סולם הערכים

הקדמה

הספר נכתב מתוך רצון לתאר את תמונת עולמו הערכי של יהודי ישראלי, ליברל והומניסט, בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21. עם זאת, אין זה מפליא שהמוסר המאפיין אותו הוא ברובו בעל מרכיבים אוניברסליים.

השקפת העולם והערכים המוצגים בספר, אינם מתיימרים להיות תוצר של מחקר אקדמי הנשען על כתפי ענקים ומראי מקום, אלא משקפים תפיסת חיים של אדם שהתבונן, למד וחווה תקופת חיים סוערת באחד המקומות המרתקים והגועשים ביותר על-פני כדור הארץ.

המחבר נולד להורים ניצולי שואה שאבדו את כל בני משפחותיהם במהלך מלחמת העולם השנייה, עלו לארץ עם הקמתה ובנו בה את ביתם החדש. גדל בירושלים, שירת כלוחם וקצין קרבי בשתי מלחמות - מלחמת יום הכיפורים (1973) ומלחמת שלום הגליל (1982); למד הנדסה בטכניון, וכמהנדס עבד וניהל במפעלי תעשייה גדולים וחברות הנדסה בינלאומיות.

במקביל לאורך כל השנים המחבר היה פעיל חברתי, ניהל וכיהן כיו״ר של עמותה מן הגדולות בישראל להנגשה של זכויות סוציאליות, יזם תנועה חברתית אקטיביסטית שניהלה מאבקים בזירה הפוליטית ובמרחב הציבורי, והוביל מפלגה בשם ״צדק חברתי״ אשר התמודדה פעמיים בבחירות ולא עברה את אחוז החסימה.

זהו ספרו הרביעי של המחבר. ספריו הקודמים — ״חיוכו של חייל״ ו״אבק גיבורים״, תארו את חוויותיו מתקופת שירותו הצבאי ופורסמו בחלקם גם כסיפורים קצרים בעיתונות הארצית; ספרו ״אנשי הפלסטיק״ הינו רומן המבוסס על חוויותיו כמנהל תפעול בעל מודעות חברתית, במפעל גדול בפריפריה.

התקומה של מדינת ישראל, מלווה במלחמות בלתי פוסקות עם אויביה, לצד התמודדות עם אתגרים מבית בנוגע לעיצוב דמותה של חברה הטרוגנית ותוססת. החברה בישראל הושפעה רבות מתהליכי חילון והקצנה דתית, ממתחים בין זרמים שונים וקבוצות אתניות, ומן היחסים עם ערביי הארץ והעם הפלשתינאי. כל אלו השפיעו באופן משמעותי על המערכת הפוליטית הישראלית, הקרועה בימים אלו בין ימין פופוליסטי ומשיחי לבין מרכז-שמאל דמוקרטי.

על רקע הפערים והמאבקים המרים שבין תפיסות העולם השונות, ראה המחבר צורך לברר ולהגדיר מהו מוסר ״אנושי-חברתי-מתקדם״ באופן בהיר וסדור, בדרך המובנת לו ולכל אדם מן היישוב, על מנת שיוכל להתמודד מול ים הספרות והמושגים העומד לרשות העולם הדתי. מעבר לכך שאף להעמיד כלי מעשי, שיאפשר לו עצמו, ואולי גם לקורא, לקבוע עמדה ולקבל החלטות בסוגיות החשובות בחייו בתקופה רבת תהפוכות זו.

מבוא

התשתית המוסרית להתנהלותם של בני אדם וארגונים היא סולם הערכים שלהם והשקפת עולמם. תשתית מוסרית אין משמעה רק בחירה בין טוב ורע אלא גם בין הצלחה לכישלון, בין שגשוג לדעיכה. האם בחנת אי פעם ברוח ביקורתית את סולם הערכים שלך? האם הטלת ספק בהשקפת עולמך? המקום שבו אתה נמצא כיום, הוא תוצאה של התנהלות בהתאם למוסר שבחרת לממש. הרי השקעת את משאביך, את זמנך הקצוב, את מאמציך הבלתי נלאים לקדם ערכים כלשהם: עבודה, עסקים, משפחה, איכות חיים, צבירת רכוש, מימוש עצמי, ערכי תרבות, טובת הכלל — לפי סדר עדיפויות מסוים. לא מעטים האנשים המגלים מאוחר מדי, שטעו בבחירת הערכים החשובים להם באמת, שהיו צריכים לארגן את חייהם אחרת.

