פרפקציוניזם - דרכים להתמודדות עם השאיפה לשלמות

במקום מבוא

"פרפקציוניזם - דרכים להתמודדות עם השאיפה לשלמות הוא תיאור מצוין של הפרפקציוניזם והשפעותיו ההרסניות. הספר מכיל שיטות קוגניטיביות-התנהגותיות מוצלחות ויעילות להתמודדות עם הבעיה והפחתת הסבל הכרוך בה. ספר מעשי ויסודי - ועם זאת, גמיש ולא פרפקציוניסטי!"

ד"ר אלברט אליס

נשיא מכון אלברט אליס, ניו יורק

ומחבר הספר "מדריך לחיים רציונליים"

"כולנו מכירים איזשהו טיפוס פרפקציוניסטי ורובנו התבדחנו על הפרפקציוניזם שלו בפעם זו או אחרת. יש אנשים שתכונה זו מועילה להם ומשליטה מידה מסוימת של סדר בעולמם חסר הסדר. אולם עבור אנשים פרפקציוניסטים, זו עלולה להיות קללה העלולה להפוך את החיים שלהם לסבל או להוביל אותם להפרעות חרדה קשות. שני אנשי מקצוע ומדענים מובילים בתחום בריאות הנפש מספקים בספר זה מידע מעודכן ותקף, שיסייע לכם להתגבר על הפרפקציוניזם וליטול מחדש את השליטה על חייכם. זמן רב חיכינו לספר כזה, שיקל על הסבל הרב הכרוך בכך וישפר את תפקודם של מיליוני אנשים המתמודדים עם בעיית הפרפקציוניזם".

ד"ר דיוויד ה. ברלו

פרופסור לפסיכולוגיה

ויו"ר המרכז להפרעות חרדה בבוסטון, ארה"ב

"פרפקציוניזם - דרכים להתמודדות עם השאיפה לשלמות מתעלה על ספרים אחרים בנושא מבחינת איכות החומר והיקפו. אנטוני וסווינסון הרכיבו בספרם את הגישה המגובשת הראשונה להפחתת הסבל הכרוך בבעיית הפרפקציוניזם. הספר מגדיר בבירור מהו פרפקציוניזם ומציע צעדים מעשיים להבסת שד משתולל זה. הפרקים האחרונים בספר, המתמקדים באופן בו מתבטא הפרפקציוניזם בהפרעות אחרות ובנזק הנגרם מכך, מדגימים מדוע ספר זה הוא כה הכרחי. זהו ספר בעל ערך רב לאנשים הסובלים מפרפקציוניזם ולמטפלים בהם".

ד"ר רנדי א. פרוסט

פרופסור לפסיכולוגיה, סמית' קולג'

"פרפקציוניזם - דרכים להתמודדות עם השאיפה לשלמות הוא ספר מצוין לאנשים שמנסים לשנות את הסטנדרטים והציפיות שלהם, כדי להיות מאושרים יותר. הספר קל לקריאה, שופע עצות טובות ומבוסס על מחקרים מדעיים. בניגוד לספרי עזרה עצמית אחרים, התרגילים הרבים שבספר מספקים לקורא כלים למימוש החומר התיאורטי. אנטוני וסווינסון הצליחו ליצור ספר הדרכה יסודי ושיטתי שיסייע לפרפקציוניסט להיחלץ ממלכודת הדיכאון, הכעס, הדאגה והחרדה החברתית, ויוביל אותו לארץ המובטחת של הערכה עצמית מציאותית, ביטחון עצמי וקשרים חברתיים חיוביים. כל הכבוד!"

ד"ר ריצ'ארד היימברג

מרפאת חרדה למבוגרים

אוניברסיטת טמפל, ארה"ב

הקדמה למהדורה העברית

ספרם של הפרופסורים אנטוני וסווינסון, פסיכולוג קליני ופסיכיאטר, הוא מסע יסודי ומקיף בממלכת הפרפקציוניזם. האם "מושלמנות" הוא תרגום מספיק מושלם למונח? השניים מתארים את מקורות התופעה, ביטוייה והשלכותיה. הם מלמדים דרכי התמודדות ושינוי ודנים בקשרי התופעה לבעיות אחרות כדיכאון, כעס, חרדה ודימוי גוף. לכן הספר מיועד לא רק לשואפים להיגמל מפרפקציוניזם, אלא גם למתמודדים עם הבעיות הקשורות בו. המחברים הם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה והמידע שהם מספקים הוא מעודכן וממצה. אין בספרם טענה, ללא גיבוי מחקרי מאחוריה.

