ההיסטוריה הקצרה של ה-AI

ככה זה מתחיל

הבינה המלאכותית התחילה ב־18 ביוני 1956. זה היה יום שני.

18 ביוני הוא יום הפניקה הבין־לאומי, ונראה כי אין הולם ממנו להיות היום שהאנושות התחילה לעבוד בו על הבינה המלאכותית. זהו יום שבו מומלץ להתעלם מעצתו הידועה של דאגלס אדמס:

ברבות מהציביליזציות הנינוחות יותר שבשוליה המזרחיים החיצוניים של הגלקסיה, כבר גבר "מדריך הטרמפיסט" על "האנציקלופדיה גלאקטיקה" בתור המאגר הרשמי של כלל הידע והחוכמה... הוא עולה על האנציקלופדיה הוותיקה והקרתנית יותר משתי בחינות עיקריות: ראשית הוא זול ממנה במעט; שנית, המילים "בלי פניקה" חרוטות על כריכתו באותיות גדולות מסבירות פנים.¹

סופר אחר, ארתור סי. קלארק, טען ש"בלי פניקה" היא כנראה העצה הטובה ביותר שאפשר לתת למין האנושי. וב־2018 שיגרה SpaceX לחלל את הטסלה רודסטר הישנה של אילון מאסק עם המילים "בלי פניקה" על לוח המחוונים.

אולי מפתיע אתכם לשמוע שהבינה המלאכותית התחילה כבר בשנות החמישים. שנות החמישים נשמעות כמו משהו שהיה מזמן, וחוץ מזה, יש לנו נטייה להיזכר בתקופה ההיא בנוסטלגיה. תנועת זכויות האזרח התחילה להתרומם. העולם נהנה סוף־סוף מתקופה של התאוששות ויציבות כלכלית אחרי המלחמה. ו"מלון הלבבות השבורים" של אלביס עמד בראש מצעדי הפזמונים. כמו שאמרתי, זה היה מזמן. יש סיכוי טוב שעדיין לא נולדתם ב־1956, נכון? אני עדיין לא נולדתי אז. ואני חולם על בינה מלאכותית רוב חיי — או לפחות מאז שהייתי ילד והתחלתי לקרוא יותר מדי מדע בדיוני. בימים ההם קראתי על עתיד מלא רובוטים ומחשבים עצמאיים אצל סופרים כמו ארתור סי. קלארק ואייזיק אסימוב. ועכשיו נדמה שהעתיד הזה עוד רגע כאן.

בסוף 2022, צ'אטבוט הבינה המלאכותית ChatGPT כאילו בא משום מקום. פתאום אי אפשר היה לפתוח עיתון בלי להיתקל בכמה וכמה כתבות על הבינה המלאכותית. הרבה אנשים התחילו לדאוג. אפילו ממשלות התחילו להיכנס לפניקה. לאן הסיפור הזה יוביל אותנו?

אבל האמת היא שהצלחתה הפתאומית של הבינה המלאכותית, כמו רוב ההצלחות הפתאומיות, התבשלה הרבה זמן. כמו שתגלו בהמשך הספר הזה, הבינה המלאכותית היא חלק מחיינו כבר עשרות שנים, אלא שהיישומים הרבים שבאו לפני ChatGPT פשוט לא היו בולטים כל כך.

אולי מפתיע אתכם גם לשמוע שיש יום מסוים שהבינה המלאכותית התחילה בו. רוב הדיסציפלינות המדעיות לא מתחילות בתאריך מסוים. הבינה המלאכותית יוצאת דופן. יום שני, 18 ביוני 1956, היה היום הראשון בסדנה בת שמונה שבועות שמטרתה לבנות מכונות נבונות.

