בישול איורוודי לריפוי עצמי

מבוא

זיכרונותיי הנעימים ביותר משנות שהותי בהודו, לשם לימודי האיורוודה, כוללים את משפחת לאד. מיד לאחר שפגשתי את ד"ר לאד, בחודש ינואר 1974, הוא הזמין אותי לביתו לארוחת ערב, ארוחה שבעקבותיה הוזמנתי לארוחות נוספות. בהפסקות שבין שיעורי האיורוודה במרכז שנקרא "פונֶה טילק איורוודה מאהווידאל", ד"ר לאד התעקש שאחלוק עמו את ארוחת הצהריים, וכך יצא שהוזמנתי לארוחות רבות בבית משפחת לאד. הדבר הפך להרגל במשך כמעט כל 6 השנים שביליתי במכללה. בכל פעם שהגעתי לפתח ביתה של הגב' אושה טאי לאד, היא הציעה לי טעימה של מאכל טרי מעשה ידיה. אם במקרה היה המזווה ריק יחסית, היא התנצלה והחלה להכין מאכל כלשהו מתחילתו, על אף מחאותיי הקולניות. גם כאשר ניזונתי מחלב ופירות בלבד, תמיד הוכנה עבורי כוס חלב, ביום או בלילה.

כרבים מההודים, אושה טאי אוהבת מאוד לבשל עבור אורחים, מאחר שכל אחד מהם, כמו כל יצור חי, נושא עמו ניצוץ אלוהי. עצם העובדה שהגעתי לביתה, משמעותה שיש להאכיל אותי, לא מתוך מחויבות מאולצת, אלא מתוך אהבת הבישול וכיבוד האורחים. על פי תפיסתה, כל פרוסה הנאכלת על ידי התגלמות האל המבקרת בביתה, כמוה כפרוסה המוגשת בחזרה לאל עצמו, כהכרת תודה על השפע שהוא מעניק. יתרה מזו, מאחר שבכתבי הקודש מוזכר כי "המזון עצמו יש בו מן האלוהות", הרי שהאכלת הרעבים הִנה בגדר הגשת דבר מה אלוהי לאל עצמו.

המזון מייצר את ה"ראסה" – התמצית התזונתית העסיסית, המזינה את הרקמות הרעבות בגוף, וכן מענגת ומספקת את הנפש ואת החושים. תכונות אלה של הזנה וסיפוק הן הברכות הניתנות על ידי אנאפורנָה, אלת המזון, לכל היצורים בעלי התודעה. בני משפחת לאד האמינו תמיד כי עליהם לחלוק בחופשיות עם זולתם את הברכות שהוענקו להם.

בשעות המרובות שעברו עליי במטבח של משפחת לאד, היו לי שפע של הזדמנויות לצפות מקרוב בתשומת הלב שהעניקה אושה טאי לאוכל שהכינה. התבוננתי בה – כיצד היא בוחרת וקונה את המצרכים, כמו גם בשעה שהיא טוחנת וקוצצת, מקפיצה ומבשלת. כך ספגתי את קצב הכנת המזון, הגורם למצרכים להתבשל עם הכנסתם לסיר. ההכנות הקולינאריות שלה היו ההוכחה המעשית לתיאוריה שלמדתי במכללה, שעל פיה, ההיגיון, המככב בהצלחה בתחומי המדעים, מאבד מיעילותו כשמדובר באמנויות החיים, כגון רפואה ובישול. רק כאשר זוכים להרגיש את התחושה האמיתית של המזון, זאת עם השתלטותה של אנאפורנָה, מתחילים להבין מטבח אמיתי מהו.

בסופי השבוע, כשמרפאות החוץ של בית החולים היו סגורות, השקט היחסי אִפשר לד"ר לאד לצאת למסעי קניות של מצרכים. נהגתי להצטרף אליו כדי להעמיק את ידיעותיי על התכונות של ירק כלשהו או על טיפוסי האנשים שיפיקו את מֵרב התועלת מפרי מסוים. לעיתים, היינו קונים צמחי מרפא ומכינים מהם שיקוי באמצעות בישול מועט על ידי חום רב. זאת הייתה הוכחה ניצחת לכלל שעל פיו "ואיידה" מקצועי, כלומר – רופא איורוודי טוב, חייב להצטיין גם בבישול. לאחר חודשי הכנה בלתי רשמית זאת, אף אני התחלתי לבשל, תחת פיקוחו של המדריך שלי וִימָלָנָאנְדָה. לא חלף זמן רב, והתחלתי להוסיף את התענוג של האכלת הזולת לעונג של אכילת המאכלים שהוכנו עבורי – כל זה הודות לשהותי אצל משפחת לאד.