כולנו נתונים בצבת הדילמה שבין להיות "חפיפניקים" לבין להיות "כבדים" - קפדנים ודקדקנים מדי. הנה אומר לוגן סמית "החתירה הבלתי נלאית לשלמות בלתי ניתנת להשגה, אפילו אם אינה אלא הקשה בפסנתר ישן, היא זו המעניקה משמעות לחיינו עלי הכוכב חסר-התועלת הזה". עונה לו ברנרד גראסה: "החתירה ההזויה הזאת לשלמות, קשורה תמיד לפגם כל שהוא, לעתים קרובות לאי היכולת לאהוב".

הספר שלפניכם, יאפשר לקוראים למקם עצמם בהתלבטות זאת, במקום המתאים והנוח ביותר עבורם. לאלה המתייסרים ומייסרים את סביבתם עקב דרישות מחמירות מדי, יעניק הספר התרת הרסן ויותר שלווה.

מאחר וגם כותב שורות המבוא האלה הוא קומפולסיבי ונוטה לפרפקציוניזם, כאשר מדובר בספרים, הרשו לי להציע לרעי לבעיה עצה קטנה. אנטוני וסווינסון מצפים מאתנו לכתוב כל מני דברים בגוף ספר. הם כנראה לא יודעים עם מי יש להם עסק! אני הייתי דווקא קונה מחברת דקה ורושם בה את המתבקש. ספר צריך להישאר נקי וחדש (טוב, זה לא נאמר בשיא הרצינות).

ד"ר אורי ורניק

פסיכולוג קליני

הקדמה

מטרת הספר

כשהתחלנו לחשוב על כתיבת הספר, התלבטנו ביחס להיקפו. התקשינו לבחור באילו היבטים של פרפקציוניזם לדון, מאחר שפרפקציוניזם הוא מושג רחב שניתן לייחס לסוגים שונים של אנשים. נמחיש את התלבטויותינו בעזרת 3 הדוגמאות הבאות:

אנשים שעבדו עם הבמאי ג'יימס קמרון על הסרט שובר הקופות טיטניק, תיארו אותו בראיונות כפרקציוניסט וסיפרו סיפורים על כעסו הרב כשהדברים לא התנהלו על פי רצונו. המזג החם של קמרון, הנובע מהתעקשותו שהצוות יעמוד בסטנדרטים הגבוהים שלו, היה הנושא לכתבות רבות באמצעי התקשורת בזמן יציאת הסרט לאקרנים.

בספרה האוטוביוגרפי, תיארה רקדנית הבלט קארן קיין את עצמה כפרפקציוניסטית. למרות שביססה את מעמדה כאחת הרקדניות המכובדות ביותר בעולם, היא מספרת שהיא סובלת לעתים מהתקפי דיכאון הנובעים מהסטנדרטים שהיא כפתה על עצמה ושהיא חשה שאינה עומדת בהם.

הדמות של פליקס אונגר במחזה הזוג המוזר (כפי שהיא מגולמת על-ידי טוני רנדל בטלוויזיה ועל-ידי ג'ק למון בסרט הקולנוע), נחשבת לאישיות פרפקציוניסטית. פליקס תמיד עמד על כך שהכל יהיה מסודר, נקי ומאורגן והרגיז בכך את שותפו הבלגניסט. לכן, בכל פעם שהדירה הייתה קצת לא מסודרת, היה פליקס נתקף בחרדה רבה.

ניתן לומר ששלושת הדוגמאות הללו מציגות אנשים שהפרפקציוניזם שלהם מתבטא בדרכים שונות. במקרה הראשון, הפרפקציוניזם התקשר לכעס, בשני, הוא התקשר לדיכאון ובשלישי - לחרדה, לחוסר גמישות ולהיעדר ספונטניות.

למרות הבדלים אלה, יש לאנשים בדוגמאות הנ"ל תכונה משותפת - נראה שהם קבעו לעצמם או לאחרים סטנדרטים וציפיות שלא ניתן היה לעמוד בהם או שהם תבעו מהם מחיר כבד.

נראה כי הפרפקציוניזם קשור בדרך כלל לבעיות פסיכולוגיות מסוימות כגון כעס מוגזם, דיכאון, חרדה חברתית, בעיות בדימוי גוף, התנהגויות אובססיביות-קומפולסיביות ודאגה.