הסדנה נערכה בקמפוס המוריק של דארטמות' קולג', אחת מאוניברסיטאות העילית של ארצות הברית, השוכנת בעיירה היפה הנובר שבניו המפשייר. האוניברסיטה נוסדה ב־1769 בכוונה להקנות השכלה תיאולוגית נוצרית לילידים אמריקאים וללמד אותם את אורח החיים האנגלי. אבל עד 1956, דארטמות' כבר שכחה מהילידים, מהתיאולוגיה הנוצרית ומאורח החיים האנגלי והפכה לאחת מהאוניברסיטאות היוקרתיות והבררניות ביותר בארצות הברית. "בררנית" כל כך, עד שהיא לא הסכימה לקבל נשים לתואר ראשון עד 1972, 16 שנה אחר כך. הסדנה ב־1956 הייתה אירוע גברי לחלוטין. למרבה הצער, לנשים עדיין אין ייצוג הולם בתחום הבינה המלאכותית. זאת בעיה שדורשת תיקון אך מסרבת להיעלם למרות מאמצים רבים.

את סדנת דארטמות' ארגן ג'ון מקארת'י, אקדמאי צעיר מהאוניברסיטה בעל חלום שאפתני אך עתיק — לבנות מכונה חושבת. לשם כך, הוא הזמין לניו המפשייר קבוצה של עמיתים בעלי חלום דומה מארצות הברית, קנדה ובריטניה, וביקש מהם לבנות יחד עתיד של בינה מלאכותית.

ב־1956, מחשבים עוד לא היו מוצר נפוץ. בסוף 1954 השיקה IBM את המחשב המרכזי ("מֵיינפְרֵיים") האגדי IBM 650. זה היה המחשב הראשון בייצור המוני, ולא רק שהוא יהיה המחשב הפופולרי ביותר של שנות החמישים, אלא שהוא יהיה המחשב הרווחי הראשון. לכן, שנת 1956 התאימה לשאלה: עד לאן אפשר לדחוף את המפלצות הדיגיטליות האלה? האם הן יוכלו לחשוב יום אחד? זאת הייתה שאלה נועזת, אבל ג'ון מקארת'י לא היה בחור ביישן.

ב־1962 ייסד ג'ון מקארת'י את מעבדת הבינה המלאכותית האגדית של סטנפורד. המעבדה הזאת ידועה בכמה פריצות דרך בתחום הבינה המלאכותית. לדוגמה, ב־2005 היא נתנה לנו את "סטנלי", מכונית אוטונומית שחצתה 212 קילומטר במדבר מוהאבי בלי נהג אנושי, הישג שהביא לה את המקום הראשון בתחרות שערכה סוכנות המחקר הצבאית דארפ"א (DARPA) וזיכה אותה בפרס בסך 2 מיליון דולר. המעבדה גם הביאה לעולם חברה לא מוכרת שנוסדה ב־1996 והשתמשה בבינה מלאכותית כדי לערוך חיפושים ברשת. החברה נקראה BackRub. ב־1997 החליטו מייסדיה שהשם המקורי הוא כנראה טעות בשיקול הדעת, ושינו את שם החברה ל"גוגל".

ג'ון מקארתי בצעירותו.

"גוגל" היה כנראה שם מוצלח יותר מ־BackRub, אבל גם הוא נולד בטעות. זה שיבוש של "גוּגוֹל", שמו של מספר אסטרונומי בגודלו ואהוב על פיזיקאים. גוגול הוא 10¹⁰⁰, כלומר מספר ממש מטורף. בכתיב מלא הוא: 10,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000. כלומר 1 ואחריו 100 אפסים. זה הרבה יותר ממספר האטומים ביקום (שלפי ההערכות הנוכחיות עומד על 1080). למען האמת, לא גוגל וגם אף חברה אחרת לעולם לא יאנדקסו גוגול בייטים בלי להפר את חוקי הפיזיקה. עד היום אינדקסה גוגל 1017 בייטים של נתונים. מצד שני, הבטחות מופרזות לא נחשבות לעניין בעייתי בעמק הסיליקון.

זכיתי להכיר את ג'ון מקארת'י באופן אישי. זה לא מרשים כמו שזה נשמע: תחום הבינה המלאכותית קטן להפליא. לפי אינדקס ה־AI של סטנפורד, פחות ממאה דוקטורנטים בתחום הבינה המלאכותית מסיימים בכל שנה את חוק לימודיהם ונשארים בתחום המחקר האקדמי בארצות הברית ובקנדה.^א לכן, לא קשה כל כך להכיר את אחד האבות המייסדים. לא רק שהכרתי אותו, אלא שכמעט הטבעתי אותו בנמל סידני באחר הצהריים של אחד מימי ראשון בשנת 2006. אבל זה כבר סיפור לספר היסטורי ארוך יותר.²

למקארת'י היו דעות פוליטיות נחרצות ושכל מרשים. הוא ידוע בכך שטבע את המונח "בינה מלאכותית". הוא המציא את השם כדי לתאר את נושא הכינוס ההוא בדארטמות' ב־1956. את המונח באנגלית, Artificial Intelligence, קיצרו עד מהרה ל־AI, ראשי תיבות שמזכירים לנו גם ראשי תיבות אחרים העוסקים באינטליגנציה, כמו IQ ו־EQ.

