ספר המשיב לרבינו יוסף טאיטאצ׳אק

שער ראשון

מבואות

פרק ראשון

ספר המשיב — מבוא כללי
ספר המשיב¹ הוא הספר הקבלי החשוב ביותר בדורות שלפני גירוש ספרד ואחריו — מעת גזירות קנ"א 1391 ועד עת גירוש ספרד בשנת רנ"ב 1492 ולמעלה מזה בכמה שנים. חיבורי ספר המשיב מבוססים על התגלויות שאליהם התוודע המחבר, רבינו יוסף טאיטאצ'אק — המגיד התגלה אליו ובכתיבה עליונה נכתבו. אופי החיבור מוכיח כי ספר המשיב הוא אחת החוליות החשובות ביותר במעבר בין קבלת הזוהר בסוף המאה השלוש־עשרה והקבלה בצפת במאות השש־עשרה והשבע־עשרה.²

ראשית התעניינותי ולימודי בחיבורי ספר המשיב הינם במעגל השני של חוג זה; כוונתי לכף הקטורת והחיבורים הנלווים אליו.³ כתבתי על כך בהרחבה בעבודת מחקר בהדרכתו של פרופ' משה אידל, שם העליתי מחשבה חדשה בנוגע לזמן כתיבתו.⁴ בין הנושאים החשובים בקורפוס זה של כתבי הקבלה אנו מוצאים את תורת הגלגולים, השמיטות ומחזורי זמנים, היחס לפילוסופיה, היחס לנצרות, משיחיות וזמני קץ, גלגולי הסיפור הפנטסטי של ר' יוסף דילה ריינה ועוד.⁵

ספר המשיב והכתבים הנלווים אליו
החיבור הראשון שההדרתי ועסקתי בחקירתו ובהוצאתו הוא כף הקטורת הנזכר. החיבור השני הוא קערת הכסף, פירוש לספר משלי. כתב יד זה לא היה ידוע לחוקרים⁶ והוא שייך ללא ספק למחבר כף הקטורת.⁷ קבוצת החיבורים השלישית מקורה בכ"י ירושלים, אוסף שוקן 15791, והיא כוללת חלק מפירוש לעשר הספירות, חלקים מקוטעים מכף הקטורת, חלק קטן מאוד מקערת הכסף, פירוש למגילת שיר השירים, ועוד.

חיבורי ספר המשיב היו ידועים למקובלי צפת. כך למשל מצטט ר' משה קורדובירו:

בשם בן ע"ב והוא מיוחס אל החסד כי כן ביאר הקדוש רבי נחוניא [...] ונקרא בשם ע"ב מפני שבו ע"ב תיבות, ויש שקוראים אותו ארי"ה מפני שאותיותיו בחשבון ארי"ה שעולה רי"ו [...] אמנם בספר מדבר על פי מגיד אמר שנקודו בשם אהי"ה.⁸

ציטוט זה של הרמ"ק, שהיה ראש המדברים בצפת עד בואו של האר"י, מקביל לקטע מספר המשיב, כ"י לונדון, המוזיאון הבריטי, 766 דף 38ע"א: "יודע כי שם ע"ב נקודו בשם אהי"ה על הדרך הזה".⁹

תולדות המחקר
מעטים המחקרים המפורטים העוסקים בחיבורי המלאך המשיב. ראשון המדברים בחקר קבלת ספר המשיב הוא גרשם שלום בכתבי יד בקבלה.¹⁰ שם פרס שלום בקצרה ובהשתאות את התרשמותו הראשונית מכתבי יד אלו.¹¹ שנים לאחר מכן כתב שלום מאמר וקראו בשם "המגיד של ר' יוסף טאיטאצ'אק והגילויים המיוחסים לו". כאן שיתף פעולה עם אחד מתלמידיו הגדולים ששמו נזכר לא פעם במאמר, החוקר הגדול החכם השלם בניהו מאיר.¹² מכותרת המאמר ברור כי שלום חשב שמחבר ספר המשיב הוא ר' יוסף טאיטאצ'אק [להלן המהרי"ט] ונראה שנמשך בדעה זו אחרי בניהו. אך בהמשך שלום עצמו נראה כמפקפק בדבר.¹³

החכם מאיר בניהו כתב מאמר וקראו בשם "ספר שושן יסוד עולם לרבי יוסף תירשום,"¹⁴ שם פרס יריעה נרחבת. אחד מכתבי היד בקבלה מעשית שברשותנו והוא כ"י ששון 290. כתב יד זה גדול בהקיפו וכולל בתוכו סגולות, קמיעות, השבעות, תפילות ועניינים בחכמת הקבלה. לעניינינו חשוב שמקור חלקן של ההשבעות והסגולות באחד מחלקי ספר המשיב.¹⁵ במאמר זה יוצא בניהו מתוך הנחה כי לספר המשיב לפחות שני מחברים — האחד ר' יוסף דילה ריינה והשני ר' יוסף טאיטאצ'אק.¹⁶ סתם ולא פירש. אשתדל להרחיב את העניין ולבארו^.17 כאן דעתי נוטה לדעת החכם בניהו, כי ספר המשיב פנים נוספות לו וכי מדובר בשתי תקופות, כלומר בשני חיבורים. האחת — ר' יוסף דילה ריינה ובנו ר' יצחק דילה ריינה והשנייה — רבינו יוסף טאיטאצ'אק שאת כתיבותיו אנו מפרסמים פה.