לכן, בספר זה בחרנו להתמקד בשיטות להתמודדות עם מחשבות והתנהגויות פרפקציוניסטיות באופן כללי וכן בבעיות הפסיכולוגיות הקשורות בכך (אם כי לא היה באפשרותנו לכתוב ספר שיסייע לקוראים להתגבר על כל אחת ואחת מהבעיות הפסיכולוגיות הנוספות שלעיל).

החלק הראשון של הספר דן בהיבטים כלליים של הפרפקציוניזם כגון מהות הפרפקציוניזם, השפעותיו ותרומת המחשבות וההתנהגויות שלכם לפרפקציוניזם.

החלק השני של הספר כולל הנחיות ספציפיות לבדיקה של מידת הפרפקציוניזם שלכם והוא מלמד אתכם כיצד להשתמש באסטרטגיות ספציפיות, כדי להתגבר על חשיבה והתנהגות פרפקציוניסטית.

החלק השלישי של הספר דן בקשר שבין פרפקציוניזם לתופעות קליניות (כגון דיכאון, חרדה חברתית וכו'). תוכלו להיעזר בפרקים אלה אם אתם סובלים מאחת מהבעיות או מסימפטומים פחות חמורים שקשורים אליהן.

כיצד להשתמש בספר

אנו ממליצים לקרוא את כל הפרקים בשני החלקים הראשונים של הספר. בחלק השלישי, תוכלו לבחור את הפרקים המעניינים אתכם, אם כי מומלץ לקרוא גם את הפרקים האחרים שייתכן שיאירו לכם תחומים שאינכם מודעים להם.

רוב הפרקים כוללים תרגילים שנועדו לשנות אמונות והתנהגויות פרפקציוניסטיות. אם תקראו את הספר מבלי לבצע את התרגילים, ודאי לא תחושו ירידה משמעותית במחשבות ובהתנהגויות הפרפקציוניסטיות שלכם.

כדי להבחין בשינוי, כדאי להשתמש באסטרטגיות המתוארות בספר. עם זאת, ספר זה אינו מהווה תחליף לקבלת עזרה מאיש מקצוע.

בחלק השלישי של הספר מתוארים טיפולים יעילים בבעיות פסיכולוגיות שונות שמתקשרות לעתים עם פרפקציוניזם ובפרק 6 תמצאו עצות לחיפוש עזרה נוספת במקרה הצורך.

כיצד לא להשתמש בספר

אזהרה: אל תנסו לעשות את כל מה שכתוב בספר בצורה מושלמת. אנו מתארים טכניקות, אסטרטגיות ורעיונות רבים ואינכם יכולים להשתמש בכולם ביעילות. מומלץ לבחור מספר קטן יחסית של טכניקות ולתרגל אותן, עד שתהיו מיומנים בהן.

אם תנסו לעשות כל מה שכתוב בספר, קרוב לוודאי שלא תפיקו תועלת מאף אחת מהאסטרטגיות. לכן, בחרו בשיטות המתאימות ביותר לבעייתכם.

עם זאת, כדי לראות תוצאות, עליכם להמשיך ולתרגל את רוב האסטרטגיות המתוארות בספר. אם תרגישו ששיטה מסוימת לא פועלת עבורכם, בידקו עם עצמכם האם להמשיך לתרגל אותה או להעדיף לעבור לאסטרטגיה אחרת.

אם משהו לא עובד אצלכם, נסו שלא להגיב כמו פרפקציוניסטים: אין צורך לכעוס או להיכנס לדיכאון, אם נדרש לכם זמן להגיע לשינויים משמעותיים. הרשו לעצמכם שלא לעמוד בציפיות הגבוהות שלכם בזמן שאתם מנסים להתגבר על בעיית הפרפקציוניזם. זהו צעד ראשון חיובי לעבר ציפיות גמישות ומציאותיות יותר.

פרק 1

מהות הפרפקציוניזם

כבני אנוש, אתם נתבעים ללא הרף לשפר את ביצועיכם.

החל מרגע היוולדכם, עליכם לסבול מהערות וביקורת מצד אנשים שונים המקיפים את חייכם.

כאשר אתם לומדים לראשונה לדבר, הוריכם מתקנים את הגייתכם, מלמדים אתכם כיצד ללכת, להתלבש בעצמכם, להחזיק את המזלג כהלכה, להימנע מהנחת המרפקים על השולחן, להתרחץ מאחורי האוזניים ולהציע את מיטתכם בעצמכם.

בהמשך, התנהגותכם נתונה להערכה, לביקורת, לתיקונים ולתגמולים. בבית הספר ובבית אתם לומדים מהר מאוד שכדי להיות בסדר, עליכם לעמוד בסטנדרטים ספציפיים וכשאתם טועים, עליכם לצפות לתוצאות שליליות.