ידוע לי מניסיון אישי באיזו אדיקות שמרה משפחת לאד על אורח חיים איורוודי במהלך 20 שנות היכרותי אותם. לכן, נעניתי בשמחה לבקשתה של אושה טאי לכתוב הקדמה לספרה בנושא בישול איורוודי. מורי האיורוודה הטובים הם מי שעוסקים בלימוד ובעשייה, כמו ד"ר לאד. במקביל, הגברת אושה טאי, הטורחת ומכינה, נמנית עם טובי המבשלים על פי האיורוודה. אני מקווה שספר זה יסייע לכל המעוניינים בכנות להתעמק במשמעות האמיתית של הזנה ותזונה, ויתרום להכרה בערכו של המזון לחיים הטובים.

ד"ר רוברט סוובודה

דיפאוואלי, 1993

פתיחה

במהלך ההתמחות שלי ולאחריה עבדתי כרופא הבית בבית החולים האיורוודי בפונֶה – במחלקות הרפואה הכללית, כירורגיה, גינקולוגיה ורפואת ילדים. במהלך תקופה זו הבחנתי שוב ושוב כיצד תזונה טובה, המשולבת עם טיפול בצמחי מרפא ועם אורח חיים נכון, יכולה למלא תפקיד חיוני בתהליך הריפוי. במקביל, גברה המודעות שלי למצב שבו מחלות "מזמינות" שינוי של דפוסי ההתנהגות הקשורים לחשיבה, רגשות ותזונה נכונה.

בהדרגה חל שינוי בהשקפתי. בהתחלה נהגתי להצמיד תוויות למחלות, כגון "זוהי שפעת", או "זהו נגיף". במשך הזמן פיתחתי חוש פנימי לאופן הביטוי של המחלה על פי כללי האיורוודה הבסיסיים. בהמשך, התחברתי להבנה עמוקה ומעודנת של השפעות הגומלין של הדושות בנושאי בריאות וחולי, ועל הדרכים שבהן הטבע מרפא ומאזֵן בעדינות באמצעות צמחי מרפא ותזונה. עם התחזקות המודעות שלי בנושא התזונה כדרך לריפוי, הבחנתי גם שבעיות בריאות רבות קשורות למתחים של חיי היומיום. מדובר בדאגות בנושא עבודה או כסף, ואפילו במתחים שנגרמים על ידי אכילת מאכלים שאינם מיטיבים עם הגוף או צירופי מזון שגויים.

ב-20 השנים האחרונות נתקלתי בבעיות רבות שגרמו לעיתים למחלות קשות, שמקורן בבחירה לא נאותה של סוגי מאכלים, ושל התעלמות מאמנות הבישול הנכון לאדם ולמשפחה כולה. כשעבדתי במחלקת הפאנצ'ה קארמה בבית החולים, הייתי עד להשפעות המרשימות של תוכנית הטיהור הזאת, המומלצת יחד עם תזונה נאותה – בדרך כלל צום חלקי המושתת על אכילת סוג אחד של מזון בלבד. זאת הייתה הוכחה נוספת לכוח הריפוי של המזון, אם עושים בו שימוש נכון.

בספר זה תמצאו גישות פשוטות ומעשיות, כמו גם מתכונים הלקוחים מאמנות הבישול האיורוודי. הללו יסייעו לכם להשיב לגופכם את האיזון הבריא. אמנם הספר מכיל שפע של מידע יעיל, אך אין מטרתו לשמש תוכנית טיפולית במקרים של מחלות כלשהן. את תוכנית הריפוי יש לגבש עם רופאכם.

את רוב המידע הכלול בספר זה ניתן לסווג כ"מדע אינטואיטיבי של החיים". מידע זה נובע מניסיוני האישי, המעשי והקליני, שהתבסס על העקרונות הבסיסיים שגובשו במשך אלפי שנות רפואה איורוודית. אין זו שיטה "מדעית" במשמעות הנהוגה ברפואה המערבית, אלא מידע שנצבר תוך מודעות במשך מאות שנים של ניסיון יומיומי.

