ומה אם הליבידו לבדו?

ספר הביכורים של רועי ליטן, ומה אם הליבידו לבדו? חושף שירה בעלת כנות חדה, לעיתים מצחיקה, אך תמיד נוגעת עד כאב. זהו מסע שירי־אישי של גבר הומו תל־אביבי בשנות הארבעים לחייו, המבקש למצוא שייכות ואינטימיות בתוך שגרת החיים העירונית, התובענית והלעיתים מרוקנת.

ליטן, נולד בתל־אביב וגדל בחולון, מעצב גרפי בהכשרתו ובוגר מדעי החברה והרוח, כותב שירה כבר חמש שנים. בספרו הראשון הוא מתיר את הסכר ומכניס אותנו באומץ נדיר אל תוך עולמו – עולם של כמיהה לאהבה, של זיכרונות ילדות, של דייטים, אפליקציות, שיחות עם המשפחה, וגם רגעים של שתיקה, התבוננות פנימית, ושברון.

ייחודו של הספר הוא באינטימיות שלו: בין אם זה בשיר על עונג גופני רגעי, ובין אם זו שיחה דמיונית עם קקטוס – הכול נאמר בישירות פיוטית, בגוף ראשון, עם הומור עצמי, אך גם עם עוצמה רגשית. השירים, המלווים באיורים של עומר מוסרי ונוצרו בדיאלוג מתמשך עם המשורר, מעניקים ליצירה נופך חזותי־נפשי נוסף המעמיק את החוויה.

עורכת הספר, המשוררת נעם פרתום, כותבת: ״השירים מצליחים לסחוף את הקורא פנימה לעולמו של ליטן באופן אינטימי מאוד ולעורר בו הזדהות רגשית עמוקה. כלי העזר המרכזי העומד לרשות המשורר זו השירה עצמה, שסופגת לתוכה את כל הדילמות, האכזבות והמורכבות – ומפיקה מהן זהב פיוטי להתנחם בו״.

ומה אם הליבידו לבדו? הוא קול חדש ונועז בשירה העברית העכשווית. קול של גבר המביט בפגיעות גאה על עולמו – ומציע לקורא להעז להביט גם בעצמו.