הדרישות התכופות לעמוד בסטנדרטים שנקבעו ולהצטיין בהם, ממשיכות גם בבגרות. בחברות וארגונים רבים קיימת ציפייה מהעובדים להשקיע מאמצים מתמשכים לשיפור איכות ביצועיהם, על-ידי השגת כמה שיותר בכמה שפחות זמן.

מאנשי מכירות, למשל, מצפים לשבור את שיאי המכירות של שנים קודמות וכשמדובר בחברות, שאיפתן התמידית היא להצליח יותר ממתחריהן.

בנוסף על לחצים מבחוץ, אנשים רבים חשים בלחץ פנימי להצליח או להציג ביצועים ברמה מסוימת. לדוגמה, כשאתם מכינים ארוחה לחבריכם, תעשו הכל כדי להשיג את תחושת ההנאה מכך שאורחיכם יתפעלו מארוחתם. כשמדובר בשמירה על רמה מסוימת של כושר גופני, ייתכן שתרגישו תחושת סיפוק גבוהה כשתעמדו באתגר גבוה יותר, למשל, לרוץ קילומטר בזמן קצר יותר.

התשוקה לשפר את ביצועיכם או לעמוד בסטנדרטים גבוהים, אינה זהה לפרפקציוניזם.

לדוגמה, תלמידים שלא אכפת להם מביצועיהם בבית הספר, קרוב לוודאי שאינם משקיעים בלימודים וסביר שיגיעו להישגים נמוכים יותר מתלמידים בעלי סטנדרטים אישיים גבוהים.

אם דפוס ההישגים הזה יהפוך אצלם להרגל, לרוב יהיו לכך השלכות. ציוניהם יהיו נמוכים יותר וייתכן שלא יוכלו להתקבל לאוניברסיטה המועדפת עליהם.

לעומת זאת, אנשים המצטיינים בתחומם, כגון ספורטאים מצטיינים, חייבים לקבוע סטנדרטים גבוהים כדי להגיע להישגיהם.

הגדרת הפרפקציוניזם

אם כך, מהו פרפקציוניזם וכיצד הוא שונה מהתשוקה הבריאה להגיע לסטנדרטים גבוהים?

כהתחלה, נתייחס להגדרה המילונית. במהדורה העשירית של מילון וובסטר מוגדר הפרפקציוניזם כ"נטייה להתייחס לכל דבר שהוא פחות ממושלם כבלתי קביל".

בניגוד להגדרה המילונית, אנשי מקצוע שחוקרים את תחום הפרפקציוניזם מגדירים את המונח בפירוט רב יותר. לדוגמה, במאמרו בכתב העת Psychology Today הגדיר הפסיכיאטר דיוויד ברנס את הפרפקציוניסטים כאנשים "שהסטנדרטים שלהם אינם ניתנים להשגה ואינם הגיוניים". אנשים אלה "מתאמצים בכפייתיות ובהתמדה להשיג מטרות בלתי אפשריות ומעריכים את עצמם לחלוטין במונחים של פרודוקטיביות והישגים". ברנס מציין כי עבור אנשים אלה, הדחף להצטיין עשוי למעשה לפגוע בביצועים.

היבטים שונים של פרפקציוניזם

לאחרונה החלו הפסיכולוגים להגדיר את הפרפקציוניזם כמושג רב-ממדי. במילים אחרות, הם החלו להתייחס לפרפקציוניזם כאל משהו מורכב יותר. הפסיכולוגים פול היואיט וגורדון פלט מדברים על 3 סוגים עיקריים של פרפקציוניזם:

• פרפקציוניזם המופנה כלפי העצמי.
• פרפקציוניזם המופנה כלפי הזולת.
• פרפקציוניזם המוכתב על-ידי החברה.

פרפקציוניזם המופנה כלפי העצמי

זוהי הנטייה לקבוע לעצמכם סטנדרטים גבוהים בלתי מציאותיים ובלתי מעשיים.

סטנדרטים אלה נקבעו על-ידיכם והם קשורים לביקורת העצמית שלכם ולחוסר היכולת לקבל את שגיאותיכם וחסרונותיכם.

כאשר פרפקציוניזם ה"מופנה כלפי העצמי" מתחבר עם אירועי חיים שליליים או עם אירוע שאתם תופסים ככישלון, הוא עלול להוביל לקשיים ולדיכאון.