לדוגמה, פירות חמוצים, מאכלים שתססו ותבלינים חריפים – כל אלה מעוררים פיטה ועלולים לגרום לחומציות בעיכול ולצרבת. אכילת שעועית שחורה ושעועית מנוקדת גורמת להחמרה של ואטה, ועלולה לגרום להיווצרות של גזים ולנפיחות ואי נעימות. מוצרים כגון יוגורט, גבינה ומשקאות קרים יגבירו את הקאפה, מה שעלול להוביל להתקררות, שיעול וגודש. באמצעות ספר זה תיטיבו להבין את הגישה החכמה והמעשית של תורת האיורוודה למזון ולבריאות.

אני מקווה שההמלצות בספר הזה יהפכו לחלק בלתי נפרד מהריפוי העצמי שלכם. המפתח לבריאות טמון בהתחברות לאני הפנימי שלכם, ובהשקפה שעל פיה, תהליך הריפוי הנו אמצעי יעיל להכרת הצרכים הייחודיים שלכם.

את רעייתי אושה הכרתי בבית החולים האיורוודי בפונֶה, כשלמדה בבית הספר לאחיות סיעוד על פי האיורוודה. לאחר שנישאנו, האהבה של אושה לאיורוודה והידע שצברה בתחום, שימשו נר לרגליה בהכנת הארוחות שלנו. בכל שלב של הכנת האוכל היא מערבת אהבה גדולה וכבוד רב, ומבשלת תמיד בלב שלם.

קראתי לספר הזה בישול איורוודי לריפוי עצמי, מתוך רצון שתיעזרו בו כדי להתוות תוכנית יצירתית לשיפור הבריאות, הן שלכם והן של בני משפחותיכם. המתכונים ודרכי הריפוי אמורים לחלחל לאורח חייכם ולשמש שיטת ריפוי טבעית, שאינה גורמת לתופעות לוואי או לתגובות מזיקות כלשהן. השמירה על בריאותכם ועל האיזון שלכם בכל עונות השנה הִנה אחת המטרות של "ספר ההדרכה" הזה בתחום התזונה.

אני מקווה שתיהנו מהבישול האיורוודי, לשם שמירה על בריאותכם, ביסוס אושרכם וריפוי בני המשפחה והחברים שלכם.

מי ייתן ואלוהים יברך אתכם ויאיר את דרככם.

ד"ר ואסאנט לאד

אלבוקרק, מרס 1994

הקדמה

בחנויות הספרים תמצאו כיום מגוון רחב של ספרי בישול, המייצגים קשת רחבה של הרגלי אכילה כמו גם תפיסות שונות של תזונה. חלקם משקפים השקפות מסורתיות מאוד, ואחרים מציגים גישה עדכנית או אף שיגעון אופנתי חולף. אנשים המודעים לנושא הבריאות, מעוניינים בתפקידה של תזונה נכונה בריפוים ובשמירה על בריאותם. אכן, נכונה היא האמירה, שמצבנו משקף את מה שאנחנו אוכלים.

האיורוודה, שיטת הריפוי העתיקה של הודו, מקיפה את הריפוי של הגוף, הנפש והנשמה באמצעות תזונה, אורח חיים וטיפולים מרעננים. תהליכים אלה מלווים בתוכניות לטיהור הגוף ובשימוש בצמחי מרפא. על פי אמנות זו של ריפוי הוליסטי, האוכל והתזונה תרומתם חיונית לשמירה על בריאות תקינה. האיורוודה מספקת לנו תובנה לגבי המאכלים המתאימים לנו ומאזנים כל אחד מאתנו, על הדרך שבה יש להכין ולבשל מאכלים אלה כראוי, וכיצד יש להימנע מצירופים שייצרו רעלנים בגוף.

המטרה העיקרית של ספר זה היא לסייע לכם לבחור תזונה מתאימה, שמטרתה לשמור על בריאותכם ועל האיזון וההרמוניה בחייכם, על בסיס העקרונות האיורוודיים. בספר מובאים מתכונים פשוטים וטעימים, שיכולים להוות חלק מהתזונה הרגילה שלכם, כמו גם מבחר של מתכונים שיכולים לסייע בטיפול בבעיות בריאות למיניהן. אולם תחילה יש צורך בהבנה בסיסית של תורת האיורוודה, כדי להבין מדוע שינוי הרגלי התזונה עשוי להשפיע במידה ניכרת על בריאותנו ועל רווחתנו.

