נפילות של הצלחה

הקדמה

אין אדם שלא חווה נפילה, ואם לא חווה, ככל הנראה היא מחכה לו.

אך גם אין אדם שלא מקבל הזדמנות לתקן את הנפילה להצלחה, ואם ידע בתבונה לקבל את נפילתו, תהווה היא מנוף לתקומתו.

בעידן של היום כולם רוצים להצליח ולספר על סיפור הצלחתם, ללמד את כולם מהצלחת חייהם. אך מי יביט לעיניהם של מי שחווים כישלון, ילמדם כיצד להתרומם ממנו וכיצד להפיק מהכישלון את המיטב? הרי ידוע לכולנו שעדיף כישלון מפואר מאשר חלומות במגירה...

"נפילות של הצלחה" הוא סיפור חיי. לא כתבתי את ספרי זה, כדי ללמד אתכם להיות מיליונרים או להבטיח לכם שאם תקראו אותו תצאו בגיל 30 לחופש כלכלי, אלא באתי לחלוק אתכם מניסיוני האישי ודרך ניתוח הכישלונות שלי, להיות מוצלחים יותר בניהול העסקים וחיי היום יום. חוויתי טלטלת רכבת הרים עצומה, ומרגע שהחושך האפיל על חיי כמו סיים אותם, פקחתי את עיניי והחלטתי כי אם ניתנה לי הזדמנות, אעמוד על רגליי ואתחיל ללכת, טוב יותר ומהר יותר. אציל את משפחתי, כי לנסות זה לא פשע, אבל לפחד במשך כל החיים שלא למעוד ולא לעשות דבר, זו החמצת החיים, זה לא אנושי.

במהלך הספר תפגשו את ה-״ צידה לדרך״ - אלו הם המלצות, טיפים וכלים שתוכלו להשתמש בהם כדי להימנע מהטעויות שאני עשיתי ולהצליח יותר בעסקים.

בואו איתי למסע מטלטל, שבו תחוו סיפור מעצים וממנו תוכלו לקחת למזוודת חייכם כלים חשובים.

קריאה מהנה,

רועי דנינו

צידה לדרך N1 - לדעת מתי לעצור.
במהלך הסיפור תראו לא מעט סיטואציות אשר מהצד לא תבינו למה לא עצרתי את הפעילות העסקית, אך תזכרו תמיד שדברים שרואים משם לא רואים מכאן.

אך אם תעמיקו נכון ותלמדו מהטעיות, תדעו בדיוק מתי זה הזמן לפרוץ קדימה או לעצור לרגע.

החשוב מכל הוא לדאוג שיהיו סביבכם אנשי אמון, אשר ידעו להגיד לכם את האמת גם שהיא כואבת, אשר ידעו לעמוד על דעתם המקצועית ולאו דווקא כאלו שאומרים מה שאתם רוצים לשמוע.

״וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל, אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵם, כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל-(אִישׁ), בִּדְבַר הָאֱלֹהִים; כֵּן כָּל-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל, גַּם-לְדָוִד גַּם לְאַבְשָׁלֹם:״

״הכישלונות הם לא סוף הדרך, אלה נקודות ציון במסע שלנו לעבר ההצלחה״

רגע לפני החושך

"גם כשהלילה הוא כה אפל, תמיד אפשר למצוא את נקודת האור הקטנה שמסביבנו".

האופנוע נסע במהירות סבירה, כבר חשתי ביטחון רב לרכוב עליו. בסך הכול להגיע לפגישה. הרכב נלקח ממני, והאופנוע שהושאל למעני סייע לי להתנייד. מימין עקפתי משאית וחזרתי לאמצע, מציץ לשעון וממשיך. נסעתי לכיוון צומת חולון, האצתי מעט את האופנוע, השענתי מעט מכובד גופי ימינה כדי להסיט את האופנוע הצידה ולשמור על מהירות ואז השבתי את הגוף, הרפיתי מעט מהגז, נוסע בבטחה. דאגות רבות חולפות בראשי, עד כמה מצבי הוא מורכב ובעייתי ואז לפתע כמו משום מקום שמעתי חבטה עצומה, ברגע אחד הייתי באוויר, ידיי נשמטו מכידון האופנוע. רגע שנמשך שבריר שנייה אך היה זה ארוך, נצחי עבורי. בעודי מתנתק מהאופנוע וגופי עולה מעלה בחוסר שליטה, חשבתי על אשתי שכל כך הזהירה אותי לא לרכוב על אופנוע והזהירה והזהירה... כל כך לא רציתי למות באותו רגע, לא שכל כך חששתי לחיי, אלא יותר חששתי להמשך חייהם של אשתי וילדיי, מה יהיה עליהם, כיצד יחיו, אני לא אוכל להשאיר אותם כך, בלי כלום. רגע קודם לכן, חשבתי שמצבי קשה וכעת שבריר שנייה חלף ולאיזה אסון הגעתי. שבריר השנייה הנצחי הסתיים והיה חושך. רגעים שאנחנו לא זוכרים, לא יודעים מה קרה, רגעים שהחיים עצרו עבורנו ומי שמזלו בידו יתעורר ומי שלא, יחזור לעפרו.

