איגרת אל הילדים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
איגרת אל הילדים
הוספה למועדפים

איגרת אל הילדים

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

    עוד על הספר

    • הוצאה: עם עובד
    • תאריך הוצאה: מרץ 2018
    • קטגוריה: שירה
    • מספר עמודים: 88 עמ' מודפסים

    נושאים

    תקציר

    אלי אליהו נולד ב 1969 בתל אביב. ספרו הראשון "אני ולא מלאך" ראה אור ב 2008 בהוצאת הליקון. ספרו השני "עיר ובהלות" ראה אור ב 2011 בהוצאת עם עובד. "איגרת אל הילדים" הוא ספרו השלישי. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים ומשוררים לשנת 2014.
    מנימוקי השופטים:
    "יש לאלי אליהו דרך קסומה בשירתו. הוא כותב באיפוק גם את הכאב והצער הגדול ביותר ויודע להתריס ללא סימני קריאה, לתאר את חרדת הקיום במילים רכות, ואת המסובך ביותר לתאר במילים הפשוטות ביותר. דרכו המינורית, שנדמה כי סוף דבר תמיד עומד מאחוריה חיוך של השלמה, של אהבה, מתווה רגעים נפלאים של תיאור הרגעים הקשים והיפים בחיי אדם".
    שמונה משירי הספר איגרת אל הילדים הולחנו על ידי דודו טסה, ויצאו באלבום הנושא את אותו השם. 

    פרק ראשון

    צומת דרכים
     
    כָּל הַחֹרֶף לֹא כָּתַבְתִּי שִׁירָה, וְלֹא זָכַרְתִּי
    וְלוּ חֲלוֹם אֶחָד שֶׁחָלַמְתִּי. עָזַבְתִּי בַּיִת
    וְאִשָּׁה, שָׂכַרְתִּי דִּירָה, כָּל מָה שֶׁהָיִיתִי מֻכְרָח
    מָצָאתִי מֻשְׁלָךְ בִּרְחוֹב זֶה אוֹ אַחֵר: מִטָּה,
    שֻׁלְחָן, מַדָּפִים, מְקָרֵר. אֶפְשָׁר לוֹמַר
    שֶׁהָיָה זֶה פֶּלֶא, מַעֲשֵׂה מַלְאָכִים, שֶׁעָמַדְתִּי
    בְּצֹמֶת דְּרָכִים. אֶפְשָׁר גַּם לֹא לְהַרְהֵר בָּזֶה
    יוֹתֵר מִדַּי. אֵינֶנִּי יָכוֹל לָדַעַת דָּבָר עַל שְׁאֵלַת
    חַיַּי, אוֹ לֶאֱמֹד מָה מָצָאתִי וְכַמָּה אָבַד
    לִי. אֲבָל כָּל הַחֹרֶף הַזֶּה לֹא כָּתַבְתִּי שִׁירָה,
    וְלֹא זָכַרְתִּי וְלוּ חֲלוֹם אֶחָד שֶׁחָלַמְתִּי.

    עוד על הספר

    • הוצאה: עם עובד
    • תאריך הוצאה: מרץ 2018
    • קטגוריה: שירה
    • מספר עמודים: 88 עמ' מודפסים

    נושאים

    איגרת אל הילדים אלי אליהו
    צומת דרכים
     
    כָּל הַחֹרֶף לֹא כָּתַבְתִּי שִׁירָה, וְלֹא זָכַרְתִּי
    וְלוּ חֲלוֹם אֶחָד שֶׁחָלַמְתִּי. עָזַבְתִּי בַּיִת
    וְאִשָּׁה, שָׂכַרְתִּי דִּירָה, כָּל מָה שֶׁהָיִיתִי מֻכְרָח
    מָצָאתִי מֻשְׁלָךְ בִּרְחוֹב זֶה אוֹ אַחֵר: מִטָּה,
    שֻׁלְחָן, מַדָּפִים, מְקָרֵר. אֶפְשָׁר לוֹמַר
    שֶׁהָיָה זֶה פֶּלֶא, מַעֲשֵׂה מַלְאָכִים, שֶׁעָמַדְתִּי
    בְּצֹמֶת דְּרָכִים. אֶפְשָׁר גַּם לֹא לְהַרְהֵר בָּזֶה
    יוֹתֵר מִדַּי. אֵינֶנִּי יָכוֹל לָדַעַת דָּבָר עַל שְׁאֵלַת
    חַיַּי, אוֹ לֶאֱמֹד מָה מָצָאתִי וְכַמָּה אָבַד
    לִי. אֲבָל כָּל הַחֹרֶף הַזֶּה לֹא כָּתַבְתִּי שִׁירָה,
    וְלֹא זָכַרְתִּי וְלוּ חֲלוֹם אֶחָד שֶׁחָלַמְתִּי.