פרפקציוניזם המופנה כלפי הזולת

זוהי הנטייה לדרוש מאחרים לעמוד בסטנדרטים הבלתי מציאותיים שלכם.

אנשים שהפרפקציוניזם שלהם מופנה כלפי הזולת, בדרך כלל אינם מסוגלים להאציל סמכויות לאחרים, בשל החשש להתאכזב עקב ביצוע פחות ממושלם של המשימה.

אנשים שהפרפקציוניזם שלהם מופנה כלפי הזולת עשויים גם לסבול מכעס מוגזם, מתח במערכות יחסים וקשיים אחרים הקשורים לציפיותיהם הגבוהות מהזולת.

פרפקציוניזם המוכתב על-ידי החברה

אנשים שהפרפקציוניזם שלהם "מוכתב על-ידי החברה" דוגלים באמונה המוגזמת שהאחרים מצפים מהם לדברים בהם אין באפשרותם לעמוד ושכדי להיות בסדר, עליהם לעמוד בסטנדרטים גבוהים אלה.

בניגוד לאותם אנשים שהפרפקציוניזם שלהם מופנה כלפי העצמי, בפרפקציוניזם המוכתב על-ידי החברה, מאמין הפרפקציוניסט כי הסטנדרטים אינם פרי מחשבתו, אלא נכפים עליו על-ידי אחרים.

פרפקציוניזם המוכתב על-ידי החברה עלול לגרום לתחושות של כעס כלפי האנשים הנתפסים כבעלי סטנדרטים גבוהים בצורה לא מציאותית. כמו כן, הוא עלול לגרום אצל בעלי דפוס חשיבה זה לדיכאון (אם הציפיות הגבוהות של הפרפקציוניזם אינן מתממשות) או לחרדה חברתית (חשש משיפוט של אחרים).

בניגוד להיואיט ופלט, הפסיכולוג רנדי פרוסט ועמיתיו כוללים בהגדרת הפרפקציוניזם 6 מרכיבים שונים:

• דאגה מופרזת.
• סטנדרטים אישיים גבוהים.
• ספקות מכרסמים.
• צורך גבוה בארגון.
• ציפיות גבוהות של ההורים.
• ביקורת מוגזמת של ההורים.

דאגה מופרזת

זוהי האמונה שחשוב מאוד לא לעשות טעויות וכי טעות פירושה כישלון.

קיימות עדויות לכך שדאגה מופרזת קשורה לרמות גבוהות של חרדה חברתית וחשש מפני שיפוט של אחרים.

מרכיב זה של פרפקציוניזם חופף במידת-מה למה שהיואיט ופלט תיארו כ"פרפקציוניזם המופנה כלפי העצמי".

סטנדרטים אישיים גבוהים

מרכיב זה משקף את הנטייה לקבוע לעצמכם ציפיות גבוהות וסטנדרטים גבוהים ולהאמין שאם אינכם עומדים בסטנדרטים אלה, אתם אדם מדרגה שנייה.

בדומה לדאגה מופרזת, מרכיב זה קשור למה שהיואיט ופלט כינו בשם "פרפקציוניזם המופנה כלפי העצמי".

ספקות מכרסמים

במובן הפרפקציוניסטי, הכוונה היא לתחושה מוגזמת שלא השלמתם משימות כהלכה.

אנשים שחווים ספקות כאלה משקיעים זמן רב יותר בביצוע עבודתם וחשים בצורך לבדוק דברים שוב ושוב או לחזור על פעולות שונות.

ספקות מכרסמים מופיעים לעתים אצל אנשים הסובלים מהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, בעיה בה נדון ביתר פירוט בהמשך הספר.

בדומה לדאגה מופרזת ולסטנדרטים אישיים גבוהים, ספקות מכרסמים נכללים אף הם בקטגוריה של "פרפקציוניזם המופנה כלפי העצמי".

צורך גבוה בארגון

זוהי נטייה להקפיד ולדקדק בצורה מוגזמת בנוגע לניקיון, לסדר ולארגון.

למרות שמיומנויות ארגון טובות הן דבר חיובי, אנשים שמקפידים מדי על הארגון, מבזבזים זמן רב בארגון ובשמירה מוגזמים על הסדר, עד כדי כך שהם לא מבצעים דברים חשובים אחרים.

בנוסף, הנוקשות וחוסר הגמישות שלהם לגבי ביצוע הדברים, עלולים לגרום להם לבעיות עם אנשים שיש להם דרכים שונות לביצוע הדברים.