בשנת תשמ"ג פרסם פרופ' משה אידל מאמר חשוב בשם "עיונים בשיטתו של בעל ספר המשיב [פרק בתולדות הקבלה הספרדית]",¹⁸ שם פרס בהרחבה נושאים שונים הקשורים בספר המשיב [טקסטים חדשים, השימוש בספר המשיב, טכניקות לקבלת הסודות, עדויות חדשות על ר' יוסף דילה ריינה ועוד].¹⁹ אין ספק כי מאמר זה הוא החשוב והמקיף שנכתב על ספר המשיב, אך כפי שציין אידל עצמו המלאכה רבה ועצומה, שכן יש צורך בעיון שיטתי בחיבורים כולם ובהוצאתם לאור על מנת להבין שורשי ועיוני חיבורי המשיב. אם נתתי בזה יד ושם — דייני.

אידל ייחד שני מאמרים נוספים לחיבורי המשיב, ובהם דן בנושאים שונים הקשורים לספר זה. במאמרו "היחס לנצרות בספר המשיב",²⁰ הרחיב על הדיאלוג הלא ברור בין ישראל לנצרות, נושא שתופס מקום חשוב בספר המשיב. מאמר נוסף הנקשר במישרין לספר הוא "ספרי שלמה האבודים — על היחס למדע בספר המשיב",²¹ שם דן אידל בעיקר בחלק מכ"י מוסאיוף ומכ"י מאני.²² בין הנושאים שבהם עסק בקצרה: אסכטולוגיה, רפואה וחכמת שלמה, גילוי החכמות, המדע וחכמת המספר ועוד. בכוונתי לייחד פרק ואולי יותר לנושאים אלו.

אידל התייחס לספר המשיב בכמה מחקרים מחקרים נוספים.²³ ביניהם חשובה במיוחד הקדמתו־מבואו לספרו של אהרן זאב אשכולי, התנועות המשיחיות שישראל.²⁴ מבוא זה, במיוחד חלקו השלישי, פותח ומרחיב צוהר על "המשיחיות המשיבית" ועל השפעתה המכרעת על שורה של אישים היסטוריים משיחיים כר' שלמה מולכו ור' יוסף דילה ריינה והקודם לו וסיפורו המיוחד, שהיה בין חברי החוג החשובים. כמו כן ראוי להזכיר את ר' אברהם בן ר' אליעזר הלוי מחבר המאמר משרא קטרין,²⁵ וכן ור' אברהם זכות, כולם תועמלנים משיחיים מובהקים, שאין ספק כי ינקו בין השאר מספר המשיב.

במחקרי בכף הקטורת ומעגליו העליתי חיזוק להשערה כי תופעת המשיחיות האקוטית קודמת לזמן גירוש ספרד.²⁶ ספר המשיב מהווה תעודה יוצאת דופן בחשיבותה הרוחנית המאגית והמשיחית. באמצע המאה החמש־עשרה נוצר חוג שנטש את הדרכים הנורמטיביות הפורמליות ופנה לדרכים חדשות, למשיחיות המאגית, ובאותה עת כבר החלו בספרד רבתי הגירוש, השמד והאינוסים. חורבן קהילות, תחילת ראיית הסוף. הגירוש ברנ"ב (1492) לא בא אפוא בהפתעה; האסון חלחל לאיטו.

נושאים בספר המשיב
א. טכניקות מיסטיות. הספר נוגע בחלקו בקבלה המעשית ומכאן גם הדיון בנושאים אלו. אנו מוצאים בו השבעות, במיוחד של מלאכים, שימוש בשמות הקודש, שמות מאגיים כגון שם ארי"ה בגימטרייה, רי"ו שהוא שם בן ע"ב אותיות במלואן, טכניקות שם הכותב, הטבעת ומשמעותה המאגית, ועוד.

ב. מקור הגילויים ומשמעותם. הספר טוען בחלקו²⁷ למקור גילוי אלוהי. פעמים מקור הגילוי הוא הקב"ה בכבודו ובעצמו, ופעמים באמצעות מלאכים. תפיסה זאת נדירה ביותר ואינה מצויה ונוגעת עד שורשי ההשגה. למשל, ר' שמעון בר יוחאי מכונה בספר המשיב "שמעון בני", כך בכ"י ב"מ בדף 5ב': "מה שרמז אליהו לשמעון בני"; בדף 10ב': "וזה סוד אלהותי ומהותי וסוד משיחי והוא סוד א"ב ר"ם ובזוהר יושב רמוז בזה החלוק, זה הסוד ברמז, ואין אתם יכולים להבינו אלא עם זה הסוד ורמזו שמעון בני ברמז"; בדף 40א': "וזה סוד מאמר עקיבא בני אהובי וידידי אשר נסרק בשרו"; בדף 55ב': "ורזא דנא ארמיז לשמעון בני וסתם ליה"; בדף 29א': "וסוד רוחי הוא סוד קושטאנטינא אשר נבא עליה יונתן בני במראה הנבואה [...] שרצה לגלות הקץ ולא הנחתיו" [פרשת וירא סוד "באר לחי ראי"].

