המציאות היהודית כהווייתה

פתח דבר

הבהרת מושגי יסוד, הצגת כללי בסיס לדיון

מהי אמונה? האם קיים קשר בין יהדות לאמונה? מה מקומה של הידיעה בביסוס האמונה? מהם כללי היסוד המחייבים את בחינת אמיתותה של התורה?

הקדמה

השיח הפנים ישראלי בסוגיות רבות העומדות על סדר היום נעוץ באופן עמוק במאפייני יסוד של התרבות היהודית – לעיתים במיוחד בזו האמונית. דרך פריזמה זו מנותחים קונפליקטים רבי עוצמה האוגדים בתוכם נושאים רבים ומגוונים כגון דת ומדינה, סוגיית השטחים, מזרח ומערב ועוד. עוצמתה הדומיננטית של המסורת והאמונה היהודית האורתודוכסית והשפעתה על עיצוב דרכה של מדינת ישראל בהווה מחייבות ניתוח לוגי ומושכל של מושגי יסוד בתחום זה. מכאן, שבחינת מערכת האמונות שבה נטועים חלקים גדולים בציבור הישראלי אינה עניין של מותרות השייך לבעלי עניין ברמה הפילוסופית בלבד, אלא כזו המחייבת מעורבות אקטיבית של כלל הציבור בבנייתה.

בחיבור זה אנסה לתת מענה לסוגיית תפיסת העולם האמונית־דתית שאודותיה ייבחנו מושגי היסוד המוכרים בשיח הפנים היהודי ואצביע על הקשיים והסתירות הלוגיות המהותיות המתקיימות בו ברבדים שונים ומגוונים. נדון תחילה במושג האמונה, משמעותה בחיינו וננסה להבין האם דת בכלל והיהדות בפרט, אכן מחייבת או אף קשורה באופן כלשהו למושג האמונה. נבין מהן הדרישות העולות מעצם היותה של התורה תורת אמת, ולאורן ייעשה ניתוח מושכל של מושגי יסוד בעולם היהודי שבמרכזם התורה שבע״פ והתורה שבכתב. במסגרת זו יועלו סתירות פנימיות שאינן ניתנות לגישור – בתחומים אלו – הנובעות מתוך כללי הפרשנות שהמסורת עצמה מכתיבה, כך שהדבר יחייב לעתיד גיבוש תפיסת עולם חילונית או אולי דווקא דתית אך השונה באופן רדיקלי מזו הנהוגה כיום.

אוסיף ואדגיש כי בכוונתי לעסוק בדיון על היהדות ״מתוך היהדות״. אלמנטים השוואתיים/מדעיים בהצלבה עם מקורות חיצוניים וממצאים ארכיאולוגיים כמעט שלא יוכללו, וכן לא ידונו תיאוריות אקדמיות מתחום ביקורת המקרא. הדבר נעשה במכוון ומתוך הבנה ששליטה במיומנויות אלו אינה נחלת הציבור הרחב ולכן אין ביכולתו של הקורא הממוצע לבקר את הנאמר בכל הקשר מסוג זה.

מעבר לכך, לא ידון החיבור בגיבוש התפיסה החילונית במובנה המערבי ואף לא יעסוק בפילוסופיה העמוקה העומדת מאחוריה. מניסיוני אני מוצא ממד זה כקשה להבנה וככזה שאינו נתפס כרלוונטי עבור רובו המוחלט של הציבור, בייחוד המסורתי והדתי. כפי שהובן לעיל, מדריכה אותי האמונה שגיבוש תפיסת עולם חייב לנבוע מתוך עימות ובירור עמוק של המקורות היהודיים, וזאת לצורך הבניית תפיסת עולם ריאליסטית והגיונית המודעת לעצמה ובעלת ערך לחולל שינוי מהותי בשיח הקיים כיום.

אני מוצא ספר זה חשוב לכלל הקוראים המשכילים והמתעניינים בקרב הציבור בישראל, ובמיוחד למען ציבורים מסורתיים ודתיים, ותקוותי שיביא לחידוד עמדות יסוד אצל כלל קוראיו.

פרק ראשון

אלוהים ואדם, סימביוזה חסרת תקנה?

שאלת קיומו של אלוהים או כוח עליון השולט על סדרי הטבע צפה עוד בימי קדם. קיימות עדויות על מנהגי קבורה שהיו נהוגים בקרב שבטי האדם הקדמון אי שם בתקופת המערות, וכפי הנראה ארגון וסדר דתי פולחני מורכב התקיים כבר בתקופת המהפכה החקלאית (בשנים 8,000-10,000 לפנה״ס לערך), כפי שנצפה בחפירות ארכיאולוגיות באזור גובקלי טפה שבטורקיה¹.

התפיסות הנוגעות לקיומו וישותו של אלוהים הפכו למורכבות יותר ויותר ככל שהאדם התקדם החל מסוף התקופה הניאוליתית ובעיקר מימי המהפכה החקלאית עד המהפכה העירונית, והקמת המרכזים התרבותיים הגדולים. עדויות לפולחן דתי שהקיף מדינות, ערי מדינה ושטחי ארצות נרחבים מצויות בשפע במקומות רבים כגון שומר ובבל, מצרים, הודו, דרום אמריקה, יוון ובמקומות נוספים. פולחן זה נסמך על אלמנטים מקומיים הייחודיים לכל תרבות בפני עצמה, אך קיימים בתוכו אלמנטים משותפים, גם אם לעיתים ללא כוונת מכוון או מודעות, ברוב תרבויות אלו. אלמנטים אלו ביטאו את הנפש האוניברסלית בראיית העולם הדתית העתיקה, וכללו את ראיית דמות האל או האלים בהיותם נעלים על בני האדם בכל מובן אפשרי, בעלי כוחות מאגיים השולטים בסדרי העולם והטבע וכאלו האמורים לעורר את יראתם ופחדיהם של בני האדם על ידי הדגשת אפסותם של האחרונים בעומדם מול אלים אלו.