גם החברה שאנו חיים בה מתנהלת על פי מוסר כלשהו. גם היא משקיעה את משאביה לכאן או לכאן, מטפחת מגזר אחד ומזניחה את האחר. בונה את עתידה, או חיה מהיד אל הפה. שאל את עצמך — האם הכיוון שבו מתנהלים חייך, וחיי החברה והמדינה שלך, הוא כיוון המבטיח עתיד טוב יותר — או שמא קיימים גורמים המסכנים את הערכים החשובים לך?

חיבור זה ינסה להגדיר מהו סולם ערכים, ולהצביע על הערכים הראשיים לפי תפיסה של מוסר מתקדם. המוסר המתקדם נבנה במשך מאות שנים, על ידי הוגי דעות רבים, מנהיגים, ולוחמי חופש וקדמה. אלו שבחרו בו, הביאו בסופו של דבר, לשיפור ניכר בחיי בני האדם בארצותיהם. בהיותו מערכת אנושית חיה, המוסר המתקדם ממשיך להתעדכן ולהתאים את עצמו כל העת לתנאי המקום והזמן. המוסר המתקדם שואף להביא חופש ורווחה ליותר ויותר בני אדם באשר הם. אך מרבית האנושות כיום מחזיקה מערכות מוסר אחרות. צא ולמד כיצד הדבר משפיע על חיי האוכלוסייה באותם מקומות.

האתגרים הכבירים ביותר בפני האנושות אינם בתחום הטכנולוגיה אלא בתחום האמונות והדעות. עלינו להתחרות על לבם של בני האדם למעננו ולמענם.

אוכלוסיות ניכור קיימות בקרבנו, בישובים ובערים, וגם מעבר לגבול. המצוקות שלהן הופכות בסופו של דבר למצוקות שלנו. על כן אין זה נבון להזניח אותן בפיגור כלכלי או תרבותי. ארגונים רבים מבצעים פעולות מבורכות ומעניקים עזרה חומרית לאוכלוסיות במצוקה, מתוך סולידריות אנושית. עוד ישנם כאלו המסייעים בהדרכה טכנולוגית ובהשקעות תשתית כדי לספק כלים להתמודדות עם מחסור כלכלי. מעט מדי מבינים שמוסר אישי וחברתי משפיע במידה עליונה על רווחת הפרט והכלל, וכי גם בכך צריך לפעול.

אך קודם כל, עלינו לוודא שבחרנו נכון, לעצמנו ולחברה שבה אנו חיים, כי בנפשנו הדבר.

חלק א' — המוסר

סולם הערכים והמידות

'ערך' הוא מושג בעל חשיבות לדעתו של אדם, במידה הגורמת לו להכווין את פעילותו ומשאביו כדי להשיג את אותו ערך, לשמרו, לטפחו, או להביאו לידי מימוש. באותה עת, למען שמירה על ערכים מסוימים, מטיל האדם מגבלות על פעילותו.

ערכים קיימים ברמות שונות, מן הפיזי המוחשי ועד לערכים פילוסופיים מופשטים. ערכים מוחשיים לדוגמה הם מזון, מחסה, רכוש, בריאות הגוף, בטחון פיזי. ערכים חברתיים לדוגמה הם משפחה, צאצאים, חוק וסדר, איכות הסביבה. ערכים מופשטים יותר הם חופש, תרבות, כבוד, מימוש עצמי וכו'.

מרבית הערכים הרלוונטיים לאדם כלשהו אינם מושגים כלליים, אלא הם נסמכים על גופים מוגדרים. כך, לא ה״חיים״ הם ערך לאדם מסוים, אלא החיים שלו, חיי בני משפחתו, החיים של בני עמו וכו'. ברגע שמושג כללי כזה מתייחס אל גוף ספציפי, נקבעת גם מידת חשיבותו. הרי אדם מעניק חשיבות שונה ל״חופש״ שלו עצמו לעומת ה״חופש״ של אדם זר ובלתי מוכר.

האדם מחזיק בדעתו קבוצה גדולה של ערכים, ואינו יכול בעת ובעונה אחת לפעול באותה עוצמה והשקעת משאבים כדי לקדם את כולם. דרוש לו סדר עדיפויות. יתרה מזו, לעתים קרובות, קיים ניגוד של ממש בין הערכים, כך שפעולה לקידום האחד פוגעת בשני. למשל: אדם שעובד בעבודה שיש בה סיכון פיזי (שוטר, צוללן), יוצא לעבודתו כדי לקיים את בטחונו הכלכלי, ובה בעת הוא מסכן את בטחונו הפיזי. אישה שמחליטה להישאר בבית ולגדל את ילדיה באופן הנראה לה ראוי, מקריבה את הקריירה המקצועית שלה.

