה לפני הדלת כדי להתחיל טוב את יום העבודה הראשון שלי. הוא מגיע בשבע, מעלה את תריס־הברזל ואומר את משפט העידוד שלו: היממה היא טעימה אחת, הזמן קצר, אז נתחיל לעבוד. לפקודתך, אני עונה לו, וככה זה הלך. היום אני כותב את הידיעה הראשונה, כדי לשמור את חשבון הימים החדשים. יותר אני כבר לא בבית־ספר. הגעתי לגיל שלוש־עשרה, ואבא שלח אותי לעבוד. זה צודק, הגיעה השעה. חינוך־חובה זה עד ג' יסודית, והוא נתן לי ללמוד עד ה' כי הייתי קצת חולני, וחוץ מזה, ככה יש לי תעודת לימודים טובה יותר. בסביבה הזאת ילדים הולכים לעבוד גם בלי בית־ספר, את זה אבא לא רצה. הוא סוור בנמל, לא למד, רק עכשיו הוא לומד לקרוא ולכתוב, בשיעורי ערב של איגוד הסוורים. הוא מדבר בדיאלקט ומפחד מהאיטלקית וגם מהידע של אלה שלמדו. אומר שעם האיטלקית הבנאדם חמוש יותר טוב. אני יודע איטלקית כי אני קורא ספרים בספרייה, אבל אני לא מדבר בה. אני כותב באיטלקית כי היא שותקת ואני יכול לכתוב בה את אירועי היום אחרי שנחו מהרעש של הנפוליטנית.

     

    סוף־סוף אני עובד, גם אם רק בקצת כסף, אבל בשבת אני מביא הביתה משכורת. זאת התחלת הקיץ, בבוקר בשש קריר, שנינו אוכלים יחד ארוחת־בוקר ואחר־כך גם אני לובש את הז'קט של העבודה, יוצא יחד אתו מהבית, מלווה אותו קצת ואחר־כך חוזר, בית־המלאכה של מַאסְט אֶריקוֹ נמצא בסמטה שמתחת לבניין שלנו. ביום־ההולדת שלי נתן לי אבא במתנה חתיכת עץ מכוּפף, קוראים לזה בּוּמֶרָאן. אני מחזיק אותו ביד, בלי לשאול, עובר בי דגדוג, זעזוע קטן של זרם. אבא מסביר שמעיפים אותו רחוק והוא חוזר בחזרה. אמא מתנגדת: "אבל איפה הוא ישתמש בו?" היא צודקת, מעל רובע הסמטאות הזה, שקוראים לו מוֹנטֶדִידִיוֹ, אם אתה רוצה לירוק על הרצפה, לא תמצא מקום פנוי בין הרגליים. אין כאן מקום לתלות כביסה. בסדר, אני אומר, אני לא יכול להעיף אותו אבל אני יכול להתאמן בַּתנועות של הזריקה. הוא כבד, כמו ברזל. אמא נותנת לי במתנה זוג מכנסיים ארוכים, היא קנתה אותם בשוק של רֶזינָה, איכות טובה, אמריקאית. קשים, כהים, אני לובש אותם ומסדר כדי להתאים אותם לברך. "עכשיו אתה גֶבֶּר, מביא משכורת הביתה", כן, בשבת אני מביא משכורת, אבל מכאן ועד להיות גבר, גֶבֶּר, עוד חסר הרבה. בינתיים הקול הלך לו ואני מדבר צרוד...

    • ארי דה לוקה
    • ארי דה לוקה

      אֶרי דה לוּקה (באיטלקית: Erri de Luca; נולד ב-1950) הוא סופר איטלקי המתאר בספריו את נאפולי, עיר ילדותו.

      דה לוקה למד עברית ויידיש ותרגם לאיטלקית את ספר שמות, יונה, קהלת ומגילת רות. ספרו הראשון "לא עכשיו, לא כאן" (באיטלקית: Non ora, non qui) - פורסם ב-1989, בהיות דה לוקה בן 40, ומהדורה חדשה יוצאת מאז מדי שנה.
     
    יהודית רותם
    |
    הארץ
    |
    09/06/03
     
  • נושאים
  • המלצות נוספות