התעוררתי בבית החולים איכילוב בתל אביב, שוכב במיטה, מחובר לאינספור צינורות, מכשירים, צפצופי מכשירי מדידה. כל גופי נאנק מכאבי תופת. היכן אני? חשבתי, אם כואב לי סימן שאני חי, זה מעודד אומנם. ניסיתי להביט, לחפש מישהו מוכר, אבל הייתי לבד.

"כבר אגיע אליך, היו הרבה תאונות", קראה לעברי האחות ומיהרה ללכת לחולה אחר ושוב הייתי לבד.

שכבתי במיטה, אין לי כסף, לא רכב, גם האופנוע שהשאלתי מגיסי, כדי שאוכל לנוע, התרסק כנראה יחד עם גופי ולא נותר ממנו דבר, כנראה גם לא ממני, מחיי.

המחשבות לא מפסיקות להתרוצץ במוחי, כמו בליל אירועים אחד גדול. אני מעוקל בחשבונות הבנקים, חובות במיליונים רבים. בשלב של התאונה, הכונס נכסים כבר מכר את כלל העסקים, חוץ מהסניף האחרון שנשאר מהחברה המפוארת. אין לי מושג מה יקרה כעת כשאני כאן, כיצד אפרנס את שלושת ילדיי.

איך אני, רועי דנינו, התקווה הגדולה, ילד הפלא, הכוכב שנסק, שכולם ניבאו לי הצלחות, שהייתי גאוות כולם לאורך שנים, שחברים ובני משפחה נלחמו להיצמד אליי, שוכב כעת לבד, מרוסק ומלבד אחות שמנסה לרצות לבדה חצי מחלקה, אף אחד לא מדבר אליי ברגעים האלה.

איך קמים מכאן, מהיכן מתחילים, בלי כלום, רק חובות, מחויבות ומשפחה שאני אלחם בעבורה עד טיפת דמי האחרונה. בעודי שוכב, מובס לכאורה על ידי החיים, החלטתי שאם החושך החליף את עצמו לאור, ואם עיניי נפקחו, אמשיך מכאן ואלחם, אאבק ואצליח, למרות הכול, למרות שאין לי כלום. ברגעים כאלה כל החברים מתאיידים ונשארים הנאמנים באמת, אם בכלל.

ובאותם רגעים הבנתי את המשמעות האמיתית של המשפט ששמעתי שנים רבות לפני כן: "להצלחה אבות רבים אך הכישלון הוא יתום".

מה הסיכוי של אדם שלאחר תאונת דרכים קשה, עם חובות של מיליוני שקלים, לשוב למסלול החיים ולהתרומם באמת מחדש? לא השארתי כסף בצד, עד לרגע האחרון נלחמתי להצלת העסק, וככל שנלחמתי, שקעתי איתו יותר ויותר. כל כך הייתי קרוב להצלחה ענקית.

האחות המשיכה להתרוצץ ממיטה למיטה, מנסה לענות לחולים שקראו לה. לאחר זמן רב התקרבה אליי.

"אתה היחידי שלא קורא לי, בוודאי כואב לך מאוד", אמרה באמפתיה.

הבטתי בה בעצב ולא עניתי.

"אתה לבד?" שאלה.

לחשתי לה בכוחות אחרונים: "הכאב האמיתי לא בגוף שלי, הכאב לא מפריע לי".

היא עדיין הביטה לצדדים, חיפשה קרובים, חברים.

רופא צעיר הגיע ובדק אותי. "אם התעוררת ופקחת עיניים אתה בכיוון נכון. בהתחלה זה נראה רע מאוד, חששנו לפגיעה בראש", אמר.

ואני בכלל לא עסוק בעצמי ובפציעה, אלא דאגתי לאשתי אורלי שמטפלת כעת בשלושת ילדנו ובהיריון בילד הרביעי.