הבינה המלאכותית הייתה רעיון נועז למדי ב־1956 והתעוזה הניבה לסדנה מענק של 7,500 דולר מקרן רוקפלר, ארגון פילנתרופי שמשימתו לקדם את רווחת האנושות דרך מדע וחדשנות (ייתכן שקרן רוקפלר לא הייתה משוכנעת לגמרי בנוגע לסיכוייה של הבינה המלאכותית לקדם את רווחת האנושות, כי הבקשה המקורית הייתה בסך 13,500 דולר, כמעט פי שניים). בהצעה לקיום הסדנה נכתב כך: 

אפשר בעיקרון לתאר את כל היבטי הלמידה, ולמעשה את כל מאפייני האינטליגנציה האחרים, באופן מדויק כל כך עד שמכונה תוכל לדמות אותם. בסדנה נגלה כיצד לבנות מכונה שתעשה שימוש בשפה, תייצר הפשטות והַמשָגות, תפתור בעיות שכיום הן נחלתן הבלעדית של בני האדם, ותשפר את עצמה.

ואם זה לא שאפתני מספיק, ההצעה גם הציגה תחזית נועזת למשך הזמן שיידרש לבנות מכונה כזאת: "אנו מעריכים שאפשר לעשות צעד משמעותי בנוגע לאחת או יותר מהבעיות האלה אם קבוצה נבחרת של חוקרים תעבוד עליה יחד במהלך הקיץ". התברר שהתחזית הזו לא רק נועזת, אלא גם אופטימית למדי. ואולי זו הייתה תחילתה של מגמה, כי מאז טוענים מבקרים רבים שהבינה המלאכותית נוהגת להבטיח הבטחות גדולות ולהשיג תוצאות... פחות גדולות.

כפי שוודאי הסקתם בינתיים, הסדנה ההיא בת שמונה השבועות בדארטמות' לא עשתה צעדים גדולים בדרך לבניית בינה מלאכותית. מקארת'י ועמיתיו גילו שבניית מכונה חושבת היא אתגר מדעי הרבה יותר גדול מכפי שהם תיארו לעצמם. ספר זה מציג היסטוריה קצרה של ניסיונותינו לעשות את מה שאותם חלוצים נכשלו בו בקיץ ההוא. אבל חשוב לציין שהסדנה ההיא שמה את הבינה המלאכותית על המפה. התוצאה החשובה ביותר שלה הייתה כנראה גיבושן של שתי גישות פשוטות אך חזקות מאוד לבניית בינה מלאכותית: הראשונה היא לבנות בינה מלאכותית באמצעות סמלים והשנייה היא באמצעות למידה. שתי הגישות האלה מגדירות את שתי התקופות העיקריות של הבינה המלאכותית: עידן המערכות הסימבוליות, שנמשך עד שנות התשעים, ועידן למידת המכונה שבא אחריו ואחראי לכל המהומה שהבינה המלאכותית מחוללת כיום.