האיורוודה הִנה מדע החיים הקדמון, והוא נרחב ביותר, משפיע על כל היבט של חיינו ומקיף את כללי האוכל והתזונה. ראשיתה של מסורת האיורוודה לפני יותר מ-5,000 שנה, והיא משמשת בהמשכיות עד ימינו. אמנם, שליטים רבים התחלפו בהודו, והיא התמודדה עם מגוון של תוקפים, אך היא מעולם לא איבדה את היושרה שלה ואת תמצית טבעה, כפי שהם משתקפים במסורת האיורוודית העתיקה ובהמשכיות של האיורוודה.

בשנת 900 לפנה"ס, 3 מלומדים חשובים – צ'אראק, סושרוטָה וואגבָהאטָה – העניקו למסורת זו שבעל פה צורה חדשה ונפלאה, כאשר העלו את עקרונות האיורוודה על הכתב. כיום, כתביהם עדיין משמשים סטודנטים ומטפלים בבתי הספר ובמכללות לרפואה איורוודית בכל רחבי הודו.

בתי ספר רבים ושונים לריפוי ולטיפול, הנהנים כיום מפופולאריות ועוסקים במגוון תחומים – עיסוי, פיזיותרפיה, תזונה, צמחי מרפא, כירורגיה פלסטית, פסיכיאטריה, טיפול באמצעות מגנטים, קינֶסיולוגיה, שיאצו, מנטרה, מדיטציה, טיפול באמצעות צבעים ואבני חן – שורשיהם נטועים עמוק בתורת האיורוודה. במובן האמיתי ביותר, האיורוודה היא אֵם כל שיטות הריפוי.

כדי להבין כיצד לבחור מזון המתאים לצרכים שלכם ולטבע המולד, וכדי ללמוד את שיטות הבישול הבסיסיות על פי האיורוודה, יש להבין את העקרונות המרכזיים של תורה זו.

1

הטבע המולד

הרעיון של הטבע המולד (שנקרא "פרקרוטי" בשפת הסנסקריט) מהווה אבן היסוד של האיורוודה ויוצר את המסגרת של תורה זו. האיורוודה גורסת כי קיימות 3 דושות בסיסיות – הנקראות "ואטה", "פיטה" ו"קאפה" – וכי כל בן אנוש הוא במהותו תרכובת כלשהי של שלושת העקרונות הללו. הפרקרוטי הייחודי של כל אחד ואחת הוא המפתח או המפה לגילוי סוגי המזון ואורח החיים הנאותים לשם השגת האיזון. ללא הבנה מעמיקה של שלוש הדושות, או ה"טְרי-דושה", אי אפשר להכיר בסודות הכמוסים של הבישול האיורוודי העתיק.

יסודות הטבע
טרי-דושות – הכוונה לעקרונות הדינאמיים השולטים בגוף, בנפש ובהכרה. הם נובעים מהתכונות הגנטיות המולדות, כפופים לדפוסים רגשיים ונפשיים, ואף משקפים את הפרות האיזון שנוצרו. את ההיכרות עם הדושות נתחיל בסקירה קצרה של חמשת היסודות המהווים את תשתית היקום.

גוף האדם, כמו גם היקום כולו, מורכב מאותם גורמים בסיסיים, והם: חלל, אוויר, אש, מים ואדמה. כל החומרים האורגניים והאי-אורגניים נובעים מצירופים של המרכיבים הללו. חלק גדול מהעולם הגשמי הוא תוצאה של פעולות גומלין בין חמשת הגורמים הללו.

החלל המפעפע משמש גורם משותף או "בית" לכל דבר בעולם. האוויר הוא פעיל, נייד ויבש, והוא מהווה את כוח החיים החיוני, או "פראנה", הנחוץ לכל היצורים החיים. ללא אוויר לא ייתכנו חיים על כוכב זה או על כוכב אחר. האש שולטת בפעולות העיכול, הספיגה וההטמעה המתבצעות בגוף החי, כמו גם בתהליכי הפריחה, ההבשלה והריקבון של הצמחייה. השמש – עין השמיים, אור היום – היא המקור המרכזי לחום ולאנרגיה. המים מהווים גורם מחיה, נוזלי ומצנן. המים מאזנים את הולכת החשמל, מזינים את הצמחייה ובעלי החיים ותומכים בסביבה. האדמה המוצקה, הדחוסה והקשה מהווה קרקע יציבה להתפתחות החיים על פני כדור הארץ. האדמה מערסלת, ותומכת בכל היצורים החיים על הכוכב שלנו, מעניקה להם מזון ומחסה.