ציפיות גבוהות של ההורים

מרכיב זה יעיל יותר בהסבר מקורות הפרפקציוניזם והוא חופף במידה מסוימת למה שהיואיט ופלט כינו בשם "פרפקציוניזם המוכתב על-ידי החברה".

פעמים רבות מהווים ההורים מקור ללחץ חיצוני עבור אנשים שחשים כי הסביבה לוחצת עליהם להגיע לביצועים מושלמים. אנשים ביישנים הסובלים מחרדה חברתית מדווחים שלהוריהם היו ציפיות גבוהות מדי.

ביקורת מוגזמת של ההורים

כאשר מדובר בילד שהוריו ביקורתיים מדי, יש להתחשב בכך שהוא עלול לפתח נטיות פרפקציוניסטיות.

ביקורת מוגזמת של ההורים קשורה הדוקות לציפיות גבוהות של ההורים ושני היבטים אלה הולכים יד ביד. מכאן אפשר להבין מדוע הורים שיש להם ציפיות לא מציאותיות, יגיבו בביקורתיות כשילדיהם לא יעמדו בסטנדרטים שלהם.

בדומה לציפיות גבוהות של ההורים, נמצא שביקורת מוגזמת של ההורים קשורה לחרדה חברתית ולחשש מפני הערכה שלילית של אחרים.

לסיכום, קיימות מספר דרכים להגדרת הפרפקציוניזם. ישנם חוקרים המגדירים פרפקציוניזם כמושג או כממד בודד, בעוד שאחרים רואים בפרפקציוניזם מושג המורכב ממספר ממדים.

ללא קשר לגישה בה ננקוט, נראה שרוב הגישות מסכימות עם המאפיינים הבאים:

• אנשים פרפקציוניסטים הם בעלי סטנדרטים וציפיות שקשה מאוד או בלתי אפשרי לממש.
• למרות שסטנדרטים גבוהים עשויים בדרך כלל להועיל, הפרפקציוניזם קשור לסטנדרטים שהם גבוהים במידה כזו שמפריעה לביצוע.
• פרפקציוניזם מתקשר לעתים קרובות לבעיות אחרות כגון חרדה ודיכאון.

סטנדרטים גבוהים ואמונות פרפקציוניסטיות

לרוב האנשים יש דעות מוצקות ביחס לדרך בה יש לבצע דברים מסוימים. למרות שחלק מהסטנדרטים שלהם מועילים, יש סטנדרטים העלולים להפריע להם.

לרוע המזל, בדרך כלל קשה לנו להעריך את מידת הדיוק של אמונותינו לגבי סטנדרטים, כיוון שרובנו מניחים שאמונותינו נכונות. לדוגמה, אדם שצריך לדבר בפני קהל, עשוי להאמין ש"חשוב לעשות עבודה מצוינת". האם זוהי אמונה פרפקציוניסטית או שזוהי אמונה שתוביל אותו לשיפור ביצועיו במצבים של עמידה בפני קהל?

מידת הסבירות של אמונה המתייחסת לסטנדרטים מסוימים, תלויה בכמה גורמים:

• מידת ההפרזה בסטנדרט (כלומר, האם זה מציאותי, האם ניתן להשיג מטרה זו).
• מידת המהימנות של האמונה (האם זה נכון שחייבים לעמוד בסטנדרט זה).
• היתרונות והחסרונות באכיפת הסטנדרט (האם האמונה או הסטנדרט יועילו לי).
• גמישות הסטנדרט או האמונה (האם אני מסוגל להגמיש את הסטנדרטים שלי ולשנות את אמונותיי בעת הצורך).

לדוגמה, רוב האנשים מאמינים שחשוב להתרחץ באופן קבוע ולשמור על הניקיון.

האם זו אמונה פרפקציוניסטית או פשוט סטנדרט מציאותי גבוה?

ובכן, רוב האנשים יכולים לעמוד ללא קושי בסטנדרטים לשמירה על הניקיון והיתרונות בכך רבים מהחסרונות. למשל, מאמץ מינימלי לשמירה על הניקיון, יבטיח שאחרים ירצו לשהות בקרבתכם.

בדרך כלל, גם רוב האנשים גמישים ביחס לסטנדרטים של ניקיון. למשל, רופאים ומנתחים יעלו את הסטנדרט וירחצו את ידיהם טוב יותר לפני ניתוח, בעוד שאנשים שיוצאים לקמפינג בחיק הטבע יורידו את הסטנדרטים ויסבלו את היותם פחות נקיים.

