בית כזה לא מוצאים בכל יום
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
בית כזה לא מוצאים בכל יום

בית כזה לא מוצאים בכל יום

4.3 כוכבים (4 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר קולי
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

גלית דהן קרליבך

גלית דהן קרליבך נולדה בשנת 1981 בשדרות וגדלה בה, באשדוד ובירושלים.
כתבה את הספרים: "אחותי כלה והגן נעול," "קצה," "סופה של אליס", "רפאים (האליגטורית)", "זאת אני, איווה", "מזל יתומה", וכן שני ספרי פנטזיה בסדרת "ערפילאה."
בנוסף, מסות, שירים, ביקורות, טורים, מאמרים וסיפורים קצרים שלה מתפרסמים ב"הארץ", "עברית", "אפוק", "מעריב", "מאזניים", "עיתון 77 ", וכן בכתבי עת בינלאומיים — " Lilith" ,"Tablet" ,"Poetin " ועוד.
עם הפרסים שבהם זכתה על יצירותיה נמנים פרס ראש הממשלה ופרס אקו"ם ע"ש דבורה עומר. היא זכתה במלגת פרדס מטעם הספרייה הלאומית, ובמלגת קרן פולברייט להשתתפות בתוכנית הכתיבה הבינלאומית באיווה, וכן השתתפה בתוכניות כתיבה בינלאומיות בשנחאי ובאליקנטה. ספרה, "זאת אני, איווה" זיכה אותה בציון לשבח מטעם פרס ברנר ובתרגום לאנגלית מטעם קרן עם הספר. 
גלית דהן קרליבך מתגוררת בירושלים, קוראת, כותבת, מרצה ומלמדת כתיבה יצירתית באוניברסיטת בר אילן.

להאזנה: שכר סופרים- סוּפָה מהסהרה בִּשְׁמֵי הספרות

ראיון "ראש בראש"

ניתן לרכישה גם ב -

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

כמה קשה לעזוב וללכת לדרכך כשהמקום שבו את גרה הוא הפנינה הנדל"נית הכי נחשקת בעיר הקודש.

פרק ראשון

הבית הגיע בניסיון השלישי או הרביעי שלה לעזוב את דורון. כולם סביבה התפעלו מאוד ואמרו לאביגיל שבית כזה לא מוצאים בכל יום, בטח לא בחינם, חינם גמור, חינם שנבע מהשתייכותה לאצולת הנדל"ן הישראלית. ובאמת, הנכס לא היה מסוג הבתים שגרו בו עד עכשיו: דירה במגדל, שוער, מעלית, דמי אחזקה גבוהים שהחליפו את דמי הוועד הצנועים בבניינים הרגילים ושהוריו של דורון שילמו.

הבית שכן בסמטה צדדית שהיוותה את הגבול בין שכונת הארמונות הירושלמית לבין שכונת השיכונים והבלוקים והאישיות שלו, של הבית, נדפה למרחקים. הוא היה מוקף ברושים מחודדים ורזים. נראה היה לה שהם שומרים עליה הרבה יותר מהשוער במגדל שבמרכז העיר. 

גלית דהן קרליבך

גלית דהן קרליבך נולדה בשנת 1981 בשדרות וגדלה בה, באשדוד ובירושלים.
כתבה את הספרים: "אחותי כלה והגן נעול," "קצה," "סופה של אליס", "רפאים (האליגטורית)", "זאת אני, איווה", "מזל יתומה", וכן שני ספרי פנטזיה בסדרת "ערפילאה."
בנוסף, מסות, שירים, ביקורות, טורים, מאמרים וסיפורים קצרים שלה מתפרסמים ב"הארץ", "עברית", "אפוק", "מעריב", "מאזניים", "עיתון 77 ", וכן בכתבי עת בינלאומיים — " Lilith" ,"Tablet" ,"Poetin " ועוד.
עם הפרסים שבהם זכתה על יצירותיה נמנים פרס ראש הממשלה ופרס אקו"ם ע"ש דבורה עומר. היא זכתה במלגת פרדס מטעם הספרייה הלאומית, ובמלגת קרן פולברייט להשתתפות בתוכנית הכתיבה הבינלאומית באיווה, וכן השתתפה בתוכניות כתיבה בינלאומיות בשנחאי ובאליקנטה. ספרה, "זאת אני, איווה" זיכה אותה בציון לשבח מטעם פרס ברנר ובתרגום לאנגלית מטעם קרן עם הספר. 
גלית דהן קרליבך מתגוררת בירושלים, קוראת, כותבת, מרצה ומלמדת כתיבה יצירתית באוניברסיטת בר אילן.

להאזנה: שכר סופרים- סוּפָה מהסהרה בִּשְׁמֵי הספרות

ראיון "ראש בראש"

עוד על הספר

ניתן לרכישה גם ב -

הספר מופיע כחלק מ -

בית כזה לא מוצאים בכל יום גלית דהן קרליבך

הבית הגיע בניסיון השלישי או הרביעי שלה לעזוב את דורון. כולם סביבה התפעלו מאוד ואמרו לאביגיל שבית כזה לא מוצאים בכל יום, בטח לא בחינם, חינם גמור, חינם שנבע מהשתייכותה לאצולת הנדל"ן הישראלית. ובאמת, הנכס לא היה מסוג הבתים שגרו בו עד עכשיו: דירה במגדל, שוער, מעלית, דמי אחזקה גבוהים שהחליפו את דמי הוועד הצנועים בבניינים הרגילים ושהוריו של דורון שילמו.

הבית שכן בסמטה צדדית שהיוותה את הגבול בין שכונת הארמונות הירושלמית לבין שכונת השיכונים והבלוקים והאישיות שלו, של הבית, נדפה למרחקים. הוא היה מוקף ברושים מחודדים ורזים. נראה היה לה שהם שומרים עליה הרבה יותר מהשוער במגדל שבמרכז העיר.