חמשת היסודות הללו תומכים בחיים ושומרים על ההרמוניה בעולם. אולם כשהאיזון שלהם מופר, הם עלולים לגרום לאי נוחות ולאיום על החיים עצמם. הנטייה הטבעית של כל אחד מהיסודות, מעצם טבעו, היא להשתנות כל הזמן, ובכך לגרום לשינויים בחום, בלחות, בעיתוי ובעונות השנה. עלינו להסתגל לשינויים הללו לשם הישרדותנו. בתבונתם, בני האדם עושים שימוש ביסודות אלה גם זה כנגד זה, כדי להשיג תנאים סביבתיים מיטביים. לדוגמה, הם בונים בתים מלבנים (יסוד האדמה), כדי להגן על עצמם מפני שינויים של אוויר, חום ומים.

בכל אחד מאתנו גלומים כל האלמנטים, אולם היחסים וההרכבים שונים מאדם לאדם. השמירה על איזון ערכי וכמותי בין חמשת היסודות הבסיסיים הללו תבטיח את בריאותנו המושלמת. כאשר שומרים על צירוף היסודות הייחודי האישי, נהנים מבריאות טובה. אולם כאשר האיזון מופר, התוצאה עלולה להיות התפתחות של מחלה. לדוגמה, התחזקות של יסוד האדמה עלולה לגרום להשמנת יתר, ואילו גורם המים יגרום לבצקת. התגברות של יסוד האש, לדוגמה, תגרום לחום גבוה, להתפתחות של כיבים או לתחושות שונות של צריבה, כגון צרבת, דלקת הלחמית או צריבה בשתן. כאשר האיזון מופר, נגרמים שינויים קלים גם ביכולות השכליות. לדוגמה, כאשר יסוד האוויר מוגבר – חווים פחד וחרדה, יסוד האש עלול לגרום לכעסים ולשנאה, ואילו יסוד האדמה מוביל לדיכאון ולקַדרות.

טרי-דושה – ואטה, פיטה, קאפה
ייתכן שתורת האיורוודה העתיקה חילקה את בני האדם ל-5 טיפוסים שונים, על פי היסוד השולט. אולם מאחר שהחלל הוא בעיקרון יסוד בלתי פעיל, ואילו האדמה הִנה התשתית המוצקה והתומכת של כל הבריאה, הרי ש-2 יסודות אלה נחשבים לסבילים. היסודות הפעילים, הניידים והמִשתנים הם אוויר, אש ומים.

על פי האיורוודה, שלושת היסודות הפעילים הללו מגולמים בעקרון הטרי-דושה.

ואטה דושה מייצגת את האוויר והחלל.

פיטה דושה מגלמת את יסוד האש יחד עם יסוד המים.

קאפה הִנה המים והאדמה.

ואטה, פיטה וקאפה מצויים בבסיסה של תורת האיורוודה. העיקרון של המָרות (humors) והלחויות – מָרָה, דם וליחה – שהיווה חלק מהרפואה האירופאית בעבר, נגזר, כנראה, מתורת האיורוודה.

ברגע ההתעברות נקבע היחס בין ואטה, פיטה וקאפה, והצירוף ביניהן, על פי הגנטיקה של ההורים, תזונתם, אורח החיים שהם מנהלים ורגשותיהם. בני מזל מעטים זוכים בטבע מולד מאוזן, כאשר כל 3 הדושות שוות בכמותן ובאיכותן. בני המזל הללו בורכו בבריאות טובה ובמערכת עיכול מעולה. עם זאת, רוב בני האדם נשלטים על ידי דושה אחת או שתיים לכל היותר. אם יקפידו על תזונה מתאימה ואורח חיים נכון, הם ישיגו בריאות מיטבית.

אצל רוב בני האדם, הפרקרוטי מורכב מתרכובת אחת מתוך 7, של ואטה, פיטה וקאפה. לדוגמה, מי שאופיו הוא בעיקר קאפה, עם רכיב משני של פיטה ומעט ואטה – הצירוף של תכונותיו יירשם כדלקמן: V3P2K1. המספרים משמשים לתיאור המינון היחסי של כל דושה.