אבל איך נסתדר, מה אני עושה? איך הגעתי למצב הזה, האם יש סיכוי לצאת מכאן, וכיצד עושים זאת אם בכלל, לאן נעלמו כל החברים, האם באמת טעיתי בדרך, והאם הנפילה היא סימן להתרסקות מטה בחיים, האם יש נפילות שנועדו להרים אותנו קדימה, דווקא מהתהום העמוקה שנפלנו אליה, שדומה שאין מוצא ממנה.

הצטרפו אליי למסע חיים, "נפילות של הצלחה" - סיפור מרגש ומותח, שיותיר אתכם פעורי פה פעמים רבות. לא אחת ציני, אך דרכו תקבלו הבנה על עצמכם, הבנה שונה לחיים מהמקום שבו נפילות פוגשות אותנו, כיצד אנחנו מתמודדים איתן ולומדים להתחזק באמצעותן.

״יש רגע שבו הנפילה כבר לא כואבת, היא פשוט מפנה מקום להתחלה חדשה״

התחלות חדשות

״כל התחלה חדשה היא הזדמנות לצמיחה״

הייתי ילד, בן שבע בלבד, רק למדתי את הפעולות הפשוטות של חיבור בחשבון. אבי חזר ערב אחד מהעבודה בצבא הקבע והביא איתו שקית עם וופלים אותם רכש בשק"ם (שרות קנטינות ומזנונים) במחיר מוזל. הבטתי בוופלים וחשבתי מה לעשות איתם. לאכול אחד? לא לאכול? ואז צץ בראשי רעיון יותר מקורי ומרגש. יצאתי בחשאי מהבית וירדתי עם כמות מסוימת למטה לחברים. "ופל בחצי שקל", הצעתי למי שרצה לקנות. כך מכרתי את הוופלים למי שראיתי. וחזרתי הביתה מרוצה ועם הכסף בכיסי.

אבי שמע על המכירה ולא ידע אם לכעוס או לצחוק ובמיוחד ששמע על המחיר.

"תבין רועי, אני קונה אותם בשבילכם בשקל ואתה מוכר בחצי שקל. כל חבילה עולה 30 שקל ואתה מכרת אותה ב-15", הסביר לי.

"אני לא יודע כמה שילמת, אבל אני יודע שהרווחתי 15 שקל", הסברתי לו את ההיגיון הכלכלי שלי. אולם לאחר מכן, כבר לא מכרתי את הוופלים במחיר מציאה.

החשיבה של יזמות, להרוויח, ליצור אתגר כלכלי, ליוותה אותי כל חיי. כיום אני סובר שיזמות היא תכונה מולדת שמניעה אותנו ליצור ולחדש ולאו דווקא בחיים העסקיים.

את שירותי הצבאי התחלתי כלוחם ולאחר פציעה עברתי למסלול של קציני מודיעין, ואת הקריירה הצבאית שלי אף התחלתי כתלמיד בפנימייה צבאית, קציני ים עכו.

שירתי בתפקידי שטח מגוונים עד שהגעתי לדרגת סרן עם אופק שירות ארוך, אך תמיד בער בי הניצוץ של עולם העסקים.

וכך לאחר תקופה לא קצרה, אזרתי אומץ רב והשתחררתי.

פרשתי מהצבא ביוני 2012, כשאני נשוי לאורלי ואבא לאביב בן השנה.

באותה עת, מיד עם שחרורי מהצבא, התחלתי לבחון באלו עסקים אני יכול להשתלב ואפילו עברו בי מחשבות שאולי אפתח עסק משלי.

זוהי דילמה שקיימת אצל כל אחד ואחת שמשתחררים ממסגרת עבודה כזו או אחרת. האם להיות עצמאי או להיכנס למסגרת אחרת כשכיר? ואכן זוהי אחת הדילמות הקשות כיום למי שעומד בצומת דרכים מסוג זה.

 צידה לדרך N2
כאשר אתם נמצאים למול דילמה משמעותית בחיים, כמו שינוי קריירה, עשו זאת נכון, תלמדו לעומק כל צעד שאתם רוצים לעשות, לא בחיפזון ולא בהתלהבות.

אל תתביישו להתייעץ עם אנשי מקצוע, אנשים שעברו את מה שאתם עתידים לעבור וגם אם היעוץ יעלה לכם כסף, הוא כנראה ימנע מכם לעשות טעויות בהמשך.