מעבר לפיתוח האמונה כמרכיב מובן ומכונן של החברה האנושית בעידן הפרה־מדעי כנובע מחוסר יכולתו של האדם להתמודד עם גדולתו של הטבע על מגוון תופעותיו, הרי שלדת נשמר תפקיד מרכזי ביכולתה לכונן סדר חברתי. הדבר בלט במיוחד בתרבויות שומר ומצרים ואפשר לומר אפילו שללא מרכיב דתי זה, לא היו שורדות חברות אלו ומפתחות תרבויות עבר מתקדמות שחלק משרידיהן הנותרים מעוררים בנו פליאה עד ימינו אלה (ראו את הפירמידות במצרים כדוגמה).

כאמור, ככל שהאדם התקדם לאורך ציר ההיסטוריה, הלכה התפיסה הדתית והשתכללה, וזאת בכמה רבדים מובחנים. רובד בולט במיוחד מצוי בתנועה מדתות בעלות מרכיבי פולחן ואמונה פוליתיאיסטיים לעבר דתות שבהן דומיננטית התפיסה המונותיאיסטית. יש להדגיש כבר בשלב זה כי לא קיימת בתפיסה המונותיאיסטית הדוגמטיות המחשבתית אמונה באל יחיד ומופשט בהכרח כפי שרבים נוטים לחשוב. דוגמאות לכך מצויות הן ביהדות הקדומה שבה לאלוהים הייתה בת זוג והן בנצרות שבה ישו עצמו נחשב כבן האלוהים. למעשה אפשר לומר כי טשטוש הגבולות בין האל לשליחיו עלי אדמות כגון הנביאים והשליחים הוא מחזה נפוץ וקיים עד עצם היום הזה למעט בזרם הליטאי־אורתודוכסי ביהדות, וכן בזרם המרכזי באסלאם הסוני (בשניהם אף אסור לצייר את דמותם של אישים ונביאים).

בחינת התפתחות המונותיאיזם מעלה את ראשיתו בצורתו הגולמית במצרים העתיקה, תחת שלטון אחנאתון*. עם זאת, תפיסת האלוהות המצרית הייתה רחוקה מלהיות מופשטת ונמשכה רק דור אחד בתקופת שלטונו. ניכר היה שהמון העם אינו בשל לרעיון מסוג זה, שנחשב אף ככפירה וכהתרסה כנגד התפיסה האלילית/אלוהית הרווחת, ועם סיומה נעשה כאמור ניסיון ברור למחוק את רישומה מההיסטוריה והתרבות המצרית על ידי ממשיכיו של אחנאתון.

הצעד המשמעותי הבא בהקשר להתפתחות התפיסה המונותיאיסטית מביא אותנו אל ליבו של הדיון בספר זה – פיתוח התפיסה והמחשבה היהודית. כפי שנרמז לעיל, המעבר לאמונה באל יחיד ומופשט לא היה חלק כלל, ולמעשה עבודת אלילים רווחה גם בתקופת בית ראשון (ואפילו בבית המקדש עצמו!), וכפי שעולה מהתורה עצמה, המאבק בתפיסה האלילית מהווה מרכיב מרכזי בגיבוש תפיסת ה״אני מאמין״ היהודי, והושקע מאמץ רב לאורך התקופה שעד אמצע האלף הראשון לפני הספירה לביעור כל סממן חיצוני של פולחן אלילי.

ממתי הפכה התפיסה היהודית של האל לקנאית? ממתי נאסר באיסור חמור כל סממן של עבודת אלילים (עבודה זרה), עד כדי הכללתו כאחד משלושת ציוויי ״ייהרג ובל יעבור״? חשוב מכך, האם תפיסה קשוחה זו, היושבת כאבן רחיים על עולמו של אדם מאמין, אינה מחייבת בירור אמיתי ונוקב של הסוגיה? הרי תפיסה קנאית זו אינה מסתיימת רק בדרישה לעבוד אל יחיד, אלא מהווה פתיח למכלול שלם של הלכות וציוויים, אורחות חיים וגישות המייצרות לטעמי תפיסת עולם קוטבית מזו של אדם חילוני וחופשי, המשוחרר ממרות שמיים, ואף מזו של אדם מאמין לא יהודי שדתו ״חופשית״ הרבה יותר (כגון בנצרות או בבודהיזם).

בפרק הבא בכוונתי להתחיל לצלול פנימה לבירור נוקב של הסוגיה על כל היבטיה. אנסה להגדיר ולברר מספר מושגי יסוד עקרוניים בתחום ולקבוע כללי משחק הנתפסים בעיניי קריטיים לקיומו של כל דיון בסוגיה, וזאת במטרה לבנות מערכת כוללנית שבאמצעותה ננתח את מגוון הסוגיות העולות מהמשך חיבור זה כדי להגיע לבסוף למסקנות אמת ברורות.

1 ייתכן שכבר בשלב זה תתעורר מחלוקת בעניין מתוך הטענה שאמונה באל אחד רווחה כבר אצל אברהם כאשר מקובל על פי המסורת לייחס את זמן קיומו לתקופה שקדמה בכ־700 שנה טרם שלטונו של אחנאתון. עם זאת לאמונה זו אין בסיס במחקר היסטורי – כמו גם לרבים מהאלמנטים המופיעים בתורה – אך כאמור דיון מעמיק יותר ברבדים אלו ייעשה בהמשך.