הארכתי בהבאת מקורות כדי לאפשר הצצה והבנה של דרך כתיבת ספר המשיב, תופעה הידועה עוד מכתיבת תיקוני הזוהר,²⁸ שקיבלה בספרות חוג המשיב דיאלקטיקה יוצאת דופן בחריפותה ובמשמעותה. מתוך כך אגיע לתודעתו של המחבר שהיא מסקרנת וחודרת לנבכי אישיותו המשיחית של רשב"י, לעומק ספר הזוהר ותיקוני הזוהר, ועד לתודעה המשיחית הקשורה למשיחיות הקונקרטית וסוד המשיחיות השמיטתית הקשורה לסדר השמיטות בספר התמונה.

ג. סוגי גילויים ודרגותיהם. אנו מוצאים בספר במשיב הדרגתיות בדרכי הגילויים: יש גילויים הנובעים מרמת תקשורת גבוהה, ובהם ניתן להבחין בסוג דבקות גבוה שבו נמצא מקבל הגילוי, ויש גילויים פחותים. מה משמעותם מבחינת סוג ההתגלות.

ד. קבלה ופילוסופיה. בספר המשיב פרק היסטורי וקבלי מרתק באשר ליחס בין שתי אסכולות. ראשיתו עוד בתקופת הזוהר ועוד לפניו והמשכו בשבר שלא ניתן לאיחוי שהלך והתעצם אחרי המאה החמש־עשרה והגיע לשיאו בצפת, שם הפכה הפילוסופיה לאחות החורגת והמנודה. פרופ' יוסף ברוך סרמוניטה חשף את היסודות הסכולסטיים במשנתו הפילוסופית של טאיטאצ'אק.²⁹

ה. מדע התכונה, האסטרונומיה והאלכימיה. יחס הספר למדע התכונה, האסטרונומיה והאלכימיה בא לכדי ביטוי מיוחד בכ"י מוסאיוף המובא להלן.

ו. המשיחיות וזמני קץ ההיסטוריה הקדושה והתהוותה. פרשה זו כדברי שלום רחבה סבוכה והיא מהיסודות החשובים של ספר המשיב. מתוכה נובעים הפולמוס המיתי בין עשיו ויעקב, ומתוכו הפולמוס בין היהדות והנצרות ובין היהדות והאסלאם המגולם בישמעאל, והכול תוך כדי התבוננות מיתית בפסוקי המקרא בדיאלקטיקה רבת עוצמה, היורדת עד נבכי הקשרים בין יהודים לנוצרים ולמוסלמים.

ז. תורת האלוהות ותורת הקליפות, סוד הגוונים, סוד עשר הספירות, חכמת הצירוף, כפי שהן באות לידי ביטוי בספר המשיב.

ח. ארמית מול עברית. לשון הגילויים כהתפתחות משלימה בסדר הגאולה האחרונה.

ט. לחקר מקורותיו של ספר המשיב.

כתבי היד של ספר המשיב
כתב יד א'

כתב היד החשוב ביותר וכנראה הקדום ביותר הוא כ"י הספרייה הבריטית מרגוליות 766, מספרו בא"ק לכ"י 5894 (להלן כ"י בר"מ).³⁰ זמן כתיבתו המאה השש־עשרה ומקורו באוסף אלמאנצי.³¹ הטקסט כתוב בצפיפות רבה באותיות קורסיב ספרדיות והוא קשה לקריאה. ניכר שנכתב במשיחות מכחול ובסערת כתיבה גדולה, אולי אוטוגרף. דפים 2א'-117ב' מחזיקים חלק מספר בראשית, פרשיות נח, לך לך, וירא, חיי שרה, תולדות וחלק מפרשת ויצא, עם הערות בשוליים בעברית ובלטינית. כאמור, שלום תיאר אותו בכתבי יד בקבלה, עמ' 89-85. בחלקו השני, מדף 88, כתיבה אחרת, הוא קל יותר לפיענוח והוא זה שלפנינו. שלום כבר עמד על כך שעלתה בכתב היד ערבוביה ואין הדפים, וכי יש צורך לסדרם מחדש. נעזרתי לפיכך בכתבי יד — כ"י גינזבורג וכ"י ניו יורק — ואני מקווה שעלתה בידי סידורו מחדש. לדוגמה:

40א' הינו המספר בכתב יד הנלווה אליו. המספר הסידורי רץ עד סוף כתב היד, למעט ההוספות מכ"י גינצבורג ומכ"י ניו יורק.