פרקרוטי, ויקרוטי
הצירוף של הדושות, כפי שהוא נקבע בעת ההפריה, נקרא פרקרוטי, והוא אינו משתנֶה במהלך החיים, למעט במקרים נדירים ביותר. קיים גם אופי "רגעי", המשקף את מצב הבריאות הנוכחי, הנקרא ויקרוטי. אצל מי שבריאותו מצוינת, היחסים בין הדושות של הוויקרוטי יהיו זהים לאלה של הפרקרוטי. אולם קרוב לוודאי שייווצר פער, מאחר שהוויקרוטי משקף תזונה, אורח חיים, רגשות, גיל, סביבה וכדומה – כל היבט שאינו נמצא בהרמוניה עם הפרקרוטי. המטפלים האיורוודיים מסוגלים לקבוע את שיעור הפער שנוצר באמצעות מגוון של הליכים, כגון התחקות אחר סיפור החיים, בחינה של תווי הפנים והלשון ובדיקת הדופק. הפערים בין הפרקרוטי והוויקרוטי מספקים לרופאים האיורוודים את המידע המדויק לשם התוויית תוכנית לשיקום הבריאות.

הגדרת הטבע המולד
ישנם צעדים שניתן לנקוט לשם שיקום ושיפור הבריאות, באמצעות למידה על הטבע המולד שלכם. הדרך המיטבית לגלות מהו הפרקרוטי והוויקרוטי האישיים היא על ידי פנייה למטפל איורוודי. אולם אם הדבר אינו אפשרי, תוכלו לנסות ולהגדיר את עצמכם באמצעות "טבלת הטבע המולד" שבסוף הספר.

לפני שתיעזרו בטבלה, מומלץ להכיר את התכונות של כל דושה. בסופו של דבר, אין זה משנה מהי הדושה השלטת, מאחר שאפשר להשיג בריאות מיטבית באמצעות תזונה מתאימה, שיטות בישול נכונות, אורח חיים בריא וגישה המותאמת לכם במדויק.

מאפיינים של טיפוסי ואטה
בשפת הסנסקריט, המונח ואטה נובע מהפועל "וָה", שמשמעותו לשאת או לזוז. לפיכך, ואטה מגלמת את הניידות, המסדירה את כל הפעילויות בגוף, החל בכמות המחשבות העוברות בראשנו במשך דקה, ועד ליעילות התנועה של המזון במעיים. ואטה אחראית לתכונות של שמחה, אושר, יצירתיות, יכולת הבעה, התעטשות, הרחקת פסולת ועוד תחומים נוספים רבים. כמו כן, ואטה דושה אחראית גם לתמצית החיים, החמצן או הפראנה. לפיכך, כאשר הוואטה נוטשת את הגוף, החיים חדלים.

ואטה בתכונותיה היא יבשה, קלה, קרה, מחוספסת, דקה, ניידת ובהירה, וטעמה עפיץ. מהטבלה המובאת להלן ניתן להבין איך תכונות אלה מתורגמות למכלול האופי של טיפוסי ואטה.

צירוף התכונות קובע הן מאפיינים גופניים והן דפוסי התנהגות של טיפוסי ואטה. מבחינה חיצונית, הם בעלי גוף קל וגמיש, עיניהם קטנות, שקועות ויבשות, שיניהם גדולות ובולטות, וייתכן כי נהגו למצוץ אצבע או אגודל. התיאבון והצימאון אינם סדירים אצלם, ולכן הם חווים לעיתים קרובות בעיות בעיכול או בספיגת המזון. בריאותם של טיפוסי ואטה היא שברירית, ולכן אין הם מולידים ילדים רבים, ולעיתים אף מוותרים על הורות.

בהתנהגותם, טיפוסי הוואטה ממהרים להתרגש. הם דרוכים וממהרים לפעול ללא מחשבה יתרה. לכן, הם עלולים לענות תשובה שגויה, אך עושים זאת בהפגנת ביטחון. הם בורכו בדמיון עשיר ואף מרבים לחלום בהקיץ. אנשים אלה מעניקים אהבה לרוב, אך לעיתים אהבתם מונעת על ידי פחד או בדידות. פחד מהחושך, פחד גבהים ופחד ממקומות סגורים אינם יוצאי דופן בקרב טיפוסי ואטה. אמונתם גמישה ונתונה לשינויים, אך גם השינוי עצמו אינו מחזיק מעמד לאורך זמן. אנשים אלה אוהבים שינויים. מסיבה זו הם מרבים להחליף רהיטים ואף מקום מגורים, רק כדי להימנע משעמום. טיפוסי ואטה לעולם לא ישבו חסרי מעש, הם דוגלים בפעילות מתמדת והבטלה היא עונש עבורם. בזכות אופיים הפעלתני, הם מיטיבים להרוויח כסף, אך הם מבזבזים אותו על דברים חסרי ערך ומתקשים לחסוך.

*המשך הפרק זמין בספר המלא*