על רקע הדרהּ הדועך של האימפריה האוסטרו־הונגרית, מארש רדצקי, הרומן האפי הנודע ופסגת יצירתו של הסופר יוזף רוט, מביא את סיפורה של משפחת טרוטה, על פני שלושה דורות: אבי המשפחה, חייל נוקשה ומוגבל שזכה בתואר אצולה על מעשה גבורה שספק אם ביצע; הבן, שר מחוז, פקיד קפדן שמקדש את הסדר הקיים והשמרנות; והנכד, קצין רגיש ופגיע, שסולד מהשירות הצבאי ומפנה את גבו לשיעור הקומה של אבותיו.
מארש רדצקי הוא דיוקן מופתי פסיכולוגי וחברתי של עידן שאבד, דיוקן חומל שמצליח לעורר חיבה אפילו כלפי החולשות והשגיאות של הקיסרות המתפוררת, ולצד זה חושף את הנוקשות חסרת התוחלת של חברה שמקדשת את הצבא. זהו סיפור סוחף של חובה וגבורה, תשוקה ופשרה, טרגדיה ושברון לב, סיפור שנמשך עד חשכת ערב מלחמת העולם הראשונה, שאז דרך חיים שלמה עומדת לקרוס.
הרומן מובא כעת בתרגום שערכה מחדש אילנה המרמן ואף הוסיפה אחרית דבר על מלאכת התרגום.
"הרומן הפוליטי הטוב ביותר שנכתב מעולם" (מריו ורגס יוסה, חתן פרס נובל לספרות).
"אחד הרומנים הקריאים והנפלאים ביותר שנכתבו בגרמנית במאה ה־20: עומד בשורה אחת עם מיטב יצירותיהם של תומס מאן, אלפרד דבלין ורוברט מוסיל" (הרולד בלום).
"הוא באמת היה סופר גדול, אבל ההיטלריזם הרס את גופו. אנחנו לא מגיעים לגיל הזִקנה, אנחנו הגולים! אהבתי אותו כאח" (שטפן צוויג ,עם מותו של יוזף רוט ב־1939).
"אחד הרומנים הגדולים שנכתבו אי־פעם" (פיליפ סנדס).