פרשת בראשית: 40א' 1, 40ב' 2, 78א' 3, 78ב' 4, א'2 5, ב'2 6.

פרשת נח: 3א' 7-9ב' 20.

פרשת לך לך: 10א' 21-15ב' 32, 52א' 33, 52ב' 34, 53א' 35, 53ב' 36, 48א' 37, 48ב' 38, 49א' 39, 49ב' 40, 50א' 41, 51ב' 44, 54א' 45, 54ב' 46.

פרשת וירא: 55א'-55ב' 48-47, 32א'-39ב' 64-49, 16א' 65, 16ב' 66, 31ב' 96, 56א'-77ב' 140-97.

פרשת חיי שרה: 79א'-87ב' 158-141, 41א' 159.

מכאן השלמה מכ"י גינזבורג מוסקווה:

שליחות אליעזר: 63ב' [כ"י ניו יורק דף צ"ד א' 94א'], 65א', 74ב'-83א'.

כ"י נ': 94א'-108ב'.

חזרה לכ"י בר"מ 41ב'-47ב' 172-160, 88א' 173-89א'175.

פרשת תולדות: כ"י גינזבורג דף 68א'. חזרה לכ"י בר"מ 89ב'-99ב' 196-176.

פרשת ויצא: כ"י בר"מ דף 99ב' למטה עמ' 197-117ב' עמ' 232.

כתב יד ב'

כ"י ניו יורק אוניברסיטה הישיבה. מספרו בא"ק לכ"י 39515, כתיבה המאה השבע־עשרה.

כ"י מזרחי. 121 דפים. כולל בתוכו מפרשת נח עד פרשת תולדות. ברובו זהה לכ"י בר"מ. נעזרתי בו רבות וכן בחילופי הנוסחאות. בראש כתב היד נוספה הערה בכתיבה מאוחרת: "ספר העיון לר"י טאיטאצאק". שמונה העמודים הראשונים כוללים קטעי פיוט וקטעי כוונות מקבלת הרש"ש, מחבר שותף שרעבי שלום בן יצחק מזרחי, והוא כנראה ראש מקובלי בית אל המפורסמת המכונה הרש"ש הקדו"ש [1777-1720]. מכאן שתפוצת ספר המשיב הגיעה עד ירושלים, ואין ספק שיש קשר בין קבלת הרש"ש לספר המשיב. אני מקווה לכתוב פרק בנושא זה ולעסוק בזה בהרחבה במועד מאוחר יותר.

כתב יד ג'

כ"י ספר המשיב גינזבורג. כתב יד חשוב ביותר. מספרו בא"ק לכ"י 48151. המקור בספריית מוסקווה גינצבורג. נכתב במאה השבע־עשרה. סוג הכתיבה מזרחי. דפים 4א'-83א'.

בראש כתבי היד ספר סודי הסודות. בכתיבות מתחלפות. הוא מקביל לכ"י ב"מ וכולל קצת פחות ממנו. כתב יד חשוב זה היווה בסיס לחילופי הנוסחאות הרבים כפי שאראה בהמשך.

כתב יד ד'

קבץ בקבלה מספר B715, המאות שש־עשרה-שבע־עשרה. בתוכו חלק מספר המשיב. נקרא "סודות על התורה" [ספר העיון ספר המעשה ספר המשיב], עמ' 90א'-123א'. מחבר שותף ר' חיים ויטאל בן יוסף [1620-1542]. מכאן ראיה נוספת לידיעתו בצפת ומכאן גם הקשר בין ספר המשיב לקבלת צפת.

בראש הכתב היד נאמר: "הקונטרס הלזה ... ס' העיון לרב חמאי גאון זלה"ה ... יצחק ב"ר מיכאל באדהב ... יצחק קובו זלה"ה", דפים 90א'-99א'. פרשת נח: 99א'-104ב', פרשת לך לך: 105א'-115ב', פרשת חיי שרה: 116א'-123א' פרשת תולדות.

כתב יד ה'

מאת מסעוד סגי נהור. מספרו בא"ק לכ"י 18076, דרושים בקבלה, ספריית מקור אוקספורד המאה השבע־עשרה. סוג הכתיבה מזרחי, דפים 381א'-381ב'. מכיל קטע מספר המשיב.

כתב יד ו'

כ"י מוסאיוף. בידינו שני כתבי יד זהים: כ"י מוסאיוף 5. מספרו בא"ק לכ"י F22833 דפים 80א'-143ב'. מקביל לו כ"י מוסאיוף 24 דפים א' ע"א-ס"ט ע"ב. שניהם היו ברשותו של שלמה מוסאיוף.³² שלום כבר הדגיש כי החומר הנמצא בכ"י מוסאיוף אינו אלא חלק קטן מתוך חיבור גדול בהרבה ממה שהגיע אלינו.³³ כ"י זה עוסק בסודות התכונה, סודי המזלות, סודי המספר ועוד, והרי הוא בשער הרביעי.

