מבט שיטתי על גזענות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מבט שיטתי על גזענות

מבט שיטתי על גזענות

ספר דיגיטלי
ספר קולי
האזנה לדוגמה מהספר

הרב מיכאל אברהם

הרב ד"ר מיכאל דוד (מיכי) אברהם (נולד ב-15 בינואר 1960) הוא ד"ר לפיזיקה, עוסק בפילוסופיה כללית, לוגיקה ופילוסופיה יהודית. כתב כמה ספרים בנושאים אלו.

אברהם נולד בחיפה ולמד במדרשיית נועם שבפרדס חנה. עם משפחתו היה מראשוני התושבים באלקנה. לאחר מכן למד בישיבת הר עציון באלון שבות, ובצה"ל שימש כמדריך מפקדי טנקים. אחרי השירות הצבאי התקרב לדעות חילוניות (על אף שלדבריו מעולם לא הרגיש עצמו כשייך לסקטור זה סוציולוגית, אלא רק בחלק מדעותיו), אולם בהמשך חזר לדת ואף החל ללמוד בישיבת נתיבות עולם בבני ברק, בכולל של ישיבת פוניבז' ובכולל חזון איש (במקביל ללימודיו האקדמיים). אברהם בעל תואר מהנדס חשמל ואלקטרוניקה מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני בהצטיינות בפיזיקה עיונית באוניברסיטת בר-אילן בהדרכת פרופסור חיים הלפרן, ותואר שלישי בהצטיינות באותו התחום בהדרכת פרופ' משה קוה. על עבודה זו זכה בשנת 1996 בפרס לנדאו למדעים ולמחקר של מפעל הפיס. בהמשך עשה אברהם פוסט-דוקטורט במחלקה לפיזיקה כימית במכון ויצמן למדע אצל פרופ' איתמר פרוקצ'יה ובמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן אצל פרופ' משה גיטרמן. הוא התגורר מספר שנים בירוחם ושימש כר"מ בישיבת ההסדר ירוחם. נכון ל-2012 הוא מתגורר בלוד ומלמד בבית המדרש של המכון הגבוה לתורה שבאוניברסיטת בר-אילן, וכן מוסר שיעורים והרצאות במכללת קריית אונו, בבצלאל, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ובמקומות נוספים. בעבר היה אחד מראשי המדברים בפורום האינטרנט הדתי "עצור כאן חושבים". אברהם נשוי ואב לשישה. אברהם מבחין במאמריו ובהרצאותיו בין הזהות הדתית של ציבור שומרי המצוות האורתודוקסי עמו הוא מזוהה, לבין המעמד הסוציולוגי "חרדים", שלדבריו מזוהה בטעות עם המעמד הדתי החרדי.

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

האשמות בגזענות מלוות כמעט כל דיון במחוזותינו. לפעמים רואים בהן כלי השתקה בארסנל התקינות הפוליטית. הספרון מציע ניתוח שיטתי של המושג, ומבחינה היטב בין ההיבט העובדתי לבין ההיבט הערכי בדיון. נדונות הזיקות בינו לבין מושגים כמו מהותנות, פרופיילינג ועוד. המסקנה אליה מגיעים בסופו של דבר מפתיעה למדיי: קשה מאד, ואולי בלתי אפשרי, להגדיר את הגזענות במובן הערכי (המגונה). ברוב המקרים, גם אם ניתן להגדיר אותה, מתברר שהיא אינה מוקד הדיון המוסרי. הדיון משלב דוגמאות שונות, ובסוף הספרון נדונות ביתר פירוט כמה דוגמאות כדי לחדד את הנקודות והטיעונים שעלו בדיון. מעבר למטרה של בירור עניין הגזענות, הספרון שם לעצמו מטרה מתודולוגית לא פחות חשובה, לקדם דיון שיטתי וענייני בנושאים טעונים, וזאת בלי להיזקק לשפה אקדמית וללא הפניות מעיקות.

פרק ראשון

האם היהדות היא גזענית? ואם כן, האם זה בהכרח מגונה? לעתים מתייחסים בשיח אצלנו לאלו שמאמינים ב'עם סגולה', כמי שאוחזים בתפיסת 'עליונות יהודית' (על משקל עליונות לבנה בארה"ב). האם זה באמת אותו דבר? אני מניח שלא תאמרו אותו דבר על תפיסות של עליונות חילונית, מפני שזה ויכוח ערכי גרידא. אז למה, אם בכלל, 'עם סגולה' הוא שונה? ומה דעתכם על ארגונים כמו להב"ה, או יד לאחים, שעוסקים במניעת נישואין בין יהודים לגויים? האם זו גזענות? ומה לגבי החששות מפני התבוללות ונישואי תערובת של יהודים בחו"ל, או על עצם האיסור ההלכתי על יהודי להינשא לגוי? האם חוק השבות שמעדיף יהודים לגבי קבלת אזרחות ישראלית הוא גזעני? האם מדינה שאוסרת על מי שאינו בן הדת ה'נכונה' לכהן בתפקיד מרכזי כמו מלך, נשיא, או ראש ממשלה (למשל בריטניה), היא גזענית (או דת'ונית)? האם ראוי לערוך מחקר מדעי שבודק רמת אינטליגנציה של שחורים מול לבנים, או של נשים מול גברים, או יהודים מול נוצרים? ומה לגבי אפליית מזרחיים בקבלה למוסדות תורניים? ולמה יש כל כך מעט שופטים מזרחיים בבית המשפט העליון?