לכן חילקתי את ההיסטוריה הקצרה הזאת לשני חלקים. בראשון אני בוחן את העידן הסימבולי המוקדם של הבינה המלאכותית. זוהי התקופה שבה המחשבים כבשו את השחמט וכן משחקים אנושיים רבים אחרים, אבל זו הייתה גם תקופה של תסכול, כי גילינו בה כמה קשה יהיה להתקדם מעבר למשחקים פשוטים ולבנות בינה מלאכותית. המסקנה הזו אמורה דווקא להרגיע אותנו. אינטליגנציה, כלומר בינה, היא דבר מורכב, ומתברר שלבנות אותה לתוך שבב סיליקון זה לא דבר קל. בחלקו השני של הספר אני בוחן את עידן הלמידה, העידן המאוחר יותר של הבינה המלאכותית, שבו הפסקנו לנסות לתכנת אותה בעצמנו ולימדנו את המחשבים לעשות בכוחות עצמם דברים שדורשים אינטליגנציה. בדיוק כמו שאתם למדתם לעשות את רוב משימות האינטליגנציה שאתם מסוגלים לעשות כעת, גם המחשבים כבר למדו לקרוא, לכתוב ולבצע חישובים מתמטיים. זה מביא אותנו אל ימינו ולהישגים כמו הצ'אטבוט ChatGPT, שלמד לקרוא חלק גדול מהאינטרנט.

הספר הזה, בניגוד להרגלם של ספרי היסטוריה, מסיים במבט אל העתיד. תולדות הבינה המלאכותית עוד רחוקות מלהסתיים. מה יקרה כשנצליח סוף־סוף לבנות מכונות חושבות? כמה זמן זה עוד ייקח? והאם הבינה המלאכותית היא איום קיומי על האנושות?

הסקירה ההיסטורית הזו חריגה בהיבט נוסף. ספרי היסטוריה עוסקים בדרך כלל באנשים יוצאי דופן ובפריצות דרך גדולות. לא הספר הזה. הוא מספר את סיפורם של שישה רעיונות בלבד. זה הכול. שישה רעיונות. כל מה שצריך לדעת כדי להבין את הבינה המלאכותית בימינו הוא ששת הרעיונות האלה. כל אחד מהם קיבל פרק משלו. ומכיוון שאני רוצה לעזור לכם להבין כמו שצריך את הבינה המלאכותית, אני לא אימנע מתיאורים טכניים למדי. כך תראו שהבינה המלאכותית היא לא ממש קסם, כמו שאפשר אולי לחשוב כשצופים בחדשות.

מובן שלאורך הדרך תפגשו גם אנשים יוצאי דופן, כמו ג'ון מקארת'י שכבר הזכרנו, וגם את האיש שמופיע של שטרות של 50 פאונד בבריטניה, אלן טיורינג המרשים אף יותר. אתם תשמעו גם על רגעים פורצי דרך, כמו היום שבו הבינה המלאכותית גברה על בני האדם וזכתה באליפות העולם הראשונה שלה.

לפני שאני מתחיל, אני רוצה לחזור על אזהרה מפיו של ארתור סמואל. סמואל היה אחד המשתתפים בסדנת דארטמות' ב־1956, והוא כתב תוכנת בינה מלאכותית פורצת דרך לדמקה, שהייתה אחת מהוכחות ההיתכנות הראשונות לעוצמתה של הבינה המלאכותית. ב־1962 הוא כתב:

כמו בכל מהפכה, יש תמיד את השוליים המטורפים — אנשים שמאמינים בקסם, או כאלה שמתלהבים כל כך ממשהו חדש עד שהם נסחפים ומשמיעים טענות פרועות שחותרות תחת המפעל כולו. גם בבינה המלאכותית לא חסרים אנשים כאלה... אף על פי כן, ברור כעת שלא רחוק היום שבו מכונות יבצעו את רוב המטלות השכליות השגרתיות הגוזלות כעת זמן רב כל כך מבני האדם. הבינה המלאכותית אינה מיתוס וגם לא איום על המין האנושי.^ב 

אם כן, הרשו לי לעזור לכם לעקוף את הטענות הפרועות, המיתוסים והאיומים של הבינה המלאכותית, באמצעות ההיסטוריה הקצרה והאישית למדי הזו.

הבינה המלאכותית בקולנוע

מסך הכסף השפיע גם על התפישה הציבורית של הבינה המלאכותית וגם על אופן יצירתה. OpenAI, למשל, ניסתה ללא הצלחה לקבל הרשאה להשתמש בקולה של סקרלט ג'והנסון לממשק של ChatGPT, בהשראת הקריינות שלה למערכת ההפעלה הנבונה מהסרט "היא" מ־2013. הנה כמה דוגמאות מפורסמות מסרטים אחרים:

מטרופוליס (1927): יצירתו הקלאסית של פריץ לאנג היא אחד מסרטי המדע הבדיוני הראשונים באורך מלא. מָשינֶנמֶנש, האדם־מכונה שבמרכז הסרט, הוא רובוט שתוכנן על ידי המדען המטורף רוטוואנג כדי להתחזות למריה, דמות אהובה בקרב הפועלים הנדכאים בעיר הדיסטופית מטרופוליס.