כתב יד ז'

הוא כ"י ששון 290. מספרו בא"ק לכ"י 9273. תיאר אותו באריכות החכם מאיר בניהו במאמרו בטמירין,³⁴ וכפי שהערתי הוא כולל בתוכו קטעים הקשורים לחוג ספר המשיב. פעמים שם המשיב מוזכר בהם ופעמים לא, אך לפי עניינם, ניסוחם ורעיונם ניכר בברור שהם מחוג ספר המשיב הראשון. לכ"י זה חשיבות רבה בהיותו כנראה הקדום ביותר שבו נזכר ספר המשיב.³⁵ שלום העלה כי במקורות מאוחרים יותר מהמאה השבע־עשרה מייחסים את ספר המשיב לר"י טאיטאצ'אק.³⁶ בכ"י זה מוזכר גם ר' יוסף דילה ריינה בהקשר לתשובה מהמשיב.³⁷

כתב יד ח'

כתב יד וורשא 9, לשעבר בווינה, ספריית הקהילה היהודית סימן 52. מספרו בא"ק לכ"י 30146. שלום העיר³⁸ כי בכ"י זה יש חומר הקשור לספר המשיב דרך ר' יוסף דילה ריינה ובנו ר' יצחק דילה ריינה (דף 23א'). אידל מצא עוד כמה קטעים39 השייכים לספר המשיב, ואף אני מצאתי עוד קטעים הנראים שייכים לספר. אני מקווה שנוכל להרחיב בעניינם. יש בחלק זה תרומה חשובה לבירור היחסים בין ספר המשיב הראשון לר' יוסף דילה ריינה.⁴⁰ ולהזכיר כי שונה הוא מספר המשיב למהרי"ט בו אנו עוסקים.

כתב יד ט'

שריד חשוב ביותר השייך לספר המשיב הוא כ"י האמבורג־לוי. מספרו בא"ק לכ"י 1592. דפים 11א'-29ב'. חסר ראשו וסופו, אך מעיון בתוכנו, סגנונו וביטוייו הוא שייך בבירור לחיבורי ספר המשיב.⁴¹ לא ברור אם הראשון או השני.

כתב יד י'

כ"י מנצ'סטר־גאסטר 315. בחלק ממנו חלקים לא ידועים של ספר המשיב. רמת ההתגלות והגילויים המופיעים שם ייחודית וגבוהה. כתב היד לא קל לקריאה, אך יש בו מהגילויים היפים שבספר המשיב. בחלק זה עולה המחשבה כי אנו מדובר בחבורה של כותבים שכל אחד הטביע את חותמו בכתיבתו בהתאם לכוחו ולדרכו ולרמתו המיסטית. אתייחס גם לנושא זה. ועדיין יש צורך בחקירה לאיזה חוג שייך כל כותב.

כתב יד י"א

שני כתבי היד חשובים שבהם שרידים מספר המשיב⁴² הם כתביו של ר' עובדיה המון, שכתב בצפת בשנת שכ"ו (1565-6) מצויים בידינו: האחד הוא החיבור מסעות הנפש, מספרו בא"ק לכ"י 17175. בדפים 90-51 מוזכר ספר המראות למגיד המקביל לנאמר בספר המשיב.⁴³ השני הוא החיבור לבוש מלכות, כ"י אוקספורד 1597, דפים 29א'-112א'.⁴⁴

עוד כ"י חשוב הוא ספר צפנת פענח לר' יהודה חליווה, כ"י דבלין טרינטי קולג' 27.⁴⁵ אני מקווה להרחיב על כך ובתוך כך להראות את הרצף וההשתלשלות של ספר המשיב לזרמיו השונים. כל כתבי היד הנ"ל הוהדרו על ידי ואני מקווה שייצאו לאור במהרה, ובכך אתרום תרומה הצנועה לחקר השתלשלות הקבלה.

כתבי יד נוספים
כתב יד כף הקטורת על תהילים. הספרייה הלאומית פאריס 845,⁴⁶ דפים 1ב'-150ב'. כ"י גדול זה הוהדר על ידי ויצא לאור בהוצאת אידרא.

כף הקטורת, כ"י גינזבורג מוסקווה 921. זמן העתקתו ידוע מעדות הקלופון "אלה ידי עשתה בעצם היום הזה ר"א שבט שנת 'שפת אמת תכון לעד ועד א'ר'ג'י'ע'ה' פה אדריאנופולי".⁴⁷

כתב יד שוקן 15791. כ"י זה מכיל כמה חיבורים מידו: 1א'-2ב' פירוש לעשר ספירות, 2ב'-13ב' חלקים מכף הקטורת, 14א'-28ב' חלקים מקערת הכסף על משלי, 29א'-44ב' פירוש לשיר השירים, 44ב'-49ב' עניין מזוזה וספר תורה, 49ב'-55ב' עניין שישים מסכתות, 56א'-65ב' פירוש לפיוטי ראש השנה ויום הכיפורים לר' אלעזר הקליר.⁴⁸

כתב יד ששון 559 ⁴⁹ — פירוש קערת הכסף על משלי. זמן כתיבתו המאה השש־עשרה. כתב היד מכיל כ־252 עמודים.

