מדריך מטרופוליס הגולן
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מדריך מטרופוליס הגולן
הוספה למועדפים

מדריך מטרופוליס הגולן

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

העורך הראשי של חברת המגזינים "ארץ הצבי"

תקציר

צאו לטייל
 
הגולן הוא אחד מחבלי הארץ הפתוחים היפים ביותר בישראל. חלק גדול משטח הגולן הוא שמורת טבע, חלק גדול נוסף הוא שטחים פתוחים. למעשה הגולן הוא הריאה הירוקה הגדולה ביותר בישראל. מאז 1967 חושפים את מכמניו ההיסטוריים — עד היום זוהו 30 בתי כנסת מימי המשנה והתלמוד, עשרות אתרים מהתקופה הרומית והביזנטית ומהתקופות הקדומות יותר עד למעמקי הפרהיסטוריה. על זה יש להוסיף כמה מבצרים צלבניים, חאנים ממלוכים, ואפילו שרידים מעניינים מהתקופות המודרניות — מימי המנדט הצרפתי ועד לשלטון הסורי.
 
מהיום הראשון להתיישבות בגולן, בימים הראשונים של קיבוץ גולן שהפך לימים למרום גולן, האידיאולוגיה של המתיישבים הייתה על־תנועתית. כאן בגולן, כך אמרו המתיישבים הראשונים לדוד בן גוריון, כאשר הגיע לביקור, אין איחוד הקיבוצים והקיבוץ המאוחד, אין דתיים לחוד וחילונים לחוד, אין קיבוץ אל מול מושב, עיר אל מול כפר. זהו פן אחד בחזון הציוני של הגולן: היכולת ליצור חברה אזרחית החיה בשלום עם חילוקי הדעות בתוכה, ועם כל מגוון האוכלוסייה הישראלית, יהודים ושאינם יהודים. אי אפשר במדריך להקיף הכול — אבל, אני מקווה, שהמדריך הזה יפתה אתכם ללכת ולראות במו עיניכם את נופי הגולן המרהיבים, את פריחת החלמוניות בהר החזקה, את פריחת האירוסים המרהיבים ואת הנחלים והמפלים השוצפים.
 
תהנו.

פרק ראשון

היה היה
 
200,000-400,000 לפני זמננו
תקופת האבן הקדומה. קבוצות של ציידים־לקטים התקיימו בגולן בסוף התקופה הפליאוליתית הקדומה. הממצא המפורסם ביותר מהגולן מתקופה זו הוא צלמית הידועה כ"ונוס מברכת רם". הצלמית הזו נחשבת לממצא העתיק ביותר בדמות אנושית הידועה כיום.
 
2400-4500 לפנה"ס
התקופה הכלקוליתית ותקופת הברוזנה הקדומה. מתקופה זו מצויים בגולן מאות דולמנים — מבני קבורה, מבזלת, ואתר גלגל הרפאים שמהותו אינה ברורה.
586-1200 לפנה"ס
תקופת הברזל. על פי התנ"ך, בני ישראל ישבו בגולן לאחר שמשה כבש את עבר הירדן מידי עוג מלך הבשן. חבל הבשן, הכולל גם את הגולן, היה בנחלת חצי שבט המנשה. עד לעלייתה של ממלכת אשור, הגולן היה בשליטת הארמים.
 
המאה השנייה לפנה"ס
הגולן נודע כאזור בשליטת היטורים — עם ערבי־ארמי שהקים ממלכה באזור החרמון ובקעת הלבנון.
המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי כובש את הגולן. בחסותו של ינאי מתחילה התיישבות יהודית צפופה בגולן הכוללת את העיר גמלא וערים נוספות. בדרום הגולן הוקמה העיר ההלניסטית סוסיתא ששלטה על תחום נרחב בסביבתה.
 
