מיליארדים בשישה ימים

הקדמה

במשך אלפי שנים, המדע והאמונה צועדים זה מול זה כמו שני מתאגרפים בזירה. כל אחד בטוח שהאמת לצידו.

המדע מודד, חוקר, שוקל, מחשב. האמונה מספרת, חווה, מדמיינת, מתפללת. לכאורה, שני עולמות זרים. האחד בוחן את השמש בטלסקופ, השני בורא אותה בפסוק אחד.

אבל מה אם השניים אינם אויבים, אלא תאומים שנפרדו בלידתם?

דניאל פרידמן, מהנדס, מדען, מאמין, ואיש עסקים מצליח, מזמין אותנו למסע נועז שבו כל צד מקבל הזדמנות להשלים את רעהו. מקורות היקום והחיים הוא ניסיון אמיץ, מעמיק, ואינטליגנטי למצוא את המכנה המשותף בין פרשת בראשית לבין להבדיל נאס"א.

פרידמן מציג שיטה חדשנית של קריאה במקרא, תוך שהוא מצמיד לו "סרגל זמן" שמאפשר להבין כיצד שישה ימי בריאה יכולים להתאים ל־13.7 מיליארד שנות קיום של היקום, בלי לעקם את המדע ובלי לזלזל בפשט התנ"ך.

הספר הזה לא רק מיישב סתירה עתיקה , הוא מאתגר את אופן החשיבה שלנו. הוא מזמין אותנו לשאול: האם המדע מגלה את מה שהתורה כבר אמרה בדרכה? האם ניתן לקרוא את ספר בראשית כתרשים מהונדס של בריאה טבעית?

למאמינים זהו גשר אל עולם הידע. לספקנים, זו הצעה מעניינת להקשיב מחדש למה שהם אולי הספיקו לפטור כאגדה. ולכל הקוראים: הצצה מרתקת למקום שבו תיאולוגיה, פיזיקה, אסטרונומיה ולהבדיל קבלה חיים יחדיו בשלום ואף מפרים זה את זה.

מהדורה מקוצרת זו שולבה עם תשובות לשאלות שנשאלתי במהלך השנים על ידי ילדים צעירים, נערים בגיל העשרה ובוגרים צעירים.

ספר זה מציג תפיסה סדורה וברורה של מערכת היחסים בין המדע לבין כתבי הקודש בכל הנוגע למוצא היקום והחיים.

הספר נפתח ב "ראשית היקום והחיים", העוסק בקושי המוכר: כיצד ניתן ליישב בין תיאור הבריאה בשישה ימים בתורה לבין הגילאים האסטרונומיים והגיאולוגיים, הנמדדים במדע במיליארדי שנים.

הספר מציב עיקרון יסוד: התורה היא “תוכנית האב” של הבריאה, ולכן העולם אינו יכול לסטות מן התוכנית האלוקית הזו. מתוך בירור עומק של קנה המידה הרוחני של הזמן שבתורה, מראה הספר כי קיימת התאמה מפתיעה ומדויקת בין סדרי הזמנים המקראיים לבין אלו שמציג המדע ביחס לאירועים מרכזיים בהתפתחות היקום והחיים. התאמה זו מוסברת בכך שהקב"ה ברא חלק מן הדברים במצב שלם, כאילו הם כבר עתיקים, משום שבחר לפעול באופן שנראה כלפי חוץ כמנגנון טבעי.

בהמשך עונה הספר בפורמט של שאלות ותשובות על סוגיות מעשיות הנוגעות לקוסמולוגיה, לחיים ולהיסטוריה של האדם - כגון המפץ הגדול, דינוזאורים ותהליכי התפתחות.

אני מאחל לכם קריאה נעימה ומחכימה.

פתח דבר

הספר "מקורות היקום והחיים" המשולב עם "שאלות ותשובות" מאת המדען דניאל פרידמן, מוגש כעת לקוראים דוברי עברית במהדורה מקוצרת.

 עבורנו, ביהדות TV, זו זכות גדולה לשמש בית לתוכן ייחודי כל כך.

 המחבר, מדען מוערך ואיש עסקים עתיר ניסיון, זוכה פרס Readers’ Favorite International Book Award, פורש בפני הקוראים מארג מרתק של חקירה — תיאולוגית ומדעית כאחת — בניסיון לשרטט מפת דרכים חדשה להבנת ראשיתו של היקום וחיי האדם בתוכו. הספר מציע גשר נדיר בין שני עולמות: עולם התורה ועולם המדע. הוא מבקש להראות, בצלילות ובאחריות, שאין סתירה בין האמונה הדתית ובין הממצאים המדעיים — אלא להפך: המדע הוא כלי המסייע להעמקה ולהבנה של דברי התורה.

