הקדמה
ספר זה מתאר את מסעו של בן, מראשית הופעת סימני ה-OCD אצלו וכיצד בעזרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא הצליח לחזור לחייו המאושרים והבריאים.
הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית היא הפרעה שכיחה ומאתגרת מאוד עבור ילדים, בני נוער ומשפחותיהם.
להפרעה השפעה שלילית משמעותית על תפקודו של הנער ואיכות חייו.
הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית כוללת בדרך כלל שני מרכיבים ובן חווה את שניהם.
המרכיב הראשון הוא מחשבות אובססיביות לא רצויות שחוזרות על עצמן וגורמות למצוקה משמעותית. מחשבות אלה יכולות לבוא בצורות רבות ובתחומים שונים.
לפעמים במקום מחשבות קיימים דחפים לעשות דברים מסוימים.
המרכיב הנוסף של OCD הוא פעולות כפייתיות, אותם בן מבצע בניסיון להיפטר מהמחשבות או הדחפים כדי להפחית את מצוקתו.
דרך הסיפור של בן, ניתן לחוות את מגוון הביטויים של OCD וההשפעה על המטופל ועל משפחתו.
הספר מתאר את פרטי תהליך הטיפול המסייע לבן להתמודד עם ה-OCD תוך מאבק אמיץ עם תמיכה של הוריו, חבריו והמטפל.
ספר זה נכתב למען צעירים עם OCD, אך גם קוראים מבוגרים יכולים להפיק ממנו תועלת מכיוון שהביטוי של OCD ומהלך הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי דומים בהיבטים רבים עבור מבוגרים וילדים כאחד.
הסיפור של בן הוא תיאור בדיוני מרתק של כיוון טיפולי קוגניטיבי התנהגותי אחד אפשרי.
ד״ר יונתן קושניר
ינואר 2023, ישראל
היי, שמי בן ויש לי OCD.
אני שונא את זה.
יותר נכון שנאתי ועכשיו אני מרגיש הרבה יותר טוב
ואני רוצה לשתף אתכם בסיפור שלי.
1. ההתחלה
הכול התחיל לפני כשנתיים. זה היה יום רגיל בדיוק כמו כל יום אחר. ביום למחרת היה אמור להיות לי מבחן במתמטיקה ובדרך לבית הספר חשבתי על כמה מהשאלות למבחן.
למדתי קשה מאוד לבחינה חשובה זו כמו לכל שאר הבחינות הרבות שהיו לי במהלך השבוע.
הלימוד מאד העסיק את זמני ואת מוחי.
פתאום משום מקום, עלתה בראשי מחשבה מטרידה: "אתה חייב לגעת בעץ הזה ארבע פעמים, אחרת תיכשל בבחינה" הדחף המוזר הזה בגוף דחף אותי ללכת קדימה ולגעת בעץ. הייתי מבולבל ופחדתי מאוד אבל חשבתי שאין לי ברירה כי לא רציתי להיכשל בבחינה.
אתם מבינים מה אני אומר? לא היה בי שום דבר מיוחד. הייתי ילד רגיל שחי חיים רגילים, פוגש חברים, מתאמן בכדורסל ונהנה מהחיים שלי (חוץ מהלימודים, כמובן) עד שפתאום העניין הזה הגיע.
הבחינה עברה מצוין. אבל אז היה נראה לי שלגעת בעץ היה הדבר הנכון לעשות.
לא חשבתי על זה יותר מדי, המשכתי בחיי ובשגרה היומית שלי.
אחרי כחודש זה חזר.
ערב אחד, בעודי צופה בתוכנית טלוויזיה מחשבה דומה צצה בראשי. "אם לא תקפוץ באוויר ארבע פעמים, משהו נורא עומד לקרות". שוב הרגשתי דחף עוצמתי בדיוק כמו בפעם הקודמת לעשות את מה שהמחשבה ציוותה.
פחדתי ועשיתי כמצוות המחשבה, קפצתי ארבע פעמים, הרגשתי הרבה יותר טוב והמחשבה על סכנה ותחושות החרדה נעלמו.
הפעם לעומת הפעם הקודמת, כאשר נרגעתי הייתה לי הרגשה רעה.
לא הצלחתי להבין מה קורה איתי.
חששתי שזה יחזור שוב והפחדים שלי יתגשמו.


2. לבד עם המחשבות
כל הזמן הזה שמרתי על הסוד הפרטי שלי ואף אחד לא ידע מה עברתי.
עד שיום אחד הכול נהיה הרבה יותר גרוע.
כמה ימים לפני החזרה לבית הספר בתום חופשת הקיץ, שיחקתי משחק וידאו בחדר שלי כשלפתע עלתה לי מחשבה: "אם לא תיגע ברצפה בדיוק שבע פעמים, משהו נורא יקרה״.
לא שוב....חשבתי לעצמי. בבקשה, לא שוב!
הרגשתי שאני צריך להתנגד לדחף לבצע את מה שהמחשבה דורשת. נשארתי במיטה וניסיתי לחשוב על דברים אחרים שמחים יותר כמו היום שהלכנו לים או כשהלכתי לצלול.
ניסיתי ככל יכולתי להדוף את המחשבה המעצבנת, אבל זה רק החמיר. זה היה מאוד מפחיד.
המחשבות הרגישו כל כך אמיתיות. הלב שלי דפק, הזעתי, והרגשתי שאם אני רוצה שהעניינים יירגעו אני חייב להקשיב למחשבה הטורדנית. נגעתי ברצפה שבע פעמים ובדיוק כמו בפעם הקודמת, ברגע שעשיתי מה שהמחשבה אמרה, חלפה תחושת הסכנה ונרגעתי.
עדיין פחדתי מאוד ממה שיבוא אחר כך.
הקיץ הסתיים וחזרתי לבית הספר. הרגשתי שהמחשבות שלי חזרו להכות בי בכל הכוח והן נעשו גרועות מאי פעם. למרות שהשקעתי את כל זמני ומרצי בהתנגדות לדחפים ולתחושות הרעות, הן רק התחזקו.
הצורך לחזור על כל כך הרבה פעולות שוב ושוב עד שהמחשבות נעלמות גזל הרבה זמן וכבר הייתי מותש. לא יכולתי לסבול את זה יותר.
*המשך הפרק זמין בספר המלא*