המאה הראשונה לפנה"ס
הקיסר אוגוסטוס מוסר את הגולן לידי הורדוס, שמיישב בה מושבות של חיילים יהודים. הורדוס מקים בסביבות מעיין הבניאס מקדש לכבודו של אוגוסטוס ומתחיל לבנות עיר מסביב למעיין.
 
המאה הראשונה לספירה
בנו ויורשו של הורדוס באזור זה, פיליפוס, המשיך בבנית עיר מרכזית ליד מעיין הבניאס בשם קיסריה פיליפי. במחצית השנייה של המאה הראשונה נמסר הגולן לשליטת נכדו של הורדוס, אגריפס השני. הוא מפאר את קיסריה פיליפי בארמונות, שווקים ובנייני פאר, ומארח בעיר את טיטוס והלגיונות הרומאים שנשלחו ליהודה לדכא את המרד הגדול.
בימי המרד נערך הקרב הגדול בין היהודים לרומאים בגמלא והעיר חרבה.
 
מאה שלישית-ששית
בגולן מוקמים יישובים יהודיים רבים, כפי שמעידים הממצאים הארכיאולוגיים ומקורות המשנה והתלמוד. העיר המרכזית של יהודי הגולן בתקופת המשנה והתלמוד היא העיר נווה — כיום נווא בגולן הסורי. לצד היישובים היהודיים מתפתח יישוב נוצרי נרחב.
 
מאה שביעית
הגולן נכבש על ידי המוסלמים בקרב הירמוך, שנערך בגולן. זהו הקרב המכריע בין האימפריה הביזנטית לאימפריה המוסלמית.
 
מאה שמינית
בשנת 749 מתרחשת ברחבי ארץ ישראל רעידת אדמה חזקה ביותר, המכונה במקורות 'רעש שביעית', בגינה חרבים רבים מיישובי הגולן. רבים אינם משתקמים לאחר הרעש, והיישוב היהודי והנוצרי בגולן הולך ומידלדל.
 
מאה אחת עשרה-שתים עשרה
הגולן הופך לאזור גבול וקרבות בין הצלבנים היושבים בגליל לבין המוסלמים שמרכזם בדמשק. לאורך הירדן נבנים מבצרים צלבניים רבים, מסביב לבניאס נבנים ביצורים חזקים, ומעליו מוקם מבצר חזק — קלעת נמרוד.
 
מאה השלוש עשרה-חמש עשרה
עם גירוש הצלבנים מארץ ישראל, הגולן הופך לאזור ספר הנתון לשליטתם של שבטים בדואים הנודדים באזור.
 
מאה שש עשרה
ארץ ישראל נכבשת על ידי העות'מאנים. הגולן ממשיך להיות אזור ספר הנשלט בעיקר על ידי שבטים בדואים.
 
מאה שמונה עשרה
במורדות החרמון, באזורים המוגנים יותר מפלישות הבדואים, מוקמים כפרים עלוואים ודרוזים, תחת חסותם של שליטים דרוזים מקומיים מהלבנון.
 
מאה תשע עשרה
לאחר כיבוש הקווקז על ידי האימפריה הרוסית, מיישבים השלטונות העות'מאנים צ'רקסים מהקווקז בארץ ישראל ובגולן, בעיקר באזורי הספר של האימפריה, שהיו נתונים לשליטתם של שבטים בדואים. החל מסוף המאה התשע עשרה הוקמו 13 יישובים צ'רקסים שהיוו כמחצית מעשרים אלף תושבי הגולן. בעקבות הצ'רקסים, מקימות קבוצות נוספות יישובי קבע בגולן כדוגמת הטורקמנים והבדואים.
 
1886
הברון רוטשילד רוכש מאה אלף דונם בחורן. נסיון התיישבות יהודי ראשון בקרקעות אלה בכפר רמת'ניה. ההתיישבות היהודית חוסלה בפקודת מושל דמשק.
 
1888
מוקמת מושבה יהודית שנייה, המושבה בני יהודה, בכפר ביר א־שקום.
 