ההמלצה הטובה היא לעלות הכול על הכתב, לבנות טבלה של יתרונות וחסרונות מכל אופציה שיש לכם, לאחר מכן תסתכלו על התמונה המלאה וכך תחליטו באופן שקול.

וכמובן, תמיד זכרו שהעדיפות העליונה בבחירת השינוי שתעשו, זה שתקומו בבוקר עם חיוך, תשוקה ורצון להתפתח בכל יום ויום.

תחילה, בחנתי עסקים בהם אוכל להשתלב כשותף, להיות חלק מדבר שקיים, פועל, עם בעל עסק שהתנסה ושילם את מחיר הטעויות הראשונות. תמיד טוב ללמוד על חשבון האחרים ולא על חשבונך. היו לא מעט הצעות, פגשתי דמויות שונות ומשונות, עסקים שחלקם הזויים, חלקם נשמעים רציניים, עולם עצום ומורכב שיש בו הכול, וכולם מחפשים את מעט הכסף שלך. לעתים נפגשתי עם בעל עסק שלכאורה היה גדול, אבל היה תלוי במעט כסף כדי לעבור את החודש הבא.

כך הגיעו לידיי הצעות בתחום חברות כוח אדם, ניקוי ספות ועוד. אולם מה מעניין אותי, במה אוכל להצליח, היכן אוכל למצוא שותפים שאוכל להאמין בהם. שאלות לא קלות למי שמעוניין להיכנס לשוק העסקי. קל להתפתות, קשה להאמין. ככל שאתה מעמיק, השאלות נעשות מורכבות יותר, אין מושלם אבל הפחד שנטמן בי שלא תהיה לי פרנסה אחרי השחרור, גרם לי ללחץ בקבלת החלטות.

אשתי הציעה לי לחכות לשחרור ואז לקחת זמן לעצמי ולבחון באמת מה מתאים לי ולמה אני מתחבר. אני פחות התחברתי לגישה הזאת, לאור החשש שמקור ההכנסה ירד ונצטרך להשתמש בחסכונות שלנו.

לימים היא נתנה לי את ההצעה הזאת שוב, אבל בפעם השנייה כבר הקשבתי ויישמתי.

באחד הימים ראיתי מודעה בעיתון: "דרוש/ה שותף/ה פעיל לאולם אירועים בשרון".

נשמע מעניין, אני רוצה להיות פעיל, לעבוד, להיות חלק מהעסק ולקדם אותו.

"שלום, שמי רועי, ראיתי את המודעה שלך, אתה יכול לתת לי יותר פרטים במה מדובר?" שאלתי.

"בשמחה, אבל אני לא אתן פרטים בטלפון. אשמח להיפגש איתך בעסק, תגיע ונדבר", אמר. גם הוא בוודאי שבע משיחות וגישושים שחלקם ממשקיעים שרוצים להשקיע בלי כסף.

הגעתי לכתובת שמסר לי המתווך. אני זוכר שבאותו ערב הגשם לא פסק לרגע. אני עדיין בחופשת השחרור שלי ובעוד מספר חודשים אצא רשמית לאזרחות.

"שלום, אני מר הלוי", הציג את עצמו המתווך.

הוא סיפר לי על אולם האירועים במספר משפטים כלליים, לאחר מכן ביקש שאחתום על טופס תיווך ואז נוכל לנסוע לראות את המקום.

חתמתי על טופס התיווך ונסענו לאולם האירועים בהרצלייה.

חתימה על הטופס היא דבר הכרחי ויש לכבדו. לעתים כשדברים לא חתומים נוצר פתח לצרות.

 צידה לדרך N3
מה שלא כתוב לא קיים.

חתימה על הסכמים בכתב היא פעולה חיונית בעולם העסקי, שכן היא מספקת תיעוד ברור ומחייב של ההסכמות בין הצדדים. הסכמים בכתב מפחיתים את הסיכון לאי הבנות או מחלוקות, מכיוון שהן מציינות במדויק את התנאים, הזכויות והחובות של כל צד. בנוסף, במקרה של סכסוך, מסמך כתוב משמש כראיה משפטית שיכולה להוכיח את כוונת הצדדים ואת ההסכמות שהושגו. הסכמים שבעל פה, לעומת זאת, עשויים להוביל לקשיים בהוכחה, לבעיות של אמינות, שכן כל צד עשוי לזכור את פרטי ההסכם בצורה שונה. לכן, חתימה על הסכמים בכתב היא צעד חכם שמסייע להבטיח שיתוף פעולה ותיאום ברור בין הצדדים.

*המשך הפרק זמין בספר המלא*