הקדמה
שמחה לנדאו
מעורבותי האישית במחקר הקרימינולוגי זה יותר מיובל שנים מעניקה לי פרספקטיבה נאותה על כברת הדרך הארוכה וההתפתחות המרשימה שתחום זה עבר בעולם בכלל, ובישראל בפרט, בתקופת זמן זו. מתחום מצומצם המצוי בשולי הסוציולוגיה ו/או המשפט במחצית המאה העשרים, הקרימינולוגיה היום היא תחום ידע ומחקר עצמאי הנלמד בארץ ובעולם במספר הולך וגדל של מוסדות להשכלה גבוהה, ומכשיר חוקרים, קובעי מדיניות, בעלי תפקידים במערכת אכיפת החוק, ואנשי טיפול באוכלוסיות הרלוונטיות – בעיקר עבריינים וקורבנות, כולל אלה הנמצאים בסיכון להימנות עם שתי אוכלוסיות אלה.
חלק גדול מהעשייה הקרימינולוגית, הן העיונית-מחקרית והן היישומית-טיפולית, מתמקד בגיל הנעורים. זהו שלב מעבר קריטי בהתפתחות האדם, בו מעוצבת האישיות הבוגרת ובה מגבשים הצעירים והצעירות את זהותם על רבדיה השונים – המגדרי, המשפחתי, המקצועי, הערכי, ועוד. גיל הנעורים הוא שלב מעבר בו הם בונים את תמונת עולמם ואת מקומם בו. מסיבה זו יש חשיבות רבה לחקור וללמוד את הגורמים התורמים להתפתחות תקינה ונורמטיבית לעומת התפתחות בעייתית בגיל זה.
כותרת ספר זה – "נערים ונערות בסיכון: פגיעות, חוסן ותמיכה" – משקפת בתמציתיות את עולם הצעירים במצבי סיכון: נסיבות חיים (ברמה האישית, המשפחתית והקהילתית) מביאות חלק מהם למצבי פגיעות ולתפקוד לקוי – הם לא הצליחו לפתח את החוסן האישי המאפשר לרוב חבריהם לצלוח גיל זה בהצלחה, והתוצאה עלולה להתבטא בהחצנת הבעיות (עבריינות, תוקפנות) ו/או בהפנמתן (אובדנות, בעיות נפשיות, סמים, ועוד). המחקר הענֵף בתחום מצביע על חשיבותה של תמיכה חברתית בהתמודדות עם לחצי הסביבה ודרישותיה. התמיכה מהווה חיץ ובלם בין גורמי הלחץ, מצד אחד, והתוצאות השליליות שלחץ זה עלול להביא, מצד שני. בחברה הישראלית, מרובת הלחצים והשסעים, נודעת לתמיכה החברתית חשיבות מיוחדת.
אסופת המאמרים בספר זה הנה תוספת חשובה לספרות המקצועית המקורית העוסקת בנוער בסיכון בישראל. הנני מברך את מלי שחורי-ביטון ומאיר חובב, עמיתי למקצוע וחברי, על היוזמה להוציא ספר זה לאור, ובכך להגביר את המודעות לעולמם של בני-נוער בסיכון ולהתמודדות החברה ומוסדותיה עם תופעה זו. ניסיונם המצטבר של העורכים בתחומי המחקר, ההוראה, והעבודה המעשית בתחומי העבריינות והתקון ניכר בבחירת ובהצגת מגוון הנושאים בספר.
פרקי הספר עוסקים באפיוני צעירים בסיכון כמו גם בתגובה החברתית, כולל דרכי טיפול מקוריות וחלופות לדרכי הענישה והטיפול המקובלים. הנושאים משקפים כמה מן הבעיות הבולטות שבהן מתלבטים הצעירים בעולם כולו ובישראל בפרט. נושאים כמו אובדנות (במגזר היהודי והערבי), מיניות, מקומה של התמיכה החברתית במצבי מצוקה, כמו גם הגירה כגורם סיכון לצעירים, זוכים כאן לסיקור מחקרי מקורי.
הגיוון בפרקי הספר מתבטא לא רק בנושאים אלא גם בשיטות המחקר – יש כאן ייצוג למחקרים כמותניים ואיכותניים כאחד. בין המחברים אנו מוצאים שילוב מבורך בין חוקרים ידועים וּותיקים לצד חוקרים צעירים שיהוו חלק מעתודת המחקר הקרימינולוגי הישראלי בעתיד. אין לי ספק כי ספר זה יהווה מקור חשוב למספרם ההולך וגדל של התלמידים ואנשי המקצוע בתחום הקרימינולוגיה ובתחומים קרובים הקשורים לנושא של נוער בסיכון. מניסיוני אני יודע כמה מאמץ והתמדה דרושים לערוך ולהפיק ספר מסוג זה. לנוכח התוצר המוגמר, המונח לפנינו, אפשר בהחלט לומר כי המאמץ היה כדאי, ועל כך מגיעה תודה למחברים ולעורכי הספר כאחד.
