כשתמוז

ליקוי מאורות

הַבְהָרָה

לִפְנֵי הַכֹּל, הַבְהָרָה:

שִׁירַי אֵינָם עוֹמְדִים בַּסְּטַנְדַּרְטִים הַנְּחוּצִים

לְשִׁירָה יָאָה.

אֵינֶנִּי מְשׁוֹרֵר.

זֶה תֹּאַר שֶׁאֵינִי רָאוּי לוֹ.

לְעוֹלָם לֹא אֶהְיֶה.

אֵינִי אוֹהֵב אֶת עַצְמִי כָּל צָרְכִּי

כְּדֵי שֶׁאֶכְתֹּב שִׁירָה.

אֲנִי מְקוֹנֵן,

מִתְאַבֵּל עַל כָּךְ

שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא שָׂנֵאתִי אֶת עַצְמִי

שִׂנְאָה אוֹתֶנְטִית, יוֹקֶדֶת דַּיָּהּ

לְחַלְחֵל.

לְעוֹרֵר עִנְיָן.

בְּמַאֲרַג הַחַיִּים

אֲנִי חֲתִיכַת הַפָּזֶל

שֶׁנִּשְׁכְּחָה מִתַּחַת לַסַּפָּה

אַךְ גַּם בְּהֵעָדְרָהּ

הַתְּמוּנָה הַנִּגְלֵית

שְׁלֵמָה וּמַרְהִיבָה.

תְּפִלַּת הַמַּפִּיל

שֶׁאֶתְעוֹרֵר מָחָר אַחֵר.

שֶׁהַנְּשָׁמָה הַשָּׁבָה עִם שַׁחַר

תִּבְחַר מַלְבּוּשׁ שׁוֹנֶה, הוֹלֵם יוֹתֵר, כָּזֶה

שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּץ בַּכְּבִיסָה, נִבְלֶה אוֹ נִפְרָם,

רָחָב דַּיּוֹ לְהָכִיל עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ

אַךְ בָּהּ בָּעֵת צַר כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה,

שֶׁלֹּא אֶתְעוֹרֵר אוֹתוֹ אֲנִי,

שֶׁאֶבָּלַע בַּקָּהָל כְּאַחַד הָאָדָם,

שֶׁיִּבָּרְאוּ הָעֵצִים, שֶׁיֵּרָאֶה הַיַּעַר,

שֶׁתָּחֵל הַהַבְרָאָה.

שֶׁל

אֲנִי לֹא הַיֶּלֶד שֶׁל. וְלֹא הָאָח שֶׁל.

וְלֹא הַבֵּן שֶׁל.

אֵינֶנִּי אִישׁ שֶׁל

וְאֵין אֲנִי שֶׁל אִישׁ.

אוֹ שֶׁל מָקוֹם. אוֹ חֵפֶץ.

וּמֵעַל הַכֹּל - אֵינִי שֶׁל עִקָּרוֹן.

וְאֵין בִּי נֶאֱמָנוּת אֶלָּא לִמְבוּכוֹת גּוּפִי

וְלַיֵּאוּשִׁים הַמִּתְרַגְּשִׁים עָלָיו.

כְּמוֹ זִקִּית

אֲנִי מַתְמִיד רַק בַּנְּסִבָּה.

בְּפִנַּת יִקְרַת אֲרָעִית

שֶׁבָּהּ אֶשְׁתַּקַּע, וְלוּ לִזְמַן מָה,

וְאֶצָּבַע בְּאָרְחוֹתֶיהָ.

וְלֹא אֲהַסֵּס:

אֶמְכֹּר מְכוֹרָה.

אַחְלִיף זֶהוּת.

אָמִיר אֱמוּנָה.

אֶפָּרֵם פֶּן אֲזֹהֶה

כְּיַלְדָּם שֶׁל.

אֵאָלֵם.

כְּאֶחָד מִנִּי רַבִּים.

וְאַף עַל פִּי כֵן

כָּל אֵימַת שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ

לְגַבֵּשׁ אֶת מְגִלַּת רִבּוֹנוּתִי,

אֲנִי שָׁב וְנֶאֱזָק בְּזִקָּתִי הַקַּמָּאִית:

לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא

אֲנִי שֶׁל שְׂפַת אִמִּי.