הטיסה לחלל (1956): בקלאסיקת המדע הבדיוני הזאת, רובי הרובוט הוא משרת מכני מתקדם, אוטונומי וידידותי. רובי הגיח להופעות אורח בכמה סדרות טלוויזיה, כולל "משפחת אדמס", שבה הוא מופיע כ"סמיילי" בפרק "העוזר הקטן של לארץ'" משנת 1966.

בלייד ראנר (1982): הרפליקנטים בבלייד ראנר הם רובוטים נבונים תוצרת תאגיד טיירל שנועדו להיראות בדיוק כמו בני האדם ולעבוד במושבות חלל. הרפליקנטים ניחנו בכוח, בזריזות ולעיתים גם באינטליגנציה יוצאת דופן, אבל תוחלת חייהם מוגבלת לארבע שנים כדי למנוע מהם לפתח רגשות ומודעות עצמית. הרפליקנט רוי באטי בגילומו של רוטגר האוור, בתפקידו המפורסם ביותר, נושא את אחד מנאומי הגסיסה המרגשים והידועים ביותר בתולדות הקולנוע: "ראיתי דברים שלא הייתם מאמינים להם... ספינות קרב עולות באש בפאתי אוריון... ראיתי קרני־סי מנצנצות באפלה ליד שער טאנהאוזר. הזמן ימחק את כל הרגעים האלה, כפי שהגשם מוחק את הדמעות... הגיע זמן למות."

שליחות קטלנית (1984): בסרט הזה, מערך הגנה נבון בשם "סקיינט" מפתח מודעות ומתחיל לתפוש את בני האדם כאיום על קיומו. כדי להגן על עצמו, הוא מחולל שואה גרעינית בשם "יום הדין". סקיינט שולח אל העבר "מחסל", סייבורג כמעט בלתי ניתן להשמדה, כדי להרוג את שרה קונור ולמנוע ממנה ללדת את מנהיג המחתרת האנושית. בתחילת שנות האלפיים התחילה סין לפתח רשת מעקב עצומה בשם סקיינט. לפי העיתון הסיני "יומון העם", סקיינט מסוגלת לסרוק את פניהם של יותר ממיליארד איש בשנייה אחת.

אקס מכינה (2014): אווה היא רובוט דמוי אדם מתקדם מאוד בעל יכולות של חשיבה מורכבת, רגש ואולי אפילו מודעות עצמית. המראה וההתנהגות המציאותיים של אווה מטשטשים את הגבול בין אדם למכונה. מארי שנהאן, מרצה לרובוטיקה קוגניטיבית באימפריאל קולג' וחוקר בכיר ב־DeepMind, ייעץ לסרט.

התעלות (2014): אחרי שחוקר הבינה המלאכותית ד"ר ויל קסטר סופג פציעה קטלנית מידי טרוריסטים טכנולוגיים, אשתו וחברו מעלים את תודעתו למחשב־על. ככל שהבינה המלאכותית הזאת מרחיבה את יכולותיה, היא משנה את החברה אך גם מעלה חששות בנוגע לכוח בלתי נשלט. אילון מאסק מופיע לרגע כניצב בסרט. שנה אחת לאחר מכן הוא היה אחד ממייסדי חברת OpenAI.

משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות (2023): בינה מלאכותית סוררת בשם "הישות" מאיימת על ביטחון העולם. היא תוכננה במקור ככלי נשק אמריקאי מתקדם ללוחמת סייבר, אבל בינתיים רכשה יכולת חישה והחלה להערים על יוצריה ולתמרן מערכות הגנה ורשתות פיננסיות לפי שיקול דעתה. אית'ן האנט והצוות שלו פועלים להרוס את הישות, אבל היא מתגלה כיריב קשוח שיודע לפרוץ למערכות תקשורת ולהתחזות בקלות לבני אדם.

*המשך הפרק זמין בספר המלא*