לעומת זאת, אדם בעל מחשבות פרפקציוניסטיות בנוגע לניקיון עלול לסבול ממחשבות מוגזמות, לא מהימנות, בלתי גמישות ואף מזיקות. לדוגמה, אנשים הסובלים מהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, רוחצים את ידיהם מאות פעמים ביום, עד למצב שבו ידיהם אדומות ומלאות פצעים מהשפשופים.

רחיצה חוזרת זו נגרמת מאמונות פרפקציוניסטיות לגבי הימנעות מזיהום של חיידקים וחומרים אחרים, אך היא אינה מפחיתה את הסיכון להידבק ממחלות (בהשוואה לרחיצת ידיים במידה מתונה יותר) ואף להפך - היא מגבירה את הסיכון לזיהומים (בגלל פצעים פתוחים), היא גוזלת שעות בכל יום ומפריעה לכל היבטי התפקוד, כגון עבודה וקשרים חברתיים.

דוגמה זו להתנהגות פרפקציוניסטית עשויה להיראות קיצונית. במקרים של אמונות והתנהגויות פרפקציוניסטיות מתונות יותר, קשה לעתים להחליט אם התגובות מוגזמות, אך העקרונות עדיין תקפים. לכן, תחילה עליכם לבחון את האמונות והסטנדרטים שלכם ולהחליט אם הם מוגזמים, מהימנים, מועילים וגמישים. לאחר מכן נראה לכם כיצד להחליט אם האמונות שלכם אכן פרפקציוניסטיות.

עובדה זו נכונה במיוחד במצבים בהם אמונותיכם שרירותיות וסובייקטיביות ואינן מבוססות על עובדות או הוכחות מציאותיות (כמו האמונה שאסור לשתות ולנהוג, התואמת לסטטיסטיקה לפיה יותר ממחצית מתאונות הדרכים נובעות מנהיגה תחת השפעת אלכוהול).

אם נעמיד מול אמונה מהימנה זו את האמונה הבלתי גמישה שאנשים צריכים להקשיב למוסיקה קלאסית בלבד וכל סוגי המוסיקה האחרים פחות טובים, עלולות להתעורר בעיות, אם האנשים בסביבתכם אינם חובבי מוסיקה קלאסית.

פרפקציוניזם כתכונת אישיות

דרך אחת להבין פרפקציוניזם, היא לחשוב עליו כדוגמה לתכונת אישיות. תכונות אישיות הן למעשה המאפיינים היציבים של האנשים. המונח "יציבים" מרמז על כך שתכונות אישיות משפיעות על התנהגותכם מעבר למצבים ולאורך זמן.

במשך השנים התווכחו הפסיכולוגים לגבי המספר המדויק של תכונות האישיות הבסיסיות.

בעבר נטו להתייחס לאישיות כמורכבת מתכונות שונות ומספרן המדויק של התכונות, השתנה מתיאוריה אחת לשניה (במקרים מסוימים הגיע מספר התכונות למאות). תכונות אלו כללו מרכיבים כגון פרפקציוניזם, אושר, כנות, אגרסיביות, חרדה, יצירתיות, שאפתנות וכמעט כל מרכיב אחר שתוכלו לדמיין.

לאחרונה הגיעו פסיכולוגים רבים למסקנה כי קיים מספר קטן יחסית של מרכיבי אישיות בסיסיים. אחת הגישות בנושא שזכתה לתמיכה מחקרית נרחבת, היא גישתם של רוברט מקריי ופול קוסטה, הנקראת "תיאוריית חמשת הגורמים". לפיה, קיימים 5 מרכיבי אישיות עיקריים:

• נוירוטיות - המידה בה אנשים מרגישים חוסר ביטחון וחרדה לעומת רגיעה וביטחון.
• אקסטרוורטיות - המידה בה אנשים חברותיים ודברנים לעומת שקטים ומאופקים.
• פתיחות - המידה בה אנשים סקרנים ומלאי דמיון לעומת קונבנציונליים וחסרי דמיון.
• נעימות - המידה בה אנשים בעלי אופי נוח ובוטח לעומת גסי רוח, חשדניים ורגזנים.
• מצפוניות - המידה בה אנשים מאורגנים, מהימנים ויסודיים, לעומת לא אמינים ורשלנים.

חוקרים הנוקטים בגישת "חמשת הגורמים" טוענים שהמיקום הספציפי של האדם בכל אחד מחמשת מרכיבי האישיות הבסיסיים, קובע את הרכב האישיות המדויק שהופך כל אדם למיוחד. ניתן להשוות זאת לאופן בו השילוב בין צורות שונות של שלושת צבעי היסוד (אדום, כחול וצהוב) יוצר את כל צבעי הקשת.