כחלק מחקר המסגרות של ספר המשיב וחיבור החוליות ההיסטוריות הקבליות שעמדתי עליהם לעיל, הוצא לאור ספר המשיב. כתב היד העיקרי בו, כ"י בר"מ, שאותו השוויתי לכתבים האחרים — השוואות פילולוגיות וסמנטיות והשוואת מקורות — שעלו עד לכדי אלפי הערות. השלב הבא יהיה הוצאה לאור של כל הכתבים הקטנים המפוזרים בכתבי יד שונים שעליהם עמדתי לעיל, ההדרתם, הכנתם, סידורם, השוואות פילולוגיות והשוואת מקורות, וכן מבואות.

1 לא ברור כיצד נקרא קורפוס חיבורים אלו, האם ספר המשיב, או ספר המלאך המשיב, או ספר העיון, או שמא חיבורי המשיב. מעתה ייקרא ספר המשיב, שם צנוע וענוותן כמחברו. ראו על כך לקמן.

2 "ספר המשיב רב ההיקף, טכסט שבמקור החזיק ככל הידוע לי מאות רבות של דפים [...] רוב חלקי הספר לא פורסמו מעולם ואחרים אבדו". אידל, קבלה היבטים חדשים, עמ' 46. במקום אחר כותב אידל: "נסיון זה הכרחי הוא להרכבת התמונה של התפתחות הקבלה בתקופה שבין שני שיאי פריחתה, תקופת הופעת ספר הזוהר וקבלת צפת. [...] בתמונה זאת שהיא לעת עתה מעורפלת ומקוטעת יתפוס 'ספר המשיב' מקום מרכזי". אידל, עיונים בספר המשיב, עמ' 185 (להלן אידל 'עיונים').

3 ראו נאמן, עיונים בכף הקטורת, ועתה בהוצאה חדשה ומפוארת: ספר כף הקטורת, ההדיר אריה נאמן בן צבי, הוצאת אדרא, תל אביב תשע"ט (להלן: נאמן, ספר כף הקטורת).

4 ההנחה הרווחת, שאף גרשם שלום, משה אידל ומשה חלמיש החזיקו בה, היא כי החיבור נכתב אחרי גירוש ספרד. במחקר פילולוגי עקבי ונרחב על סמך עיון בכתבי היד, העליתי כי החיבור נכתב לפני הגירוש או בסמוך. ראו נאמן, ספר כף הקטורת, עמ' 35-27. כמו כן העליתי השערה בנוגע לזיהוי מחברו. אך עתה, עקב עיוני הנרחבים בקורפוס ספר המשיב, אין אני בטוח בכך. ראו שם, פרק ח' בסופו ובהערות 616-595. עתה ברור כי חלקים נרחבים מספר המשיב, כמו גם מספר כף הקטורת והנלווים, מידו של ר' יוסף טאיטאצ'אק.

5 ראו על כך בהרחבה שם.

6 בכללם שלום ואידל. ראו על כך ברשימת המקורות לפרק תולדות המחקר.

7 ראו נאמן, עיונים בכף הקטורת, עמ' 20-16, וכן במבוא לקערת הכסף, בדפוס.

8 פרד"ס רימונים שער השמות, פרק ה'. על ארי"ה כשם מאגי רב עוצמה מרחיב ספר המשיב מאוד וכך גם כף הקטורת, ואני מקווה להקדיש לכך פרק מיוחד. בינתיים ראו כ"י לונדון, המוזיאון הבריטי [להלן כ"י בר"מ] דף 102 א': "ומתראה בכחתיו ובגווניו ובשרביטו כעבד נאמן", ושם שבע שורות מסוף העמוד: "הוא סוד ארי"ה וקרא אותו נהר לסוד האלוהות", וד"ל. עוד על סוד הראי"ה ארי"ה ראו שם, דף 116 א'-ב'.

9 ראו אידל, עיונים, עמ' 201-193, ושם עוד על ציטוטים מכתבי ר' עובדיה המון [עמ' 194] ועוד. אני מקווה להרחיב יותר במחקר מפורט, שכן ההשפעות של ספר המשיב מגיעות עד שורשי השבתאות ואף למעלה מזה, וכוונתי עד קבלת הרב שלום מזרחי שרעבי, הרש"ש, וישיבת המקובלים בית אל במאה השמונה־עשרה.

10 ראו שלום, כתבי יד בקבלה, עמ' 89-85, וראו גם ברשימת המקורות בסוף הספר.

11 "והם סודות מוזרים ומתמיהים מאד על התורה". שם, עמ' 85.