1905
יהודים מחצי האי קרים ברוסיה מנסים להתיישב בבקעת הבטיחה. נסיונות ההתיישבות הללו לא צלחו.
 
1923
עם כינון המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון, עובר הגולן לידי סוריה. בגולן יושבים כ־120,000 איש, בעיירה קוניטרה ובעוד 140 כפרים ועיירות קטנות ו־60 יישובים קטנים של בתים ספורים.
1948
 
לאחר מלחמת העצמאות, פיתחה ממשלת סוריה את הגולן לצורכי הצבא והקימה קו ביצורים לאורך הגבול עם ישראל.
 
1967-1949
תקריות אש רבות בין סוריה לישראל לאורך הגולן, בעיקר בנושאים הקשורים לשטחים, שהוגדרו כשטחים מפורזים.
 
1964
תחילת העבודות על מוביל המים הארצי, סוריה החלה להטות את מקורות הירדן במטרה לסכל את התוכנית הישראלית. מלחמת המים בין ישראל לסוריה הביאה להרס מפעל ההטייה הסורי, אך גם להעתקת תחילתו של מוביל המים הארצי לכינרת במקום מהירדן בעמק החולה.
 
1967, מלחמת ששת הימים
הגולן נכבש על ידי צה"ל והוחל עליו שלטון צבאי. רוב האזרחים הסורים עזבו את הגולן לתוך שטחי סוריה.
ההתיישבות הישראלית בגולן החלה שבועות ספורים לאחר סיום מלחמת ששת הימים.
 
1973
הסורים מנסים לכבוש את רמת הגולן עם מאות טנקים, ונהדפים.
 
1981
בוטל הממשל הצבאי על הגולן ונחקק חוק הגולן שהחיל את החוק הישראלי על הגולן. החלת החוק הישראלי על הגולן אפשרה לתושבים הדרוזים של הגולן לקבל אזרחות ישראלית.
 
2004-1994
נערכו דיונים במסגרות שונות בין ישראל לסורים, באמצעות מתווכים, שבהם דובר על הסכם שלום עם סוריה שיכלול נסיגה מרמת הגולן.
 
2010
בנובמבר 2010 אישרה הכנסת את "חוק משאל העם" לפיו כל נסיגה משטח ריבוני של מדינת ישראל תחייב קיום משאל עם ורוב של 61 חברי כנסת. במרץ 2014 אושר בכנסת חוק יסוד משאל עם אשר קובע כי נסיגה מכל שטח בבעלות ריבונות ישראלית מחייבת קיום משאל עם.
 
2011
ב־2011 החלה מלחמת האזרחים בסוריה, הנמשכת גם כיום. במלחמה הושיטה ישראל עזרה הומאניטארית לפצועים סורים שהגיעו אל הגבול ברמת הגולן ואושפזו בבתי חולים בישראל.
 
2017
כיום חיים בגולן 48,800 נפש (2016) ב־37 יישובים.

העורך הראשי של חברת המגזינים "ארץ הצבי"

עוד על הספר

מדריך מטרופוליס הגולן ידין רומן
היה היה
 
200,000-400,000 לפני זמננו
תקופת האבן הקדומה. קבוצות של ציידים־לקטים התקיימו בגולן בסוף התקופה הפליאוליתית הקדומה. הממצא המפורסם ביותר מהגולן מתקופה זו הוא צלמית הידועה כ"ונוס מברכת רם". הצלמית הזו נחשבת לממצא העתיק ביותר בדמות אנושית הידועה כיום.
 
