בלילות, מאז שעזבה, הוא נרדם בכל פעם במקום אחר: על הספה, על הכורסה בסלון, על המחצלת במרפסת כמו איזה הומלס. בבקרים הוא תמיד הקפיד לאכול את ארוחת הבוקר מחוץ לבית - גם לאסירים מגיע פעם ביום סיבוב קטן בחצר של הכלא. בבית הקפה הוא תמיד קיבל שולחן לשניים עם כיסא ריק מולו. תמיד. אפילו כשהמלצר שאל אותו מראש אם הוא לבד. אנשים אחרים היו יושבים שם בצמדים ובשלישיות, צוחקים, אוכלים זה לזה מהצלחת, רבים מי ישלם את החשבון, אבל מירון היה יושב לבד ואוכל את ארוחת ה"בוקר בריאות" שלו, שכללה כוס מיץ תפוזים, קערה של מוזלי עם דבש ואספרסו כפול נטול עם חלב חם דל שומן בצד.