12 ראו עליו בהמשך. החוקר הגדול בניהו מאיר עסק רבות בספר המשיב ואף קרבה נפשית הייתה לו לחיבור. בשיחותי עמו היה כולו התלהבות מחיבורים אלו והנלווים אליהם ומלא התפעלות מחוג זה. גם מפי בנו, חנן בניהו יצ"ו, שמעתי דברים אלו. פשר יחסם של שלום ובניהו ראוי לדיון מיוחד בהקשר תרבותי, דתי, היסטורי וחברתי — שני ענקי רוח משני קצוות שנפגשו בירושלים, ועוד חזון למועד.

13 ראו בסוף מאמרו, המגיד, עמ' פ"ט: "כללו של דבר [...] יש לנו מצד אחד מסורת מהמאה הי"ז המייחסת הדברים למגיד של ר"י טאיטאצאק. מצד שני מעלה העיון בדברי הספר ספיקות בעלי משקל". בספרו Kabbalah עמ' 74-67 שלום מייחס בכל זאת את החיבור לרי"ט. דעתי ברורה, כי חלק זה של ספר המשיב וכן כף הקטורת וקערת הכסף — הכול מידו הנבואית של הרי"ט.

14 טמירין א' [תשל"ב], עמ' קפ"ז-רס"ט (להלן: ספר שושן יסוד עולם).

15 ראו למשל סימן שנ"ג: "פי' י"א ברכות בשמותיהם וכו' על פי המשיב", סימן תי"ו: "שאלה ששאל ר' יוסף דילה ריינא למשיב על ענין שם בן מ"ב", וכן סימן תי"ז וסימן תק"ח: "ש"ח [שאלת חלום] שם של נסתרות המושם באזן מהמשיב", וסימן אלף נ"ח: קדוש הטבעת בי"ד ובא"ש, סימן אלף ק"ד: "מה שמצאתי במצרים על פי המשיב על ענין הטבעת ולוח העופרת והאריה", ואכמ"ל.

16 כך כותב בניהו: "הוא העתיק חלקים נכבדים מ'ספר המשיב' לר' יוסף דילה ריינה ומספר המשיב לר' יוסף טאיטאצאק ואין כאן המקום לדון בכך". שם, עמ' ר"ד.

17 הלוא כך היא בקשתו: "וכל שנעשה אינו אלא מפתח למנעולי ספר חשוב זה לחקר הקבלה ומן הדין שחובשי בית מדרשה יעסקו בכך אף חככתי בדעתי אם להדפיס את המפתח ולא עשיתי זאת אלא משחזקה עלי דרישתו של ראש המדברים בחקר הקבלה הפרופ' גרשם שלום". שם, עמ' רי"ט וד"ל.

18 אידל, עיונים.

19 זהות המחבר או המחברים נשארה בסימן שאלה. ראו שם, הערה 7.

20 אידל, היחס לנצרות בספר המשיב.

21 אידל, ספרי שלמה האבודים.

22 על שניהם ראו להלן.

23 אידל, שלמה מולכו כמאגיקון, וכן אידל, דפוסים של פעילות גואלת בימי הבינים, עמ' 279-275 ועוד.

24 אשכולי, התנועות המשיחיות בישראל.

25 מאמר משרא קטרין לר' אברהם בן אליעזר הלוי קוסטאנטינה, ר"ע דפוס צילום ירושלים תשל"ח, הוצאת בית הספרים הלאומי, דברי מבוא: גרשם שלום. ערך והשלים: מלאכי בית אריה. ראו שם, עמ' ט': "ומה ששאל המלאך לחברו עד מתי קץ הפלאות [...] ובעלי הגימטריאות אמרו כי קץ הפלאות בגמטרי' תשבי ", וכן שם, בעמ' ח': "הוא סוד האלף החמישי והמאתים ותשעים הם מן האלף הששי [...]".

26 גרשם שלום וישעיה תשבי ראו בגירוש את הקטליזטור המרכזי בפרץ של ההתעוררות הקבלית והמשיחית ששיאה בצפת, בעוד שאידל טוען כי עוד לפני הגירוש היה פרץ יוצא דופן של כתיבה והתעוררות משיחית, ואחרי הגירוש אנו מוצאים התמתנות בתופעות המשיחיות ביצירות הספרותיות הקבליות. ראו שלום, 'רעיון הגאולה בקבלה', דברים בגו, עמ' 191 ואילך; שלום, זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית, עמ' 266-262. ראו גם אידל במבוא לספרו של אשכולי, התנועות המשיחיות בישראל, וכנגדו תשבי, הפיכה בחקר הקבלה, נדפס גם בחקרי קבלה ושלוחותיה ח"ב, ועל כך תשובתו של אידל, חדש אסור מן התורה ותשובתו של תשבי, חדשנות מדומה בחקרי הקבלה.

27 המילה בחלקו תואמת את הבנתי שמדובר בקורפוס מורכב ביותר.

28 ראו על כך בהרחבה: גולדרייך, שם הכותב.