2400-4500 לפנה"ס
התקופה הכלקוליתית ותקופת הברוזנה הקדומה. מתקופה זו מצויים בגולן מאות דולמנים — מבני קבורה, מבזלת, ואתר גלגל הרפאים שמהותו אינה ברורה.
586-1200 לפנה"ס
תקופת הברזל. על פי התנ"ך, בני ישראל ישבו בגולן לאחר שמשה כבש את עבר הירדן מידי עוג מלך הבשן. חבל הבשן, הכולל גם את הגולן, היה בנחלת חצי שבט המנשה. עד לעלייתה של ממלכת אשור, הגולן היה בשליטת הארמים.
 
המאה השנייה לפנה"ס
הגולן נודע כאזור בשליטת היטורים — עם ערבי־ארמי שהקים ממלכה באזור החרמון ובקעת הלבנון.
המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי כובש את הגולן. בחסותו של ינאי מתחילה התיישבות יהודית צפופה בגולן הכוללת את העיר גמלא וערים נוספות. בדרום הגולן הוקמה העיר ההלניסטית סוסיתא ששלטה על תחום נרחב בסביבתה.
 
המאה הראשונה לפנה"ס
הקיסר אוגוסטוס מוסר את הגולן לידי הורדוס, שמיישב בה מושבות של חיילים יהודים. הורדוס מקים בסביבות מעיין הבניאס מקדש לכבודו של אוגוסטוס ומתחיל לבנות עיר מסביב למעיין.
 
המאה הראשונה לספירה
בנו ויורשו של הורדוס באזור זה, פיליפוס, המשיך בבנית עיר מרכזית ליד מעיין הבניאס בשם קיסריה פיליפי. במחצית השנייה של המאה הראשונה נמסר הגולן לשליטת נכדו של הורדוס, אגריפס השני. הוא מפאר את קיסריה פיליפי בארמונות, שווקים ובנייני פאר, ומארח בעיר את טיטוס והלגיונות הרומאים שנשלחו ליהודה לדכא את המרד הגדול.
בימי המרד נערך הקרב הגדול בין היהודים לרומאים בגמלא והעיר חרבה.
 
מאה שלישית-ששית
בגולן מוקמים יישובים יהודיים רבים, כפי שמעידים הממצאים הארכיאולוגיים ומקורות המשנה והתלמוד. העיר המרכזית של יהודי הגולן בתקופת המשנה והתלמוד היא העיר נווה — כיום נווא בגולן הסורי. לצד היישובים היהודיים מתפתח יישוב נוצרי נרחב.
 
מאה שביעית
הגולן נכבש על ידי המוסלמים בקרב הירמוך, שנערך בגולן. זהו הקרב המכריע בין האימפריה הביזנטית לאימפריה המוסלמית.
 
מאה שמינית
בשנת 749 מתרחשת ברחבי ארץ ישראל רעידת אדמה חזקה ביותר, המכונה במקורות 'רעש שביעית', בגינה חרבים רבים מיישובי הגולן. רבים אינם משתקמים לאחר הרעש, והיישוב היהודי והנוצרי בגולן הולך ומידלדל.
 
מאה אחת עשרה-שתים עשרה
הגולן הופך לאזור גבול וקרבות בין הצלבנים היושבים בגליל לבין המוסלמים שמרכזם בדמשק. לאורך הירדן נבנים מבצרים צלבניים רבים, מסביב לבניאס נבנים ביצורים חזקים, ומעליו מוקם מבצר חזק — קלעת נמרוד.
 
מאה השלוש עשרה-חמש עשרה
עם גירוש הצלבנים מארץ ישראל, הגולן הופך לאזור ספר הנתון לשליטתם של שבטים בדואים הנודדים באזור.
 
מאה שש עשרה
ארץ ישראל נכבשת על ידי העות'מאנים. הגולן ממשיך להיות אזור ספר הנשלט בעיקר על ידי שבטים בדואים.
 
מאה שמונה עשרה
במורדות החרמון, באזורים המוגנים יותר מפלישות הבדואים, מוקמים כפרים עלוואים ודרוזים, תחת חסותם של שליטים דרוזים מקומיים מהלבנון.
 