מערכים שונים של מרכיבים אלה, עלולים לתרום להתנהגות פרפקציוניסטית. לדוגמה, מצפוניות מופרזת עלולה לגרום לאדם להקפיד מדי על ארגון, סדר, ניקיון ושמירה על הכללים.

נוירוטיות עלולה לגרום לחרדה ולהערכה עצמית נמוכה המופיעות לעתים אצל פרפקציוניסטים.

חוסר פתיחות עלול להקשות על פרפקציוניסטים לבחון מצבים מנקודות מבט חדשות וגמישות.

אנשים פרפקציוניסטים שאינם נעימים בדרך כלל, יתנהגו בצורה עוד פחות נעימה כלפי אלה שאינם עומדים בסטנדרטים הגבוהים שלהם.

בנוסף לדיון ביחס למרכיבי האישיות, התווכחו הפסיכולוגים בנוגע לחלק הקובע את ההתנהגות: הפרט או המצב בו הוא נמצא.

היו פסיכולוגים שטענו כי התכונות האישיות הן שקובעות את התנהגות האדם במגוון רחב של מצבים ואילו אחרים טענו שלתכונות האישיות חשיבות קטנה יחסית וכי אנשים מתנהגים בצורה שונה במצבים שונים. לדוגמה, אנשים ביישנים ומסויגים בעבודה, עשויים להיות משוחררים ונינוחים בבילוי עם חברים.

מספר חוקרים הדגישו את הדרכים בהן תכונות אישיות פועלות במשותף עם מצבים ספציפיים ויוצרות את התנהגות האדם. במילים אחרות, לדעת חוקרים אלה, התנהגות האדם היא תוצאה של אינטראקציה מורכבת בין תכונותיו האישיות, לבין המצבים בהם הוא נתקל.

זו הגישה בה ננקוט בספר זה. למרות שהאמונות וההתנהגויות הפרפקציוניסטיות שלכם גורמות לבעיות במגוון מצבים ופעילויות, קרוב לוודאי שלמצב הספציפי בו אתם נמצאים, יש השפעה על המידה בה אתם מתייחסים לפרפקציוניזם שלכם כבעיה.

תחומים מועדים לפורענות

הפרפקציוניזם יכול להשפיע על מגוון מצבים ופעילויות. להלן תחומים נפוצים בחיים בהם סטנדרטים גבוהים בצורה לא מציאותית, עלולים לגרום לבעיות.

רמת ביצוע בעבודה או בלימודים

ישנם אנשים הנוטים להיות פרפקציוניסטים במיוחד בעבודתם והם קובעים סטנדרטים חמורים מדי לרמת הביצוע שלהם או של עמיתיהם לעבודה.

לדוגמה, פועל בניין שדואג שכל מדידה תהיה מושלמת, יבלה זמן רב מדי במדידות חוזרות ונשנות, עד שיגלה לבסוף כי אינו עומד בזמנים. מנהלי משמרת שיש להם סטנדרטים קפדנים לגבי השעה בה אמור הצוות שלהם להגיע לעבודה יכעסו ויהיו מתוסכלים לעתים קרובות כשהעובדים יגיעו באיחור של כמה דקות. לבסוף, תלמיד שמאמין שכל ציון פחות מ-95 אינו קביל, ירגיש מדוכא במשך שבוע או יותר, אם יקבל 80 במבחן או בעבודה.

ניקיון ואסתטיקה

אנשים שהם פרפקציוניסטים ביחס לניקיון מבלים זמן כה רב בניקיון, עד שלא נותר להם זמן לדברים אחרים.

יש אנשים שיכולים לדגול באמונות נוקשות מאוד ביחס למה שאסתטי בעיניהם והם מתקשים לאפשר לאחרים לראות את הדברים בצורה שונה.

הפרפקציוניזם עלול להפריע ליכולתו של האדם להסתדר עם שותפים לדירה או עם בני זוג שאינם עומדים בסטנדרטים אלה.

לדוגמה, אנשים המאמינים שיש לשאוב את השטיחים פעמיים ביום, יתקשו לשכנע את בני הבית להשתתף בחלוקת המעמסה, במיוחד אם שאר בני הבית מאמינים ששאיבה של פעם בשבוע בערך, מספיקה בהחלט. פליקס אונגר מהמחזה "הזוג המוזר", הוא דוגמה לאדם פרפקציוניסטי בענייני ניקיון.

*המשך הפרק זמין בספר המלא*