 הרבי מליובאוויטש ז"ל השקיע רבות בתחום זה, במכתבים, בשיחות ובפגישות עם מדענים ואנשי רוח וזאת במטרה לבסס את ההכרה שהרמוניה עמוקה קיימת בין חכמת האדם וחכמת הבורא. בדרכו של הרבי, ממשיך פרידמן את המאמץ הזה.

 על כן, מצאנו לנכון להשקיע בתרגום ובהוצאה לאור של תקציר ספר חשוב זה בעברית, על מנת לאפשר גם לקהל הקוראים כאן בארץ להיחשף לעומק הרעיונות, ולהתמודד עם השאלות הגדולות של הקיום מזווית מקורית, מפתיעה ומעמיקה.

 תקוותנו היא שהעיון בדברים יפתח את הלב ואת השכל גם יחד, ויקרב עוד צעד את ההבנה שלפיה אין סתירה בין המדע לאמונה, אלא השלמה.

 ויהי רצון שהעולם יגיע לתכליתו ולייעודו, להיות משכן גלוי לבוראו, או אז יתבהרו כל הדברים ויראו כולם את כוח הבורא בגלוי בבריאה.

יחיאל אוירכמן – הוצאת ספרים יהדות טי וי

איך התהוו הדברים כולם

המקרא מציין בבירור שהבריאה התרחשה בשישה ימים¹, ולאחריהם עברו 5,780 שנים נכון לשנת 2020². מכאן שכל מה שביקום הוא בן כ-6,000 שנים, ונברא על פני תקופה של שישה ימים. למרות שיש המפרשים את הימים כתקופות ארוכות, רב פרשני המקרא גורסים שמדובר בשישה ימים כפשוטם³.

באשר לאופן שבו התרחש הדבר, המקרא מלמד שהבריאה לא התפתחה לאורך זמן. הכל נברא בצורתו הסופית, "מוכן לשימוש,"⁴ אם נרצה. זהו פשר המילים "כי טוב"⁵ המופיעות שוב ושוב בפרשת בראשית. לדוגמה, כאשר נברא אדם הראשון, הוא היה בן 20⁶. אם רופא היה חוזר בזמן ובודק אותו על פי הנתונים הרפואיים שבידינו, הוא היה קובע שאדם הוא בן 20; ואילו אדם עצמו היה יודע שהוא בן חמש דקות בלבד, אך נברא כבן 20. באופן דומה, השמש נבראה מוכנה לשימוש, עם התכונות שאנו מכירים כיום.

המדע, לעומת זאת, דבק בהשערה שכל דבר התחיל מאיזשהו מקום והתפתח באופן טבעי לאורך זמן. לאור הנחה זו מדענים מתבוננים על היקום, מודדים דבר מה מתוך הנחה שהוא התהווה באופן טבעי, ומנסים להשתמש במדידה זו כדי לקבוע את גילו של אובייקט מסוים.

לדוגמה: אנו מתבוננים בשמש, ובאמצעות לוויינים יכולים למדוד במדויק כמה מימן וכמה הליום יש בשמש כיום⁷. אנו גם יודעים—בהנחה שכל דבר התהווה באופן טבעי—כמה מימן והליום היו בתחילת היקום⁸. לבסוף, אנו מבינים את התגובה הגרעינית שממירה מימן להליום, וזה מה שהשמש עושה, כך שאנו יכולים לדעת כמה זמן נדרש כדי שיחידת מימן מסוימת תהפוך להליום. לכן, אם אנו יודעים כמה מימן היה בהתחלה, כמה מימן יש כעת, וכמה זמן לוקח להמיר את המימן להליום, אנו יכולים לחשב שכדי להגיע ליחסים הנוכחיים בין מימן להליום, השמש הייתה צריכה לבעור במשך 4.5 מיליארד שנים.⁹

שיטות חישוב אחרות משמשות בתחומים אחרים במדע, אך כולן דומות: ההנחה היא שהכול קורה באופן טבעי, מודדים משהו, ומחשבים כמה זמן נדרש כדי שהשינוי הזה יתרחש. בחישובים אלה, המניחים התפתחות טבעית של הדברים, מתקבלות תוצאות המורות על זמנים ארוכים מאוד.

הערות

1 בראשית א
2 Rabbi Maurice Lamm, “Jewish Time,” July 22, 2000. https://www.aish.com/jl/hol/o/48944546.html
3 הסיבה העיקרית לכך היא שהמשמעות המילולית של הפסוקים ביחס לשישה ימי הבריאה קשורה למהותו הבסיסית של יום השבת, שנבראה ביום השביעי לקיום העולם, כמו גם לדינים מסוימים הנוגעים לשבת.
4 כל מעשה בראשית לקומתן נבראו לדעתן נבראו לצביונן נבראו (בבלי ראש השנה יא, א)
5 רש"י, בראשית א, ז
6 בראשית רבה יד, ז
7 www.space.com/17170-what-is-the-sun-made-of.html
8 https://universeadventure.org/big_bang/elemen-composition.htm
9 https://spaceplace.nasa.gov/sun-age/en/