מאה תשע עשרה
לאחר כיבוש הקווקז על ידי האימפריה הרוסית, מיישבים השלטונות העות'מאנים צ'רקסים מהקווקז בארץ ישראל ובגולן, בעיקר באזורי הספר של האימפריה, שהיו נתונים לשליטתם של שבטים בדואים. החל מסוף המאה התשע עשרה הוקמו 13 יישובים צ'רקסים שהיוו כמחצית מעשרים אלף תושבי הגולן. בעקבות הצ'רקסים, מקימות קבוצות נוספות יישובי קבע בגולן כדוגמת הטורקמנים והבדואים.
 
1886
הברון רוטשילד רוכש מאה אלף דונם בחורן. נסיון התיישבות יהודי ראשון בקרקעות אלה בכפר רמת'ניה. ההתיישבות היהודית חוסלה בפקודת מושל דמשק.
 
1888
מוקמת מושבה יהודית שנייה, המושבה בני יהודה, בכפר ביר א־שקום.
 
1905
יהודים מחצי האי קרים ברוסיה מנסים להתיישב בבקעת הבטיחה. נסיונות ההתיישבות הללו לא צלחו.
 
1923
עם כינון המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון, עובר הגולן לידי סוריה. בגולן יושבים כ־120,000 איש, בעיירה קוניטרה ובעוד 140 כפרים ועיירות קטנות ו־60 יישובים קטנים של בתים ספורים.
1948
 
לאחר מלחמת העצמאות, פיתחה ממשלת סוריה את הגולן לצורכי הצבא והקימה קו ביצורים לאורך הגבול עם ישראל.
 
1967-1949
תקריות אש רבות בין סוריה לישראל לאורך הגולן, בעיקר בנושאים הקשורים לשטחים, שהוגדרו כשטחים מפורזים.
 
1964
תחילת העבודות על מוביל המים הארצי, סוריה החלה להטות את מקורות הירדן במטרה לסכל את התוכנית הישראלית. מלחמת המים בין ישראל לסוריה הביאה להרס מפעל ההטייה הסורי, אך גם להעתקת תחילתו של מוביל המים הארצי לכינרת במקום מהירדן בעמק החולה.
 
1967, מלחמת ששת הימים
הגולן נכבש על ידי צה"ל והוחל עליו שלטון צבאי. רוב האזרחים הסורים עזבו את הגולן לתוך שטחי סוריה.
ההתיישבות הישראלית בגולן החלה שבועות ספורים לאחר סיום מלחמת ששת הימים.
 
1973
הסורים מנסים לכבוש את רמת הגולן עם מאות טנקים, ונהדפים.
 
1981
בוטל הממשל הצבאי על הגולן ונחקק חוק הגולן שהחיל את החוק הישראלי על הגולן. החלת החוק הישראלי על הגולן אפשרה לתושבים הדרוזים של הגולן לקבל אזרחות ישראלית.
 
2004-1994
נערכו דיונים במסגרות שונות בין ישראל לסורים, באמצעות מתווכים, שבהם דובר על הסכם שלום עם סוריה שיכלול נסיגה מרמת הגולן.
 
2010
בנובמבר 2010 אישרה הכנסת את "חוק משאל העם" לפיו כל נסיגה משטח ריבוני של מדינת ישראל תחייב קיום משאל עם ורוב של 61 חברי כנסת. במרץ 2014 אושר בכנסת חוק יסוד משאל עם אשר קובע כי נסיגה מכל שטח בבעלות ריבונות ישראלית מחייבת קיום משאל עם.
 
2011
ב־2011 החלה מלחמת האזרחים בסוריה, הנמשכת גם כיום. במלחמה הושיטה ישראל עזרה הומאניטארית לפצועים סורים שהגיעו אל הגבול ברמת הגולן ואושפזו בבתי חולים בישראל.
 
2017
כיום חיים בגולן 48,800 נפש (2016) ב־37 יישובים.