בגן המשחקים הציבורי
יַלְדִּי כּוֹרֵת עֲנַף קְטָלָב
מִתְחַבֵּא בֵּין שִׂיחֵי הָעַ'רְקַד1
וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ צַלָּף
מֵאִצְטְרֻבָּל שֶׁמָּצָא, עוֹשֶׂה מַכְשִׁיר קֶשֶׁר
אַחַר כָּךְ קוֹרֵא לִי לָבוֹא וּלְשַׂחֵק
בְּאִחוּר אָנוּ שָׁבִים הַבַּיְתָה
הוּא סוֹחֵב אֶת הָאִצְטְרֻבָּל
וַעֲנַף הַקְּטָלָב הַכָּפוּף. אֲנִי
אֶת הַגּוּף, וּדְפִיקוֹת הַלֵּב
*
לזכר ינאי
חָשַׁבְתִּי
שֶׁכָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם
אֲבָל מֵהַלְוָיָה לְהַלְוָיָה לְהַלְ-
הֵם נִתְקָעִים כְּמוֹ יָתֵד בְּקַרְקָעִית
הַנְּשָׁמָה. כְּמוֹ אֱמֶת, כְּמוֹ דְּמָמָה
אֶל מָקוֹם שֶׁהוֹלְכִים לֹא שָׁבִים
רַק הַתְּהוֹם אֵינֶנָּה מְלֵ
אָה
לקצין
הָרָמַטְכָּ"ל הֶעֱנִיק אֶת הָאוֹת וְאָמַר:
הַדַּרְגָּה הַזֹּאת, סִימָן לַמְּשִׂימָה
לְהָשִׁיב אֶת לוֹחֲמֶיךָ
מֵאָז עָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים וְיֵשׁ לִי
שְׁלוֹשָׁה אֲרוֹנוֹת וּבֵית קְבָרוֹת
עַל כֶּתֶף הַר הֶרְצְל —
וַהֲלֹא הַר
וַהֲלֹא צֵל.