״סולם ערכים״ הוא מדרג שאדם מקיים בין ערכיו השונים, מדרג המשמש לו קו מנחה להעדפת ערך אחד על משנהו. סולם הערכים מתבטא באופן רצוף במעשיו של האדם: כך נקבעים יעדיו, דרכי פעולתו, המגבלות שהוא נוטל על עצמו, והמחויבויות שעליו למלא. לדוגמה: האם ישלמו הורים כסף לצורך חינוך ילדיהם, או שיעדיפו להוציא אותו על קניית חפצי מותרות? האם ישתמט אדם משירות צבאי, כדי שלא לפגוע בעסקו הפרטי? האם יתרום אדם כסף למען יתומי מלחמה בארץ זרה, או יעדיף להשקיע אותו במשחק קלפים?

סולם ערכים צריך שרגליו תעמודנה יציב על האדמה, וראשו יישען על בסיס מוצק, שאם לא כן — המציאות תטפח על פני המשתמשים בו. בבסיס הסולם, הערכים החשובים ביותר לאדם, אלה הקשורים לקיום הפיזי שלו, של משפחתו ושל החברה שבה הוא חי: חיים, בריאות, שלמות הגוף, בטחון פיזי ובטחון כלכלי. כאשר אלה מובטחים — הוא כמעט שוכח על קיומם. אך לאומללים שהחיים מפגישים אותם עם פגיעה בערכים הללו , אין ספק ששאר הערכים הם בבחינת קצף על פני המים.

המייחד את האדם משאר בעלי החיים הוא העובדה שיש לו ערכים מופשטים יותר שמתחרים בערכים הפיזיים שמנינו לעיל. נציין למשל את החופש והכבוד. יש לערכים אלו מרכיבים תרבותיים מיוחדים, ועתים קרובות נגלה שבני אדם מוכנים להקריב רבות להשגתם או לשימורם.

במעלה הסולם ערכים חשובים פחות, כמו רכוש, מעמד, נורמות התנהגות, קשרים חברתיים ועוד. דירוג החשיבות איננו נעשה על פי כמות המשאבים המופנים לקידום ערך מסוים ואפילו לא לפי המרכזיות שאותו ערך תופס בחיי היום יום. דירוג החשיבות נעשה על פי הסדר שלפיו אדם יהיה מוכן להקריב את ערכיו בעת מצוקה, כלומר, על אילו ערכים יוותר תחילה ועל אילו מהם יוותר רק בסוף.

במצבים של משבר, מלחמה, התמוטטות כלכלית, מגפה, אסון טבע, אנשים עוברים תהליך עצוב של 'ירידה' במורד הסולם, והם הולכים ומוותרים בזה אחר זה על ערכים שבחיים ה'נורמליים' היו חשובים להם לעין ערוך, ובעת מצוקה התגלה משקלם האמתי. על כן, ככל שמעסיקים את האדם ערכים שמיקומם בסולם גבוה, כאלו הקשורים בתרבות וברוח, הוא רשאי לראות עצמו בר מזל, ולזכור שלא לעולם חוסן.

בסולם הערכים משולבים צרכים שהאדם רוצה למלא. הזכרנו כבר את הצרכים הפיזיים, אך קיימים כמובן גם צרכים רגשיים, חברתיים ואינטלקטואליים. כאמור לעיל, הצרכים הללו מתייחסים לא רק אל האדם עצמו אלא גם למעגלים חברתיים סביבו.

על אותו שלב בסולם מתחרים לרוב מספר ערכים, היכן שהעדפה ביניהם איננה חד משמעית. כך למשל יכול בטחון המדינה לעמוד בדרגה אחת עם חייו של איש הבטחון ואין הדבר ברור כלל כיצד יפעל ביום פקודה. אנו נראה, אפוא, שלסולם הערכים יש גם ממד של גובה וגם ממד של רוחב להכלת כל מגוון הערכים שאדם מחזיק בהם.

*לעתים נוטים להגדיר את 'השמירה על הבטחון', 'טיפוח החינוך' ו'השגת שוויון זכויות' כערכים, ובכך הופכים את הפעולה לערך בפני עצמה. לפי שיטתי, הפעולה להשגת ערך מסוים אינה יכולה לבוא במקום הערך עצמו.