לא מדובר רק בטענות המסוימות הללו. כמעט כל אמירה שמתייחסת למאפיין כללי של קבוצת בני אדם, כל מחשבה או החלטה שמבדילות בין קבוצות, מבוקרות בטענה שמדובר בגזענות. חשבו אפילו על בדיקות ביטחוניות לערבים בשדה התעופה (אפליה על בסיס דת או לאום, בת דודה של הגזענות), על שאלת שירות נשים בצבא (שוביניזם הוא בן דוד אחר של הגזענות), על היבטים שונים של היחס המפלה לערבים תושבי ישראל ולנציגיהם בכנסת, או כלפי שחורים בארה"ב, על אמירות על הבדלי אינטליגנציה או הבדלים אחרים בין גזעים (או מגדרים. שוביניזם) ועוד ועוד.

נסו לדון בסוגיה אחת מאלו, ותוך כמה שניות יטען מישהו שהדיון גזעני (לפעמים בצדק ולפעמים לא). בדרך כלל זה גם יהיה סוף הדיון. כך גם מי שמעלה טענות לגבי זכויות להט"ב, לגבי מגבלות חוקיות על נישואין שלהם או היותם 'חולים', מסווג מיידית כ'להטופוב' (בן דוד נוסף של הגזענות), בלי צורך להיזקק עניינית לטיעוניו. הבאתי את כל הדוגמאות הללו כדי שתתרשמו עד כמה חשוב לערוך בירור שיטתי של המושג גזענות, ולכמה היבטים בחיינו הוא נוגע בעקיפין או במישרין.

 

גזענות כתיאור וכשיפוט: לעצם הבעיה

כנקודת מוצא לדיון שלנו, חשוב להבין שהמושג גזענות אינו תיאורי ולא ניטרלי. כשאומרים על מישהו שהוא גזען, או על פעולה או מחשבה שהן גזעניות, לא מתכוונים רק לתאר אותם (לומר שהם עוסקים בהבדלים בין גזעים, מינים, או קבוצות), אלא מתכוונים בראש ובראשונה לגנות ולהוקיע אותם. כדי לחדד את ההבחנה הזאת, חשבו על ההבדל בין הריגה לבין רצח. בשני המקרים מדובר על נטילת חייו של אדם, אבל האמירה שראובן רצח מישהו אינה דומה לאמירה שראובן הרג מישהו (שהיא תיאורית גרידא). המושג רצח מלווה בקונוטציה שלילית, והוא הדין לגבי הגזענות. אם הייתה כאן רק אמירה תיאורית — כי אז לא היה עניין רב לעסוק בה. הגדרת גזענות הייתה אז דיון סמנטי בעיקרו. אולם ברגע שמדובר בגינוי מוסרי חשוב לבחון את הדברים ולגבש עמדה לגביהם.

הרב מיכאל אברהם

הרב ד"ר מיכאל דוד (מיכי) אברהם (נולד ב-15 בינואר 1960) הוא ד"ר לפיזיקה, עוסק בפילוסופיה כללית, לוגיקה ופילוסופיה יהודית. כתב כמה ספרים בנושאים אלו.

אברהם נולד בחיפה ולמד במדרשיית נועם שבפרדס חנה. עם משפחתו היה מראשוני התושבים באלקנה. לאחר מכן למד בישיבת הר עציון באלון שבות, ובצה"ל שימש כמדריך מפקדי טנקים. אחרי השירות הצבאי התקרב לדעות חילוניות (על אף שלדבריו מעולם לא הרגיש עצמו כשייך לסקטור זה סוציולוגית, אלא רק בחלק מדעותיו), אולם בהמשך חזר לדת ואף החל ללמוד בישיבת נתיבות עולם בבני ברק, בכולל של ישיבת פוניבז' ובכולל חזון איש (במקביל ללימודיו האקדמיים). אברהם בעל תואר מהנדס חשמל ואלקטרוניקה מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני בהצטיינות בפיזיקה עיונית באוניברסיטת בר-אילן בהדרכת פרופסור חיים הלפרן, ותואר שלישי בהצטיינות באותו התחום בהדרכת פרופ' משה קוה. על עבודה זו זכה בשנת 1996 בפרס לנדאו למדעים ולמחקר של מפעל הפיס. בהמשך עשה אברהם פוסט-דוקטורט במחלקה לפיזיקה כימית במכון ויצמן למדע אצל פרופ' איתמר פרוקצ'יה ובמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן אצל פרופ' משה גיטרמן. הוא התגורר מספר שנים בירוחם ושימש כר"מ בישיבת ההסדר ירוחם. נכון ל-2012 הוא מתגורר בלוד ומלמד בבית המדרש של המכון הגבוה לתורה שבאוניברסיטת בר-אילן, וכן מוסר שיעורים והרצאות במכללת קריית אונו, בבצלאל, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ובמקומות נוספים. בעבר היה אחד מראשי המדברים בפורום האינטרנט הדתי "עצור כאן חושבים". אברהם נשוי ואב לשישה. אברהם מבחין במאמריו ובהרצאותיו בין הזהות הדתית של ציבור שומרי המצוות האורתודוקסי עמו הוא מזוהה, לבין המעמד הסוציולוגי "חרדים", שלדבריו מזוהה בטעות עם המעמד הדתי החרדי.