29 סרמוניטה ברוך יוסף, 'הספרות הפילוסופית הסכולאסטית בספר "פורת יוסף" לר' יוסף טאיטאצאק', ספונות יא (תשל"א-תשל"ח), עמ' קלג-קפה.

30 ראו שלום, המגיד, עמ' ע"ג-ע"ד; שלום, כתבי יד בקבלה, עמ' 89-85.

31 שלום 'המגיד', עמ' ע"ד.

32 שלום הדפיס חלק מכ"י 5 במאמרו המגיד, עמ' ק"י-קי"ב, נספחים ה' ו'.

33 שם, עמ' פ"ט.

34 ראו לעיל, הערה 17.

35 כך נראה מדברי שלום ומ' בניהו. ראו שושן יסוד עולם, עמ' קפ"ח, קצ"ח. שם נראה כי נכתב במחצית הראשונה של המאה השש־עשרה.

36 ראו שלום, המגיד, עמ' ע"ב-ע"ג.

37 ראו סימנים תי"ו-תי"ז: "שאלה ששאל ר' יוסף גילה ריינא [כך בכ"י] למשי"ב על ענין שם מ"ב", וכן סימן תשמ"ג: "לזמן המגפה ב"מ [= בר מינן] מקובל מה"ר יוסף דלריינא ז"ל". אוצר בלום זה ישמש רבות בכתיבתי. על ר' יוסף דילה ריינה כתב שלום בהרחבה. ראו שלום, למעשה ר' יוסף דילה ריינה, וראו שם פירוט בביבליוגרפיה; אידל, עיונים, עמ' 250-226; נאמן, עיונים בכף הקטורת, פרק ח: כף הקטורת כמקור אפשרי לסיפור ר"י דילה ריינה.

38 ראו שלום, למעשה ר' יוסף דלה ריינה, עמ' 258-257, וראו גם אידל, עיונים, עמ' 187.

39 דפים קל"ח ע"ב-ק"מ ע"ב, ושם הוכיח אידל בבירור כי קטע זה שייך לספר המשיב. מצויים בקטע זה הביטויים "שמותי היקרים" המצויים הרבה בספר משיב, וכן "כריתת צד הטומאה וקיצוצו", וכן "לגדע כח הטומאה והכנפים". לשונות אלו הם סימן מובהק לשייכות המאמר לספר המשיב.

40 ראו אידל, עיונים, עמ' 261-255.

41 שם, עמ' 188.

42 שם, עמ' 191.

43 ראו שם, עמ' 191, 194.

44 שם, בהערה 55 הבטיח אידל להרחיב ולא הרחיב והשאיר לנו מקום.

45 מספר כתב היד בא"ק לכ"י 8185. עוד ראוי להזכיר את כ"י מני בניהו. ראו עליו: שלום, המגיד, עמ' ע"ג; סוד ארבעת הנהרות היוצאים מגן עדן, בתוך כ"י מוסאיוף 173 דף פ"ו ע"א-פ"ח ע"ב, וכן כ"י מנצ'סטר־גאסטר 466 דף 72א'-73ב', כ"י לוס־אנג'לס 16 779, דף 50ב'-52א', כ"י הספרייה הבריטית 10095, דף 21א'-23א', כ"י ניו יורק בהמ"ל 1805 דף 45א'-46א'. עוד על כך ראו שלום, המגיד, עמ' ע"ב-ע"ג, ושם ספר "אביעה חידות" לר"א חמוי, הערה 12 עמ' צ"ה-צ"ט, וראו אידל, עיונים, עמ' 187. לבסוף אזכיר את כ"י ששון 862 שבו, בחומר המקביל לספר המשיב, יש דמיון אך לא מוחלט. גם קובץ זה חשיבותו רבה. ראו שם, עמ' 212-210.

46 בא"ק לכ"י 14474. ראו עליו נאמן, עיונים בכף הקטורת, במבוא.

47 מעל "ארגיעה" נקוד נקודות, דף 214ב'-215א'. השנה והיא שנת רפ"ט (1529). כ"י זה מספרו בא"ק לכ"י 43991 והוא הקדום שנמצא בידינו. על פיו נכתבו חידושים רבים. כמו כן אציין את כ"י פאריז 846, מספרו בא"ק לכ"י 14475; כ"י לונדון, ספריית בית הדין 4674, מספרו בא"ק לכ"י 4674; כ"י פאריז 847 שאינו שלם, מספרו בא"ק לכ"י 14476. בסופו חתימת צנזורים מהשנים 1597 ו־1618. בכ"י 84 דפים בלבד, כנראה בגלל מחיקות ותלישות דפים על ידי הצנזורים. לבסוף אציין את כ"י שוקן 15791שאינו שלם. מספרו בא"ק לכ"י 45414, דפים 1ב'-13ב'.

48 ראו נאמן, עיונים בכף הקטורת, במבוא.

49 מספרו בא"ק לכ"י 9279. כ"י לא ידוע שהתגלה והוהדר על ידי, ואני מקווה שאזכה להוציאו לאור בקרוב.