חלון מילוט

כן

עַד שֶׁהַגּוּף יָמוּת

נַגִּיד כֵּן.

כֵּן לְאֹכֶל, כֵּן לְאַהֲבָה

כֵּן לְמוּזִיקָה, לִסְפָרִים,

לַהֲלִיכוֹת אֲרֻכּוֹת בָּרֶגֶל,

לְיָמִים חָרְפִּיִּים בַּמִּטָּה.

עַד שֶׁהַגּוּף יָמוּת

נַגִּיד כֵּן.

כֵּן לָעֵינַיִם שֶׁמְּדַבְּרוֹת אֵלֵינוּ לַנְּשָׁמָה

כֵּן לַלֵּב שֶׁבָּא אֵלֵינוּ —

פָּתוּחַ לִרְוָחָה

כֵּן לַמִּלִּים שֶׁשּׁוֹתְקוֹת בָּנוּ

וּלְאֵלֶּה שֶׁיּוֹצְאוֹת הַחוּצָה

עַד שֶׁהַגּוּף יָמוּת

נַגִּיד כֵּן.

כֵּן לַתְּשׁוּקָה שֶׁל הַשְּׁרִיר לָנוּעַ,

כֵּן לְמָה שֶׁרָצִינוּ לַעֲשׂוֹת

וְשָׁכַחְנוּ מִמֶּנּוּ,

אוֹ אָמַרְנוּ שֶׁדּוֹרֵשׁ מַאֲמָץ

נַגִּיד כֵּן

לַתְּנוּפָה שֶׁל הָרוּחַ

לְהָרִים אוֹתָנוּ מֵעַל הַקַּרְקַע

וּנְרַחֵף

טריקה

חלון מילוט

אֲנַחְנוּ בְּיַחַד

וְהִיא עֲדִינָה

כָּל כָּךְ עֲדִינָה

שֶׁאֲנִי מְפַחֶדֶת

שֶׁתִּשָּׁבֵר לִי בֵּין הַיָּדַיִם

שֶׁאֶהְיֶה קָשָׁה מִדַּי

שֶׁאֶהְיֶה קְשׁוּחָה מִדַּי

שֶׁאֶצְטָרֵךְ אוֹתָהּ

וְאֶרְצֶה עוֹד וְעוֹד

וְלֹא אֵדַע שֹׂבַע

אוֹ שֶׁאֶתְעַיֵּף

מֵרֹב אַהֲבָה

הִיא עֲדִינָה

כָּל כָּךְ עֲדִינָה

אוֹצָר

בַּת אָדָם

שֶׁמָּצָאתִי

אַחֲרֵי שָׁנִים

שֶׁל כְּרִיָּה בְּפֶחָם

שָׁנִים שֶׁל יָדַיִם שְׁחֹרוֹת

וַעֲבוֹדַת פָּרֶךְ

אֲנַחְנוּ בְּיַחַד

וְהִיא עֲדִינָה

עֲדִינָה כָּל כָּךְ

חַלּוֹן הַמִּלּוּט

בְּרַכֶּבֶת שֶׁעוֹלָה בָּאֵשׁ

וַאֲנִי מִשְׁתַּחֶלֶת דַּרְכּוֹ הַחוּצָה

הרגעים שלא חשבת בהם

הָיוּ רִגְעֵי הַשִּׂיא

הִשְׁתַּטּוּת הִתְרַוְּחוּת

הִתְרַפְּקוּת עַל שֶׁקֶט

וְאַהֲבָה

הָרְגָעִים שֶׁלֹּא חָשַׁבְתְּ בָּהֶם

אֲנִי פּוֹסַעַת בְּתוֹכָם

מִבְּלִי לְהִכָּווֹת

כְּשֶׁצִּלַּמְתְּ אֶת הַנּוֹף

כְּשֶׁבָּאת

עֵירֻמָּה בָּאוֹר

אֶל תּוֹךְ אַמְבַּטְיַת יְלָדִים

שֶׁמִּלֵּאתִי

וְלֹא הָיָה לָךְ אִכְפַּת

מָה אֲנִי רוֹאָה