מבט שיטתי על גזענות הרב מיכאל אברהם

האם היהדות היא גזענית? ואם כן, האם זה בהכרח מגונה? לעתים מתייחסים בשיח אצלנו לאלו שמאמינים ב'עם סגולה', כמי שאוחזים בתפיסת 'עליונות יהודית' (על משקל עליונות לבנה בארה"ב). האם זה באמת אותו דבר? אני מניח שלא תאמרו אותו דבר על תפיסות של עליונות חילונית, מפני שזה ויכוח ערכי גרידא. אז למה, אם בכלל, 'עם סגולה' הוא שונה? ומה דעתכם על ארגונים כמו להב"ה, או יד לאחים, שעוסקים במניעת נישואין בין יהודים לגויים? האם זו גזענות? ומה לגבי החששות מפני התבוללות ונישואי תערובת של יהודים בחו"ל, או על עצם האיסור ההלכתי על יהודי להינשא לגוי? האם חוק השבות שמעדיף יהודים לגבי קבלת אזרחות ישראלית הוא גזעני? האם מדינה שאוסרת על מי שאינו בן הדת ה'נכונה' לכהן בתפקיד מרכזי כמו מלך, נשיא, או ראש ממשלה (למשל בריטניה), היא גזענית (או דת'ונית)? האם ראוי לערוך מחקר מדעי שבודק רמת אינטליגנציה של שחורים מול לבנים, או של נשים מול גברים, או יהודים מול נוצרים? ומה לגבי אפליית מזרחיים בקבלה למוסדות תורניים? ולמה יש כל כך מעט שופטים מזרחיים בבית המשפט העליון?

לא מדובר רק בטענות המסוימות הללו. כמעט כל אמירה שמתייחסת למאפיין כללי של קבוצת בני אדם, כל מחשבה או החלטה שמבדילות בין קבוצות, מבוקרות בטענה שמדובר בגזענות. חשבו אפילו על בדיקות ביטחוניות לערבים בשדה התעופה (אפליה על בסיס דת או לאום, בת דודה של הגזענות), על שאלת שירות נשים בצבא (שוביניזם הוא בן דוד אחר של הגזענות), על היבטים שונים של היחס המפלה לערבים תושבי ישראל ולנציגיהם בכנסת, או כלפי שחורים בארה"ב, על אמירות על הבדלי אינטליגנציה או הבדלים אחרים בין גזעים (או מגדרים. שוביניזם) ועוד ועוד.

נסו לדון בסוגיה אחת מאלו, ותוך כמה שניות יטען מישהו שהדיון גזעני (לפעמים בצדק ולפעמים לא). בדרך כלל זה גם יהיה סוף הדיון. כך גם מי שמעלה טענות לגבי זכויות להט"ב, לגבי מגבלות חוקיות על נישואין שלהם או היותם 'חולים', מסווג מיידית כ'להטופוב' (בן דוד נוסף של הגזענות), בלי צורך להיזקק עניינית לטיעוניו. הבאתי את כל הדוגמאות הללו כדי שתתרשמו עד כמה חשוב לערוך בירור שיטתי של המושג גזענות, ולכמה היבטים בחיינו הוא נוגע בעקיפין או במישרין.

 

גזענות כתיאור וכשיפוט: לעצם הבעיה

כנקודת מוצא לדיון שלנו, חשוב להבין שהמושג גזענות אינו תיאורי ולא ניטרלי. כשאומרים על מישהו שהוא גזען, או על פעולה או מחשבה שהן גזעניות, לא מתכוונים רק לתאר אותם (לומר שהם עוסקים בהבדלים בין גזעים, מינים, או קבוצות), אלא מתכוונים בראש ובראשונה לגנות ולהוקיע אותם. כדי לחדד את ההבחנה הזאת, חשבו על ההבדל בין הריגה לבין רצח. בשני המקרים מדובר על נטילת חייו של אדם, אבל האמירה שראובן רצח מישהו אינה דומה לאמירה שראובן הרג מישהו (שהיא תיאורית גרידא). המושג רצח מלווה בקונוטציה שלילית, והוא הדין לגבי הגזענות. אם הייתה כאן רק אמירה תיאורית — כי אז לא היה עניין רב לעסוק בה. הגדרת גזענות הייתה אז דיון סמנטי בעיקרו. אולם ברגע שמדובר בגינוי מוסרי חשוב לבחון את הדברים ולגבש עמדה לגביהם.